נתת אסמכתא לתובנה שלי.

אין הסכמה- אין ויכוח.
אין הבנה, יש...

אני חושבת שיש ויכוחים שנובעים מחוסר הסכמה (את יכולה לומר שזה לא ויכוחים אלא חילוקי דעות, ואז אני אומר:  "נו בחייך זה עניין של סמנטיקה" ואז תגידי:  אה אוקי צודקת. ואז אני אגיד : ישששש )

דבר ראשון במילון זה מוגדר כ"חוסר הסכמה"
כך שיש בחינה שאת צודקת

ואני יוצאת מנקודת הנחה
שבשורש הדברים אין פירוד והכל אחד

בהנחה באמת שיש אמת אחת, אז אם יש מצב של פירוד('חוסר הסכמה'),
סימן שמישהו כאן או שכמה לא הבינו את האמת לאשורה.
(ובפן האישי, אני תמיד צודקת, אם אתה לא מסכים וממשיך לדון כנראה לא הבנת את זה עדיין)

סתם אבל ברצינות, אצלי לפחות, חשוב לי תמיד האמת. זה מה שאני מחפשת
אז אם אני לא מסכימה עם מישהו, בהנחה שגם לו חשוב האמת, אז לא הבנו מה היא האמת
או שכל אחד רואה את האמת ממקום שונה/בצורה שונה
עדיין זה נחשב בעיני לחוסר הבנה ולא לחוסר הסכמה

אבל מעניין שאתה אומר שיש אומרים שיש כמה אמתות ולאו דווקא שהיא אחת,
זה נשמע לי קצת כמו חוסר הבנה

בלי נידון אין דיון

שאין לי כ"כ פניות וזמן לעיין בזה לעומק,
אני דווקא יודעת כתב רש"י
אבל לא בקיאה בגמרא בכלל
ומה שכן הצלחתי לדלות זה כמו שילד לומד אותיות
אז רואה אותיות ולא טקסט, אז ככה בערך אספתי מילים

אבל מעניין.
ממה שכן הצלחתי להבין
נראה לי שגם המחלוקת הזאת(אם האמת היא אחת)
זה יותר לגבי התורה, אבל לא נראה לי שיש מחלוקת תורנית אם ה' הוא אחד ויחיד
(שאין בלעדיו כלום)
וזו האמת היחידה.

אולי אבל באמת לא נכון לומר שאין מחלוקת כיאנחנו חיים בעולם הפירוד.
התכוונתי בשורש השורשים.

אני חושב שלא נכון להגדיר שאין אמת אחת, אלא שהאמת השלימה מורכבת מכמה גוונים וכמה זוויות, אך בוודאי שיש חכמה א-לוקית עליונה שבה אין אף סתירה בין הכוחות השונים והכל עולה בקנה אחד, ורק בעולם הפירוד הדברים נראים לנו כסתירה. לרב זצ"ל יש אריכות בכמה מקומות (לדוגמא, אורות הקודש א' ל"ב) שהסתירה היא סובייקטיבית ולא אובייקטיבית....

תודה, אשריך!

(שמתי לב שאתה ממש בקיא בהפניות למקורות הלכתיים, כמה למדת ועסקת בלימוד הלכה? סתם מתעניין.....).

יפה, שמח לשמוע שזו גם דעת המהר"ל.....

בסדר, בלנ"ד אעיין....

אי־שם בשלהי באר ראשון, והדברים מוכרחים ביותר:

אמר בעלי אסופות. פירוש, כי אי אפשר שיהיה דעת החכמים על דרך אחד, ואי אפשר שלא יהיה חלוק ביניהם כפי מה שהם מחולקים בשכלם. כי כל דבר ודבר, אי אפשר שלא יהיה בחינה יותר מאחת לדבר אחד. שאף אם הדבר טמא, אי אפשר שלא יהיה לו צד בחינה אל טהרה של מה. וכן אם הדבר טהור, אי אפשר שלא יהיה לו בחינה מה של טומאה. ובני אדם מחולקים בשכל, ואי אפשר שיהיו כל שכל בני אדם על דרך אחד, כמו שיתבאר. ולכך כל אחד ואחד מקבל בחינה אחת כפי חלוק שכלם. [...] 

כי השם יתברך כאשר נתן תורה לישראל, נתן כל דבר ודבר בתורה כפי מה שהוא. ואמר שדין זה יש בו בחינה לזכות, ויש בו בחינה לחובה. ודין של איסור והיתר, יש בדין זה בחינה להיתר, ויש כאן בחינה לאסור. וכן כשר ופסול, יש בחינה אחת הפך האחרת. כמו שבעולם נמצא דבר מורכב מהפכים. ותוכל לומר על העץ שהוא מתיחס אל יסוד המים, וכן הוא האמת שיש בו מן המים. ותוכל לומר שיש בו מן יסוד האויר, וכן הוא האמת שיש בו יסוד האויר. ולא תמצא דבר פשוט לגמרי. וכן בתורה, אין דבר אחד טמא לגמרי שלא יהיה בו צד טהרה, ויש בו צד טומאה גם כן. וכאשר אחד למד על דבר אחד טהור, ונתן טעמו ושכלו לטהרה, הרי אמר בחינה אחת כפי מה שהוא. והאומר טמא, ואמר טעמו, זה אמר גם כן בחינה אחת.

והיינו דאמר שכולם הם מפי אדון המעשים. ולמה הוצרך לומר כאן 'מפי אדון כל המעשים', [...] אלא רוצה לומר כמו שהשם יתברך אדון כל המעשים, וממנו נמצא עולם המורכב שיש בו דברים מתחלפים, ויש אחד הפך השני. וכך הוא דבר זה, שכל דבר יש לו בחינות מתחלפות, שאין העולם פשוט שלא יהיה בו חילוף בחינות. אם כן המטמא והמטהר, זה למד תורה כמו השני, כי לכל אחד ואחד יש לו בחינה בפני עצמו, והשם יתברך ברא את הכל, והוא ברא הדבר שיש בו שתי בחינות. רק לענין הלכה למעשה אין ספק שהאחד יותר עיקר מן השני. כמעשה ה', אף כי הדבר הוא מורכב, מכל מקום אין זה כמו זה, רק האחד יותר עיקר [...] והוא מכריע, והוא הלכה. מכל מקום אל תאמר כי דבר שאינו עיקר אינו נחשב כלום, זה אינו, [...] רק לענין הלכה אחד מכריע על השני.

///

ולדעתי בסך־הכל מאוד מסתדר עם הראדזינר והפסיקתא, בסוף מה שהראדזינר אומר זה שבבחינה של קודם מתן תורה לכל דבר היו מ"ט פנים לכאן ומ"ט פנים לכאן, לא אמת אחת אלא שלל בחינות שונות (לא שאין אמת בכלל), רק שבבחינה שאחר מתן תורה (היינו נתינתה על־מנת לעשותה היינו הלכה) ההסתכלות היא רק על הפשט היינו התוצאה האחדותית ולא על הבחינות הנפרדות,

וזה לא שהבחינה של אחר מתן תורה שיש רק אמת אחת הלכה למעשה ביטלה מכל וכל את הבחינה של קודם מתן תורה שאין רק אמת אחת, כי כמו שהוא כתב שם זה מה שנקרא דרוש וקבל שכר הגם שאין להסתכלות הזאת שייכות לעולם הזה (דייקא).

שבשורש פרטי התורה וההלכה זה הדבקות בה'
כל המטרה בסוףשל מחלוקת לשם שמיים
זה  לשם שמיים- לשם ה'(לדעת את ה')


אז ברור שהוא אחד ואצלו אין פירוד
ואם יש שתי דעות או גישות, זה מחוסר הבנה של אחד מהם או של שתיהם..

לא?
 

יש מקור בגמרא שה' אומר שבנו אמר כך ובנו אמר אחרת, לא זוכר את הניסוח המדוייק. משם משמע שלאו דווקא שכל השאלות בוודאי שיש להן תשובה, ולכן יכולה להיות מחלוקת, והמחלוקת הזאת היא משהו אמיתי, כי באמת יש מקום לשני הצדדים. (אולם, אני אישית סובר שהכוונה שזה רק משום שיש שני צדדים אמיתיים שרק סובייקטיבית נראה שהם סותרים, אבל אני מבין שיש שיטות אחרות....).

אצלו אין פירוד זה אומר שהוא לא מורכב, ידיעתו לא נוספת על עצמותו, אבל לא קשור להאם בשאלות מסויימות יש אמת אחת או לא. אפשר לומר שבמציאות המורכבת שלנו אכן יש מקום לשני הצדדים, ולאו דווקא שהתשובה לכל מה שקורה פה נמצאת אצל ה'.

לגבי "אלו ואלו דברי א-לוקים חיים", יש שמפרשים שהכוונה שברוב המחלוקות צד מסויים מגיע הרבה פעמים מחוסר עיון, ואילו אצל הלל ושמאי, המחלוקת לא הייתה מ"חוסר הבנה", כפי שכתבה פה פותחת השרשור, אלא מחוסר הסכמה. ולכן להביא את המשפט הזה בתור ראיה לדבריך זה לא נכון, כיוון שיש כאלו שהסבירו את המשפט הזה אחרת.

אני לא מכיר את הירושלמי הזה, אבל כבר אתה בעצמך אמרת שיש שיטות שמסבירות אותו שיש אמת אחת....ולגבי המינוח "אין אמת אחת", אמרתי בהודעה אחרת בשרשור שאני לא מסכים עם המינוח הזה.

הרב קוק באורות התורה פרק י"ג פסקה ז' מסביר את הדברים האלו: "כנסת ישראל בכללה חיה בחוץ לארץ חיים שאינם מקוריים. וקל וחומר שתלמידי חכמים, שיסוד חייהם הוא החיים הרוחניים, השכל, הדעה, הרגש, הקדושה והטהרה, שבחוץ לארץ אינם יכולים לקבל אור חיים מקוריים. על כן שם כל נימא ונימא, היוצאת מגומא אחת, דוחקת היא לחברתה במהלך הרוחני. ההארה הציבורית, העסקנות, העבודה, המעשה, ההלכה, ההגדה, הנגלה, הנסתר, המחקר, הקבלה, המוסר, השירה, הבדיחות וכובד הראש, הפלפול וההגיון, הדקדוק והרמז, שכל אלה הנם נחלקים רק מחוץ ולא מפנים, - כי בעצם החיים, בזרמם הפנימי, המוחש בנשמה, מאוצר החיים העליונים, הכל שופע במהלך אחד, באחדות והשואה, - נעשים מפולגים ומרוחקים זה לזה, נדמה שכל אחד צריך להשמר מחברו ולהתירא ממנו, להיות צופה להתקומם ע"י מפלתו ולהתמלא מחורבנו. אי אפשר לאחדות אמתית ושלום עליון מלא חיים, שהוא בא באמת משפע שמו של הקב"ה, ד' שלום, "שם גופיה איקרי שלום", להתפתח כלל בחוץ לארץ. וכשם שאין שלום אישי יכול להתפתח שם כראוי, כן אין שלום רוחני יכול להתפתח שם, על אדמה טמאה. "לחמם בדאגה יאכלו ומימיהם בשממון וברגזה ישתו". האויר שם מחניק, חניקה רוחנית, ביחש אל אורה ותקוה כללית.....".

נ.ב. הנפק"מ בין ההגדרות היא האם יש את הפנים השבעים ואחת. לפי דעתך אין, כי אין בכלל אמת, לפי דעתי אמנם האמת מורכבת מדברים שונים, אבל יש אמת אחת, ויש דברים שהאמת לא כוללת....

3. טוב, בסדר, מעניין. אעיין בדברים, לא הייתי מודע לזה....

והאמת, שאני לא אוהב את השיר "והאמת שאין אמת אחת או שניים"....

סתם וברצינות 

זה ברור מאוד אנשים לרוב בוויכוחים מנסים לשכנע למה הם צודקים ולמה השני להיפך כך שהם לא פנויים להבין שהם בעצם די מסכימים עם עצמם

באמת הכי התכוונתי לזה
לכן גם כתבתי ויכוחים ולא דיונים,
למרות שבעומק גם דיון, עם הקשבה,אני חושבת שזה השורש שלו
פשוט בדיון זה יותר קשה לקלוט את זה כי יותר נחמדים אחד לשני
אז מתרצים את זה כ"חוסר הסכמה לגיטמי" כשזה בשורש גם חוסר הבנה.

זה כמו ההבדל בין ערבי של שכם לערבי מדופלם מהגליל,
ולגביהם אנחנו אלו שלא מבינים, הם מבינים טוב מאד.
(לאידעת מה המשל ומה הנמשל ולמה קפצה לי הדוגמה)


(זה תגובה גם לך @@advfb  )

לגמרי...

שלא תמיד מה שיש כלפי חוץ מעיד האם זה דיון או ויכוח. יכול להיות שניים שצועקים אחד על השני, אבל הכל ריתחא דאורייתא, וזה נובע ממחלוקת עקרונית-שיטתית, ובאמת ככה הם מעמיקים ולומדים כל אחד את שיטתו של השני ומקבלים ממנה גם דברים, ולעומת זאת יכולים להיות שני אנשים נחמדים שדנים בנעימות ובנימוס, אבל בלב כל אחד בז לדברי האחר ולא באמת מכבד אותו אלא רק כלפי חוץ. בהקשר לזה היהדות מכירה בכעס של הדיון בדברי תורה כלגיטימי ו"מתוך גנותם אתה למד שבחם שלא דיברו אחד בפה ואחד בלב". יש וורט של רב דוד אמיתי שליט"א שאומר, "אל נא", "תהי מריבה ביני ובינך כי אנשים אחים אנחנו", אל תהיה אשכנזי, תגיד את הדברים בפנים, אל תשמור בבטן.

https://www.yeshiva.org.il/midrash/47831 - הוורט נמצא ב26:37 בערך....(בלי קשר, שיעור מאוד מומלץ....)

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

זוכר? אם גם לא בתגובה נחמדה כל כך....

ולפעמים קורה שלא רואים מה מגיבים, כי נכנסים לפורום אחרי ימים אחדים וגם המגיבים

לא עונים מייד; אני יכולה עכשיו להגיב למישהו שכתב עוד בתמוז וגם להיפך.....

זה ממש בולט, וכל הכבוד על זה.

אנחנו לומדים מזה.

תודה על הדיבור הזה. ממש שימח אותי.

פתאום הרגשתי לרגע לא שקוף.. שמישהו שם לב ללב שלי. שאני קיים. תודה!

ונועד להיות כזה.

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

למה זו כזו תקופה מבאסת?

אבל חלק ממש סירבו, אז בסוף התפשרו על אבלות.

גם לא מקלחת צוננת מינימלית?

לך צריך להזכיר שזו ההטרלה השנתית של @אריק מהדרום ?!

מחזקים את ידך במנהג החשוב

הכלל הוא: מתי שקיימת בך שנאה ליהדות ולהלכה זה אומר שמשהו לא תקין.

ההלכה מודה שבמקרה שלך יש מקום להקל.

אתה יורה לעצמך ברגליים, אף אחד מלבדך לא אשם במצב הזה.

הבחירה בידך - להמשיך לסבול סתם, או להקשיב להלכה האמיתית.

והבנתי שזו הטרלה קבועה. אז הצטרפתי.

לא יודע למה הגבת למגיבה שמעליך ולא לפותח, אבל מוזמן לחפש בכרטיס שלו

לא יכול כבר עם שלושת השבועות האלה - צעירים מעל עשרים

אסור לרחוץ בימים קרירים במקומות מזיעים?

ולהשתמש בתיאודורנט אם זה לא עוזר?

לא להתקלח כבר מי"ז בתמוז כדי שיהיה לי קל בתשעת הימים.

היום יש ספריי מסריח שאפשר להתיז וזה פותר את העניין.

הבעיה שנגמר המלאי

אם הורסים לי את זה כל שנה, דווקא השנה יש הרבה חדשים בפורום.

נראה לי זו השנה ה14 או ה15 לשרשור הזה.

אגב סבא שלי ז"ל תקופה ארוכה חשב שזו באמת ההלכה ולא החה מתקלח בשלושת השבועות רק בערבי שבת.

בשבת ראש חודש, הכוונה

הרי ידוע שלמעשה מנהגי האבלות (כמו לא לשמוע מוזיקה כו') זה לכל השנה, אלא שרוב הציבור לא מודע/ לא יכול לעמוד בכך, ורק בבין המיצרים מחזירים עטרה ליושנה, שנזכה

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל