לא חושבת שזה חד משמעית שדיבור יותר,
זה תלוי בהרבה משתנים

סתם אבל זה גרם לי להיות שלימה יותר גם רגשית עם סיום הקשר
חידד אצלי יותר את הפערים

אולי אפשר להגיד שזה נותן עוד פרספקטיבה

על הסבא משפולי שהתחפש פעם לדוב בריקודים, לא?

והרי לפניכם סיפור המעשה,

הסבא משפולי הגיע באחד מנדודיו לכפר, שבו משל פריץ רע לב ואכזר,

באחוזת הפריץ דר חוכר יהודי עני מרוד,

שבקושי הצליח לשלם לפריץ את דמי חכירתו מדי שנה בשנה.

באותה שנה איתרע מזלו ולא היה לו כסף לשלם לפריץ.

הפריץ הרשע לא התחשב במצבו והשליכו לבור כלא.

הפריץ האכזר שמח לצוד נפשות כאלה,

וביום הולדתו היה נוהג לערוך מסיבה גדולה לכל מרעיו,

ובעיצומה של המסיבה כשליבו גס עליו ושאף להתהולל,

היה מזמין לאולם הנשפים את האסיר שהיה בבור הכלא לבוש בעור של דב,

הפריץ היה אוחז שרשרת הקשורה לצווארו של האסיר האומלל,

והיה מכריח אותו לרקוד עימו ריקוד הולל וסוער היאה לשיכורים.

והיה, אם ריקוד האסיר מצא חן בעיני הפריץ וניצח את הפריץ,

היה זוכה האסיר לשחרור מן הכלא, ואם לא, היתה נגזרת עליו מיתה.

כך נידונו אסירים רבים חלשים ומעונים למוות.

בהגיע הסבא משפולי לכפר נודע לו שיש יהודי נמק בבור הכלא,

הוא מיהר לחדור לבור ושמע מהיהודי האסיר על מנהג הפריץ לרקוד עם ה"דב".

היהודי שלא ידע לרקוד ריקודי נכרים וגם כוחותיו לא היו עמו בכה והתחנן על נפשו.

הסבא משפולי הרגיע אותו והבטיח לו שיעזור לו.

הוא הציע שבערב המסיבה הוא יכנס אליו שוב לבור הכלא,

ועוד קודם שיקראו לו לרקוד הוא יחלץ אותו מן הבור וימלא את מקומו,

בתחילה סרב האסיר היהודי כי פחד שהסבא משפולי רוצה להקריב עצמו עבורו,

אך הסבא משפולי שכנע אותו שכוחותיו במותניו והוא מיטיב לרקוד והיהודי הסכים.

אך באמת כשיצא הסבא משפולי מבור הכלא החל לחשוש כי אין הוא בקי בריקודי הנוכרים.

עוד הוא תפוס במחשבותיו נגלה לפניו אליהו הנביא שלימדו את כל רזי הריקוד.

כך בערב המיועד למסיבת הפריץ וחבריו ההוללים חדר הסבא לבור הכלא,

וכשהשומרים באו לקחת את האסיר למסיבה,

הוא כבר היה במקום האסיר לבוש בעור הדב,

הוא פסע עם השומרים לעבר אולם הנשף,

ובאותה עת האסיר היהודי חמק מבעד לשערי הכלא הפתוחים.

באולם הנשפים המתין קהל פריצים הוללים ושתויים לסבא משפולי המחופש בעור דב.

כשניתן האות פצחה התזמורת בניגון סוער,

הפריץ הרשע נטל את השרשרת הקשורה לצווארו של הסבא משפולי והחל מרקד.

להפתעת כולם האסיר בעור הדב היטיב לרקוד בריקוד נאה הגובר על ריקוד הפריץ. התזמורת ניסתה לשנות מנגינות וקצבים כדי לבלבל את הדב הרקדן,

אך הדב המשיך לרקוד ריקוד נאה מבלי להתעייף.

הפריץ השיכור החל להתעייף מרוב ריקודים עד שכשלו רגליו והשתטח על הרצפה.

הסבא משפולי ניגש לפריץ והיכה בו מכות נפלאות כיאה לשונא ישראל.

לבסוף עזב הסבא את אחוזת הפריץ והלך לדרכו כשהפריץ שכוב על הארץ פצוע וחבול.

אוקיי, חשבתי איזה תאוריה בעקבות הסיפור

בכללי בעולם החרדי יש עולם תרבותי סביב סיפורי צדיקים/חסדים

אתה יכול לפתוח קריירה 

בדרך כלל גם ליהודי קוראים מושקה והוא חוכר בית מרזח

בקטע הרציני עכשיו, אני כן חושבת שיש גיוון

זה שהם לא מספרים על מפלצות וחייזרים, זה לא אומר שאין גיוון

גדלתי על תרבות של חרדים(ספרים/סרטים/משחקים/הצגות/מוזיקה ועוד)
ודווקא היה הרבה גיוון

שפעם לאבא שלי הייתה הגדה של פסח מלאההה בסיפורים האלה

איכשהו לכל קטע בהגדה שייכו סיפור של איזה מושקה והפריץ או הכומר שניסו לדפוק אותם..

ואבא שלי היה היה בטוח בגלל שזה כתוב בפנים שזה המצווה של והגדת לבנך

כבר הכרתי הכל בעל פה 

דוגמא מעולה.

אבל בגדול, יש אחד עם תנועות גסות, יש אחד יותר עדין, 
יש אחד שמרקיד את כולם
יש אחד קופצני
יש אחד שרוקד לעצמו ולא שם למי שסביבו
יש אחד שמושכים אותו לרקוד בכח ובקושי מוזיז את הידיים בכבדות
יש אחד שמראה נוכחות בצורה קיצונית
יש אחד שיותר נעלם ומצטנע
יש אחד שרוקד לא בקצב
יש אחד שרוקד אבל לא שמח
יש אחד שמרגש אותו הניגונים
יש אחד שמתלהב דווקא ממלים מסויימים
יש אחד יותר קליל ופזיז
ויש אחד יותר עמוק ובדבקות כזה
ועוד ועוד
וזה עוד בלי הרקע לריקודים, הזמן, המקום, הסיבה, המסובב


אבל באמת אולי אנשים שיש להם תכונות בולטות וחדות יותר יהיה קל לזהות אתזה
אבל אנשים מאוזנים או נושאי הפכים, פחות

אבל באמת באמת זה יותר השפה
כאילו אם אני אשנה את זה נגיד במקום לכתוב "תנועות גסות" אני אכתוב "חדות או תקיפות"
או במקום לכתוב "לא בקצב" "בקצב משלו", זה היה נשמע יותר טוב

ובאמת באמת שאני מאמינה שלכל תכונה יש שתי הבטים.

לא שראיתי דברים לא חיובים, ראיתי תכונות אופי שפחות מתאימות לי
שאגב ראיתי גם בקשר, הם חיוביות מאד אבל פחות מתאימות לי.

אבל לא תמיד הבירורים מקיפים אישיות שלימה,
לא תמיד מבינים עד כמה זה ישפיע על החיבור ביננו

וגם לא כל חבר שמבררים אצלו קולט אנשים טוב.
קרה לי לא אחת שהבנתי מהבירורים תמונה
שבמציאות התגלתה שונה לגמרי
זה לא בהכרח משקף

גם יכול להיות שמשהו שהוא קורה לו 'כך' אני מבינה אחרת לגמרי
או שלא הבנתי עד כמה זה כך
וזה היה נשמע לי מתון יותר

זה מורכב
ברור שקשר נותן יותר תמונה חדה על האישיות מאשר בירורים
 

לא חשבתי שיש בעיה, זה לא ששלפתי איזה משהו ממגירה סודית.
לוידעת,
ויותר ממה שהאסימיון נפל לאט,
מטרת הצפייה לא הייתה בשביל הניתוח שכתבתי עליו בשירשור
היא הייתה קצת יותר עמוקה וכואבת, זה לא שחיפשתי לערוך עליו מחקר עכשיו
אחרי שהקשר הסתיים.
וגם הגעתי לסרטון די בטעות

מממ כן צודקת, אני לא מאשימה את עצמי,
התכוונתי שבסרטון אחד יכולתי ללמוד עליו מה שלקח לי היכרות ארוכה יותר

בכל מקרה אין לדעת, כי לא ראיתי את זה לפני
אבל חד משמעית אני לא יכולה להגיד על עצמי שאני אובייקטיבית עם השפיטה
למרות שיש לי יכולת לקלוט אנשים בדרך כלל.

זה היה שווה לי בשביל זה

מסכימה - לקראת נישואין וזוגיות

של "ידעתי שמשהו ששם לא בסדר"
ממקום של הקשר לא היה לי טוב ולא יהיה לי כנראה טוב,
שכלית זה חד משמעית.
והצפייה בסירטון עזרה ללב לקבל את זה יותר ממה שעד עכשיו
 

הוא דווקא רקד אחלה, הוא פשוט רקד הוא

האמת היה חסר שם אולטרא סגול, אולי בגלל זה..

מה הכוונה? רוצה לפרט?
או לתת דוגמא?
או נגיד כמו מה שהפי כתבה פה?
השאלה - לקראת נישואין וזוגיות
 

כתבה על העייפות.
שאם הוא עייף אז הוא לא רוקד במיטבו

בכל אופן, מה שכתבתי כאן אולי:

סרדיוט כתב - לקראת נישואין וזוגיות
מצוטטת את המשפט המדוייק:
"אבל באמת אולי אנשים שיש להם תכונות בולטות וחדות יותר יהיה קל לזהות אתזה
אבל אנשים מאוזנים או נושאי הפכים, פחות"

כנראה שזה לא אתה...

האמת
שזה לא יפה להגיד על מישהו 'הוא'
עם כל הכבוד להיכרות המוגבלת שהייתה לנו, מי אני שאחליט שאני יודעת/מבינה מי הוא בכלל

ובכל זאת, לא יודעת, ככה בודקים מי מתאים לנו בסוף, עם שפיטה לגביו, מעניין

ריקודים אי אפשר.. 

אם היא זורמת, כנראה היא רוצחת
או ספרדיה
או עם לב בשר
או שסתם זרמנית כזאת
או שהיא פשוט מתביישת לומר שלא רוצה
או שהיית לה החלטי מדיי אבל כבר לא היה נעים לה לחזלש אחרי שכבר דיברתם
אם לא...  צמחונית נגיד? אז יש לה אופי של צמחוניות...
אם זה בורגני לה מדיי או שלהפך, זה מידיי אוכל רחוב
או שבכלל הבעיה שלה היא הכשרות

או שהיא סתם אשכנזייה שזה חריף לה
או שמכורה לקפה או לשוקלד
ואם לשוקלד אז אולי היא פרה




הרבה דברים אפשר ללמוד חח
 

סתם סתם

יש עוד דרכים.
למשל תגובות בפורום

אולי ניתן לה משחק מחשב ברשת

נראה אם היא קבוצתית או מפקירה את החברים

אם היא עדינה או מתפרעת על היריב וכו'  חח

היום עושים כסף על כל איבחון של איזה בנאדם
שמנחש עליך דברים.
שלח סרטון של לפחות חצי שעה שאתה רוקד במרחב הציבורי
ואני אפרוס לפניך את משנתי על האישיות שלך

סתם סתם.

כתבתי פה
סרדיוט כתב - לקראת נישואין וזוגיות

אבל ברור שהכל יחסי ויש הרבה מעבר שלעולם לא נדע.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת