אם יש כאן מישהי חרדתית שמוכנה לשתף אותי מה עזר להאנונימית בהו"ל
לקראת לידות (פחד מהלידה, פחד מאחרי הלידה והורמונים שגורמים לסף חרדה מזעזע)
קשה לי מאוד, לא ישנה בלילות, בוכה המון... הרבה 'מיני התקפים', ואני בחרדה מטורפת מלחטוף התקף חרדה תוך כדי הלידה או מייד אחריה או בכל מיני סיטואציות של הטיפול בתינוק.
בחרדה מלהיות אסורים, בחרדה מלא להיות בבית, בחרדה מלחזור הבייתה...
בחרדה שיכאב לי, שאהיה אמא גרועה, שלא אצליח לתפקד וכו'
הכל מציף מאוד.
אני מטופלת בCBT, רוב ההריון זה עזר, אבל בימים האחרונים אני מרגישה שהכל גומר עליי וסוגר עליי, פשוט רוצה כבר להיות אחרי. ללכת לישון לכמה שבועות ולהתעורר אחרי הלידה.

אשמח מאוד לשמוע כל דבר מכן, כאן או בש"א (אפנה מפצלש שלי).
תודה יקרות
אני רק- חיבוק. ממש מבינה אותךציפיפיצי


חיבוק גדולתהילה 3>
מישהי שאני מכירה עשתה איזה קורס ספציפי לחרדה מהלידה שעזר לה, אם תרצי יכולה לנסות לברר מה
אוי, שולחת חיבוק גדול!!חדקרן
מזדהה ככ עם הרצון להתעורר אחרי שהכל נגמר... ועם התחושה שהכל סוגר עליי.
לא עברתי הריון ולידה, אז לא יכולה לענות לך בהקשר הזה, אבל לפעמים מה שעוזר לי כשאני מרגישה שאני עומדת להיכנס להתקף זה דווקא לאפשר לו להגיע ולא לנסות להילחם איתו (אם זה בשלב התחלתי אני מנסה קודם להתמודד עם הכלים הטיפוליים שלמדתי, אבל אם זה לא עוזר אני משתדלת לאפשר לעצמי להיכנע לחרדה בלי להילחם כי אז זה מגביר את הסטרס שלי עוד יותר).
ועוזר לי גם שאני יודעת שיש סוף להתקף. בסוף הוא נגמר.
המון המון בהצלחה
אולי כדאי להעלות קצת את התדירות של הטיפולים אם מתאפשר
ובמקביל לעשות דמיון מודרך והרפיות, לדמיין תרחישים טובים בראש, להגיד משפטים טובים.
חיבוק גדול! לגבי הלידה-פשיטא
תוך כדי הלידה היה לי התקף חרדה מזעזע ממש. אולי כמעט הכי קשה שהיה לי בחיים (והיו הרבה)
תוך כדי הרעידות המטורפות שהיו לי מהאפידורל.
אני לא רוצה לפרט יותר מידי, אבל היה רקע לזה גם באיך שהלידה התחילה...

מה שהרגיע אותי-
א. אוויר נעים- ביקשתי מאוורר שיעמוד ממש מולי.
ב. מים. כל פעם לגימה קטנה.
ג. שכבתי על המיטה בחצי שכיבה חצי ישיבה שיהיה לי קל לנשום.
ד. עצמתי עיניים ושמתי שירים באוזניות.
ה. השלב הבא כשכבר הייתי מסוגלת לדבר והגל קצת נרגע, דיברתי. עם המיילדת, עם בעלי, התכתבתי עם חברות ומשפחה בוואצאפ (לא כולם ידעו שאני בלידה בכלל)
ו. אכלתי משהו קטן ומתוק שנותן אנרגיה (במקרה שלי- מיץ ענבים תירוש בבקבוק קטן וקצת שוקולד)
ז. כשכבר היה לי יותר כוח ביקשתי להיות קצת בתנועה על המיטה וזה עשה לי ממש טוב.(ואפשרי עם אפידורל)
ח. השתדלתי לשים פוקוס על מחשבות חיוביות,(השירים מאוד עזרו לי לזה), להתפלל, לדבר עם ה' ולחבר את עצמי אליו, לדמיין דברים טובים, לנשום נשימות עמוקות ולחייך גם אם זה באילוץ.
ולזכור שתיכף התינוק יהיה בחוץ, ואז ביחד איתו יוולדו לי כוחות להיות אמא שלו ולטפל בו.


כותבת לך כדי שתנסי לגבש לך "תוכנית פעולה" אם חס ושלום תרגישי ככה תוך כדי הלידה, שאת נשאבת ללופ הזה..

וכל זה בלי קשר להמלצה שלי לטפל, אם את מרגישה שcbt לא מספיק עוזר, כנראה שצריך קצת מעבר, מהנסיון שלי cbt מאוד נחמד אבל לחרדות קשות הוא לא עוזר מספיק. במיוחד כשהחרדה לא ספציפית ממשהו אלא חרדה כללית.

סביב הריון והנקה המינון של הסרוטונין משתנה בגוף, והגיוני שהכל צף פתאום, משהו משמעותי קורה בגוף, בנפש ובחיים שלך.

תטפלי בעצמך,
תדאגי לסביבה תומכת.
אם את מרגישה שאת צריכה שתהיה איתך בלידה דמות שמרגיעה אותך נפשית- תשרייני לך

והכי הכי חשוב- תקבלי אותך
תקבלי את החרדה שלך
תקבלי את הגלים האלו שבאים,
הם בעז"ה עם הרבה תפילות ועזרה מתאימה, יחלפו
ואת תישארי הרבה הרבה יותר חזקה מהם
והרבה יותר גדולה מהחיים,
מבטיחה לך♥️♥️
וואי איזה מדהימה את!!!!!אוהבת את השבת
תודה ענקית על השיתוף הזה!!
לוקחת גם לעצמי..

כתבת מהמם
ומדהים ההתמודדות שלך! ממש!!
תודה נשמה💚פשיטא
התרגשתי ממש לקרוא.מאוהבת בילדי

ממש.

העלית לי דמעות.

את גדולה מהחיים!!!

♥️♥️פשיטא
חיבוק!מקום בעולם
ממליצה על םגישה עם מיילדת לפני הלידה..
יש בתי חולים שיש להם את השירות הזה, יחד עם עוסית/פסיכולוגית ..
אני בדרך כלל לא עם חרדותLana423
ולקראת הלידה אני חושבת שבאמת היו לי התקפי חרדה.. אלה היו הפעמים הראשונות בחיים שלי שזה קרה אז לקח לי זמן להבין בכלל מה זה ומה קורה.
מה שאני מנסה להגיד - שזה מאוד מאוד טבעי. אני חושבת שזה חלק מהטבע שלנו לקראת הלידה להכנס למצב הדואג הזה - משהו בהורמונים שזה מה שגורם לנו אולי אחכ להגן על התינוק? לא יודעת.
מקווה שזה מעודד אותך שזה קורה המון ושאת בסדר גמור ושאלו תחושות לא מוזרות
אני סובלת מחרדות לא נשלטותדובדובה
מהתקפים גם. בעקבות אירועים שעברתי.
לפעמים החרדה מגיעה סתם. למשל שמעתי איזה רעש שאני בכלל לא מודעת אליו אבל המוח מודע ואז הוא מרגיש בסכנה כי זה כנראה מזכיר לו את הטראומה ואני מתחילה להיות בהתקף.
וזה לא נשלט. זה כל כך סיוטי מה שעברתי בשנים האחרונות. סוג של אין לי שליטה על עצמי. מתנתנקת מעצמך. הרגלים פתאום בנימולים. ואת אומרת לעצמך תירגעי אין כלום. את מרגישהשאת עוד רגע מתהאבל את לא . המוח נתן איתות שאת בסכנה ואת לא יכולה לשלוט בזה. ממה שידוע לי זה כימי . כדורים יכולים לעזור. אני לא רציתי כדורים. רציתי להילחם בזה לבד והצלחתי.. ברוך ה' קרוב לשנה לא חוויתי התקפים. כי הלכתי למישהי שמאוד עזרה לי להסתכל באור חיובי על החיים ומאז בעלי הרגיש שאישתו נולדה מחדש.
אני ממליצה לך גם איזה טיפול כזה
להמשך דברי איתי בפרטי
מוזמנת לשיחה אישיתזמני לשליש1
מהפצלש שלך ואשלח לך מה עזר לי..
ממליצה לך לפנות ליעל גריינרואילו פינו
יש לה קורס הכנה ללידה שמתמקד בהתמודדות עם החרדות והפחדים לקראת הלידה.
תודה רבה לכן ❤️ חיבוק למתמודדות, אתן מדהימות!אנונימית בהו"ל
ותודה לכל אחת שהגיבה לי כאן.
מכתב לעובר:אנונימית בהו"ל
עובר שלי. ימים אחרונים להרגיש אותך מתקיים בתוכי. את התנועות המדהימות שלך מבפנים, עוד ממש מעט נפגוש מבחוץ.
אני סקרנית לראות למי אתה דומה, ומקווה שתהיה דומה לשנינו. כמו שכל ההריון אני חופרת לאבא שלך, שיהיו לך את הגומות של שנינו, הימנית שלי והשמאלית של אבא. את קמטי הצחוק של אבא שלך, את העיניים שלי.
סליחה שאני חסרת סבלנות בימים האחרונים, ומבקשת ממך לצאת. קח את כל הזמן שתצטרך שם בפנים, אני פשוט מאוד מאוד רוצה לפגוש אותך כבר. לתת לך חיבוק, להניק אותך, לראות אותך, להריח אותך, לשמוע אותך.
אני יודעת שאתה בפנים ומקבל את כל מה שאתה צריך, ושחבל הטבור הוא ממש כמו הנקה ושטוב לך ואתה ממשיך להתפתח יפה. אני אשתדל לא לדחוק בך, אני פשוט כבר מאוד סקרנית וגם חוששת ובעיקר מצפה ומחכה שנהיה משפחה אמיתית, שתצא לעולם הזה ונפגוש אותך ונכיר ונלמד אחד את השני ואת הדינמיקה המופלאה של שלושתינו.
אני רוצה לדעת כבר שלמסע הזה יש סוף טוב ומתוק מאין כמותו.
אני רוצה להיות אחרי הלידה שלך, ולהבטיח לך שאני מסוגלת לטפל בך. ולדעת שעברתי את זה, ושלא קרה שום דבר נורא או איזה תרחיש איום ממלא התרחישים שיש לי בראש.
אני מקווה שכל הלחץ והדאגות שיש לי, ושהועצמו במהלך ההריון לא משפיעים עליך, ושתצא רגוע ושלו ומלא בטחון עצמי כמו אבא שלך, שתיקח את הדברים הטובים שבי, כמו את מידת האמת והרגישות והכנות, והיכולת להחזיק המון דברים במקביל, את העומק ואת היכולת לעטוף ולחבק... אבל לא את כל המקומות ההססניים, הפגיעים, החלשים, החוששים, הנבהלים והלא מעריכים את עצמם. שם אני מתפללת שתקבל את כל הטוב שיש באבא שלך, שתצא באיזון מושלם ותקבל את הטוב שיש לשנינו להעניק לך. ובעיקר אני מקווה שתצא אישיות עוצמתית ועצמאית ויחודית. אני כבר מאוד סקרנית להכיר אותך.
כבר מהבטן אתה יודע מה אתה רוצה, מסובב את כל האחיות על האצבע הקטנה במוניטור, עושה קונצים... כל הערכת משקל או סקירה משתולל ומשגע את הרופאים והטכנאיות, אבל כשצריך לבדוק תנועות אחרי מוניטור בעייתי אתה ישן לך בשלווה מוגזמת ולא מתעורר גם כשהרופאה מנערת אותך. אנרגיות ושובבות כמו שלי, ויכולות שינה מרשימות ונחת כמו של אבא שלך.
ילד פלא, נס שלנו. התבשרנו על ההריון שלך בטיימינג הכי הזוי שיכולתי לדמיין, ובמבט לאחור - הכי מדוייק שהיה יכול להיות ושיכולנו לבקש. אני בטוחה שתצא לעולם בטיימינג הכי מושלם, ולא דקה אחת לפני.
אני נושמת את הימים האחרונים שיש לי להרגיש את השיהוקים שלך, שנמצאים כבר ממש למטה, אפילו שהרופאה אמרה שאתה מבוסס יפה אבל עוד לא מספיק ללידה ושלא נראה שזה יקרה בקרוב. אני יודעת שזה כבר הכי קרוב מאי פעם, ושיש לך את הדרך והזמן שלך להגיע לעולם, ושאתה עוד תפתיע אותנו.
מקסימום תהיה ילד של שבט ולא של טבת, עדיין ילד חורף כמו שאמא שלך רצתה, נעשה חופשת לידה עם מלא שוקו חם וכירבולית ונתפנק לנו עם גרביים שווים ופיג'מה מפנקת. יש לי הרגשה שתיוולד ביום גשום, אבל אבא שלך פחות בקטע, אז תחליט במי אתה מתחשב 😌 רק בבקשה אל תגיע בשבת, טוב?
אנחנו לא רוצים ברית בשבת, וסבתא שלך לא תגיע ללידה אם זה יהיה בשבת. שתדע שהיא אחלה סבתא שבעולם, כדאי לך שהיא תצליח להגיע
מסקרן מתי תבחר לבוא... אתה ילד של לילה כמוני או ילד של יום כמו אבא שלך? זה יהיה במהירות, בהפתעה ובעוצמה, או בנחת, בזמן ממושך וארוך שידרוש מאיתנו לגייס כוחות וסבלנות? אולי זה יהיה בין לבין, משהו טוב ככה באמצע?
אתה תתברג יפה יפה ותהיה במנח אידיאלי ותשתף פעולה עם הלחיצות שלי ולא תקרע אותי, נכון? כדי שאני אתאושש מהר מהר ואטפל בך הכי טוב שאפשר.
אני אמא שלך ואני מסוגלת ללדת אותך, והכל הכל יהיה בסדר. אני מאמינה בזה. יהיה טוב. גם קשה זה טוב, ואין סיבה שיהיה קשה. היה לנו מספיק כפרת עוונות בשנה האחרונה, מותר שהלידה הזו תעבור חלק ובטוב.
אז ילד שלנו, אנחנו מחכים לך מאוד מאוד. תגיע כשזה ירגיש לך הכי מוכן ונכון, רק אל תשאיר אותנו מדיי במתח, אנחנו כבר מתגעגעים תשעה חודשים ליצור פלאי שהתאהבנו בו עוד שהיה נקודה פועמת שהטכנאית הכריזה עליה "יש דופק". אני עוד שומרת את המקלון עם שני הפסים, כשהבנתי שזה אמיתי והולך לקרות - כתבתי מאחורה את התאריך והכנסתי לקלסר של כל הבדיקות.
מעניין אם נקרא לך בשם שחלמנו עוד מתחילת ההריון ואפילו לפני, או שפתאום יבזיק לנו משהו אחר שיתלבש לשנינו בול על הפרצוף הקטן היפיפה והמתוקי שלך.
יאללה, רק עוד כמה ימים ואתה בא ❤️
יש לי דמעות בעיניים ❤️השם בשימוש כבר
איזה יפה!!!!!!!! ונוגע. וואו. צמרמורות. מתרגשת איתך.
איך בא לי שתכתבי לי בפרטי מי את ❤️
וואו וואו וואומחי
איזה מכתב מרגש!!
התחברתי לכל מילה.
את מדהימה ❤️
וואו אהובה מרגש עד דמעות ממש!!!♥️אמא לאוצר❤
מהממת
איזה מרגשת!ואילו פינו
מדהים!!!!מיני מאוס
מרגשת! שיהיה בקלות ובידיים מלאות!מאוהבת בילדי


מדהים ומרגש כל כךשירה לב
שתרגישי כלפיו כך ויותר, גם בגיל חודש וחודשיים ושנה ושנתיים ושלוש... עד 120
וואו, דמעתיפאף
מרגשת! שיהיה בקלותאורוש3
וואי ממש דמעות!! מדהים כתבתאוהבת את השבת
בעזרת ה' שיהיה לך לידה קלה ותינוק בריא ומלא בריאות ונחת לכולכם!!!!
יואו, אני ממש בוכהחדקרן
איזו מרגשת את
מדהימה ממש
❤️❤️❤️❤️❤️❤️מקום בעולם
בין הארוכים שקראתי מא' עד ת'גשם בא
בנשימה אחת.
בד"כ מדלגת פסקאות.
מחכים לעדכון ממך.
איזה מהמם ומרגש זה יואוו!!!אורי$
עשית לי חשק לעוד ילדיםם

בעז"ה שיהיה לך בקלות ובבריאות! ידיים מלאות בעז"ה ובעיתו ובזמנו
כתבת מהמם❤️❤️❤️תהילה 3>אחרונה
איזה כיף לו
שיעבור לך הזמן בקלות ובטוב
הערות על המשקלאין לי הסבר

"וואי, איך את כל כך שמנה?"

"ממש רואים שהיית בהריון"

"את נהיית הר''

.

.

.

הערות צובטות, נכון?

לכל אישה שעיניה בראשה ברור שהיא לא תעיר למישהי על כך ששמנה לאחרונה, או שהיא נראית אחרי לידה.

אז למה כשזה לצד השני זה מותר?

למה זה לגיטימי בעיני מרבית הנשים להגיד לי ''איך את כל כך רזה?'', ''לא רואים שילדת!''.

.

.

.

זה לא לגיטימי, בדיוק כמו שלא לגיטימי להעיר על הצד השני.

לתת הערות על משקל, כל משקל שהוא, זה בעייתי.

זה נושא רגיש.

גם אצל מישהי ששוקלת מעט.

.

.

.

אתן לא יודעות מה ההתמודדות של אותה אחת.

אולי יש לה הפרעות אכילה? אולי היא בדיכאון?

אולי היא בטיפולים רפואיים שגורמים לכך?

.

.

.

משערת שאצל הרוב יש ''כוונה טובה'' ומבחינתן זו ''מחמאה''.

אז שתדעו- לפעמים זה לא.

לפעמים זה יושב על פצע פתוח, ולפעמים זה פצע שכבר הגליד.

אבל ''משקל'' זה עקב אכילס גם אם את שמנה וגם אם את רזה.

.

.

.

והלוואי שהצלחתי להאיר עיניים.

והלוואי שאפסיק לקבל 5 הערות כל יום בעבודה על כך שאני רזה.

כי מבחינתי

זו לא

מחמאה.


 

 

חג שמח🌟

מזדההoo

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי


אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)


בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה


ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

❤️אין לי הסבר
את צודקת עם מה שהוספת 
ואי כל מילה שלךלפניו ברננה!

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

❤️אין לי הסבר

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

❤️כל השיח על משקל הוא לא לגיטימיאנונימיות

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

וואו כל כך מבינה אותך❤️סטודנטית אלופה

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

צודקת ממשבתאל1
סליחה מראש אם ההודעה שלי תהיה קצת מעצבנת, אבלכבת שבעים

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.


אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?


כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.


בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

יש הבדל בין לדבר על עצמי לבין לדבר על אחריםאין לי הסבר

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.


אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.


כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.


מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.


מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

אין לי הסבר- הסבירה מאוד יפה את המקוםסטודנטית אלופה

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

נראה לי שזה תלוי גם הטוןמתיכון ועד מעון

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

את צודקתאין לי הסבר
אבל יש נושאים שעצם העיסוק בהם זו חדירה לפרטיות. כנשים צעירות לי על משקל בד''כ זה בטון חברי וידידותי, אבל עדיין זו חדירה למרחב האישי שלי.
*טריגר* משקל זה קצת כמו לדבר על פגיעות מיניותמרגולאחרונה

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.


לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.


משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).


נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

וואי ממש!! ונשים פשוט לא מצליחות להבין את זה!!אמא לאוצר❤

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

מסכימה מאודאין לי הסבר

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

ועודדעדי98

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

הגיע הזמן לשרשור חדש ובו גם יוזמה יפה לחנוכה!זמן רנה


מתחברים בחנוכה תשפ"ו


מוזמנות להצטרף וגם לספר לנו פה איך היה.. וכמובן גם לקחת זמנים נוספים 🙂

הסבר קצר על השרשור בפנים:זמן רנה

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂


אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.


איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.


מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!


הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.


מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

משתפת שביום שישי נסעתי עם הפלאפון של בעלילפניו ברננה!

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

לוקחת עכשיו לשעה בע"ה.לפניו ברננה!
וואו! איזה כיף זה!שמש בשמיים

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

 

איך היה לך הבוקר?

האמת שיש לו גלישה בפלאפוןלפניו ברננה!

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..


(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)


הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

מהמם! איזה יוזמה יפה!שמש בשמיים

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

 

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

בהצלחה! האמת אני גם עשיתי ככה תקופה אבל משעהלפניו ברננה!

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

 

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

תודה לך! מצטרפתבארץ אהבתי
מעכשיו לשעתיים בלנ"ד
אוף, עשיתי כמה דברים שהייתי צריכה בפלאפוןבארץ אהבתי

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

בהצלחה!שמש בשמיים
איך היה? ❤️לפניו ברננה!
תודה ששאלת! עניתי בטעות לעצמי במקום לך..😊בארץ אהבתי
ב"ה היה טוב (אחרי הפסקה קצרה ב4 המשכתי עוד ב"ה)בארץ אהבתי
ועשינו גם שעתיים משפחתיות אחרי הדלקת נרות ששיתפתי גם את הילדים בזה (הצטרפנו לאתגר..), וזה גם פתח קצת שיח טוב על גבולות בשימוש במסכים.
נפלא 🙂לפניו ברננה!

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

מצטרפתחשבתי שאני חזקה

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

בהצלחה!!לפניו ברננה!
תספרי איך היה❤️❤️
היה חצי חצי..חשבתי שאני חזקה

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

הצטרפתי! לקחתי לשעתיים אחרי הדלקת נרותבוקר אור
והיה מעולה
כיף לשמוע!!לפניו ברננה!
הצטרפתישומשומונית

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

איזה כיף!!לפניו ברננה!

ואי כזה משמח לשמוע!

שיעור מהמם לחנוכה שקיבלתי המלצה עליולפניו ברננה!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:



הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

וואו תודה ששלחת על היוזמה, הכניס לי מודעות לזה...תודה לה''אחרונה
לא שמתי לב אם התנתקתי ברצף לשעתיים אבל כן היה בראש.. תודה!
טיול צפונה עם הילדודסשמחה כפרוייקט

אנא עזרתכן

יוצאים לצפון לשלושה ימים עם הילדים

גילאי שנה עד 12

כנראה שהולך להיות קר אבל לא גשום

יש רעיונות למקומות מתאימים?

לא עולה לי שום רעיון שמתאים עם הקטנצ'יק

מצד שני המזג גם קצת מגביל

ולא רוצה למצוא את עצמי באיזה פעלטון שיש לי גם ליד הבית…

תבורכו!

מה זה צפונה?דיאן ד.

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

הלינה תהיה באיזור הכנרתשמחה כפרוייקט

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

תבדקו את ירכא מיי ביייבידיאן ד.

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

 

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

 

מיי בייבי ממש שווה ומתאים לכל הגילאיםעדי98
האיזור שם בסדר? בטוח?שמחה כפרוייקט
את מתכונת מבחינת האוכלוסייה?עדי98

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

אם אתם רוצים קצת טבע יש בלי סוף מקומות יפיםדיאן ד.

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

 

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

 

 

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

נשמע מהמםשמחה כפרוייקט

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

היתרון של חנוכה זה שאפשר לטייל בלי להזיע בכלללתודה לה''

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...


החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת


ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...


בהצלחה!!


לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...


הבית בנמל בעין גבצוצקהלה
היינו פעמיים וממש ממליצה! ממש על הכינרת, לקטנים יש משחקייה מתוקה ולגדולים יותר יש איזור אומנות שמתאים לכל הגלאים עם מגוון חומרים, הרכבות ויצירות מהממות! מקום סגור שמתאים לימים חמים וקרים במיוחד...
מקום נחמד מאד בטבעהריון ולידהאחרונה

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.


עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

כמה זמן הגודש שאחרי הלידה?תודה לה''

לא מצליחה לישון מרוב כאבים... 😞

עבר 36 שעות מאז שהתחיל 

 

 

כל פעם שיש הקלה בעקבות ריקון , כמובן רק עד הקלה, לא מרוקנת יותר מזה.. מיד מתמלא שוב ממש ונהיה כואבבבבב

אצליDoughnut
בשלב הזה הייתי שואבת ושומרת לי מנות במקפיא לשעת הצורך. לא גרם לי לבעיות וסתימות אח"כ, התאזן למרות השאיבות ונהניתי אח"כ מהמנות השאובות. רק כששאבתי ממש היתה לי הקלה.
תודה! אני לא אוהבת להתעסק עם שאיבות...תודה לה''
וגם, זה כרגע יוצא רק בהרבה מאמץ ועיסויים ולא זורם בכלל...
הבנתיDoughnut

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

תודה!!!תודה לה''
אולימקלדתי פתח

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

תודה!!תודה לה''
כן נראלי אשאב בלי סטריליזציה 
וואי סיוטט הגודש שאחרי לידהתלמים

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

תודה! אני אנסהתודה לה''
אבל שמים רק אחרי ששואבים לא?
גם אני בד"כ שואבת בשלב הזהאפונה
פעם אחת, ואז זה מסתדר.
שאבתי כבר פעם אחת וסחטתי הרבה פעמיםתודה לה''

עדיין כואב...

ועד שהקטנה ישנה אני לא מצליחה לישון מהכאבים

ואני לוקחת אדוויל

זה מוכר לך מלידות קודמות?אפונה
אצלי אצל הקטנה היה לי גודש פסיכי שלא הצלחתי לישון כבר בבית חולים ובדיעבד היא פשוט לא הצליחה לינוק
כן מןכר לי לצערי אבל הפעם חריף יותר...תודה לה''אחרונה
אבל בדוק היא יונקת.. ממלאת חיתולים ורואים את הבליעות...
סיוטצלולה

אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.

אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).

וואי טוב לדעת תודה רבה רבה!!תודה לה''
תיק לידהלומדת כעת

1. יש מה לקחת משאבת הנקה בתיק לידה?

2. נשים עם ילדים שהיו אחרי הלידה אצל ההורים

אתן מכינות מראש גם תיקים לילדים?

אני לא מבינה איך אני אמורה להתכונן לתיק ללידה וגם בנוסף לשהות בבית שלא שלי. בוחרת בזה בלב שלם אבל זה מאתגר.


מנסה לחשוב מה הכי הגיוני

נראה לי הכי הגיוני להביא מראש את כל הציוד של הבייבי להורים לארון מסודר שם ורק הדברים של הילד הגדול (חח בן שנה וחצי וכבר גדול) יישארו כרגיל בבית פה. אחרי הלידה בעלי פשוט יקח איזה 5/6 בגדים של הילד ושלו ויביא להורים...

נשמע הגיוני? אשמח לשמוע מנסיון של נשים שעשו את זה

כמה זמן מתכננים להיות אצל ההורים?ים...

מה המרחק מהבית? 

 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

 

מתכננים שבועיים, מקווה שאפשרי...לומדת כעת

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 1השקט הזה
ביומיים שבהם נמצאיפ בבי"ח עוד אין חלב, זה רק קולוסטרום אז אין מה לקחת משאבה. אם מאיזשהי סיבה תצטרכי לשהות יותר בבי"ח, תוכלי לדאוג שיביאו לך מהבית/ להשתמש במשאבות של בית החולים.


לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה


כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

תודה...לומדת כעת
מקווה שבועיים
אז אחד משנייםהשקט הזהאחרונה

אם יש לילד מספיק בגדים הייתי מכינה תיק עם 4-5 סטים, פיג'מה וכו' כדי שיהיה מוכן כבר

אם לא אז מכינה תיק עם דברים ליום- יומיים של הלידה ואחכ שבעלך יביא לו את השאר להורים שלך

שאלה גם של מרחקחנוקה

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...


אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.


הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.


עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

הבנתי, אוקי תודה רבהלומדת כעת

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

לגבי 1שלומית2

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

הייתי מכינה מראש גם לגדוליעל מהדרום
לק"י


אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

עונה ךבשורות משמחות

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי

מתנה לגננות לחנוכה - לצוות רעיונות?אובדת חצות

יש צוות של הבוקר וצוות צהרון בצהריים

סה"כ 7 נשים

מה אפשר לקנות כדי להראות הערכה אישית

כי הילדים ב"ה נהנים ומרוצים אבל שלא יקרע את הכיס?

סליחה על התגובהרק טוב!

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

מסכימה. לא בריא לייצר עוד מוסכמות וציפיותאנונימיות
תודה על התגובה שלך!חנוקה

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

וואו איזה קטע שזו התפיסהאמונה :)

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

נכון זה חלק מהעניןחנוקה

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

גם אני מורה מקצועיתרק טוב!
וממש לא מצפה ואף מעדיפה שלא לקבל מתנות מהורים במהלך השנה. גם בסוף שנה מיותר מבחינתי.


לגבי להרגיש שקופה, בחוויה שלי אם את רוצה לשמוע מחמאות מהורים תתחילי את לשתף אותם בדברים טובים על הילדים שלהם. יש לי תלמידים שיותר קשה לי איתם (לא כאלה שהופכים כיתה ואין להם שום עניין ללמוד, אלא כאלה שכן רוצים רק קשה להם) ואני שולחת הודעות פירגון להורים ולמחנך שלהם. הם מחכים לזה. אנחנו מדברים על זה בתחילת שיעור שאני אשמח לשלוח הודעה לאבא/אמא שלך לשמח אותם. גם תלמידים בכיתה י זה חשוב להם. ואז ההורים מחזירים פרגון. לפעמים כתשובה להודעה. לפעמיים בהזדמנות אחרת בשיחת טלפון או משהו כזה אז אומרים לי כמה זה משמעותי שאני רואה את הבן שלהם, ושהוא אוהב ללמוד אצלי, ושמשמח אותו ההודעות ממני וכו...  

את נשמעת כמו מורהחנוקהאחרונה

שהייץי ממש מאחלת לילדים שלי בפרט

ולמערכת החינוך בכלל

להתברך בה...

אפשר להביא חפיסת שוקולד/ נר ריחני עם פתק תודהשיפור
אפשר גם להביא מחר או מחרתיים צלחת עוגיות או חפיסה של פינוקים (נגיד סגנון רבע לשבע או אחרי חצות) לכל הצוות.


גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.


אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

הודעת ווטסאפ מכל הלב ממש משמעותיתמתיכון ועד מעון

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

עונה בתור מורה- תביאי חפיסת שוקולד עם פתק מושקעאמהלה

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

גם חושבת ורוצה אבל לא תמיד מגיעה לזהצמאה

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

מגש ספינגיםמצפה להריון.
טעים ומחמם את הלב
אם זה לא משהו ארוז- חשוב שהכשרות תהיה ברורהיעל מהדרום
לק"י


וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

ספינג זה לא בעיהמצפה להריון.
אם הקמח מנופה, זה לא שוקולד או בשר
לא נכון. גם כלים זו בעיהיעל מהדרום
לק"י


וגם הכשרות של שאר המצרכים.

מאוד תלוי באיזו חברה נמצאיםטארקו

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

נכון. לזה התכוונתייעל מהדרום
לק"י


אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

מצטרפת לגמרי להשקעה בברכההשקט הזה
בסוף זה מה שעושה את זה בעיני.


ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

אם הביאו משהו מכל ההורים ממש אין צורך לשלוח עודואילו פינו

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

מארז מתוקים של חנוכהאמ פי 5

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

 

 

לא מקובל להביא בחנוכהבתאל1
בשנים האחרונות קונים אצלינו מהועד בכל חג כמעטיעל מהדרום
לק"י


השנה בגנים של הילדים שלי הביאו להם היום ארוחה/ כיבוד לכבוד יום המורה. 

אני הכנתי את זה השקעה של 15 שקל לאחת בשביל תשומת לעדי98

תסמיני הריוןאנונימית בהו"ל

עזבו רגע הגיוני או מדעי

יכול להיות שהתחילו לי בחילות שבוע אחרי הביוץ?

נראה לי מופרך לחלוטין

אבל משהו שהתחיל כוירוס בטן (כך חשבתי), פשוט לא נגמר ועכשיו במקום כאבי בטן יש בחילות.

כל מחשבה על אוכל מעוררת בי בחילה

הבטן שלי כואבת מרעב, אבל לא בא לי לאכול כלום.

זה קרה למישהי?

וזה רקאנונימית בהו"ל

בערב

במהלך היום אני בסדר

מכירה מקרוב🥴סטודנטית אלופה

ככה גיליתי על ההריון..

לא יודעת לתת הסבר הגיוני, אבל תכלס זה מה שהיה.

שיהיה הריון תקין וקל בעזרת ה', בידיים מלאות❤️

תודה❤️אנונימית בהו"ל

וואי הלוואי

יש עוד קצת זמן עד שאוכל לבדוק

אבל נחכה בסבלנות

קרה גם לימדפדפת
בגלל בחילות עשיתי בדיקות לפני האיחור שיצאו חיוביות
אצלי היו חוסר תיאבון וחוסר חשק לאוכלמצפה88
אצלי יש תופעות יותר משבוע לפני האיחוראמא לאוצר❤אחרונה
התלבטות לגבי הטיולוןשירה_11

החמוד בן ה 5.5 חודשים עדיין באמבטיה, תכף אעביר לטיולון.

יש לי עגלה של אינגלזינה אלקטה והטיולון שלו כזה גבוה והעגלה בשימוש ב"ה כבר 3 שנים תכף


אני מתלבטת אם לקנות טיולון של אינפינטי מון שהוא נראה נוח ונמוך ושכיבה מלאה וקליל כזה

או להישאר עם הטילון של האינגלזינה


השיקולים בעד לקנות:

נראה יותר נוח, שכיבה מלאה, וזה נראה שאם אקצה להכניס שם את בת ה3 בנוסף לתינוק מידי פעם זה אפשרי

וגם פחות בלאי של השלד של העגלה, הוא בכל זאת כבר 3 שנים בפעולה…


נגד:

חבל על הכסף יש כבר טיולון


אשמח לעצתכן אני חושבת שאני צריכה לשמוע ממנוסות

מקפיצה לך❤️סטודנטית אלופה
תודה לך 💝שירה_11
אני לגמרי בעד טיולון, הרבה יותר נוח לשימושמתואמת

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

אני אוהבת טיולוןושלומית.

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

כשאתן רושמות טיולון אתןשירה_11

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

כן, ברור.מתואמת
האמת שטיולון של העגלהחנוקהאחרונה

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר

אולי יעניין אותך