מתנות מסבא וסבתא. מה אתן אומרות?אנונימית בהו"ל
ההורים של בעלי הם סבא וסבתא מאוד נדיבים, ב"ה.
הם באמת מתוקים ומקסימים, ורוצים מאוד לפנק את הילדים.
אבל לפעמים זה מרגיש לי מוגזם...
עם העניין של הממתקים כבר השלמתי. פעם זה היה מעצבן אותי מבפנים, היום כבר הפנמתי שזו הדרך שלהם לפנק, והצלחתי לשחרר בנושא הזה.

אבל השבת שהיינו אצלם, קרתה סיטואציה שדי עצבנה אותי.
לאחד הבנים היה יום הולדת, קיבלנו מראש 100 ש"ח כדי לקנות לו מתנה, והבאנו איתנו את מה שקנינו ככה שהוא יקבל את זה מסבא וסבתא (קנינו לו פליימוביל שווה).
כל השבת הוא שיחק במתנה, ותוך כדי היו גם מריבות מידי פעם עם אח שלו הגדול שטיפה קינא (ממש בקטנה, סה"כ הם שיחקו יפה רוב הזמן והאח שהיה לו יום הולדת הצליח לשתף ממש יפה בדרך כלל).

מתישהו במהלך השבת, פתאום האח הגדול יותר סיפר לי שסבא הבטיח לו ככה: אם הוא ילמד במהלך השבוע לשיר יפה 'אנעים זמירות', ועד מוצאי שבת הבאה הוא מקליט את עצמו שר וישלח לסבא, אז הוא יקבל 100 ש"ח כדי לקנות לעצמו מתנה של פליימוביל.
אני לא יודעת אם זה היה בעקבות זה שהוא חשב שהוא מקנא באח שלו, אז שזה בלי קשר כי הוא רצה לתמרץ אותו שילמד לשיר אנעים זמירות. בכל מקרה אני לא אהבתי את זה בכלל. לא משנה מאיזו סיבה - לא חושבת שזה נכון לקבל מתנה בסדר גודל של מתנת יום הולדת על זה שהוא ילמד לשיר אנעים זמירות...

בפועל לא אמרתי כלום, וגם לא בעלי. ואחרי שזה כבר הובטח אז אני לא חושבת שיש מקום להגיד משהו.
אבל זה מסתכל אותי. ועם בעלי אני לא רוצה יותר מידי לדבר על זה כי זה ההורים שלו וזה עלול לפגוע בו.ף אם אני אחפור לו על זה (הוא מיד קלט שזה הפריע לי, וגם הוא לא התלהב מזה, אבל בכל זאת אני לא יכולה להמשיך לדבר איתו על זה יותר ממה שכבר דיברנו).
אז כותבת פה גם כדי לפרוק.
וגם כדי לשמוע תובנות, אם מישהי רוצה לחלוק מניסיונה או סתם מהמחשבות שלה...

(כותבת מאנונימי מפאת כבודם של חמי וחמותי היקרים, אם מישהי זיהתה - שתשמור לעצמה...)
לדעתי חבל להתעצבן על זה...רינת 23
מצד אחד אני מבינה אותך והייתי שם בעצמי.
מצד שני מפרספקטיבה של כמה שנים קדימה... חבל להתעצבן על זה. הזיכרונות המתוקים מסבא הם יקרים מפז. גם הדברים הרוחניים וגם הגשמיים.
מבינה ממשאני זה א
אצלי קרתה סיטואציה דומה..
חמי נתן לאחד הילדים 20 שח וביקש ממנו לסדר משהו קטן בגינה. בפעם הראשונה שתקתי כי גם בעבר הוא ההיא לשאר כל פעם לילד אחר בעבר אספנו גם הכל יחד ואז חיחקתי בינהם את הכסף וקנינו לכל אחד משנו בסכום שהצטבר.
אבל עכשיו יצא שכבר כמה פעמיםמרצוף הוא הביא רק לו במטרה שיחלוק עם כולם אבל זה היה לו קשה אז התערבתי ולקחתי אותו ואת הגדולה ואמרתי חהם שהכסף שסבא מביא מתחלק בין שניהם ולקטנים מביאים משהו סמלי ושעכשיו שומרים וחוסכים את הכסף ולא קונים בזה שטויות.. מקווה שיעבוד לי..
מבינה אותךשלומצ'
אבל גם חושבת שטוב עשית שלא אמרת להם כלום.
זה שלו מול סבא וסבתא.

אני חושבת שאולי הייתי זורקת משפט לילד, ממש בקטנה, כדי להעביר את תפיסת העולם שלך.
לא בטוחה שזה בהכרח חכם, אבל מן הסתם היה נפלט לי 😅
לא נשמע לי נורא..מתחדשת11
אם את רוצה לגרום לו להעריך יותר את "המתנה" שבמקרה הזה, זה הכסף כי את מרגישה שזה לא שווה ערך למה שמצופה ממנו אז הייתי אומרת לו איזה כיף שסבא כלכך אוהב אותך ורוצה שתתקדם בדברים טובים. אבל 100 שח זה סכום מאוד מאוד גדול אז אנחנו נקנה לך מתנה כמו שסבא הבטיח כאשר תלמד, ובשאר הכסף נצטרך לחשוב מה לעשות.
אולי ניתן לצדקה אולי נשמור בצד לפעם אחרת כש.. (וכאן תחשבו מה מתאים לכם לומר)

זה יפה שסבא שלו נותן לו כסף על דברים כאלה מתוקים.
יש פעמים שסבא/ סבתא מביאים מתנות נורא שטחיות או שבכלל לא מסתדרות עם תפיסת העולם שלנו...
תחשבי גם מהצד הזה

תודה על הצד הזהאנונימית בהו"ל
נחשוב אם באמת להגביל את הסכום למתנה ולהשתמש בשאר הכסף למשהו אחר.

הוא גם נותן להם סכום כסף על תעודה טובה, שגם שם זה קצת מעצבן אותי. (ב"ה התעודות שלהם טובות, אבל לא חושבת שהם צריכים לקבל על זה 'פרס' - עצם התעודה הטובה היא הפרס בעיני. ועוד יותר היה לי עצוב אם היה קורה לנו מצב שילד לא היה 'ראוי' לקבל את הכסף כי התעודה לא מספיק טובה. מקווה שלא נגיע למצב כזה...)
את צודקת שזה בעצמו כבר שווה ערךמתחדשת11
ולכן לא צריך לתת מעבר אבל זו תפיסה שלך כאמא, כהורה.
יש סבים וסבתות שהרבה פעמים מרגישים צורך לתת דברים פיזיים..
אולי כשנהיה שם בעוד כמה וכמה שנים נצליח להבין אותם
למה אנעים זמירות שווה פחות מיום הולדת?אם מאושרת
@רינת 23כל- מצטרפת למה ש@ כתבה.
הזכרונות האלו מתוקים, ועוד כמה שנים כשסבא וסבתא יזדקנו זה כבר לא יהיה...
חבל להרוס אותם.

מוסיפה עוד זווית- שאני אישית יותר הייתי נותנת מתנה יקרה לאנעים זמירות מאשר ליום הולדת,אז אולי גם סבא שלכם חושב ככה- וכשראה שאוהב את הפליימוביל שמח שיש לו משהו לתמרץ אותו.
לא הייתי מקשרת את זה לקנאה.

איזה כיף סבא וסבתא כאלו אוהבים ומפרגנים.
ואת ממש גיבורה שלמרות שלא אהבת את זה לא אמרת כלום!!!
לא שזה שווה פחותאנונימית בהו"ל
אלא שליום הולדת מקבלים מתנה לא בגלל שהילד עשה משהו, אלא כי זו הזדמנות של פעם בשנה לשמח ולפנק אותו.

על אנעים זמירות באופן אישי לא הייתי חושבת שנכון לתת מתנה בכלל. עצם הלימוד וזה שהוא יכול לשיר בבית הכנסת כבר מספיק מרגש אותו, שחבל להפוך את ההתרגשות מהעיקר להתרגשות מהמתנה (כמו שאני גם לא אוהבת שילדים מקבלים ממתק בבית הכנסת. זה כאילו לגרום להם לאהוב לבוא לתפילה, אבל הילדים שלי כל כך אוהבים לבוא לתפילה גם בלי ממתק, והממתק הופך את ההתלהבות מהתפילה להתלהבות מהממתק...)

אבל גם אם הגישה החינוכית שלו שונה משלי והוא כן רוצה לפנק לכבוד זה במתנה - 20 ש"ח היו משמחים אותו מספיק. באמת לא צריך מתנה כזאת ענקית... (ובסוף זה יגרום ליותר קנאה בבית, כי ליום הולדת שלו בעוד כמה חודשים הוא שוב יקבל אותו סכום, אז יהיה לו יותר מאשר לאחים שלו. אנחנו נתמודד עם זה, אבל לכתחילה אני לא נותנת בכלל מתנות בסדר גודל כזה חוץ מביום הולדת, כי באמת לא חושבת שזה נכון).

לצורך העניין, בדיוק דיברתי עם הבת שלי שרציתי לתמרץ אותה ללמוד משהו שקשה לה. והחלטנו כן לקבוע תמריץ חיצוני, שיעזור לה להתגייס לזה. כי גם זה שהיא מבינה את החשיבות של זה לא תמיד מספיק לה כדי להשקיע בזה את המאמץ שצריך. אבל לא הייתי חושבת לתת לה מתנה בסדר גודל כזה. מה שקבעתי איתה היה שנעשה משהו כיף ביחד רק שתינו. לא משהו שכולל הוצאה כספית, אבל ישמח אותה הרבה יותר מזה...


אבל באמת פה זו לא החלטה שלי, אלא של סבא וסבתא. ואני מסכימה עם מה שכתבתן על הזכרונות המתוקים שזה ישאיר, וגם על זה שאין לי פה מקום להתערב, כי זה שלו מול סבא וסבתא.
תודה על מה שכתבתן וגם על ההזדהות
@רינת 23 @אני זה א @שלומצ'
מוסיפה לך עוד משהו קטןאני זה א
שנכון ש20 שח היו עושים את העבודה אבל זה באמת המקום של סבא וסבתא לפנק מעבר.נכון שצריך להיות גבול ואת גם יכולה בהזדמנות להגיד לחמיך שפעם הבאה שמצפר את הילד יהיה בדברים יותר קטנים..
וגם ההורים שלי נניח כשגידלו אותנו כילדים היו הרבה פעמים מאוד קצרים כלכלית ועכשיו ברוך ה יש להם ממש ברווח וזה ממש משמח אותם לתת לנכדים ככה מה שהם כביכול פחות יכלו לתת לנו כילדים.
תודה על נקודת המבט הזואנונימית בהו"ל
יכול להיות שגם אצלם יש את הצד הזה...
מעניין כמה גישות חינוכיות יש בעולם😊אם מאושרת
אני הפוך ממך לגמרי.
אצלנו יום הולדת זה הודאה לה' על שהוא נולד,
ולמה מגיעה לו מתנה על זה?
סתם מתנות שאוהבים אותו מחלקים בלי קשר ליום הולדת.
ודווקא מאמץ בלימוד / התנהגות מאד מצדיק מתנה.

אז באמת כשגישות חינוכיות הפוכות בין הורים לסבא וסבתא זה קשה...

ולגבי ה20₪ שהיית מצפה מול 100₪ שהסבא נתן.
הזכרת לי סיפור שקרה לנו לפני כמה שנים ושינה לי את החשיבה לגמרי.
בזכות שכנה של חמותי שהאירה את עיננו.

יש לנו מרחק הליכה גדול מהתחנת אוטובוס עד אליהם,ואנחנו הולכים ברגל עם מזוודות וילדים למרות שהם מציעים לקחת אותנו ברכב מהתחנה.כי אנחנו נהנים להיות עצמאיים ולא להטריח.
יום שישי אחד עצרה אותנו שכנה שלהם, ואמרה שהיא רוצה לספר לנו כי הילדים שלה לא מקשיבים לה ( כמונו. שלא מקשיבים לחמותי) ,אז אולי דווקא לשכנה ולא לחמות נקשיב.
והיא אמרה שחמותי מתביישת מה ידברו עליהם שהם אכזריים ולא מפנקים את הילדים כשאנחנו צועדים עם מזוודות ועגלה וכו' ,ונעשה לה טובה גדולה אם לא נעשה את המצעד הזה.וניתן להם לקחת אותנו.
מאז באמת הפסקנו ואני כ"כ מודה לשכנה הזו שפתחה לי את העיניים.
אנחנו חיים בעיניים שלנו ומנקודת מבט שלנו, צריך לשים לב שלא נפגע חלילה דווקא מכוונות טובות.
זה ממש מעניין לקרוא את הגישה שלךאנונימית בהו"ל
אצלכם באמת אין מתנות יום הולדת?
בהרגשה שלי מתנות לילד לא צריכות להיות תלויות במעשים שלו. ומתנת יום הולדת מבטאת את השמחה שלנו על עצם זה שהוא איתנו, בלי תלות במעשים שלו.
לתת מתנה לילד על משהו טוב שהוא עשה מרגיש לי שמעביר את המיקוד למתנה, במקום לשמוח מהמעשה עצמו. ולעודד אותו לעשות בשביל המתנה, כשזה משהו שגם ככה הוא רצה לעשות, זה בכלל מרגיש לי שזה מבטל את המוטיבציה הפנימית שלו לעניין והופך את זה ל'בשביל המתנה'. (עכשיו אצלנו במצב שנוצר, אני כן משתדלת לתקן את ההשפעה הזו על ידי דיבור שמחזיר את המיקוד ללימוד עצמו, אבל מעצמי אני לא הייתי נכנסת למקום כזה שצריך להתמודד עם זה בכלל).
אני כן בעד לחגוג עם ילד אחרי שהוא השקיע בשביל משהו. כמו שעושים סיום מסכת אחרי לימוד של מסכת, וכולם שמחים וחוגגים את זה יחד איתו (ואם שם גם יתנו מתנה זה פחות יצרום לי, כי אפשר לראות את זה כחלק מהחגיגה. אבל עדיין אני מעצמי לא חושבת שהייתי נותנת מתנה אישית לילד ובטח לא מבטיחה לו שיקבל מתנה אם ילמד כדי לשכנע אותו ללמוד, אלא אחרי שלמד הייתי הופכת את זה לשמחה משפחתית לכבוד ההצלחה שלו. והמתנות ישארו בלתי תלויות במעשים).
מה שכן, אם יש משהו שאני רוצה לעודד וכרגע אין לילד מספיק מוטיבציה פנימית בשביל זה, יכול להיות שאני כן איעזר במשהו חיצוני שיתמרץ אותו, אבל לא משהו ענק שיהפוך להיות העיקר, אלא משהו קטן שיוסיף מוטיבציה, ובמקביל גם נדבר למה זה חשוב לנו, ונסביר שהמתנה תעזור לנו להתגייס לזה יותר, אבל בעצם הדבר עצמו הרבה יותר חשוב ועצם זה שהוא ילמד את זה - זה הפרס האמיתי (כמו שסיפרתי שקבעתי עם הבת שלי).

לגבי מה שכתבת על ה20 לעומת 100 ש"ח והסיפור שסיפרת עליכם - אני ממש מבינה את מה שאת כותבת. באמת גם כשלנו הנתינה מרגישה מוגזמת, לפעמים לדחות את הנתינה יכול לפגוע, וצריך לדעת לקבל. ולכן באמת לא אמרתי כלום ולא הנתגדתי לעניין בפומבי (ומקווה שלא ראו על הפנים שלי את הרגשות שלי בנושא. בעלי ישר הבין שזה מפריע לי, אבל זה כי הוא מכיר אותי טוב...).
אנחנו הולכים לפי מה שהרמב"ם כותבאם מאושרת
כתבת כ"כ יפה את השיטה שלך- ממש נהנתי לקרוא! תודה רבה לך על הפירוט!!!
הרמב"ם בפרק חלק הסנהדרין כותב על זה-
שים בדעתך, כי נער קטן הביאהו אצל המלמד ללמדו תורה, וזהו הטוב הגדול לו לעניין מה שישיג מן השלמות, אלא שהוא למעוט שניו וחולשת שכלו אינו מבין מעלת אותו הטוב ואל מה שיגיעהו בשבילו מן השלמות.

זה ארוך מאד, אז מצרפת קישור לכל הרמב"ם הזה.
הילד כבר אוהב ללמוד תורה?

אני ממש מבינה מה שאת אומרת שהילד צריך לעשות טוב שלא על מנת לקבל פרס,
אבל אנחנו בני אדם ולא מלאכים...

אנחנו כן משתדלים שזה לא יהיה משא ומתן,
אבל כן נותנים הרבה צ'ופרים ומתנות על לימוד ומעשים טובים,על התגברות והתנהגות טובה- פחות התניה אלא יותר עידוד על מה שהיה.
או משוואה- "נחלק שוקולד כי התורה מתוקה ואתה זוכה ללמוד אותה" ולא "אם תלמד תקבל".
אם ילד עושה מעשה טוב נצ'פר. וכדו'
נראה לי זה דקויות שצריך לשים לב איך לומר ולעשות כדי להבדיל בין עידוד להתניה.

אבל באמת יש כ"כ הרבה שיטות בחינוך.
ובכל אחת יש אמת, וזה מבורך כ"כ!!!
אני גם חשבתי על הרמבםאביול
הוא באמת אומר שכן צריך להביא פרסים... לכן היה לי מוזר
^^^ באמת שמעתי את הרמב"ם הזה בהרבה שיעורי חינוך ילאם מאושרתאחרונה
ובהרבה ספרים זה מופיע .
עונהבתי 123
אנחנו הסברנו להם שהם חייבים לשאול אותנו לפני שעושים עם הילד מבצע או הבטחה כי לפעמים זה מתנגש איתנו. בקשר לסדר גודל של מתנות בכלליות אין הרבה מה לעשות עם זה זו נראה לי בעיה של הדור הזה מעדנים מצויים כעפר
צודקתאנונימית בהו"ל
לא יודעת אם בעלי ירגיש מספיק בנוח להגיד להם דבר כזה. ואני בטוח לא אגיד כלום, לא חושבת שזה יעשה טוב... אבל נחשוב על זה.
אני איתךאפונה
מוציא לי קרניים תרבות הפרסים. וגם המשפחה של בעלי בראש הזה.

אולי יעזור לספר להם שמוכח מחקרית כי תגמולים חיצוניים על התנהגות של ילדים, מורידים את המוטיבציה לאותה התנהגות.
(סתם, ברור לי שזה לא יעזור...)
אני לא אדבר איתם על זה בעצמיאנונימית בהו"ל
ונראה לי שבעלי גם לא ירצה לפתוח את זה.
אז נאלץ להמשיך ככה...
אבל תודה על ההזדהות, עשה לי טוב שלא רק אותי זה משגע, למרות שזה באמת בא ממקום טוב של רצון לפנק ולעודד דברים טובים...
איזה מחקרים בדיוק?אביול
אני מכירה הרבהמחקרים הפוכים... וגם לא מחקרים , אלא עבודה בשטח...
בדיוק קראתי תיאור של כמהאפונה
בספר "איחזו בילדכם"
המסקנות הם שתגמולים מחזקים את ההתנהגות רק כל עוד הם מופיעים, אבל כשהם מפסיקים ההתנהגות הפסקת גם (גם אך היתה קיימת קודם לכן).
לא רואה את עצמי מחפשת מחקרים בשבוע הקרוב... מוזמנת להזכיר לי אח"כ.
חחח לא דחוף ליאביול
נשמע מעניין... נחשוב על זה
דווקא בעינייהמקורית
על דברים שקשורים ברוחניות, כולל זמירות שבת, ראוי
לצ'פר ילדים. ולא על יומולדת, שזה יום שתכלס... מה יש בו בשביל ילד..?
אני מבינה את הצד שלך לגבי פינוק יתר וכו, אבל סבא וסבתא זה פינוקים. הם לא מגדלים את הילדים, הם לנצח ישארו סבא וסבתא שאוהבים מאוד מאוד מאוד אבל מהצד, וזה הכיף שבסבא וסבתא
אני הייתי משחררת וזהו. אבל זו אני
למעשה אני משחררתאנונימית בהו"ל
רגשית לא הצלחתי לשחרר. לכן באתי לפרוק פה קצת...

באופן אישי, אני לא אוהבת לחנך על ידי פרסים. והרבה מחקרים (כמו ש@אפונה כתבה) תומכים בגישה הזו. הרבה פעמים הפרס רק ירחיק את הילד המוטיבציה הפנימית שלו (בעיקר כשכבר יש לו מוטיבציה פנימית. אם חסר לו, אז לפעמים תמריץ חיצוני, במקביל לדיבור על החשיבות של העניין, יכולים לעזור. אבל בפרופורציה, כשהדגש הוא על העניין עצמו ולא על הפרס).
לכן אני מעדיפה שאת הפינוק ניתן בלי קשר למעשים של הילד - פשוט כי אנחנו שמחים בו ואוהבים אותו (ומה יותר מתאים מיום הולדת כדי לבטא את השמחה שלנו בזה שהוא נולד והצטרף למשפחה שלנו?), ועל מעשים טובים ניתן חיזוקים במילים, אולי בחגיגה משפחתית, אבל לא בצורה של פרס/תגמול כספי אישי לילד.

בכל מקרה, זו הגישה שלי. ברור שאני לא הולכת לחנך את הסבא והסבתא.
וברור שיש כאן הרבה צדדים חיוביים שאפשר לראות פה, כי הם באמת מקסימים אוהבים את הנכדים ושמחים לפנק אותם, ורוצים לעודד אותם לדברים טובים, והכל באמת מקסים ומהמם.
אבל עדיין זה קצת מציק לי מבפנים.

אז תודה למי שעוזרת לי לראות את הצדדים החיוביים שבזה.
ותודה גם למי שמזדהה איתי, הייתי ממש צריכה לשמוע גם את זה...
מסכימה איתך. גם אני בגישה הזוהמקורית
לכתחילה. מה שכתבתי זה בדיעבד, וברור שזה מפריע לך.
אבל אני חושבת שמה שדומיננטי יותר, שזה אנחנו ההורים, הוא מה שקובע.
מה שכן, אם תדירות המפגשים והפרסים גבוהה ואת מרגישה שזה פוגע חלילה בחינוך, אז יש מקום לחשוב על דברים אחרים
לא הייתי מתרגשץ כל כךאביול
זה לא כסף שלך. הם רוצים לפנק את הנכדים, תהנו מזה...
אני כן מכירה את זה שמביאים מלא דברים בלי לשאול ואז זה מעצבן, אבל כאן נשמע שהם נהנים לפנק את הילדים. וזה לא שהם עושים פה משהו שלילי
תודה! הם באמת מקסימים...אנונימית בהו"ל
תודה שאת עוזרת לי להעריך את זה יותר.
איזה כיף לילדים!אהבתחינם
סבא וסבתא זה פינוקים…
הלואי על הילדים שלי…
פותחת שרשור קיטורים לכבוד ערב פסחמתיכון ועד מעון

אז מה היה מעפן? מה לא הלך?

קטרו בהנאה...

פה היה ויכוח מעצבן בערב שהוציא לי את הרוח מהמפרשים למרות שהיה יום די מוצלח

תודה אהובה ❤️❤️❤️ אמןהדרים
שנים שאנחנו לבד בחגים לצערי,מחפשת מה ירגש אוירה?פלפלונת
לנו ולילדים. הגדולים בתיכון..יש גם קטנים יותר. 
אולי יש אדם באזורכםכובע לבן
שישמח שיזמינו אותו?
כרגע פחות מתאים. הלוואי.פלפלונת
תלוי באופי שלכםכורסא ירוקה

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

אוירה לא חייבת להיות באנשים... מציעה רעיונותשש וארגמן

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.


•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

בהצלחה יקירה!! אמן שיהיה לכםמלא באווירה ובשמחה!שש וארגמן
אמן. בע"ה, תודה.פלפלונת
תודה לכן על הרעיונות הטובים. בע"ה איישם מהם.פלפלונת
גם אנחנו לבד בסדר כבר שנים. מאז שהבכורה היתה בת 3אמהלה

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

 

אנחנועוד מעט פסח

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.


אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.


וגם-עוד מעט פסח

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

תודה לכן 🩷פלפלונתאחרונה
אם אתה כזה צדיקהריון ולידה

ועושה כאילו אתה מנסה להדר במצוות גם כשלא חייב

למה אתה לא מסוגל לקחת את הרגליים שלך ולקנות לאשתך מתנה לחג?!!!?

אמאלה זה מרתיח אותי כבר! הוא יודע לבחור והוא ידע להיות רומנטי בהתחלה

והוא יודע שגם משהו פשוט ב15 שח ישמח אותי למרותשמגיע לי הרבה יותר  

אז לאיפה זה נעלם??

ולא הוא לא שכח כי אני באופן אישי טרחתי להזכיר

כמו שטרחתי להתבאס מולו כשאכזב.

לא זוכרת מתי קנה לי לאחרונה תכשיט. לא לחגים לא ללידה לא ליומולדת לא ליומנישואין

לא יודעת למה זה ככה קשה לו

דפוק

אין לי מילה אחרת

גורם לי לזלזל בקיום המצוות שלו

באהבה שלו אליי שגם ככה שיודע שקשה לי להרגיש אותה לאחרונה

ושאני צריכה להרגיש אותה מאוד ושהיא חסרה לי מאוד

שוכבת פה בוכה

כי בחג עגיל יהיה לי כי קניתי לעצמי ב20 שח והצהרתי לו שאני אמנם שומרת לחג להתחדש אבל אני עדיין מצפה ממנו לקנות לי גם.

מרגישה אישה לא מוערכת

ממש ככה

ועם בעל שבוחר מתי להיות הכי צדיק בעולם ומתי לבחור שכנראה זה לא מצווה מספיק חשובה כדי לקיים אותה אפילו בסימון וי. 

ומכתב בכלל לא נראה לי כבר שנים רבות

ובכלל בא לי אפילו למרוד בגלל זה

כמעט הלכתי מאחורי הגב שלו לעשות נזם או הליקס או גם וגם

לא כי אני רוצה באמת

אלא בעיקר כי מרגישה צורך לצעוק לו ניעור.

אוף לא התכוונתי לאורך כזה ובטח שלא להשתפך ככה

התקופה הזאת במיוחד מוציאה ממני את כל האיכסה

למרות שיצאה ממני גם לפניה

והעיקר הוא ישן שינת ישרים כי אחרי שהכרחתי אותו להגיב כל מה שהיה לי להגיד זה "מצטער" 

-מצטער שמה? 

שאני לא עונה על הציפיות שלך

השם תשלח לו שכללללל

מי יכול לנער דבר כזה בכלל?? נראה לי שאף אחד

@בעלי

אני חושבתתקומה

שלא בטוח שהעניין זה המאמץ הפיזי.

מהתגובות האחרות שלך נראה שיש משקעים או איזשהו קושי זוגי, והוא מתבטא עכשיו במתנה שרצית ולא קיבלת.

אני מבינה כמה זה כואב

וכמה את מחכה להוכחה שהוא אוהב אותך בדרך הזו


אבל אני מרגישה, שאת מעמידה אותו למבחן

את מרגישה שאולי הוא לא אוהב? לא מעריך?

אז את רוצה לבחון את זה

ואומרת איך את רוצה שזה יראה

אבל האמת היא, שגם אצל זוגות שמאוד טוב להם יחד, אולטימטומים זה משהו שלא תמיד עובד בצורה מוצלחת.

פשוט, אולי, אם יש תקשורת טובה, אז אם מישהי תגיד לבן הזוג "תקנה לי מתנה לחג ותכתוב לי מכתב", והוא ירגיש שזה גדול עליו, הוא יגיד לה "מאמי, אני הכי אוהב אותך. אבל לקנות תכשיט, זה גדול עליי. גם לכתוב אני לא יודע טוב, באמת אעשה הכל בשבילך. אם את רוצה נלך יחד אם זה יעשה לך טוב, אולי תקני לעצמך ואני אביא לך?" ואז יביא לה בערב החג זר פרחים או יתן לה לנוח בזמן שהוא עובד ומנקה. או כל דבר אחר.

אבל כשיש פחות פתיחות, אז אולטימטום (מובן ככל שיהיה), פשוט דוחק את הצד השני לפינה.

ומה שאני מנסה להגיד (ואולי זה לא נכון בכלל), שאולי הצורך שלך במתנה זה סימפטום לקושי אחר.

ואם כן, לא נכון לעשות עכשיו תנאי "בא נראה אם הוא כן יקנה לי משהו ואם כן זה יוכיח שהוא... (תשלימי את החסר)"

אלא לראות בזה כהזדמנות לכך שיש עוד דברים לעבוד עליהם יחד, כדי להגיע למצב שבו את מרגישה אהובה, בלי קשר למתנה לחג או לא.

זה רצון הכי הגיוני ולגיטימי בעולם.

אני פשוט חושבת שיש כל מיני דרכים להגיע אליו

אבל בשביל זה צריך להסתכל לעומק

מי המציא את החג הזזזזזההההה??רוני 1234
איף
זה רק פנטזיה חחחחרקאני

בכל מקרה אין לי משהו קרוב לבית

ורחוק לא רלוונטי עם כל מה שנשאר לעשות פה

אז מה הגאולה הפרטית שקרתה לכם השנה?אנונימית בהו"ל

מחשש לאוטינג כותבת מאנונימי...

אז אני אתחיל...

אחרי שנים של חיפוש...ותקיעות בבית

מצאתי עבודה שתפורה עלי בול

אני כל כך מאושרת ומרגישה סיפוק.

תןדה לה' היה שווה לחכות כי הוא

הביא לי משהו שכל כך  מדויק לי...

ומה איתכן?

לא חייבים משהו גרנדיוזי..

איזשהי גאולה

משהו שהתהפך או השתנה לטובה,

כיתבו לנו: )

פסח כשר לכולן

איזה יופי!מש ממש שמחה בבשילך!! ומצטרפת..אוהבת את השבת

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה


 

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..


 

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית


 

 

פעם ראשונה שיש לנו מטבחון פסח וזה כל כך מקל!מחי
הגעתי לבדיקת חמץ בלי לחץ ועצביםלפניו ברננה!

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.


 

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

 

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

 

ב"ה הספקתי להגיע לפינות שכוחות בבית, ויחסיתהתייעצות הריון
ממש בנחת, 'בזכות' המלחמה שגרמה לכך שאהיה כל כך הרבה בבית בחודש האחרון עם הילדים. ב"ה בעלי איתנו בליל הסדר ולא הקפיצו אותו למילואים, שזה לא ברור מאליו בכלל. ולצד הקושי המטורף בחודש האחרון, הצלחתי לראות גם את הטוב והמתיקות בלראות את הקטנים שלי גדלים ומתפתחים כשהם פה בבית ולא במסגרות.
השנה לא היתה לי שנה של גאולהפה משתמש/ת

אלא של אתגר מתמשך...


אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו


מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...


וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי


הריון קל ולידה במועד של תינוק מתוק ב"המולהבולה
אחרי פג קיצוני בשבוע 26
החלטתי איך אני מתארגנת שיהיה בנחת ההכנותנפש חיה.
מרגש מאוד❤️ בע"ה שתמשיכי ליהנות בעבודה עוד שנים!מתואמת

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

לא יודעת אם זה ממש גאולהמתיכון ועד מעוןאחרונה
אבל ב''ה לפני כמה ימים קיבלתי את התואר פסיכולוגית מדריכה, שזה התואר הכי בכיר בפסיכולוגיה שיש ועבדתי הרבה כדי להשיג אותו וזה משמח אותי מאוד, וגם פותח לי תפקידים חדשים אם ארצה
למישהי יש את המשחק "מי גנב את האפיקומן"?רחללי

משחק קלפים חמוד ממש!

קנינו שנה שעברה במשנת יוסף ולא זוכרים את הכללים של המשחק. אשמח מאוד אם מישהי מכירה ויכולה להסביר

יש באינטרנטזמירות

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

זה לא זה. תודהרחללי
מנסה לכתוב מהזיכרון:קנמון
עבר עריכה על ידי קנמון בתאריך י"ד בניסן תשפ"ו 12:49

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון


 

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

תודה רבה!!!רחלליאחרונה
בקבוקים ומשאבות בפסחשמ"פ
אז יודעת שזה קצת מאוחר אבל מה אתן עושות עם הבקבוקים וחלקי משאבה בפסח ? 
בדיוק שאלנו רב לגבי משאבהמאוהבת בילדי

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

מצויןשמ"פ

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

משתמשים רגיל, מנקים טוב, שוטפים עושים סטריליזציהכורסא ירוקה

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

לא יצא לי להשתמש במשאבה בפסחהשם שליאחרונה

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

צריכה תפילהחנוקה

לא יכולה לפרט.

צירופי מקרים לא סבירים.

הסתבכות כלכלית בזמן ההכי לא נכון.

אתגרים שונים עם 3 ילדים 

מצב רפואי ונפשי סבוך

הכל ביחד

אה וערב פסח כמובן

מרגישה כמו בני ישראל לפני ים סוף

צועקת אל ד' מהבוקר, מרגיש צורך לעורר רעש בשמיים.

אם מישהי מוכנה כשקוראת לבקש מד' שישמע לתפילתי ויעזור למשפחה שלי אודה לה מאד

תודה!חנוקה
אמרתי פרק תהילים לזכותךמאוהבת בילדי

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

תודה רבה!חנוקה
בשורות טובות🫂יעל מהדרום
תודה אתן עוזרות ממשחנוקה
חיבוק❤️❤️❤️בארץ אהבתי

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתואמת

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

חיבוק וכח!!!מרגרינה

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡

❤️שמ"פ
מתפללת שתראי ישועות !
אמרתי פרק תהילים לזכותך🫂סטודנטית אלופה
שתזכו לישועות גדולות בקרוב ולגאולה הפרטית והכללית❤️
בטח בטח וחיבוקקקקשירה_11
מתפללת איתך. חיבוק!!ליני(:
לבי איתך. גם בתפילות♥️ בשורות טובות בעז"ההמקורית
🫂🫂רקאני
אמרתי פרק תהילים🩷nik
מברכת אותך שתראי ישועות בקלות ובמהרה!!
אמרתי פרק תהילים לשמיעת תפילתך, בשורות טובות♥️עדינה אבל בשטח
אמרתי פרק תהילים. השם יברך אתכם בטוב!קנמון
אמרתי תהיליםצלולה
מתפללת שתראו ניסים בכל התחומים♥️
מתפללת איתך לכל הטוב בעז"הזברה ירוקה
מצטרפת לתפילות.. ישועת ה' כהרף עין!אוהבת את השבתאחרונה
והבוטח בה' חסד יסובבנו!

אולי יעניין אותך