שאחרי הלידה.
אישה חמודה, תדאג לבטן של הילדים שלי טוב טוב. בזה אני בטוחה.
אבל
אין לה מחסום לפה. והיא ביקורתית מאוד.
ועוד משהו, היא גם טיפוס שתעביר הלאה כל דבר. ברברנית
אני יודעת מלא דברים רק ממה שהיא מספרת לבעלי, לדוג' שגיסתי לא רוצה עוד ילדים ![]()
בכלל אצלנו מהבית של ההורים שלי הכל מפרשנים בצורה שלילית. אז המחשבה מיד קופצת ל"מה היא מחפשת"
אין לי עזרה מהבית הנחמד של הוריי. חוץ מאחות אחת (סיפור משפחתי לא פשוט וכואב- משפחה מפורקת לגורמים)
וחמותי היא העזרה כמעט יחידה.
מה עושים?
יודעת שזה מה יש. וצריכה בכלל להודות לה על הרצון הטוב הזה.
אבל לא רגועה מעצם המחשבה שהיא תהיה פה גם לבד וגם מזה שתתחיל להעיר/ לספר דברים.


14) זה ממש נורא הבית הזה.