רוצה לשתף אתכן בשינוי מבורך מאד!! (מקוואות)קמה ש.
בס״ד

נשואה כמה וכמה שנים,
מאחוריי די הרבה (!) טבילות, בכמה וכמה מקוואות שונים.

פעם, כשהייתי נשואה טרייה, המודעות לקושי שיש להרבה נשים להחשף מול הבלנית הייתה נמוכה ביותר.

אחרי זמן מסוים, התרגלתי לבקש מהבלנית שהיא תסתובב עם הגב אלי עד שאהיה בתוך המים.

בשנים האחרונות ממש, אני רואה שהבלניות לרוב עושות את זה בעצמן ואפילו מסבירות ״אני מסתובבת, תקראי לי כשאת בתוך המים״.

ולא מזמן יצא לי לטבול במקום (שבו אני טובלת לא מעט) שבו התקינו לאחרונה וילון לפני המדרגות לבור הטבילה. פעם ראשונה שאני רואה משהו כזה! אני חושבת שזה צעד פשוט וגאוני גם יחד, והלוואי ומעכשיו זה יהיה הנוהל בכל מקום.

אם יש כאן בלניות (@האור שבלב, אם תראי...) או נשים שמשפיעות על מה שקורה במקוואות, מקווה שזה ידבר אליכן.

מוקדש באהבה לכל נשות ישראל היקרות שכאן.

🤍
וואו כל כך נכון!:-)

אני התחלתי לטבול במקום מתוק שהיה וילון. חשבתי שכל זה בכל מקום....

מאז שעברתי דירה הרבה פחות נעים לי....

אמנם הבלניות עדינות ורגישות, הן מסתובבות קבוע ועדיין, עם וילון היה הרבה יותר נעים!

מצטרפת לתקווה שוילון יהיה נוהל...

לדעתי אפשר לבקשממשיכה לחלום
אולי הבלניות יכולות להעביר את הבקשה להנהלת המקום
אני הופתעתימקרמה
שבפעם האחרונה שטבלתי
הבלנית שאלה אותי אם אני רוצה שהיא תהיה נוכחת בחדר-וכשאמרתי שכן
אמרה לי לקרוא לה כשאני כבר בתוך המים.
עוד לפני שהסתובבתי במים בסיום הטבילה היא כבר היתה מחוץ לחדר.
היתה בזה הרגשה מאוד מכבדת
גם אני - טובלת המון שנים ובדי הרבה מקוואותבאר מרים
ובשנה שנתיים האחרונות ראיתי ממש שינוי בתחום הזה
אמהלה אני היחידה שממש לא מפריע לי שהבלניתציפיפיצי

רואה אותי כך? להפך, אני מבקשת שתבדוק שעשיתי הכל נכון, ציפורניים וכו' חושף שיניים

ויש כאלה שממש נמנעות מכך, אז מבינה שזה הנכון (ששמות דגש על פרטיות האישה)

אני גם מבקשת....:-)

אבל זה לא סותר שבלב שאני נכנסת, והמים עוד לא "מסתירים" אותי יש תחושה נעימה יותר כשהוילון סגור 

נראה לי ממש אינדיווידואלי 🙂קמה ש.
בס״ד

חשוב שהבלנית תהיה זמינה למשהי כמוך שטוב לה הבדיקה החיצונית הזאת.

וחשוב שהיא תדע להיות רגישה במקרה שלא נעים / קשה לאשה אחרת.
אופס, התכוונתי להגיב לציפיפיציקמה ש.
בס״ד

@ציפיפיצי

וכיף לך שאת בזרימה עם זה, אשרייך!
באמת הגבת להאביול
🙈😂 אוי, הטפשת...קמה ש.
גם אניאביול
זה ממש מרגיע אותי שיש עוד מישהו שבודק שאין חציצה...
גם לי זה לא מאוד מפריעבאר מרים
ועדין זה מרגיש לי יותר מכבד ונעים
גם לי. השינוי הזה אפילו קשה לי...אם מאושרת
עכשיו כבר לא נעים לי כ"כ לבקש ,
לפעמים אני אוזרת אומץ ומבקשת שתסתכל מאחור.
אבל הייתי יותר רגועה בעבר כשהסתכלה מאחור בלי שביקשתי.
מסכימה שיש משהו מבורך בשינוי הזה, כי פעם אחת טבלתי במקווה כמו ש@חדקרן תארה וזה בכלל לא היה נעים.
הייתי שמחה שתהיה דרך האמצע...לא לחטט מדי, וכן להסתכל בקלילות.

ועוד משהו שקשה לי בגלל השינוי הזה - אולי תוכלו להחכימני בעצה טובה.
לגבי מה שכתוב בדרכי טהרה שצריך להיזהר לפגוש בחברה או בבעלה ולא בגוי או במשהו טמא,
פעם הבלנית היתה לוחצת לי יד ביציאה,
והיום היא נעלמת מיד,
והמקווה שלנו באזור די שומם כך שביציאה מהמקווה יש בעיקר חתולים🤨ובדרך הביתה יש אפשרות סבירה לפגוש הרבה לא יהודיים...
מה אתן עושות עם זה?
ביציאה מהמקווה אין בלנית שיושבת ומקבלת תשלום?ממשיכה לחלום
כי אם כן את יכולה לבקש ללחוץ לה יד.
הן מכירות את זה
לא תמידאם מאושרת
משלמים במכונה,
והבלנית הרבה פעמים הולכת לחדרים אחרים לנקות / להטביל,
אז בכניסה אין אף אחת.
אבל אולי אני צריכה פשוט לחכות עד שהיא תחזור לשם.תודה על הרעיון!
או פשוט לבקש ממנה שתחכה רגע בשביל זהפה לקצת
נראה לי שזה מה שאני הייתי עושה
^^ גם אני נראה ליקמה ש.
היא בורחת מהר...אם מאושרת
עוד לפני שעליתי במדרגות היא כבר נעלמת...
נראה לי מהסיבה ש@קמה ש. כתבה בפתיחת השרשור.
כי זה רק לאחרונה.

אבל תודה על הרעיון! אולי אבקש ממנה מראש.
אני מבקשת ללחוץ לה את היד תמידאחתפלוס
אבל אולי מספיק רק לראות אותה.
ויש גם את זו בכניסה שאת רואה לפני שאת יוצאת.
(אלא אם כן את במקווה קטן)
התביישתי לבקש,אם מאושרת
כנראה שזה מה שאני צריכה לעשות,ולבקש מראש, כי היא נעלמת עוד לפני שיצאתי מהמקווה. או שאחכה בכניסה עד שתבוא בלנית
כי בכניסה יש מכונה...
ואנסה לברר אם מספיק לראות ולא ללחוץ יד.
תודה רבה!!!
יש עיניין דווקא בלחיצת יד?כמהה ליותר

זה לא מספיק ליראות את הבלנית?

אברר את זהאם מאושרת
תודה רבה!!!
ממה שידוע לימחי
לעניין הזה מספיק לראות (אבל עדיף לברר עם רב)
אבל נוהגים ללחוץ יד כדי שאם ימצאו אחר כך איזו שהיא חציצה על הידיים יוכלו לתלות את זה בבלנית. (מאותה סיבה יש כאלה שנותנים סוכריה/טופי ביציאה מהמקווה כדי לתלות בזה חציצה שיכולים למצוא בשיניים)
צודקת,שאלתי ומספיק לראותאם מאושרת
תודה!
לא שמעתי אף פעם על מה שכתבת על בלחיצת יד וסוכריה. איזה מנהג מעניין!
גם אני. תמיד מבקשת שתבדוק אותי .אחתפלוס
אני איתך!!Thank-u-Hashem
גם אני שמתי לבסליל
תוהה אם זה קשור גם לקורונה.
בקורונה הבלניות היו שומרות יותר מרחק, אולי ראו שהטבילה כשרה גם ככה
לדעתי מישהו במועצות הדתיות או איפה שמכשירים בלניותבאר מרים
החליט להעלות את הנושא למודעות ולהסב את תשומת לב הבלניות לכך.

וזה נכון מאוד ומבורך
^^^ גם לי נראה כךקמה ש.
בס״ד

אם כי אני באמת חושבת שהקורונה ״פתחה את הראש״ בהקשר לכל מיני דברים סביב הטבילה.
לדעתי זה שילוב של כמה דבריםמקרמה
גם השיח נפתח ובעקבות כך המודעות עלתה
וגם הדור התחלף... ובהרבה מהמקוואות גם הבלניות הותיקות העבירו שרביט לדור הבא- והמודעות לשליטה של הטובלת על הליך הטבילה שלה+ והרצון למרחב אישי פרטי גדולה יותר ככל שהדור צעיר יותר
קשר ישיר לקורונהoo
אצלנו בקורונה הבלניות שמרו מרחק. אחרי שנגמרה רוב הבלניות המשיכו עם המרחק, יש מעט בלניות שניסו לחזור לתשאל ולהתקרב. במקרים כאילו הייתי מהנהנת בנימוס ונכנסת ישר למקווה בלי להתייחס. היה לי מוזר ולא נחמד לחזור אחורה.
איזה כיף לשמוע!חדקרן
הלוואי היה כך אצלנו.
אצלנו הבלנית בודקת, וגם מרימה את השיער להסתכל וזה ממש לא נעים לי.
אני גם מברכת בחוץ אז תמיד לא יכולה לדבר בשלב הזה ולבקש שלא.
פשוט אוטמת את הלב עד שזה נגמר
יש רק אחת שמסתובבת, אבל היא נמצאת רק בשבתות...
אוי 😔קמה ש.
בס״ד

אני מקווה שהעלת המודעות הזאת תגיע אליכם בקרוב ממש!!

איזו תחושה לא קלה 😔

את מרגישה שאין לך אפשרות לבקש את מה שהיית רוצה / לא רוצה שיקרה לפני שאת מברכת? (אני מבינה ויודעת שזה דורש הרבה מאד אומץ....)

חיבוק ❤️
אין לי אומץ...חדקרן
וגם מרגישה מאוד לא בנוח בחדר הכללי, אפילו שאני מכוסה עם חלוק ארוך, מרגישה חשופה מול שאר הנשים שמתארגנות שם ורק רוצה לברך ולברוח...
וגם מזכירה לעצמי בראש שהן עושות את זה באמת באהבה. ואחרי הטבילה גם מברכות מכל הלב.
בהתחלה היה לי ממש, ממש קשה, עכשיו אני פשוט משתדלת לכבות רגש ולהסתכל על הטוב וזה באמת עוזר.
אבל ממש משמח אותי לשמוע שיש מקומות עם רגישות גבוהה יותר, זה פשוט נפלא והלוואי שימשיך ויהיה בעוד מקומות!
איפה במקווה את פוגשת נשים אחרות בחלוק???מקרמה
ומה זה החדר הכללי???
מצטרפת לתמיההממשיכה לחלום
את לא אמורה לפגוש אף אחת, אולי ביציאה ובכניסה אבל לא מעבר
יש את הקבלהחדקרן
ואז יש מסדרון ארוך עם כניסות לחדרי התארגנות שבכל אחד מהם יש שירותים ומקלחת והדלת מהצד השני מובילה למקווה עצמו.
ואחד החדרים האלה הוא חדר ראשי, שבו נשים מברכות (אי אפשר בתוך חדר ההתארגנות כי יש שירותים...) ומתארגנות אחרי המקווה (יש פן ומברשות שיער למי שרוצה).
לפעמים מצטערת שלא נולדתי אשכנזיה רק כדי לברך במים
אבל בכל מקרה צריך לצאת לידר הראשי ליטול ידיים אחרי ההתארגנות לפני הטבילה...
@ממשיכה לחלום
הלוואי ולא הייתי פוגשת אף אחת...
למה לא לברך בחדר טבילה?יעל מהדרום
לק"י

ואין כיור בחדר התארגנות?
לדעתי ספרדיות לא מברכות בחדר הטבילהענבלית
מעניין למה (אני מברכת במים)יעל מהדרום
נשמע לי מוזרשריקה

אמנם אני מברכת בתוך המים,

אבל יצא לי כמה פעמים שהבלנית שאלה אותי אם אני מברכת בחוץ או בפנים, כשכבר הייתי בחדר של הטבילה.

 

די ברור לי שספרדיות שמברכות בחוץ - מברכות אצלינו בחדר של הבור.

בחדרי התארגנות - יש שירותים כך שזה לא רלוונטי, ובחיים לא ראיתי מישהי מברכת (או מסתובבת עם חלוק) במעבר שבין החדרי התארגנות. 

חיפשתי ומצאתי מקורענבלית
מהספר "טהרת יוסף" של הרב אברהם יוסף
אצלנואביול
יש חדרון קטן שבו מברכים, אבל הוא ממש לא חדר כללי והוא נמצא בחדר של הבור. ממש ל אפוגשים עוד נשים
את יכולה לברך במסדרון..באר מרים
וואו האמת זה נשמע לי מוזר, לא הכרתי את זהממשיכה לחלום
באמת לא נוח
גם אני לא הייתי אוהבת
מי האדריכל של המקווה????מקרמה
מקווה צריך להיות מתוכנן בצורה כזו דלא פוגשים אפחד! (וכל כל המקוואות שטבלתי בהם וטבלתי בכל מיני מקומות בארץ ובעולם...)

כל חדר התארגנות הוא פרטי!
יש לו 2 דלתות
אחת לקבלה
אחת לבור טבילה/מסדרון פנימי שלא אמורים לפגוש בו אפחת כי הבלניות הן גם שוטר תנועה.

אחרי הטבילה את חוזרת לחדר התארגנות הפרטי שממנו יצאת ושם יש את כל הציוד דלך ואת הציוד של המקווה (וברוב המקוואות יש פן בחדר...)/>אם זה מציק לך- חפשי לך מקוה אחר
ברוב המקוואות זה ממש לא כך

ערכתימקרמה
-כי נשלח פעמים
מה??? מה הבעיה לברך בחדר הטבילה?שש וארגמן
לא שמעתי על זה מעולם. ככה אני עושה.
יש שם גם כיור לנטילת ידיים..
זה הזוי..
מעלה גם כאן צילום מהספר טהרת יוסףענבלית

תודה. אבדוק את זה...שש וארגמן
❤️ (נזכרתי הערב שלא הגבתי לך בסוף אזקמה ש.
בס״ד

חזרתי לחפש את השרשור.

אני מבינה אותך מאד. זה ממש ממש קשה ללכת לפי הכללים וההנהגות של מקום מסוים... ועוד יותר כשאנחנו במצב כזה עדין, חשופות וכו׳...💗

ואני מבינה שללכת למקווה אחר לא רלוונטי לך? אני אישית נוסעת די רחוק כדי לטבול, על מנת להיות במקום שבו נוח לי הרבה יותר.

לפני כמה שנים התייעצתי עם רב לגבי משהו שקשור לטבילה והקושי הגדול שהרגשתי. אני זוכרת שהוא אמר לי, בין השאר, ״הדברים עוד ישתנו. זה לא יקרה ביום אחד, זה לוקח זמן - אבל האנשים מתחילים להבין ולאט לאט תתהווה מציאות חדשה עם הרבה יותר הבנה ורגישות סביב העניין של הטבילה״. כבר אז זה נתן לי תקווה. והיום אני נוכחת לראות כמה הוא צדק. אז המהפכה השקטה הזאת כנראה עוד לא הגיעה לאיפה שאת גרה. אבל בע״ה גם זה יקרה יקרה 💕💕💕



וואי. איזו מקסימה את שטרחת וחיפשת!חדקרן
ושחשבת עליי
תודה רבה יקרה
חיממת את לבי.
במובן מסויים אני מעדיפה להישאר עם המוכר מאשר לחפש משהו חדש ולהתרגל אליו...
כבר מכירה את הבלניות ואת ההתנהלות ולפחות אני יודעת שאני הולכת למשהו מוכר אז החשש פוחת.
תודה רבה לך על המילים החמות ועל ההזדהות !! ❤
💕💕💕קמה ש.אחרונה
בס״ד

אני מבינה את מה שאת אומרת, זה בהחלט גם שיקול. בהצלחה עם הכל ושבע״ה רק ילך בקלות יותר ויותר!

מקווה שהשלב הבא הוא לתת לנשים לטבול לבד, בלי שאף א⭐אביגיל💜
תתצפת עלי
זה בעייתי מבחינה הלכתית ואם זה יקרה יהיה ממש בעיהאחתפלוס
יש מקוואות שזה כבר קורה...מקרמה
בפעם האחרונה שטבלתי הבלנית שאלה אותי אם אני רוצה שתהיה בחדר או לא...
לא הבנתי.יש אפשרות שהיא לא תראה אותך טובלת?אחתפלוס

אז מה עשינו בזה?

היא השאירה לי את הבחירהמקרמה
והיה בזה משהו מאוד מכבד.
אני בחרתי שהיא כן תהיה.

בבירור בדיעבד עם הרב שלי הוא אמר שמאחר ואני מנוסה בטבילות ויודעת לטבול ( טף פעם לא קרה לי זעליתי מעל פני המים ולא שמעתי 'כשר') אם זה לא נוח לי אפשר גם בלי
ואני באמת שוקלת מה לעשות הפעם הבאה...
טבילה ללא בלניתoo
היא גם טבילה. למי שרוצה.

מה עשינו בזה? איפשרנו לאישה לטבול כרצונה.
ויכול להיות שהיא לא טבלה טוב כי המים לא כיסו את כלאחתפלוס

שערותיה לדוגמא.

אז אולי זה מתאים למי שלא תטבול בלי הקולא הזאת.

אבל זה לא מלכתחילה בכלל.

וזה פשוט בעייתי להתחיל להקל בזה

זה מתאיםoo
לכל מי שרוצה בזה. את הענין ההלכתי כל אחת יכולה לברר ולבדוק. האופציה לטבילה בלי בלנית צריכה להיות זמינה לכל אחת.
את נכנסת לדיון הלכתימקרמה
(ומשליכה עליו את השקפת עולמך)

זה לא הדיון בעני.
הדיון הוא על הזכות לכל אישה לצרוך שרותי דת ציבוריים במדינת ישראל לפי השקפת עולמה מבלי שיכפו עליה חשיםה שהיא לא מעונינת בה.

זה על הזכות לבחור והשליטה על המרחב האישי שלי
באיזה מקווה זה? אם אפשר לשאול. אפשר בפרטי⭐אביגיל💜
לדעתי זה די בעייתי הלכתית - במיוחד לנשים עם שיער אבאר מרים
במיוחד לנשים עם שיער ארוך
אני חושבת שהגישה היתהמקרמה
שהאחריות לכשרות הטבילה היא על הטובלת..
הנסיון של כל טובלת והפרמטרים הם שונים (כמו אורך השיער, היכולת לצלול וכו.)
יש כאלה שזה הכרחי ויש כאלו שלא.

ולכן אם יש צורך הטובלת צריכה לרצות את הבלנית איתה בחדר וזה נתון לבחירתה ולא עובדה מוגמרת.

כאמור -בחרתי להשתמש בשירות הבלנית
אבל עצם זה שהיא השאירה לי את הבחירה הרגיש לי הרבה פחות חודרני וחושפני
והרבנ יותר מכבד
בהלכה מופיע שצריך בלנית...באר מרים
יכול להיות...מקרמה
וזו עדין צריכה להיות בחירה של הטובלת
אם זה מופיע בהלכה זה פחות בחירהאביול
אולי בדיעבד, אחרי אישור של רב. לא לכולם.
אולי ניתן לה גם את הבחירה אם לטבול או לא..?
וודאי שניתן לה את הבחירה אם לטבול או לאחולת שוקולד
כמו שנותנים לה את הבחירה אם ליסוע בשבת או לא
אישה דתיה ששומרת מצוותאביול
אין לה בחירה אם לנסוע בשבת. גם אם זה קשה לה ומאוד בא לה לנסוע.
היא יכולה לנסוע בשבת אבל אז לוותר על הערכים שהיא מאמינה בהם.
אם אנחנו בוחרים לקיים תורה ומצוות אז אנחנו מחויבים להלכה. ואם יש היתר שפוסקים לנו, מצויין. אבל לא לפתוח פתח לכל הנשים, זה יכול להחטיא אחרות שלא שאלו רב
יש הרבה נשיםoo
שטובלות במקווה, אבל אינן שומרות את כל המצוות.
יש נשים דתיות שמעדיפות לסמוך על התירים וקולות לגבי הטבילה.
ניתן להציג את האפשרות של טבילה ללא בלנית, עם הסבר לגבי ההלכה.
אי אפשר לבחור בשבילן כיצד לנהוג.
אבל צריך ןהבין שזה קולא.אחתפלוס
ולכן הגבתי לזאת שאמרה שהיא מקווה שזה השלב הבא שלא תהיה בלנית.
הגבתי בשם כל אלו שרוצות טבילה מלכתחילה.
טבילה כשרה למהדרין.
וסתם מעניין-לא שואלת אותך אישית, רק מנסה להבין -
איך כל אלו שלא מוכנות שהבלנית תראה אותן(בקצת מהגוף..) הולכות לעשות לייזר במפשעות? לא מצליחה להבין
לייזרoo
במפשעות יכול להיות דבר מאד מביך. זה כנראה מספיק חשוב לנשים להסיר את השיער למרות המבוכה.

לייזר אינו חובה ואינו נכפה על אף אחת. טבילה בנוכחות בלנית כן נכפת. זה האישו, שלא נותנים לאישה לבחור.

בכשרות של אוכל יש מהדרין ורגיל. למה בטבילה אין?
ישבימבה אדומה
מישהי שסבלה מדיכאון אחרי לידה והטבילה אחרי הלידה היתה עניין מאוד מאוד קריטי וקשה, אז הגורם המקצועי שעזר לה פנה בעצמו לבלנית של המקווה וביקשה שמישהי אחרת תלווה אותה בטבילה. והכל התקבל בלי בעיה... והטובלת עם הדכאון לא היתה חלק מהבקשה, דאגו לה לזה...

יש מענה לכל מה שצריך, פשוט הבקשה שזה יהיה לכתחילאי הוא הבעייתי... כי זה לא לכתחילה...
לא צריך מענהoo
צריך שמראש תהיה אפשרות בחירה.

גם אם את לא מבינה את הצורך של נשים לבחור איך לטבול, תדעי שיש צורך כזה, כמו כל תחום אחר בחיים.

כל כפייה היא פסולה.
תארי לך שהיה מצב שהיו טובלים לבד, ואם את רוצה בלנית, היית צריכה לבקש במיוחד או להתווכח.
אני לא חושבתבימבה אדומה
שזו כפיה. וגם לא חושבת שכל כפיה היא פסולה... (עקרונית, כדוגמת עקך שמירת החיים והנסיעה ברכב עם חגורה)

הצורך של אישה איך לטבול, שתממש אותו בדרכים שלא קשורים לשירותי הדת במדינה...

תטבול בכל צורה שמתאימה לה ועושה לה טוב, אבל לא על חשבון המצווה (שאני חוזרת על עצמי... המקוואות הוקמו לצורך המצווה)
כפיהoo
דתית היא כפיה פסולה ביותר.

המשפט הזה:
׳הצורך של אישה איך לטבול, שתממש אותו בדרכים שלא קשורים לשירותי הדת במדינה...׳

הוא התמצית של חוסר היכולת/ הרצון להבין דעה שונה משלך. הרצון לכפות דעה שלך על אחרים.
אני מבינה את הצורךבימבה אדומה
לא חושבת שהמדינה צריכה לספק כל צורך של כל אחד. יש מדינה לנהל לא מענה צרכים של בודדים
השירותoo
כבר קיים, רק שהבלנית תשאר בחוץ. לא מטריח אף אחד, אין מאמץ מיוחד.
אני מתה להגיב, אבל לא פנויה בכלל כרגעשלומצ'
אוף

(להגיב בכללי, לאו דווקא לך. סתם נתפסתי על ההודעה האחרונה)


❤️
מה שכתבת מזעזע בענימקרמה
אנחנו לא במדינת הלכה.
ים ישראל מורכב מהמון גוונים וחברות שונות ולא רק שומרי ההלכה המחמירים ביותר הם צורכי שירותי הדת במדינת ישראל.

תפגץקיד הרבנות הראשית היא לא לוודא שמקימים פה תורה ומצוות ולא שוטרי דת.

תפקידם לאפשר למי שרוצה לצרוך שירותי דת.

אוי לנו אם הגענו למצב שירותי דת בסיסים ניתנים תוך כדי כפייה של דברים שהם לא הכרח.

מי שרוצה לכפות על הציבור המשתמשים את השקפת עולמו שיעשה את זה במסגרת פרטית

אני חושבת שמי שקראבימבה אדומה
את מה שכתבתי לא יכל להבין ממני שאני אומרת לכפות עשייץ מצוות ואני גם לא חושבת שזה נכון. (כן כתבתי בסוגריים שיש מצבים שכפייה היא נכונה. כמובן, אפשר להחליט לא לנסוע ברכב. כמו שמי שהפריע לו לשים מסיכה בקורונה יכל לביור לא לצאת מהבית... הכל זה דוג' שלפעמים צריך להחליט על נוהל)

הפואנטה שיש מגמה לדברים ולא הכל כמו שבא לי איך שאני רוצה.

דווקא במקרה של הטבילה בנוכחות/אי נוכחות בלנית, אפשר לתת לזה מענה אם צריך. וזה שיש בלנית ברגיל לא הופך את זה לכפייה...

שוב, לפעמים יש כפיה. אנחנו פועלים מתוך שיקול דעת כשמנהלים מדינה (עוד דוג' שעולה לי, אישפוז בכפיה כשצריך...)
מישהי אחרת זה בלנית, מבחינה הלכתיתחולת שוקולד
למה שלא יאפשרו?

מדברים על טבילה בלי אף אחת
זה דוג'בימבה אדומה
למענה לצורך שונה מהנוהל הכללי.
אם מציגים את זה עם הסבר זה אחרתאביול
לא אמרתי לכפות את ההלכה על כולן. פשוט שלא יהיה מטעה כאילו זה מותר לכתחילה. זה הכל
וואומקרמה
לכל אישה יש זכות להחליט אם היא פועלת על פי ההלכה ואם לא.

ואוי לנו אם הגענו למצב שנשים שומרות תורה ומצוות בכפיה
יקרהבימבה אדומה
את אומרת כאן נקודה חשובה, שלא נכנסים למישהי לקישקע שלה ומחליטים בשבילה.

אבל צריך להבין שהמטרה של שירותי הדת בישראל, היא לעשות דברים לפי ההלכה. לא בנו סתם מקוואות על תקן בריכה ומי שבא לה לבוא מוזמנת... המטרה היא לתת לנשים לקיים את מצוות הטהרה. לשם כך נבנים מקוואות בסכומי עתק, ומתחזקים אותם בסכומי עתק (עזבי עכשיו דיוני איך שמקוואות נראים מוזנחים, זה מצער אבל גם מקווה שבנראות שלו נראה מוזנח, הוא מתוחזק ברמה כלשהי, יש הרבה דברים מאחורי הקלעים... כמו החלפת מים למשל...)
ונכון שאני לא צריך לתת לאשה תחושה שאני נכנסת לה לקישקע ולתת לה את ההרגשה שסומכים עליה שהתארגנה כמו שצריך. אבל לא להיות בזמן הטבילה זה כבר לא עניין של לסייע להרגשתה הטובה, כי זה בא על חשבון המצווה. כן, המצווה לכתחילה צריכה להיות בצורה איקס. לעומת לשאול טובלת שאלות אם התכוננה ובדקה וכו' זה לא חלק מהמצווה, זה לעזור לה במקס' שתגיע למצווה מוכנה יותר, אבל זה לא במקום. זה לא זה על חשבון זה.

לצאת מהבור ולא להיות נוכחת- זה על חשבון המצווה. ולא לשם כך התכנסנו...

אז נכון שכולנו במדינה דמוקרטית, אבל גם בדמוקרטיה יש כיוון ואג'נדה. בדיוק כמו שיש חוק לחגור חגורת בטיחות ברכב כי יש אג'נדה מאחורי זה של ערך שמירת החיים. ואם יבוא מישהו ויאמר שאני לוקחת לו את הזכות להרגיש משוחרר בנסיעה, אז הוא יהיה צודק... לקחתי לו זכות כי אני לא רק דמוקרטיה, אני גם דמוקרטיה +אג'נדה...
לזה התכוונתי. תודה על הניסוחאחתפלוס
מטרת המקווהoo
זה לאפשר לנשים לקיים מצוות טבילה. לא כדי להגיד להם איך לקיים אותה.

ההשוואה לחגורה לא נכונה, כי חגורה זה חוק. טבילה עם בלנית זה לא חוק, זה אופן ביצוע מצווה. אפשר לבצע את המצווה באופן שונה.

מקווה זה שירות. כמו נניח מסעדה כשרה, שאפשר לאכול שם ונניח לא לברך או להגיע בלבוש פחות צנוע. מי שצורכת את השירות של המקווה, לא צריכה לקבל הוראות כיצד לצרוך אותו.
נכון שהחגורה זה חוקבימבה אדומה
ואין חוק איך לקיים את הטבילה. יש יותר מזה- מצווה. מצווה זו הוראה מהתורה (וחכמים כהמשך לתורה) איך לקיים את החיים שלנו... ובתור מדינה שרוצה לספק את הצורך לקיים את ההוראה הספציפית הזו, מעוניינת שזה יהיה בהתאם לכך. ולכן לתת את האופציה לטבול ללא בלנית זה כמו לתת את האופציה לטבול עם פחות 40 סאה במקווה או לתת לה לטבול עם עגיל שראיתי במפורש שנמצא לה על האוזן שסביר להניח ששכחה להוריד (נכון, יש מציאות שטובלים עם עגיל כזה שלא מורידים אף פעם, במעלה האוזן כזה אבל הגיוני שבלנית תשאל על זה בעדינות כי ממש ראתה את זה מול העיניים שלה)

בקיצור, אולי יש כמה דרכים אבל המטרה היא אמורה להיות אחת- תסייע לנשים לטבול בטהרה לפי גדרי ההלכה האורתודוקסית...

וההצעה שלא תהייה בלנית פחות עומדת בקנה אחד עם זה. זה הכל.
זו לא המטרהoo
׳לסייע לנשים לטבול בטהרה לפי גדרי ההלכה האורתודוקסית׳
זו פרשנות שלך.
המטרה היא שירות טבילה לנשים.
אז אנחנו לא מסכימות על זהבימבה אדומה
מי שאוהבת לטבול יש לה בריכות מעולות... ספא, ג'קוזי, ים, נהר הירדן...
בגדול אני מסכימה עם הגישה הכללית שלךבארץ אהבתי
לא חושבת שנכון להציג את זה בתור שתי אופציות לגיטימיות באותה מידה - לטבול עם בלנית או בלי בלנית.

אבל אני חושבת שהאמירה שלך שזה כמו לתת את האופציה לטבול עם פחות מ-40 באה המקווה, זו אמירה קצת קיצונית.
זה נכון שזה לא לכתחילה לטבול בלי בלנית. ויש בזה פרטים שצריך לדעת איך לקיים כדי שהטבילה תהיה כשרה. אבל זה לא פוסל את הטבילה כמו מקווה עם פחות מ-40 סאה.
מסכימה שזה לא באותה דרגה, לגמרי!בימבה אדומה
אבל הרצון שיהיה מציאות מסויימת במקווה (לוותר על נוכחות הבלנית), נוגדת את המטרה שעבורה הקימו את המקווה. ולכן כל דבר שמפריע למטרה (עד כדי פסילת מי המקווה למשל) הוא אותו רעיון...
מסכימהבארץ אהבתי
הערתי כי הניסוח היה קצת קיצוני בעיני (ויכול להיות שקוראת את זה מישהי שקיבלה היתר מיוחד לטבול ללא בלנית, מכל סיבה שהיא, וזה עלול מאוד לפגוע בה, ולכן בעיני חשוב לדייק ולהיזהר מניסוחים כאלו).

אבל למעשה אני מסכימה איתך.
טבילה ללא בלנית צריכה להיות במקרים מאוד מסויימים, אחרי התייעצות עם רב ובדיקת כל האפשרויות.
(יש לציין שבמקרים כאלו הרבה פעמים בגלל הנושא הרגיש פחות נעים לאישה לדבר עם רב שהוא גבר, ולפרט לו את הקושי שלה. זו אחת הסיבות שמכון פוע"ה פתח מסלולי לימוד של 'יועצות רפואה והלכה', שמכשיר נשים להיות כתובת לשאלות כאלו, כשכמובן הן לא פוסקות בעצמן בשאלות מורכבות, אבל יכולות לעזור לתווך את השאלה לרב. ויש גם את היועצות הלכה של נשמת, שאני פחות מכירה מניסיון אישי, אבל זה גם יכול להיות כתובת להתייעצות למי שמתאים לה).
חלילה לא התכוונתי בכפייהאביול
אולי לא התנסחתי נכון.
אבל מי ששומרת מצוות והולכ לפי רב מסוים, הולכת לפי הפסיקות שלו. ולא פוסקת לעצמה, רק כי לא ריצה להיחשף.
זה מה שהתכוונתי
נעים מאודמקרמה
שומרת מצוות (משתדלת)
לא פוסקת לעצמי
בוגרת אולפנה סופר דוסית
בעלי בוגר ישיבה (ובן של רב)
גרים בקהילה דתית
וממש ממש לא מרדניים.
שנינו נשארנו בתפיסת עולם של הבתים מהם הגענו
(שלום לאאוטינג)

וכאמור-לא מזמן התברר לי שהרב שלי פוסק שניתן לטבול ללא בלנית
(ולא רק הוא) ואני בחרתי לטבול עם

הגיע הזמן להפסיק לחשוב שהאמת נמצאת רק אצלי
ושהדרך שלי היא היחידה.
ובטח שלא לכפות אותה על הציבור.
אבל הדעה הזובימבה אדומה
שאני לא באה להתווכח איתה, היא בטח לא דעה רווחת ומקובלת בעולם הפסיקה... (נתון עובדתי, בלי לדון בעצם הפסיקה לכשעצמה)

אז איך זה נקרא שאם רוצים שתהייה בלנית בטבילה עשינו מזה כפיה?

זה המקרה החריג שצריך לתת לו מענה. אבל הוא החריג...
שתהיה בלנית במקווהמקרמה
שזה שירות שינתן לציבור
וכל אישה תוכל חהחליט אם היא מעונינת שהבלנית תיכנס לחדר הטבילה.

ברוב המקוואות היום אישה צריכה להיאבק כדי שינתן לה הזכות לבחור איך לטבול.

היתה פה בחורה שסיפרה שהיא התקשרה למקווה לוודא מראש ואמרו לה שהמקווה סגור היום -ממש שיקרו לה
העיקר שלא תטבול שלא בלנית

הרבה פעמים הבלניות 'מסכימות' אבל זה מלווה בנסיון שכנוע במקרה הטוב או 'מי שברך' במקרה הפחות טוב.

את אומרת בדיוק את מה שאמרתיאביול
קיבלת היתר מרב. ובכל זאת בחרת לקיים את ההלכה בהידור ולטבול עם. מצויין. איפה את חולקת עליי?
בסך הכל אמרתי שלפני שטובלים בלי בלנית צריך לשאול רב
אם מסתכלים על זה מכיוון הטובלתמקרמה
שכל אחת תעשה שאלת רב לרב שלה

מעולם לא חשבתי לשאול את הרב שלי עד שזה הוצע לי כאופציה בטהילה האחרונה.
הרב שלי לא שאל אותי שןם שאלה אישית על הרגשות שלי הנושא שלי רק אמר שזה אפשרי בתנאים מסוימים.

מניחה שגם הרב של הישוב בו טבלתי מתיר כי אחרת הבלנית לא היתה מציעה את זה כאופציה מיוזמתה

אפשר לנהל פה דיון הלכתי.

אבל אם מסתכלים על הנושא מכיוון המקווה/הבלנית
זה לא תפקידה לוודא אם יש לי היתר
אם אני מודעת לכך שזה פחות מקובל
או לקחת אחריות על העולם האוחני שלי

כל הדיון התחיל מכך שסיפרתי שאהבתי שנתנו לי את השליטה על גופי ועל איך אני רוצה לטבול והרבה בנות הרגישו צורך לצעוק שיש עם זה בעיה הלכתית
למה?



ממש מסכימהרק לרגע9
אחריות של כל אחת לעצמה .
לא אחריותי או אחריות של אף אחת לוודא שכולם שאלו רב בהחלטה אם לטבול כך או אחרת.
אפשר לשאול איזה רב זה?חולת שוקולד
אנסה לשלוח בפרטירק לרגע9
גם בהלכה מופיעה האפשרות לטבול בלירק לרגע9
אם אין בלנית עם רשת על השיער או למי שיש שיער קצר.
אישית שאלתי רב מאוד מוכר על זה והוא אמר שהוא מתיר. לדעתי כל אחת אחראית לשמירת ההלכה של עצמה וצריכה להיות אפשרות כזו.
וואלה, אני שאלתי ואמר שלאחולת שוקולד
והבנתי שהכוונה שאין *שום* אפשרות להתיר ואין דיעות שונות

טוב לדעת, אולי אשאל שוב

ומסכימה שזאת אחריות של הטובלת, גם אם אסור לכל הדיעות
ממה שאני יודעת זה היתר בדיעבדבאר מרים
לאשה שצריכה לטבול במקום שאין בניתוח אז יכולה לשים רשת רפויה על השיער ולטבול.
לפי מה שזכור לי מהקורס הדרכת כלות זאת ההנחיה לנשים שנמצאות למשל בטיול במקום שאין מקווה וטובלות לבד בים או בנהר.
אבל ממש לא אפשרות לכתחילה לנשים שטובלות במקום שיש בלנית..
זה באמת מה שכתוב בשו"עבארץ אהבתי
אבל ברגע שההלכה נותנת מקום לאפשרות כזו, גם אם בדיעבד, אז יש פוסקים שמשתמשים בהיתר הזה גם במקומות שהקושי הוא אחר (לא רק קושי טכני שאין מי שתסתכל או של חושך, אלא גם קושי נפשי).

מעתיקה את דברי השו"ע. ברור על פי דבריו שמצד אחד חלק מהחובה של הטבילה זה שתהיה בלנית, אבל בהחלט יש גם התייחסות למצבים בהם אין אפשרות לבלנית, וזה לא מונע מהאפשרות לטבול, כל עוד דואגים שכל השערות יכנסו למים בזמן הטבילה.
"צריך לעמוד על גבה יהודית גדולה יותר מי"ב שנה ויום אחד בשעה שהיא טובלת שתראה שלא ישאר משער ראשה צף על פני המים;
ואם אין לה מי שתעמוד על גבה, או שהוא בלילה, תכרוך שערה על ראשה בחוטי צמר או ברצועה שבראשה, ובלבד שתרפם או בשרשרות של חוטים חלולות או קושרת בגד רפוי על שערותיה" (יו"ד קצח סעיף מ)

וכך גם למדתי מרבני מכון פוע"ה. זה לא לכתחילה, אבל כשיש צורך - יש אפשרות להשתמש בהיתר הזה לא רק בגלל קושי טכני אלא גם בגלל קושי נפשי.
כמובן שראוי ונכון לשאול רב ולא להחליט באופן עצמאי.
(אגב, יכול להיות שפתרון יותר קל הלכתית לקושי לטבול מול בלנית יהיה לטבול עם חלוק בד דק ולא צמוד, שלא נחשב כחציצה מעכבת, אבל מונע את החשיפה של הגוף מול הבלנית. בכל מקרה נכון לשאול רב למעשה כשיש קושי כזה).
הסברת מצוין. זה גם מה שידוע לי.קמה ש.
אפשר פשוט לעשות גילגול ראש במיםחולת שוקולד
ככה בטוח כל השיער בפנים🤣
איך החלוק לא מהווה חציצה?אביול
כי דואגיםבימבה אדומה
במהלך הטבילה שיהיה רפוי, ושיכנסו המים לכל מקום. וברור שזה בדיעבד, כן?
אה אוקיאביול
ממה שידוע לימחי
עדיף אפילו שהבעל יהיה הבלן (מותר לו להסתכל אחרי טבילה ראשונה) מאשר לטבול לבד
בעקרון נכוןרק לרגע9
אבל מכירה ספציפית אישה ששאלה והתירו לה באופן קבוע כי יש לה שיער מאוד קצר. אז כל מקרה לגופו. ולמנוע את האפשרות זה לא בסדר בעיני
הרשת זה לא חציצה?אביול
ברור שאם שואלים רב אז פועלים לפי ההיתר שלו. אבל שלא יצא מצב שנשים פוסקות לעצמן סתם כי יותר נוח להם ככה
אם זה רופף אז לארק לרגע9
אם המים יכולים להיכנס עקרונית זה לא חוצץ.
אני לא מאור גדול, אבל ממה שידוע לישלומצ'

הלכתית צריכה להיות מישהי. לאו דווקא בלנית (רוצה לומר- יכולה לבוא עם חברה/אחות וכד')

צודקות בנות! ניסיתי לערוך ולא מצליחה. כתבתי את זה⭐אביגיל💜
מתוך תסכול. חושבת על כל הנשים שבמשך דורות מסרו את הנפש על המצווה הזו, אז ברור שאין להקל ראש בכך.
מקווה שלא תצא תקלה תחת ידי
ושהבלניות שרובן מקסימות יהיו סבלניות ומכבדות
אובדת עצות- חום אחרי ניתוחshiran30005

בת 2.5 רביעי שעבר בבוקר עברה הקטנת שקדים, שקד שלישי וכפתורים. מיום שישי בבוקר היא עם חום. בשישי בערב נבדקה במיון עשינו רק צילום חזה שיצא תקין ושחררו. אמרו שאם עד יום ראשון עדיין יהיה חום לחזור ונעשה בירור יותר. היום היינו שוב במיון כי החום ממשיך התלבטו ובסוף אמרו שאין צורך לבצע בדיקות דם כי זה רק יום 3 לחום , הניתוח נראה בסדר והם לא רואים צורך כרגע. מה גם שהיא שותה "יחסית" בסדר.

החום עדיין ממשיך והיא פתאום מסרבת לקחת אקמול או נורופן גם,נר היא ממש בןכה וגם פולטת את זה החוצה. ככה היא נרדמה


מה עושים במקרה כזה? נתנו לה במיון אופטלגין היום בכוח וכנראה בגלל זה היא לא מוכנה לקחת כלום עכשיו

לא יןדעת מה לעשות איתה, ולמה הרופאים לא עשו בירור כבר?

היא ממש עקשנית לתרופות וזה כל הקושי. היא גם חכמה שלא מוכנה לשתות פטל/מיץ/מים כלום עכשיו.


גם אנטיביוטיקה לא נתנו בטענה שהם לא יודעים מה המקור של החום ולכל דבר יש סוג אחר של אנטיביוטיקה 

אוףףף. מה עם ליצור קשר עם המחלקה של הניתוחאורוש3
לבקש שיעבירו שאלה לרופא?
היינו במיון איפה שעשתה ניתוחshiran30005

הם התייעצו עם אאג

סתם מעצבן ומלחיץ 

ממש, שיעבור מהרראורוש3
נר אקמול או נר נורופן!התייעצות הריון
נר היא מוציאהshiran30005
כנראה לוחצת אחכ חזק וזה יוצא..
איזה מוזרשושנושי

אנחנו עשינו ניתוח שקדים ושקד שלישי - ומראש קיבלנו המלצה לקחת אנטיביוטיקה.

שכנתי לחדר עשתה רק כפתורים ואני זוכרת ממש איך הרופא אמר לה בשחרור - להתחיל להביא אנטיביוטיקה ברגע שמתחיל חום.

איזה קטע שלא קיבלתם המלצה כזאת.

אני ממש מקווה איתך לטוב. 

גם אחותי עשתה שקדים וקיבלה מראשshiran30005

אנטיבייטיקה למקרה שיתחיל חום

אבל פה הם לא מןכנים לתת, רופא ילדים לא לוקח סיכון ושולח למיון, גם מוקד שולח למיון

לדעתי, את חייבת להתעקש על ברור יותר רציני. לא לוותנק-ניק
בעיני זה משהו שצריך לנדנד לרופאים למצוא את מקור הבעיה ולא שהפתרון שלהם זה לתת אופטלגין בכח
אמרו שכנראה נדבקה בלי קשר במשהו ולכןshiran30005

הבירור הוא מהיום ה 5 לחום, היום זה היום ה 3

נכון מוזר? מצד שני היינו בביח גדול תל השומר והם התייעצו עם עוד רופאים

ממה שאני גם יודעת נותנים די בקלות אנטיביוטיקהאורוש3

אחרי ניתוח. לנו נתנו מוקסיפן כשיצא ריח כזה לא טוב מהפה שלו.

גם לה יש ריח נוראי מהפה אבלshiran30005

אמרו שזה תהליך תקין של אחרי ניתוח

כדאי מחר ללכת שוב ולהתעקש על בדיקות או משהו? במידה והחום ממשיך או לחכות לשלישי כבר

הייתי מבקשת מהרופא ילדים שייתן מוקסיפן ושלוםאורוש3אחרונה
יוצאות עם הילדים לנופש?מולהבולה

בעלי ממש לא אוהב את זה....אומר שזה קשוח.אנחנו עם קטנים

ולפני שנתיים יצאנו והילדים היו בחוויה מה זה טובה !!!!!

אשמח לשמוע מכם לאן אתן יוצאות אם כן

לא בתי מלון כי זה סופר יקר

בעבר יצאנו לקמפינגרוני 1234

השנה לקחנו דירת איירביאנד בי

היו גם שנים שנשארנו בבית אבל כל יום יצאנו לאנשהו (מעין, מוזיאון וכו).

זה באמת עבודה קשה עם קטנים אבל אנחנו מאד נהנים בכל זאת.

אנחנו פחות, יותר טיולים של יוםשיפור
זה הרבה עבודה, הרבה כסף, הילדים לא תמיד ישנים טוב מחוץ לבית, יותר נוח לי לחזור בסוף יום מעייף איתם למקום המוכר והידוע.
וואי זה סגנון אישיואני שר

כילדה יצאנו כל שנה ל3 ימים,

שינה בבית ספר שדה בעיקר

והתוכנית היתה מסלולים...

ההורים שלי תמיד אמרו שדווקא כשהיינו קטנים היה יותר קל כי הלכנו יפה וכשגדלנו התחלנו להתלונן  😅


אני היום כאמא פחות אעשה את זה כי מסלולים זה פחות בשבילי ואז אם הילדים לא מתרגלים זה באמת לא הכי מתאים...


עדיין אפשר לחשוב על מקומות לא יקרים מדי (למרות שאולי עכשו זה שלב די מאוחר) - בית ספר שדה, אנא, מקומות אירוח אולי לא במקומות קלאסיים של הצפון שמבוקשים מאוד ולבנות תוכנית באיזור - ים, מעין, מסלול קטן... תלוי מה האופי שלכם.


מניסיון משפחתי בשנים האחרונות (כשיוצאים עם ההורים שלי ואנחנו כבר נשואים עם ילדים אז זה נהיה שבט) - באמת המקומות הפשוטים באיזורים לא מבוקשים מאוד הופכים את המחיר לריאלי יותר - הבית הארחה בהר ברכה, בסוסיא וכאלה... זה לא צפון כמו שמדמיינים קיץ אבל מאפשר.


וגם לצאת לימים בודדים זה פתרון.


אני חושבת שכדאי לעשות תכנון של הקיץ ככה שלכם ולילדים יהיה מול העיניים למה לצפות.

אצלנו היו שנים שכן והיו שנים שלאמתואמת

בעיקרון כל עוד הרכב הכיל את כולנו - יצאנו כמעט כל שנה לצימר. היו פעמים שהיה מוצלח, והיו פעמים שפחות...

אחר כך עשינו הפסקה ארוכה בנופשים העצמיים שלנו (כן הצטרפנו למשפחה שלי לנופש משפחתי מורחב, שלפעמים בכלל היה אצל ההורים שלי בבית), ולפני שנה הרגשנו שהמשפחה האישית שלנו חייבת את זה, ויצאנו שוב לנופש משלנו בצימר. (בחרנו מקום נגיש בתחבורה ציבורית, כדי שנוכל לנסוע וגם להתנייד במהלך הנופש)

היה לנו טוב מאוד, אבל גם מתיש... כך שאני מבינה את בעלך ומבינה גם אותך.

השנה אנחנו חושבים לצאת לקמפינג, גם מבחינת המחיר וגם כדי שלא נצטרך להתארגן על זה מראש יותר מדי. נקווה שיהיה טוב...

אני חושבת שיש בזה משהו שמאוד מאחד משפחתית, לצאת לנופש משותף. מצד שני, אפשר גם ליצור חוויות משפחתיות מאחדות אחרות, שכוללות לינה בבית... (אנחנו למשל כמה פעמים הפכנו את הבית לבית מלון, וזה היה כיף מאוד לילדים ומגבש)

אני רקאורוש3

קמפינג בלי להתארגן יותר מדי?? 🫣😁

סתם הבנתי שהתכוונת ללסגור מראש. אבל זה יצא מבדר. 

נכון, התכוונתי שלא צריך לקבוע את זה מראשמתואמת
מתכננים ללכת למקום חינמי... נצטרך כמובן לקנות כל מיני דברים, אבל אפשר לעשות זאת שבוע מראש.
קמפינג זה טונות התארגנות....אורוש3
טוב שאת מזהירה אותנו🙈מתואמת
בכל אופן, מתכוונים ללכת למקום לא רחוק מאוד מהבית, אז "מקסימום" נוכל לחזור הביתה אם נשכח דברים...
היינו השבת בנופש במושב "רחוב"שוקולד פרה.

בצפון.

אז לא ישנו ברחוב...

ישנו בצימר. היה מאוד מאוד נחמד. הילדים שלו בברכה ביום שישי, ובשבת עצמה היו בג'קוזי בלי להפעיל אותו.

הכל כולל אוכל מוכן עלה לנו- 1350.

הלכנו לבית הכנסת, לגן השעשועים, טיילנו באזור של בננות, יש גם מתחם לצימר עם טניס שולחן, כדורסל, נדנדות.

ברוך ה' שמחנו מאוד

הוא רצה 1100שוקולד פרה.

שזה תשלום יחסית נמוך לשבת, אבל זה כי היינו בצימר הזוגי ופשוט הוספנו מיטה, מזרון ולול.

בסוף שילמנו 1200 כי הוא רצה מזומן והיה לנו רק ביט

יש לך מספר?יערת דבש
דוד אוחנהשוקולד פרה.
0584464698
לאDoughnut
עם ילדים מעדיפה לצאת לטיולים של יום ולחזור בלילה להתארגן בבית בנוחות שלנו. אולי כשיגדלו...
כן לוקחים דירה בצפוןאמאשוני

עולה 3500-4000 ל3 לילות, אפילו פחות. סוגרים כבר בחורף, מחפשים המלצות בבוקינג.

3 חדרי שינה פחוס סלון פלוס מטבח פחוס שני חדרי רחמה לפחות. אנחנו צריכים 6 מיטות אבל תמיד היה יותר.

עד היום הדירות היו ממש טובות (בסטדרטים שלנו)

מטיילים באתרי שמורות הטבע, אוכלים בעיר, עושים קניות בסופר גדול באיזור (רמי לוי וכאלה)

מביאים מהבית כלים לבשל.

שווה לקחת דירה עם מכונת כביסה, מאוד נוח שאפשר לכבס מגבות ובגדי ים ובגדים שהילדים אוהבים לטיולים. מחליפים הרבה בטיולים האלו,

כי אנחנו אוהבים להיכנס לנחלים, מעיינות, הכינרת וכו' וגם טיולעם יבשים מלכלכים.

תבדקו קירבה לבתי כנסת.

שני רכבים.

כתבו אותי ואת בעלי בעצם 🙂מולהבולה

חלק כתבו שלא מעדיפים לישון בבית בסוף יום-בעלי

וחלק כתבו שכן לוקחים צימר ונהנו-מה שאני אומרת


ברור שהכי כיף לישון בסוף בבית

אבל זו החוויה יותר לילדים,הם כל הזמן מתבאסים שכל החברים יוצאים

בחופש לכמה ימים ואנחנו כמעט ולא...,

ברור לי שלא כולם יוצאים,זה יקר וקשוח לכולם


השאלה אם טיולים יומיים לא יוצא כבר יותר יקר מכמה לילות בצימר...כי החופש ארוך 🤦

אז תעשו שנה-שנהרוני 1234
או נופש עם לינה בחוץ רק פעם בשלוש שנים. ככה זה מאזן את הצורך בחוויות עם ההוצאה הכספית הגדולה וה"התשה" להורים.
לדעתי לינה בבית זה לא בר השוואהאמאשוני

זו חוויה אחרת. כשיש רק קטנטנים וזו המון עבודה להיות מחוץ לבית, באמת עדיף טיולים יומיים.

כשהילדים גדלים, בשביל להיפתח ולהתנתק ולהחליף אווירה עדיף לצאת כמה ימים (אם יש אפשרות כלכלית)

טיולים יומיים כשיש גם בנים וגם בנות, גם גדולים וגם קטנים,

זה אומר שרוב הסיכויים שחלק לא יבואו. זה גם שיקול מבחינתי.

נסיעה לצפון הרחוק יותר, אני לא אעשה בנסיעות יומיות..

אבל מה שטוב לכם 🙂

יוצאים כל שנה לפעמיים פעמיים בשנהעדיין טרייה

בשנתיים האחרונות גם התחלנו לצאת לטיול משפחתי בחו"ל (במקום חופשה אחת בארץ. לצערי בארץ צפון היה יחסית בעייתי בתקופה האחרונה).

מבחינתי אני לא אצא בלי הילדים (מקסימום לילה אחד עם בעלי במקום קרוב) אז נופש זה רק כולנו יחד. בתחושה שלי זה מאוד מגבש ונזכרים תמיד בחוויות שהיו לנו יחד. כמובן שזה תלוי תקציב היו תקופות שהיינו הולכים לקמפיינג או מתאימים את החופשה למשהו פשוט יותר תלוי תקציב. בארץ אנחנו הכי נהנים מצימר עדיף עם בריכה פרטית שם אנחנו מתארגנים על על האש/ארוחות בוקר ורוב היום מטיילים בחוץ. מרגיש לי יותר זורם עם ילדים בניגוד למלון (מה גם שחדר במלון מוגבל בדרך כלל להורים +2 ילדים).

אשמח להמלצה לצימר עם בריכהרוני 1234
אפשר גם בפרטי
ממה שאני זוכרתעדיין טרייה

היינו פעם ברוח ברמה ברוכים קלע אלון המקום היה ממש מהמם חיסרון אחד שהבריכה לא מגודרת יש רק אפשרות לנעול את הצימר עצמו (עם ילדים קטנים ולא שוחים יותר בעייתי)


באילת היינו ביאלרנט דירות אפרסמון זה בריכה לאיזה 3-4 דירות אבל למזלנו זה היה אנחנו ועוד משפחה והתחלקנו בשעות על הבריכה.


היינו גם ביאלרנט במגדל עם בריכה


לרוב יותר קל למצוא צימר עם ג'קוזי פרטי בריכות יש בדרך כלל למתחם של 2 צימרים ומעלה זה היינו הרבה פעמים עם עוד משפחה אחת שנסענו יחד. כבר לא זוכרת את השמות של המקומות.

נראה לי שכל הקונספט של ילדים זה קשוחהבוקר יעלה

אבל אין מצב לוותר על נופש, כל שנה בשביל הילדים.

מתיש נכון אבל כ"כ חשוב להם לביחד ושלא ינטרו לך טינה בגיל גדול, לא חשוב איך אני יודעת 😉 

אנחנו יוצאים עם עוד משפחהשומשומ

מתאמים עם האחים (לפעמים ממש מאורגן כולם  לפעמים יותר ספונטני)  ואז כל נושא הילדים פחות קשוח 😉

יש להם חברה ותעסוקה

וגם להורים כיף

בקיצור קונספט מומלץ ממש 

אשמח להמלצות של צימריםמולהבולה

וגם טיולים יומיים אם יש לכן

ממש תודה על התגובות! החכמתן אותי

תצאו לסגנון טיול שמתאים לכם ואתם נהנים ממנו...חילזון 123

מצד שני אני כן חושבת שיש מקום גם לצאת לטייל למשהו שאתם לא מאד נהנים ממנו כדי שלילדים תהיה חוויה של טיול וזמן איתכם.

אז צריך לאזן ולנסוע למשהו שמתאים לכם אבל לא לצפות שזה יהיה נופש של רגל על רגל...


אנחנו אוהבים קמפינג וטיולים בטבע

אם את מחפשת במחיר יותר זול ממחיר בדר'כקנמון

יש בצפת קבוצות וואטצפ של אנשים שמשכירים את הדירה שלהם במחיר יותר זול מצימר.

כמובן התנאים הם לא תנאים של צימר (אין בריכה, אין ג'קוזי) וגם צריך להיות זהירים ליפול על בית נקי (להתבונן היטב בתמונות!)

אבל זה נחמד

ולילדים קטנים החוויה של בית אחר עם משחקים אחרים (במידה שהמארחים מאשרים לשחק בהם) היא חוויה ממש נחמדה.

אם מוצאים בית בעתיקה זה בכלל שווה.

חלק מציעים גם צימרים ממש..

קיצר שווה להכנס לקבוצה כזו ולבדוק אופציות.

אולי למישהי פה יהיה קישור עדכני לקבוצה כזו

כן. אבל זה לא נופשמקרמה

אנחנו יוצאים פעמיים בשנה

כי זה חשוב לנו

זה צבירת חוויות עם הילדים

ואנחנו עובדים קשה מאוד בזמן הזה

וחוזרים עייפים


אבל זה שווה לנו


אוהבים מאוד את אנ"א

אנחנו יוצאים לא בהכרח לנופשאפונה

אבל בעיני הדגש הוא על פניות.

לצאת כולל לינה זה ממש קשוח, לפעמים אנחנו עושים את זה אבל לא כל שנה,

ולפעמים ישנים אצל חמותי או אחים שלנו שזה יותר קל מבחינה לוגיסטית.


יציאות יומיות הרבה יותר קל, זול, ומועיל לנו. זה ממש לא צריך להיות מפוצץ.

זה מעיין שלא מכירים, פארק שווה, בישול בשטח, לפעמים מסלול (לצערי לא לקחנו את הילדים כ"כ למסלולי הליכה, אנחנו צריכים להכיר להם את זה יותר). מזרקות, אתרי עתיקות/מורשת...

פעם ב... אטרקציה בתשלום כמו קיר טיפוס וכאלה.

צריך להיות על זה, להגיע מאורגנים ולדעת לאן הולכים ומה עושים, להצטייד כמו שצריך - בעיקר אוכל אבל גם משחקים לשטח - אפילו ברמת הכדור/מטקות/צלחת מעופפת. אפשר להשקיע יותר עם מחצלת, ערסל, ציליה, ועוד ועוד זה כיף ממש. העיקר הפניות וההנאה שלנו ההורים שאנחנו על זה, במצב רוח טוב, שמחים, פתוחים להתנסות ומשחק.

גם לנו זה קשוח האמתהמקורית

אבל עד עכשיו יצאנו, בעיקר לבתי מלון

לא יוצאים ליותר מלילה גג שניים. ממצים לגמרי מבחינתו

השנה לא קבענו כלום האמת. עדיין.

כן יוצאיםבשורות משמחותאחרונה

ליצור חוויות של טיול פעם-פעמיים בשנה זה השקעה משפחתית חשובה לדעתי גם אם זה מורכב

יוצאים לטיולים של 3 ימים במהלך השבוע/חמשוש

דירת אירוח, צימר, אירוח כפרי מכבד לא להתכלב אבל כן ברמה נורמלית

במקומות שמתאים לילדים להסתובב חופשי ומרחבים שהם יכולים לשחק אז לעניין הזה מלון ממילא לא רלוונטי בעיני

קמפינג אני לא אוהבת אז פחות בקטע, אבל כן עושים להם פעילויות שטח כמו סאג', מדורה, יצירות מהטבע וכד'

 

ריפלוקס סמוי והנקהאן#שרלי

שלום לכולן, אשמח לכמה שאלות

1. תינוקת בת חודש וחצי כנראה עם ריפלוקס סמוי, נותנים תרופה עדיין ללא השפעה מספקת. רציתי לשאול איך מניקים תינוק ככה? היא אוכלת בחוסר נוחות גדול, מתחברת ומתנתקת גם עם הבקבוק, לוקחת שלוק וצורחת.. יוצא שפשוט אני כמעט לא מניקה כי לא פיצחתי את השיטה.. קשה לי לדחוף לה את השד כל פעם לשלוק ושהמאבק הזה קורה בגוף שלי.  ומאוד הייתי רוצה לעבור משאיבות להנקה. (היא יודעת לינוק בסדר, אני נותנת לה עדיין לפעמים לכמה דקות כשהיא רגועה). אשמח מאד לטיפים או אפילו הזדהות, להרגיש נורמלית. נראה לי כאילו כולן סביבי מניקות בסבבה ורק אני מסתבכת..

2. איחור בנטילת סרזט - של שלוש וחצי שעות. לקחתי מיד כשנזכרתי.  את הגלולה הבאה צריך לקחת בשעה הרגילה או בשעה החדשה שנזכרתי?

3. כמה משמעותי שאיבות (או הנקות) בדיוק בזמן כדי למנוע דימומים עם הגלולות?

תודה רבה לכן!!

עונההשם שלי

לגבי 1, אין לי ניסיון. אולי כדאי לנסות להניק בתנוחות שונות, ולמצוא איך הכי נח לה.


2. תמשיכי בשעה הרגילה.


3. לא שמעתי שיש קשר לזמנים הנקה ושאיבה.

אני יודעת שזמן לקחתי הגלולות יכול להשפיע.


לי אישית לא היו כתמים, גם כשלא הקפדתי על השעה. וגם עם הנקות ושאיבות לא דווקא בשעות בלי קשר לזמנים.

אני רק אזדהה בקשר לקושי בהנקה...מתואמת

לי למזלי היו כמה וכמה הנקות מוצלחות לפני כן, אז ידעתי שה"בעיה" לא בי...

אני לא יודעת אם באמת היה לה רפלוקס סמוי או לא (הרופא לא שלל ולא אישר, וגם לא נתן תרופה) - רק יודעת לומר לפי הרופא שצריך להיניק כשהתינוק כמה שיותר בישיבה (לא יודעת איך עושים את זה תכל'ס🙄 אבל אולי תנסי), ואחרי ההאכלה להניח אותו באלכסון (בטרמפולינה זה הכי טוב. הוצאנו מהמחסן את הטרמפולינה שקיבלנו בילד השני ולא באה לידי שימוש, והבת שלי חצי גרה שם...)

עוד דבר שכדאי לבדוק הוא לשון קשורה. לבת שלי הייתה מסתבר לשון קשורה, שאף אחד (מהרופאים בבית החולים ועד לרופא הילדים) לא זיהה רק יועצת הנקה שהגעתי אליה בגיל עשרה חודשים זיהתה את זה...

ואם גם בבקבוק היא מסתבכת - מציעה לנסות את הבקבוק של לנסינו. זה הבקבוק היחיד שהבת שלי הסכימה לקחת.


בהצלחה יקרה! זה באמת קשה ומתסכל❤️

תודה רבה על הנירמולאן#שרלי

לשים בטרמפולינה לישון פשוט?

בסהכ מה שהיא עושה רוב היום זה לאכול ולישון הרי.

ולגבי הבקבוק

חשבתי שזה הגיוני שגם עם הבקבוק לא נעים לה לאכול, כי זה כואב /צורב במידה דומה להנקה, לא? היא אוכלת מהבקבוק ותוך כדי מתחילה להתפתל אז לא חשבתי שזו בעיה עם הבקבוק דווקא כי אנחנו משתמשים בכמה סוגים.. אבל אולי אני טועה?

כרגע תשכיבי אותה לישון (וקודם כדי שתעשה גרפס)מתואמת

בהמשך היא תתחיל גם קצת לשחק שם.

ולא יודעת לומר בקשר לבקבוק, בעצם... יכול להיות שאצלנו היא לא הסתדרה עם בקבוקים אחרים בגלל הלשון הקשורה, וזה לא קשור לרפלוקס שאולי היה לה ואולי לא.

בכל אופן, את יכולה לנסות להאכיל אותה בבקבוק כשהיא שוכבת בטרמפולינה, אני חושבת שזה גם יכול לעזור.

תודה רבהאן#שרלי
ההמלצה היא להניק בתנוחות זקופותאנונימית בהו"ל
נגיד התנוחה הפיזיולוגית

כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה ברמה גבוהה, יכולה לעזור למצוא פתרונות 

האמת שהייתי בייעוץ עם מישהי ממש נחשבת וטובהאן#שרלי

אבל לעניין הזה בינתיים לא מצאתי פתרון

כי גם אם אני מניקה בתנוחה זקופה, אם היא לא נינוחה היא פשוט זורקת את הראש אחורה ומקשיתה את הגב וצורחת מרעב וכאב

קיבלת הנחיה מהרופא שרשם את התרופהקופצת רגע

מה לעשות אם זה לא עוזר?

נראה לי שצריך לחזור אליו, לא? 

רק ממליצה לבדוק לשון קשורהצלולה

אצלי זה היה קשור באופן ישיר לריפלוקס. וזה מאוד משפיע על היכולת להתחבר כמו שצריך בהנקה.

צריך לבדוק אצל רופא שמבין בזה, המון רופאי ילדים לא יודעים לזהות לשון קשורה אחורית (אצלי שלושה רופאים אמרו לי שאני טועה, עד שלקחתי לרופאה מומחית וראיתי ישועות).

וואו. שני רופאים בדקו אותהאן#שרלי

וגם יועצת הנקה שנחשבת מאד מקצועית. אבל עכשיו אני דואגת שאולי כן יש לשון קשורה ולא עלו על זה?

מה שם הרופאה אם אפשר לשאול?

יש רופא שמומחה לזה - ד"ר רפאל יודסיןמתואמת

ויועצת ההנקה שבדקה את הבת שלי היא אודליה גור אריה.

שניהם בירושלים, אם נגיש לך.

יש מרפאת לשון קשורה באיכילובאנונימית בהו"ל

תפני אליהם

יעל דובסטר גם נחשבת מעולה

נכון על מי שכתבו לךצלולה

אני מאוד התרשמתי מד''ר יעל דובסטר.

גם ד''ר בוצר אמור להיות מקצועי מאוד בתחום.

באיזה אזור נוח לך?

אזור ירושליםאן#שרלי
אז באמת ד''ר יודסיןצלולהאחרונה
אני חושבת שהוא יודע לזהות. בעיני אין על ד''ר דובסטר (שהיא זאת שזיהתה את הלשון הקשורה האחורית של הקטנה שלי ועשתה התרה יסודית, בהשוואה לחוויה שלי אצל ד''ר יודסין) אבל נראה לי שגם ד''ר יודסין יודע לזהות.
אוסתאופתאפונה

הציל אותנו ככל הנראה מריפלוקס סמוי, אמנם ההנקה הרגיעה אותה אבל היא לא היתה רגועה בשום מצב אחר חוץ מהנקה ו/או מנשא.

ממליצה על יעקב דרמון מירושלים.

בטיפול הראשון כאילו לא קרה כלום, בטיפול השני פשוט קסם, אי אפשר להסביר.

באיזה שבוע סיפרתם על ההריון?אנונימית בהו"ל

מלתבטת כזה מה לעשות..

תלוי למיאיזמרגד1

להורים סיפרנו בהריון הראשון מיד בבדיקה החיובית, בשני אחרי אולטרסאונד עם דופק

אחיות שלי ראו עלי ממש בהתחלה, הרבה לפני שסיפרתי. מצידי הייתי מספרת כנראה בחודש שלישי- רביעי כזה

לחברות בחודש רביעי- חמישי

עונהמולהבולה

להורים סוף שלישי

לאחים חודש חמישי

תחילת רביעישיפור
חח וואיואני שר

מרוב שהייתי בחרדות שזה יגמר לא העזתי לספר

להורים סיפרנו אחרי סקירה ראשונה

ואח"כ לאט לאט לאחים

לחברות קרובות

בעבודה


לא חושבת שיש בזה נכון ולא נכון (חוץ מבעבודה שיש חוק),

אתם צריכים להרגיש בנוח

זהו הייתי כבר בסקירהאנונימית בהו"ל

ואני תוהה מתי לספר


נגיד בעבודה מתחשק לי למשוך עד שבוע 20+

אבל מסביב אני מתלבטת 

למעסיק צריך עד שבוע 20ואני שר

בגדול הייתי מספרת למי שחשוב לי לפני שרואים

כי אז זה כבר מתחיל להיות קצת מביך


החלטות טובות!

שבוע 16 השבוע פרסמתי לכולםהרמה
גם רואים עלי למרות כל המאמץ שלי להסתיר..
תלוימתיכון ועד מעון

בהריון ראשון לאמא שלי ממש ממש בהתחלה, קצת אחרי שגיליתי, ביתר ההריונות קצת יותר מאוחר סביב שבוע 10, לחמותי טיפה אח"כ, ולאחים מתי שהסתדר.

לחברות טובות מתי שהתחשק לי, לרוב מוקדם מאוד, בהתאם לתמיכה שהייתי זקוקה לה. לחברות פחות טובות מתי שראו, לא טרחתי לספר.

בעבודה- ממש מוקדם, הרבה לפני שצריך.

תלוי באיזה הריון..רק טוב=)

ממש השתנה.

לאמא שלי בדרך כלל ספרתי אחרי הדופק או לפני אם הרגשתי ממש לא טוב,  להורים של בעלי בהריון הראשון בשבוע 9 ובשבוע 13 חמותי סיפרה לכולם אז מאז אנחנו מספרים לה רק אחרי סקירה ראשונה

לאמא שלי- אחרי הדופקהשקט הזה

לחמי וחמותי אזור שבוע 10 כזה

לאחים וכו אחרי סקירה ראשונה

ולשאר העולם בדכ נותנת לגלות לבד😅

לאמא שלי מספרת מיד אחרי הבדיקה הביתיתכחלאחרונה

מבחינתי גם שבעלי יספר להורים שלו באותו זמן, לא רואה הבדל בין ההורים

ואכן סיפר להם בערך ככה או ממש כמה ימים אחרי, אבל סתם בלי סיבה מיוחדת לא יצא שסיפר ממש מיד..

לאחים והאחיות מספרים בתחילת חודש חמישי (למרות שהאחיות הקרובות שלי חשדו לפני🤭)

לשאר העולם, נותנת לגלות לבד, ומשוחחת על זה חופשי מחודש חמישי 

אתן מצליחות לשתות מים בתחילת ההריון? ממש מענייןפומלה
אותי
כשלא הצלחתי- שתיתי מים עם תרכיז וכדומהיעל מהדרום
ממשלאשירה_11
בעיקר שתיה מוגזת.. או שלוקים קטנים של מים...ליני(:
תודה לכן!! ממש קשוחפומלה
או מים עם מלא קרח או עם מיץ אחרת לא שותה....דיאן ד.
בקושירק טוב!אחרונה

שתיה מוגזת

תה

מים קרים

קרטיבים

גלידה

במצטבר היה יכול לצאת פחות מ4 כוסות ביום. לפעמים חלק מזה היה יוצא בהקאות..

ממש ממש מחפשת שיעורים טובים בנושא חינוך ילדיםרק טוב=)

בעיקר בנושא כעס על ילדים ואיך להיות איתם יותר סבלניים.

בתקופה האחרונה אנחנו ממש עמוסים ומרגישה שאנחנו במקום לא טוב איתם

ההמלצה הקבועה שלימדברה כעדן.

פודקאסט של אפרת וקסלר.

הכעס מגיע כתוצאה מהשורש.... בהצלחה 

תודה רבה!!רק טוב=)
אני לא מוצאת את הפודקאסט הזה..הילושש

תוכלי לשלוח לי קישור בבקשה?

 

 

מענין אותי גם אז חיפשתיאונמר

זה האתר שלה ארכיון Podcasts - אפרת וקסלר - הורות מגדלת ומובילה

וזה בספוטיפיי https://open.spotify.com/show/3a5OZ3OiuK5kTOQOqgTuyV

לאחרונההילושש

התחברתי לשיעורים של הרבנית מיטל דאודי- ביוטיוב.. 

 

תודה!!רק טוב=)
שיעורים ששמעתי בעבר ואהבתי:מתואמת

של הרבנית חבצלת סולטין ושל הרבנית דינה ראפ.

לא זוכרת אם יש שם התייחסות ספציפית לנושא הכעס...

הרבנית חבצלת מעולה, שמעתי את כל הסדרה..רק טוב=)
הרבנית דינה לא יצא לי, נבדוק.. תודה רבה!
יכולה לשרשר לי את הסדרה? רק אם לא קשה לךנפש חיה.
תודה מראש
אני ממליצה ללמוד על ויסות רגשיאפונהאחרונה

הרי הסיפור הוא לא הילדים ומה שהם עושים אלא היכולת שלנו לנהל את האנרגיות הרגשיות שלנו.

סליחה שאני לא מציעה מקור מידע ספציפי, אוכל לחפש לך בהמשך, אולי מחר, אבל אצטרך תזכורת.

הרגשה אחרי הפלהכמהה ליותר

מאוד התלבטתי אם לשאול ואיך לשאול, אבל ממש בוער בי.

אני רואה פה בפורום, וגם מסביבי, שהפלה היא אירוע מאוד קשה לאישה, שזה דבר שממש מרסק נפשית, שנשים בוכות אחר כך הרבה, במשך תקופה לא מפסיקות לחשוב על האובדן, ושזה ממש קשה להם.

כמו ששיתפתי, ביום ראשון האחרון גילינו שאין דופק, וביום חמישי החרון עברתי גרידה. שבוע 13+3.

כמובן שהיה לי ממש הלם וקשה כהודיעו שאין דופק, אבל לא פרציתי בבכי או משהו כזה , וגם בהמשך חוותי את זה בצורה די קלילה.
וזה לא שלא חיכיתי להריון, חיכיתי מאוד, התרגשתי מאוד, כשראיתי דופק פעם ראשונה, ממש בכיתי. דיברתי אל העובר, תיכננתי כבר שמות אם זה יהיה בן ואם זה יהיה בת, קניתי עגלה חדשה, הייתי ממש בהתרגשות סביב זה.
אבל מרגע שנודע לי שאין דופק, לא נשברתי ולא התרסקתי בשום צורה. בכיתי טיפה, אבל בעיקר הרגשתי אדישות, הרגשתי סוג של תחושה של "הייתי בטוחה שזה יקרה לי, לא באמת מגיע לי עוד תינוק".
אני מרגישה מצויין מבחינה נפשית, אני מרגישה שמחה, אני מאושרת שזכיתי שיש לי כבר שני ילדים. אני ממש מרגישה ומשדרת אושר.

אני לא מבינה אם משהו דפוק בי שאני לא מקבלת את זה כל כך קשה.
אני מרגישה שהמשפחה והחברות שלי, מקבלות את הידיעה הזאת על זה שאני כבר לא בהריון, בצורה הרבה יותר קשה ממני.
כשהודענו לחמי וחמותי, חמי ממש בכה, בדמעות. כאב לי הלב הלב בשבילו, לא הבנתי איך הוא מקבלת את זה יותר קשה ממני.

בעלי לא אומר לי כלום, אבל מתחת לפני השטח, אני מרגישה כאילו הוא מצפה ממני להגיב אחרת ממה שאני מגיבה.
הוא לא מבין למה אני כל כך שמחה, למה כל מי ששואל אותי איך אני מרגישה, אני אומרת לו שהכל בסדר, שאני מרגישה מעולה.

היום החלטתי לחזור לעבוד, אני בסך הכל עובדת מהבית בעבודה מחשבית, לקחתי חופש כבר מיום שני האחרון, והרגשתי שזה די והותר, במיוחד שאני מרגישה מצוין, פיזית ונפשית, 
ובעלי די הזדעזע מההחלטה, הוא לא מבין למה אני לא מנצלת את זה שאמרו לי בבית חולים לקחת 3 ימי חופשת מחלה, בהוא ממש משדר לי כאילו אני אוצה לרצות את כולם ואת העבודה על חשבון עצמי, אבל אני ממש לא מרגישה שזה על חשבוני, כי אני באמת מרגישה מצויין.

תודה למי שקראה עד עכשיו, כתבתי ממש הרבה, ומבולגן, ונראה לי שחזרתי על עצמי עשרות פעמים, ואני גם לא ממש יודעת מה אני רוצה ממכם 🤷‍♀️
אולי סתם לשמוע מה אתם חושבות. השיחה עם בעלי הבוקר ממש עירערה אותי, ואני תוהה אם משהו בי באמת לא נורמלי שאני רוצה לחזור לעבוד יומיים אחרי גרידה.

אניoo

לא עברתי הפלה

אבל

הכי נורמלי בעולם להקשיב למה שאת מרגישה ולרצות לחזור לשגרה


אף אחד לא אמור להגיד לך איך את מרגישה

זה הגוף שלך

את עברת את זה

אחרים עברו את זה יותר ממרחק

שלא יתערבו לך

ואם הם כן מתערבים

תבקשי מהם שלא

את נורמלית לגמרידיאן ד.

אין שום ספר הדרכות איך להרגיש אחרי הפלה ולכן כל אחת יכולה להרגיש ולחוש איך שמתאים לה.

 

אני גם לא חושבת שכולן חוות הפלה בצורה כל כך קשה כמו שנראה לך.

פשוט מי שחווה את זה בצורה מאוד קשה אז נוטה יותר לשתף את זה כאן או בחיים האמיתיים.

 

אני ראיתי את אחיות שלי שמאוד קרובות אלי שעברו הפלות בשבועות מוקדמים יחסית

אצל אף אחת זה לא היה טראומטי במיוחד, כן עצוב וכואב אבל נורא מהר חזרו לשגרה.

(רק אחת מהן שעברה הפלה אחרי שחיכתה הרבה שנים להריון אז זה באמת היה ממש ממש כואב ועצוב)

את מדהימהרוני 1234

כנראה יש לך חוסן אישי מאד גבוה וזה מעולה.

תקשיבי ללב שלך ותהי הכי כנה עם עצמך (נראה שדוקא במקרה הזה לרצות אחרים יהיה להיות שבורה "בכח").

לפעמים גם האסימון נופל באיחור והעצב מגיע אחרי כמה שבועות/חודשים וזה גם בסדר, תמשיכי להיות קשובה לעצמך.

אגב, פה בפורום הכי טבעי שהנשים שלקחו את זה יותר קשה יכתבו פה בניגוד לנשים האחרות. מי שלא לקחה את זה קשה פחות תרגיש צורך לשתף ולחפש תמיכה.

אני עברתי הפלהעדינה אבל בשטח
אחרי ציפייה מאוד גדולה טארוכה, ואכן נשברתי מזה ממש. אני מניחה שאם הייתי עוברת הפלה בתקופת פוריות רגילה וללא המתנה, כנראה הייתי עוברת את זה יותר בקלות. כל אחת והסיפור שלה, כל אחת ומבנה הנפש שלה, כל אחת והמצב הרגישי שהיא נמצאת בו לאותה נקודת זמן, אף אחד לא יכול להגיד לאף אחת איך להרגיש בשום מצב. רגש זה רגש. אולי את אופטימית מטבעך, אותי מלאת אמונה, ואולי חזקה, אותי את אחת שנאחזת בדברים הטובים, הכל יכול להיות. ואם את מרגישה טוב, למה להישאר בבית. כל מה שאת מרגישה לגיטימי לגמרי, תרגישי טוב בגוף ובנפש, בשורות טובות תמיד ♥️
נשמע לי ממש תקיןמתיכון ועד מעון

הייתה לי הפלה בעבר, בשלב קצת יותר מוקדם ממה שתיארת. הצטערתי, התבאסתי, ועברתי הלאה. ממש לא חוויתי את זה באופן דרמטי.

ולגבי לקחת חופשת מחלה, תעשי מה שטוב לך! אני יכולה לספר לך שעברתי בעבר הפלה בשלב מאוחר בהריון וקיבלתי חל"ד מלא וניצלתי רק 9 שבועות במקום 15 ומלא אנשים העירו לי שזה טעות, אבל עבורי זה היה הרבה יותר מתאים.

אין נכון או לא נכון, על אחת ומה שמתאים לה, זה לא אומר עליך שום דבר רע!!!

גם אני לא הרגשתי אבל כשעברתי הפלהמתואמת

(היו לי תחושות קשות אחרות, שנבעו מהטראומה שצפה לי מבתי חולים)

אבל העובר הפסיק להתפתח בשלב מוקדם מאוד, וממהתחלה הייתה הרגשה שההיריון לא תקין. והוא גם הגיע קצת בהפתעה, שנה וקצת אחרי הולדת תאומים, ובדיעבד אני שמחה שלא נולד לי אז תינוק, כי זה היה צפוף מדי עם התאומים.

אז לא יודעת מה לומר עלייך, אם התחושות שלך כרגע נורמליות או לא. יכול להיות שהן נובעות מבריאות נפשית - של עיכול והבנה שאם כבר אין, אז אין מה לבכות, כי זה לא יעזור.

אבל יכול להיות גם שזו מעין הדחקה, ולכן אני חושבת שכדאי לך לשים לב לעצמך בהמשך, כי אולי תחושות האבל יצופו פתאום בעוד חודש-חודשיים, ואז תצטרכי לתת להן מקום אף שלכאורה כבר התקדמת הלאה...

בשורות טובות❤️

כאחת שעברה לצערי ארבע הפלות בשבועות כאלהשמיכת פוך

יכולה לומר לך מניסיוני שכנראה את עדיין לא מעכלת.. את עדיין בהדחקה.

באיזה שהוא שלב יפול לך האסימון ותרגישי את הכאב הזה.

יש הרבה טריגרים שיכולים לגרום לך לכאוב... זה יכול להיות לפני המקווה או כשתקבלי מחזור שוב או כשתראי נשים בהריון בשלב שלך.

אל תלחיצי את עצמך עכשיו להתאבל. אבל כשזה יגיע תתני מקום להתאבל ולבכות. אל תדחיקי את זה.

חיבוק גדול ממני❤️❤️❤️

את עדיין קרובה לאירועאמאשוני

יכול להיות שבהמשך תחווי תחושת פספוס או אובדן. תהיי קשובה לעצמך, לעבוד מהבית נשמע מעולה, להיות בחוסר מעש זה גם לא בריא.

אם בהמשך תרגישי שאת צריכה אוורור תתני לעצמך את זה, ולכן חשוב לדעתי להשאיר את התגובה שלך לאירוע לא סופית עדיין, אלא לפעול לפי מה שמרגיש לך נכון באותו זמן.

חיבוק. בעיני יש פער גדול בין התחושה שציינתירושלמית במקור

של "לא מגיע לי תינוק", לתחושות של השלמה או אפילו המונח אושר בו נקטת. תשהי עוד קצת בפער הזה...

(ובלי קשר, רבות חשות מגוון של עוצמות ביחס להרגשות שלהן, בטח סביב הפלה. אישית ההרגשה בהפלה הראשונה שלי היתה של אכזבה קלה, יחד עם ציפיה ותקווה, ובכל הפלה נוספת - היו 3 רצופות - ההרגשה החמירה)

סך הכל נשמע לי ממש הגיוני חוץ מ"לא מגיע לי תינוק"שיפור
על זה נראה לי כדאי להתעכב, שאת כן ראויה. וזה שקרה ככה לא מראה שאת לא ראויה. 
גם אני כמוך. הצטערתי על הפוטנציאל שלא זכהכתבתנו

להגיע למימוש, אבל מצד שני לא בכיתי, לא הרגשתי רגשות אשמה, זה היה נראה לי די טבעי וחלק מחבילת הפוריות של העידן הזה.

השתדלתי לשמור על מנוחה בהתאם לכוחות שלי בימים שאחרי, אבל לא נמנעתי נגיד מארוע משפחתי שהיה למחרת הגרידה. לא רקדתי כמובן.

גם לא היו רגשות שליליים שהופיעו מאוחר יותר, אבל תהיי קשובה לעצמך ואם את רואה שכן מגיעות תחושות יותר של דאון, לא להתנגד להן. תני מקום, תשהי בהן כמה שהן מבקשות ממך כדי שיעלמו ברגע הנכון ולא ימשיכו לזמזם כשאנחנו לפעמים בהתנגדות לחוויה כלשהי. תרגישי טוב, ובעיקר תרגישי טוב עם עצמך בכל תחושה שעולה לך, את ממש נורמלית.

זה בסדר גמור, כל אחת חווה את זה אחרתמחיאחרונה
הדבר היחיד שבלט לי זו המחשבה שלא מגיע לי תינוק. מה? למה?
אשמח לרעיונות איזה מאכלים לתת לתינוקתבכינוי אחר

בת 8 חודשים,

היא אוהבת ביצה,

נתתי לה גם לטעום דג סלמון

וגם בטטה ותפו"א ממרק קוסקוס.

אני רוצה שתהיה לה ארוחה אחת קבועה ביום.

מה אפשר להוסיף לביצה שיתאים לארוחת בוקר?

כרגע אסור לה מוצרי חלב.

תודה 🙏

קוואקר.מוריה
סתכלי באתר 'המתכוניה'רק טוב!

אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.

מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים. 

תודה, האמת שהסתכלתיבכינוי אחר
ולא מצאתי לגיל שלה, אם יש לך אפשרות לצלם מסך אשמח. תודה 
את רוצה דווקא לארוחת בוקר?מישהי מאיפשהו

אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)

ואחכ גם מנה של פירות טחונים

אבוקדו/ תפואהמקורית
אבוקדו, טחינה, חביתה עם קצת מיץ של עגבניהראשונית

בננה מעוכה

אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים


להחליף ממש ארוחהמדברה כעדן.

זה לפי התגובה שלה... שאת רואה שהיא לא צריכה השלמת הנקה/תמ"ל אחרי הארוחה....


טונה

אבוקדו

חביתה/ביצים קשות מעוכות עם מלח ושמן זית

פשטידות

דייסת קוואקר (עם מים, כך אני תמיד עושה)

מרקים

קציצות טונה וקינואה

פירות מעוכים/ טחונים עם טחינה/ חמאת בוטניםיעל מהדרום

לק"י


חתיכות קטנות של לחם עם אבוקדו/ טחינה/ חומוס. עם זה אפשר גם חביתה.

לחם מטוגן

החלק הפנימי של המלפפון מגורד. או לתת לה רצועות מלפפון עם הקליפה, שתכרסם את הפנים שלו. רק לשים לב שהיא לא חותכת חתיכות גדולות.


ירקות מעוכים. אפשר להוסיף עם עוף או קציצות רכות.


אני מועכת הכל במזלג.

תודה לכולן על כל הרעיונות!בכינוי אחר
זה ממש משתנה מילד לילדרק טוב=)

יש לי ילדים שבגיל הזה אכלו רק גרבר, והתינוק הנוכחי למשל כבר אוכל הכל כמעט..

בבוקר- חתיכות לחם קטנטנות טבולות בטחינה וחביתה

צהריים- אורז וקציצות מרוסק גס, קוסקוס ומרק (בגדןל מה שאנחנו אוכלים אא"כ זה לא מתאים עדיין אז משתדלת שיהיה לו מרק טחון)

ערב- משתנה. מרק/ לחם מטוגן/ פנקייק מקמח מלא/ שאריות מא. צהריים/ ביצה קשה מרוסקת עם טחינה/ פשטידה כלשהיא/ אבוקדו

אני מוסיפה אבוקדו לביצהמולהבולהאחרונה
או ביצה עם קוטג'

אולי יעניין אותך