אוף אוף אוף א ו ף.
אפילו הנחמה הקטנה הזאת של לפרוק כבר תפלה.
אוף.
אני כותב פה מילים, אבל איפה התוכן?! איפה הנשמה בכל הסיפור הזה. למה אני לא מסוגל לגשר ביני לבין עצמי?
איך בא לי לא להיות. "נוח לו לאדם שלא בא לעולם". אבל אין ברירה אני חייב להמשיך קדימה,או יותר נכון - להתגלגל, בסוף נגיע למקום כלשהו.
אוף.