אני סתם אופטימית ותמימהSvil
תקשיבו, אני כבר 3 חודשחם יוצאת בחור.
אני בת 32 והוא בקרוב 36 שזה אללה גיל.
קטע דתי ממש כמוני שזה טוב.
בהתחלה שהתחלנו לצאת אחרי פגישה 1 ייבש אותי יום אחרי וביום ה2 ב11 בלילה חייג.
לא ידעתי אם להמשיך אבל בדייט עצמו היה נחמד ולא היה לי סיבה לפסול.
דייט 2 היה נחמד ושוב ייבש אותי אחרי יומיים ורציתי לפסול.
אמרתי לשדכנית אפילו שכבר אין לי סבלנות ואם העבודה שלו יותר חשובה לו מאשר להקים בית אז בהצלחה לו.
מאז באמת הוא השתפר..
כל יום היינו מדברים כמעט.
יצא שיום 1 בשבוע לא.. כמובן שעם הזמן אני יצרתי קשר גם.
אני שוב אומרת שאנחנו כבר 3 חודשים יחד.
הצעתי לו בחמישי נלך לסדנת בשר במחנה יהודה שזה היה אמור להיות יום ב אז אחע נקפוץ אל 1 האחיות שלי בירישלים, הגיע הזמן.
אתמול לא חייג אבל אני שלחתי לו הודעה.. סתם צלמתי לו כמה מקומות בירשלים..ושיגיד לי מה הוא רוצה מהיריד של צמאה, חשבתי לקנות לו ספר.
הןא לא עדכן אותי וכבר יומיים שאמרתי לו שיסתכל ויגיד לי כי הור 1 כזה.
בסוף שהגעתי לא שלחתי לו עוד הודעה.
והוא אתמול לא חייג וכלום בערב.
הוא אמר שיום ג הוא יהיה באירוע שבסוף לא הלך.
היום יום ד.. התחיל להתכתב איתי ואז אמר לי שאולי בסוף לא נפגש בחמישי בירושלים ונלך לשם במוצש.
המון פעמים הוא דחה ואני התחשבתי בו
פחות נוח לי מוצש כי אני קמה גם ב5 וחצי בבוקר והוא רק ב8/7 וחצי שאני כמובן התחלתי כבר לעבוד.
אז רשמתי לו ככה: שאני קבעתי עם חברה שהמון זמן לא ראיתי אותה וגם סדרתי לי כבר בכוונה שאעבוד מהבית מחר וגם אמרנו שנלך ל1 האחיות שלי שהן כבר חושבות שאני מחר באה אתו אל 1 מהן
ענה לי שסבבה ( כאילו נסע מחר לירושלים)
רשמתי לו אחכ בשעה 21:20 אם יצא מבעבודה כי לא רוצה סתם להפריע לו.. רשם שכבר יוצא
אני מחכה כמו סתומה שיחייג ובסוף לא חייג ואני רק בוכה על זה.
מחר כבר לא בא לי ללכת אתו לירושלים פשוט בא לי להיכנס בו.
ההיטק יותר חשוב לו מלעדכן אותי שהוא עמוס או לא יודעת מה.
אני הכי פגועה וכעוסה עליו .
ואתמול כמו סתומה קניתי לו כיפה ואמרתי אקפוץ לגולף לקנות לו סריג כי יש לו יום א יום הולדת.
סתם מתמימותי הייתי אופטימית
בדייט האחרון אמר לי עוד שהיה לו ממש נחמד וכייף איתי...
אז איפה אתה?? אתה לא ילד קטןן
אחרי 3 חודשים הגיוני כבר להכיר משפחה ובכוונה לא אמרתי לו ישר בוא להורים.
שיהיה לו יותר קל.
ואני חלמתי שמצאתי את הזיווג שלי שכנראה סתם חלמתי ולא אמצא אותו נראה לי בחיים.
אני רק בוכה עכשיו ולא יכולה לישון.
והשדכנית אומרת לי עוד שזה כלום 3 חודשים, אנחנו שומרים נגיעה וכו ולא ילדים קטנים.
לא נשמע שהוא בעניין שלךראשיתך
ככה מתנהג אדם שזה לא ממש חשוב לו.
תחפשי משהו שאת נמצאת בראש סדר העדיפויות שלו, שאת חשובה לו! שהוא מתעניין בך! שאכפת לו ממך! שהוא מתרגש לקראתך

כל מתכון אחר, לא מומלץ. לא רואה איך בונים מפה קשר, וגם לא רואה סיבה לרצות קשר כזה
לא מאחלת לך המשך יחס כזה. את רוצה קשר ותקשורת, תמשיכי לחפש את מה שאת באמת רוצה.
לא בטוחה שזה נכון לחרוץ גורלות ככהkaparalay
והאמת שגם לא ברור לי איך הגעת דווקא למסקנה הזאת מהדברים שהיא אמרה (לא אומרת שחייב שזה לא נכון. אבל גם לא בטוח שזאת האפשרות הבלעדית..).

@Svil, זה נשמע ממש ממש מבאס ומתסכל וכואב. שולחת חיבוק ומקווה שהדברים יסתדרו בקרוב, ובעז''ה על הצד הטוב ביותר.

כמה דברים-
•לא בטוחה שיש קשר בין מה שהיה ב2 הפגישות הראשונות שלכם למה שקורה עכשיו. במיוחד אם להתחשב במה שאת מספרת, שמאז הוא לא התנהל ככה שוב ושיש ביניכם עפ''י רוב אינטראקציה יומיומית.. יכול להיות שלמרות התחושות הקשות שלך כרגע כן מגיע לו שתעשי הפרדה בין שני הדברים.

•לגבי הטענה שלך שהעבודה שלו יותר חשובה לו מלהתחתן- יכול להיות שזה נכון, אבל האמת שזה לא כ''כ ניכר משאר הדברים שסיפרת עליו ועל הקשר..
האם את חווה את העניין הזה באיזשהו אופן?
כילו. מה גרם לך לקבוע כזאת קביעה?

•באותו עניין, נראה לי שאפשר להעלות כלמיני הסברים נוספים (חוץ מזה שאת הבאת או מזה שכתבה @ראשיתך ) להתנהלות שלו בימים האחרונים.. ושוב, יכול להיות שאחרי 3 חודשים של קשר כן מגיע לו שתנסי לפתוח את הראש לאפשרויות נוספות..

•נגיד לי זה היה נשמע שאולי זה שהצעת לקדם את הקשר באיזשהו אופן הלחיץ אותו.
זה לא מצדיק את ההתנהלות שלו או הופך אותה ליותר נעימה, אבל זה כן יכול להאיר את הדברים באור אחר- כזה שניתן להבין/להכיל יותר, או לפחות להתמודד איתו. כי לא בטוח שזה אומר שצריך עכשיו לסיים את הקשר. אם אכן הוא נלחץ- עם לחץ אפשר להתמודד. כמובן שצריך לחשוב איך, אבל זה כבר משהו אחר לגמרי מחוסר עניין בך/בקשר..
ואולי זה בכלל משהו אחר..

•בכל מקרה, כל סיבה שלא תהיה- אני חושבת שלמרות התסכול, חשוב שתיפגשו היום ותדברו על זה.
כתבת שאת רוצה להיכנס בו. מצד אחד בא לי להגיד לך שיאללה, כנסי בו, ומגיע לו וכו'.
יחד עם זה, נראה לי שיהיה נכון יותר (לך ולקשר) אם תתכונני קצת לפגישה הזאת ותחשבי איך את יכולה לשקף לו את התחושות שלך ולהסביר לו איזה שדר את מקבלת ממנו- בנחת ובנעימות (מותר לכאוב גם באופן הזה), ובמוכנות לשמוע את הצד שלו. ולא בעלייה להתקפה.

•באופן כללי, מתחברת מאוד למה שכתב @advfb. עושה רושם שיש כאן איזשהו קצר תקשורתי מסוים. אבל אולי אפשר לגשר על זה, אם תמצאו את הכלים ואת הדרך לדבר ולתמלל אחד לשניה את התחושות שלכם.

•ורק אומרת לגבי השדכנית- 3 חודשים זה לא כלום. זה הרבה, וזה הרבה בכל גיל.
אני לא מנסה להגיד שחייבים להתחתן אחרי 3 חודשים, וברור שלא לכולם זה מספיק זמן ע''מ להחליט, אבל זה בוודאי מספיק זמן כדי ליצור משהו שיכאב אם הוא יסתיים, ובטח באופן הזה.
משערת שהיא אמרה את זה בניסיון לעודד אותך, אבל נראה לי שהאמירה המבטלת הזאת היא מכאיבה, ואולי עדיף שלא תתייחסי אליה כרגע.

בהצלחה רבה
המון אור בהירות הדרך וטוב בעז''ה..(:
ממש לא מסכיםultracrepidam

ככה מתנהג בן אדם ש:

1 כנראה אין לו המון נסיון של איך להתנהל בדייטים

2 יש לו עבודה מאד מלחיצה על הראש

3 התקשורת בינו לבין הבחורה היא כמו שמשתקף כאן - אם התקשורת היתה טובה, זה היה נגמר בשיחה ביניהם.

 

כל המאפיינים האלה הם דברים שאפשר לפתור אותם

 

וממש לא ברור לי מאין לך התעוזה לכתוב בצורה נחרצת כל כך

2 לא בטוח בכללראשיתך
שעות עבודה רבות לא מעידות על כך, יכולות להעיד על השארות במקום הנוחות ועד הרבה דברים אחרים

לגבי 1 זה הסקת מסקנה אחת מיני רבות אפשריות. מהתנהלותי והתנהלות חברותיי, הגעתי לתובנות שלי, וראיתי שזה נכון עוד יותר מכל הסבר שרק משדר התלבטות על המקום שלי.
כף זכות, שמעת?ultracrepidam

בטח לא לחפש את הפרשנות הגרועה ביותר.

 

הוא שילם לך על הקפה = הוא שתלטן

מגיע עם רכב לאסוף אותך = בטח הוא עבריין תנועה

אין קשר לעניינינו.ראשיתך
תודהSvil
נשמע ממש לא נעים.advfb
יצא לכם לדבר על התקשןרת ביניכם בדייטים, על חוסר הזמינות מצידו ועל הציפיות שלך מצידך?
חשוב לדבר ולערוך תיאום ציפיות.. חשוב מאוד.
מחרSvil
בהצלחה רבה!!advfb
כנראה לא יהיה מחר כי לא יצר קשר היוםSvil
אני לא שולחת לו כלום ולא מחייגת אליו,
אין תירוץ מספק.
חצוף שכמותו
עם כל התחושות שכתבת פה, שהן באמת לא נעימותהשתדלות !
נראה שאין לך הרבה מה להפסיד- אם לא תנסי משהו את תחתכי את הקשר. וזה יהיה מובן מאוד, זה מאוד קשה להחזיק קשר כשאת מרגישה שרק את מחזיקה אותו.

הפתרון היחיד שאני רואה והוא לא חותך והחלטי זה לפתוח את זה איתו- לספר לו את מה שאת מצפה שיהיה בקשר שלכם כבר אחרי שלושה חודשים שלתחושתך הם משמעותיים. שאת תביני אם יש לו עומס, שאת מוכנה להתגמש איתו, רק שאת לא רוצה להיות בחוסר ידיעה, את לא רוצה להרגיש תלויה באוויר. שיכתוב לך כמה מילים כמו "מצטער, לא יכול עכשיו, נדבר בערב?"

תשאלי אותו איך הוא מרגיש לגבי הקשר, ותבקשי שיהיה כנה איתך, כי אם הוא חושב שזה הולך לכיוון לא טוב- או שתנסו ביחד להתאים יותר את עצמכם (וממש לא רק מהכיוון שלך, אל תנסי לנחש איך להתנהג איתו, זה סתם מסורבל), או שדרככם נפרדות בנעימות ולא בפיצוצים.
תודה רבהSvil
האם את מדברת איתו על זה?לגיטימי?

(ובהמשך למה שכתבתי כאן: למה שלא תדברי איתו על זה? - לקראת נישואין וזוגיות)

להיכנס בו זה לא משהו שיקדם את הקשר.

אני מריחה שיש כאן פער מאוד גדול בין איך שאת רואה את הדברים לבין איך שהוא רואה את הדברים.

 

למה שלא תגידי לו את זה, שאת פגועה וכעוסה, ותסבירי לו למה?

תגידי לו מראש שאת רוצה לדבר על הקשר שלכם.

תתארי לו איך את רואה את הקשר מבחינתך, איך בהתחלה חשבת לחתוך בגלל זה שהוא לא יצר קשר מיד, ושאת שמחה שזה השתפר.

ואז תתארי את מה שאת אומרת שקורה בתקופה האחרונה - אבל לא מתוך מקום של לתקוף אותו, אלא מתוך מקום של להסביר לו למה זה לא טוב לך, למה את כן מצפה. לדוגמה - לא להגיד אתה לא בסדר כי אתה לא מתקשר אליי כל יום, ,אלא - חשוב לי לשמור על רציפות בקשר, לכן חשוב לי לדבר איתך כל יום.

תסבירי לו על הקשר שלך עם אחותך, למה חשוב לך לעמוד בדיבור שקבעת איתה וכו'. ממש תגידי לו איפה ולמה זה כואב לך.

ואותו דבר על העבודה שלו והדברים האחרים.

ותני לו מקום לשתף אותך איך הוא רואה את הדברים, בלי שהוא מרגיש שהוא נאשם על ספספל הנאשמים - הרי הוא לא מנסה להרע לך, הוא כנראה לא מודע.

 

אני לא חושבת שאנחנו מוצאים את הזיווג שלנו - אלא הופכים מישהו להיות הזיווג שלנו, מתוך הבחירה ההדדית שלנו. אם לא תגידי לו מה הציפיות והרצונות שלך, איך הוא ידע למלא אותם?

 

כל קשר זוגי לא יתנהל על מי מנוחות כל החיים, תמיד נתקל בדברים בהם דעותינו חלוקות - והשאלה היא איך אנחנו כזוג מתמודדים איתם. זה בדיוק הזמן לבחון איך אתם מתמודדים עם קשיים בקשר - מה שיכול להוביל לשבירת הכלים ולפרידה - או הפוך לחלוטין, להעמקה של הקשר.

זה טוב ונכון לדבר על החוויה האישיתראשיתך
אבל הוא פשוט לא בעניין שלה והיא סתם רודפת אחריו ומאפשרת לקשר שהוא לא משקיע ברמה מינימלית להמשיך להתקיים ובכך מורידה עוד יותר את הערך שלה בעיניו, אם בכלל.

היא לא צריכה להסביר לו כלום, היא צריכה לזקוף את קומתה וללכת בלי לומר מילה, ושיתעורר על החיים שלו שיראה מה הפסיד. ואז היא תחשוב אם בא לה עליו.

כל קונסטלציה אחרת נותנת לו להמשיך לשים אותה בסוף סדר העדיפויות שלו, או בשפת העם, להמשיך לדרוך על הסמרטוט שהיא משדרת שהיא.

לא לדבר איתו, לא להשאב להוציא אנרגיה עליו, בטח שלא לקנות לו מתנות או לבטל פעילויות חברתיות שלה או לנסות להציע לו פעילויות משותפות.
כל הוצאת אנרגיה נפשית ורגשית עליו, שנגרמת ממחשבות ואכזבות שהקשר לא מתקיים לצרכיה, שואבות ממנה את היכולת להשקיע בעצמה ולהיות מכוונת פנימה, וכשהיא לא מכוונת פנימה היא יוצרת שדר שהיא לא מספיק חשובה כדי שיתמקדו בה, וזה מה שהמציאות מחזירה לה בדמות מדוייט מזניח ומתעלם. אז מהר לשכוח ממנו ולחזור לטוב של החיים שלה, ושיחפש אותה. שהבחירה אם להיות בקשר תהיה בידיים שלה ולא שלו. וזה מתחיל מהוויה פנימית. כרגע הוא שם.
לא חבל בעינייךלגיטימי?

על כל הזמן הזה שהן כבר השקיעו אחד בשני?

שזה לא שווה עוד בירור ובדיקה?

אני לא חושבת שהיא משדרת סמרטוט, אלא חוסר תקשורת.

בלי להבהיר את הצרכים שלה, זה באמת יוצר אכזבות שמבזבזות אנרגיה. אבל הרבה יותר פשוט להבהיר את הצרכים, ולראות אם יש שינוי.

אני מזדהה עם מה שנכתב כאן: ממש לא מסכים - לקראת נישואין וזוגיות

וסביר מאוד בעיניי שהוא רואה את עצמו כהכי משקיען שבעולם, שפעם בשבוע יוצא מהעבודה לפני תשע או משהו כזה.

דיבורים דיבוריםראשיתך
בשורה תחתונה, להשקיע זה לא. הוא מכיר את המושג להשקיע - מהעבודה שלו! שם הוא משקיע. כל עוד היא מסתפקת בפירורים שהוא שולח לה, הוא מבין מה המינימום המקסימלי שהוא צריך להשקיע בה כדי שהיא תהיה איתו בקשר, וכמה נמוך היא מאמינה שמגיע לה. ואגב, גם אותו זה לא מעורר להעריך אותה. שתעריך את עצמה, שמגיע לה יחס של מלכה, והוא ירגיש שהוא לא רוצה לאבד את המלכה הזו, שזה זכות להיות איתה בקשר בכלל. היחס שהיא מאפשרת ומאמינה שמגיע לה, זה היחס ו בעצם הלא יחס שהיא ממשיכה לקבל, וככל שעובר הזמן, ההערכה כלפיה יורדת וההשקעה בהתאם, והשדר הזה שהיא מקבלת משפיע עליה וזה כדור שלג אמונה-שדר-קבלה. וחבל

שתצא מהלופ הזה בגו זקוף בלי להביט אחור. שתתמקד בעצמה. בלי דיבורים בלי הסברים.

כשישאל, כשירדוף, תענה לו ביבושת ובקצרה שהזניח, שזו לא השקעה, שהגיע לה יותר. ותמשיך הלאה. שיחזור אחרי שתדע כמה היא שווה.

כל הוצאת אנרגיה על דיבורים והסברים, משדר אנרגיה של משא ומתן, של התנצלות, של דיון על מה מגיע לי והאם בכלל מגיע לי.
אין פה דיון האם מגיע לה. היא לא צריכה להיות במקום המסביר, שעוד מוציא אנרגיה נוספת על מה שלא קיבלה. הוא לא שם - היא לא שם, וכמה שיותר מוקדם כך יוטב לה.
דיבורים נועדו לשקף את המצבadvfb
אם את מעריכה בצורה ברורה את המצב אז אכן אין צורך בבדיקה אם אכן הוא כזה.
לפעמים, בצורה מתבקשת, יש חוסר הבנה בין אנשים. חוסר ההבנה הדדית גורם לאנשים להפגע ולריב - וזה חשוב! לפעמים הגישור יהיה על ידי הבנה הדדית מחודשת.
אני מסתכלת על ההתנהלות שלהראשיתך
על היציאה מהמקום שלה והטוב שלה, ואין פלא בעיני ההתנהגות שלו. לפני הדיבורים שתעשה פוס מהחיים, ובטח מהקשר ותזכר ביחס שמגיע לה. היא מבקשת ממנו משהו שהיא לא מיישמת בעצמה, אז דיבורים סתם יורידו לו וילאו אותה.
מתחבר מאוד לנקודה הזאתadvfb
מבין את הצורך לעשות 'סטופ' להתחבר למקום של היחס שהיא רוצה לקבל מבן הזוג שלה. ונראה מדבריה שהיא התחיל לחתור לשם ודבריך מחזקים את הנקודה הזאת וזה מעולה.

בדרך כלל אחרי שמתחברים למקום הכןאב אפשר להתחיל לחשוב מה כדאי לעשות ומה יקדם את הסיטואציה
מסכיםekselion
תודהSvil
תודהSvil
תודהSvil
המוו תודהSvil
את מכירה אותו?ultracrepidam

את יוצאת איתו כבר שלשה חודשים שזה בהחלט הרבה זמן

אם העבודה שלו חשובה לו יותר מאשר הזוגיות איתך - התנהלות שלו פה ושם בשבועיים האחרונים הם לא אינדיקציה. את יודעת יפה יותר מאיתנו איך הוא מתייחס אלייך.

את יכולה לפרוק כאן תסכולים, רגשות קשים, כעס... אבל בסופו של דבר אין משמעות למה שאנחנו נכתוב לך בהקשר הזה. אנחנו לא בתוך הסיטואציה.

יכול להיות שיש לו תקופה קשה או לחוצה בעבודה, אם הוא יוצא משם בשעה 9-10 בערב זה כנראה לא מבחירה. סביר מאד שהבוס יושב לו על הראש.

את יכולה לתמוך בו, להבין אותו, לפרגן לו - והוא יחזיר לך באותה צורה

או לבחון אותו, להלחיץ אותו, לכעוס עליו - והוא, שגם ככה העבודה מכבידה עליו, יגיד לעצמו "מה אני צריך את כל הלחץ הזה".

"העבודה חשובה לו יותר ממך" - אם הוא יפוטר, את מבטיחה להתחתן איתו? כי אם לא, אז זה יותר כמו "הוא מפחד שהוא יאבד בשבילך את העבודה, ואז כשהוא לא יכול לפרנס הוא יאבד גם אותך, ועד שהוא ימצא עבודה חדשה..."

הגישה הנכונה בעיני היא - 1 להבהיר שאת תומכת בו בלי תנאים ואת מבינה את הלחץ שהוא נמצא בו בעבודה. 2 ליישר קו בעניין הציפיות. למה הוא עובד קשה, כמה קשה את מצפה שיעבוד כדי לפרנס... 3 לתת את מה שאת יכולה כדי שהקשר איתך יהיה כזה שויתור על התוכנית הכלכלית האישית שלו יהיה ויתור הגיוני. אף אחד לא יתפטר ממשרה תובענית כדי להתחתן עם אשה ששונאת אותו וכועסת עליו כל הזמן. 4 ובקשר אלייך - לבקש ממנו שהוא יבין שאת לא חווה את מה שהוא עובר, אז אם הוא ישתף אותך את תוכלי להזדהות, לחזק, לתמוך, לשמח אותו כשהוא מתוסכל, להבין לליבו כשהוא "שוכח" אותך...

 

היא לא אמורה להבין אותו כל כך. הם לא נשואיםראשיתך
היא אמורה להיות עסוקה בעצמה ולהבין את עצמה. ואם היא מבינה שהיא מחוקה ונמחקת יותר ויותר, כל עצה להמשיך לשיםאותו ואת המצב שלו במרכז ולהבין אותו עוד ועוד, סתם מוציא אותה מהפוקוס על עצמה.
אם הוא לא משקיע בה מסיבה זו או אחרת, ולא מפחד לאבד אותה או לא מתנהג כאילו היא מספיק חשובה לו כדי שלא יווצר מצב שהיא תחמוק ממנו,אין לה מה לעשות שם. שתלך משם. שירגיש עם עצמו אם היא חסרה לו ועד כמה ויתחיל להיות רציני לגביה. כל עצה אחרת של להבין אותו ולהסביר לו, סתם משאיר אותו בעמדה בטוחה ופאסיבית לגביה. היא צריכה להבין את עצמה, הקשר לא עושה לה טוב? שואב ממנה אנרגיות? לוקח ממנה יותר מאשר נותן לה? יותר טוב לה בחיים בלעדיו? שתתמקד בזה, ותראה לעצמה ולעולם מה עושה לה טוב, שהטוב מגיע לה והיא מכוונת אליו, ויחזור אליה יחס טוב שהיא מכוונת את עצמה אליו. ממנו ואם לא ממנו, אז טוב עשתה שהתמקדה בעצמה והלכה ממנו. ואם ממנו, אז זה יחזור ביחס הטוב שהיא שידרה לעצמה ולעולם שמגיע לה
היא מבינה אותו יותר ממני וממך, אני מקווהultracrepidam

ולזה התכוונתי

 

ועכשיו לתוכן -

 

אשה זועמת שמעמידה את הגבר למבחן שוב ושוב, לא חסרה לאף אחד, לא חשובה לאף אחד, ואין סיבה להשקיע בה.

אשה שבאה כדי שקודם הגבר ישקיע ואז היא תחליט אם הוא ראוי לה - תישאר כנראה לבד, אלא אם יהיה איזה גבר שיצליח מסיבה כלשהי לצלוח את המחסום לפני שיתייאש.

אשה שמצפה שגבר יעשה מה שהיא חושבת שצריך, אבל היא לא מספרת לו מה רשימת המעשים האלה - זה הימור אבל רוב הסיכויים שהיא תראה את המערכת הזאת קורסת, לפני חתונה או אחרי.

זה בסדר לצפות למעשים מצד הגבר, אבל צריך לנהוג בתבונה כאשר הציפיות לא מתממשות, ולא פחות כאשר הציפיות כן מתממשות.

 

פעם יצאתי עם מישהי שמאד מאד רצתה אותי, אבל היא ציפתה לכמה דברים שמבחינתה היו א' ב' של ג' ד' בהתנהלות בדייטים, ומבחינתי היו זרים לגמרי - חלקם לא רלוונטיים גם אחרי שהיא הסבירה, חלקם עשיתי בשמחה ברגע שידעתי, וחלקם נדרש זמן כדי לעשות את זה ברצון ולא בצורה כפויה (שזה כמובן לא מתכון לאהבה סוערת במיוחד). מה היא עשתה בנושא? בעיקר שתקה, קצת אמרה לי שהיא כועסת עלי ושהיא לא מרוצה ממני, קצת אמרה שהיא עצובה בגללי, ואחרי הרבה מאד מאמץ - גם סיפרה לי (אולי עד היום היא לא סיפרה לי הכל).

היא בהחלט היתה יכולה לקבל תגובות כמו "עזבי הוא לא בעניין שלך", אבל זה פשוט לא נכון. בהתחלה הייתי לא בטוח, מסיבות אלו ואחרות. אבל אז היא רק נתנה אהבה ועוד ועוד אהבה. וזה היה כיף. ואז הייתי ממש בעניין. ואז היא התחילה להיות לא מרוצה ולהתלונן. וכמה שהיא המשיכה עם זה, הייתי פחות ופחות בעניין. היא לא רצתה לעזוב אבל היא ציפתה ממני להיות מישהו אחר.

 

אז מאד סביר בעיני שזה הסיפור - בהתחלה הוא לא היה בטוח וגם לא מנוסה, ולכן חשב שלחכות יום-יומיים זה לא נורא (ואולי גם יעצו לו, כדי שלא יראה נלהב מדי. או שהוא למד מנסיון מר). ואז הוא לומד לאט לאט, ופה ושם עושה טעויות. היא יכולה לחתוך על הטעויות, והיא יכולה לפרגן לו ולקבל בחזרה את כל הטוב שיש לו לתת.

כמה? שאלה שרק היא יכולה לענות עליה. נכון, אם אין אנרגיה, אז חותכים. אפילו אם יודעים שהקשר יכול להתפתח, אבל הוא דורש יותר מדי אנרגיה.

 

"הוא יודע להשקיע, הרי בעבודה שלו הוא משקיע" - מאיפה את יודעת? אולי גם בעבודה הוא לא יודע להשקיע ולכן הבוס כועס עליו והוא נשאר שעות כדי לחפות בשעות על חוסר השקעה? ואולי בעבודה הוא משקיע בלי רגש - זה מה שהיית רוצה לקבל? מה את חושבת שהוא עושה בשעות המאוחרות בעבודה? קונה לבוס פרחים והולך איתו לדייט? ואם לרגע את משווה את ההשקעה בעבודה להשקעה בזוגיות, זאת בדיוק הסיבה שבגללה אין לו שום סיבה להשקיע בזוגיות. בעבודה הוא מקבל משכורת חודשית תמורת ההשקעה. האם את מראה לו, לפחות לרגע, מה הוא יקבל תמורת ההשקעה בך? האם הוא מקבל אהבה? חיוך? הערכה? כשהוא ידע שהקשר איתך טוב לו יותר מהעבודה, ויציב יותר מהעבודה, הוא יעבור להשקיע בך. ואם זה לא כך, אולי הוא לא בעניין (מה שלא סביר אם הוא איתך שלשה חודשים), או שלא בניתם מספיק אמון - הוא לא מאמין בקשר איתך מספיק כדי לשים את זה לפני הבטחון התעסוקתי שלו (לידיעתך, ענף ההיטק במשבר ויש המון מפוטרים), ואת לא מאמינה בו מספיק כדי לפרגן לו את הצורך לייצר בטחון תעסקתי (שאם תתחתנו, את תהני ממנו לא פחות)

 

אולי יש עוד נקודות, כבר חפרתי המון

אכןראשיתך
בכל מקרה, לפי הנראה לא בטוח שהיא מבינה אותו יותר מאיתנו. להפך יותר סביר שהיא לא אובייקטיבית לסיפור שלה ומושכת את הקשר מתוך תקווה ושוכחת את עצמה.

הנאמר בין השורות יותר חזק מהשורות עצמן, ואני מחוייבת לנאמנות לאינטואיציות שלי לא משנה לאן הדיון מושך.

כל טוב והמשך דיון פורה
תודהSvil
תודהSvil
תודהSvil
התחברתי ממש למה שרשמת תודהSvil
לגמרי מסכים עם מה שכתבה "ראשיתך"מבקש אמונה

מילא עסוק מכדי להיפגש אבל מודיע עוד הייתי מבין,

אבל כל פעם להיעלם לבחורה ולתת לה להתייבש

נשמע לא רציני וסתם נותן לך לרדוף אחריו. 

תודהSvil
הכאב ראש הזההפי
קורה עם בנים
את צריכה לשים לב אם הוא שווה את זה
ובמקביל להגיד לו שאת על הקצה..
אני יכולה להגיד לך שבנים באופן כללי לפעמים כן שוכחים דברים בסיסים שלנו זה נראה בסיסי.
אבל אני לא הייתי סלחנית כמוך .. את צריכה לשים לב מה קורה בשאר הדייטים שלך .
וגם טיפ ממני תפסיקי להתעסק בו די תעסקי בעצמך
קרה לי עם בחור שהייתי סופר בובה אליו תמיד מה שנוח לו .. מה שהוא רוצה .. ודי לי אין סבלנות לחכות כמו אהבלה .. ברגע שהרגשתי שהוא מייבש אמרתי לו ואי אתה מזה התבלבלת ומאז היה כמו טטלה
אז אולי השיעור פה תהיי את וזהו תגידי לו מה את מרגישה ואם זה לא מתאים לו סבבה יש עוד בנים .
לי אין אנרגיה עם בנים שלא מתאמצים .. עכשיו הוא לא מתאמץ מה יהיה בהמשך?

וקל וחומר אם הוא לא אמר לך שהוא רוצה את הקשר ..
אני דיברתי על בחור שרוצה קשר / אותך אבל לא עושה מספיק

אם לא אמר לך שהקשר חשוב לו/ שכיף לו איתך..
אז צאו חמוד
תודהSvil
ממש ככה וגם היום לא יצר קשר בכללSvil
בדיוק חברות שלחו ואני מאוד מאמינה בזה מקווה שיעזורהפי





איזה עיצוב מקסים אין דברים כאלה
יפהSvil
קורה גם עם בנות. הן גם יכולות להיות מפוזרותחסדי הים
ולשכוח דברים.
אני מסכים שיש הבדל בין בנים לבנות מה כל אחד שוכח ולא שם לב.
אני בד"כ טוב בהגדרות, אבל עכשיו קשה לי להגדיר בדיוק מה ובמה ההבדל.
ברור !הפי
פשוט בדברים אחרים
בחורה רוצה את האינו מושג חסדי הים
עכשיו ברצינות, הייתי נותן לו צ'אנס.
רוצה לספר לנו משו?בנות רבות עלי
🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣ראשיתך
זה מה שאני עושה, מעבירה לו את השרביט.Svil
אבל בבקשה, תעדכני אותו שזה מה שאת עושהultracrepidamאחרונה

ואם הוא אכן מעוניין - אל תכריחי אותו לעבוד קשה. פשוט שיראה שהוא אכן מעוניין ואז תזרמי איתו.

אם הוא  יראה שכשהוא מראה עניין ויתאמץ את מתעקשת שיתאמץ עוד יותר ועוד יותר - אני במקרה כזה הייתי מאבד עניין מהר מאד ועוזב.

הוא סבבה והכלרקשאלה12

אבל פחות חכם ממני, 

אשמח לשמוע את המלצות החכמים אם להמשיך איתו או להיפרד.

מעניין וחשוב.נחלת

עוד פעםטבע, אמת

האמת,שקצת נמאס לי

אני יוצאת כבר תקופה, בת 22

ודי נמאס לי.

אין לי כח עוד פעם,שניים -שלוש דייטים

ואז זה לא מתאים,

כי החלומות שונים

כי סגנונות התקשורת לא מתאימים

סתם כי זה פשוט היה מוזר.

בסדר, כל קשר מדייק אותי. וזה אמיתי,

אבל נמאס לי לקבל דיוקים, אני פשוט רוצה למצוא את האיש שלי, את הדרך שאני עושה לבד, לעשות עם עוד משהו

נמאס לי לצעוד לבד בדרך, לפעמים אני מרגישה שגם הקב"ה איתי. אבל לא מעבר לזה,

ונמאס לי לשמוע עצות, ביקורת, תנסי לראות את..., מה הבעיה שלך עם..., אני רוצה משהו שיחלום חלום דומה לשלי, שהבית שלנו ילך לאותו מקום, בסדר. יש לי קצת חלומות לא קונבנציונלים, אבל יש לי חלום, ונמאס לי לחלום אותו לבד.

קיצר, אחרי הפריקה והתסכול - איך ממשיכים לשמוע עוד הצעות? לא רוצה לצאת לעוד הפסקה בין דייטים, אבל אין לי כח לעוד קשר שיגמר.

קודם כל - חיבוק ענק!רק נשמה

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

מאוד יפה וחכם.נחלת

מה עדיף? להתחתן סתם כי כבר אין כח לחפש?חוזר תמיד לאשתי

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

ברור שלאטבע, אמת

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

ספרי לי על זההפי

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

...אילת השחראחרונה

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

סגנון על פי מקום לימודיםאביעד מילוא

כמה מקום הלימודים במהלך השנים לדעתכם משפיע על האישיות ,רמה התורנית, וההשתייכות החברתית בתוך הציבור כיום?

ואם כן אז האם ראוי לומר לשדכן שאני רוצה להכיר בחורה שלמדה במוסד הספציפי הזה או לפנות לאותו מוסד ולשאול על בוגרות שבאזור הגיל שלי פחות או יותר?

(לא רק מדרשות נכללות כאן אלא גם אולפנות)

ובכלל מה מגדיר סגנון של השקפה בציבור שלנו?

לדעתי כן,חתול זמני

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

בגיל מסויים זה לא אומר הרבהיעל מהדרום

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

כן ולאברוקולי

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני אדייקאביעד מילואאחרונה

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

"אפקט הדומינו"רק נשמה

מישהו שמע על זה פעם בהקשר של חתונות? הבנתי שזה אומר כאילו שבתוך קבוצת חברות/חברים כשמתחיל איזה גל של התארסויות אז ה"נותרים" יכולים לקבל החלטות שנובעות מתוך לחץ חברתי ופחד "להישאר מאחור". כלומר, הם עלולים להתארס, גם אם יצאו עם מישהו הרבה זמן, מהסיבות הלא נכונות, אם מישהו שלא בהכרח מתאים להם, רק בגלל שהם לא מסוגלים להשתיק את הסביבה. שמעתי על זה מחברה בשבת בהקשר של איזה מישהי אחרת וזה פשוט טלטל אותי...מה דעתכם? זה באמת קיים ואנשים מצטערים על זה אחר כך?

ברור שלחץ חברתי משפיעברוקולי

גם לחיוב וגם לשלילה

רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.

מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית

ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)

ולזכור עבודת המידות.

ברור שקייםנפשי תערוגאחרונה

לא רק בחתונות

בכל נושא

המלצות או דיס המלצות על אולמותארץ השוקולד

אלגריה,

הרמוניה בגן,

נסיה,

ארץ.

(לחורף)


כמו כן, האם אתם יודעים אם מומלץ או לא לפנות דרך סוכנים כגון מאורסים-מאורסות או אחרים?

מושלם!!!!!!הפי

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

ארץ זה גן אירועים (יש אולם בפנים, ישיבה בחוץ)נפש חיה.

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.


בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

אם זה גן אירועים זה אומר שאין אפשרות של בפנים?ארץ השוקולד
תודה
אני לא זוכרת איך החלוקה וכמה מקום יש בפניםנפש חיה.

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

תודה, אשאלארץ השוקולד
קיוויתי שיש אנשים עם ניסיון גם ולא רק כאלה שמנסים למכור.
אז שאלתי, עושים שם חתונות חורףנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' באב תשפ"ו 16:58

האולם קטן, 400 - 350 איש.

תודה רבהארץ השוקולד

מעריך את הבדיקה.

נבדוק אם רלוונטי

הם סוגרים עם זכוכיות בחורףנפשי חמדה

תודהארץ השוקולדאחרונה

מה באמת יש אופציההפי

שלא יהיה אופציה בפנים?

למה לא?ארץ השוקולד

לא תמיד יש גשם בחורף ולא תמיד כה קר

כי הרבה פעמים פתאום גשםהפי
אנשים סומכים עליהם .. 
ולכן מוודאים שיש אפשרות מתאימה בפניםארץ השוקולד

ונבחר באותו יום או יום לפני

אחי התחתן בנסיה.ענבל

בס"ד

 

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

 

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

תודהארץ השוקולד

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה

על שמירת נגיעה (כן, אני מניח שלחלקכם זה נדוש)מתוך סקרנות

אני, חרדי במקור, וכיום, ברוב הדברים נוטה יותר לכיוון הדתי/דתי תורני, דווקא כי בהרבה מובנים הדתיות שלהם נראית לי חזקה, אמתית ואותנטית יותר.

 

אבל אחד הנושאים המאתגרים, הוא נושא "שמירת הנגיעה", יכול להיות שלחלקכם זה נושא נדוש, אבל אותי מפתיע היחס הרווח ל"שמירת נגיעה", כאילו מדובר באיזו חומרה בסגנון של הקפדה על צאת השבת לפי ר"ת וכיוצא בזה.

 

הנה דוגמאות:

 

 

 

 

למיטב הבנתי, נגיעה של חיבה בנידה היא איסור דאורייתא, ואם אני זוכר נכון, לפי המשנ"ב זה יהרג ואל יעבור (יכול להיות שלא זוכר נכון).

אני מפספס פה משהו?

 

אני לא בא להוכיח, וגם אני בעצמי לא צדיק גדול, אבל עדיין הנושא מאתגר ומעסיק.

 

 

הדרדרות?ארץ השוקולד

היום הרבה יותר סביר שיש חוק וסדר ופחות יקרה משהו.

מה עושים עם הלחץ שמשתלט לי על הגוףלחוצת חתונה

לפני דייט ראשון, כשהעניינים נהיים רציניים, וגם לפני רגעים גורליים אחרים בחיים

אני ממש בלחץ, לא חרדה, אלא מתח חזק מכובד ההחלטות, מהסיכונים והסיכויים.

והלחץ הזה משפיע על כל הגוף.

בעיקר כאבי בטן. חוסר תאבון רוב הזמן, אבל עדיין יש מידי פעם תחושת רעב שמכריחה אותי לאכול קצת ואז הבטן עוד יותר מתבלגנת.

תחושה של מתח פיזי ומופשט במרכז הגוף ולפעמים גם בידיים וברגליים.

קשה להרדם ממחשבות ומתח פנימי.

אני אוכלת פחות מהרגיל, מרגישה לא בטוב, וקשה לי מאוד להתרכז ברמה שזה פוגע לי בלימודים.



מה עושים עם זה? זה מוכר? יש דרכים להרגיע את הגוף?

בדרך כלל אני בן אדם מאוד הגיוני, בשליטה, אבל הגוף ככה מגיב ללחץ בלי לשאול אותי

תודה רבה!!(:אני:)))))

לא יודעהפתק

בן עשרים.
ש"ב.
רוצה להקים בית. מרגיש מוכן. 
עם מי אני מדבר? מה אני עושה?

לךא ספק זה מרחץ את הזמן.יהודי שואף לטוב

לא נשאר הרבה זמן ביום אחרי זה😬

אולי יעניין אותך