הם באמת מתוקים ומקסימים, ורוצים מאוד לפנק את הילדים.
אבל לפעמים זה מרגיש לי מוגזם...
עם העניין של הממתקים כבר השלמתי. פעם זה היה מעצבן אותי מבפנים, היום כבר הפנמתי שזו הדרך שלהם לפנק, והצלחתי לשחרר בנושא הזה.
אבל השבת שהיינו אצלם, קרתה סיטואציה שדי עצבנה אותי.
לאחד הבנים היה יום הולדת, קיבלנו מראש 100 ש"ח כדי לקנות לו מתנה, והבאנו איתנו את מה שקנינו ככה שהוא יקבל את זה מסבא וסבתא (קנינו לו פליימוביל שווה).
כל השבת הוא שיחק במתנה, ותוך כדי היו גם מריבות מידי פעם עם אח שלו הגדול שטיפה קינא (ממש בקטנה, סה"כ הם שיחקו יפה רוב הזמן והאח שהיה לו יום הולדת הצליח לשתף ממש יפה בדרך כלל).
מתישהו במהלך השבת, פתאום האח הגדול יותר סיפר לי שסבא הבטיח לו ככה: אם הוא ילמד במהלך השבוע לשיר יפה 'אנעים זמירות', ועד מוצאי שבת הבאה הוא מקליט את עצמו שר וישלח לסבא, אז הוא יקבל 100 ש"ח כדי לקנות לעצמו מתנה של פליימוביל.
אני לא יודעת אם זה היה בעקבות זה שהוא חשב שהוא מקנא באח שלו, אז שזה בלי קשר כי הוא רצה לתמרץ אותו שילמד לשיר אנעים זמירות. בכל מקרה אני לא אהבתי את זה בכלל. לא משנה מאיזו סיבה - לא חושבת שזה נכון לקבל מתנה בסדר גודל של מתנת יום הולדת על זה שהוא ילמד לשיר אנעים זמירות...
בפועל לא אמרתי כלום, וגם לא בעלי. ואחרי שזה כבר הובטח אז אני לא חושבת שיש מקום להגיד משהו.
אבל זה מסתכל אותי. ועם בעלי אני לא רוצה יותר מידי לדבר על זה כי זה ההורים שלו וזה עלול לפגוע בו.ף אם אני אחפור לו על זה (הוא מיד קלט שזה הפריע לי, וגם הוא לא התלהב מזה, אבל בכל זאת אני לא יכולה להמשיך לדבר איתו על זה יותר ממה שכבר דיברנו).
אז כותבת פה גם כדי לפרוק.
וגם כדי לשמוע תובנות, אם מישהי רוצה לחלוק מניסיונה או סתם מהמחשבות שלה...
(כותבת מאנונימי מפאת כבודם של חמי וחמותי היקרים, אם מישהי זיהתה - שתשמור לעצמה...)
