ככה אין שיימינג, אבל מצד שני בהחלט חשוב לתת דוגמא לזהירות הנדרשת:

(דוגמא לפנייה בפרטי שקיבלה פותחת השרשור.

זה "לכאורה" "תמים" ורק "רוצה לעזור", אבל עלול לגלוש למקומות שה' יעזור, וגם אם לא - זהירות זהירות ושוב זהירות מדברים כאלה!)

וכל מי שפונה בפרטי שידע גם שהכל מדווח, וגם אם מחקנו הפעם את הניק, את הדפוס ואת כל המניפולציות או הניסיונות הכאילו תמימים אנחנו בהחלט יכולים לחשוף (וגם את הניק אם יש צורך!) ויש עוד דרכים. אז למען יראו ויראו מה שנקרא... מכל הצדדים, גם אלה שמרשים לעצמם לנסות בכל מיני דרכים דברים לא ראויים, וגם הגולשים היקרים שצריכים להיזהר.

וגם אם מדובר באישה, אותו דבר - זהירות! בין אם היא אישה אמיתית ובין אם לא. גם שם יכולה להיות פגיעה ופגיעה קשה.

שפעם פעם, לפני הרבה שנים כאן בערוץ, מישהו שלח לי הודעה באישי על משהו שכתבתי בפורום. לא על נושא אינטימי בכלל! אפילו לא זוכרת מה זה היה, רק שזה לא היה משהו אישי, אני לא כותבת פה על דברים אינטימיים. אז הגבתי לו יפה ובנימוס, והוא המשיך לשאול שאלות - שוב, לא אינטימיות! אבל בשלב מסוים שאל על פרט זיהוי שלי שהוא יחסית ייחודי (תחום לימודים שלמדתי שהוא די יוצא דופן) וכתבתי לו שאני לא מעוניינת לשתף כי אני לא רוצה שיזהו אותי מהחיים. ואז הוא התחיל ללחוץ על הנקודה הזאת, שמה אכפת לי, והוא רק רוצה לדעת (זה היה קשור לנושא ההתכתבות). הרגשתי לא בנוח וסיימתי את השיחה בתקיפות ובנימוס, ואז הוא התחיל "להיעלב" שמה בסך הכל הוא עשה, ובאמת גרם לי להרגיש ממש לא בנוח שאני הייתי לא בסדר וגסת רוח. 

אחרי התלבטות דיווחתי עליו, ונחשי מה? התברר שזה לא היה הדיווח הראשון עליו. שימי לב - שיחה בלי מילה אחת על אינטימיות, ועדיין אותו דפוס - מתחיל בהודעה הכי תמימה ועניינית שיש, ממשיך בניסיון להוציא מידע אישי ובעיקר גורם לצד השני להרגיש רע, ושהוא הלא בסדר בסיפור. זה דפוס וככה הדברים עובדים ולכן כל דבר כזה צריך להדליק נורה אדומה בוהקת. יכול להיות שהאדם בצד השני התכוון לטוב? אולי. לרוב במקומות האלה מתברר שלא, והסיכון בנקודות הספציפיות האלה עולה בהרבה על הפוטנציאל החיובי. להתייעץ אפשר עם אנשים אמינים מהחיים האמיתיים.

ואיזו מדהימה את על איך שפעלת והגבת, תודה רבה על השיתוף הכה חשוב!

זה באמת דפוס שמאפיין פוגעים פוטנציאליים (ולצערנו רק אחד מהדפוסים, אבל בהחלט משמעותי!)

ששיתפתי אותה באי נוחות שלי והיא זאת שהצביעה לי על זה שככה בדיוק מתנהלים פוגעים - מתעתעים, וגורמים לבלבול ולתחושה שלא ברור מי הצד ה"תקין" בסיפור. בזכותה הבנתי סופית שכדאי לדווח.

במיוחד אם אתם מוכנים להתפשר ( למשל, מוכנים כמה צבעים לספה, או לא קריטי לכם החלוקה של הארון לדלתות/מגירות).

אפשר למצוא דברים ממש ממש טובים בשליש ורבע מחיר.

במוצרי חשמל לא הייתי ממהרת ללכת ליד 2, הרבה יותר סכנה ליפול.

אז לעשות סקר שוק (אפשר מהבית באינטרנט) ולהשוות מחירים. בגלל שכבר נשואים, אתם יודעים פחות או יותר מה הצרכים שלכם לזמן הקרוב (למשל- מה גודל המקרר שאתם צריכים).

על מה כן הוצאנו כסף? מקרר, מזרונים איכותיים למיטה שלנו ו... זהו נראה לי.

חנויות זולות של מוצרי חשמל, שווה לחפש בריכוזים חרדיים.. 

סתם כי יש מציאות מעולות במרקטפלייס, זו עוד פלטפורמה של יד שניה

יש מוצרים שבעיניי חופשי לקנות ביד 2

תקח בחשבון שיש דברים שההובלה עצמה יקרה מאוד וכבר לא בהכרח שווה, או שכדאי כבר להשקיע כי ההובלה היא חלק גדול מהעלות.

לשים לב שיש דברים שדורשים התקנה רצינית, אז לחשוב מה מעדיפים בזה. למשל אם יש כיריים גז טובות במחיר טוב - אבל ההתקנה תעלה הרבה (לא באמת יודעת, רק אומרת), אז אולי שווה לקנות חדש שכלול בו התקנה, או אולי עדיף כבר אינדוקציה

ולהיזהר מדברים שעלולים להיות בהם פשפשים!!! או עובש! סיוט סיוט. 

אז אין מה לשמור.

אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.

דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.

זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.

ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.

אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.

ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים. 

אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.

אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.

למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.

שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.

ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.

וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.

בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול

לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם

אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו

ויש דברים שהעברנו הלאה 

אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו

ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק

אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?

הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.

וקודם כל בינינו לבין עצמינו

ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר

זה כבר משמעותי מאוד מאוד.

זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?

או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)

וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?

וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.

הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.

כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:

"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?

"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?

אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?

נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.

וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש. 

כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.

וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.

לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק

אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.

רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.

ב"הצלחה רבה

לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים

זה מאוד קשה.

אבל-

זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות

אבל בלי קהל.

הקהל מפריע מאוד לריכוז

אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.

יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת