תהיה חזק 

@מפוצלשת(:

לא תמיד יודע איך עובד ראש של בנות

אם כן, מבחינתך אין לך בעיה עם ידידות איתה?(בהנחה שזה ישאר קשר ידידותי ולא יתפתח ליותר מזה)

(שוב, יכול להיות שמבחינתה זה ידידותי בלבד וכו' אבל לדעתי זה לא משנה, מה שמשנה זה איך אתה מרגיש כלפי זה )

אם זה שלום שלום אין לי בעיה - כמו כל אדם ברחוב

אבל מעבר לזה ברור שלא, אני לא מלאך. היא גם נראית לא רע בכלל

מנסה- אולי תשדר קרירות? ואולי אפילו תנסה להתעלם ממנה כמה שאפשר (בצורה אנושית)

כאילו הייתה תקופה שבאמת הייתי קריר ממילא היא הורידה הילוך כזה

אבל לפני כמה ימים כנראה התפתתי לשיחה איתה 

וכשראיתי אותה ברחוב בנוסף למה נשמע הרגיל סתם סיפרתי שאני הולך לבילוי וכו' והלכתי

ובום הכל חזר למה שהיה קודם.

זה ניסיון העסק הזה..

כנראה שהיא רוצה לנסות לראות אם זה עובד ביינכם אחרי שקצת שיתפת פעולה לפני.

נראה לי שכדאי שתמשיך עם הקרירות ואז היא תבין שסתם היית נחמד אליה ותתקדם.

באמת ניסיון.. בהצלחה!

אולי אם אני לא אהיה קריר אני אגלה שיש כאן משהו טוב.. אולי היא כן מוכנה להתחזק?

וואי לא יודע היא בילבלה אותי 

אתה לא יכול להיכנס לקשר בהנחה שהיא תשתנה בהמשך כי מה אם בסוף היא לא תשתנה ולא תחזיק מעמד עם התנאים שתציב וכו'? אז תרצה להמשיך איתה? 

אני לא חושבת שזה נכון לה וגם לא לך שהיא תתחזק רק בשביל הקשר. 

קשוחחח אבל אני חושבת שאתה יכול לעמוד בניסיון

וכמו ש@מבולבלת מאדדדד כתבה זה באמת מחמיא שהיא ככה מנסה להתקרב אליך וייתכן שמהמקום הזה אתה מתבלבל אבל בתאכלס בתאכלס אתה יודע שזה לא שייך.

טוב , בכול מקרה כמו שאמרתי אין הבטחה שהיא תתחזק עד לרמה שתרצה אותו. הוא צריך לקחת את זה בחשבון. (ואני מזכירה שהיא פסלה את ההצעה כי הוא דתי והיא ממש לא אז... מנסה לחשוב רציונלי פשוט.. )

אבל בגדול זה פרויקט ואם *שניהם* זורמים על זה אז באמת שאין סיבה שלא לתת צ'אנס.

כמו שבנאדם מתחתן עם מישהי שרוצה להתחזק ואז היא מחזיקה מעמד בזכות זה שהם ביחד

(אם אני לא סתם מבלבל את המוח עם משאלות לב חח)

היא סיפרה לי בדרך אגב שסבא שלה היה דתי אבל לא יודע אם זה אומר משהו..

ההוא שניסה לגשר זה כי היא עוזרת לאנשים וחברותית כזאת..

בחורה מאד טובה מבחינת אופי 

תדברו, כולל על הסטנדרטים הדתיים-חברתיים שכל אחד מחפש. אולי תמצאו מכנה משותף, כגון "לעת עתה היא לא שומרת מצוות, אבל מוכנה לשמור שבת, כשרות וטהרת המשפחה".

ציפיתי לתגובה אחרת.

אתה חושב שכדאי להפגש לדייט כשיש פערים כאלה גדולים?

חילוני עם דתייה, לרוב אין מה לצפות לשינויים מצד הגבר. אנחנו הגברים עם קשה עורף.  מאידך, הנשים יודעות להתגמש ולאמץ את אורח חייו של הבעל.

אבל זה לא המקרה הזה.

תודיע לה שאתה לא מעוניין בקשר ותאחל לה הצלחה בחייה.

תהיה חזק- זה נסיון.

מבקש, בפעם הבאה שאתה רואה אותה תאמר לה מיד שאתה לא מדבר איתה (גם לא שלום).

תיזהר לא להכוות ממנה כי מבחינתה אין בעיה לומר שלום, זה חברותי מצידה והיא לא יודעת שמבחינתך זה אסור. וכשאני אומר מבחינתך אני מתכוון לבחינת ההלכה והתורה.

זה כמו אש בנעורת. זה אסור. אל תכניס את עצמך לנסיון.

לכן, חד וחלק- תנתק איתה קשר.

יכול להיות.. לך תדע מה עובר להן בראש.

העניין הוא שבדרך כלל מהניסיון שלי בחורה לא תעבור כביש במיוחד ותעשה מאמץ ללוות מישהו פחות מוכר רק בשביל נחמדות... אבל לך תדע

במקרה הזה מבקש צודק והבחורה טועה.

הפמיניזם דוחף להיות נחמד כלפיה. אבל אתה צודק כאן.

אל תכופף את הראש.

תהיה גאה בעמדה שלך שהיא הנכונה.

תראה לפרוגרסיבים מה זה.

אבל פה הם עוברים אחד ליד השני ברחוב. 

אי אפשר להמלט מזה.

אם אין כאן כוונה מצד מבקש למצות את הקשר איתה- אז אסור לומר שלום וק"ו שאסור ללות אותה.

זה נסיון לא פשוט. אמת.

אבל הדרך הכי טובה במקרה כזה זה להודיע באופן חד משמעי שזה לא שייך ושהחברה שלנו היא התורה.

אסור להתחשב ברגשות שלה.

הפמיניזם מעלה על נס את המסכנות. אם אתה מסכן- אז אתה צודק.

לכן מבקש צריך להביע את עצמו ולומר את האמת כמות שהיא.

שלא יבלבלו לך את השכל

מבחינתה אין בעיה בחברות.

לכן הוא צריך להבהיר לה שזה אסור.

לא נראה לי

נסיון בציור של חוסר ידע, מצידה. שכל הסיפור הזה פחות מכבד אותך.

תחזיק חזק

חוץ מזה, 1 - 2 פגישות בהחלט יספיקו כדי להבין אם יש טעם להמשיך.

אתה נפגשת פעם עם חילונית?

היינו ידידים, במובן הכי אפלטוני של המילה (בתי קפה, פארקים, שיחות על תרבות וספרות ). מצד הבחורה הייתה נכונות לגשר על הפערים, פרט לעניין הלבוש (מה שהפריע לי אישית והכריע את הכף).

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"