פשוט נפגעתי ונעלבתי. הסתכלתי מסביב על כל הזוגות וראיתי את היחס זה כמעט גרם לי לבכות באמצע. דיברנו על זה, כי זו לא פעם ראשונה (גם בלי קשר להריון), הוא התנצל. האמת,שלא קיבלתי את ההתנצלות ואמרתי לו את זה.כי הוא בכל פעם מתנצל ובכל פעם מתפרץ ומבייש אותי ליד כולם. אפילו ליד ההורים שלו!! אני מרגישה מבוזה ומושפלת
אחרי אירוע משפחתיאנונימית בהו"ל
פשוט נפגעתי ונעלבתי. הסתכלתי מסביב על כל הזוגות וראיתי את היחס זה כמעט גרם לי לבכות באמצע. דיברנו על זה, כי זו לא פעם ראשונה (גם בלי קשר להריון), הוא התנצל. האמת,שלא קיבלתי את ההתנצלות ואמרתי לו את זה.כי הוא בכל פעם מתנצל ובכל פעם מתפרץ ומבייש אותי ליד כולם. אפילו ליד ההורים שלו!! אני מרגישה מבוזה ומושפלת
באמת נשמע נורא ואני מבינה אותךלאחדשה
לדעתי זה דורש הרבה יותר מסתם שיחה ודיבור, אולי סוג של טיפול בכעסים..
ממש ממש לא נעיםהמקורית
איך היחסים ביניכם באופן כללי?
אני לא יודעת אם אני הורמונלית אואנונימית בהו"ל
לא יודעת מה לחשוב. לא מבינה למה זה מגיע לי
הוא מתנהג כמו קיר אבנים שלא יודע מה זה אישה בהריון ומהי רגישות.
את יכולה להגידהמקורית
לא מבינה את העניין הזה בזוגיות 'ישירות'. מול אנשים אחרים שומרים על איפו וסבלנות ומכילים ובבית - אפשר ג'ונגל? לא! בעיניי לא. צריך לשמור על ממלכתיות וכללי כבוד בסיסיים ולא לאבד כל רסן.
גם יש הבדל בעיניי בין ביקורת שנאמרת לשם הביקורת, מתסכול ומכעס, ובדרכ נשמעת כ- את לא טובה ב.. לבין ביקורת או העברת מסרים כמו שאני אטהבת לקרוא לזה שנאמרת מתוך מקום של 'מה חשוב לי'
הוא גדל בבית ביקורתי בעצמו?
אתם מתנהלים בצורה ביקורתית בעצמכם?
זה נשמע שהוא מאוד מאוד מתוסכל. בעיני יש מצב שזה נובע מעומס וחוסר בטחון. כאילו שהוא משליך את תוצאות המעשים שלך עליו. נגיד אם נפלה לך צלחת אז את קלמזי, ומה זה מעיד עליו אם לא הכל מושלם אצלך..?
מרגיש כאילו משהו אצלו לא משוחרר בעניין הזה.
מציעה לך להדוף ביקורת הרסנית. ולהשתמש בעצמך בשיח חיובי יותר. להחמיא ולהודות על העזרה. זה בעצם יעזור לו לסגל לעצמו דפוסים אחרים של התנהלות יותר בריאה וגבולות.
גדל בבית מאוד ביקורתיאנונימית בהו"ל
ולגבי הישרות הוא פשוט לא קלט את הענין! הוא בכלל לא אמור להעיר לאשתו שנמצאת רוב היום במיטה ויורדת במשקל בגלל חוסר יכולת להכניס משהו לפה. זה בכלל לא קשור לעצלנות. אגב אני סך הכל בתחילת החודש ה3.. כלומר עדיין בשיא הקושי
אמרת לו את זה?המקורית
יש הרבה הכנה ללידה וילד חדש והסתגלות אבל גם הכנה להריון בין בני זוג היא חשובה.
במיוחד לבעל. כי זה נושא שהרבה חא נוגעים בו בגלל שהפוקוס הוא על האישה.
ב"ה זה לא ילד ראשוןאנונימית בהו"ל
אני חושבת שאחד מהדבריםהמקורית
מבחינתו הריון אולי אומר ילד. אבל הוא לא בהכרח הבין שזה אומר שליש ראשון קשה ואישה לא מתפקדת. אולי הוא לא זכר את זה.
תוסיפי לזה את הביקורתיות יתר שלו ואת העומס- וזה לגמרי ברור למה הוא ככ נפיץ. הוא לא מבין את המקום שלך בעיניי ומאוד מרוכז בעצמו.
אני חושבת ששיח רגשי שלך מולו יכול לעזור. לא 'מה אתה לא בסדר' אלא 'קשה לי כשאני מרגישה ממך ש..'
מהממת את, נתת לי כיוון שלא חשבתי עליו תודה!!אנונימית בהו"ל
ומוסיפההמקורית
את לא אותו דבר. ברור שמסיבה מבורכת, אבל בכל זאת.. זה קושי נוסף שמתווסף. כאילו הוא לא מצליח להכיל את זה.
יכול להיות מאודאנונימית בהו"ל
❤️❤️ שמחה שזה עוזר לךהמקורית
אני לא יודעת אם זה הזמן אבל זה ממש לא בריא שיח כזהמיקי מאוסאחרונה
יש דרכים לדבר בין אנשים בוגרים שיוצרים קרבה ויחס הולם.
אני מבינה שהוא טעון וקשה לו מאוד, ברור שמגיע לו הבנה והכלה למצב שלו ולנסות גם להקל עליו כמה שאפשר
אבל זה לא מצדיק כזו התנהגות
מילא חד פעמי אפשר להחליק אבל זה נשמע שזה ממש דפוס
אז מה אפשר לעשות?
אני לא יודעת כמה את תצליחי אבל מציעה לך להבהיר לו שאת לא מוכנה שידבר אליך בצורה כזו, בטח לא ליד אנשים אחרים משפחה והילדים.
אם הוא מתבטא ככה תקחי מרחק (פיזית) עד ששניכם נרגעים
ותדרשי שתפנו לייעוץ חיצוני
אני לא יודעת מה מתאים לכם - אם קורס מקוון יכול להספיק, ייעוץ אישי שלו, של שניכם
ואם הוא מסרב לשתף פעולה אז לכי לבד לייעוץ אישי שיעזור לך לרכוש כלים לשמור על הגבולות שלך. מאמינה ובטוחה שזה משהו שיגרום גם לו בסוף לשנות את ההתנהגות בעקבות השינוי שלך אבל גם לא לפחות תהיי יציבה ותדעי איך להגיב מתוך עוצמה אישית
חיבוק גדולאישהואימא
בעיני יש 2 דברים שצריכים התייחסות:
אחד- זה המתח שיש על הרקע של הקושי בהריון.. הקושי שלך בתיפקוד והחוסר אונים שלך גם בכלל הקושי הפיזי וגם בגלל שזה יוצר קושי בינכם. ומצד שני הוא עמוס יותר ונדרש ממנו יותר. בעיני דבר כזה שווה פגישה או שניים אצל יועצת זוגית. לפעמים גבר פשוט לא מבין את המצב של האישה והוא צריך שמישהו יראה את הקושי של שניכם מבחוץ. לנו היה קושי כזה אחרי הלידה הראשונה. הייעוץ מאד עזר.
דבר שני- יש דברים בעיני שהם קו אדום. לחקות מישהו זה דבר פוגעני ומעליב. יש דברים שגם אם נמצאים בתקופה קשה מורכבת לא עושים אותם. לחקות מישהו בעיני זה סוג של אלימות מילולית.
חיבוק גדול
תודה עך החיבוק💓אנונימית בהו"ל
שמירת הריון זה נורארקלתשוהנ
תדעי לך שהייתי כמעט שלושה חודשים במיטה ובעלי עשה הכל. אז יש את העומס הטכני שהוא באמת מאד קשה, אבל התפקוד של הבית למרות שהוא ממש ממש שותף ביומיום והכל הוא ידע לעשות כבר לפני, ובעיקר להעסיק את הילדים בצהריים - זה מה שהיה גומר עליו. הוא היה כמו אריה בסוגר, באמת. הוא התמודד עם זה ועשה מה שצריך אבל לא היה לו טיפת אוויר אחת מיותרת.
וחשבתי הרבה על זה שבמצרים העבודת פרך היתה לתת לגברים את העבודות של הנשים ולנשים את העבודות של הגברים.
זה הבסיס, מעבר לזה, אני מבינה למה לא קיבלת את הסליחה שלו. זה לא עוזר להגיד סליחה ולפגוע בך ככה שוב ושוב. שיבדוק מה בדיוק מפריע לו ויטפל בזה. זה לא הוגן שאת תספגי את הקושי שלו. למרות שהקושי שלו באמת גדול, הוא צריך למצוא דרך לאוורר את עצמו או לעצור את הנשימה עד שזה יעבור, זה בשום אופן לא יכול לצאת עלייך.
ומוסיפה עוד משהו מהחוויה שלי, מקווה שזה בסדר...אצלי כל מאמץ שהיה מעבר לאפסי גרם לכאבים. בצורה כזאת שהתוצאה הקשה מיידית זה יותר קל במובן מסויים. כשצאיך לשכב כדי לשמור ולא להתאמץ כדי לשמור - זה יותר קשה במובן הזה שאין תוצאה מיידית, זה אמורפי ולא מוגדר.
שמירת הריון זה תקופה קשה מאד מאד מאד, מאחלת לכם ומתפללת שתצליחו לעבור אותה יחד ולזכור ששניכם באותה מלחמה פשוט משני צדדים שונים. ושניכם הרבה מעבר לאיזור הנוחות שלכם, ובעזרת השם יגיעו ימים רגועים והשגרה תחזור לפנים הרגילות שלה, רק עם תוספת של אוצר קטן שהגיע.
תודה שכתבת מנסיונך💓💓💓אנונימית בהו"ל
ממש מבינה אותך ❤️לא מחוברת
אבל אני כן חושבת שכדאי לנסות להביא עזרה ושלא הכל יפול עליו.
הוא גם בן אדם וזה ממש קשה שהכל על מישהו.
בעלי בהריונות גם עושה הכל ומידי פעם מתפוצץ (לא ליד כולם)
אבל זה עדיין פוגע.
אני רואה שאצלנו זה גם קשור לזה שאני לא מעריכה מספיק. כי מצידי באמת העיקר לשרוד ולא אכפת לי איך הבית נראה. מצידי שכולם יאכלו פיתה עם פסטרמה 9 חודשים.
אז אולי גם אצלכם. מידי פעם לפרגן. אולי הוא תכנן שהוא יהיה יותר משוחרר עם המשפחה שלו?
ואי וחיבוק לך להיות בהריון ולא לתפקד זה סיוטטט!
מחר הולכת לעשות הזרעה בשערי צדקאריאל765
וגרים מחוץ לעיר..עקרונית יכולה להגיע תוך 45 דקות אבל זה על הנייר. פקק אחד וזהו..חניה..
בקיצור יש לכן פתרון?
אם אני מפספסת זה עד חודש הבא.
מניחה שמחר יהיה פחות פקוקהשם שלי
כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.
גם אם זה קצת יותר משעה זה בסדרפצלושון
התור בשעה של פקקים?
שיהיה בהצלחה!!
כן אם זה שעה ועשר דקות?אריאל765
הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.
אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?
מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..
את מחפשת מעבדה ?עוזרת
הבנתי שיש שם אחת של מאוחדת ואחת פרטיתאריאל765
אומנם ערב חג,שמעונה
אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...
את חוששת מהבאת הזרע?Sheela
זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..
וואלה? מניסיון? זו פעם ראשונה שלנו.אריאל765
אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..
בדרכקל"ת
אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס
חשבנו להגיע ממש מוקדם. אפילו לפני 8אריאל765
אז פחות יניה בעיה, גם ערב חגשמעונה
ושישי, מקווה שיהיה בסדר
תודה רבה לך🩷אריאל765
שיהיה בהצלחה רבהשמעונה
תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות
תודה! ננסה לקבל מחר ממאוחדתאריאל765אחרונה
כי בעלי שם.
בשעות האלה הכבישים פנויים לגמרי בע"ה בהצלחהבאתי מפעם
אה בקטע הזהטארקו
כן
והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...
באמת?? בשערי צדק יש?אריאל765
מחר לא אמור להיות פקוק בבוקררק טוב=)
וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..
בהצלחה רבה!!
לצאת מוקדם יותר?טארקו
זה עדיין בסדר...אורוש3
זה בסדר גמורחושבת בקופסא
לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.
גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.
בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.
לא יודעת מה הבעיה אבל אם יש בעיהאריאל765
בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..
יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?
התייעצות לגבי כיוון טיפולי מתאיםאנונימית בהו"ל
רציתי להתייעץ איתכן על משהו שמקשה עליי מאוד ומתיש אותי לאחרונה, ואשמח לזווית הראייה וההכוונה שלכן.
קצת רקע עליי כדי להבין את התמונה:
תמיד הייתי "מצטיינת בלי להתאמץ". בבית הספר ובלימודים למדתי למבחנים רק ברגע האחרון (אם בכלל) ולא ממש הכנתי שיעורים.
מכיוון שאני מאוד מוכשרת וקולטת מהר, זה הספיק לי כדי לקטוף מאיות בקלות.
הבעיה היא שבעבודה ובחיים הבוגרים השיטה הזו הפסיקה לעבוד, ואני תקועה בדפוס ששוחק אותי לגמרי.
מה שקורה בפועל בעבודה:
אני יושבת ימים שלמים על כיסא העבודה, אבל שעות ארוכות נשרפות על בהייה, בריחה לטאבים אחרים והתבטלות מלווה בייסורי מצפון. אני יכולה לשבת 12 שעות על המחשב ובפועל לעבוד שעתיים.
כשאני מקבלת משימה, אני יכולה במשך 4 ימים לא לעשות כלום ורק למרוח את הזמן, ורק ביום האחרון של הדד-ליין להיכנס לאטרף של שעות רצופות בלחץ היסטרי עד שאני מסיימת.
אם משימה דורשת ממני לפנות למישהו מצוות אחר, זה יכול לעכב אותי בעוד יומיים. זה ממש לא מקושי חברתי, אלא נטו תסמונת המתחזה חריפה: פחד משתק שלא אבין מספיק את המונחים הטכנולוגיים או את התמונה המלאה, ושאיכשהו אביך את עצמי מולם.
זה לא רק בעבודה – זה חודר לכל תחום ביומיום:
אני רוצה לקום לסדר, לנקות ולתקתק דברים, אבל נתקעת בישיבה. אומרת לעצמי "רק עוד 10 דקות", ואז הילד מתעורר או שנהיה לילה ועברו שעות בלי שעשיתי כלום. המעבר הפיזי מפעולה לפעולה מרגיש לפעמים כמו מחסום כבד.
אני מרגישה ממש מכורה למסך, למרות שאין לי סמארטפון או אפליקציות. הכל דרך המחשב: לשוניות של צ'אטים, פורומים וקצת נטפליקס. חוסר השקט הפנימי כל כך חזק שאפילו סרט אני לא מסוגלת לראות ברצף, כל כמה דקות אני קופצת לטאבים אחרים לבדוק אם מישהו כתב או אם נכנס מייל.
קשה לי ברמות עם אי-ודאות ודברים חדשים. אני מעדיפה להישאר אצל רופא לא מוצלח רק כדי לא לעבור לאחר, או להמשיך להשתמש בבגדים ישנים במקום לקנות חדשים.
אני מבינה שאני חייבת עזרה מקצועית כדי לצאת מהלופ הזה, אני לא יכולה להמשיך ככה בעבודה, וגם בבית מתסכל אותי מאוד המצב. אבל אין לי מושג מאיפה להתחיל.
אשמח לדעת: האם מישהי חוותה משהו דומה ויצאה מזה? ולאיזה כיוון כדאי לי לפנות כצעד ראשון? אבחון קשב וריכוז? טיפול? (ואם יש לכן המלצה על מישהי ספציפית ומעולה, אשמח מאוד לשמוע).
ממש תודה לקוראות ולעונות
האמת שמה שקפץ ליעל הנס
זה הפרעת קשב
אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.
את נהינת מהעבודה?
את מסופקת?
יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?
או שאת נורא נפגעת גם מדברים?
פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.
ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.
דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?
זה יכול להיות הפרעת קשבאנונימית בהו"ל
גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?
אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.
אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש
אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי
אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.
נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.
אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.
ואני לא מצליחה לצאת מזה
בלימודים הייתי ככה. בעבודה פחות כי לא עובדת מהביתירושלמית במקור
נסי לעבוד מהמשרד...
גם כשאני מהמשרד זה ככהאנונימית בהו"ל
קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל
אולי תטי אותו קצת?ירושלמית במקור
אולי אצליח לחפש זוית אחרתאנונימית בהו"ל
אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..
חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.
מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.
כן. מבינה.... (אגב התכוונתי להטיה קלה ממש...)ירושלמית במקור
לשימוש במסך לפי מחקריםהמקורית
חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה
במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור
אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית
אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה
יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך
כן אם את ניהנת מההרצאה מאדעל הנס
אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.
אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.
לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.
מזדהה ממש עם הרבה מפהאיזמרגד1
ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.
וואו את אני במקרה?רקאני
מזדהה עם כל מילה
עוקבת
מזדהה בטירוףמכחול
עוד כיוון שעולה לישלומית.
זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.
קשה לך בכללי עם החלטות?
ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.
מי כתבה אותי? זה בדיוק אני!ראשונית
חוץ מהנקודה האחרונה זה נראה בשיוק אני
אין לי עצות, רק הזדהות
להתחיל מצעדים קטניםכל היופיאחרונה
אני מאוד מזדהה עם מה שאת כותבת כי גם אני נאלצתי לפתח הרגלי "ניהול עצמי" רק כבוגרת וזה מאוד לא פשוט.
אז כאן בעיניי הדבר הנכון הוא להתחיל מצעדים קטנים, קטנטנים, בוני אמון בינך לבין עצמך.
מה אני מתכוונת?
היום כשאת מחליטה לעשות משהו, זה לא ממש קורה.
נכון?
נניח את מחליטה לעשות משימה של העבודה ובפועל נמרחת ואת עושה את זה ברגע האחרון.
כלומר כשאת אומרת לעצמך "אני אעשה כך וכך, יש בך איסה קול, מודע או לא, שמגחך לעצמו ויודע שזה לא יקרה בזמן שקבעת לעצמך (אם בכלל קבעת וזה לא נשאר באוויר).
ולכן אני קוראת לזה "צעדים בוני אמון", את צריכה להאמין לעצמך שאת תצליחי להגשים את מה שאת מבטיחה לעצמך, וזה לא משנה אם את מבטיחה לעצמך לסדר את החדר או להתקשר לקולגה מהעבודה.
ההתחלה היא בצעדים ממש ממש קטנים.
את אומרת לעצמך "עוד 2 דקות אני אקום מהספה" ובאמת לקום מהספה.
לא אחרי חמש דקות אלא שתי דקות, כי זה מה שאת החלטת.
על כל ניצחון קטנטן כזה, תרימי לעצמך.
משימות גדולות פרקי למשימות קטנות, שימי לעצמך זמן לביצוע ותתלהבי מבפנים על כל צעד קטן שקבעת לעצמ לעשות ועשית.
במשימות "גדולות" שמורכבןת מהרבה משימות קטנות אבל אפשר לעשות הכול בפרק זמן קצר, אני אוהבת לשים לעצמי טיימר, על כל המשימה או חלקים ממנה.
זה עוזר לי להתמקד ולהתעודד שזה רק עוד איקס זמן
ואני מבטיחה לעצמי שאחרי הטיימר ניקח הפסקה (ובאמת לחזור מההפסקה למשימה הבאה! אבל זה לאט לאט אחרי הרבה צעדים בוני אמון)
ותהיי גאה בעצמך על הצלחות.
אם את רוצה עזרה מקצועית, בעיניי אימון אישי יכול להתאים פה מאוד.
אה ועוד משהו, שדי סותר את השרשור הזה אבל בכל זאת... תתנתקי מכל הפורומים, הרשתות החברתיות וכו', זה שואב ברמות.
גם לזה את יכולה לקבוע לעצמך דד ליין ולעמוד בו, נגיד עד יום שני ב14:00 להתנתק מהרשתות החברתיות, בערב יום כיפור ב16:00 להתנתק מפורומים, סתם דוגמה ללו"ז כזה.
מרגישה שהתהפכו לנו התפקידים וזה עושה לנו רע…אנונימית בהו"ל
הקדמה קטנה- כשהתחתנו אני הייתי סטודנטית והוא אברך שתכנן לעבןד עדיין לא ידע במה.
אני סיימתי לימודים וכיום עובדת בהייטק
הוא מסכן כבר חמש שנים מחפש את עצמו. למד טוען רבני, התחיל קורס בדיקות תכנה, נרשם לקודקוד היה שם בהכשרה ובסוף לא הסכימו לגייס אותו, כיום מחפש עבודה במחשבים וגם מפתח כזה לפעמים דברים. לא מכניס כסף לא מהכולל ולא מהאפליקציות.
אבל מה שקרה זה שה'עקב אכילס' שלו זה הבקרים, תמיד היה, רבנו על זה שניייםם עד ששחררתי ואמרתי החיים יעשו את שלהם
רק שהם לא😂
אני קמה כל בןקר, מארגנת ומפזרת למסגרות, ומתחילה לעבוד (מהבית, כאמור, הייטק)
והוא ישן😩😩 אנייי רוצההה לישוןןןן כי הבעל שלי מרוויח מספיקקקק אופפ
וגם הוא קם מאוחר נגיד עשר, עד שהוא מתעורר ימתפלל (יחיד) הולך לכולל נגיד 11 עד 1, חוזר מסתובב סביב עצמו
הנקודה שלי היא שבגלל שהוא כלכך מתוסכל וככ קשה לו שהוא לא מוצא עבודה, אני לא יכולה להגיד שזה מציק לי שהוא כל היום בבית כי הוא באמת זה קשה לו מאוד שרק אני עובדת והוא לא מוצא את עצמו ולא מפרנס גם
ונקודה שנייה- אני מאוד חסכנית. מאוד. היה סל בשיין של 400 בגדים לילדים ולי לחגים והוא אמר לי מה לא דחוף עדיף לחכית איתו לאחרי העשירי, הורדתי את הדברים שלי קניתי רק לילדים
שבוע אחר כך הלך לקנות משו שהיה צריך מksp שולח לי הודעה- וואי יש פה את הכיסוי של אפל לאייפד שלי, אולי אקנה?? עכשיו אני מכירה אותו ויודעת כמה זה משמעותי לו וגם אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו כיף אז זרמתי
ואז אני כאילו, רגע אז רק אני מנסה לחסוך פה?…
אם שואלת אותו על זה- מה נעשה את פשוט הרבה יותר טובה ממני (בטון כזה מסכן, כי הוא מבין שזה היה צעד כנראה לא הכי חכם ובאמת זה קשה לו שלא עמד בזה)
בקיצור הסיפורים על האישה הבזבזנית שמסיימת את כל הכסף שבעלה מכניס- אז הפוך!
והוא גם מפנק אותי מאוד אני לא אומרת אבל בגלל שאני קמצנית אני לא תמיד מאפשרת וגם כשכן לפעמים בחיי זה בשבילו (אתמןל אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן להד תכננתי ללכת לקניון אחרי איזה אספת הורים בסוף זה התארך ולא הספקתי, אז הוא הזמין לי הביתה יוגורט ולו קרפ וישבנו יחד בלילה, נחמד, תודה, אבל עכשיו אני מרגישה ש'תקציב הביזבוז' שלי נגמר על מה שלא הייתי צריכה- זמן לבד!!)
יצא מבולגן
לא יודעת מה רוצה ממכם אולי סתם לפרוק…
ה' יעזור…
רואה שמציעות פה מקצוע...אז מציעה גם מהשטח אחלה מקצממתקית
אינסטלציה
לימודים יחסית קלים
אינסוף עבודה, תמיד תמיד יהיה צריך, אין תחליף למקצוע.
בכל אופן, אצלנו בבניין יש אינסטלטור שעובד שעות נוספות, והם גם לוקחים הרבה...מרשים לעצמם כי אי אפשר בלעדיהם.
עוד רעיון-
מורה לנהיגה, אחלה עבודה אחלה כסף. (ותחסכי הרבה לילדים שלך...
משפחתולוגיה בחגים-כל עצה תתקבל 😊אנונימית בהו"ל
כתבתי כאן לפני חודש
בעלי ב"ה טס לאומן כל שנה
אני מתארחת כבר כמה שנים אצל חמותי יחד עם הילדים
בשנים האחרונות היא התחילה לרמוז לי ברמיזות עבות מאוד שאמצא מקום אחר
ברור שאת הבנות שלה היא מזמינה בכיף והם יבואו גם אם היא לא תזמין
השנה גם התקשרה וגמגמה ונעלבתי מאוד כמובן אבל השלמתי עם המציאות
ואני נשארת בבית עם הילדים.
אבל
קשה לי לסלוח לה!!!!!!!!!
קשה לי לסלוח כי היא יודעת שלא פשוט לי להישאר לבד מכל מיני סיבות
וקשה לי שאני צריכה להמשיך לכבד אותה ולחייך כרגיל למרות שאני פגועה
קשה יהיה לי לומר לה שנה טובה בשמחה ובחיוך כשבלב אני פגועה
ובסוף הן יושבות יחד כל בנות המשפחה לארוחות חג חגיגיות ואני עם הילדים לבד בבית.
אני יודעת שיש לאחת הבנות שלה משהו איתי
ובכללי הבנות שלה בכל ראש השנה נוותנות לי הרגשה נוראית וגם לילדים
אם זה התעלמות, פגיעות על ימין ועל שמאל. בקיצור די לחכימא ברמיזה-הן לא רוצות שנגיע נקודה.
אני יכולה לומר בוודאות שאם כלה אחרת הייתה מבקשת להגיע הן היו שמחות ומסכימות בכיף
קשה לי ממש!!!!! שחמותי בלי עמוד שדרה מולן ולא מעמידה אותו במקום
שלכלה שלה ולנכדים שלה!!!! אין איפה להתארח בראש השנה
האם זה נעים להן לשבת סביב שולחן החג בידיעה שאני והילדים לבד?
כנראה שלא אכפת להן
כל הבעיה שלהן איתי היא שאני ברוך ה' אישה עם ראש על הכתפיים ולא שותקת להן כשהן פוגעות או מזלזלות והן מרשות לעצמן את זה בלי סוף!!!!
ומצד שני-
השלמתי עם זה ואני מעצמי השנה אמרתי שאני לא מגיעה כי אני מרגישה לא רצויה!!
אשמח לכל בדל של עצה איך להתגבר על הכאב הזה
או שלא?
מה היית עושה?
נקודה מעניינת.ממתקית
בדיקת הריון חיובית זה בוודאות הריון?שאלה גנים
אין פה אף ספק!! 2 פסים- הריון בע"הממתקית
ואת עם מניעה?
קטעים שלא תכננת
אחלה מתנה לשנה החדשה
מונעת עם דיאפרגמהשאלה גנים
תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️
אממ חיובי. בשעה טובה!אורוש3
וואו, יקרה! זה ממש הריון.. מוזמנת לפנות אליי בפרטיהתייעצות הריון
נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..
תודה רבהשאלה גנים
מונעת עם דיאפרגמה 😉
נראה כמו חיובי, אם את עם התקן לא הורמונליקנקן שבור
חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי
הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן
רק טוב
תודה רבה!שאלה גנים
כאמור, דיאפרגמה 😅
זה אמיתי!!פרח חדש
אם אפשר לשאול
איך מנעת עם הדיאפרגמה?
הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?
כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃
כן, מתאמת וקוטלשאלה גנים
מוציאה רק 6 שעות אחרי...
ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉
פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈
נראה לגמרי חיוביהשקט הזה
ולי בדיקות של לייף היו אמינות.
אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?
בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷
תודה! כן זה בול מה שקרהשאלה גנים
משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה
(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)
במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים
ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...
קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש
אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈
וואו. בעז"ה יתן לך כח לעבור את זה בקלות ❣️פרח חדש
❤️❤️שאלה גניםאחרונה
מלחיצים לפני ראש השנהאובדת חצות
שאולי תהיה מתקפה
ובלי קשר
צה"ל נערך באילת ובערבה
יש תרגילים בגבולות מצריים וירדן
ואומרים שזה כמו לפני 3 שנים שאין שופר כי ראש השנה יוצא בשבת
במקום להתעסק בחג ובקדושה
אני חוששת מתרחישים שחס וחלילה לא יקרו
היו מלא שנים שלא תקעו בשופר בשבת ראש השנהשיפור
זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.
והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.
אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.
מי אומר מה?שלומית.
בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?
פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.
והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל
לגבי השופר -לפניו ברננה!
גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.
אבל:
דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.
דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.
הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:
"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)
ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.
כמה 'זאב זאב' בשנים האחרונות. חיים את חיינו עדאורוש3
שיוכח אחרת
הרבנית רחל בזק אומרתממתקית
(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)
שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.
ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?
לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.
בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.
יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום
אומרים שכשאין תקיעת שופר ביוט ראשוןכי כל פה
כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..
בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!
לא לעקוב אחרי החדשותהשקט הזה
עושה מאד טוב לנפש.
דבריו המרטיטים של ה'ערוך לנר' זצוק"ל:אמהלה
שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!
וואו חזק ממש. שנזכה לשמור הרבה שבתותפרח חדש
מרגיש לי שחשוב לומרשלומית.אחרונה
שכל שנה יכולה להיות טובה או רעה...
כמובן שלהתחזק בשמירת שבת זה חשוב מאוד, אבל לשים לב שלא נסחפים אחרי כל מיני ספקולציות...
(לא מדברת עלייך אלא בכללי)
ועכשיו להמלצה על מומחה לילדים הכי טוב בשינייםשירה_11
איזור דרום
הלוואי ויהיה לכן
יש לי המלצה בלודמישהי מאיפשהו
ד"ר רוני איצקוביץ
עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים
אבל נראה לי שהוא לא זול...
ד"ר יעל פלמון מבאר שבעניק חדש2
יקרנית בטירוף
אבל שווה כל שקל.
מכבי? לא נעים לי לומר- רופא תותח עם ילדים אבל...ממתקית
ערבי. באשקלון
עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.
הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו
אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...
יש שם הרבה בני דודים. 🫣מוריה
רופאי השינייםoo
הערבים שטיפלו בילדים שלי
היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם
וזה תחום קשה
הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד
גם במכבי וגם במאוחדתoo
היא הגיבה למי שכתבה שהשם הערבי זה הרופא הזהיעל מהדרום
לק"י
אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.
^^^מוריה
אההה באמת? לא ידעתי.ממתקיתאחרונה
מכבי בבאר שבע עוזר לך?יעל מהדרום
אם כן, ד"ר סבטלנה פוזרי מומלצת. מאוד נחמדהיעל מהדרום
לק"י
והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.
ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!
(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).

