משחקים לילדיםחגהבגה

יודעת שהיה פה שרשור, ממש שווה חייבת לציין לאחרונה, אבל רוצה לדייק את הצרכים שלי, אם תוכלו לעזור לי ממש ישמח אותי.

אני מנסה כל מיני דרכים להעסיק את הבנות שלי, ללא הצלחה בדרך כלל.

ברוב המשחקים הן לא נוגעות...

אני רוצה להחליף את מלאי המשחקים, להחביא חלק, למסור מה שלא נוגעות, ולחדש קצת, בכל אופן, תקציב וכו',

יש לקטנה יום הולדת, בצירוף עם חנוכה, חושבת שזו הזדמנות מצויינת.

הבנתי שיש משחק מצויין- הכבאים באים, רוצה לרכוש בעזרת ה'.

אז מה אני רוצה מכן? אתגר:

משחקים שמעניינים גילאי 4-5 בעיקר, אם גם 3 אז מצויין אבל לא חובה

שהן יכולות לשחק לבד

לא עם מליון חלקים קטנים- חשוב ממש!!!

 

עדיף גם לא יקר אבל אם אין משהו אחר, אז אולי אבחר להשקיע במשהוא אחד ששוה את זה

הלוואי שמכן תגיע הישועה!

מה הן כן אוהבות?אני10
יצירה רלוונטי? משחקי קופסא? מחשבה? פעילות? דמיון?
כן יצירה אוהבות מאודחגהבגה

זה מורכב, אפילו לא יודעת להגדיר מה כן

הן לא אוהבות לסדר אחריהן,

הגדולה אוהבת בובות, הבינונית אוהבת להיות אמא- מתעסקת במטבח, עגלה, מסתובבת עם טלפון, כל מיני כאלה..

ואת כל מה שציינת כבר יש לכם?אני10
אולי לשבת איתן לשיחה ולהסביר שאת לא יכולה כל היום לסדר אחריהן וזה גורם לך לחשוב איזה משחקים להשאיר בבית ושהם יציעו פתרונות.
כי אם יש להן את כל מה שהן אוהבות וזה לא משעמם אותן אז נשמע שהבעיה היא לא במשחקים אלא יותר באחריות לסדר אותם, לא?
הייתי חושבת לפני השיחה מה הגבולות האדומים שלי ואומרת להם מה חשבתי. אבל תחשבי במה באמת באמת תעמדי.
נגיד יש אמהות שעל כל דבר מאיימות שיזרקו את כל הצעצועים לפח, אז הילדים יודעים שזה סתם ולא מקשיבים, אבל אם משחק שלא חזר למקום בסוף יום באמת לא יהיה נגיש להן שבוע אז אולי זה כן ילמד אותן לסדר.
תחשבי במה את יכולה לעמוד מבחינת השקעת אנרגיה ומה הן מסוגלות מבחינת הגיל שלהן ודברי איתן
מה שהולך חזק אצלנוהמקורית
זה בצק וכלים
מגנטים
יצירות (כאילו ציורים על דפים )
בובה עם עגלה וכו וכו
מגנטים הן אוהבותחגהבגה

אבל הן נמנעות משלחק כי האחים הקטנים מפרקים ותכלס אני ממש מבינה אותן, זה מתסכל ברמות

בצק ופלסטלינה, אוהבות מאוד אבל יש לי בעיה קשה עם זה זה אח"כ בכל הבית...

בובה עם עגלה יש...

ציורים- כל הבית שלי בציורים, מכתבים והקדשות למינהן

לתחום מקום מסוים? שולחן קטן עם כסאות?המקורית
האמת שאצלי משחקים רק על השולחן אוכל. גם מגנטים. מאמינה שסה יימנע מהקטנים להתערב ולהרוס, והכי קל לאסוף ככה אם הם מתעצלים. לא צריך להתכופף
גם אצלנו משחקים במגנטים על השולחןיראת גאולה
מוסיפה מה עוד הולך:
אנשים (או פליימוביל, או אם זה קטן מדי - פליימוביל 123 או אנשים של ליטל טייקס וכדומה)
חיות
קפלה
בובות + כלי אוכל / מטבח, וכמובן עגלות בקבוקים בגדים וכו'.
ברור שתוחמתחגהבגה

השאלה אם מקשיבים...

אז אולי זה ענייןהמקורית
יותר של גבולות.?. אני די 'על זה'. אבל כשאני לא - הבית נראה בהתאם.
אני בוחרת את המלחמות שליחגהבגה

מציבה גבולות בהחלט, גם בצורה שהיא יותר כיפית ומשחקית וגם בצורה ישרה וחדה...

אין לי כח גם פה כל הזמן להיות על זה...

 

נכון זה באמת מתיש להיות על זה כל הזמןהמקורית
מזדהה איתך ממשאביול
איך החדר שלהן?לא מחוברת
הייתי מנסה לעשות להם חדר נעים וחמים ושישחקו שם במגנטים עם דלת סגורה ואז הקטנים לא מפרקים.
יש להן חדר משחקיםחגהבגה
שזה חדר השינה של התינוק. זו בעיה
בדיוק חושבת איך לארגן מחדש
הבחת שלנו קטן אז זה מאתגר קצץ חחח
מטבח לילדים!מתחדשת11
קצת יקר. אבל שווה
עם כלים, סירים, פירות נחתכים עם סקוצ' וסכין מפלסטיק
מעסיק כל הזמן
יש יש כפרושחגהבגה

הפירות והירקות בכל מקום, כך גם הכלים

ארונות המטבח משמשים אחלה מחבוא במחבואים חחח

האמת שהקטנות כן משחקות מדיי פעם..

 

חחח כמו אצלנואביול
מטבח עץ? זה ממש לא הרבה בלאגןפרח לשימוח🌷
אה ראיתי שכתבת שישפרח לשימוח🌷
יש לנו..חגהבגה


אצלנו..נשימה עמוקה
משחקי קופסא כמעט ולא משחקים לבד, גם דברים שלכאורה יכולים לשחק לבד.. ראיתי שחבל על הכסף והמקום..
מה שהולך והם משחקים לבד בפועל זה משחקי קלפים.
הכי הולך- טאקי/uno, חתחתול (בול לגילאים שאת מחפשת), set בהמשך גם מונופול דיל. לקטנים יותר יש את פרצופים מצחיקים. הולך אצלנו גם ארבע בשורה, מלחמה.
ומעבר לזה- אוהבים ציור חופשי. יש קופסא עם מדבקות וכל מיני חומרים לגזירות והדבקות. כשנחה עליהם הרוח, יוצאות יצירות מקסימות- אבל כמובן שזה מגיע עם הבלאגן והלכלוך
ונזכרתי בעוד..נשימה עמוקה
מזוודה של רופא עם כלי רופא- משחקים אחד על השני רופא ומטופל וגם על הבובה. תוסיפי כמה תחבושות אלסטית, חבישות שקופות ופלסטרים ומובטחת לך שעה של שקט;)
יש לנו את זהחגהבגה

אבל זה מעסיק אותן קצת, והו לא חוזרות לזה..

אני חושבת שהבעיה היא שהם מתעצלות לסדר אחריהן, ופשוט מעדיפות לא לשחק

חתחתול באמת יוכלו לשחק?חגהבגה


את מכירה את הכבאים באים?רבע ל7
האמת שלא עפתי עליו בכלל או שלא הבנתי את ההוראות.. זה המון מזל

אבל אם את מכירה ויודעת שזה יהיה מוצלח לבנות שלך אז מעולה

משחקי הרכבה אוהבות?

מגנטים?
פליימוביל?
לא מכירה ראיתי שהמליצו ועפו עליו פהחגהבגה


יש ביוטיוב הוראותרבע ל7
ויש מצב שיש בגנים אצלכם

אני שיחקתי עם הבן שלי בגן שלו
ולא התלהבת?חגהבגה


בכלל לא..רבע ל7

את יכולה להכין מין חיקוי בבית ולנסות...
אישית לא נהנתי לשחק בזה כי זה מזל ואני לא אוהבת משחקים כאלה

אולי אני יחידה בהרגשה הזאת ;)

תשאלי את הבנות שלך אם הן מכירות את המשחק (תראי להן תמונה בפלאפון)

נחש מי מכירה?
אהבתי ממש התור ילדה אבל נראה לי צריך לקרוא
האמת שגם בעיני הוא לא כזה מוצלחבארץ אהבתי
יש לנו בבית (קיבלתי מגיסתי), הילדים שיחקו בו כמה פעמים, אבל הוא ממש לא להיט. ובאמת קצת משעמם בעיני (אם כי הילדים שלי יותר גדולים, אולי קטנים יותר כן יהנו מזה).

נחש מי חמוד ממש, ואם משחקים בעזרת אמא אז לא קריטי לדעת לקרוא (זה רק בשביל לדעת מה השם של הדמויות, אבל זה לא נצרך לאורך כל המשחק. ואפשר גם פשוט להראות את התמונה בסוף ולראות אם יצא אותו דבר).

אבל באמת שאצלנו באופן כללי משחקי קופסא פחות הולכים. וכשכן משחקים בהם, אז זה רק איתי.
מה שהולך טוב זה משחקים שמאפשרים יותר משחקי דימיון - פליימוביל ואביזרים נלווים (מגנטים, קוביות, קפלות וכו' - בונים בתים לדמויות ומשחקים כל מיני משחקים), תחפושות, כלי מטבח, וגם סלסלת חומרי יצירה (זה לא משחק אבל כן מאפשר יצירתיות והילדים שלי מאוד אוהבים).
בתור גננת- אני פחות אוהבת הוא מאוד של מזלואילו פינו
לא דורש חשיבה..
וגם מאוד מאוד ארוך.. ילדים ממצים אותו די מהר..
אני ממליצה על "מר זאבי", יותר מעניין מהכבאים באיםיעל מהדרום
ראית את המלצתי?יעל מהדרום
מניחה שפשוט פספסת את ההודעה שלייעל מהדרום
@חגהבגה

(וגם אצלי לא מתלהבים ממשחקי קופסה. משחקים מידי פעם ממש).
באמת פספסתי!חגהבגה

תודה רבה!

קצת מתלבטת לגבי הקונספט, זאב שטורף, גם ככה לבנות שלי יש פוביה ענקית וקשה מבעלי חיים, לא רוצה להכניס אותן לסרטים

שידת איפוראין כמו טאטע!
יש בזה חלקים קטנים אבל אפשר הרחק מהקטנים או להוציא רק את החלקים הגדולים. ( לא מתכוונת לשידת איפור מעץ שעולה הון אלא פלסטיק כזה)

ערכת רופא
פאזלים עם חלקים גדולים.
ספרים אינטראקטיביים( מנגנים/ לשוניות נפתחות)
קוביות גדולות /מגנטי קוביות.
תודה רבה!!!חגהבגה


עוקבת!! בול הצרכים שלנואוהבת את השבת
עוקבת גםshaer29


תפוס נוצה. הטירה.מוריה
קליקס וקפלהאודה לה'
אם הם אוהבות מגנטים אז זה אותו רעיון רק פחות מלהיב אותם
הייתרון בקליקס זה שהקטנים לא מפרקים במגע יד.
יש רביעיות שמותאמות לגיל הזה
או אפילו אפשר ללמד אותם לעשות לפי צבע ומספר ולא לפי כיתוב.
מלך הפלאפל ממש ראיתי שאוהבים בגיל הזה.
וגם יש משחק שאני לא זוכרת איך קוראים לו זה קלפים עם עוגיות בכל מיני צורות שצריך לסדר את הכרטיסים עם העוגיות שיצא כמו בקלף
תכלס נשמע שאם יש לך מקום ותקציב אז מטבחוןאנונימיות
עוד רעיונות-
קליקס, סולמות וחבלים (ראיתי בחנות גרסה בתלת מימד שהקובייה 'כלואה' במשחק וזורקים אותה על ידי לחיצה במרכז), קפלה, משחקי חשיבה- יש מלא, צריך בהתחלה ללמד אותן ואח"כ הן ידעו לבד
מנצלשתאביול
מאיזה גיל מתחילים להרכיב קליקס?
וואי הקוביה הכלואה זה גאוני!!!חגהבגה


דאבל, חלומות, match madnessכתבתנו
דאבל באמת הולך אצלנוחגהבגה


בית בובותאורה שחורה
נכון!!!חגהבגה

תודה!

מציעה לך לחשוב קצת אחרת על הנושאאמאשוני
יכול להיות שהבעיה היא לא במשחקים עצמם אלא בחוסר החוויה/ זמינות של המשחקים.
כדי שילדים יתלהבו ממשחק צריכה להיות להם חוויה מוקדמת עם המשחק.
או היכרות מוקדמת או צבירת חוויה ע"י משחק עם הורים/ חברים/ דודים שכבר מכירים את המשחק.
תנסו בשבת אחר"צ להוציא משחק שכל המשפחה משחקת יחד וליצור ככה חוויות.
תחשבי זה כמו שיש "עונות" של משחקים בהפסקות בביה"ס.
בנוסף במפגשים משפחתיים תבקשי מבנות דודות להביא משחק אהוב שיחקו במהלך השבת ואם הבנות "נדבקות" בהתלהבות אז לרכוש את המשחק.
יש לנו המון משחקים שהעלו אבק וקמו לתחייה והפכו ללהיטים בצורה הזו.
ברור שצריך שגם המשחק מעצמו יעורר עניין אבל אם זה לא מצליח זה לרוב בגלל חוסר חוויה ולא בגלל שהמשחק לא שווה.

בנוסף כדאי לוודא שהמשחקים זמינים לעין וליד ומדי פעם לשנות את הסדר, להוריד נמוך יותר משחקים שהיו גבוה ולהיפך.
לפעמים עצם השינוי מעורר תשומת לב ושיח ודיון איזה משחקים להשאיר ואז זה מגרה אותם מחדש לנסות את המשחק.

דבר אחרון, בקשר למשחקים עם חלקים קטנים- יש אפשרות לאפשר להן לשחק בחדר סגור במשחקים עם חלקים קטנים עם תנאים מסויימים?
לפעמים אפקט "קשה להשגה" יוצר את אפקט העניין סביב המשחק. אפשר לתחום למשל רק על השטיח/ שמיכה ואז אם צריך להרים מהר פשוט מרימים את קצוות השמיכה ומניחים בצד עד שהקטנים ישנים ואפשר לאסוף נורמלי. כמובן זה לא משהו יומיומי אבל נניח לזמן מנוחת שבת יכול להוות פתרון.
איזה כיף שחזרת!!!כל מה שכתבת פה ניסיתיחגהבגה

כמובן שאני לא מצפה מהן לשחק מיד לבד שעות, משחקת איתן הרבה בהתחלה, מסדרת כל כמה זמן, מקעננת את סדר ומקום המשחקים, תמיד יש משחקים רחוקים וגבוהים עם חלקים קטנים שהן משחקות במקום אחר, ועדיין, משהו לא עובד. לא מצליחה לשים את היד על מה..

תודה על העצות!

אני ראיתי שעובד לשים שירים ברקע.לא מחוברת
לא יודעת למה אבל זה כאילו נותן תחושה שהחדר מלא ויש עוד אנשים.
עובד אצל אחיינים שלי אבל טיפה יותר גדולים.
זה באמת לא ניסיתי, צריכה לנסות!!חגהבגה

תודה רבה!

התגעגעתי אלייך ולתשובות החכמות שלך!מאוהבת בילדי


אצלנו המשחק הכי פופולרי היא קופסתקופצת
התחפושות.
קופסא גדולה שמכילה גם תחפושות של פורים. וגם דברים אמיתיים בלי שימוש..
מטפחות.. כובעים...פאות..
כתר, שרביט, סוגי כובעים..
בגדים ישנים שלי.

אוהבת ללכת יום אחרי פורים לבאזרים ולחדש את המלאי שלה. מוכרים אז את אביזרי פורים בגרושים ממש.
אני חושבת שזה באמת כיוון מעולה אצליחגהבגה

יעופו על זה

תודה!

בכיף. בכלל לגילאים שאת מחפשת - אני מזמן הפסקתיקופצת
לקנות משחקים של הרכבה או קופסא.
מצאתי שהכי הולך זה משחקים כמו: טרמפולינה, בימבה מיוחדת, אוהל, בריכת כדורים..

בגילאים הגדולים בהחלט משחקי קופסא מנצחים.
איזה משחקי קופסה למשל?אין כמו טאטע!
ולאיזה גילבערך מתאים?
האמת שאצלי חנונים😅קופצת
אז המנצח זה שחמט.
גם מונפול הולך מצוין.
יש עוד כל מיני משחקי קלפים שלא זוכרת את השם.
עכשיו רוצה לקנות קאטן- שמעתי עליו רבות וטובות .

בעיקר משחקים בזה גילאי 13 ו11.
תודה! אנחנו עוד לא שםאין כמו טאטע!
דמקה כבר למדה למשל אבל לא אוהבת . אבל המון משחקי קלפים זורם .אשמור את הההמלצות שלך להמשך
נכון! הולך מעולה גם פה.אורוש3
לא קראתי את כולםאורוש3
אבל פליימוביל זה אש בגיל הזה. אפשר לשחק על השולחן בסלון או להוציא את החלקים הקטנים ממש. מגנטים, יש גם ערכות עם שדרוגים. לנו יש מגלשות כדורים ועוד הרבה רגיל. מטבח, עוגה לחיתוך, פיצה לחיתוך, פירות מתחברים, מיקסר, סט תה. בובות, מטפחות, עגלה הכי פשוטה הכי כיפית, טלפונים, תיקים, כרטיסי מועדון ישנים וארנק. הדוכן גלידה של מליסה ודאג הולך פצצה, לעקוב ולהזמין מאמזון במבצע. בארץ יקר יותר משמעותית. דופלו, חיות, כלי רופא, כלי עבודה, כלי נגינה. ספרים. קצת פאזלים. דאבל. עט מגנט. משחק מסלול פשוט (אני אוהבת ינשופונים). אנחנו קנינו לחנוכה (בן שלוש וחצי) את משחק הטירה שטראקו המליצה. זה סוג של קוביות עם דגמים לתפיסה חזותית. נראה איך ילך לגיל יותר גדול יש את נסיך ונסיכה באותט רעיון. אפשר לשחק לוטו ראשון. זיכרון. סביב 5 יש כבר יותר משחקי קופסא שהולכים- קוקו טאקי, צד שני, רביעיות עם תמונות, רביעיות פרצופים (זה טוב גם קודם). זה מה שעולה לי.
תודה רבה רבה!!חגהבגה


מזה המשחק שטארקו המליצה?מתחדשת11
וואי מקסים!!! מה העלות? סליחה על הנצלושמתחדשת11
וואו, את אלופה. תודה!כי לעולם חסדואחרונה
אצלי בשבת שיחקו בדומינו (אצלי זה עם ציורי חיות)אם_שמחה_הללויה
ואני זוכרת שבתור ילדה גם מאוד אהבתי לשחק בזה
עוד משהו בנושאטל..
יכול להיות שהן לא רוצות לשחק?
מה הן עושות כשהן לא משחקות?
מנסיוני הדל, כשהילדה חוזרת מהגן היא שיחקה מספיק בזמן, עכשיו בבית רוצה להתכרבל, לנוח, לשמוע סיפור מאמא, כאלה...
אני לפעמים מניחה משחק על הרצפה, לא אומרת לה לשחק, ואיכשהו לפעמים בלי לדבר על מה ואיך היא מתחילה לשחק.
אווירה נעימה, מוזיקה.
אולי זה יעזור להן (ולך) גם?
יכול להיות שכל מה שכתבתי בכלל לא רלוונטי לגיל שלהן.. אבל מנסה לעזור מנקודת מבט אחרת..


הילדים שלי מאוד אוהבים טנגרםמחי
יש לנו את הסוג עם הכרטיסים הקטנים שמסתכלים ובונים צורה לפי זה, לא עם הכרטיסים הגדולים שבונים את הצורה ישירות מעל הכרטיס. לדעתי הסוג שיש לנו יותר מעורר חשיבה
בדיוק ראיתי שישמחי
עכשיו אפילו טנגרם יהודי (צורות של נר, מזוזה וכו' ברמות גילאים שונות), ממש חמוד אבל יקר
יוסף המעופףbula
מדליק ורב גילאי
אלקטרוני יש לציין
חחחחחחחחח שם קורעחגהבגה

מה זה המשחק.?

אצלי סופר הולךאבי גיל
לגו דופלו. החלקים הגדולים של הלגו
יש לי איזה קופסא גדולה שגירדתי מכל מיני מקומות, מתנות, שאריות מחמותי וכו
תקשיבי מבן שנתיים עד גיל 7
(גיל 7 כבר משחק עם לגו של בני 12 פלוס אבל נהנה עם האחים)
יודעת שאמרת לא הרבה חלקים אבל זה מאוד כיף להם .
בכללי הייתי שואלת את הגננת מה יש בגן ובמה הן אוהבות לשחק. אצלי היו חוזרים מהגן עם בקשות למשחקים דומים
לשאול את הגננת רעיון מעולה.. תודה!חגהבגה

יש דופלו אצל אמא שלי. הן משחקות קצת מדיי פעם, לא עפות על זה..

לדעתי עדיף שבגן יהיה משחקים אחרים מבביתמוריה
מסכימהחגהבגה

רק לקבל רעיונות ולראות את הכיוון

סקר התקן לא הורמונליהריון ולידה

1. איזה התקן שמת?

2. האריך והכביד לך את הווסת?

3. היו לך דימומים/כתמים בין וסתיים? אם כן,קיבלת פסיקה מיוחדת ל7 נקיים?

4. היית מרוצה מהמניעה הזו?


בונוס

אשמח להמלצה לרופא.ה להתקנה במאוחדת באיזור השרון. 

עונהפרח חדש

1. נובה טי פעם אחת ופעמיים גיינפיקס

2. הנובה טי עשה כתמים כמה ימים לפני הוסת הגיינפיקס לא. חוץ מזה דימום רגיל עם שניהם

3. בהתחלה כן, וקיבלתי היתר גורף לבדוק מינימום בדיקות. הפסק יום ראשון ואחרון. כשראיתי שהכל בסדר אז כן בדקתי יותר

4. כן ולא.

כן כי זה מנע הריון

לא כי זה עשה לי בעיות גינקולוגיות אחרות ומסתבר שכנראה התקנים לא יושבים אצלי טוב..

עונה לךאחת כמוני

1. ג'ניפיקס

2. התקנתי אחרי לידה, כשהווסת חזרה האריך- כיומיים שלושה הכתמות לפני ועוד יום עד להפסק.

3. הרבה הכתמות, הקלות בשבעה נקיים

4.סהכ כן במיוחד שהייתי ללא ווסת מס' חודשים, אבל ברגע שהגיעה היה מבאס בגלל הנ''ל 

עונהאנונימית בהו"ל

1. נובה טי

2. הכביד במחזורים הראשונים אחרי ההתקנה, וקצת גרם להכתמות לפני הוסת בוסתות הראשונות. אחר כך היה די רגיל. ייתכן שהזמן להיטהר התארך ביום. לא בטוחה שזה קשור להתקן.

3. רק בהתחלה ואז באמת קיבלתי פסיקה מיוחדת אבל תוך פעמיים-שלוש זה הסתדר.

4. כן!

עונהממשיכה לחלום

1. מונה ליזה

2, האריך את הווסת ביום בערך והכביד את הדימום

3. אין דימומים בין ווסתיים ב''ה

4. במניעה הכי טובה שניסיתי


 

אני מאוהבת במחזור החודשי. זה משפיע פלאים על החשק;)

זה לא הורג לי את הספונטניות - מה שקרה עם הדיאפרגמה.

בקיצור

מבחינתי זאת המניעה הנבחרת

וניסיתי- גלולות הנקה, דיאפרגמה, שקפים ונרות

עונה גםאנונימית בהו"ל

1. מונה ליזה

2. לא

3. לא היו דימומים בין וסתיים.

4. מרוצה מאד. שגר ושכח.

עונה גםנויה12345

1. נובה טי

2. בהתחלה כן, מחזורין ארוכים יותר( האריך לי מ3 ימים ל5 ימים) וגם דימום כבד יותר אבל אחרי 4 חודשי הסתגלות הגוף שלי חזר לעצמו

3.היו ממש מעט, בהתחלה בהסתגלות קיבלתי היתר לבדוק רק הפסק, יום ראשון ויון אחרון

4. ממליצה מאוד. הייתי עם ההתקן תקוםה ארוכה מאוד וזה באמת שגר ושכח. מניעה מעולה בלי כל הבאלגן לש ההורמונים

בהצלחה


עונההמקורית

נובה טי

כן

כן. עם ליווי הלכתי צמוד הצלחתי לא להיאסר רוב הזמן

כן,עד שנהייתה לי דלקת באגן ונאלצתי להוציא, לא החזיק הרבה לצערי, 7 חודשים

עונהדיאן ד.

1. כנראה נובה טי, לא בטוחה

2. כן וכן. גם וסתות יותר כואבים יחסית

3. נראה לי שלא

4. הייתי מאוד מרוצה. מבחינתי היה הכי חשוב ללא הורמונים.

עונההתייעצות הריון
1. מונה ליזה

2. לא


3. מעט כתמים לפני


4. כן, עד שנכנסתי להריון עם ההתקן, חצי שנה אחרי שהתקנתי אותו! אז בדיעבד ממש לא מרוצה..

עונהעם ישראל חי🇮🇱

יצא לי לכתוב על זה כנה פעמים בשרשורים שונים

1. שמתי מירנה - דימומים לא פוסקים וכבדים כחודש ומשהו. ישמע יוזר אבל הרגשתי פיזית משהו זז לי בבטן .התייאשתי והוצאתי.

2. התקן נובה טי- גרם לי לדלקת חמורה באגן וברחם . לקחתי פעמיים טיפול משולב של אנטיביוטיקה בהפרש של כמה חודשים אחד מהשני . כמובן שזה גרם לבלגן רציני בגוף ובקיבה וזה גרם לי להקאות ושלשולים.

הרופאה המצליצה שכדי להפטר מהדלקת,צריך להכנס להריון. וזה מה שעשיתי...

בסוף זה עשה פעולה הפוכה ההתקן הזה 🤣מודה על הילד הזה אבל תכלס הגיע בזמן שלא הייתי בנויה נפשית... בקיצור

לא מתאים לכל אחת ....לרגישות שבינינו.

3. כל הזמן אומרים לשים תחתונים כהים .. קצת קשה לי עם זה

מה,אם יש דם אז מתעלמים ממנו כאילו לא ראיתי ?

ההתקן הזה ממש דפק אותי כי יש לי עד היום כל מני מכאובים טרום ובים וסתיים שלא היו לפני.

לגבי הדלקת שזה עלול לגרום, זה כתוב במפורש כתופעת לוואי לא שכיחה בעלון . שימו לב.

בהצלחה 

אנימקקהאחרונה

שמתי מונה ליזה

הרגשתי כאבי בטן לעיתים קרובות

עשה דימומים והכתמות כל.הזמן

אחרי חודשיים התייאשתי והוצאתי

יש לכן רעיון מה במאכלי פסח גורם לכאבי בטן אצל הקטנאוהבת את השבת

הוא מתענה ממש..

אנחנו לא אוכלים קטניות..


אני חושבת שהתחיל לבכות עוד לפני שאכלתי מהמצות...

(והאמת גם לא יודעת איך להתנזר ממצות ...)

מצות על כל צורותיהןאמא לאוצר❤

כולל קמח מצה וכו'

לי זה עושה כאב בטן נוראי כל שנה

אני פשוט לא יכולה לעכל את המאכל הזה

אויש קשוח.. מה את אוכלת??אוהבת את השבת
קמח תפואאוזן הפיל

וכל מה שעשוי ממנו (עוגיות, עוגות, בלינצ'עס, קרקרים)

זה פשוט נהיה גוש בקיבה וגורם לכאבי בטן

וואוווו תודה חשוב..אוהבת את השבת
קרה לי עם אחד הילדים שהיה תינוק קטן ממש בפסחאורי8

אני חושבת שזה מהמצות. אחר כל השתדלתי לא לאכול מצות, חוץ ממה שחיבים

והתינוק היה רגוע. גם אנחנו לא אןכלים קטניות  מצאתי מה לאכול. 

מעניין.. מה אוכלים??אוהבת את השבת
זה באמת קשהאמאשוני

אוכלים דגים עם הרבה ירקות.

אפשר להקפיץ חזה עוף עם כרובית.

קציצות בשר עם רוטב וקינואה

בבוקר חביתה עם גבנצ וירקות.

תנסי מצות שיבולת שועל זה קצת יותר שפוי.

מרק עוף עם ירקות

עוד קצת וזה נגמר

לא אוכלים קטניות.. אבל תודה!אוהבת את השבת
יש דעות שקינואה זה לא קטניותקופצת רגע
לא שזה לא קטניות, אלא שזה קטניות שלא היו בגזירהיעל מהדרום
אכן. התכוונתי לא קטניות לעניין איסור קטניות בפסחקופצת רגע
רעיונות ממש טובים!אוהבת את השבת
אם אתם לא אוכלים קטניות, אולי יש יותר מוצרי חלבכורסא ירוקה
מהרגיל,והכמות הגדולה משפיעה  עליו?
נמנעת מחלבי..אוהבת את השבת
כי עושה לו כאבי בטןאוהבת את השבת
לאכול מלא חלבונים וירקותמחי

אני לא אוכלת מצות מחוץ לליל הסדר והסעודות כי זה עושה מלא כאבי בטן.

מתמלאים מעופות, דגים, בשרים עם ירקות חיים/אפויים/מבושלים וכמובן הרבה תפוחי אדמה. לא לשכוח לשתות הרבה מים. שקדים ואגוזים זה גם משביע. שייקים של פירות בין לבין.

 

ואיך בא לי להראות את זה לכל הטוענים בתוקף (ובתוכם רופאים) שהאוכל לא עובר בחלב אם ולהתנזר מחלבי וכו' זה מיתוס 🥴 

חיבוק לקטני!! מקווה שירגיש יותר טוב בקרוב!

לצערי יש הרבה רופאים שלא מבינים בזהרק טוב!

כולל רופאי גסטרו.

רופא התווכח איתי שהשילשולים של הבן שלי זה דבר נפוץ בגיל ולא קשור לאוכל שאני אוכלת. בפועל היתה מובהקות מוחלטת בין המאכלים הבעייתיים לו (לקח לנו זמן לעלות עליהם) לבין השילשולים. ברגע שגילנו את הכל לא היה שילשול אפילו פעם אחת! למרות שהיה במעון וזה גיל שילדים נדבקים הרבה אחד מהשני.

לפני כמה זמן הייתי איתו אצל רופא גסטרו אחר, אמרתי לו מה היה לו כתינוק, מיד כתב את זה בהיסטוריה הרפואית עם השם המקצועי. רופא שמכיר ומבין. 

תודה רבה על כל העצות!!!אוהבת את השבת
ועל החיבוק והדאגה חיממת ת'לב🩷

תאכליבשורות משמחות

חלבונים וירקות יחד

ולא לערבב עם מצה בכלל חוץ מסעודות שבת-חג מאוד יכול להקל על העיכול לאכול קודם מצה לסיים ואז לאכול ירקות ובסוף חלבון

או לאכול מצה עם ירקות בלבד גם אפשרות

מעניין ממש. תודה!!!אוהבת את השבת
תפוחי אדמה בכמות גבוהה!חוזרת בקרובאחרונה
אני שומאת את החג הזהנפש חיה.
מזל שאין ממנו הרבה
🫂🫂🫂רקאני

האמת שהרגשתי ככה לפני החג

ודאגתי לעצמי לכמה שיותר דברים שאני אוהבת שימתיקו לי אותו

ועכשיו ממש בסדר לי ברוך ה'

ברוגע

אני גם חשבתי ככה בהתחלהנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך י"ח בניסן תשפ"ו 18:10


 

+ מריבה לפני החג שלא יצאתי ממנה

כי נפגעתי ממש

ואני לא רוצה לפתוח את זה עכשיו. אין מצב. 

קשוח ממשרקאני

חיבוק ❣️

חיבוק גדול ונשימה עמוקהשופטים
מתואמת

את שונאת את החג או את הדברים הנלווים לו?

תנסי לעשות הפרדה, בשביל הנפש שלך - חבל להרגיש שחג אחד מן החגים שנתן לנו הקב"ה הוא לא נחמד לנו...

זה עבודה גם להפרידנפש חיה.

וכשאני כועסת מאוד

זה מאוד קשה לישות את זה

ולהיות ממוקדת

כי אפילו לפרוק את הכעס לבעלי

אני לא תמיד מצליחה. 

זו באמת עבודה קשהמתואמת

לא סתם אנחנו עכשיו בימי עבודת המידות של ספירת העומר...

מאמינה בך שתצליחי בסוף❤️ אם לא השנה - אז בשנים הבאות...

לא יודעת כמה זמן אתם נשואים ואם יש ילדים קטניםאנונימית בהו"ל

אני הרגשתי דברים דומים, כל חול המועד מחדש היה החלום ושברו..


אבל פתאום הילדים גדלו קצת, וגם למדתי איך לדבר שיהיה לו קל לו לקבל את הדברים וגם הוא למד אילו דברים יותר חשובים לי, והיום גם אם לא תמיד הכל מושלם ויש ציפיות וריבים אנחנו מצליחים להתגבר מהר יותר..


אז באמת צריך לתחום את הכעס והאכזבה לרגע הזה ולהאמין שברגע הבא ממש יכול להיות יותר טוב.

וכל מריבה וכל שנה יש התפתחות ואפשר להגיע למקום אחר.


מתפללת בשבילך לסיעתיא דשמיא וקירוב לבבות

עברנו את הרוב 🤗אמאשוני

בבוקר הנחמה הייתה שעברנו את רוב ימי השבתון (חג, שבת)

היום אפשר לומר שעברנו 4. נשאר 3 ב"ה

חיבוק יקרהנגמרו לי השמות

ב"ה שיהיה לך רק טוב ❤🙏

חיבוק ענק ענק יקרהגלויהאחרונה
אני יכולה קצת להבין מניסיוני המעט ...
מה אתן אוכלות השבוע?(הריון,מתבגרת.מחכה עד מאוד

נראה לי המצות עושות לי ממש רע...

אני עם כאב בטן חלש כזה כל היום.

עצירות...

צרות של עשירים.


ואין לי מה לאכול

הייתי אצל הרופאה והיא אמרה לי שחסר לי ברזל

לפי הבדיקה דם.


תוספת ברזל עוד יותר עושה עצירות, ואני לא מעיזה לקחת.

ומרגישה אכן ממש חלשה בעקבות החוסר ברזל.

כולל סחרחורת...


מה שגורם לי לישון הרבה,גם להיות הרבה סתם על הספה..

בלי כח לנקות, להכין אוכל ועוד...

ואז הגדולה שלי בכיתה ט באה בלי סוףףףף בתלונות עליי

כמה אני אמא גרועה שלא עושה כלום בבית

ולמה אין לי כח לילדים שלי..

והיא רוצה רק שתיי ילדים.

כדי שאצלה הכל יהיה מושלם.

כדבריה

זה פוגע כי היא כל הזמן רואה את חצי הכוסות הריקה ולא את כל המאמצים שלי כמו לבשל לשבת וכו.

היא עוזרת אבל כל הזמן נותנת הרגשה מתנשאת ופוגעת...

כמה פעמים ממש בכיתי ממה שאמרה.

לפעמים מנסה להתעלם ולא לפתח מריבה

וואי איזה קשוחהמקורית

קודם כל חיבוק♥️

לגבי האוכל - אפשר בעיקרון ביצים ירקות עוף בשר דגים למי שלא אוכל קטניות

למי שכן יש עוד הרבה אופציות. אם תרצי אכתוב לך כל מיני דברים שהכנו פה (עם קטניות ובלי)


לגבי הילדה - הייתי מעמידה אותה במקום האמת

לא כי התחושות שלה לא במקום, אלא על הדרך

ואגב,ילדה בכיתה ט יכולה לתפעל יופי דברים שהיא צריכה

במקביל לזה הייתי שואלת מה הקושי עם המצב הנוכחי מבחינתה. ז"א, למתן את הדיבור הלא המכבד ולשים לו גבול ומצד שני לתת מקום לתחושות שלה

וואו. הלם מהדיבור של הילדהבאתי מפעם

לדעתי תעמידי אותה במקום.

גם אם אמא לא כמו שתכננתי לא מדברים ככה על הורים!

חיבוק, זה ממש יכול לרסק המילים האלה ❤️

אל תזלזלי בכבוד שלך, גם כאדם וקל וחומר באמא אסור שידברו אלייך כך . 

חיבוקכורסא ירוקה

ממש מילים מרסקות מה שהיא אומרת לך

מסכימה שזה לא צריך להיות וכדאי להבהיר לה איך מדברים

אבל לא יודעת איך הייתי ניגשת לזה, אז פשוט חיבוק.


תאכלי בשר, לא עוף, והרבה טחינה (אם את לא אוכל קטניות אז אחרי החג), זה מלא ברזל.

ותנוחי הרבה. החולשה הפיזית גם מחלישה נפשית מאד

תרגישי טובמקלדתי פתח

נסי ספטון-ברזל נוזלי שלרבים מםחית ממש את תופעת הלואי של עצירות.

בחג-מלא מים, תשלבי פירות.

לגבי המתבגרת.... אין לי עצה טובה לתגובה וחינוך, פרקטית:

שימו בטטות כמו שהם בתנור וזו תוספת ב0 מאמץ.

יוגורט עם פירות ושקדים ואגוזים זו אחלה ארוחה בחול המועד

שקית סנדפרוסט תערובת ירקות למרק גם יהיה טוב לך וגם אוכל מבושל

לגבי המתבגרתמתיכון ועד מעון

היא מודעת לזה שאת בהריון ומצבך הבריאותי גורם לך לעייפות?

היא מדברת לא יפה אבל היא נוגעת בנקודה, אמא שלה שוכבת ונחה בעוד היא נאלצת לעזור. אולי אם היא תבין מה הסיבה זה קצת ירגיע את הכעס והביקורת שלה?

אני חושבת שהייתי מנסה כן להראות לה שהכעס שלה מובן ולהסביר לה

מתואמת

בקשר לברזל - תנסי אקטיפרין (תשאלי קודם את הרב שלכם אם מותר לפי הפסיקה שלו), לי הוא היה ממש טוב גם מבחינת העלאת הברזל וגם מבחינת העצירות.

בקשר למזון - אם אתם ספרדים אז תאכלי בעיקר קטניות. אם לא - אז אולי תנסו לחפש לחמניות מקמח תפו"א, יכול להיות שהן יהיו קלות יותר... והרבה ירקות.


ובקשר לבת שלך - זה נושא גדול ורחב, ולא בטוח שעכשיו כשאת חלשה זה הזמן המתאים לטפל בזה... אבל אולי כדאי שבעלך ייקח אותה לשיחה, ויאמר לה שבתור בת גדולה מצופה ממנה לעזור במצב הנתון, ובשום פנים לא להעביר ביקורת על אמא שנתנה לה חיים ונתנה לה המון במהלך השנים. ואת כל ההחלטות שלה לעתיד היא יכולה לכתוב לעצמה ביומן או משהו, ולראות אם היא רוצה עדיין לקיים אותן כשתגיע לגיל...

ובטווח הארוך - אולי לחשוב על טיפול בשבילה...

ובקשר לך עצמך מולה - זה באמת ממש פוגע ומעליב, אבל תזכרי שעם כל זה שהיא הבת שלך והדברים שהיא אמרה הם מולך - זה שלה ושייך לה, ולא קשור אלייך.

זה גיל שבו יש הרבה בחינה של האישיות שלי מול האישיות של ההורים, וזה גיל נהנים לגבש בו דעה עצמית על העולם - אבל זה רק הגיל, ובהמשך בע"ה היא תתאזן.

ואת באמת במצב רגיש גם ככה, אז הגיוני שזה יוצר לך פצע, אבל שוב - זה לא קשור אלייך. את טובה ועושה את כל המאמצים להיות אמא טובה בנתונים הקשים האלה❤️

זה פתאום נוחת עליימחכה עד מאוד

כי היא ממש ילדה טובה טובה.

פתאום נופחת עליי עם יציאות כ"כ מפחידות,שאני מאמינה לה-את סיעודית,זה טראומה לילדים שלך ועוד...

אח"כ עובר לה ,חוזרת להתנהג יפה.

ואני נשארת עם המילים והפחד שאני עושה לכולם צלקות...


ואשכנזים אין מה לאכול לא בארוחה מבושלת...

עכשיו היא מתוקה ומכינה לי ארוחת לילה כי אני מתה מרעב...לא יודעת איך להתנהל עם הקצוות האלו שלה...

הכוונה-נופלת עליימחכה עד מאוד
כבר לא יודעת למה לצפות 
היא מתבגרת. הקצוות זה נורמאלייעל...

אל תיבהלי ממה שהיא אומרת.

תעשי את השתדלותך, בכלים ובכוחות שלך.

ואל תדאגי, להרבה יש תקופות כאלו והילדים גדלים בסדר גמור, לא צריך לקחת ללב כל משפט שלה

הי, קודם כל חיבוקאוזן הפיל

נשמע שאת מתמודדת עם הרבה.

רק מילה לגבי המתבגרת

זה שלב שבו קצת חוזרים להיות ילדים בני 3

לכן ההתנהגות הקיצונית

לכן המילים הלא רלוונטיות בעליל

אני לא אומרת לך מה לעשות

רק נותנת מבט חדש כדי שלא תתערערי

כמו שלא תתרגשי מילדה בת 3 שתגיד "אמא את פויה"

ככה דיבורים של ילדה בת 13 לא אמורים לרגש אותך

אפילו שהיא נראית כל כך חכמה ומבינה, בוגרת ורגישה, גדולה וגבוהה

ברגעים האלה היא שוב בת 3 ואת אמא שלה

כי היא בגיל ההתבגרות...מתואמת
וזה מקסים שיש לה את הרגעים הטובים! תנצרי אותם, ותשתדלי לשכוח את אלה הרעים, שנובעים נטו מההתבגרות ולא מהאופי הבסיסי שלה...
את לא עושה להם צלקות ...אורי8
הבת שלך בגיל ההתבגרות. נורמלי בגיל הזה שיש ביקורת על ההורים ואומרים אותה לפעמים בצורה לא נעימה ופוגעת.גם אני היתי לפעמים מתבגרת כזו , זוכרת כמה דברים והעאות שאמרתי לאמא שלי. וגם אחת מבנותי אמרה לי גברים ממש'דומים למה שהבת שלך אמרה. היא גדלה כבר מאז ןהיא הרבה יותר מתונה היום בגיל 20. כיתה ט זה הזמן הכי קשה בכיל ההתבגרות לפי דעתי, בערך בכיתה יא- יב , הם מתמתנים . מצחעה לך לא לקחת ללב את האמירות שלה, זה קשה ממש, אני ממש בעבודה עם עצמי על זה. לפעמים אמירות של מתבגרים יכולות להוריד אותי ממש. זה משתפר בינתיים ממתבגר למתבגר( מקווה). כן חושבת שכדטי לומר לה שזה ממש לא נעים לך, ופוגע. זו הדרך שלה ללמטד שלמילים שלה יש כח וללמוד להיות יותר רגישה. כן להסביר לה שזו תקופה זמנית וככה זה בתחילת הריון, ושזה בסדר שלפעמים יש תקופה שלאמא קשה יותר, הכוחות יחזרו. בסוף דרכך היא לומדת להיות אשה וזה חשוב ממש'שהיא תלמד שאמא היא לא סופר וומן. ולפעמים מותר שלא יהיה לה כח. ושהבית לא יתנהל מושלם. היא בביקואת כלפייך כי היא בונה את עצמה עכדיו ובדמיון שלה הבית צריך להתנהל מושלם. לצאת עם הדמיון הזה לחיים זה מתכון להרבה כאב לב . דוקא זה שאת מרשה לעצמך להיות חלשה ולהעזר ושזה בסדר שיש תקופות שהבית לא מתנהל 100. ככל שאת בסדר עם זה ומצליחה גם לתת לה יחס ולראות אותה( להעריך את מה שהיא כן עושה, לדבר איתה ולהתענין בה, גם כשאת נחה) . את נותנת לה דוגמאהדל אמא שמותר לה להיות גם בתקופה חלשה וזה בסדר ויעבור בעזרת ה" . בטווח ארוך זה בונה מודל מציאותי יותר של חיים. זם אם על פני השטח היא בביקורת על זה עכשיו. 
התפיסה שליoo

שתקשורת הורה ילד

באחריות ההורה באחוזים גבוהים


בניגוד לתקשורת של 2 מבוגרים

בה יש ציפייה וצורך מהצד השני


תקשורת הורה ילד צריכה להיות מבוססת על הבנה של ההורה

שהוא לא בלבל של הילד

שהילד לא צריך לספק צורך ולא כדאי לתלות ציפיות


לכן כשילדה אומרת משהו שלילי

אין מה לקחת אותו מספיק ברצינות כדי להיפגע ממנו

אלא להבין את הצד שלה


גם אצלי היו בעבר אמירות דומות

ובצדק

עם השנים אני הפחתתי עשייה בבית וזה הביא שאלות/ טענות מצד הילדים

אז הייתי עונה בסתמיות

נכון אני לא עושה/ אין לי כוח/ לא בא לי

לא ראיתי בזה טענה שצריכה התייחסות

זכותם לתהות ולרצות

וזכותי לבחור לעשות אחרת

אם כי אף פעם לא בקשתי מהם לעשות במקומי


אם הילדה צריכה לעבוד לעשות עבודה שהיא מצפה שההורה יעשה

היא גם קצת צודקת


אולי זה מעצבן שילדה אומרת משהו צודק וגורמת לתחושה של חוסר אונים

זה לא אומר שהיא לא בסדר

זה אומר שיש מצב מורכב

והיא אומרת את אשר על ליבה כמו שילדים/ מתבגרים (ולפעמים גם מבוגרים) אומרים


(ולרצות 2 ילדים זה טוב

לא בגלל מספר כלשהו

אלא

יכולת לגבש דעה ולרצות בגיל צעיר

זה דבר מעולה)

לגבי הברזלעם ישראל חי🇮🇱

תנסי את האבקה של אלטמן

לי אישית זה עשה הכי פחות תופעות משאר התוספים


לגבי האוכל גם לי המצות עושות בלגן שלם ... 😪 גם מחפשת מה להכין בלי מצות

לגבי בתךעם ישראל חי🇮🇱

חיבוק❤️

לא פשוט

אבל כמו שאומרים

שהיא תהיה אמא רק אז תבין כמה זה לא פשוט

ותתפחי לעצמך על השכם !! על כל דבר את עושה למען הבית והמשפחה

זה לא מובן מאליו במציאות המטורללת הזאת..!

תנסי לדבר לליבה ולדבר אליה כנו מבוגר

להסביר לה את הקושי שלך מנקודת מבטך

בלי צעקות וכעס

תני לה כמה ימים

לפעמים השתיקה זה הדבר הכי חכם לעשות

וזה גורם לצד השני לערער .

בשוט'

מזדהה ממשעוד מעט פסח

גם למתבגרת שלי יש אמירות דומות (פתחתי על זה שרשור בפורום אמ''ה, מאמינה שהוא עוד בעמוד הראשון).

עוזר לי לזכור שזה 'בורח' לה. זה לא היא- זה הגיל. וכמו שאני לא מתרגשת כשלבן ה-3 בורח פיפי, ככה לא צריך להתרגש ממה שהיא אומרת. ואולי זו השוואה מעליבה, אבל לי זה עוזר להחליק ולא לקחת ללב.


האמת שמאז השרשור שם שמתי לב שאני לוקחת כמובן מאליו את המעט שהיא עושה בבית. והחלטתי להעצים את מה שהיא כן עושה.

ביום שישי היא שטפה כלים. אז נכון שזה היה הדבר היחיד שהיא עשתה- אבל החמאתי לה על זה ממש, שהם יצאו נקיים, ואיך היא הצליחה לארגן אותם במתקן ייבוש של פסח...

ואז אחרי הדלקת נרות היא הציעה לקחת איתה את הקטן לתפילה כדי שאוכל לנוח.


אז אולי גם היא מבקשת פה משהו, שהוא לאו דווקא אמא מתפקדת במשרה מלאה. אולי היא צריכה שתראי יותר את מה שהיא כן עושה, אולי היא רוצה שתקדישי לה זמן למרות העייפות, אולי היא פשוט דואגת לך וככה זה יוצא לה (במיוחד אם היא לא יודעת על ההריון). לפי האמירה על השני ילדים- אולי אפילו היא שואלת את עצמה איך היא תסתדר כשהיא תהיה בהריון, זה כבר יכול להתחיל להדאיג בגילאים הללו...


בקיצור, תנסי לשמוע בין המילים, ולספק את הצורך המהותי שלה גם בלי לקום מהספה.

תודה לכולם, ממש עזרתן,זה יותר עמוק..מחכה עד מאוד

להבין שככה זה גיל ההתבגרות....אני חושבת שאני נופלת ממש שהיא יוצאת עליי כי אני בעצמי מרגישה גרועה.

אז בעצם היא באה לקרקע רעועה לכתחילה ורק נשאר לה להדליק לי את האור לכאורה...

ומראה לי מה שאני חושבת על עצמי.

שאני מרגישה לא בסדר.

שאני חלשה,שאין לי כח לסדר את הבית,לשמור עליו נקי,להיות אמא רגועה....

כאילו מעצמי אני מרגישה לא בסדר על התפקוד שלי...

אז להיות מולה ברוגע אני צריכה קודם להיות חזקה בבפנים שלי ואני לא יודעת איך לעשות זאת..

זו יכולת מדהימה של ילדיםעוד מעט פסח

תמיד לזהות את נקודות התורפה של ההורים וללחוץ דווקא עליהן (קראתי פעם מחקר שהתדר של הבכי של התינוק מתאים לחדר ספציפי שהכי יפעיל את ההורה הספציפי שלו).

וזה מה שכל כך מגדל אותנו בהורות...


ואני חושבת שעצם המודעות שלך היא כבר צעד ענק בכיוון. כי באמת את עושה כרגע את הדבר הכי גדול בעולם (מגדלת בתוכך חיים). ובאמת מותר לך להיות חלשה ופחות מתפקדת.

וכל כך קשה לנו כנשים להצליח לאהוב את עצמנו גם כשאנחנו ''לא עושות כלום''.

אבל את מדהימה, אלופה ואהובה מעצם היותך. לא צריכה לעשות כלום כדי להיות זכאית לזה.

זה לא להיות חזקה מבפניםoo

אלא לקבל את עצמך גם כשאת חלשה ולא מתפקדת

זה בסדר לא לתפקד

זה לא מהות חיינו

להפך

מהות החיים

זה להיות שלמים עם עצמנו

גם ברגעים חלשים

לגמרי נכון זה באמת העבודה שלנו תמיד- להיות מדויקותפה משתמש/ת

כשאנחנו בטוחות בעצמינו אז האמירות בחוץ לא מסעירות אותנו

ואז את יכולה לעמוד מולן בשוויון נפש יותר ולא להתערבב

לזהות מה היא צריכה לשמוע

ולא לדבר מהבטן ומהפגיעות

ולא להצטדק מולה.את לא צריכה בכלל להכנס לעמדה ולשדר לה עלבון

זה לא בריא לשתיכן

אני מסכימה איתך שזה יותר עמוק מלהבין שזהממתקית

גיל ההתבגרות.
אני לא הייתי נותנת לבת שלי לדבר אלי בכזו צורה, כמובן נותנת לה מקום לבטא רגש, ומחשבות אבל לא בדרך מזלזלת כלפי אמא ובחוסר כבוד, בפרט שזה פוגע בך ונותן בך תחושות לא טובות.

מה זה אומר לא הייתי נותנת?מחכה עד מאוד

אני מעמידה לה גבולות.

אומרת-תדברי בכבוד או לא ככה מדברים.

מרגישה שזה סיסמא שהרבה מדברים עליה

לתת מקום לרגש,אבל לא לדבר בחוצפה.

יש מתכון כזה ?

אשמח לשמוע.


אבל מה היית עושה?

לכי מהבית?

מרשה לעצמי לענות רגעהמקורית

הרבה פעמים גם אצל מבוגרים יש האשמה  והשלכה החוצה כשמרגישים תסכול במקום להתרכז במה שאנחנו מרגישים בעצם

ולכן הנכון הוא להסביר לה את זה

שתדבר על מה היא מרגישה במקום להאשים אותך

לדוגמה - אני מרגישה חוסר אונים כשאת שוכבת ככה ונראית חולה כל היום

את חסרה לי/ האוכל שלך חסר לי/ אני מרגישה שאני הולכת לאיבוד פה בבלאגן


סביר להניח שזה מה שהיא באמת מרגישה אבל לא יודעת לבטא

תודה!! וממש ככה...ממתקית

יש לדבר רגשוץת, שזו לפעמים למידה נרכשת
ויש לדבר לאמא לא בכבוד

"ככה לא מדברים
"תדברי בכבוד"
זה כמו לדבר אוויר
זה הרבה יותר מעבר, הרבה יותר עמוק.
מה אני מרגישה? מפריע לי ש....
הייתי רוצה ש...
ולא האשמה
את...
ואת...
ואת...
זה שלב ראשון
 

אגב, בגלל שעכשיו את חלשה וחסרת כוחות עם ההריוןממתקית

הייתי מציעה שבעלך יאיר את עיני הבת בעניין.
לא נראה לי שמה שאכפת לך עכשיו זה איך היא מדברת... פשוט זה מציק לך בלב וחבל.
 

אהבתי מאודשיפור
אולישיפור
אפשר לשתף אותה שגם לך קשה ואת מתבאסת שאת חלשה ופחות יכולה לתפקד בצורה מלאה בבית. להראות שגם את מבינה את הקושי שלה בתוך הסיטואציה. לדבר על זה שזה קושי עובר ובסוף יהיה תינוק ולכן זה שווה בעינייך. באמת כל ילד דורש מאמצים, וזה יכול להיות לא פשוט, ועדיין אתם עושים את זה מתוך רצון לגדל משפחה גדולה ויפה. וכשהיא תקים משפחה משלה, היא תעשה את השיקולים שלה בנושא.
כמה דבריםפה משתמש/ת

א. לגבי הברזל ממליצה על ברזל עדין של סולגאר- זה לא עושה בכלל תופעות לוואי ולי כן עזר. ויש גם עוד תוספים טבעיים שנותנים כח

גם לאכול תזונה נכונה לחיוזק ברזל עוזר..


 

ב. לגבי הבת המתבגרת- היא יודעת על ההריון?

וגם אם לא..אני היתי לוקחת אותה במזן רגוע לשיחה..

מסבירה לה שאת מבינה שבתור ילדה יש לה כל מיני מסקנות ורגשות סביב מה שקורה בבית

משתפת שיש דברים שקל לחשוב כשאת מחוץ לסיטואציה..ושיש דברים שלומדים ומבינים אותם מתוך הנסיון חיים.. שקל לחשוב שאנחנו הכי חכמים ויודעים הכל יותר טוב מההורים אבל שתקח בחשבון שלא הכל היא יודעת..ולא הכל כזה קל כמו שנדמה לה..

ושמותר לה לגבש דעות עצמאיות ושונות..אבל שאדם בוגר לומד לא לומר כל דעה שיש לו בקול רם..לא כביקורת..קל להשמיע ביקורת אבל צריך גם רגישות לחשוב האם הז מועיל או רק פוגע ומחליש

היתי מזמינה אותה בכיף לשתף בתחוושת ןבשאלות- אמא אני רןאה שאת חלשה ובלי כח ושהכל מרגי ש לך קשה זה גורם לי לחשוב שלא כדאי להביא הרבה ילדים.. מה את אומרת

ולפתח שיחה סביב זה

ולא לומר בהתרסה כל דבר..


 

תלוי איך את מכירה אותה ומה נשמע ומה לא..אבל כן שיחה בוגרת שמזמינה אותה לגדול לא רק בדעתנות אלא גם ברגישות

 

אני חושבת שדבר ראשון את צריכה להחמיא ולהריע לעצמךממתקית

מול הבת שלך!!!
בפירוט...
אפילו בדברים הקטנים ביותר
את לא צריכה להיפגע מביתך וכדאי שתשקפי לה בהתאמה מה דבריה מחוללים אצלך, וכמה צער זה מקנה לך, בנוסף להעצמה ןהערכה שתראי לבת שלך על העזרה.
אני עם הריונות קשים של היפרמאזיס- חוסר תפקוד מוחלט לכמה חודשים בתחילת כל הריון.
בעלי לא נתן למתבגרות בבית לדבר אליי בזלזול ובמילים של כל היום את ישנה, לא מתפקדת וכו..
תמיד דאג לפאר ולרומם, כמובן שיחס מזלזל כלפי אמא לא התקבל, ולאחר שיח גם לא המשיך. 
אני לא הייתי מוכנה שהבת שלי תדבר אליי ככה, כמובן תעשי את מה שנכון לך.

כמה דברים:תהילה 4

א. לגבי אוכל. היית ממליצה על שייקים, מרק ירקות וכאלה. אפשר להכין כמות גדולה ואז לאכול כל פעם קצת.

ב. לגבי הבת שלך. אני חושבת שאץ צריכה לתת מיסגור: היא מתבגרת והביטויים שלה בעיקר מצחיקים. ומצד שני- את בהריון ורמת ההורמונים משפיעה על הרגישות הגבוהה שלך. ולכן זה עוד יותר פוגע. הייתי מתעלמת מהאירוע ומתייחסת לזמנים הטובים שלה.


מאחלת לך לצלוח בשלום את הימין האלה.

אני רוצה להעיר משהו לחלק מהמגיבותיום שני

הרבה פעמים הסתכלתי על הורים שילד שלהם התנהג מוזר או לא בפרופורציה, וחשבתי לעצמי שההורה הזה לא יודע לשים גבולות. או ריחמתי שהמצב כל כך חריג. או תהיתי איך הם נותנים למצב כזה להמשיך?!


עד שזה מגיע אלי... עד שזה קורה אצלי...


הנערים- מלשון התנערות.

מתבגרים מדברים לפעמים בצורה שהשומע לא מאמין!

עד שזה קורה אצלך בבית... במשפחה טובה של "אנשים שיודעים לחנך".

וגם הורים שזוכרים את גיל ההתבגרות של עצמם - נראה שכל דור מתעלה על הדור הקודם .


אז פותחת יקרה, זה באמת לא נעים שהבת מתחצפת ככה,

אבל עד שזה לא קורה בבית שלך אתה לא מבין באמת.


כשאומרים "איך אתם נותנים לה לדבר ככה" - אותי לפחות זה מחליש מאוד.

קודם כל חזקי את עצמך על המציאות המורכבת שבה את נמצאת, באמת שלא הכל בשליטתך או באחריותך



מי שישמעooאחרונה

מה הילדה אמרה

הוציאה בלי פילטרים את שעל ליבה

זה הרבה יותר טוב מבית שאסור לדבר בו

שמשתיקים את הילדים

והמחירים עלולים להיות כבדים למשך שנים ארוכות


(אצל ההורים שלי השתיקו

והמחיר של זה

קשר רופף מאד עד היום

למרות שאני מעל 20 שנה מחוץ לבית)

אין לי איפה לפרוקאנוונימית1

חזרנו משבת אצל חמותי.


אני מרגישה שאני פשוט מתפוצצת מבפנים.

אין לי יכולת לשתף אף אחד באמת.

חברות- לא שייך בכלל.

אמא שלי- לא באמת נעים.

את בעלי המתוק- למרות שהוא כל כך מבין, מסכים ומכיל, יש גבול כמה אני יכולה לשתף. אלה ההורים שלו.


אבל שנים על גבי שנים של מטענים, פערי מנטליות קיצוניים. אני יודעת בשכל שהן אנשים טובים אבל אני פשוט סובלת להיות איתם. מכל מיני סיבות.


כשנגמרת שבת אצלם אני מרגישה שהחמצן נגמר איתה.

פשוט יושבת בשירותים שלי עכשיו ובוכה כי אין לי איפה לפרוקקקקק

לי יש חברה אחתמתיכון ועד מעון

שלה אני פורקת הכל, פחות שייך לפעמים מול הבעל ואני חייבת לשתף, החברה הזו לא מכירה בכלל את הנפשות הפועלות אז מרגיש לי שזה פחות גרוע.

לפעמים אני פשוט חייבת כדי לא להתפוצץ

לחברה אני לא מרגישה בנוח מחשש שיום אחדאנוונימית1

היא תפגוש את חמותי או משהו...

כלומר אם מארחים אצלנו אז היא יכולה לפגוש את השכנות שלי.

וחברות טובות ממעגלים אחרים מכירות אותה...


אבל שמחה שמצאת לעצמך כתובת🩷

תפרקי קודם כל לתוך עצמךמדברה כעדן.

יומן, אולי פה...

הפריקה היא חשובה ממש ממש

לתת לעצמך להרגיש הכל...


ואז לחשןב איך את מתקדמת... לי זה עזר לפני כמה ימים... ואז חשבתי עם עצמי איך אני מתקדמת עם הרגשות שלי...

(בנושא אחר) 

אפילו פה יש לי טיפה היסוס.אנוונימית1

זה לא נעים לי לכתוב שאני לא סובלת את חמותי.

אבל זה המצב.


 

ומכיוון שאני יכולה רק לשנות את עצמי, אני מתוסכלת מזה שאני לא מצליחה להתקדם.

מנסה להיות בעין טובה. מנסה ללמד זכות.


 

אבל אפילו בלי קשר לדברים המורכבים ומטענים שיושבים שם שנים....


 

בכללי אני שונאת ליסוע אליהם. לא נוח שם בכלל, לא נקי, האוכל על הפנים, וגם.... זה קצת הזוי לומר- חמותי פשוט מריחה נורא. אני לא חושבת שהיא שמה דאודורנט מימיה. ואני סופר רגישה לריחות. היא אמרה פעם לגיסתי "אני לא מזיעה אז לא צריך לכבס את הבגדים שלי".

חברות- היא לא מכבסת את הבגדים שלה!!

ואתן לא מבינות כמה קשה לי לחבק אותה לפני שבת ואחרי. אני לפעמים יוצאת כדי לנשום אוויר כי רק להיות לידה זה טו מאצ' לעיתים.

בשבתות קיץ- ה' ירחם כי הם גם לא בקטע של מזגן.


 

וואי תקשיבו בחיים לא חשבתי שאני אכתוב את הדברים האלה

אוי, ממש קשה ריבוזום
אין לי מה לומר, רק שברור שקשה לך ושאת צריכה לפרוק אחרי ביקור שם. רק מה שפירית זה מספיק בשביל התגובה שלך, יחד עם עוד מורכבות ופערים מנטליים בכלל... תבכי ותשחררי לגמרי. למה את מרגישה לא בסדר? את ממש מובנת וזה באמת קשה, זה לא אומר שמשהו בך לא טוב!  
תודה על החיבוק♥️ אני חושבתאנוונימית1

שהקושי נובע מכל מיני דברים.


 

א. איך הגעתי למצב שאני לא סובלת בן אדם ככה? ועוד משפחה? לפעמים יוצאים ממני רגשות מפלצתיים על כל דבר שזז בהקשר של חמותי


 

ב. הניפוץ חלום. תמיד חלמתי שחמותי תהיה חמות כמו אמא שלי... זורמת, כייפית, שיח פתוח ומחכים. אין את הדברים האלה בשוםםםם צורה. אין לה חוש הומור, אין לה אינטליגנציה רגשית בכלל- למשל היא לא מבינה את כל השיח הזה של תיקוף רגשות. אז כשהילדה שלי נופלת ובוכה ואני אומרת "אוי מתוקה שלי זה באמת כאב" אז היא אומרת "לא לא, לא קרה שום דבר".

או שבכללי בעלי אמר שאין עניין להסביר לה שנפגעתי או שהוא נפגע כי היא לא מסוגלת לדבר על רגשות. השיח איתה מאוד שטחי כזה.. אז מתוך נימוס אני מפתחת איתה שיחה אבל אי אפשר לנהל איתה שיחות אינטלגנטיות או משהו כי היא לא מבינה (היא גם אומרת את זה). אז זה יכול להיות מאוד מעייף לקשקש סמול טוק שבת שלימה. ב"ה יש גיסים וגיסות מהממים שאפשר לדבר נורמאלי איתם

 

ג. הם באמת בסופו של דבר אנשים טובים. אני מבינה את זה היטב בראש. וזה עצוב לי שאני לא מסוגלת לעשות סוויצ' בלב כי הם לא עושים שום דבר מרוע. אז למרות שקשה לי, אני לא מעוניינת לפגוע בהם

זה נשמעאיזמרגד1

שהניפוץ חלום הוא החלק הכואב מבחינתך. שעוד לא השלמת עם זה שחמותך היא לא מה שחלמת.... כי סך הכל ממה שכתוב פה נשמע שהיא בנאדם טוב והכל, רק לא מה שחלמת עליו. אם תשלימי עם זה, אולי יהיה לך יותר קל.

ועוד משהו, יכול להיות שאת מעריכה אנשים לפי האינטליגנציה שלהם? ראיתי שהרבה פעמים לאנשים אינטליגנטים קשה להעריך אנשים שהם לא. אולי כדאי להתמקד בזה, למצוא את הדברים הטובים שיש בה (ובטוח יש אם היא גידלה את בעלך) ולמצוא מה בה ראוי להערכה.

בוודאי שזה משהו שאני צריכה להשלים איתואנוונימית1

חלק מהקושי שלי זה שהשכל מבין אבל הוא לא מצליח להשליט על הרגש...


 

אני חושבת אבל שזה באמת ערבוב של כמה דברים יחד. כלומר זה לא רק הניפוץ חלום. זה גם דברים שהיא עושה שלא קשורים לקשר שלנו.


 

לדוגמא, אני מגיעה מבית שמקפידים על ההלכה, וזה ממש חלק ממני באופן מובהק.

ב"ה בעלי הוא גם ככה וזה חשוב לו.


 

ההורים שלו, פחות. בלשון המעטה.

לכאורה זה בכלל לא קשור אליי! עבודת ה' שלהם ומה אני נדחפת.

אבל כשאני מתארחת, זה כן משמעותי.


 

כי יש דברים כל כך קריטיים בכשרות למשל שאין לה כח או שזה לא משנה בעיניה.

ואז זה כן משפיע עליי. אם זה לא היה משפחה בחיים לא הייתי אוכלת אצלם. ב ח י י ם.


 

פעם אחת שהיינו אצלם אז היא הוציאה עוגת שמרים. ואז שניה לפני שאכלנו היא זרקה שאחותה הכינה... אחותה לא שומרת שבת בכלל!! לא שומרת כשרות!! רק לא אוכלת בשר וחלב ביחד. מה נסגר שהיא הגישה את זה?!?!


 

עכשיו ברור שיש דברים שלא קשורים אליי בכלל אבל בגלל המנטליות שממנה אני מגיעה, קשה לי להעריך אותה.


 

אני מעריכה את זה שהיא משתדלת מאוד שיהיה קשר טוב בין הילדים. שהיא משתדלת להתעניין. שהיא סבתא אוהבת לנכדים.


 

אבל לצערי אני לא מצליחה שהדברים האלה יהיו הדומיננטיים בלב... השלילי גובר על החיובי

גלויה

וואוו...

חיבוק לך.

קשוחהמקוריתאחרונה

אם זה ינחם - אני אוהבת מאוד את חמתי, וגם היא לא בקטע של מזגן ולא בקטע של דאודורנט לדעתי😵‍💫

אבל יש לה אחלה אוכל והיא נקייה באוכל ולא מעניין אותי מה היא עושה עם הכביסה שלה האמת

למזלי בעלי שם לה תנאי שאם היא רוצה שנגיע שתדליק אותו ותוודא שהוא גם עובד (היו כמה חודשים שהיה מקולקל והיא מבחינתה הוא לא חסר לה וסבלתי נורא. סבלנו האמת, ואני עוד לא ישנה שם ולא מחבקת אותה או מתקרבת יותר מדי,רק בחגים שמביאה לה מתנה)

אולי פסיכולוגית?נעמי28
בכנות, זה עוד יותר יבאס אותי להוציאאנוונימית1
ג'ובות בגללה...

במיוחד שאחד הדברים שנפגענו ממנה זה שהיא לא מעוניינת לעזור לנו כלכלית לעומת האחיות של בעלי כי הם בונים על ההורים שלי לעזור לנו.


ונכוןןןןן שהם לא חייבים לנו כלום כלום כלום. ואפשר לזרוק עליי עגבניות שאני חצופה וכפויית טובה וכו


אבל בואו, אפשר גם להבין למה זה יכול להעליב היחס המבדיל הזה

נשמע טעון ומציף. מה עם לפרוק לצ'אט? אני עושה את זהאביגיל ##

הרבה

מתלבטת אם זה נחשב לשון הרע 🤔🤪אביגיל ##
חחחחחחחחחאנוונימית1
אוף זה כואב 🫂אוזן הפיל

אני שומעת ממה שאת כותבת שאת קצת דומה לי

מרגישה רגשות קשים, אבל הראש רציונלי ופרופורציונאלי, ולא "מאשר" את הרגשות.

והפער הזה קשה מאד, הוא גורם לנו להרגיש משוגעות, כח למה אני יודעת א ומרגישה ב, אני לא רוצה להרגיש ב. זה לא הגיוני להרגיש ככה, זה לא פיר להרגיש ככה.


אז אני כאן כדי לומר לך שאני מבינה, ומשהו שלמדתי זה שאין רגשות "רעים", רגשות נועדו שירגישו אותם. מותר וכדאי לשבת בתוכם, כן, גם אם זה לא נעים.

וכמו שאת בתור אמא מדהימה שמתקפת את הרגשות של הילדים שלך כמו שכתבת, תהיי קצת אמא לילדה שבתוכך ותתקפי גם את הרגשות שלה.


ואת יכולה לכתוב מכתב לחמותך, שלעולם לא תשלחי,  והוא יהיה קשה וכואב ואחכ תזרקי אותו. ואת יכולה גם לכתוב מכתב לעצמך - החמות העתידית,  שבו תספרי לעצמך איזה חמות את הולכת להיות

וואו איזו מהממת את. כתבת כל כך אמפתיאנוונימית1

ומחזק...

תודה רבה רבה!!

מרגישה שאת מבינה בול. ואיזה רעיון מקסים לכתוב לעצמי איזו חמות אהיה... זה ממש לנתב את המחשבות למשהו חיובי ובונה.

מעריכה מאוד!!

באהבה❤️אוזן הפיל
לפעמים אפילו לכתוב לעצמך או בפורום למשלים...

 משחרר את הצורך לפרוק, עצם הכתיבה היא הפריקה.

 

קרה לי שכתבתי דברים בפורום ועצם הכתיבה כבר הקלה עלי, שלא הזדקקתי לתגובות בכלל

ויש לי מחברת שאני כותבת דברים, בכלל תובנות מחשבות,ף לעשות לעצמי סדר בראש. שמחה שבעלי לא יכול לקרוא את הכתב שלי חחח

נכון♥️אנוונימית1
לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

אולי אפשר לבקר בחוותפרח חדש
תסעו לדרום-לכיש-שומרון-בקעה-בית שאןפה משתמש/ת
שם לרוב שקט יחסית

אבל תלוי איפה אתם גרים ומה בדיוק מחפשים 

אנחנו לא מטיילים השנה…רוני 1234

עושים על האש

מתנפחים שהמועצה ארגנה בקרבת מקלט


חבל לקחת סיכונים מיותרים

לא כל טיול=סיכוןפרח חדש
אפשר לטייל בקרבת מקומות מוגנים
לא יודעתים...

אתמול טיילנו ליד הבית וכשהיתה אזעקה רצנו לבניין סמוך

קצת קשה גם עם תינוקת שצריך לסחוב....

 

אנחנו כנראה נטייל בבקעה מחר, הבנתי ששקט שםשיפור
אנחנו היינו היוםמקרמה

מהמם ושקט

קחו בחשבון ששומעים אזעקות הירדן


בארץ היו אזעקות בערד

וכל ירדן הפעילה סירנה....

הם כנראה לא ממקדים לאזור 

יש לך המלצה למקום ספציפי?שיפור
מה רמת קושי?מקרמה

אם אתם אוהבים מסלול קצת מאתגר

אז יש את תלכיד פיראן


אנחנו עשינו מסלול מעגלי

התחלנו בבאח נחל/פלס

ירדנו לואדי

טיפסנו לחווה של אורי

וחזרנו דרך הכביש לרכבים


הכל פורח ומקסים

יש ילדה בת שנתיים, אז כמה שיותר קלשיפור
אבל גם לך יש קטנים, נכון? זה התאים להם?
בן השנתיים היה במנשאמקרמה
אבל של אחי בן שנתיים ואבע הלך חלק ניכר מהדרך

בני הארבע- חמש כבר צעדו הכל לבד

ומה עם הדרך?חילזון 123
ועדיין יש שם אזעקות לעיתים רחוקות
בדר"כ אני לא מטיילתoo

לא אוהבת פקקים

אבל עכשיו הכבישים פנויים

אז לקחתי את הילד לחוף

תרפיה בחול

קצת טבל רגלים

אסף צדפים

היה כיף

ולא היו אזעקות

לא בדרך ולא בים

נסענו למקומות שאין בהם חשש אזעקותניק חדש2

איזורי העוטף שקטים יחסית.

לקחנו את הילדים לפארקים.

נהנו מאד.

מחר על האש עם המשפחה

שלישי אולי איזו חווה לשעתיים בבוקר.

טיילנו היום בחווה בשומרוןפרח חדש

הילדים מאוד נהנו

אחכ נכנסנו ליישוב ושיחקנו בגינות 

 

מזג אויר מעולה

ולא היו אזעקות

איזה טוב שיצאנו מהבית קצת

המצב בבית כבר הגיע לחרום 🙃

אנחנו חיפשנומדברה כעדן.
מקום שהוא בקרבת מרחב מוגן. לא היה לי אכפת איפה העיקר שיהיה מרחב לילדים לנשום ולהיפגש עם המשפחה... הבאנו אוכל לפיקניק וזהו... (איזור מודיעין) 
יצאנו היום לפארק בעיר קרובהדיאן ד.אחרונה

לא משהו מיוחד,

הכי חשוב שקרוב למרכז מסחרי עם ממ"ד

 

הילדים נהנו עד השמים וגם אנחנו

יש קשר בין כתמים למאמץ גופני?כובע לבן

כבר כמה שבועותמאז שהפסקתי סרזט  עם הכתמות קהולכות וחוזרןת.

אחרי קנאסרנו והצלחתי לטבול, כרגע הכתמים לא אוסרים

ב"ה

ממש לא רוצה שזנ ישתנה

באלי מאד לצאת להליכות.

מפחדת שזה יגרום להתגברות ההכתמה.

מה אתן חושבות? יש קשר?

אצלי ראיתי קשר בזמנים מועדים לכתמים..ואילו פינו
כשהייתי עם התקן, פרימולט נור או גלולות...
הליכות זה לא מאמץ שגורם לכתמיםאמאשוני

אם תרימי משקולות זה כבר יותר יכול להשפיע.

הליכה זה חשוב גם לנפש

 

בלי לקחת אחריות, ככה אני מכירה.

להיות אסורים זה יותר גרוע לי נפשיתכובע לבן

מלא ללכת...

תודה!!

אחכה שירגעו הכתמים

כן ברוראמאשוניאחרונה

פשוט לא חושבת שהליכות ישפיעו על הכתמים, אבל לשיקולך..

אם זה סוג של אינדיקציה, אז כשהייתה לי המטומה אסור היה לי להרים כבד (ברמה של קומקום)

ועם הליכות לא הייתה בעיה. (אבל לא עשיתי הליכות ספורטיביות, פשוט הליכות רגילות של לצאת להתאוורר)

ההמוטומה שלי הייתה מאוד רגישה אז אם היתה בעיה ישר הייתי יודעת.

מצד שני אם בלי קשר להליכות זה יתפתח למחזור תאשימי את ההליכות..


ובאסה כל ההכתמות האלו..

שבוע 26 וכבר נמאס ליא.ק.צ
כנראה סתם צריכה לפרוק
תקראי מה קורה בכל שבוע לתינוק..אוהבת את השבת

יגרום לך להתחבר לתהליך ולשמוח שהוא שם..


וכדאי לנסות להנות, זה בכל מקרה יקח עוד זמן בע"ה...

חיבוקממשיכה לחלום

הריון זה באמת מסע לא קל בכלל, ולפעמים אפילו קשה ומאתגר

ממליצה לך לחשוב מה יכול לעשות לך טוב

ומחזקת אותך שבסוף הילד/ה מביאים איתם אור גדול ואהבה גדולה

יש לך תאומים לא? אם כך, אז סוף ההריון קרוב יותר...אמהלהאחרונה

וזה קשוח

כבד

לא נוח

ומלחיץ

אבל זה שווה!!!!!

וכל יום נוסף בבטן זה מתנה עצומה לך ולהם.

מניסיון

חיבוק גדול!!!

ונשימה עמוקה

אולי יעניין אותך