והחומרים באוכל משפיעים על התינוק. אבל אנחנו יודעים פחות או יותר איזה חומרים טובים לעובר ואיזה לא, ואנחנו יודעים ממה האוכל עשוי. אוכל, בניגוד לתרופות, לא מורכב ממנגנונים שמשפיעים על המוח או על מערכות בגוף באותו ריכוז ורמה שתרופות עושות את זה (למעט דברים ייחודיים כמו אלכוהול, שבאמת אסור בהריון).
אם את אוכלת תפוח, מה שיעבור לילד זה כמות מסוימת של סוכר, מינרלים וויטמינים שקיימת בתפוח. זה לא ישפיע לו על מערכת העצבים עכשיו. וגם אם זה יחזק לו את העצמות, תצטרכי לאכול הרבה תפוחים כדי שתהיה לזה השפעה משמעותית. זה לא קורה מתפוח אחד.
כן ברור שיש מאכלים שמשפיעים לרעה. בין אם את אוכלת מלא ירקות כתומים ומגבירה את הריכוז של ויטמין a שעובר לעובר, ובין אם תאכלי המון סוכר והגוף שלך לא מייצר מספיק אינסולין, אז זה יפגע בילד. אבל אלה המאכלים יוצאי הדופן, וגם בהם צריך להגיע לכמות משמעותית כדי לפגוע בעובר. יש סיבה טובה שאין מאכלי פלא שאת יכולה לאכול כשאת חולה והופ זה יפתור לך את הבעיה. רוב האוכל לא בנוי ככה, הוא הרבה יותר ממונן מבחינת הריכוז של המרכיבים שלו, ושוב - הוא לא משפיע באופן ממוקד על איזשהי מערכת בגוף.
אבל תרופות עובדות אחרת, הן מיוצרות ספציפית כדי להשפיע באופן מאד מאד מרוכז על איזשהי מערכת בגוף, ולכן מן הסתם אם זה חומרים שעוברים דרך השיליה, הם יהיו בעלי השפעה גבוהה יותר על הילד מאשר מאכל כזה או אחר.
נכון שעל פי המחקרים הידועים לנו, אקמול פה ושם במהלך ההריון ממש לא יפגע בעובר ובטח לא יהיה ה-גורם לאיזשהי שונות נוירולוגית. אבל יש הרבה נשים שאומרות - בטוח זה בטוח, יאללה אני גם אוכלת x, y, z, זה בטח לא יותר גרוע, ומשתמשות באקמול בלי חשבון, ושם גם הרפואה כבר אומרת שיש בעיה.
נראה לי שאנחנו די מסכימות על עצם הענין, רק השאלה היא איך להציג את זה. לדעתי עדיף יותר להזהיר כדי שישימו לב למינונים, אבל רוב הרופאים ממש בגישה שלך ומניחים שהשימוש של אישה ממוצעת הוא תקין ולכן אומרים באופן גורף שאין בעיה
