שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

כשאין שיער - הכינה לא יכולה להתחבא!

תודה

באשר לפסק הלכה, אני נוטה שלא לאמץ את שיטת הט"ז האוסר אף פעולות לא פרטיות ולא אינטימיות מחשש להרהורים שיעלו אצל אחרים. בנוסף לכך שהבסיס לשיטה זו במקורות רעוע למדי, היא מטילה את כובד האחריות על הצד הלא נכון. על אף שהאחריות ליצור מרחב ציבורי מכובד ללא אירוטיות מוחצנת מוטלת על כולנו (ראו שבת סב, ע"ב), האחריות להימנע מראיית מעשים שעשויים לגרום להרהורים מוטלת בעיקר על המתבונן, לא על זה שמתבוננים בו.

ע"כ.

אני חושב שזה נכון לא רק במקרה הזה של זוגות נשואים שהולכים ברחוב ומחזיקים ידיים, אלא גם באופן כללי בחינוך לצניעות.

לחנך את בנות ישראל שיתלבשו בצניעות כי כך קובעת ההלכה וכי יש לזה מעלות אלה ואחרות - מעולה.

לחנך את בנות ישראל שיתלבשו בצניעות כי "גבר שיראה אותך ככה יתמלא במחשבות זימה ולכן את מחטיאה אותו" - זוועת עולם.

גבר שמתמלא במחשבות מלראות אשה בלבוש לא צנוע - שלא יסתכל עליה. זה בכלל לא עניין שלה. האמירה הזאת כאילו אנחנו הגברים קופים ברברים שלא מסוגלים לשלוט בעצמנו ולכן הנשים חייבות להיות צנועות בשביל שלא נחטא - מזיקה מאוד מאוד, הן לנשים והן לגברים.

זה כמובן לא נגמר כאן, אלא ממשיך ב"את חייבת לקיים יחסים עם בעלך גם כשאת לא רוצה - אחרת בגללך הוא יבוא לידי שז"ל".

הנשים מורגלות לכך שהן חייבות לעשות מה שצריך בשביל שהגבר לא יחטא (בין אם זה להתלבש ובין אם ההפך, כאמור) ואילו הגבר גדל נטול אחריות על מעשיו כי אם הוא חוטא זה כנראה באשמת הנשים ולא באשמתו חלילה.

"לאדם מותר לעשות מה שהוא רוצה והבעיה היא רק של הרואה".

למעשה הוא כתב בדיוק את ההפך:

על אף שהאחריות ליצור מרחב ציבורי מכובד ללא אירוטיות מוחצנת מוטלת על כולנו (ראו שבת סב, ע"ב), האחריות להימנע מראיית מעשים שעשויים לגרום להרהורים מוטלת בעיקר על המתבונן, לא על זה שמתבוננים בו.

כלומר הוא אומר במפורש שאנחנו צריכים להיות צנועים ולשמור על מרחב ציבורי נטול מיניות.

גם כשהוא כותב שבסופו של דבר מי שבוחר להסתכל הוא זה שנושא באחריות - הוא מסייג זאת וכותב שמדובר רק על דברים לא מיניים:

"לכן, אם מדובר בפעולה שאינה מינית מטבעה... הדאגה שתגרום לאדם אחר להרהר אינה אמורה להיות מוטלת על בני הזוג. אם פעולות אלה מעוררות הרהורי עבירה אצל אדם מסוים, הוא תמיד יכול לבחור להטות את המבט הצידה.

האם אינך מסכים איתו?

האם אדם שיש לו משיכה מיוחדת למתולתלות יכול לחייב את כל הנשים המתולתלות לעבור החלקה?

האם אדם שנמשך באופן מיוחד ליחסים בין נשים יכול לחייב את כל הנערות בעולם להפסיק ללכת כשהן מחזיקות ידיים?

האיסור שלי להסתכל - הוא שלי, יש על כך איזו שהיא מחלוקת?

אם כבר, אנחנו מזכירים כמה פעמים ביום את "לא תתורו", ולא מזכירים אפילו פעם אחת את האיסור לגלות חיבה ברבים. אני לא אומר שמכאן אפשר ללמוד משהו, אבל בטח שאי אפשר ללמוד את ההפך מכמות הפעמים שכל איסור מוזכר...

ושוב, הוא לא אומר "בגלל שהמסתכל עובר עבירה וזו אחריות שלו - אתם יכולים לעשות מה שבראש שלכם". ממש לא. מותר לך לחלוק עליו, בוודאי, אבל רק אל תכניס לו מילים לפה.

אין לי שום בעיה עם אלה הפוסקים שאסור לתת יד ברחוב (אשתי ואני אף מקפידים על כך אז יהיה מצחיק לטעון שיש לי בעיה כזאת), אני רק אומר שבאופן ספציפי ההאשמה כלפי הרב הזה כאילו גישתו היא "לאדם מותר לעשות מה שהוא רוצה והבעיה היא רק של הרואה" - פשוט לא נכונה. זה בפירוש לא מה שהוא טוען.

והוא אף הדגיש שמה שהוא אומר (שהזוג לא צריך לחשוש מאיך אחרים רואים אותו) תקף רק בדברים שאינם מיניים. 

אבל לא בגלל מה שאמרת  ("הגישה שאומרת שלאדם מותר לעשות מה שהוא רוצה והבעיה היא רק של הרואה").

אם עוד לא הבנת, הוויכוח שלי איתך הוא כלל לא על המסקנה ההלכתית העולה מדבריו אלא רק על המשפט הזה (שחזרת עליו גם בהמשך בצורה זו או אחרת).

הרב הזה לא אומר שמותר לנו לעשות מה שאנחנו רוצים, הוא לא אומר שמותר להיות לא צנועים ו"בעיה של מי שמסתכל".

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.