חנוכה.
מה בעצם המהות של החג?
הרגיל זה כאילו ניצחון האור והקודש על החול והחושך. אבל יש בזה משהו שמנתק את הקודש והחול
והופך אותם לשני צדדים במאבק. וזה לא מדויק אני חושבת..
זה מעניין כי בעצם חושך הוא היעדר אור, חול הוא היעדר קודש. זה לא דברים שהם במהות רע. אז
למה המלחמה מול תרבות יוון? כי היא ניסתה לנתק בין המושגים טואטלית. וזה גרוע. מה זה אומר?
מה זה להוציא את הקודש? איך זה חיים עם קודש? איך זה בלי? יש אמצע?
כאילו הם אמרו, אין בעיה שתאמינו בה' אבל כאילו תנתקו ביניכם החוֹלִיִים לבין האלוקות הרוחנית.
מה הגישה היהודית? יש חיבור והחיבור הוא האיש היהודי, העם היהודי ככלל. כאילו אנחנו המגשרים
בין חול לקודש בין גוף ונשמה. כאילו יש חושך, יש אור, ויש איזה אמצעי כלשהו שהוא מכיל את שניהם
בדגש על האור.
אם ננסה משל חדש, אפשר לומר קדושה אלוקית היא יום שטוף שמש, חול ארצי הוא חושך מוחלט,
נגיד יום ולילה. ויש גם אופציה של לילה שמדליקים בו נר. כי נר זו האופציה שלנו להיות קשורים לאור
הגדול. לקודש. זו האפשרות להאיר את הלילה. ואז למרות שהנר קטן והלילה גדול ומתפשט בכל
העולם, הנר שלנו יכול להאיר את החדר.
והמלחמה היתה על עצם קיומו של הנר הזה. היוונים באים ואומרים- אין לכם חלק באלוקי ישראל!!
הוא ביום, אתם בלילה. זהו. נתק מוחלט. על כזה דבר אי אפשר לשתוק, אי אפשר אפילו להוריד את
הראש ולקיים מצוות בסתר. צריך לצעוק בקול גדול- יש לנו!!
לא סתם הנשמה שלנו נמשלה לנר, היא עצמה היא החלק שלנו באלוקי ישראל. היא הנר שלנו,
שמאיר את הלילה! ולא סתם על הדלקת נרות בבית המקדש היה הנס, כי זה הנר שלנו הלאומי! יואו
איזה קודשש!!
יואו והלוואי ואמן שכולנו נאיר כל כך, עד שמכוח הנרות הקטנים של כל אחד, המנורה בבית המקדש
תידלק גם היא, וכל העולם הזה יאיר עד שנוריד את השמש לכאן! אמן!
