ביגוד מיוחדניק חד פעמית
ניק מוכר בפורום, פתחתי פצלש לשאלה.

מנהלות - אם השאלה לא מתאימה, אשמח שתמחקו. מתנצלת !

לפני כמה זמן היה שרשור על קניית אביזרים מאתר "ואהבת". בעקבות השרשור קניתי כמה דברים אך עדיין לא השתמשנו כי אני אחרי לידה.
באותה הזדמנות קניתי גם לפי ההמלצות כאן - ביגוד "מיוחד" משיין. אנחנו נשואים 12 שנים ואף פעם לא קניתי ולבשתי בגדים כאלה. מצד אחד רוצה להפתיע אותו אבל מצד שני לא יודעת איך לעשות את זה ומתפדחת.
זה מרגיש לי לא צנוע, זול מידי, לא קשור אלינו (חרדים).

מתלבטת עם עצמי.. אשמח לעזרתכן.
..נעמי28
אולי יעזור לך לשתף אותו ולא ממש להפתיע ככה תרגישי יותר בנוח.
ואיזה חמודה את.
צריך לשנות תפיסהEliana a
^^מחי
מבינה מאוד את ההרגשה שלך, אבל זה באמת בראש. אם זה לשם שמים ונועד בשביל לחזק את הזוגיות שלכם, אז אין בזה שום דבר לא צנוע או זול, להיפך זה קדוש.
מנסה להתנסח בעדינות... אולי יעזור לך להיות מתחת לשמיכה בתור התחלה? אור מעומעם של מנורת לילה... את לא צריכה להסתובב ככה בבית ולהרגיש חשופה מדי.
מבינה ממש את החוסר נעימותשירה_11

אני הייתי משתפת אותו לפני,

ככה תגיעי יותר בטוחה ולא עם חשש שהוא ירים גבה או משו,

פשוט לנסות ביחד ולראות אם מתאים לכם ואם הוא מתחבר לזה.

 

יש גברים שיעדיפו רגיל ופשוט, ללא

מבינה מאוד את חוסר הנעימות שלךחגהבגה
ומאין היא מגיעה.
אבל תנסי לחשוב בצורה כזו, שכל מה שברא ה בעולם אפשר להשתמש בקדושה וטהרה.
אז את בעצם מרוממת ומקדשת את הבגדים האלה ממש כך! להרבות אהבה חיבור וקרבה בינכם...
פעם שמעתי שלהתייפות בשביל הבעל בתחום הזה זו הצניעות והקדושה הכי גדולה שיכולה להיות...
חחח אני זוכרת שאחרי הלידה של הגדולה נכנסתי לחנות לבני נשים בבני ברק חיפשתי חלוק הנקה צנוע כזה, והחנות הייתה פנימית וכמובן נסתרת, עם 2 דלתות, אבל בפנים...
שישו ושמחו!!
איזה מבחר איזה צבעים יותר מחנויות מקבילות בקניון.
שאלתי את המוכרת, מה זה ברמת נמכר פה? באיזור הכוונה...
היא אמרה לי יותר מכל שאר הפריטים...

אני לא חושבת שיש גבר שלא ישמח לראות כך את אשתו, ודווקא כנראה שיש כאלה שיץביישו לבקש את זה כי זה יכול להיראות כלפי האשה לא טוב, מאיפה אתה מכיר, מה אני לא מספיקה לך וכו'...

אשרייך, בנות ישראל גם במצרים התייפו בשביל הבעל שלהן ושכנעו אותם ביופיין לחזור לחיות חד ובזכות נשים צדקניות נגאלנו, ולעתיד לבוא גם ניגאל בע"ה!!!!
אהבתי מה שכתבת וזה מצויין גם לי. תודה!נפש חיה.
איזה כיף ב"ה!!חגהבגה
חייבת לאמר לךכמהה ליותר

שאני מאוד מאוד אוהבת את התגובות שלך.

אני לומדת ממך המון!

❤️❤️❤️חגהבגה
תכתבי שם של חנות😉:-)


לא 1זוכרת!!!חגהבגה
שריתה, שריתוש?
אני מרגישה שדברים עם בעליLana423
הם הדברים הכי טהורים וצנועים שיש
ומאז הילדה בכלל.. מרגישה שזה דברים שגורמים לנו ליצור חיים מתוקים ותמימים
כתבו לך חכם ויפה. רוצה להוסיף עוד נקודה:קופצת
חוץ מהענין של הבעל וכ'ו, יש גם את הענין שלנו, הנשים.

רוחי את כל היצר הרע שלך בנושא הצניעות ו"תטביעי" אותו שם.
ביומיום אנחנו נאבקות לצאת החוצה בלבוש פחות מושך, יותר עדין...
בינך לבין בעלך - זה במקום לקחת את היצר הנשי הזה לקצה.
לפעמים זה קצת "משביע" אותו..😅
כתבו לך נכון שכדאי לשתף את בעלךואילו פינו
ואני מציעה גם להתחיל בקטן- חזיית תחרה או בלי רצועות, טייץ בצבע לא רגיל, גרביון תחרה או שקוף.. אפילו איפור אחר יכול לעשות את זה, תסרוקת קצת שונה בשיער.. אפשר גם לקחת בגדים יומיומיים שלך שאת שמה מתחתם חולצת בסיס או תחתית וללבוש בלי. ואז זה לא לקנות במיוחד אבל בהחלט יכול לשדרג..
לראות אם השינויים הקטנים טובים ונכונים לכם.. ואם כן להמשיך לדברים נועזים יותר..
לוקחת לתשומת ליבי את הדברים החכמים שכתבתןניק חד פעמית
פתחתן לי כיווני חשיבה אחרים ונוספים.
תודה שהבנתן אותי !!!! מרגיש לי שאני לא לבד בתחושה הזאת ואינני חריגה..
אולי באמת אשאל אותו קודם ואראה לו, כך זה יהיה לי קל יותר.
מקווה שבאמת אצליח לעשות את זה, צריכה הרבה מאד אומץ.
ומקווה שתגובתו תהיה מכילה וזורמת כדי שלא אפגע.
אני כמוךאודה לה'
קניתי אחרי שדיברנו על זה והבנות 'זה יעשה לנו טוב.
ברגע הראשון הוא היה בשוק, לא חשב שזאת הרמה ודווקא לקחתי משהו מאד צנוע ביחס למה שהיה שם.
אבל השארתי את זה בידיים שלו ,כי גם אני לא הרגשתי הכי בנח ועשיתי את זה בשביל שתינו.
אמרתי לו זה כאן אם זה מוגזם אני יחזיר אם אתה רוצה לחשוב על זה קח את הזמן וגם אפשר לשים את זה מתחת לבגדים להוסיף שלב
בסוף זה היה ממש טוב
וזה המתנה הכי טובה שקניתי לו.
ובשבילך, כשהרגשתי ככה חשבתי על צניעות ונזכרתימשבעצם אני שומרת על עצמי כדי שבמקום הזה זה יהיה בהכי קדושה שאפשר אבל כאן זה מותר זה המטרה זה שאני שומרת זה בשביל שהמקום הזה יהיה בו אהבה אמיתית.
וחשבתי מה מתאים לי מה עושה לי טוב מה מספק לי את היצר הזה שייראו אותי כי זה באמת המקום הנכון ואם אעשה את זה פה אז. זה יעזור לי להתגבר על היצר שרוצה שאתלבש פחות צנוע או אתנהג שמורה לא צנועה במקומות אחרים

כותבת קצת אחרת ממה שענו לך פהחדקרן
לדעתי, הכי חשוב בזמן שביחד - זה להרגיש בנוח.
ואם את תלבשי בגד כזה או אחר, וזה יגרום לך להרגיש לא בנוח ובמבוכה - אז עדיף לוותר עליו ולהיות נינוחה ומשוחררת.
ואני חושבת שהבעל שמח ונהנה יותר כשאשתו משוחררת ושמחה מאשר כשהיא לובשת בגד יפה אבל נבוכה ומרוחקת קצת...
גם אני הייתי בהתלבטות שלך, הלכתי לחנות לבני נשים במטרה לשדרג והבנתי שעם פריטים מסויימים אני פשוט ארגיש מאוד לא בנוח. אז אפשר להתחיל בקטן כמו שכתבו לך פה, כותונת עדינה ויפה, גרביון, לא חייב דווקא את הפרטים הכי נועזים... אם בהמשך מרגיש לך בנוח להתקדם - יופי, ואם לא - לא חייב. אפשר להיות ביחסים שמחים וטובים גם בלי זה
בהצלחה!
איך שאני מסתכלת על זה -המקורית
בחדרי חרדים מחליפים כובעים. את לא במקום של האישה החרדית הסגורה, האמא, אלא במקום של אישה נשית שחוגגת את הזוגיות שלה. זה דורש שינוי חשיבה מסוים, אבל זה מה שעושה גם את הקסם - יש יקום מקביל ששייך רק לכם.
אני מאוד בעד. בהצלחה עם זה ❤️
כתבו כאן תגובות מעולותממשיכה לחלום
בצד הפרקטי-
לדעתי ממש כדאי לשוחח על קודם, להראות לו את מה שקנית ואפילו לתת לו לבחור מה תלבשי פעם ראשונה

ללבוש משהו כזה כשאת לא רגילה דורש להיות במקום יותר חשוף וקצת יותר פגיע
לכן תיאום של שניכם מראש יכול מאוד לעזור לא להרגיש לא נעים
ואז אחרי שאתם מכירים את האופציה שאת לובשת סגנון כזה את יכולה להפתיע אותו בצורה בטוחה
תודה רבה רבה לכולן !!!!ניק חד פעמית
עזרתן לי מאד. כייף שיש את הפורום המדהים הזה,
אין עליכן !

תתפללו עלי שיהיה לי אומץ ברגע האמת. אני כל כך רוצה !!
כבר נפגעתי כמה פעמים בגלל פער מיני עצום שיש ביננו.
מקווה לטוב בעזרת ה. יש לי כוונות טובות וטהורות.
בהצלחה אהובהממשיכה לחלום
אם את מספרת שיש פער מיני אני חושבת שיש חשיבות עוד יותר גדולה בשיח זוגי בתחום❤️
וואו איזה מחזקות אתן!חדשהפה!
אחרי שקראתי כל מה שכתבתן חשבתי אולי גם אני אנסה
הייתן נכנסות וקונות בחנות בעיר מעורבת שאתן גרות בה? נגיד חנות שמוכרים בה גם לבנים וחזיות לאו דוקא בגדים מיוחדים.. שואלת אם זה שייך שלא יהיה לי פדיחות!
מצטרפת לשאלה....:-)


בטח. למה לא?יערת דבש

זו חנות נשית ואינטימית גם ככה

וזה לא דבר חריג בכלל לקנות לבוש כזה

 

בהחלטממשיכה לחלום
לא פדיחות בכלל
זה חלק מהיעוד של החנות
אוף. מתסכל ופוגע מאדניק חד פעמית
עטפתי הכל יפה, השקעתי מאד.
כאשר חזרתי מהמקווה הבאתי לו את המתנה (קניתי גם לו כל מיני), הוא שם בצד ואמר שזה סתם שטויות וחבל שקניתי.
נפגעתי מאד, הגוף שלי התכווץ ונסגרתי. לא ידעתי מה לענות אז צחקתי במבוכה.

רציתי לשפר את המצב המיני, בשנתיים האחרונות זה פשוט רע.
מכל מה שקרה איתו בעבר, יש לי טראומה מהמקום למטה. ופשוט כואב לי ברמות מטורפות.
תמיד כואב, גם בבדיקות אצל הרופא נשים. אני לא מסוגלת שמתקרבים לשם.
הכל מבולבל לי. אני יודעת שאני צריכה עזרה אבל לא יודעת למי פונים.
שונאת לקיים יחסים. לא נהנת ולא אוהבת את זה.
הוא הצליח להשניא את זה עלי. זה מורכב מאד.

והוא לא מבין למה אני בבאסה..
וואי איזה מבאס אחותייהמקורית
לכי לפיזיותרפיה של רצפת אגן, קודם כל.
את לא אמורה לסבול באישות. או לדר אחינועם לב שגיא.
אולי הוא היה מובך?
ולמה התכוונת כשכתבת 'עם כל מה שקרה איתו בעבר'? יש לך טראומה מסויימת?
צודקת.. באמת צריכה לקבוע תורניק חד פעמית
כבר כמה שנים מדחיקה.
יכול להיות שהיה מובך, לא יודעת.

אין לי טראומות של משהו לא מרצון חס וחלילה.
זה יותר בגלל הכיוון שהוא אמר לי בשנה הראשונה, שהמקום הזה מאד מגעיל אותו ולכן לא מתקרב לשם בכלל.
אז זה פיתח אצלי כנראה משהו..
מה? למה הוא אמר דבר כזה??יערת דבש

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שליאפאטי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

לא התייעצתי ולא שתפתיניק חד פעמית
בכל הנושא.
בהנקה (מניקה בד"כ שנה), זה בכלל פוגע כי גם החזה מגעיל אותו אז לא מתקרב בכלל.
זה מעציב אותי לכתוב את זה.
באמת מעציב..יערת דבש

מאוד פוגע

מה ניסיתם עד כה?

טיפול זוגי טיפול אישי בשבילו?  טיפול מיני?

 

נשמע חובה במצב כזה

יקרה אומרת בעדינותחגהבגה
אולי יש לו בעיה עם משיכה לנשים....
חשבתי על זה פעםניק חד פעמית
שאלתי ואמר - ברור שלא.
הוא אמר שאם היה כך, אז בכלל לא היה מתקרב וכו.

אני לא חושבת שהוא בעל נטיה הפוכה.
אני חושבת שהוא פשוט סגור רגשית ובעל חשק מיני מאד ירוד.
יכול להיות,חגהבגה
והתכוונצי גם לזה שאולי הוא כל כך דוס, שזה אפילו מפחיד אותו.
בכל אופן כל כך כואב לי על מה שאת עוברת, לכל אשה מגיע להרגיש מושכת ורצויה ❤️
יאאאא אהובה באלי לבכות איתך!!חגהבגה

קודם כל, יש תרגילים שמרפים ומרחיבים את האיזור למטה.

הוא לא מבין אותך, אולי פשוט לדבר איתו ולהסביר לו מה בדיוק קשה לך ולהגיד ממש ככה שהתגובות מקדות עלייך ואפילו סוגרות אותך..

שכל כך רצית והשתדלת והתגובה שלו ממש פגעה בך... אם הבנתי נכון..

תודה יקרה!ניק חד פעמית
אני לא מסוגלת לדבר ולהסביר..
בעבר היו לי כמה נסיונות כאלה שכשלו.
אני פשוט שותקת וממשיכה הלאה בחיים, בכל עניין.
יכולה להבין את המקום שלךחגהבגה

אומרת בעדינות שבסוף זה לא יחזיק ואולי כדאי למצוא דרך להיפתח...

כמה שורף וכואבכמהה ליותר

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שליאפאטי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

הוא לא יודע שאני לא נהנתניק חד פעמית
דיברנו פעם ואיך שהוא יצא שאני אשמה אז שתקתי.
אולי באמת זה בגללי, לא יודעת.

בגדול הבעיה אצלו היא כנראה רפואית. הרופא שלח אותו להרבה בדיקות אבל הכל יצא תקין.
בהתייעצות עם מכון פועה, הוא לוקח כל יום כדורים של - וידה.
אבל זה לא כל כך עוזר אז אני באמת לא יודעת.
וגם יוצא מצב שכל הזמן אני עסוקה בבעיה ולא נהנת בגלל זה. מנסה להסביר את המינימום כי זה לא נעים לי בפורום פתוח.
יקרה שאתממשיכה לחלום
ממה שאת כותבת במהלך השרשור נשמע שיעוץ מקצועי יעזור פה:
-זה שקשה לך להיפתח בנושא הזה מולו
- זה שיש בעיה כלשהי, גם אם לא ברור ממה היא נובעת
-זה שהוא אמר שהמקום מגעיל אותו

מחזקת אותך לא להישאר עם זה לבד
מגיע לכם חיים מאושרים גם בתחום הזה
ובבקשה אל תאשימי את עצמך
מכל מה שאת כותבת לא נשמע שזה הכיוון
וואו יקרה אני ממש ממש מצטערת לשמועממשיכה לחלום
השקעת מחשבה וזמן, הכנת והתכוננת ורצית שיהיה יותר טוב
ממש קשה לקבל תגובה כזאת
אז שולחת חיבוק גדול

את כותבת: "מכל מה שקרה איתו בעבר, יש לי טראומה מהמקום למטה. ופשוט כואב לי ברמות מטורפות."
זה מעלה שאלות, אני כותבת אותן אבל כמובן את לא צריכה לענות לי
מה היה בעבר?
הכאבים התחילו בעקבות דברים שקרו בינכם או בעקבות משהו חיצוני כגון לידה, יובש או פשוט תמיד היו? (זה פשוט משפיע על אופן הטיפול)
האם המצב השתנה לטובה?
אתם מדברים בצורה פתוחה על הצרכים שלכם בנושא?

אני חושבת שזה מצריך בירור אצל משהי/ו מקצועיים שיעזרו לכם להבין אחד את השני
האמת שאני גם לא בטוחה למי פונים אבל חשוב משהו/י עם הכשרה טובה ומוכרת שעובד עם זוגות על התחום המיני
אם בעלך לא רוצה אז לדעתי שווה גם קודם ללכת בעצמך אם אפשרי
תודהניק חד פעמית
בעקבות דברים ביננו רק בהקשר בזה. בגלל בעיה שיש לו שהיא לא מסתדרת.
הרבה שנים חשבתי שזה בגללי אבל לאחרונב הבנתי שזאת בעיה שלו שלא קשורה אלי כלל.
לכן כל ההריון היינו יחד אולי 4 פעמים..

אנחנו לא מדברים על זה. אוף.

אשמח ללכת לייעוץ אפילו לשתף אבל אני לא יודעת למי פונים.
מרכז יה"לרק לרגע9
עוסקים בדיוק בדברים כאלה ויש להם יועצים מתאימים. נשמע ממש כואב, גם ברמה הפיזית וגם ברמה הזוגיות וזה לא צריך להיות ככה. מאחלת לך שתמצאי טיפול מתאים והמצב ישתפר
יש לוהמקורית
קש"ר? כי אם כן, זה מסביר היעדר חשק מיני.
ובטח שהבעיה היא לא אצלך. מסכימה מאוד עם @מיקי מאוס שכתבה שלפני פנייה לאביזרים כאלה ואחרים צריך להגיע לשורש - של הכאבים שלך
ושל חוסר החשק שלו.
אחרת אין טעם להתקדם.
בהרגשה שלי, אביזרים נועדו לגוון יחסי אישות כשהם כבר מבוססים על אינטימיות גבוהה, רגישות ופתיחות בין בני הזוג.
חיבוק ענק ❤️
הכי לא קשב וריכוז.ניק חד פעמית
זה פשוט לא מעניין אותו. לא יודעת למה, זה היה כך מהתחלה. לא משהו שנוצר עם השנים.
קופץ ליאמא ל4 + פצפון
שאולי הוא נפגע מינית בעברו. משהו שכדאי לחשוב עליו, למרות שזה מורכב לברר
כן האמת שראיתיהמקורית
שכתבת על הנגעל מהמקום ובאמת זה אחר.
מעודדת אותך לפנות לעזרה יקרה ❤️
ממליצה לך לפנות לאפרת צורמיקי מאוס
או המלצה למטפל/ת באזור
או בזום
בעיני הגישה שלה מדהימה

בהצלחה!!
זה קשה להפתח ולבקש עזרה בנושא הזה, אבל זה כ"כ חשוב, ועצוב על כל הזמן הזה שאתם סובלים
ברור שזה לא אשמתך!!!
אבל ממה שזה נשמע גם לחלוטין לא אשמתו. נשמע שיש אצלו חסימה וקושי בנושא המיני (מאוד הגיוני לבחור שגדל בחברה תורנית ואולי ספג אמונות שגויות או אפילו חלילה פגיעה) ומדהים שהוא הסכים ללכת לרופא ולקחת תוסף. זה ממש לא ברור מאליו...
אגב, נזכרתי שיש את הקו של מכון פועה בנושאממשיכה לחלום
משעה שמונה עד עשר בלילה יש קו יעוץ של נשות מקצוע מכון פועה בתחומי הריון, פריון ואישות.
אולי הם יוכלו לכוון אותך איך הכי מתאים לטפל
שם תוכלי גם להתייעץ בנחת
היה לי ממש עצוב לקרוא את ההודעה שלךחדקרן
חיבוק גדול יקרה!
את יכולה לפנות לאפרת צור.
יש לה אתר עם כל מיני תכנים וקורסים, בתשלום. אבל מבין המילים שכתבת כאן נשמע שאולי כן כדאי לפנות לייעוץ אישי.
יכול להיות שמטפלת מינית היא הכתובת , ואפרת צור תוכל לעזור לך לפנות למישהי מתאימה.
בהצלחה גדולה
חיבוק גדול על האכזבה
ועל כל הדברים האחרים שעברת ❤
תודה. אחפש כעת את המספר שלה.ניק חד פעמית
אלופה שאת כבר מתחילה להתקדם עם זה!!אוהבת את השבת
זה ככ חשוב ונשמע שממש יכול לעזור לעם ייעוץ בתחום הזה!!
אל תוותרי על זה!

וחיבוק גדול גדול על אתמול! וואו כמה שזה קשה!!!!!!
אבל לפעמים נקודות כאלה מסבירות לנו חד וחלק שצריך שינוי וצריך לטפל ואז יוצאים מהם דברים טובים.. בע"ה!!!😘😘

ורק לנרמל לך את עצמך לגמרי עם כל מה שאת מתארת על דברים שאמר וכו' ברור שיהיה לך כואב וקשה .. צריך לעבוד גם במישור הפנימי וגם במישור הפיזי, לשניהם שלובים זה בזה...

בהצלחה גדולה!!!
מחזקת אותך ממש להתקדםעם זה!!

ותיזהרי מפניות באישי...
יקרה!!! שרף לי הלב לקרוא את מה שכתבתנשימה עמוקה
אני שולחת לך חיבוק ענק!!!

את חשפת את עצמך במקום הכי פתוח ופגיע שלך, בנושא שגם כך את אומרת שיש לך בו קושי לאורך זמן- ניסית לעשות מעל ומעבר כדי לעשות טוב ונתקלת בתגובה כזו. בטח שכולך התכווצת ונסגרת!!

אני בטוחה שהוא לא הגיב כך מכוונות רעות, אבל זה מראה שהתקשורת כאן חייבת שדרוג. אני לא יודעת אם זה רק הנושא הזה שבו את מרגישה קושי או שקיימים נושאים אחרים שקיבלת בהם תגובה לא מבינה ולדעתי שווה לשים את הנקודה אם זה משהו שאת חווה מאד תחומים או שיש קושי ספציפי בתחום הזה.

כאחת שסבלה מאד גם מכאבים באזור, מפצירה בך ללכת לטיפול. אני עברתי אצל אחינועם לב שגיא ופיזיוטרפיסטית וב"ה הכאבים חלפו כמעט לגמרי. לדעתי בעלך צריך להגיע למישהו שידריך אותו בנושא. קודם כל, אם את מתארת כאלו כאבים בזמן חדירה, זה לא תקין. כל חוויה כזו מעצימה את הקושי והכאב בפעם שלאחר מכן. יש כל מיני הקלות שאפשר לקבל. תפני למכון פועה ולדעתי עד שאתם לא מקבלים הדרכה- עדיף להימנע מקיום יחסים.
האם הוא מודע לכאבים שלך, לקושי שאת חווה בשגרה בנושא? גם אם תפני לטיפול, לדעתי זה נושא שאתם חייבים להיות בו יחד. אין מה לעשות בסוף צריך את שניכם שם נוכחים בקושי ובעז"ה גם בהצלחה.

אתם נשמעים אנשים טובים שפשוט צריכים לשדרג את מערכת היחסים שלכם וכרגע זה הטריגר.

הייתי מתחילה ממכון פועה לגבי הדרכה. יש שם רב בשם דב פופר (אם אני לא טועה) שבזמנו היה קשוב בנושא ועזר לי מאד.

בהמשך מחפשת דמות נשית שקשורה לתחום האישות כדי לקבל עצה לגבי התקשורת בינכם בנושא.

בהצלחה אהובה
הוא מודע חלקית לכאביםניק חד פעמית
וכמובן מפציר בי ללכת לטפל.
אבל אני חושבת שזה משהו נפשי שלי ולא פיזי.

חשוב לי לומר שחס וחלילה לא ישתמע שהוא אדם רע.
הוא בעל נפלא ואבא מדהים !
רק במישור האינטימי על הפנים..
וכל הזמן אני מוותרת על עצמי לטובת הבית והילדים.

בשאר הנושאים יש לנו תקשורת טובה. אך בכל הנושא של אישות - אין תקשורת כלל. הוא שונא שאני מדברת איתו על זה.
עצוב לקרוא אותךמיקי מאוס
אבל אם זה המצב אז באמת אין טעם לפנות לאביזרים בעיני, צריך לפתור את העניין מהשורש
והאמת שבטוח יש לו מטענים מהנושא אז כנראה זה גם השפיע על התגובה (הלא נעימה!) שלו שנפגעת ממנה ובצדק

ברור שאת שונאת לקיים יחסים אם כואב לך, ואם במצב הזה אתם פשוט ממשיכים לקיים יחסים ומתעלמים מהכאב אז המצב ילך ויחמיר גם פיזית וגם רגשית

ממליצה לך ממש לטפל בזה. להכיר מחדש את הגוף שלך, לקחת בעלות על המיניות שלך ולשמוח בה קודם כל בלי קשר אליו.
פעם נהנית מיחסים? חווית סיפוק ועונג?
אם לא אז הטיפול צריך להתחיל ממש מההתחלה...
אם כן אז צריך להבין מה קרה שמפריע לך ומקשה עליך
וכמובן לשלול עניין רפואי בכאבים האלה

ומשם צריך לראות איך אתם מתקשרים אחד עם השני גם בתחום הזה (וזה לא קל) ודואגים שמפגש מיני הוא מפגש שבו לשניכם טוב

ממליצה לך ממש לפנות לייעוץ מתאים,לבד או ביחד
אם לא מתאים לך כרגע אז יש קורסים מקוונית למשל של אפרת צור (דתיה) ושל "גן נעול" (חרדיה)
לא קל להתחיל לטפל בנושאים האלה
אבל זה משתלם כל כך, זה נושא מהותי בעצמנו ובזוגיות שלנו

בהצלחה!!!
תודה על התגובהניק חד פעמית
אף פעם לא נהנתי ולא חוויתי עונג.
כמובן שהוא לא יודע מכך כי אני לא רוצה לפגוע בו שהוא לא יודע לענג.

כיצד מגיעים לגן נעול ? לא מצאתי מידע בגוגל.
אני דוקאיערת דבש

חושבת שהוא בהחלט צריך לדעת על זה

שאת לא נהנית

 

זה ענין שלו

יחסים זה משהו משותף חוויה מענגת משותפת

ואם את לא נהנית

אז הוא צריך להיות מודע לזה וקשוב לך ולצרכים שלך

 

האמת לא מבינה במה מתבטא שהוא בעל מדהים?

הוא קשוב אלייך מוקיר אוהב? איך היחס שלו אליך בכללי? ומה הוא מעניק לך?

כי אם הוא מסוגל לרמוס ככה אותך ולומר לך שנגעל וכו

נשמע לי די קיצוני

 

ושנית-לגבי הכאבים

זה אפשרות די מתקבלת שזה בגלל כל היחס שלו ושזה נפשי ולא בגללך או בגוף שלך

וכמו"כ

אם את לא נהנית 

יכול להיות שזה גם מקור לכאבים

כי בעצם מתרחש החיבור לפני שהאזור מוכן מספיק לכך ועל יבש זה כואב

ואז זה כבר גלגל שמזין את עצמו 

והכאבים מתגברים כי הגוף זוכר את הכאב וכו וכו

 

 

ולכן הנאה שלך היא לא בונוס נחמד אלא חובה ראשונית מאוד!

תכתבי ליאורה בוקסנבויםתלמים
לקורס שלה קוראים גן נעול,
יש לה גם מסרים חינמיים ששולחת אם נרשמים לתפוצה שלה
נקודה קטנה בנושא הזה- הוא לא אמור לדעת לענגמיקי מאוס
הוא גבר
ועוד גבר שמתקשה מאוד במיניות של עצמו לצערכם
מאיפה שהוא ידע איך לענג אותך??
ברור לי מאוד המקום שלך, ככה ספגנו שראוי להיות, אבל אם תחשבי על המקום שלו זה שדר סמוי שעוד יותר מכביד ומקטין אותו - שהוא אחראי על העונג שלך והוא כשלון (ברור לך שהוא מבין את זה ועצוב על זה, גם אם הוא לא מביע את זה)

בעיני חלק חשוב בפתרון הבעיה הוא שתקחי אחריות על העונג שלך. תנסי ללמוד את הגוף שלך, מה עושה לך טוב,איך את מגיעה לסיפוק ומתוך ההיכרות הזו תלמדי אותו מה את מצפה ממנו
זה תהליך לא פשוט
כמובן שהכי נכון שזה יבוא כחלק מתהליך אמיתי עם ליווי מקצועי
אבל זה שינוי תפיסה שיכול לעשות לכם רק טוב
ולפחות לשחרר אותו מתפקיד אחד ולאפשר לו להתמקד בלהבין את עצמו ואת הגוף שלו

בהצלחה!!
הוא ממש לא אמור לדעת לענג אותךשירה_11אחרונה
את אמורה להגיד לו מה עושה לך טוב,
זה לא ביום אחד,
ועם המקה האחרון אני מאמינה שאת יותר חסומה וזו עבודה,
אבל חשוב שיהיה לך ברור,
אם לא תגידי לו או מישו אחר הוא ממש ממש לא יידע
וואי איזה כואבנעמי28
עצוב לי בשבילך❤️
כתבו לך כאן דברים טובים
אני רק שולחת חיבוק🫶🏻
יקרה ואהובה, שימי לב להיזהר מהודעות בפרטי עכשיואורי$
כל המטורללים מחכים לשרשורים כאלו כדי לקפוץ על המציאה אז בבקשה ממך תזהרי!!
בהצלחה בעז"ה
חושבת שכדאי שתפני לד"ר אחינעם לב שגיא או למכון פועה כדי שיכוונו אותך בהמשך ובעז"ה תצליחו לעלות ביחד על דרך המלך.
נראה לי כדאי שגם בעלך יילך לייעוץ מיני כדי שיברר עם עצמו כל מיני דברים.
ואולי כדאי גם שתלכו לטיפול זוגי / מיני על התקשורת בנושא מיניות, מאוד מאוד חשוב שיהיה בין בני זוג תקשורת טובה , פתוחה וכנה בנושא הזה, הוא נושא כלכך כלכך חשוב לזוגיות שלכם!
בהצלחה אהובה❤
עוקבתThank-u-Hashem
מישהי יכולה להוסיף לינק לשרשור שעליו כתבה הפותחת

מעריצה נשים כמוך.אהבתחינם
באמת.
את כלכך מהממת שחושבת על כולם!
אבל בבקשה, תתחילי לחשוב על עצמך.
לא ככה זה צריך להיות.
ואת מושלמת, ומקסימה, ונשמעת כזאת טובה
שולחת חיבוק ענק! והמון כוחות
מגיע לך להרגיש אישה!❤️
מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !