רוצה לשתף אתכן בשינוי מבורך מאד!! (מקוואות)קמה ש.
בס״ד

נשואה כמה וכמה שנים,
מאחוריי די הרבה (!) טבילות, בכמה וכמה מקוואות שונים.

פעם, כשהייתי נשואה טרייה, המודעות לקושי שיש להרבה נשים להחשף מול הבלנית הייתה נמוכה ביותר.

אחרי זמן מסוים, התרגלתי לבקש מהבלנית שהיא תסתובב עם הגב אלי עד שאהיה בתוך המים.

בשנים האחרונות ממש, אני רואה שהבלניות לרוב עושות את זה בעצמן ואפילו מסבירות ״אני מסתובבת, תקראי לי כשאת בתוך המים״.

ולא מזמן יצא לי לטבול במקום (שבו אני טובלת לא מעט) שבו התקינו לאחרונה וילון לפני המדרגות לבור הטבילה. פעם ראשונה שאני רואה משהו כזה! אני חושבת שזה צעד פשוט וגאוני גם יחד, והלוואי ומעכשיו זה יהיה הנוהל בכל מקום.

אם יש כאן בלניות (@האור שבלב, אם תראי...) או נשים שמשפיעות על מה שקורה במקוואות, מקווה שזה ידבר אליכן.

מוקדש באהבה לכל נשות ישראל היקרות שכאן.

🤍
וואו כל כך נכון!:-)

אני התחלתי לטבול במקום מתוק שהיה וילון. חשבתי שכל זה בכל מקום....

מאז שעברתי דירה הרבה פחות נעים לי....

אמנם הבלניות עדינות ורגישות, הן מסתובבות קבוע ועדיין, עם וילון היה הרבה יותר נעים!

מצטרפת לתקווה שוילון יהיה נוהל...

לדעתי אפשר לבקשממשיכה לחלום
אולי הבלניות יכולות להעביר את הבקשה להנהלת המקום
אני הופתעתימקרמה
שבפעם האחרונה שטבלתי
הבלנית שאלה אותי אם אני רוצה שהיא תהיה נוכחת בחדר-וכשאמרתי שכן
אמרה לי לקרוא לה כשאני כבר בתוך המים.
עוד לפני שהסתובבתי במים בסיום הטבילה היא כבר היתה מחוץ לחדר.
היתה בזה הרגשה מאוד מכבדת
גם אני - טובלת המון שנים ובדי הרבה מקוואותבאר מרים
ובשנה שנתיים האחרונות ראיתי ממש שינוי בתחום הזה
אמהלה אני היחידה שממש לא מפריע לי שהבלניתציפיפיצי

רואה אותי כך? להפך, אני מבקשת שתבדוק שעשיתי הכל נכון, ציפורניים וכו' חושף שיניים

ויש כאלה שממש נמנעות מכך, אז מבינה שזה הנכון (ששמות דגש על פרטיות האישה)

אני גם מבקשת....:-)

אבל זה לא סותר שבלב שאני נכנסת, והמים עוד לא "מסתירים" אותי יש תחושה נעימה יותר כשהוילון סגור 

נראה לי ממש אינדיווידואלי 🙂קמה ש.
בס״ד

חשוב שהבלנית תהיה זמינה למשהי כמוך שטוב לה הבדיקה החיצונית הזאת.

וחשוב שהיא תדע להיות רגישה במקרה שלא נעים / קשה לאשה אחרת.
אופס, התכוונתי להגיב לציפיפיציקמה ש.
בס״ד

@ציפיפיצי

וכיף לך שאת בזרימה עם זה, אשרייך!
באמת הגבת להאביול
🙈😂 אוי, הטפשת...קמה ש.
גם אניאביול
זה ממש מרגיע אותי שיש עוד מישהו שבודק שאין חציצה...
גם לי זה לא מאוד מפריעבאר מרים
ועדין זה מרגיש לי יותר מכבד ונעים
גם לי. השינוי הזה אפילו קשה לי...אם מאושרת
עכשיו כבר לא נעים לי כ"כ לבקש ,
לפעמים אני אוזרת אומץ ומבקשת שתסתכל מאחור.
אבל הייתי יותר רגועה בעבר כשהסתכלה מאחור בלי שביקשתי.
מסכימה שיש משהו מבורך בשינוי הזה, כי פעם אחת טבלתי במקווה כמו ש@חדקרן תארה וזה בכלל לא היה נעים.
הייתי שמחה שתהיה דרך האמצע...לא לחטט מדי, וכן להסתכל בקלילות.

ועוד משהו שקשה לי בגלל השינוי הזה - אולי תוכלו להחכימני בעצה טובה.
לגבי מה שכתוב בדרכי טהרה שצריך להיזהר לפגוש בחברה או בבעלה ולא בגוי או במשהו טמא,
פעם הבלנית היתה לוחצת לי יד ביציאה,
והיום היא נעלמת מיד,
והמקווה שלנו באזור די שומם כך שביציאה מהמקווה יש בעיקר חתולים🤨ובדרך הביתה יש אפשרות סבירה לפגוש הרבה לא יהודיים...
מה אתן עושות עם זה?
ביציאה מהמקווה אין בלנית שיושבת ומקבלת תשלום?ממשיכה לחלום
כי אם כן את יכולה לבקש ללחוץ לה יד.
הן מכירות את זה
לא תמידאם מאושרת
משלמים במכונה,
והבלנית הרבה פעמים הולכת לחדרים אחרים לנקות / להטביל,
אז בכניסה אין אף אחת.
אבל אולי אני צריכה פשוט לחכות עד שהיא תחזור לשם.תודה על הרעיון!
או פשוט לבקש ממנה שתחכה רגע בשביל זהפה לקצת
נראה לי שזה מה שאני הייתי עושה
^^ גם אני נראה ליקמה ש.
היא בורחת מהר...אם מאושרת
עוד לפני שעליתי במדרגות היא כבר נעלמת...
נראה לי מהסיבה ש@קמה ש. כתבה בפתיחת השרשור.
כי זה רק לאחרונה.

אבל תודה על הרעיון! אולי אבקש ממנה מראש.
אני מבקשת ללחוץ לה את היד תמידאחתפלוס
אבל אולי מספיק רק לראות אותה.
ויש גם את זו בכניסה שאת רואה לפני שאת יוצאת.
(אלא אם כן את במקווה קטן)
התביישתי לבקש,אם מאושרת
כנראה שזה מה שאני צריכה לעשות,ולבקש מראש, כי היא נעלמת עוד לפני שיצאתי מהמקווה. או שאחכה בכניסה עד שתבוא בלנית
כי בכניסה יש מכונה...
ואנסה לברר אם מספיק לראות ולא ללחוץ יד.
תודה רבה!!!
יש עיניין דווקא בלחיצת יד?כמהה ליותר

זה לא מספיק ליראות את הבלנית?

אברר את זהאם מאושרת
תודה רבה!!!
ממה שידוע לימחי
לעניין הזה מספיק לראות (אבל עדיף לברר עם רב)
אבל נוהגים ללחוץ יד כדי שאם ימצאו אחר כך איזו שהיא חציצה על הידיים יוכלו לתלות את זה בבלנית. (מאותה סיבה יש כאלה שנותנים סוכריה/טופי ביציאה מהמקווה כדי לתלות בזה חציצה שיכולים למצוא בשיניים)
צודקת,שאלתי ומספיק לראותאם מאושרת
תודה!
לא שמעתי אף פעם על מה שכתבת על בלחיצת יד וסוכריה. איזה מנהג מעניין!
גם אני. תמיד מבקשת שתבדוק אותי .אחתפלוס
אני איתך!!Thank-u-Hashem
גם אני שמתי לבסליל
תוהה אם זה קשור גם לקורונה.
בקורונה הבלניות היו שומרות יותר מרחק, אולי ראו שהטבילה כשרה גם ככה
לדעתי מישהו במועצות הדתיות או איפה שמכשירים בלניותבאר מרים
החליט להעלות את הנושא למודעות ולהסב את תשומת לב הבלניות לכך.

וזה נכון מאוד ומבורך
^^^ גם לי נראה כךקמה ש.
בס״ד

אם כי אני באמת חושבת שהקורונה ״פתחה את הראש״ בהקשר לכל מיני דברים סביב הטבילה.
לדעתי זה שילוב של כמה דבריםמקרמה
גם השיח נפתח ובעקבות כך המודעות עלתה
וגם הדור התחלף... ובהרבה מהמקוואות גם הבלניות הותיקות העבירו שרביט לדור הבא- והמודעות לשליטה של הטובלת על הליך הטבילה שלה+ והרצון למרחב אישי פרטי גדולה יותר ככל שהדור צעיר יותר
קשר ישיר לקורונהoo
אצלנו בקורונה הבלניות שמרו מרחק. אחרי שנגמרה רוב הבלניות המשיכו עם המרחק, יש מעט בלניות שניסו לחזור לתשאל ולהתקרב. במקרים כאילו הייתי מהנהנת בנימוס ונכנסת ישר למקווה בלי להתייחס. היה לי מוזר ולא נחמד לחזור אחורה.
איזה כיף לשמוע!חדקרן
הלוואי היה כך אצלנו.
אצלנו הבלנית בודקת, וגם מרימה את השיער להסתכל וזה ממש לא נעים לי.
אני גם מברכת בחוץ אז תמיד לא יכולה לדבר בשלב הזה ולבקש שלא.
פשוט אוטמת את הלב עד שזה נגמר
יש רק אחת שמסתובבת, אבל היא נמצאת רק בשבתות...
אוי 😔קמה ש.
בס״ד

אני מקווה שהעלת המודעות הזאת תגיע אליכם בקרוב ממש!!

איזו תחושה לא קלה 😔

את מרגישה שאין לך אפשרות לבקש את מה שהיית רוצה / לא רוצה שיקרה לפני שאת מברכת? (אני מבינה ויודעת שזה דורש הרבה מאד אומץ....)

חיבוק ❤️
אין לי אומץ...חדקרן
וגם מרגישה מאוד לא בנוח בחדר הכללי, אפילו שאני מכוסה עם חלוק ארוך, מרגישה חשופה מול שאר הנשים שמתארגנות שם ורק רוצה לברך ולברוח...
וגם מזכירה לעצמי בראש שהן עושות את זה באמת באהבה. ואחרי הטבילה גם מברכות מכל הלב.
בהתחלה היה לי ממש, ממש קשה, עכשיו אני פשוט משתדלת לכבות רגש ולהסתכל על הטוב וזה באמת עוזר.
אבל ממש משמח אותי לשמוע שיש מקומות עם רגישות גבוהה יותר, זה פשוט נפלא והלוואי שימשיך ויהיה בעוד מקומות!
איפה במקווה את פוגשת נשים אחרות בחלוק???מקרמה
ומה זה החדר הכללי???
מצטרפת לתמיההממשיכה לחלום
את לא אמורה לפגוש אף אחת, אולי ביציאה ובכניסה אבל לא מעבר
יש את הקבלהחדקרן
ואז יש מסדרון ארוך עם כניסות לחדרי התארגנות שבכל אחד מהם יש שירותים ומקלחת והדלת מהצד השני מובילה למקווה עצמו.
ואחד החדרים האלה הוא חדר ראשי, שבו נשים מברכות (אי אפשר בתוך חדר ההתארגנות כי יש שירותים...) ומתארגנות אחרי המקווה (יש פן ומברשות שיער למי שרוצה).
לפעמים מצטערת שלא נולדתי אשכנזיה רק כדי לברך במים
אבל בכל מקרה צריך לצאת לידר הראשי ליטול ידיים אחרי ההתארגנות לפני הטבילה...
@ממשיכה לחלום
הלוואי ולא הייתי פוגשת אף אחת...
למה לא לברך בחדר טבילה?יעל מהדרום
לק"י

ואין כיור בחדר התארגנות?
לדעתי ספרדיות לא מברכות בחדר הטבילהענבלית
מעניין למה (אני מברכת במים)יעל מהדרום
נשמע לי מוזרשריקה

אמנם אני מברכת בתוך המים,

אבל יצא לי כמה פעמים שהבלנית שאלה אותי אם אני מברכת בחוץ או בפנים, כשכבר הייתי בחדר של הטבילה.

 

די ברור לי שספרדיות שמברכות בחוץ - מברכות אצלינו בחדר של הבור.

בחדרי התארגנות - יש שירותים כך שזה לא רלוונטי, ובחיים לא ראיתי מישהי מברכת (או מסתובבת עם חלוק) במעבר שבין החדרי התארגנות. 

חיפשתי ומצאתי מקורענבלית
מהספר "טהרת יוסף" של הרב אברהם יוסף
אצלנואביול
יש חדרון קטן שבו מברכים, אבל הוא ממש לא חדר כללי והוא נמצא בחדר של הבור. ממש ל אפוגשים עוד נשים
את יכולה לברך במסדרון..באר מרים
וואו האמת זה נשמע לי מוזר, לא הכרתי את זהממשיכה לחלום
באמת לא נוח
גם אני לא הייתי אוהבת
מי האדריכל של המקווה????מקרמה
מקווה צריך להיות מתוכנן בצורה כזו דלא פוגשים אפחד! (וכל כל המקוואות שטבלתי בהם וטבלתי בכל מיני מקומות בארץ ובעולם...)

כל חדר התארגנות הוא פרטי!
יש לו 2 דלתות
אחת לקבלה
אחת לבור טבילה/מסדרון פנימי שלא אמורים לפגוש בו אפחת כי הבלניות הן גם שוטר תנועה.

אחרי הטבילה את חוזרת לחדר התארגנות הפרטי שממנו יצאת ושם יש את כל הציוד דלך ואת הציוד של המקווה (וברוב המקוואות יש פן בחדר...)/>אם זה מציק לך- חפשי לך מקוה אחר
ברוב המקוואות זה ממש לא כך

ערכתימקרמה
-כי נשלח פעמים
מה??? מה הבעיה לברך בחדר הטבילה?שש וארגמן
לא שמעתי על זה מעולם. ככה אני עושה.
יש שם גם כיור לנטילת ידיים..
זה הזוי..
מעלה גם כאן צילום מהספר טהרת יוסףענבלית

תודה. אבדוק את זה...שש וארגמן
❤️ (נזכרתי הערב שלא הגבתי לך בסוף אזקמה ש.
בס״ד

חזרתי לחפש את השרשור.

אני מבינה אותך מאד. זה ממש ממש קשה ללכת לפי הכללים וההנהגות של מקום מסוים... ועוד יותר כשאנחנו במצב כזה עדין, חשופות וכו׳...💗

ואני מבינה שללכת למקווה אחר לא רלוונטי לך? אני אישית נוסעת די רחוק כדי לטבול, על מנת להיות במקום שבו נוח לי הרבה יותר.

לפני כמה שנים התייעצתי עם רב לגבי משהו שקשור לטבילה והקושי הגדול שהרגשתי. אני זוכרת שהוא אמר לי, בין השאר, ״הדברים עוד ישתנו. זה לא יקרה ביום אחד, זה לוקח זמן - אבל האנשים מתחילים להבין ולאט לאט תתהווה מציאות חדשה עם הרבה יותר הבנה ורגישות סביב העניין של הטבילה״. כבר אז זה נתן לי תקווה. והיום אני נוכחת לראות כמה הוא צדק. אז המהפכה השקטה הזאת כנראה עוד לא הגיעה לאיפה שאת גרה. אבל בע״ה גם זה יקרה יקרה 💕💕💕



וואי. איזו מקסימה את שטרחת וחיפשת!חדקרן
ושחשבת עליי
תודה רבה יקרה
חיממת את לבי.
במובן מסויים אני מעדיפה להישאר עם המוכר מאשר לחפש משהו חדש ולהתרגל אליו...
כבר מכירה את הבלניות ואת ההתנהלות ולפחות אני יודעת שאני הולכת למשהו מוכר אז החשש פוחת.
תודה רבה לך על המילים החמות ועל ההזדהות !! ❤
💕💕💕קמה ש.אחרונה
בס״ד

אני מבינה את מה שאת אומרת, זה בהחלט גם שיקול. בהצלחה עם הכל ושבע״ה רק ילך בקלות יותר ויותר!

מקווה שהשלב הבא הוא לתת לנשים לטבול לבד, בלי שאף א⭐אביגיל💜
תתצפת עלי
זה בעייתי מבחינה הלכתית ואם זה יקרה יהיה ממש בעיהאחתפלוס
יש מקוואות שזה כבר קורה...מקרמה
בפעם האחרונה שטבלתי הבלנית שאלה אותי אם אני רוצה שתהיה בחדר או לא...
לא הבנתי.יש אפשרות שהיא לא תראה אותך טובלת?אחתפלוס

אז מה עשינו בזה?

היא השאירה לי את הבחירהמקרמה
והיה בזה משהו מאוד מכבד.
אני בחרתי שהיא כן תהיה.

בבירור בדיעבד עם הרב שלי הוא אמר שמאחר ואני מנוסה בטבילות ויודעת לטבול ( טף פעם לא קרה לי זעליתי מעל פני המים ולא שמעתי 'כשר') אם זה לא נוח לי אפשר גם בלי
ואני באמת שוקלת מה לעשות הפעם הבאה...
טבילה ללא בלניתoo
היא גם טבילה. למי שרוצה.

מה עשינו בזה? איפשרנו לאישה לטבול כרצונה.
ויכול להיות שהיא לא טבלה טוב כי המים לא כיסו את כלאחתפלוס

שערותיה לדוגמא.

אז אולי זה מתאים למי שלא תטבול בלי הקולא הזאת.

אבל זה לא מלכתחילה בכלל.

וזה פשוט בעייתי להתחיל להקל בזה

זה מתאיםoo
לכל מי שרוצה בזה. את הענין ההלכתי כל אחת יכולה לברר ולבדוק. האופציה לטבילה בלי בלנית צריכה להיות זמינה לכל אחת.
את נכנסת לדיון הלכתימקרמה
(ומשליכה עליו את השקפת עולמך)

זה לא הדיון בעני.
הדיון הוא על הזכות לכל אישה לצרוך שרותי דת ציבוריים במדינת ישראל לפי השקפת עולמה מבלי שיכפו עליה חשיםה שהיא לא מעונינת בה.

זה על הזכות לבחור והשליטה על המרחב האישי שלי
באיזה מקווה זה? אם אפשר לשאול. אפשר בפרטי⭐אביגיל💜
לדעתי זה די בעייתי הלכתית - במיוחד לנשים עם שיער אבאר מרים
במיוחד לנשים עם שיער ארוך
אני חושבת שהגישה היתהמקרמה
שהאחריות לכשרות הטבילה היא על הטובלת..
הנסיון של כל טובלת והפרמטרים הם שונים (כמו אורך השיער, היכולת לצלול וכו.)
יש כאלה שזה הכרחי ויש כאלו שלא.

ולכן אם יש צורך הטובלת צריכה לרצות את הבלנית איתה בחדר וזה נתון לבחירתה ולא עובדה מוגמרת.

כאמור -בחרתי להשתמש בשירות הבלנית
אבל עצם זה שהיא השאירה לי את הבחירה הרגיש לי הרבה פחות חודרני וחושפני
והרבנ יותר מכבד
בהלכה מופיע שצריך בלנית...באר מרים
יכול להיות...מקרמה
וזו עדין צריכה להיות בחירה של הטובלת
אם זה מופיע בהלכה זה פחות בחירהאביול
אולי בדיעבד, אחרי אישור של רב. לא לכולם.
אולי ניתן לה גם את הבחירה אם לטבול או לא..?
וודאי שניתן לה את הבחירה אם לטבול או לאחולת שוקולד
כמו שנותנים לה את הבחירה אם ליסוע בשבת או לא
אישה דתיה ששומרת מצוותאביול
אין לה בחירה אם לנסוע בשבת. גם אם זה קשה לה ומאוד בא לה לנסוע.
היא יכולה לנסוע בשבת אבל אז לוותר על הערכים שהיא מאמינה בהם.
אם אנחנו בוחרים לקיים תורה ומצוות אז אנחנו מחויבים להלכה. ואם יש היתר שפוסקים לנו, מצויין. אבל לא לפתוח פתח לכל הנשים, זה יכול להחטיא אחרות שלא שאלו רב
יש הרבה נשיםoo
שטובלות במקווה, אבל אינן שומרות את כל המצוות.
יש נשים דתיות שמעדיפות לסמוך על התירים וקולות לגבי הטבילה.
ניתן להציג את האפשרות של טבילה ללא בלנית, עם הסבר לגבי ההלכה.
אי אפשר לבחור בשבילן כיצד לנהוג.
אבל צריך ןהבין שזה קולא.אחתפלוס
ולכן הגבתי לזאת שאמרה שהיא מקווה שזה השלב הבא שלא תהיה בלנית.
הגבתי בשם כל אלו שרוצות טבילה מלכתחילה.
טבילה כשרה למהדרין.
וסתם מעניין-לא שואלת אותך אישית, רק מנסה להבין -
איך כל אלו שלא מוכנות שהבלנית תראה אותן(בקצת מהגוף..) הולכות לעשות לייזר במפשעות? לא מצליחה להבין
לייזרoo
במפשעות יכול להיות דבר מאד מביך. זה כנראה מספיק חשוב לנשים להסיר את השיער למרות המבוכה.

לייזר אינו חובה ואינו נכפה על אף אחת. טבילה בנוכחות בלנית כן נכפת. זה האישו, שלא נותנים לאישה לבחור.

בכשרות של אוכל יש מהדרין ורגיל. למה בטבילה אין?
ישבימבה אדומה
מישהי שסבלה מדיכאון אחרי לידה והטבילה אחרי הלידה היתה עניין מאוד מאוד קריטי וקשה, אז הגורם המקצועי שעזר לה פנה בעצמו לבלנית של המקווה וביקשה שמישהי אחרת תלווה אותה בטבילה. והכל התקבל בלי בעיה... והטובלת עם הדכאון לא היתה חלק מהבקשה, דאגו לה לזה...

יש מענה לכל מה שצריך, פשוט הבקשה שזה יהיה לכתחילאי הוא הבעייתי... כי זה לא לכתחילה...
לא צריך מענהoo
צריך שמראש תהיה אפשרות בחירה.

גם אם את לא מבינה את הצורך של נשים לבחור איך לטבול, תדעי שיש צורך כזה, כמו כל תחום אחר בחיים.

כל כפייה היא פסולה.
תארי לך שהיה מצב שהיו טובלים לבד, ואם את רוצה בלנית, היית צריכה לבקש במיוחד או להתווכח.
אני לא חושבתבימבה אדומה
שזו כפיה. וגם לא חושבת שכל כפיה היא פסולה... (עקרונית, כדוגמת עקך שמירת החיים והנסיעה ברכב עם חגורה)

הצורך של אישה איך לטבול, שתממש אותו בדרכים שלא קשורים לשירותי הדת במדינה...

תטבול בכל צורה שמתאימה לה ועושה לה טוב, אבל לא על חשבון המצווה (שאני חוזרת על עצמי... המקוואות הוקמו לצורך המצווה)
כפיהoo
דתית היא כפיה פסולה ביותר.

המשפט הזה:
׳הצורך של אישה איך לטבול, שתממש אותו בדרכים שלא קשורים לשירותי הדת במדינה...׳

הוא התמצית של חוסר היכולת/ הרצון להבין דעה שונה משלך. הרצון לכפות דעה שלך על אחרים.
אני מבינה את הצורךבימבה אדומה
לא חושבת שהמדינה צריכה לספק כל צורך של כל אחד. יש מדינה לנהל לא מענה צרכים של בודדים
השירותoo
כבר קיים, רק שהבלנית תשאר בחוץ. לא מטריח אף אחד, אין מאמץ מיוחד.
אני מתה להגיב, אבל לא פנויה בכלל כרגעשלומצ'
אוף

(להגיב בכללי, לאו דווקא לך. סתם נתפסתי על ההודעה האחרונה)


❤️
מה שכתבת מזעזע בענימקרמה
אנחנו לא במדינת הלכה.
ים ישראל מורכב מהמון גוונים וחברות שונות ולא רק שומרי ההלכה המחמירים ביותר הם צורכי שירותי הדת במדינת ישראל.

תפגץקיד הרבנות הראשית היא לא לוודא שמקימים פה תורה ומצוות ולא שוטרי דת.

תפקידם לאפשר למי שרוצה לצרוך שירותי דת.

אוי לנו אם הגענו למצב שירותי דת בסיסים ניתנים תוך כדי כפייה של דברים שהם לא הכרח.

מי שרוצה לכפות על הציבור המשתמשים את השקפת עולמו שיעשה את זה במסגרת פרטית

אני חושבת שמי שקראבימבה אדומה
את מה שכתבתי לא יכל להבין ממני שאני אומרת לכפות עשייץ מצוות ואני גם לא חושבת שזה נכון. (כן כתבתי בסוגריים שיש מצבים שכפייה היא נכונה. כמובן, אפשר להחליט לא לנסוע ברכב. כמו שמי שהפריע לו לשים מסיכה בקורונה יכל לביור לא לצאת מהבית... הכל זה דוג' שלפעמים צריך להחליט על נוהל)

הפואנטה שיש מגמה לדברים ולא הכל כמו שבא לי איך שאני רוצה.

דווקא במקרה של הטבילה בנוכחות/אי נוכחות בלנית, אפשר לתת לזה מענה אם צריך. וזה שיש בלנית ברגיל לא הופך את זה לכפייה...

שוב, לפעמים יש כפיה. אנחנו פועלים מתוך שיקול דעת כשמנהלים מדינה (עוד דוג' שעולה לי, אישפוז בכפיה כשצריך...)
מישהי אחרת זה בלנית, מבחינה הלכתיתחולת שוקולד
למה שלא יאפשרו?

מדברים על טבילה בלי אף אחת
זה דוג'בימבה אדומה
למענה לצורך שונה מהנוהל הכללי.
אם מציגים את זה עם הסבר זה אחרתאביול
לא אמרתי לכפות את ההלכה על כולן. פשוט שלא יהיה מטעה כאילו זה מותר לכתחילה. זה הכל
וואומקרמה
לכל אישה יש זכות להחליט אם היא פועלת על פי ההלכה ואם לא.

ואוי לנו אם הגענו למצב שנשים שומרות תורה ומצוות בכפיה
יקרהבימבה אדומה
את אומרת כאן נקודה חשובה, שלא נכנסים למישהי לקישקע שלה ומחליטים בשבילה.

אבל צריך להבין שהמטרה של שירותי הדת בישראל, היא לעשות דברים לפי ההלכה. לא בנו סתם מקוואות על תקן בריכה ומי שבא לה לבוא מוזמנת... המטרה היא לתת לנשים לקיים את מצוות הטהרה. לשם כך נבנים מקוואות בסכומי עתק, ומתחזקים אותם בסכומי עתק (עזבי עכשיו דיוני איך שמקוואות נראים מוזנחים, זה מצער אבל גם מקווה שבנראות שלו נראה מוזנח, הוא מתוחזק ברמה כלשהי, יש הרבה דברים מאחורי הקלעים... כמו החלפת מים למשל...)
ונכון שאני לא צריך לתת לאשה תחושה שאני נכנסת לה לקישקע ולתת לה את ההרגשה שסומכים עליה שהתארגנה כמו שצריך. אבל לא להיות בזמן הטבילה זה כבר לא עניין של לסייע להרגשתה הטובה, כי זה בא על חשבון המצווה. כן, המצווה לכתחילה צריכה להיות בצורה איקס. לעומת לשאול טובלת שאלות אם התכוננה ובדקה וכו' זה לא חלק מהמצווה, זה לעזור לה במקס' שתגיע למצווה מוכנה יותר, אבל זה לא במקום. זה לא זה על חשבון זה.

לצאת מהבור ולא להיות נוכחת- זה על חשבון המצווה. ולא לשם כך התכנסנו...

אז נכון שכולנו במדינה דמוקרטית, אבל גם בדמוקרטיה יש כיוון ואג'נדה. בדיוק כמו שיש חוק לחגור חגורת בטיחות ברכב כי יש אג'נדה מאחורי זה של ערך שמירת החיים. ואם יבוא מישהו ויאמר שאני לוקחת לו את הזכות להרגיש משוחרר בנסיעה, אז הוא יהיה צודק... לקחתי לו זכות כי אני לא רק דמוקרטיה, אני גם דמוקרטיה +אג'נדה...
לזה התכוונתי. תודה על הניסוחאחתפלוס
מטרת המקווהoo
זה לאפשר לנשים לקיים מצוות טבילה. לא כדי להגיד להם איך לקיים אותה.

ההשוואה לחגורה לא נכונה, כי חגורה זה חוק. טבילה עם בלנית זה לא חוק, זה אופן ביצוע מצווה. אפשר לבצע את המצווה באופן שונה.

מקווה זה שירות. כמו נניח מסעדה כשרה, שאפשר לאכול שם ונניח לא לברך או להגיע בלבוש פחות צנוע. מי שצורכת את השירות של המקווה, לא צריכה לקבל הוראות כיצד לצרוך אותו.
נכון שהחגורה זה חוקבימבה אדומה
ואין חוק איך לקיים את הטבילה. יש יותר מזה- מצווה. מצווה זו הוראה מהתורה (וחכמים כהמשך לתורה) איך לקיים את החיים שלנו... ובתור מדינה שרוצה לספק את הצורך לקיים את ההוראה הספציפית הזו, מעוניינת שזה יהיה בהתאם לכך. ולכן לתת את האופציה לטבול ללא בלנית זה כמו לתת את האופציה לטבול עם פחות 40 סאה במקווה או לתת לה לטבול עם עגיל שראיתי במפורש שנמצא לה על האוזן שסביר להניח ששכחה להוריד (נכון, יש מציאות שטובלים עם עגיל כזה שלא מורידים אף פעם, במעלה האוזן כזה אבל הגיוני שבלנית תשאל על זה בעדינות כי ממש ראתה את זה מול העיניים שלה)

בקיצור, אולי יש כמה דרכים אבל המטרה היא אמורה להיות אחת- תסייע לנשים לטבול בטהרה לפי גדרי ההלכה האורתודוקסית...

וההצעה שלא תהייה בלנית פחות עומדת בקנה אחד עם זה. זה הכל.
זו לא המטרהoo
׳לסייע לנשים לטבול בטהרה לפי גדרי ההלכה האורתודוקסית׳
זו פרשנות שלך.
המטרה היא שירות טבילה לנשים.
אז אנחנו לא מסכימות על זהבימבה אדומה
מי שאוהבת לטבול יש לה בריכות מעולות... ספא, ג'קוזי, ים, נהר הירדן...
בגדול אני מסכימה עם הגישה הכללית שלךבארץ אהבתי
לא חושבת שנכון להציג את זה בתור שתי אופציות לגיטימיות באותה מידה - לטבול עם בלנית או בלי בלנית.

אבל אני חושבת שהאמירה שלך שזה כמו לתת את האופציה לטבול עם פחות מ-40 באה המקווה, זו אמירה קצת קיצונית.
זה נכון שזה לא לכתחילה לטבול בלי בלנית. ויש בזה פרטים שצריך לדעת איך לקיים כדי שהטבילה תהיה כשרה. אבל זה לא פוסל את הטבילה כמו מקווה עם פחות מ-40 סאה.
מסכימה שזה לא באותה דרגה, לגמרי!בימבה אדומה
אבל הרצון שיהיה מציאות מסויימת במקווה (לוותר על נוכחות הבלנית), נוגדת את המטרה שעבורה הקימו את המקווה. ולכן כל דבר שמפריע למטרה (עד כדי פסילת מי המקווה למשל) הוא אותו רעיון...
מסכימהבארץ אהבתי
הערתי כי הניסוח היה קצת קיצוני בעיני (ויכול להיות שקוראת את זה מישהי שקיבלה היתר מיוחד לטבול ללא בלנית, מכל סיבה שהיא, וזה עלול מאוד לפגוע בה, ולכן בעיני חשוב לדייק ולהיזהר מניסוחים כאלו).

אבל למעשה אני מסכימה איתך.
טבילה ללא בלנית צריכה להיות במקרים מאוד מסויימים, אחרי התייעצות עם רב ובדיקת כל האפשרויות.
(יש לציין שבמקרים כאלו הרבה פעמים בגלל הנושא הרגיש פחות נעים לאישה לדבר עם רב שהוא גבר, ולפרט לו את הקושי שלה. זו אחת הסיבות שמכון פוע"ה פתח מסלולי לימוד של 'יועצות רפואה והלכה', שמכשיר נשים להיות כתובת לשאלות כאלו, כשכמובן הן לא פוסקות בעצמן בשאלות מורכבות, אבל יכולות לעזור לתווך את השאלה לרב. ויש גם את היועצות הלכה של נשמת, שאני פחות מכירה מניסיון אישי, אבל זה גם יכול להיות כתובת להתייעצות למי שמתאים לה).
חלילה לא התכוונתי בכפייהאביול
אולי לא התנסחתי נכון.
אבל מי ששומרת מצוות והולכ לפי רב מסוים, הולכת לפי הפסיקות שלו. ולא פוסקת לעצמה, רק כי לא ריצה להיחשף.
זה מה שהתכוונתי
נעים מאודמקרמה
שומרת מצוות (משתדלת)
לא פוסקת לעצמי
בוגרת אולפנה סופר דוסית
בעלי בוגר ישיבה (ובן של רב)
גרים בקהילה דתית
וממש ממש לא מרדניים.
שנינו נשארנו בתפיסת עולם של הבתים מהם הגענו
(שלום לאאוטינג)

וכאמור-לא מזמן התברר לי שהרב שלי פוסק שניתן לטבול ללא בלנית
(ולא רק הוא) ואני בחרתי לטבול עם

הגיע הזמן להפסיק לחשוב שהאמת נמצאת רק אצלי
ושהדרך שלי היא היחידה.
ובטח שלא לכפות אותה על הציבור.
אבל הדעה הזובימבה אדומה
שאני לא באה להתווכח איתה, היא בטח לא דעה רווחת ומקובלת בעולם הפסיקה... (נתון עובדתי, בלי לדון בעצם הפסיקה לכשעצמה)

אז איך זה נקרא שאם רוצים שתהייה בלנית בטבילה עשינו מזה כפיה?

זה המקרה החריג שצריך לתת לו מענה. אבל הוא החריג...
שתהיה בלנית במקווהמקרמה
שזה שירות שינתן לציבור
וכל אישה תוכל חהחליט אם היא מעונינת שהבלנית תיכנס לחדר הטבילה.

ברוב המקוואות היום אישה צריכה להיאבק כדי שינתן לה הזכות לבחור איך לטבול.

היתה פה בחורה שסיפרה שהיא התקשרה למקווה לוודא מראש ואמרו לה שהמקווה סגור היום -ממש שיקרו לה
העיקר שלא תטבול שלא בלנית

הרבה פעמים הבלניות 'מסכימות' אבל זה מלווה בנסיון שכנוע במקרה הטוב או 'מי שברך' במקרה הפחות טוב.

את אומרת בדיוק את מה שאמרתיאביול
קיבלת היתר מרב. ובכל זאת בחרת לקיים את ההלכה בהידור ולטבול עם. מצויין. איפה את חולקת עליי?
בסך הכל אמרתי שלפני שטובלים בלי בלנית צריך לשאול רב
אם מסתכלים על זה מכיוון הטובלתמקרמה
שכל אחת תעשה שאלת רב לרב שלה

מעולם לא חשבתי לשאול את הרב שלי עד שזה הוצע לי כאופציה בטהילה האחרונה.
הרב שלי לא שאל אותי שןם שאלה אישית על הרגשות שלי הנושא שלי רק אמר שזה אפשרי בתנאים מסוימים.

מניחה שגם הרב של הישוב בו טבלתי מתיר כי אחרת הבלנית לא היתה מציעה את זה כאופציה מיוזמתה

אפשר לנהל פה דיון הלכתי.

אבל אם מסתכלים על הנושא מכיוון המקווה/הבלנית
זה לא תפקידה לוודא אם יש לי היתר
אם אני מודעת לכך שזה פחות מקובל
או לקחת אחריות על העולם האוחני שלי

כל הדיון התחיל מכך שסיפרתי שאהבתי שנתנו לי את השליטה על גופי ועל איך אני רוצה לטבול והרבה בנות הרגישו צורך לצעוק שיש עם זה בעיה הלכתית
למה?



ממש מסכימהרק לרגע9
אחריות של כל אחת לעצמה .
לא אחריותי או אחריות של אף אחת לוודא שכולם שאלו רב בהחלטה אם לטבול כך או אחרת.
אפשר לשאול איזה רב זה?חולת שוקולד
אנסה לשלוח בפרטירק לרגע9
גם בהלכה מופיעה האפשרות לטבול בלירק לרגע9
אם אין בלנית עם רשת על השיער או למי שיש שיער קצר.
אישית שאלתי רב מאוד מוכר על זה והוא אמר שהוא מתיר. לדעתי כל אחת אחראית לשמירת ההלכה של עצמה וצריכה להיות אפשרות כזו.
וואלה, אני שאלתי ואמר שלאחולת שוקולד
והבנתי שהכוונה שאין *שום* אפשרות להתיר ואין דיעות שונות

טוב לדעת, אולי אשאל שוב

ומסכימה שזאת אחריות של הטובלת, גם אם אסור לכל הדיעות
ממה שאני יודעת זה היתר בדיעבדבאר מרים
לאשה שצריכה לטבול במקום שאין בניתוח אז יכולה לשים רשת רפויה על השיער ולטבול.
לפי מה שזכור לי מהקורס הדרכת כלות זאת ההנחיה לנשים שנמצאות למשל בטיול במקום שאין מקווה וטובלות לבד בים או בנהר.
אבל ממש לא אפשרות לכתחילה לנשים שטובלות במקום שיש בלנית..
זה באמת מה שכתוב בשו"עבארץ אהבתי
אבל ברגע שההלכה נותנת מקום לאפשרות כזו, גם אם בדיעבד, אז יש פוסקים שמשתמשים בהיתר הזה גם במקומות שהקושי הוא אחר (לא רק קושי טכני שאין מי שתסתכל או של חושך, אלא גם קושי נפשי).

מעתיקה את דברי השו"ע. ברור על פי דבריו שמצד אחד חלק מהחובה של הטבילה זה שתהיה בלנית, אבל בהחלט יש גם התייחסות למצבים בהם אין אפשרות לבלנית, וזה לא מונע מהאפשרות לטבול, כל עוד דואגים שכל השערות יכנסו למים בזמן הטבילה.
"צריך לעמוד על גבה יהודית גדולה יותר מי"ב שנה ויום אחד בשעה שהיא טובלת שתראה שלא ישאר משער ראשה צף על פני המים;
ואם אין לה מי שתעמוד על גבה, או שהוא בלילה, תכרוך שערה על ראשה בחוטי צמר או ברצועה שבראשה, ובלבד שתרפם או בשרשרות של חוטים חלולות או קושרת בגד רפוי על שערותיה" (יו"ד קצח סעיף מ)

וכך גם למדתי מרבני מכון פוע"ה. זה לא לכתחילה, אבל כשיש צורך - יש אפשרות להשתמש בהיתר הזה לא רק בגלל קושי טכני אלא גם בגלל קושי נפשי.
כמובן שראוי ונכון לשאול רב ולא להחליט באופן עצמאי.
(אגב, יכול להיות שפתרון יותר קל הלכתית לקושי לטבול מול בלנית יהיה לטבול עם חלוק בד דק ולא צמוד, שלא נחשב כחציצה מעכבת, אבל מונע את החשיפה של הגוף מול הבלנית. בכל מקרה נכון לשאול רב למעשה כשיש קושי כזה).
הסברת מצוין. זה גם מה שידוע לי.קמה ש.
אפשר פשוט לעשות גילגול ראש במיםחולת שוקולד
ככה בטוח כל השיער בפנים🤣
איך החלוק לא מהווה חציצה?אביול
כי דואגיםבימבה אדומה
במהלך הטבילה שיהיה רפוי, ושיכנסו המים לכל מקום. וברור שזה בדיעבד, כן?
אה אוקיאביול
ממה שידוע לימחי
עדיף אפילו שהבעל יהיה הבלן (מותר לו להסתכל אחרי טבילה ראשונה) מאשר לטבול לבד
בעקרון נכוןרק לרגע9
אבל מכירה ספציפית אישה ששאלה והתירו לה באופן קבוע כי יש לה שיער מאוד קצר. אז כל מקרה לגופו. ולמנוע את האפשרות זה לא בסדר בעיני
הרשת זה לא חציצה?אביול
ברור שאם שואלים רב אז פועלים לפי ההיתר שלו. אבל שלא יצא מצב שנשים פוסקות לעצמן סתם כי יותר נוח להם ככה
אם זה רופף אז לארק לרגע9
אם המים יכולים להיכנס עקרונית זה לא חוצץ.
אני לא מאור גדול, אבל ממה שידוע לישלומצ'

הלכתית צריכה להיות מישהי. לאו דווקא בלנית (רוצה לומר- יכולה לבוא עם חברה/אחות וכד')

צודקות בנות! ניסיתי לערוך ולא מצליחה. כתבתי את זה⭐אביגיל💜
מתוך תסכול. חושבת על כל הנשים שבמשך דורות מסרו את הנפש על המצווה הזו, אז ברור שאין להקל ראש בכך.
מקווה שלא תצא תקלה תחת ידי
ושהבלניות שרובן מקסימות יהיו סבלניות ומכבדות
אז אצלי לא הכל ורודאנונימית בהו"ל

אני נמצאת באינסטגרם רואה הרבה נשים שמפרסמות שהן החזירו אתמול את כל כלי הפסח והפעילו מכונות כביסה ותיקתקו את הבית וניקו וסידרו וגם עשו מימונה ומרגישה רע עם עצמי שאני לא שם,

אתמול חזרנו מנסיעה מאוחר ורק היום בערב גמרנו להחזיר את כל כלי פסח לארונות והיום לי מלא כביסות ותיקים לסדר

ואני מרגישה גמורה.

ב"ה יש לנו ילדים ותינוקת

ועוד בישולים לשבת ושטיפה של הבית ועוד כביסות כמובן ואני במרדף אחרי הזמן,מרגישה שזה לא נגמר..

ומרגישה שהמלחמה פערה בי חור כזה שצריך לרפא וקשה לי החזרה לשגרה, למרות שאני רק בבית עם התינוקת.

וזהו עכשו מנסה להתנתק מהאינסטגרם כי זה סתם עושה לי לא טוב,

אבל לא יודעת אם זה נורמלי או שאני בסוג של דיכאון,

מרגישה הרבה עצובה וגם עם ערך עצמי נמוך וocd והכל ביחד ממש מפיל אותי, מרגישה שאני לא שווה ואין בי כוחות.

זהו

אשמח אם יהיו לכן רעיונות או משהו חכם להגיד..

אוי, הייתי צריכה לשלוח לך תמונה של הבית שלי ובטוחקופצת רגע

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.


אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.


וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

אצל מי הכל וורוד אחרי חודש בבית אחותי?המקורית

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי


ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷


יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל


ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

לא אמין בכללשירה_11

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

המינוסים בעיניבאתי מפעם

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זה ברור כמובןשירה_11

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

ייתכן שיש מישהי כזאתהמקורית

בהחלט שכן

אולי היא מכבסת בחול המועד ומתארחת

אולי כמו חמתי יש לה מקום להכלל והיא התחילה בערב חג שני להחזיר כלים ובחג השתנשה בחד פעמי אז לא היה לה הרבה עבודה בצאת החג

אולי יש לה הרבה עזרה

אולי היא תקתקנית


יש ויש

העניין שמסתכלים על חיים של אחרים ומשווים. זו לא הייתה כוונת המשורר.וגם - מי שיצרה לעצמה תדמית כזו צריכה לעמוד בסטנדרט של עצמה כל הזמן כי כל הזמן מסתכלים עליה/ היא כל הזמן מראה את עצמה


לא נכון ולא יפהלפניו ברננה!

מכירה כמה נשים כאלה

ברור שאין מושלם

אבל זה לא רק באינסטגרם ויש נשים כאלה.


ומותר לקנא אבל מסכימה שלא הייתי רוצה להחליף את החבילה שלי בשלהן. לדעת את החבילה דווקא היה יכול להקל עלי 😉

יכולה להגיד לךרקאני

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

 

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

 

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

 

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

 

 

הסוג של דיכאון והמחשבות שאת מתארתאיזמרגד1

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

גם אותי מפיל לראות תמונות נוצצות של נשים אחרותדיאן ד.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

 

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

 

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

 

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

אהבתי ממששירה_11
כתבו כאןתקומה

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

יש לי רעיון גאוני!אמאשוני

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.


אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️


ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

מסכימה ממשאהבתחינם

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר


תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.


תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

קשה מאוד לשמוח ולראות את הטוב שיש אצלנונעמי28

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.


נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.


אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

הרעיון הכי טובבתאל1

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

אצלנוoo

שעה פלוס אחרי יציאת החג הכל היה מאורגן ויצאנו לקנות חמץ

תקתקו פה

וכביסות עשיתי בחול המועד אז היה פה בקטנה

אז הבית היה מתוקתק

אבל לא הכל ורוד

בכלל לא

לכל אחד יש קשיים אחרים בחיים


לגבי האינסטגרם

אני משתמשת ברשת כדי לקבל השראה/ הנאה

אם משהו עושה לי רע

זה הזמן לגלול הלאה

זה כל היופי ברשת

שזה בלחיצת כפתור 

הנה זאת דוגמה מעולהפרח חדש

את מספרת שכיבסת בחול המועד

מה שהרבה מאוד בתים לא עשו (לא נכנסת לסיבה.. לא עניינינו)

אז באמת שאין מה להתהדר ולהשוות מול משפחה שאגרה ואגרה בגדים מלוכלכים כל החג....


 

 

זה מעשה שלו וזה מעשה שלי ולמה לנו לדבר מאחרים...עכבר בלוטוס

כל אחד נולד או קיבל כלים אחרים לחיים

ומציאות חיים אחרת

נשמע שעבדת קשה מאוד היום ועוד היית עייפה מאתמול

ומאוד אינטנסיבי עכשיו גם לארגן שבת בנוסף

 

יכולה לומר לך שלי לוקח יותר זמן מהשכנה שלי להתאושש ולעבור מצבים

אצלה הכל מתוקתק ברגע ומבושל צ'יק צ'אק ואצלי לוקח זמן

כי היא שכלית יותר, אני יותר חווה דברים

זה כלים אחרים שה' נתן לכל אחת לעבור את המסע שלה כאן בעולם...

אז בשבוע רגיל אני מתחילה שבת בחמישי כי יודעת שאני איטית יותר ומתעייפת מהר

אבל עכשיו גם אצלי יש עדיין כביסות (וערמותת לקפל)

ואין שבת מוכנה 

ויהיה בסדר בעז"ה. אני לא חושבת שזאת שבת רגילה שהכל צריך להיות בה מתוקתק. מותר להרפות, עברנו תקופה אינטנסיבית

 

 

מצטרפת לכל מי שאמרהמתיכון ועד מעון

מה שמראים ברשת זה את הטוב והמוצלח, לא את ההתמודדות. כל אחת עם הכוחות שלה וההתמודדויות שלה, וגם עם כמות העזרה שיש לה בבית- לא דומה אישה כמוני שיש לה ילדים גדולים שיכולים לתת יד בסגירת הפסח, בקיפול כביסה לבין אישה עם ילדים קטנים.

ולגבי ההרגשה הרעה הנפשית, האם זה כך מהמלחמה או לפני? אם מהמלחמה לא הייתי ממהרת לתייג ולהגיד שיש קושי נפשי, זה ממש הגיוני ונפוץ לחוש כך, אם מלפני ממליצה לפנות לרופא המשפחה להתייעץ 

אצל אף אחד לא הכל ורודעוד מעט פסח

הדבר הכי חשוב שמשתנה מאדם לאדם זה דווקא השורות האחרונות שכתבת.

איך הוא מרגיש בבית שלו (ולא משנה אם הבית מסודר או מבולגן), כמה הוא אוהב את עצמו, כמה כוח יש לו לחיות את החיים.


מותר שיהיה בית מלוכלך, ערימות של כביסות ושיאכלו פריכיות עם ממרח (כי עדיין לא קנינו לחם).

מה שהכי הכי חשוב זה לחשוב איך את משמחת את עצמך (בגבולות האפשר).


רעיונות-

-מקלחת טובה

-טיול בחוץ

-קפה ושוקולד מפנק

-לפגוש חברה

-טלפון למישהי שמחזקת אותך

-לשבת עם מחברת ולכתוב לעצמך

-פינה אחת בבית שרק אותה את מסדרת ובה יש לך שפיות (נגיד רק חדר השינה)

-ללכת לקנות פרחים לשבת

הייתי שולחת תמונה של הררי כביסה שעל הספה.........נפש חיה.

וברצינות


אנחנו לא במרוץ


לוקח לגוף ולנפש זמן

ועוד יותר אחרי תקופה משוגעת  של מלחמה

לחזור לעצמם


ממילא

הקצב אחר

הכוח אחר

האיכות שונה.



הכל בסדר!

תנשמי

תכיני לך קפה

תשבי ותשתי בנחת ממש.


הכל

יחכה.

את העיקר של הבית

שזה אומר שאת הכי משמעותית וחשובה

קודם כל לעצמך!


שבת נכנסת בנחת יש עוד שעה לארגן

ואל תדאגי.


תאמיני לי שמאחרי כל צילום באינסטגרם עומדת

שפחה (כן, זאת המילה)

של מצלמה, של מילים, של אהבה, של הערצה,

עייפה

מרוטה

רק מתה להוריד את האיפור

שצורחת על הילדה שרוצה לשחק

לא להזיז את הוילון שהיא מצלמת לסרטון


אז באמת

שאצל כולנו עדיין החג לא באמת יצא

ואצל כולנו יש שגעונות ברמה כזו או אחרת


אבל באמת באמת

את

כמו שאת

את הכי טובה!

יצר כפיו של בורא עולם ❤️

 

תודה לכולן!אנונימית בהו"ל

באמת שחיזקתן אותי!

כיף שיש אתכן כי במציאות אין לי חברות שיתנו לי מילים טובות

ובזכותן אתמול עזבתי הכל והלכתי לישון מוקדם יותר.

ממש מעריכה כל תגובה של כל אחת 💗💓💞

אחותיייהשקט הזה

אתמול שלחתי את הבנות למסגרות והלכתי לישוווןן.

הבית ערמות כביסה נקיות ומלוכלכות כאחד

המזוודה משביעי של פסח עברה מאמצע הסלון לחדר שלנו כמו שהיא


תשמעי, יש נשים שזה באופי שלהן לתקתק

יש כאלה שהמחשבה על לפרסם את התקתוק נותנת להן את המוטיבציה


שייערב להן. אני לא שם

חיבוק יקרה. אומרים ש"מה טובו אוהליך יעקב" -קמה ש.

בס"ד


זה כי אוהלי עם ישראל היו ממוקמים בצורה כזאת שאי אפשר היה לראות מה קורה בתוך האוהל של השני.


וזה מצב של ברכה!

כשכל אחד ממוקד במה שקורה פנימה אצלו,

בלי להשוות את עצמו לאחרים,

בלי צורך להראות לאחרים,

בלי להיחשף לדברים ששייכים לפרטיות של מישהו אחר.


היום אנחנו בדור קצת מאותגר סביב הנושא הזה. זהו דור של שיתוף על מלא, ולא מספיק מבינים עד כמה הדבר הזה פוגע בנו (במי שמשתף כמו במי שרואה).


והתחושות שלך ממש לגיטימיות,

עברנו המון!!! בשבועות האחרונים.


עם הזמן

והניסיון

והילדים שגדלים

ועוד כל מיני פרמטרים כמו גודל הבית וכו'

אפשר להשתפר ולהשתכלל


אבל תזכרי שאת כבר טובה

איך שאת עכשיו

אמא לילדים

ולתינוקת קטנה

שעברה מלחמה!!!

ואת החגים (שזה פרויקט לכולנו)

ושנסעה לחג כי היה הכי טוב לכם

כל זה זה כבר המון!!!

ואני בטוחה שיש בך עוד כ"כ הרבה טוב!

ותכונות טובות!

ואיכויות!

ומעשים טובים!


מה שאת רוצה לשכלל

בע"ה עוד תמצאי את הדרך לשכלל.


עכשיו הכי חשוב

לחבק את עצמינו

להזכיר לעצמינו שאנחנו אלופות

ולטפוח לעצמינו על השכם על העמידה שלנו בכל הימים הטרופים האלה שעברנו ❤️


בעיניי העצבות וחוסר הכוחות ממש הגיוניים כרגע.

אנחנו בירידת מתח רצינית.


(ואם התחושות ימשיכו לאורך זמן, כדאי לפנות לעזרה כמו שאמרו לפניי. כדי שתוכלי לחזור להיות בטוב ❤️).


חיבוק גדול יקרה שאת!!!!

חיבוק גדול, את אלופה!!!גלויה

ברור שהכל מציף

והרבה נשים לא הספיקו

רק לא מפרסמות את זה...

מוזמנת לדבר איתי לגבי OCD,

אני מתמודדת מנוסה. 

אגיד לך מה עוזר לישוקולד פרה.

לנהל מחברת שבו אני כותבת מה אני רוצה מעצמי ואיך אני מתקדמת בזה.

המחברת עוזרת לי לעבור מעולם הדמיון שבו אני "נופלת" לעולם המעשה שבו אני מבינה שכל תהליך מתחיל ביום מסוים, בשעה מסוימת, ועם התמודדות מול הרגע הבא.


הדמיון הוא גדול מהחיים ובמידה מסוימת מנותק מהם. אף אחת לא תראה לך את כל הרגעים הקטנים שקדמו לבית המתוקתק. ואולי גם לא תראה לך את חשבון הבנק שמתרושש בגלל קניות מוגזמות של גלים חדשים ובגדים.


אני יכולה לספר לך שיש לנו חברים שחיים ברמת חיים מאוד גבוהה, ותמיד זה עורר אצלי שאלה, כי לפי נתוני החיים שלהם, הם היו אמורים לחיות בפחות (אנחנו מכירים מאוד טוב).

רק לאחרונה הסתבר לנו שהם חיו עם חובות של כמעט חצי מיליון ש"ח כדי לממן את אורח החיים הזה.


אז אל תתרגשי מפסגות של אחרים. תרצי לך במחברת מה הפסגה שלך, הקרובה, שאליה את רוצה להגיע.

מה עלול להכשיל אותך ואיך את מתכוונת להתגבר עליה.

התיעוד עוזר לנו להבין את עצמנו ולראות את עצמנו ביותר חמלה ופחות צורך להיות תמיד וואו

מהממת הרשתות זה מכהאורוש3

אני מנסה בדיוק להפחית גם פייסבוק. לא פותחת אינסטגרם.

זה ממכר.

זה הרסני. ברור שיש שם גם טוב. אבל לדעתי הרע מנצח, לפחות אצלי.  

אף אחד לא שולח את כל האיכסה מאחורי הנוצץ. ולכולנו יש.

אני לא אומרת, יכול להיות שנשים הצליחו לתקתק. אבל יש להן אתגרים אחרים מאוד משמעותיים.

אני במקרה הייתי בחמישי חופשי, אז הצלחתי, אחרת לא הייתי מצליחה. פלוס, ה''תינוק'' שלי כבר ילד גדול. לצערי... אז אין מה להשוות, מבינה? הספקים שהם עולם אחר. אבל זה לא מבחירה.

בקיצור הכל טוב ב''ה. אבל לכל משפחה הקשיים שלה. אין שום חוק חובת תקתוק. תעשי מה שנכון לכוחות שלך!! למציאות הנוכחית שלך.

וכמובן כולנו חייבים להיטען כרגע. תנסי לחשוב איך להכניס משהו נחמד לשבוע הבא.

העומס והמתח הנפשי גמרו על הרבה אנשים.  

ואם התחושה יותר כללית ולא עוזבת כדאי לטפל. חיבוק. 

חיים לא כל מה שמציגים לך באינסטגרםעם ישראל חי🇮🇱

מציג מצב אמיתי ..

אלו "משפיעניות" שדוחפות לסרטונים שלהם על הדרך מוצרים כי הן מקבלות על פרסום כסף והרבה

כל עוקב זה כסף כל סרטון שווה כסף

ובואי גם אם זה אמיתי

לכל אחת יש את הקצב שלה וזה הכי בסדר .

את צריכה להרגיש בסדר עם עצמך וערן המשפחה שלך ולא צריך להיות בתחרות

זה שיש לך ילדים ותינוקת זה כבר יכול להתיש

שבת שלום 

תרימי לעצמךואז את תראיאחרונה

אצל אף אחת לא וורוד

אנחנו לא התארחנו בחג ואין לנו ממ"ד

תודה לה' יםםם של כביסות

וקטנטנים שצריך להשגיח עליהם באלף עיניים


ועדיין...

איזה הוא העשיר? השמח בחלקו...

רק לשמוח שאנחנו בריאים וחזקים להמשיך במירוץ והכל הכל יסתדר בעזרת ה'.

לאט לאט מסדרים, באווירה טובה. מפעילים מכונה ומתקתקים את השאר ביחד. עם הרבה חמלה.

 

תשמחי את עצמך עם שירים שאת אוהבת, ספר מעניין לשבת, משחקים עם הילדים, דיבורים מהלב עם בעלך וטיולים בשמש. זה תמיד עושה טוב.

לשבת ליד הים ולשפוך את הלב.

 

אגב, אני ממש אוהבת את האינסטגרם. מלא דברים למדתי מאחרות.   
 

כביסה תמיד תהיה, שמרי על הלב שלך אחותי❤

סבתא מענישהאנונימית בהו"ל

משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג

היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית

בגלל איזה ריב בין הבני דודים

אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע

חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים

חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.

והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?

אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד

בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות

אני בהלםםםםםם

כועסת כל כך

לא מצליחה לעכל את זה

מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי

בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה

היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה

אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר

ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???

את מדברתנעמי28

על מקרה שונה מאוד מזה של הפותחת ואין מה להשוות.

גרירה ונעילה של דלת לעומת פיתרון מוסכם מראש על שניכם.

שגם עליו אפשר לחלוק אבל כל אמא והדרך שלה.

בשונה מהמקרה של הפותחת שזה קו אדום לכל הדעות.

לא נראה לי ששום גישה טיפולית תומכת בהפעלת כוח וגרירה של ילד ונעילה בחדר.

מה השלב שבו החלטתם שאתם צריכות לקחתאנונימית בהו"ל

משהו נגד בחילות בהריון?


מרגיש לי שזה רק למקרים ממש קיצוניים

אצלי, כשהרגשתי שבא לי להעלם מרוב הרגשה רעהפרח חדש
אני ביום הזה שקמתי בבוקרשושנושי
והקאתי את נשמתי בלי אפשרות לעצור, זה הרגע שבו הבנתי שלא מוכנה יותר. 
נראה לי שאחרי שמנסים את כל האפשרויות האחרותגלי מטר

או לפחות את מה ששמעת עליו המלצות ונגיש לך.

אפשר לנסות דרך תזונה, עצות כמו לאכול קרקר לפני הקימה מהמיטה וכל פרק זמן קצר כדי שהקיבה לא תהיה ריקה לגמרי. יש עוד מזונות שיכולים לתמוך, שווה להתייעץ עם תזונאית.

לי מאוד מאוד עזר דיקור סיני.

מניחה שיש עוד דרכים להקל. תרגישי טוב! 

למה להגיע למקרה קיצון?כבת שבעים

ברגע שראיתי שקשה לי לתפעל את הבית, לקחתי.

לא מכירה מצווה לסבול בהריון, ובינתיים לא שמעתי סיבות מוצדקות למה לא לקחת. 

הרב שלנו אמר לאבא שלי פעם-Doughnut

בעצב תלדי בנים זו קללה ולא מצווה. אין שום עניין ומצווה לסבול בהריון ובלידה וצריך להקל בכל דרך אפשרית.

אז ממליצה לך היום ללכת לקנות.

יש דברים טבעיים או בלי מרשםיעל מהדרום

לק"י


לי היו בחילות מציקות, אבל כן אכלתי ושתיתי. ולקחתי דברים בסגנון.

יש שורש ג'ינג'ר, נוזיקס (בי6 וג'ינג'ר).


אחרי שכבר לקחתי בעבר והבנתי שלא צריך לסבולעדיין טרייה
ברגע שהתחלתי להקיא התחלתי לקחת
ולגבי זה שזה למקרים קיצוניים דווקא במקרים קיצונייםעדיין טרייה
זה לא תמיד עוזר. למקרים רגילים כמו שהיה לי: הקאה פעם ביום +בחילות כל היום זה ממש פותר את המצב.
למה לסבול?הבוקר יעלה

לקחתי בכל ההריונות חוץ מהראשון שלא היה במודעות

אני לא מצליחה לתפקד אז לוקחת אבל גם על פחות הייתי לוקחת.

בעיניי זה כמו אפידורל, אין מצווה לסבול 

טוב שכנעתםאנונימית בהו"ל
עכשיו מה עושים עד שיש לי מרשם?
תנסי מה שהמלצתי. לאכול דברים יבשים, מים קריםיעל מהדרום
לא עוזר כל כךאנונימית בהו"ל
וניסית כדורים שכתבתי עליהם?יעל מהדרום
ומה עם פרמין, מותר בהריון?אנונימית בהו"ל
יותר קל להשיג את זה 
בגדול כן. היום פחות נותנים את זה.מוריה

אבל אולי אפשר להשיג בנתיים את הבונגסטה מגמחים או דברים בסגנון.

את יכולה להשיג מרשם די מהרעדיין טרייה

תקבעי תור טלפוני לרופא משפחה או שתתקשרי לקופה/תשאירי בקשה לרופא באפליקציה.

לבנתיים לאכול דברים יבשים קצת בתדירות גבוהה מלפפונים קרקרים פיתה ריקה גם דברים קרים עזרו לי.

כשהרגשתי שאני לא יכולה לתפקדרק טוב!
שאני לא מצליחה להחזיק את עצמי. שאני לא יכולה ללכת לעבודה. 
אני אישיתעם ישראל חי🇮🇱

בהריון תאומים הבחילות היו בשיא השיאים וצרבות של החיים משהו לא נורמלי בשלושת החודשים הראשונים ולא לקחתי כלום כי פחדתי שזה יפגע בעוברים

באופן כללי אני נגד כדורים ולוקחת רק שממש אין ברירה אחרת .. התמודדתי עם זה בעזרת מים קרים, קרח ,שקדים ,מלפפון . לא לאכול בלילה לפני השינה

לא לאכול מטוגן ואוכל מעובד כמה שפחות .

כשהתבאסתי שהגיע הבוקר וצריך להמשיך לחיות עם בחילותשירה_11אחרונה
בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

אבל גם ככהמותקקק
אנשים שמנים לרוב נשארים כאלה אז לפחות שיאהבו את איך שהם נראים
לשון בחוץדינהלה

תינוקת בת 7 שבועות שכל הזמן הלשון שלה בחוץ. יש מה לדאוג?

הייתי לוקחת לבדיקה האמתהמקורית
למה?דינהלה
מה יכול להעיד?
לא יודעת מה זה יכול להעידהמקורית
אבל אני חושבת שאם כל הזמן זה כה הייתי לוקחת לבדיקה כי זה לא נראה לי "רגיל" (אני לא סמכות רפואית כמובן, זו דעתי הכנה בלבד)
אולי שרירים חלשים של הלשוןתוהה לעצמי
ואז צריך לבדוק מה הסיבה ואם לטפל
זה יכול להיות תסמונת דאון?דינהלה
אם עברה בדיקת רופא והכל היה תקין
תסמונת דאון בדרכ מאופיינת בנראות חיצוניתהמקורית

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

יאוודינהלה
נכנסתי ללחץ
בדרך כלל תסמונת דאון רואים מייד אחרי הלידהתוהה לעצמי
ממה שאני יודעת. אולי סתם שרירים חלשים באיזור הזה 
מישהי שמעה על מישהו שגילו רק אחרי כמה שבועות?דינהלה
?
לא נראה לי שיש כזה דברדיאן ד.

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

 

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש לא!דיאט ספרייט

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

גם הבת שלי הייתה ככהאפרסקה
כשהתחילה להרים את הראש יפה התחילה גם להוציא לשון. לא ברור לי למה, יש לי כמה תמונות מצחיקות שלה. הכל בסדר גמור איתה. היום היא בת 8. גם הקטן שלי באזור גיל 3-4 חודשים היה כל היום עם הלשון בחוץ
גם לי היה תינוק כזהגיברת

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

הייתי בבדיקת רופא שבוע אחרי לידהדינהלה
הבכור שלי היה ככהגפן36
פחדתי שאין לו מספיק מקום בפה בשביל הלשון 😅

ילד נורמלי לחלוטין. גדל קצת ועבר לו. 

נראה לי כדאי לבדוק טונוס שריריםמתיכון ועד מעון

אולי יש חולשה בשרירים ולכן הלשון בחוץ ואז תצטרך פזיו', לא משהו רציני, אבל תמיד כדאי אם יש חולשה.

ממש לא נשמע לי כמו תסמונת דאון כי יש בה עוד בעיות רפואיות נוספות שמגלים לרוב ממש סמוך ללידה 

גם לי היה תינוק עם לשון בחוץ, לא חשבתי לבדוקשיפור
האמת לא שמתי לב בכלל, רק חמי שם לב ודאג שאולי יש לו תסמונת דאון. 
ובדקת את זה?דינהלהאחרונה
הלכתי עם תינוק בן 4 חודשים למוזיאון בירושלים. זהפלפלונת
מלחיץ אותי בגלל החצבת. מוצדק?
כבר הלכת?שמעונה
יאללה נגמר...

אגיד גם שהאוכלוסיות שלא מתחסנות םחות מגיעות למוזיאונים לדעתי...

חשבתי שלא יבואו ככ, אתן הייתן הולכות במצבי?פלפלונת

ותודה על העידוד 

בכנות, לא הייתי חושבת על זה בכללאפונה

לא יודעת אם כדאי או לא

מבחינתי תינוק זה כמו תיק יד, לוקחת אותו לכל מקום שאליו אני רוצה ללכת.

כנ''ל..ובכללל לא היה עולה בדעתי לחשושפה משתמש/ת

מילא בחדר אחד עם חולה

אבל במוזיאון ציבורי וגדול? הכי לא חשש בעיני

תודה לכן! על העידוד.פלפלונתאחרונה
וואי אולי תעזרו לי להחליטאנונימית בהו"ל

ממש מתלבטים מה לעשות עם שבת

אני בתחילת הריון, מבוחלת ברמות

וגם מותשת מכל דבר קטן


הבית הפוך


אני עובדת מחר עד מאוחר


חמי וחמותי ממש רוצים שנבוא אליהם

(היינו אצלם מלא בחג, אבל כמה אחים סגרו בחג בצבא ויצאו עכשיו..(


לא יודעת איך נבשל שבת


וממש רוצה להשאר בבית

אבל זה להפיל את כל העבודה על בעלי

כולל לשמור על הילדים במשך כל השבת (אצל ההורים זה הרבה יותר קל)


אה ואוטוטו מתחילים מילואים

שזה עוד סיבה להשאר בבית..

יציאה מהבית עושה לך טוב?יעל מהדרום
לק"י

לי זה היה עוזר לפעמים. 

לא.. בטח לא אחרי שבוע עמוס כזהאנונימית בהו"ל
אז אולי עדיף להשאר בבית. החלטה נעימה!!יעל מהדרום
יש לכם אפשרות לקנות אוכל מוכן?מתואמת

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הייתי הולכת להורים לדעתיהמקורית
עזרה עם הילדים + בישולים קונה אותי במצבים של חוסר כח וזמן
ממש לא מרגישה אצלם בנוחאנונימית בהו"ל

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

אז תפרשי באמצע לנוחאמאשוני
וכדאי לעשות תיאום ציפיות עם בעלך לגבי שמירה על הילדים במהלך השבת.
טוב זה כנראה תלויהמקוריתאחרונה

אני אוהבת סעודות ארוכות, יכולה לשבת לקרוא גם,כיף לילדים, שינוי שגרה

אבל אני הולכת לסעודה וחוזרת הביתה אז זה קצת אחרת

כשהייתי ישנה שם, הייתי פשוט מתעלפת לנוח. ואני ממש אוהבת לישון🤭

מה מתאיםתקומה

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.


אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

האמצעאנונימית בהו"ל
הוא גם רוצה להיות בבית

אבל לא יודעים איך לעשות את זה


וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים


אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

טוב ניסעאנונימית בהו"ל
בסוף שמעתי ממנו שהוא מעדיף לנסוע...

שה' יתן לי כוח

יודעים שאת בהריון?דיאן ד.

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

 

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

לאאנונימית בהו"ל

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות

אני בהלם

לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?

אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.

איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?

אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?

ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?

באמת הזוי לחזור לשגרה כל כך מהרצפורה

לא לכולם זה מתאים.


מצד שני להרגשתי אנחנו לא חדשים פה... כבר שנתיים וחצי לומדים לנהל שגרת מלחמה כמה שאפשר יותר טוב

אז יש קצת יותר כישורים להתאפס יותר מהר כי מתורגלים באופן מסוים.


לנו האמת זרם לכל הילדים חזרה מלאה...

ובעלי במילואים אז זה לא שהכל פה שגרה..


וזה בסדר שלא לכולם זה מתאים.

אם היה נדמה לי שיש ילד שצריך עוד זמן להתארגן בבוקר או לאסוף מוקדם יותר בשמחה הייתי באה לקראתו. לא ציפיתי אבל זה היה בסדר יום רגיל לכולם.


פינקתי אחרי צהרים יותר בקלות במשהו מתוק וכן התעניינתי כמו היום הראשון לחזרה.

אבל בסה"כ ב"ה עבר בטוב.


גם ככה זה סופ"ש ושוב שבת אז זה לא שבוע מלא, גם זה עוזר לדעתי להתאוששות.


חיבוק ומלא כוחות..!

אמהות בדור הזה אלופות!

אולי יעניין אותך