הצילוווו, חייבת את עזרתכםרינת 23
כל ערב יש אצלנו כאוס. הילדים הולכים לישון ממש מאוחר (בדכ בתשע הם עוד ערים. בני 4, 8) למרות שמתחילים ארוחת ערב בשש.
ואז בסביבות שמונה וחצי הם שוב רעבים 🙀🙀🙀
בעלי לא מסכים בשום אופן שניתן להם לאכול שוב ואז הם מתחננים והלב שלי פשוט נשבר.
לפעמים אני משכנעת אותו להרשות להם רק מלפפון או תפוח (כי זה לא מלכלך עוד כלים) אבל זה ממש מרגיז אותו... הוא אומר שהם קמים באמצע האוכל כדי לשחק והם צריכים ללמוד לאכול עד הסוף.


אצליoo
אין זמן מוגדר לארוחת ערב, כל אחד אוכל מתי שרעב ואפשר לאכול גם בהמשכים מתי שרוצים.

אף פעם לא הבנתי את המשטר של אכילה בזמן מוגדר. גם מבוגרים רעבים בזמנים שאינם זמני ארוחה ומרשים לעצמם לאכול, אז למה מצפים מילדים לאכול רק בזמן ארוחה?

למה את צריכה לשכנע את בעלך להרשות להם? יש לך את הדעה שלך ואת יכולה לפעול כפי שאת חושבת.
אנחנו מכינים את האוכל בששרינת 23
בדכ הם מריחים את הבישולים ובאים למטבח עוד לפני שהאוכל מוכן אנחנו לא מכריחים לאכול דווקא בשעה הזאת, לפעמים הם מעדיפים לסיים משהו ואחר כך מגיעים.
אבל בהמשך הערב אנחנו מכניסים את הכלים למדיח ומסדרים את המטבח ואחר כך זה ממש מעצבן שהמטבח מתלכלך מהתחלה.

ואנחנו מנסים לנהל את הבית בהסכמה מסוימת. אם משהו מפריע לאחד מאיתנו השני לא יעשה דווקא את ההפך. כשיש חוסר הסכמה אנחנו דנים בנושא ומנסים ״לשכנע״ אחד את השני. במקרה הזה ברירת המחדל היא לא לאכול אחרי מקלחת וצחצוח שיניים ולכן הדעה שלו יותר ״ברורה״.
אבלoo
לך מפריע שהם מתחננים והוא עושה את ההפך ומרגיז אותו שאת מציעה להביא להם תפוח.
לגמרי!!!!!אהבתחינם
זמן מוגדר לאוכל..אמלה קשוח.
יש את העניין המשפחתי - שאוכלים יחד בזמן הארוחהסופי123
וילדים מרוויחים מזה המון, בעיקר רגשית, ויש את העניין הטכני- מבאס להיות כל היום סביב הכנת אוכל וניקיון.
אפשרoo
לשבת לאכול ביחד. זה לא סותר שאפשר להמשיך לאכול בזמן אחר או לבחור לאכול בזמן אחר.

אפשר להכין אוכל במרוכז וכל אחד אוכל מתי שהוא רוצה.

אפשר ללמד ילד לאכול באופן שלא מלכלך את כל הסביבה ולפנות את הצלחת שלו מגיל צעיר.

בטח שיש יתרונות למשטר סביב זמני האכילה. אבל החסרונות רבים:

עלול ליצור הפרעות אכילה, עלול לפגוע בקשר של הורה- ילד, עלול לפגוע באווירה בבית, עלול ללמד את הילד חוסר גמישות וקיבעון מחשבתי, עלול ליצור בעיות התנהגות/ רגשיות אצל הילד.
נראהסליל
לי זה קצת מוגזם לייחס לזמני ארוחה כל כך הרבה חסרונות.
לא חושבת שמיששהי כאן התכוונה למשטר אכילה, לעמוד ליד הילד עם סרגל ולהכריח אותו לאכול. אבל זה בסדר שיש בבית כללים, ודווקא זה הרגל מעולה בעיניי לאכול ארוחה מסודרת ולא למרוח את הארוחה במשך כמה שעות. כמו כל גבול שיש בבית, צריך לדעת איך לעשות את זה. אבל אם עושים את זה נכון, לא רואה סיבה שזה יגרום להפרעות אכילה, יפגע באווירה בבית או בקשר בין ההורה לילד.
כשאומרים לילדoo
לאכול בזמן ספציפי כי אח״כ אי אפשר לאכול, לא משנה באיזה צורה אומרים, העיקרון הזה בעיניי בעייתי.

אם שומרים על גמישות ניחא, יש הרבה הורים שלא שומרים על גמישות ואז הפגיעה בילד היא בלתי נמנעת.
אבל לא הבנתיYNZS
אצלנו אוכלים ארוחת ערב ואח"כ הולכים לישון.
טכנית אין זמן אחר לאכול, או שאצלך גם אין זמן שבו הולכים לישון?
איןoo
שעה מדויקת לשינה, כשעייפים הולכים לישון. יש ימים שעייפים מוקדם ויש ימים יותר מאוחר.
בעינייסליל
זה כן משנה איך אומרים.
עכשיו הזמן לארוחת ערב.
כמו שיש זמן למשחק, וזמן לסיפור, יש גם זמן לארוחת ערב. אני לא מגבילה ילד לכמה זמן הוא יאכל בארוחת הערב ולמה הוא יאכל בארוחה. הבן שלי לפעמים גם יושב שעה ליד השולחן. הוא לא אוכל כל הזמן הזה, הוא מרחף, מפטפט, חושב.

אבל עדיין, אני לא מרשה לקום לשחק ואם הוא אומר שהוא שבע וסיים לאכול, אני לא אפתח לו אחר כך שוב שולחן. אם הוא רעב, יקבל לחם עם חומוס.

ילד צריך גם גבולות, זה טוב לו שיש לו גבולות.
לצורך הדוגמה, הבן שלי מאוד נמרח. ואז בבוקר הוא אוכל שעה, ולא מספיק לשחק לפני הגן. שאלתי אותו אם הוא רוצה שאזכיר לו מתי כדאי לו לסיים את הארוחה כדי שיהיה לו זמן לשחק. והוא אמר שכן.
וזה עזר לו שאמרתי לו, הוא עוד לא יודע לשים את הגבול הזה בעצמו, אז אני עוזרת לו.

ובערב זה אותו דבר, יש דברים שצריך לעשות, אי אפשר לעשות הכל מתי שרוצים ואיך שרוצים. כשהוא יהיה גדול, הוא ינהל בעצמו את הזמן. בגיל הזה (4), אני עוד מנהלת את זה
נכון, בגיל הצעיר שעוד לא יודעים לקרוא שעון זהיעל מהדרום
לק"י

יותר מורכב.
אין להם דרך לדעת אם מוקדם/ מאוחר, ואם יש זמן לעוד משחקים.
יש גם מבוגריםoo
שלא יודעים לנהל את הזמן שלהם.

כשאני מאפשרת לבן הכמעט 3 שלי, לנהל את הזמן שלו עם הכוונה קלה שלי, הוא לומד מגיל צעיר לחוש את הזמן ולתעדף פעילויות.

רוב הסדרים והגבולות נועדו לנוחות של ההורים. אכשהו תמיד משייכים אותם לטובת הילד. בפועל בעיניי הרבה סדרים וגבולות יותר פוגעים מאשר עוזרים.

הילדים הגדולים שלי ניהלו את הזמן שלהם מגיל צעיר. בגיל שהורים עדין עושים דיונים עם הילדים על זמני אכילה מקלחת ושינה, הילדים שלי כבר ניהלו הכל לבד בצורה מעולה.

גם בן הכמעט 3 שלי בדרך לשם. בגיל צעיר קל להם ללמוד ולרכוש הרגלים טובים. לפעמים בגיל יותר גדול כבר יש הרגלים פחות טובים וקשה לשנות וללמוד להתנהל לבד.
אז אניסליל
שמחה בשבילך שלך זה מצליח.
אני אישית חושבת שיש כל מיני דרכים לנהל בית, ומה שחשוב זה שיהיה רוגע ושמחה.
ואם למשפחה אחת מתאים כללים, כל עוד זה נעשה באווירה רגועה בסך הכל, זה בסדר גמור.
ואם למשפחה אחרת מתאימה יותר זרימה, זה גם בסדר.

את פשוט מציגה את זה כדרך אחת שנכונה, והאופציה האחרת היא בהכרח פוגעת. ובעיניי זה לא נכון.
לא בהכרח פוגעתoo
כתבתי עלולה לפגוע.
אני מציגה את הדרך שלי, אני חושבת שבדרך אחרת קשה להתנהל נכון, אבל ברור שלא בהכרח פוגעת.
חוסר גמישות עם ילדים בעיניי בהכרח פוגע.
אבל זהסליל
מה שאני אומרת, שזה לא בהכרח חוסר גמישות.
בגדול יש כללים, יש סדר.
יש זמן לשחק ולאכול ולהתקלח.
ברור שיש גמישות.
אם הבן שלי יגיד לי שהוא רוצה לשחק עוד קצת, בשמחה. אבל תבין שזה אומר שאולי לא יהיה לך זמן לשחק אחרי המקלחת.
אם אני רואה שילד לא עייף, אני לא אגיד לו ללכת לישון ב19 רק כי זה מה שקבענו. אבל בגדול יש מסגרת, שנותנת עוגן וסדר לילדים.
וברור שהיא תשתנה לפעמים, ולפעמים נחליף את הסדר. אבל זה שיש משהו די קבוע, בעיניי זה עוזר
נכוןoo
זה לא בהכרח חוסר גמישות.
אבל הדרך של קביעת זמנים מגיעה הרבה פעמים עם חוסר גמישות.
יכל להיות כללים וגבולות וגם גמישותחן מלכות
אבל גמיושןת בהתאם לכללים
מה הכוונה

א י יכולה לתת לילד עוד כמה דקות לשחק עד שיבא לאכול
וכדומה
אבל זה יהיה באופן שלא ישבש את כ-ל הלו''ז או מוגזם
יש לי שאלהחן מלכות
נכון יש הרבה טוב ומתנה בלזרום ככה כמו שאת מתארת.
אין זמנים-סדרים-כללים
אוכלים מתי שרוצים
ישנים מתי שרוצים


אבל יש לזה גם מחירים
(כמו שגם להתנהלות יותר מסודרת ועם כללים- יש מתנות ויש חסרונות)

וכאשאת מציגה את זה ככה כדרך אידאלית יש פה לפחות 2 מחירים סופר חשובים שלדעתי צריכים להיות על הושולחן ושכל אחת תבחר אם מתאים לה לשלם אותם-

א. איפה את בכל הסיפור ? גם האמא יש לה צרכים . בין אם זה זמן שקט בערב(כל עוד הילדים קטנים וזה אפשרי) אם הכל כל כך זורם עם הילדים.ומותר להם מה שבא להם..איפה את נכנסת בסיפור הזה? איפה נשאר לך מקום ל
באופן אישי ופנימי?
אולי לך אין המון צורך אבל חושבת שלרובנו זה ממש הכרחי

ב. איך הילדים יקבלו כלים להתמודד עם גבולות שהעולם בחוץ מציב? אם בבית הם אכלו-ישנו והתנהלו עצמאית לפי מה שבא להם אז איך יתמודדו עם מסגרת בית ספרית? עם הגבלות של עבודה או לימודים? איך יקבלו את זה שחבר אומר להם 'לא'? אולי ישר יחשבו שאם הוא מגביל כנראה הוא לא חבר..
בעיני חלק מתפקיד הגבולות זה הכנה לחיים ומתן כלים.
הזמן לעצמיoo
לא תלוי בילדים. אני מסדרת לעצמי את הזמנים ככה שיש לי כל יום זמן לעצמי.

לגבי גבולות, זו טעות קלאסית לחשוב שילד צריך גבולות בכל דבר. ילדים צריכים דוגמא אישית להקניית הרגלים טובים ותקשורת טובה עם ההורה כדי ללמוד לתקשר נכון.

הענין של גבולות הוא בדברים מהותיים כמו לא להשתמש באלימות. כשמשתמשים בסמכות הורית רק לדברים מהותיים, הילד מקבל אותה בטבעיות.

ההתנהלות בבית אינה דומה לבית הספר. בית ספר מטבעו הוא מסגרת עם כללים שצריך לעמוד בהם. בית הוא מקום שצריך להיות נעים לחיות ולגור בו. וללמוד התנהלות נכונה בחיים.
כללים וגבולות לא אומרים שאין מקום נעים לחיות בוחן מלכות
יש לי הרבה מה להרחיב במשמעות של גבולות
אבל יכל להיות שבפועל אנחנו אפילו לא מדברות כזה שונה מצד ההתרחשות

אני לא חושבת שבית זה צבא או משטר כללים מקובע נוקשה וקשוח
ברור שהאוירה היא טובה ויש רגישות וגמישות וגם מקומות שבהם מאפשרים לגמרי עצמאות ומרחב בחירה
ויחד עם זה אני לא מפחדת גם להיות האמא ולהחליט מה סדר ההתארגנות בערב למשל,ולתחם בזמנים ..
ולא מרגישה שזה יוצר אוירה לא נעימה הם מתרגלים וגדלים לזה כמובן מאליו שיש זמני ארוחות וזמני הרדמות..וטוב להם עם זה. וגם לי.


מעניין אותי אם אפשר לשאול- בני כמה הילדים שלך?
כי משהו בהתנהלות שתיארת מאוד לא הרגיש לי דומה לפה למשל..ונראה לי שהבדל בגילאים או בכמות הילדים גם משנה את התמונה
זה לא ענין של פחדoo
זו בחירה שלי לתת להם לנהל את הזמן שלהם. ככה אני חושבת שהכי נכון.
אני לא מפחדת מכלום
סבבה שטוב לך להתנהל אחרת, הגיוני מאד, אין דרך אחת בחיים.
יש לי ילדים בגילאים 3-18
4 ילדים.
אני חושבת שאיך שטוב לך זה מצויןחן מלכות
ניסיתי קצת להבין את ההסתכלות שלך. מתוך סקרנות ועניין לא מביקורת.

ובאמת יכל להיות שיש לי קצת משקעים כי אני גדלתי בבית בלי גבולות..
כן היה להתנהגות אסורה ופוגענית. כמובן
אבל לא שום דבר אחר
לא היו שום כללים סדרים הגבלות .
חוץ מלא להרעיש בין 2-4

לי זה היה לא טוב בנפש הרגשתי שאני גדלה בבית חסר זהות..אין 'אצלמנו' אין 'אנחנו' כל אחד חי את חייו ואין שייכות .
ובעיקרהרגשתי לא יכולה ולא מסוגלת להתמודד עם אתגרים בחיים ..נפגעת בקלות מכל סרוב חיצוני..
אבל באמת..זה כנראה תלוי בהרבה גורמים ובאוירה ובחיבור ובאישיות של הילד ושל ההורה

ואם לך טוב ככה ויש שמחה בבית זה הכי חשוב

וגם נראה לי שאני כותבת מהרכב ילדים אחר..שפחות מתאים לו הקצב הזורם הזה כי הם קטנים וגם מאוד צפופים אז הכל אחרת..מאוד אינטנסיבי..לא נושמת לא שותה לא אוכלת בין הארוחות כי פשוט עוברת מאחד לשני
ב''ה בשמחה ונהנים ורוקדים ומשחקים יחד אבל זה לגמרי מביא אותי לערב עם צורך לגם שקט לעצמי שלא תמיד יש בזמן אחר.
בדיוקחגהבגה
מממש לא מסכימה איתך.חן מלכות
ארוחה משפחתית זה בעיני ערך כל כך חשוב מתנה לכל החיים
זה הווי והתרחשות שמאפשרת מרכוז של כולם, לדבר לצחוק ובכלל ילדים אוהבים לאכול יחד
זה מגבש ,מחבר ועושה תאבון

אף אחד לא קושוח והכל באוירה נעימה וכיפית

מה אשת מדברת ממש לא קושור בעיני למציאות של ילדים קטנים
ילדים קטנים ישמחו בדר''כ לשבת לאכול יחד כולם
לא קשור לכמה הם מסיימים את הצלחת
ואני ממש לא מתכוונת למרוח ארוחת ערב במשך שעתיים כל אחד בזמנו
למה? כי הם קטניםם
כי זה רוצה שיחתכו לו וה מבקש מים וזה נשפך לו והזה סיים ורוצה עוד פרוסה
אז שעתיים אני אעמוד ואשרת אותם? יש עוד דברים לעשות- שהם גם לטובתם
וחייב סדר כלשהו בהתרחשות
אז גם ליושון שכל אחד ילך מתי שבא לו? זה ב7 וזה ב10
אני מאמינה שסדר יום עושה טוב לילד, נותן לו מסגרת בטוחה ועוטפת.
וגם גבולות זה בעיני דבר בריא ומעניק הרבה לילד. כשהם מונגשים באופן טוב וכן עם רגישות.ומותר גם להיות אסרטיבים ולא לאפ'ר הכל מכל.

אנחנו מדברים על קטנים..זה משהו אחר

בילדים גדולים יותר זה באמת משהו אחר
גם שם היתי עדיין משאירה סעודה משפחתית
אבל ברור שלנער שלא רוצה להשתתף לא היתי מכריחה בחיים. מציעה אבל לא מעבר.


ואגב אצלי באופן אישי הסדר ערב ממש מתנהל ברוגעחן מלכות
הם אוהבים לאכול ונרדמים בכיף
וזה בעיקר קשור לאיפה אני מונחת
כשאני בטוב ושמחה ופנויה אךיהם רגשית אז הכל מתנהל חיובי
ממש מסכימה עם דברייךהמקורית
אני חושבת שדווקא ילד שלא אוכל מסודרחגהבגה
אוכל קצת מה שסאלו מתי שבא לו עלול לגרום לא יודעת אם להפרעות אכילה, אבל בטוח להרגלי אכילה לא נכונים בעליל.
אני רואה חשיבות עילאית לארוחות מסודרות, גם לי כאמא, וגם לילדים.
גמובן עם ארוחת ביניים.
המון פעמים הבנות שלי מבקשות נשנושים מתול שיעמום, דקה אחרי שקמו מא. צהריים.
אז אני משחקת עם זה ורואה.
גם בלילה אחרי א. ערב מסודרת שאכלו הרבה, זה דרך שלהם להאריך את שעת ההשכבה.
לגמריחן מלכות
מגיעים להרגלי אכילה נכונים ע״יoo
1. דוגמא אישית של לפחות אחד ההורים
2. אוכל מזין ובריא זמין
3. הקנית ידע לגבי תזונה נכונה
4. לא להרוס את תחושת התאבון הטבעית ע״י התערבות בזמני אכילה/ רצון או אי רצון לאכול

לכל הילדים שלי יש הרגלי תזונה טובים, כי אני מקפידה על הנ״ל
זו דעתךחגהבגה
אני מסכימה איתך בחלק מהדברים.
עוד דברים שחשובים לדעתי הם לאכול ליד השולחן בזמן הארוחה,
קשב להרוס את תחושת התיאבון הטבעית, זה משהו שמגיע כל הזמן..
אני שואלץ באמת, המטבח שלך פתוח 24/7?
אין בכלל זמני ארוחות?
מה עושים בסעודת שבת אם לא רעבים?
תחושת התאבון הטבעיתoo
היא התחושה מתי רעבים/ שבעים.
קל מאד להרוס אותה ולגרום להפרעות אכילה כאלה ואחרות.

תחשבי כמה ילדים/ מבוגרים את מכירה שאוכלים בצורה גרועה.
בעיניי חלק גדול מזה מגיע בגלל הרס התחושה הטבעית בגיל צעיר.

בכל מקום שאני נמצאת עם אמהות וילדים, אני רואה התערבות משמעותית מאד בתאבון של הילד. זה כ״כ נפוץ וזה מאד הורס.
ומסכימה איתך לגבי השולחןoo
זה מובן מאליו, אז לא ציינתי את זה.
בעיניי זה מגיע בגלל אמירות לא נכונות ויחס שגויחגהבגה
אל תאכל הרבה, תשמין
או הפוך, רדיפה אחרי ילד שיאכל,
או לדחוף אוכל כשהוא לא באמץ רעב אלא אומר שרעב משעמום
אן כי נראה לנו רזה מדיי
התנהלות כללית בנןגע לאוכל.
אם יש זמניח מסודרים בבית לארוחות, מזינות ובריאו. שהילד אוהב לא רואה איך זה עלול לפגוע בהרגלי אכילה ותחושת רעב/ שובע טבעית
ומה קורהoo
כשהילד לא רעב בזמן המסודר לארוחה? או רעב בזמן שאינו ארוחה?
תלוי מתי ואחרי מה זהחגהבגה
אוכלים אצלך צהריים בבית או בצהרון?
הקטן בביתoo
אוקיי אז אני חושבת שגיל 3חגהבגה
פחות אומרים אני רעב, לפחות אצלי, זורמים.
אגיד לך איך אצלנו לפחות:
בבוקר לוקחות משהו לגן, פרי או ירק, ביסקוויט או קרקר נדיר.
לפעמים מנשנשות בבית.
ב10 אוכלות בגן
מגיעות הביתה, ארוחת צהריים, אין סיכוי שלא רעבות, מציאותית
אחהצ נשנוש וא. ערב
מתי יש להם עוד להיות רעבים?
אל האוכל מסודר במהלך היום, ואוכלים טוב, די הגיוני שהרעב בפעם הבא מדיע אחרי זמן מסןיים שגם ככה יש ארוחה
אצליoo
ספציפית הוא בררן ופחות עם תאבון, אז הרבה פעמים הוא לא רוצה לאכול כשמציעים לו.

הוא יכל בקלות לפתח הפרעת אכילה.

אני רק מציעה לאכול. אם לא רוצה, הוא כבר יבקש כשהוא רעב.
זה מקרה אחרחגהבגה
את משחררת כדי שלא יפתח
אצלי ברוך ה כולם עם תיאבון בריא מאוד
כמו לי...
זה לא נשמע האמת שזה הרגלי אגילה בריאים אם הוא מאוד בררן ועם פחות תאבון. נשמע שאת עושה הכל כדי שלא יפתח הפרעת אכילה,
הואoo
עם פחות תיאבון מלידה. כשעבר למוצקים הוא הוסיף בררנות. זו נטיה מולדת.

אני לא עושה הכל כדי שלא יפתח הפרעת אכילה, אלא מתנהלת איתו כמו הילדים האחרים, כאלה שיש להם תיאבון. ככה אני חושבת שנכון לעשות עם כל ילד.

גם ילדים עם תיאבון יכולים לפתח הפרעת אכילה בכיון של אכילת יתר/ אכילה לא בריאה.
והתזונה שלוoo
תקינה לחלוטין. הוא לא מקבל השלמות של עוגיות או חטיפים אם הוא לא רוצה לאכול.
הוא אוכל אוכל עם ערכים תזונתיים טובים כשהוא חש ברעב.
אז ברורסליל
שיש גמישות.
אבל הלוז גם הגיוני בהתאם לשעות של הילד.
ברור לי שאם הילד שלי לא אוכל צהריים בגן, הוא רעב כבר ב17 לארוחת ערב.
ואם במקרה הוא אכל מאוחר, אז ברור שאני לא מכריחה לאכול בשעה הזו.
ברור שהכל נעשה בהיגיון, ואפשר לשנות את המסגרת. אבל המסגרת נועדה לשגרה, והיא מאוד עוזרת.
מסגרת שעוזרת זה מעולהoo
מסגרת שמפריעה וגורמת לבעיות שונות היא גרועה.
האמתאודה לה'
חושבת שבעלך צודק
ילד צריך זמנים והרגלים שהם ילמדו שזה הזמן של האוכל זה הזמן של לסדר את המשחקים וזה הזמן שמתקלחים הולכים לישון הכל ילך הרבה יותר בקלות וזריז
זה הגיוני שעתים וחצי אחרי הארוחה להיות רעבים למשוככה אני
קטן..

בעיני או לאחר את הארוחה או להקדים את דעת השינה. שלא יהיה שעתים וחצי
וגם בעיני אי טפשר להגיד לאדםככה אני
רעב- אין אוכל..
אנחנו מגדירים שמי שרעב אחרי א. ערב אוכל פריכית או מלפפון. שזה כאילו אוכל בסיסי, שמי שרעב יוכל לשבוע
המטרה היא להקדים את שעת השינהרינת 23
אבל איכשהו זה ממש לא הולך לנו!
בעיניאיזמרגד1
לא משאירים ילד רעב... אפשר ללכת על האמצע- ארוחה ממש יש רק בזמן ארוחת ערב. מי שרעב אחר כך יכול לאכול לחם בלי כלום או משהו דומה, ואז אוכלים רק אם רעבים באמת.
ויכול להיות שהארוחה מוקדמת להם מדי וכדאי לאחר אותה לסביבות 7 או אחרי?
את שואלת על האוכל או על הסדר באופן כללי?ברכת ה
השאלה שלך קצת מעורבבת.
ספציפית לגבי האוכל אפשר לאחר את שעת ארוחת הערב אם זה העניין, לוודא שאוכלים ושובעים כמו שצריך בארוחה אם זאת הנקודה, או בשילוב עם הפתיחה- לסדר ולהקדים את שעת השינה
אז השאלה איפה השורש מבחינתך. איך את רואה בעיני רוחך את הערב האידאלי. ואולי יותר מזה- את ובעלך ביחד. ואז לנסות לראות איך אתם חותרים לממש אותו.
את צודקת, יצא לי בלגאן.רינת 23
השאלה היא איך לתקתק את הערב כדי שילכו לישון מוקדם.
שורש הבעיה היא שהם כל הזמן רוצים לשחק ואנחנו לא מצליחים לקלח אותם ולהשכיב אותם זריז.
הם כל הזמן מבקשים רק עוד שתי דקות שבסוף הופכות לשעתיים והכל באיומים ובכעסים...
ניסיתם לייצר סדר ערב ברור?ברכת ה
משחקים עד שעה איקס (אפשר ללמד בוודאי את בן השמונה איך לזהות את השעה בשעון), ואז אוכלים-מתקלים-מצחצחים-סיפור במיטה-לישון
או כל סדר אחר, אבל מוגדר וברור.
להגדיר שלא מוציאים משחקים אחרי השעה איקס שנקבעה וכו.
אפשר ממש לעשות איתם 'ישיבה' ולהסביר להם את הכללים החדשים. אפשר אם רוצים ללוות את תחילת התהליך גם במבצע עם פרסים קטנים או משהו.
אפשר להכין לוח עם סדר היום מנויילן שאפשר לסמן ולמחוק כל יום מחדש מה כבר עשינו ומה השלב הבא, או מגנט קטן שמעבירים משורה לשורה וכדומה.
משהו שיתן להם מוטיבציה להטמיע את השינוי.
אולי הפוך-שירה לב
להגיד שרק מי שמסיים ארוחה + מקלחת יכול לשחק 10 דקות או כמה זמן שתחליטו. ואז אפשר לכוון שעון שיצפצף כשמסתיים זמן המשחק
להיות עקביים עם הסדראין כמו טאטע!
ולא לתת להתחיל משהו אחד לפני שסיימתם את הקודם.

לא סיימו לאכול? אי אפשר לשחק.

וכן אפשר להציע למשל דירבון , כמו מי שיסיים להתקלח ראשון יוכל לשחק וכו...
אני כן חושבת שחשוב לשמור על ארוחה מסודרת, בלי להתחיל לטייל ואז יהיו באמת רעבים אחכ וכל המשך הלופ. יהיה כמה ימים שאולי ינסו אבל אחרי שיראו שזה מובנה וברור,מאמינה שגם להם יהיה יותרקל.
אם כךהמקורית
אז העניין הוא אסרטיביות שלכם לגבי הזמנים
אני לרוב יותר קשוחה בזה בבית כי אחרת הם מייללים את עצמם לדעת מרוב עייפות למחרת. אז א. ערב יש באזור 6. אם אחרכך הם מבקשים עוד משהו מציעה ירק או לחם ריק, ואני מאפשרת. ישנים גג ב7 וחצי רוב הזמן.
מה שכן, שמתי לב שהם באמת מרגישים שיש להם פחות זמן בבית לשחק אחרי הגן וזה מבאס אותם אז אני עושה לנו נוהל סופש או 'חמישי שמח' אם תרצי ומרשה להם לשחק עד שעה יותר מאוחרת בחמישי וכולם מרוצים. זה הנוהל שנהיה קבוע אצלנו והם מחכים לו כל שבוע כדי לקבל 'זמן בית' מורחב
אני גם מרגישה שאין להם מספיק זמן בביתיעל מהדרום
לק"י

ואני שואפת לאסוף אותם מוקדם יותר, אבל לא תמיד מסתדר.
וגם יש לי את הפערים בגילאים, ונניח לקטנה הרבה פעמים קשה ללכת לישון כשהגדולים יותר עוד חוגגים.
האמת שאצלי אין פעריםהמקורית
כי הם רק שניים אבל אם היא גם ככה לא זורמת - אז חבל על האנרגיות, לא? 😅

ואולי תנסי גם חמישי שמח..? או שפחות? חחח
חחח...אצלינו שמח כל השבוע🤣יעל מהדרום
לק"י

ולגבי הקטנה- היא פשוט עייפה מוקדם יותר מהם.
אבל כל עוד אני בחל"ד ואין לי לחץ בבוקר, והיא במשפחתון פרטי והיא ישנה לפי הצורך שלה בשעות שלה, זה בסדר.

הקטע ששני הגדולים ישנו צהריים במעון עד שתיים+, ואז לא היו עייפים. והיא שלרוב ישנה עד 12 גג, לא ישנה מוקדם, כי יותר מעניין לעשות דברים שהגדולים עושים.

ולא שיש לי עניין שישנו בשש, אבל בשמונה-תשע.
וואי זה שלב באמת קשוחהמקורית
אני מודה להשם על זה שהייתי איתם בבית בשלב הזה, אחרת זה היה לי מאוד קשה.
אני הייתי ישנה צהריים גם כדי שיהיה לי כח להשכבות מאוחרות + חיים לאחר מכן, אבל זה יתרון ספציפי מאוד מאוד שהיה לי בהתחשב בנסיבות

גם ב9 הם לא עייפים אחרי שקמו ב14? איך יש להם כח??😐
אין לי ילדים במעון עכשיויעל מהדרום
לק"י

.יש לי ילדה בת 2.5 שנמצאת במשפחתון פרטי רב גילאי, והם ישניפ לפי הצורך שלהם.
לרוב היא קמה ב12 גג. אבל ישנה מאוחר בגלל האחים שלה.

שני הגדולים בני כמעט 8 ו-5. הם עייפים בשעה סבירה לשינה, אבל העיסוקים הרבה יותר מעניינים. לרוב נרדמים סביב 10.
והאמת שאני צריכה לעמוד על השעות יותר, אבל כרגע תלויה גם בבן החודשיים, שלא מתחשב בתוכניות שלי🤣
(מודה שבכללי יש לי בעיות משמעת בבית🙈 "לכו להתקלח"- ממש אוזניים להם ולא ישמעו וכו').
כשהגדולים היו במעון, הם היו ישנים ב10 וצפונהיעל מהדרום
מאוחר ממשהמקורית
הגדול שלי עוד מעט בן 5, והיום שזה יום שאני כביכול מאפשרת יותר, הוא נשפך לו ב21.00
עכשיו קראתי- אני חושבת שחסר פה כלל ברור שלכם כהוריחן מלכות
זמן המשחקים בגן שלנו- הוא עד הזמן של ארוחת ערב

אחר כך אסור להוציא משחקים.
ילד שיתארגן יפה ובזריזות לשינה וישאר מספיק זמן אז יוכל לבחור ספר או משחק אחד לשחק במיטה עד שאמא נכנסת לומר קריאת שמע

ככה יש להם דירבון להתארגן יפה

להכין אותם מראש לסדר החדש
לא בקשיחות
אבל לגמרי בעקביות ובאופן מוחלט
בלי לותר
ולא להגרר לויכוחים ודיונים
בכלל
לומר רק משפט אחד ברור כל פעם
ושלך בפנים יהיה ברור שמה שאת אומרת זה מה שיקרה.

ברור שישהסתגלות למהלך וטבעי שיצטרכו להתרגל
זה לא קסם ואל תבחני בתוצאות מיידיות

טוב לעשות הכנה למהלך
אפילו דרך הצגה או סיפור מצחיק שיפגוש אותם בטוב ולא ימקם אותם נגד

אני נותנת להם עוגיות פתי בר או פרוסת לחם בלי כלוםים...
כשזה קורה.
גם לא רוצה משהו שמלכלך אבל כן שישביע אותם.
וזה באמת מעצבן כשזה קורה ואני תוהה אם סתם אומרים כדי לא ללכת לישון. גם בעלי לא אןהב את זה.
אבל לרוב כ אתן להם אוכל, רק אם יודעת שאכלו ממש טוב שכנראה הם סתם אומרים אז לא.
לפעמים גם נותנת לאחד מהם כי זה מרגיע אותו ואחרי זה הולך לישון בלי לעשות בעיות...
אני מרשה במקרים האלה פרי או ירק או קרקראורוש3
זה לא מאכלים מעודדי אכילה בשביל הכיף. לא מבלגן. ואם הם רעבים אז הם רעבים מה לעשות.
מזדהה עם ה"בלגן" בערב. גם אצלינו ישנים מאוחריעל מהדרום
לק"י

ויש לי ילדה אחת שהרבה פעמים כשהולכים לישון היא פתאום רעבה. ואצלה זה כנראה קשור לשינה...
יכול להיות שהיא באמת רעבה, הפלא הוא שהיא נזכרת בזה כשהיא צריכה להיות במיטה🤦‍♀️ לרוב היא לוקחת פרי.
זוכרת שאמא שלי היתה מרשה לנו תפוח לפני השינהמחי
אם מישהו נזכר שהוא רעב.
כמובן לצחצח שיניים אחר כך
בעיני הפיתרון זה או להקדים את שעת השינה אואני זה א
לאחר את שעת ארוחת הערב גם אצלי אם הילדים אוכלים מוקדם ימסיבה כלשהיא עובר הרבה זמן עד שעת השינה סיכוי גדול שיהיו רעבים שוב..
ולגבי בעלך נשמע שבעיקר מה שמפריע לו זה הבלגאן שנוצר סביב האוכל אז א בעיני כל ענין הסדר צריך להיות אחרי שהילדים כבר במיטות או לפחות בכיוון של שינה..
נגיד אצלנו בדרך כלל אחד מעלה למיטות ואחד מארגן אחרי ארוחת ערב ..וזה נעשה כשהילדים כבר בדרך למיטה.
דבר נוסף לדבר איתם ולהסביר שאחרי ארוחת ערב( בהתחשב בזה שזה סמוך לשינה) לא אוכלים ושהם גדולים ואת לא מרשה לקום בזמן האוכל . ואם יש מצב מיוחד של חריגות אז לתת משהו קטן שלא מלכלך אבל קצת סותם..
גם בעלי בקטע של סדר ערב ברור מאדאושר כפול
בהתחלה היה לי קשה עם זה, אבל רואה כמה זה טוב לילדים ולבית אז אנחנו כבר באותו ראש.

כשהילדים מגיעים מהמסגרות הם מקבלים נשנוש- פירות/ קרקרים סביב השולחן ותוך כדי זה הזמן שלנו קצת לשמוע על איך היה היום שלהם. אחר כך משחקים/ מציירים להנאתם סביבות שעה. ב18:00 יושבים לאכול. הכלל אצלנו הוא שמי שרעב אוכל בשולחן. מי שקם לפני שסיים אנחנו מקפידים לשאול אותו האם שבע או שעדיין רעב, אם עוד רעב- מזכירים שעכשיו הזמן לאכול ולא יהיה אפשרות בהמשך ובאמת מי שרעב יושב ואוכל. ככה אין לי באמת חשש שאחרי נשנוש קןדם וארוחה יש מישהו שבאמת עדיין ממש רעב...
כל אחד מהילדים אוסף 15 פריטים מהרצפה תוך כדי שירים- לרוב זה עוזר שיהיה יחסית מסודר בבית ואז מתחילים מקלחות. כן צריך לשכנע אותם להיכנס למקלחת. אנחנו מנסים לעשות את זה כיפי ואם יש ילד שקשה לו להיכנס שואלים אותו מה יעזור לך להיכנס למקלחת- לפעמים בוחרים לשים שיר ברקע/לשחק עוד שתי דקות ולבןא/לקלח עם דיבור של חיות (נגיד לדבר אל הילד במייאו כל המקלחת). תוך כדי מקלחת מצחצחים שיניים- זה טיפ שממש עזר לנו שהצחצוח לא יהיה עוד עניין בפני עצמו.
הילדים שסיימו להתקלח יכולים לקחת ספר ולקרוא/לעיין במיטה וכשכולם במיטה- לילה טוב, נשיקות קריאת שמע ומקבלים לשמוע סיפור של אמיתי המספר.
סביבות 19:30 כולם ישנים.
בשבת חורף זה הזמן שאנחנו מתגמשים בנושא ההשכבות ואז משחקים יחד בכיף ובלי לחץ ללכת לישון, אבל מי שרוצה מנה אחרונה עובר קודם לפיג'מה ואז מקבל. ככה כשהילדים כבר עייפים, הם יכולים להיכנס בקלות למיטה ואין יותר מידי דרמות.

רק אומרת, בעלי נמצא איתי כמעט כל ערב החל מ17:00, אם הייתי צריכה לתקתק את ההשכבות לבד- זה היה מאד קשה- במיוחד שיש תינוק קטן שדורש גם הוא את שלו...
נראה ליסליל
זה באמת מתחיל מסדר ערב ברור.

אצלנו חוזרים מהגן, הקטן אוכל משהו והגדול משחק. בסביבות 17 אוכלים ארוחת ערב (זה מה שמתאים להם, כי הם עוד קטנים).
במהלך ארוחת הערב לא קמים, לגדול זה קצת קשה כי הוא קצת מפוזר. אבל מזכירים לו לחזור, וברור שלא משחקים תוך כדי.
מי שמסיים לאכול - מיד מתקלח, מתלבש בפיג'מה ומצחצח שיניים. רק אחרי שמאורגנים לגמרי לשינה, אפשר לשחק.
הולכים לישון בסביבות 19.

אם מישהו רעב רגע לפני השינה, אפשר לחם עם חומוס.

השעות האלו זה מה שנוח לנו ולילדים שלנו, מה שמשנה זה העיקרון של סדר פחות או יותר ולא השעה המדוייקת.
גם אצלנו יש שעות די קבועותיהלומה..
לארוחת ערב ובכלל. מקלחות, א. ערב מתחילים בין 6 ל7 . מצחצחים שיניים ועולים למיטות בין 8-9. אם עלו מוקדם אז אפשר לקרוא או לשמוע סיפור. תלוי באיך נראה היום של כולנו...
אני חושבת שזה כן בריא שיש שעות קבועות וגם זה לא בריא לאכול ממש לפני השינה. בסופו של דבר זה הרגלים שהם לומדים מקטנות. וידוע שמערכת החיסון עובדת בלילה, ואם מערכת העיכול עובדת אז לגוף אין יכולת לפנות רעלים, תאים חלשים וכו'.. (למדתי בעיקר מגיל יוסף שחר, ממליצה לחפש)
הם יודעים שאחרי הארוחה אין אוכל אז הם אוכלים יפה ואף אחד לא מתלונן שהוא רעב כי זה כמו "חוק"
לפני הארוחה הם יכולים חופשי פירות וירקות ולפעמים עוגה/עוגיות תוצרת בית.


אני מנסה להבין את הלו''זחן מלכות
א. למה הם ערים עד כ''כ מאוחר?
כי לוקח זמן ההתארגנות לשינה? או כי הם לא נרדמים?

אני מתחילה להכין ארוחת ערב בערך ב17:20-5וחצי
ואז בערך ברבע ל6 מתחילים לאכול.

בסוף הארוחה אני מזכירה לכל מי שקם שאם הוא רעב אז שיבקש עכשיו עוד אוכל כי כשקמים המטבח נסגר.
ואז ממשיכים להתארגנות-מקלחות או פיג'מות לצחצח שיניים לפעמים סיפור אם מספיקים
ולמיטות
בערך ב7-7וחצי

אני מבינה אם הם רעבים אחרי שעתיים וחצי מהארוחה
אם זה המצב אז להגדיר מה אפשר- תפוח-מלפפון-קרקר-ביסקויט משהו זריז ועצמאי

אבל נשמע בעיקר שהענין זה למה לוקח כל כך הרבה זמן עד שהם במיטות?
לא ראיתי שהציעו (אא״כ פספסתי)קמה ש.
בס״ד

קודם מקלחות ופיג׳מות ואח״כ ארוחת ערב משפחתית.

זה מה שקורה אצלנו ברוב רובו של הזמן... יוצא שאוכלים יותר לכיוון השעה 19:00. אחרי האוכל מצחצחים שיניים והולכים לישון.

(גם אצלנו רוצים לשחק עוד ויש הימרחויות, כן? אבל לפחות אין את הבעיה של הרעב לפני השינה).
מה דעתך?
אמנם אני לא הפותחתYNZS
אבל זה מה שקורה אצלנו ועדיין הם לא אוכלים בארוחת ערב..
לא הבנתי איך זה פותר את עניין הרעב?
בסוף הם מגיעים למיטה רעבים
הולכים לישון מייד אחרי הארוחה, ולכן אין זמן לרעוברינת 23
הם לא נרדמים בטענה שהם רעביםYNZS
ואני מבינה אותם, באמת לא אוכלים ארוחת ערב
למה הם לא אוכלים?חגהבגה
אני לא יודעת!YNZS
בגן ואצל המטפלת הם אוכלים מעולה, אם יש שטויות אז כמובן גם
אבל ארוחת ערב פשוט לא עובר להם בגרון.
הקטנה יורקת כל מה שמכניסה לפה והגדול עסוקקקק. מידי פעם אוכל קצת אבל אני יודעת שהוא לא שבע.
וניסיתי להקדים את הארוחת ערב, לפעמים זה עזר.

יש לי תחושה שפשוט משעמם להם לאכול😳
כי אם זה תוך כדי אטרקציות אז הם כן אוכלים.

פרקתי על הדרך
אתם אוכלים בשרי בערב, נכון.?חגהבגה
אולי כבד להם?
האמת היא שלא תמיד..YNZS
ואני משתדלת להתחשב בבקשות שלהם.

ונגיד אם הם אוכלים באמבטיה זה הרבה יותר זורם..
וואי מכירה גם ילדים של חברה שלי ככהחגהבגה
נשמע ליסליל
שזה פחות העניין של מתי אוכלים, אלא איך אוכלים.
וזה שונה מאוד מעניין של סדר וזמנים אחרי צהריים.

את מתרגשת מזה שהם לא אוכלים?
אני נוטה להגיד שזה לא שעמום מהאוכל, כמו שנוצר כאן קשר רגשי סביב האוכל. הם גילו מה מפעיל אותך, ומשחקים על זה.
עם הקטנה שליYNZSאחרונה
שהיא גם קטנה פיזית וזה תמיד הלחיץ אותי היה שלב שהייתי מנסה לשכנע.
היום כבר לא.
אבל בלב אני יודעת שהיא תקום פעמיים או 3 בלילה לינוק וזה מחרפן אותי, כי בימים שהיא אוכלת טוב היא ישנה לילה שלם.
והגדול, סתם כואב לי הלב שהוא לא אוכל, בדרכ מציעה לו פעם או פעמיים ומרפה.
מתי את מכינה את הארוחה?רינת 23
אחרי המקלחת?
גם אצלנו מתקלחים לפני את ערבהמקורית
וההכנה של הארוחה לא קשורה למקלחת. זה יותר עניין של ניהול זמן, תלוי מה את מכינה.
נגיד בשביל חביתה וסחט שזה לא הרבה זמן הכנה - אכין אחרי
אם אני מכינה פסטה אכין לפני בינתיים זה מתקרר והם מגיעים לאכול
בדרך כלל שנינו נמצאים בערבים. אחד על המקלחותקמה ש.
בס״ד

והשני מכין ארוחת ערב.

(הגדולים מתקלחים לבד)

בהצלחה נשמה!
אבל אז הם לא מתלכלכים שוב בארוחת ערב? 🙈בתנועה מתמדת
נשמע לי שמתאים לגדולים (לא עוקבת מה הגילאים של הפותחת, אבל מנסה לדמיין את ילדי בגילאי 1-5 ופשוט לא רואה איך זה קורה..)
כשהם קטנטנים הם אוכלים עם סינרקמה ש.
בס״ד

הגדולים לפעמים מתלכלכים ולפעמים לא, תלוי מה אוכלים . אבל גם כשכן, זה בקטנה... זה לא שהם נכנסים למיטה עם בגדים נוטפי רוטב ומלאי פירורים...

כשזה מרק או משהו מלכלך מאד לפעמים מבקשת גם מהגדולים לשים סינר (של מבוגרים) 🤷🏻‍♀️
אני בדיוק הבנתי שהבן שלי רעב לפני השינהילד בכור
כי הוא אוכל מוקדם, ואי אפשר לאחר את הארוחת ערב כי הוא כבר רעב בזמן הזה ואי אפשר להקדים את ההשכבה כי הוא לא עייף. אז אחרי טיפ שקיבלתי החלטתי כל פעם לנסות להביא לו בננה או אפילו פנקייק קוואקר כזה קטן כדי שיאכל לפני השינה. זה לא עכשיו ארוחה אבל זה משהו קטן שלא ילך לישון
הם רעבים בזמן הארוחה? אולי לדחות קצת? ואם קשה להם לשבת אז לעשות מזה משהו משפחתי, לקחת גם לכם כמובן צלחת ולחתוך ירקות ולשים בצלחת מרכזית בשולחן ושכל אחד יספר סיפור שקרה לו היום וכאלה. זה גם זמן איכות וגם דוגמא אישית לאוכל וגם אולי יאכלו יותר
אשמח למתכון לפנקייק קוואקרחצי שני
האמת שאין לי משו ספציפי אבל יש מלא באינטרנטילד בכור
יש מצבלהשתמח
שבשמונה וחצי הם עייפים והם חושבים שהם רעבים. אצלי אני רואה שביום שהבן שלי ישן מאוחר הוא אוכל ארוחת ערב שנייה וברור לי שהוא אוכל כי הוא עייף ולא כי באמת רעב.
בעלך במקרה הזה צודקפפרינה
גם אצלי הם מותחים את הגבול ממש, ובזמן ארוחת ערב הם קמים משחקים וכו. שמנו לזה סוף. זה זמן הארוחה, אח''כ אין אוכל. מי שבכל זאת היה רעב... הרשיתי לו פרוסת לחם רגילה או פריכיות. השאר כבר במיטות . הרציונאל הוא כשיש גבול צריך לעמוד עליו, המטבח זה לא טיילת או מסעדה שכל רגע אני צריכה להגיש לנקות ולשטוף כלים. גם יש דד ליין לשינה אז הם צריכים להספיק.
זה עובד. היום הם ממש פחות מסתובבים. אוכלים מפנים ומתארגנים לשינה
קש"ר?אם מאושרת
אצלנו לילדי קש"ר מתוקים הפתרון היחיד כדי שלא יקומו זה לשבת איתם יחד,
וכשקמים לשחק להזכיר להם שעכשיו אוכלים,
מאד עוזר לשים משהו לשמוע- זה עוזר להם להתרכז בארוחה ולאכול ואחר כך הם שבעים.

וגם כדי להקדים את שעת השינה- פשוט לשבת ליד החדר שלהם עד שהם נרדמים,גם בגילאים גדולים... כי הם מבחינתם יכולים לקפצץ כל הלילה
כן! איזה כיף שאת מבינה אותי 💜רינת 23
שחלות פוליציסטיות ונרמול!אהבת חינם1

שלום לכולם

אני בת 22 (עוד מעט 23), נשואה כמעט 10 חודשים לבעל מתוק ומקסים!

ברוך השם אנחנו מאושרים, ומאוד רוצים ילדים!

יש לי שחלות פוליציסטיות שמאובחנות מגיל 18 בערך, מאופיינות במחזורים ארוכים של חודשיים שלושה. בשנה וחצי האחרונות לקחתי מדבקות למניעת הריון כדי להסדיר את המחזור. ב4 חודשים הראשונים של הנישואים מנענו הריון מסיבה אישית. וכרגע מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה..

ז"א שאנחנו מנסים בערך 6 חודשים.

קיבלתי מחזור (3 פעמים) בתקופה הזו בערך כל 38-39 יום עד למחזור האחרון שעוד לא הגיע ואני כבר ביום ה55.

ולא, זה לא הריון..

הרופאת נשים בלבלה לי את השכל ואמרה לי לנסות חצי שנה ואז להגיע אליה, ועכשיו פשוט שלחה אותי לרופאת פריון שאני מקווה מאוד מאוד שתעזור.

כולם מסביבי בהריון , גם כאלה שהתחתנו אחרי ובאמת קשה לנו ברמות!

אנחנו כל הזמן מדברים על זה, כל הזמן עצובים וגם מקבלים הערות מההורים על זה מה שמגביר את המתח בינינו ואת הלחץ והעצב סביב הנושא הזה..

אני יודעת שאנחנו נשואים יחסית קצת זמן וניסינו יחסית מעט אבל עדיין הלחץ והמתח סביב הנושא הזה וסביב הדרך שעוד מחכה לנו לא מרפה..

מחפשת עצות טובות של נשים מניסיון, הרגעה, או נרמול שאנחנו בסדר וזה יגיע לנו בקרוב.

יודעת שזה הזמן לפתח את הזוגיות אבל מרגישים ככ מוכנים ורוצים את זה ובטח שמתחילה כנראה טיפולים אצל הרופאת פריון אז זה לא שאפשר פשוט להתעלם מהנושא..

אם יש לכן דברים חכמים להגיד מאוד יעזור ❤️

תודה וחג שמח לכולן!

אין לי משהו חכםניק חדש2

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!


ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

תבררי על שיטת אביבהנפש חיה.
שיטה טבעית של התעמלות שמזרימה דם לאברי הרבייה וגורמת להם לפעול בע"ה , כסדר.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות


@אפונה

בהחלט יעיל מאדאפונה

ממש ממליצה.


במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

לגבי שיטת אביבהאהבת חינם1

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

אני לא יודעת כמה עולה אבלמשתדלתלהיותאני
אני א יודעת כמה עולה אבל בטוח זה יהיה יותר זול מטיפולים
רק מעירה שטיפולים עד ילד שנישמעונה
ממומנים על ידי המדינה... או מסובסדים
זה עולהאפונה

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

אני שילמתי באופן חד פעמי 600₪ עבור ההדרכה הראשוניתנפש חיה.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת


באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

היו לכם רק 3 חודשי ניסיוןעדיין טרייה

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

הצלחנו כמה פעמיםאהבת חינם1
בפעמיים הראשונות הצלחנו לאתר ביוץ עם בדיקות.. והפעם שום בדיקת ביוץ לא יצאה חיובית ועשיתי בדיקת הריון ביתית ולמחרת בדיקת דם ויצא שלילי
בדקת ביוץ לאורך כל התקופה?עדיין טרייה
אפשר גם לנסות לשלב חום השחר שיותר זול לבדוק איתו תקופות ארוכות (למרות שהוא נותן אינדיקציה רק אחרי הביוץ). מתי עשית בדיקת הריון לפני כמה זמן?
בדקתיאהבת חינם1

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

אז יש מצב שפספסתעדיין טרייה
את הזמן שהיה ביוץ או שהוא עוד לא היה. אם תלכי לרופא הוא ידע להגיד לך אם את אחרי ביוץ. בכל מקרה לא הייתי בלחץ מכל כך מעט נסיונות. בהצלחה!
עם שחלות פוליציסטיותנעמי28

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

דבר שנינפש חיה.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

 

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.


 

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!


 

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד


 

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

ממליצה בחום ומניסיון אישי על דיקור סינימצפה88
ואם יש אפשרות גם לעבור לתזונה כמה שיותר מותאמת לשחלות פוליציסטיות (להפחית סוכר ומזון מעובד), עוד יותר טוב
מה הכוונה תזונהאהבת חינם1
האם צריך ממש לחתוך סוכר? אני ממש אוהבת ואין לי כוח עכשיו להישאב לדיאטת כסאח שאולי לא אראה ממנה תוצאות..
ברור שתראי תוצאותאפונה

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

לא דיאטת כסאח אבל תזונה כמה שיותר לא מעובדתמצפה88
ופחות פחמימות פשוטות וסוכרים. כמה שאפשר כמובן
היי יקרהמחכה להריון

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

רק לגבי שיח אברהם- כדאי לשאול את הרוקח לפני כןנפש חיה.

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

לא בטוחה שרוקח הוא הכתובת, אולי הומיאופתהמקורית
אתםשירה_11

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה


כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"


מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה


הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב


אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת


יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

מציעה מלהתחיל לעקוב אחרי הביוץאולי בקרוב

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

הי יקרהכובע לבן

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.


במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

הטיפול הוא "די"פשוטנעמי28

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.


ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.


השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.


ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

כמה דבריםמתיכון ועד מעון

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

רוצה להדגישאהבת חינם1
שהמחזורים של ה38-39 יום זה רק ב3 חודשים אחרי שהפסקתי מניעה.. לפני היה הרבה יותר ארוכים והחודש המחזור כבר חוזר לסורו..
מצטרפת לקודמותיישלומית.

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

עונהנויה12345

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

רק רוצה לשים דגש על משהוהביתמתפורר

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.


ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

בהמשך למה שכתבואפונה

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).


הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.


זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

כשרוצים משהו מאוד קשה להרגיע, ובכל זאתמשתדלתלהיותאני

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.


כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.


ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.


מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.


וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

דיקור סיני עושה פלאיםאנונימית בהו"ל

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים


 

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי


 

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)


 

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.


 

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...


 

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

 

חיבוק 🫂


 

 

אם דיקור אז ממליצה על יניב אברהם, מקבל בכפר חבדאוהבת את השבת
ובצפון
אין לי שחלות פוליציסטיותמקקהאחרונה

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

שאלות על טבעת נוברינג/דיאפרגמהפרח חדש

אני יודעת שזה שני דברים שונים מאוד

אני פשוט בשלב של התלבטויות והסתבכתי עם עצמי


לגבי טבעת-

כמה זה מעצבן ההתעסקות עם ההוצאה והכנסה לבדיקות טהרה וטבילה? אני יודעת שזה רק להפסק ראשון ושביעי וטבילה.


ולגבי הדיאפרגמה

יש פה בנות שהצליחו למנוע אותם ממש רציני? הכוונה לקיים יחסים בזמן ביוץ באמת ולא להיקלט? כי החשש שלי שאצטרך במילא להימנע בימים הפוריים ואז כבר עדיף להישאר בלי כלום.. למרות שזה לא רעיון טוב בכלל

עונה..הריון ולידה

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥


לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

וואו איזה באסה לטבול שוב!רוני 1234
קרה לי גם שטבלתי שוב אבל עוד הייתי במקווה.

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

עם דיאפרגמהoo

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

השאלה אם אין חשש שלא ימנע פיזיתפרח חדש

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

אפשרoo

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו


אני רואה את זה כמניעה בטוחה

דיאפרגמהאנונימית בהו"ל

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

הטבעת לא מעצבנת כל כךרוני 1234

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

עונהשאלה גנים

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה


לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך


לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅


בהצלחה בהחלטות!!

אני עם הדיאפרגמה כבר 3 שנים בערךהמקורית

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

עונה ממה שמכירהאוזן הפיל
טבעת - מוציאה ומכניסה בקלי קלות, אחרי 4 לידות🤷‍♀️, ואני כן מוציאה לכל בדיקה, רק כי יותר נח לי ככה, אפילו שלא צריך. יותר קל וזריז מלסדר את העד על האצבע.

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

דיאפרגמהרק לרגע9
מונעת איתה כבר יותר מעשר שנים. ב"ה אף פעם לא נכנסתי להריון איתה... וכשאני מפסיקה למנוע ב"ה ישר נקלט הריון, אז מניחה שזה עובד טוב. כמובן צריך להקפיד על שימוש נכון, עם קוטל, לא להוציא שש שעות אחרי. למדתי שמפ אז אני לא משתמשת כל החודש, רק בימים הפוריים.
בינתיים החלטתי לנסות חודש אחדפרח חדש

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה


אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

מנענו עם דיאפרגמה בלי קוטל כמה שנים במצטבראוהבת את השבתאחרונה

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

סקר התקן לא הורמונליהריון ולידה

1. איזה התקן שמת?

2. האריך והכביד לך את הווסת?

3. היו לך דימומים/כתמים בין וסתיים? אם כן,קיבלת פסיקה מיוחדת ל7 נקיים?

4. היית מרוצה מהמניעה הזו?


בונוס

אשמח להמלצה לרופא.ה להתקנה במאוחדת באיזור השרון. 

ברור שלא כולן יסבלו מזהעם ישראל חי🇮🇱

אבל חשוב להכיר

ושיתפתי מה אני עברתי כדי שאם מישהי מרגישה משהו דומה, שתדע .

חג שמח

מניעה ואישה מיואשתאנונימית בהו"ל

ניסיתי כמה סוגי גלולות. רגילות, משולבות.

ניסיתי טבעת.

היה גם התקן ואיתו דלקות וסיבוכים.

וזהו, הגעתי לקצה.

אני רוצה את החיים שלי בחזרה.

ההורמונים האלו הרסו אותי. מרגישה שאני פשוט לא אני.

אני עכשיו אחרי דימום שהתחיל עם גלולות, החלטתי להפסיק והודעתי לבעלי שאני לא לוקחת יותר כלום. נמאס לי.

נמאס לי מהעצבים, מהדיכאונות, מניסוי וטעייה, מחוסר חשק.

אבל אני ממש לא רוצה עכשיו הריון והוא בכלל נחרד מהרעיון.

אמרתי לו שלא מעניין אותי.

שייקח על זה הוא אחריות.

לא יודעת איך.

אם גם הוא לא יודע אז לא יהיו יחסים וזהו.

מסכן

אבל נשבר לי

וואי ממש מובן. מציעה:ממתקית

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

רק אומרת שזה חייב להיות הורמונלי אם זה בזרוע...שש וארגמן
שבב שמונע דרך הזרוע בלי הורמוניםאפונה
נשמע טוב בערך כמו לאכול עוגת קצפת בלי להשמין.
זה שבב שמפריש פרוגסטרון,וזה הורמונליעל הנסאחרונה
מבינה אותךבעלת תשובה

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה


דיאפרגמהרוני 1234
דיאפרגמהאפונה
ואם את ממש חרדה אז יחסים רק אחרי ביוץ.
תלמדי מודעות לפוריותהריון ולידה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.


לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

מסכימההמקורית
אני רק חיבוק, מזדהה מאוד מאוד ❤️❤️שאלה גנים
דיאפרגמה. הורמונים זה באמת נוראאוהבת את השבת

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

דיון שהיה לנו ואשמח לשמוע אתכןאנונימית בהו"ל

ראש ממשלה ספרדי, אקדמיות ופרופסורים ודוקטורים ספרדים,מרוקאים, תימנים, פרסים וכו' וכו', משהו שיקרה בטווח זמן הקרוב?

היו כאלו שטענו שכן ויש בשלות לעם

והיו כאלה שטענו שזה עוד רחוק בגלל כל החברה המקיפה..

מרגישה על חברות מוכשרות שלי שככ רוצה שיהיה להן תארים מתקדמים אבל נראה שהכל מוקף באשכנזים/אירופאים כמוני😢 הלוואי ויהיה שינוי! 

אנחנו נאלצות לנעול את השרשוריעל מהדרום
מאחר ואם אין תרבות דיון ויש מחיקה כזו של דעות שונות בצורה לא מכבדת, אין מקום לדיון בפורום.

ואין שום הצדקה לאנונימי.

לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

בדיוקטארקו

זה לא לא מטופל, אבל המציאות פה מורכבת מה לעשות..


וגם, לעצור בצד בזמן אזעקה ולקרוא לחיילים לאבטח, נניח שכן היו מספיק חיילים-אבל זה לסכן אותם מעבר למה שצריך...

(לחיילים יש עמדות שממוגנות חלקית.. ברור שאם יש צורך גם אם יש אזעקה הם בפעילות! אבל צריך לא ליצור צורך כזה סתם(

נסיעה מהמרכז לירושלים במצב הבטחוני הנוכחיאנונימית בהו"ל

הי בנות,

בעלי מאוד רוצה לסוע כולם לירושלים לבקר את המשפחה שלו ואני מפחדת שתתפוס אותנו אזעקה בדרך ורוצה להמנע, הוא אומר שאני מגזימה וכולם נוסעים...

מרגישה רע שאומרת לא אבל באמת מפחדת, מה אתן חושבות? אני מגזימה?

אני נסעתיoo

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים


מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

היום יש כמות גדולה של אזעקות ואני הייתי נמנעתהמקורית

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

אני נסעתי הרבה פעמיםבוקר אור

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

לא הייתי נוסעת, אבל מאפשרת לו אם הוא מרגיש בנוחכורסא ירוקה
נסענו הרבה פעמים בהרכבים שונים..שומשומ
אי אפשר לעצור את החיים ולהיות סגורים בבית כל היום. לדעתי. 
כנללומדת כעת

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

אני נוסעת חופשישלומית.

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

נסענו כמה פעמים...אורי8
האמת, נוסעים לאן שצריך/ רוצים. קרה לנו שהיתה אזעקה בדרך. כבר בהתראה התחלנו לחפש מקום מוגן. בהרבה תחנות דלק יש מרחב מוגן ונכנסו לשם. ( בדרך כלל בתוך החנות של התחנה). אולי אם יש הרבה קטנטנים זה יותר מורכב. מסכימה שיכול להיות בזה סיכון מסוים, אם לא תמצאו מרחב מוגן תצטרכו לעצור , ולצאת מהרכב . היום הינו במעין והיתה אזעקה, לא נעים, ואני בדרך כלל ממש נשמעת להנחיות. ברור שיש פה סיכון מסוים. אבל גם בסתם נסיעה בלי מלחמה יש סיכון מסוים ואנחנו נוסעות. אז כל אחת מנהלת את הסיכונים שלה ... 
אנחנו נוסעיםשומשומונית

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אנחנו נסענורקאני
השאלה מה מרחק הנסיעהחילזון 123

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

נסענו והיה ממש בסדרצוצקהלה

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אני לא הייתי נוסעת.רותי7

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

אני מבינה אותךתקומה

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

אנחנו נוסעיםקפצתי לבקר

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

אנחנו נוסעיםאר
ונסענו כמה פעמים את הדרך הזו
מקווה שלא תפסה אתכם אזעקה בדרךבתאל1אחרונה
כי במרכז היו הרבה היום
לא קשור לפסח, התייעצות קרעים בלידהכנה שנטעה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ט בניסן תשפ"ו 0:09

לא היה לי רעיון אחר לכותרת חחח

נקרעתי בלידה הראשונה ותפרו אותי כמה תפרים, עד היום אני ממש מרגישה את התפר של החתך ותפר של קרע אחד (שנה וכמעט וחצי אחרי).

הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא נתנה לי תרגילי קיגל (ככה קוראים לזה?) ואמרה לי לעשות עיסוי פרינאום כזה באזור התפרים. את התרגילים אני משתדלת לעשות, לא חשה שיפור (אולי קצת מבחינת רצפת אגן שגם היא לא במצב וואו), אבל את העיסוי אני לא מעיזהההה פשוט לא מסוגלת לעשות לעצמי, לגעת שם. עושה לי חלחלה וצמרמורת ביחד..

עכשיו ב''ה בהריון שני ומלבד חוסר הנוחות הרגיל אני גם די לחוצה שאקרע שוב בלידה וח''ו יהיה כמו אז אם לא גרוע יותר..

אשמח לשמוע מנסיונכן האם נקרעתן שוב בלידות חוזרות? חוויתן כאב שוב בתפרים ישנים? ורצפת אגן חזרה לכן מתישהו לתפקוד נורמלי? ואולי יש לכן טיפים להרגעה של הצלקות מהתפרים שלא יכאבו כבר?

סורי על באריכות תודה לעונות!

אני נקרעתי קצת רק בלידה 1 ב"ה. בשלוש שאחריה לאיעל מהדרום
יואו🤦‍♀️ הוספתי לך בכותרת את המילה "בלידה"יעל מהדרום
לק"י

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

במחילה, את צריכה פזיו אחרתממשיכה לחלום

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

נקרעתי פעמייםהמקורית

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

אצלימקקה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

לי היו תפרים בלידה שלישית שהרגשתי המון זמן אחרישאלה גנים

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.


מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...


בהצלחה ורק בריאות 🥰

היה לי ככה בלידה הראשונהגפן36

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

 

החלטתי לחכות. 

 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.


 

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

האמת הייתי הולכת להתייעץ עם רופאשלומית.

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

לידה ראשונה חתך יזום אבלדיאט ספרייט

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

גם לי היתהשיפור
ממש רתיעה מהמגע בצלקת, הפיזיותרפיסטית עשתה איתי תהליך של התרגלות הדרגתית, אחרי הלידה השניה היה מספיק עם מאמנים, אחרי הלידה השלישית הייתי צריכה עם היד. זה היה לא פשוט, אבל שווה, כשהתמדתי הכאבים עברו לגמרי
חמש לידות,שגרה ברוכה

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה


תרגישי טוב❤️

עונהעם ישראל חי🇮🇱

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

לידה ראשונהאנונימית בהו"ל

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.


*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

זיהום בתפרים נשמע נוראלומדת כעת
הוי,מקלדתי פתח

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

תודה לכולן על התגובות!כנה שנטעה

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

היה לך קרע בדרגהאישהואימא

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

גם אם את הולכת דרך הקופהממשיכה לחלום

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

יש הרבה דרכים למנוע קרעים בלידהגלי מטר

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

חשוב לי להגיב על זהשלומית.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

מסכימה- ילדתי בשכיבה על הגב, לידה אחת עם אפידוראל,יעל מהדרום

לק"י


כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).


גם אניכורסא ירוקה

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

 

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

הפסקה השניה- גם אצלי זה קרה😅יעל מהדרום

לק"י


כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

מצטרפת להמלצות ללכת לפיזיו' אחרתשש וארגמן

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

אמאלה… הייתי נזהרת עם זהרוני 1234
זה לא סתם אזור בגוף ויכולות להיות לזה השלכות רגשיות. אני לא שוללת ב 100% אבל צריך לחשוב על זה טוב טוב…
נכוןשירה_11אחרונה
רק מחחשוב על זה נהיה לי חרדה

אולי יעניין אותך