נתת אסמכתא לתובנה שלי.

אין הסכמה- אין ויכוח.
אין הבנה, יש...

אני חושבת שיש ויכוחים שנובעים מחוסר הסכמה (את יכולה לומר שזה לא ויכוחים אלא חילוקי דעות, ואז אני אומר:  "נו בחייך זה עניין של סמנטיקה" ואז תגידי:  אה אוקי צודקת. ואז אני אגיד : ישששש )

דבר ראשון במילון זה מוגדר כ"חוסר הסכמה"
כך שיש בחינה שאת צודקת

ואני יוצאת מנקודת הנחה
שבשורש הדברים אין פירוד והכל אחד

בהנחה באמת שיש אמת אחת, אז אם יש מצב של פירוד('חוסר הסכמה'),
סימן שמישהו כאן או שכמה לא הבינו את האמת לאשורה.
(ובפן האישי, אני תמיד צודקת, אם אתה לא מסכים וממשיך לדון כנראה לא הבנת את זה עדיין)

סתם אבל ברצינות, אצלי לפחות, חשוב לי תמיד האמת. זה מה שאני מחפשת
אז אם אני לא מסכימה עם מישהו, בהנחה שגם לו חשוב האמת, אז לא הבנו מה היא האמת
או שכל אחד רואה את האמת ממקום שונה/בצורה שונה
עדיין זה נחשב בעיני לחוסר הבנה ולא לחוסר הסכמה

אבל מעניין שאתה אומר שיש אומרים שיש כמה אמתות ולאו דווקא שהיא אחת,
זה נשמע לי קצת כמו חוסר הבנה

בלי נידון אין דיון

שאין לי כ"כ פניות וזמן לעיין בזה לעומק,
אני דווקא יודעת כתב רש"י
אבל לא בקיאה בגמרא בכלל
ומה שכן הצלחתי לדלות זה כמו שילד לומד אותיות
אז רואה אותיות ולא טקסט, אז ככה בערך אספתי מילים

אבל מעניין.
ממה שכן הצלחתי להבין
נראה לי שגם המחלוקת הזאת(אם האמת היא אחת)
זה יותר לגבי התורה, אבל לא נראה לי שיש מחלוקת תורנית אם ה' הוא אחד ויחיד
(שאין בלעדיו כלום)
וזו האמת היחידה.

אולי אבל באמת לא נכון לומר שאין מחלוקת כיאנחנו חיים בעולם הפירוד.
התכוונתי בשורש השורשים.

אני חושב שלא נכון להגדיר שאין אמת אחת, אלא שהאמת השלימה מורכבת מכמה גוונים וכמה זוויות, אך בוודאי שיש חכמה א-לוקית עליונה שבה אין אף סתירה בין הכוחות השונים והכל עולה בקנה אחד, ורק בעולם הפירוד הדברים נראים לנו כסתירה. לרב זצ"ל יש אריכות בכמה מקומות (לדוגמא, אורות הקודש א' ל"ב) שהסתירה היא סובייקטיבית ולא אובייקטיבית....

תודה, אשריך!

(שמתי לב שאתה ממש בקיא בהפניות למקורות הלכתיים, כמה למדת ועסקת בלימוד הלכה? סתם מתעניין.....).

יפה, שמח לשמוע שזו גם דעת המהר"ל.....

בסדר, בלנ"ד אעיין....

אי־שם בשלהי באר ראשון, והדברים מוכרחים ביותר:

אמר בעלי אסופות. פירוש, כי אי אפשר שיהיה דעת החכמים על דרך אחד, ואי אפשר שלא יהיה חלוק ביניהם כפי מה שהם מחולקים בשכלם. כי כל דבר ודבר, אי אפשר שלא יהיה בחינה יותר מאחת לדבר אחד. שאף אם הדבר טמא, אי אפשר שלא יהיה לו צד בחינה אל טהרה של מה. וכן אם הדבר טהור, אי אפשר שלא יהיה לו בחינה מה של טומאה. ובני אדם מחולקים בשכל, ואי אפשר שיהיו כל שכל בני אדם על דרך אחד, כמו שיתבאר. ולכך כל אחד ואחד מקבל בחינה אחת כפי חלוק שכלם. [...] 

כי השם יתברך כאשר נתן תורה לישראל, נתן כל דבר ודבר בתורה כפי מה שהוא. ואמר שדין זה יש בו בחינה לזכות, ויש בו בחינה לחובה. ודין של איסור והיתר, יש בדין זה בחינה להיתר, ויש כאן בחינה לאסור. וכן כשר ופסול, יש בחינה אחת הפך האחרת. כמו שבעולם נמצא דבר מורכב מהפכים. ותוכל לומר על העץ שהוא מתיחס אל יסוד המים, וכן הוא האמת שיש בו מן המים. ותוכל לומר שיש בו מן יסוד האויר, וכן הוא האמת שיש בו יסוד האויר. ולא תמצא דבר פשוט לגמרי. וכן בתורה, אין דבר אחד טמא לגמרי שלא יהיה בו צד טהרה, ויש בו צד טומאה גם כן. וכאשר אחד למד על דבר אחד טהור, ונתן טעמו ושכלו לטהרה, הרי אמר בחינה אחת כפי מה שהוא. והאומר טמא, ואמר טעמו, זה אמר גם כן בחינה אחת.

והיינו דאמר שכולם הם מפי אדון המעשים. ולמה הוצרך לומר כאן 'מפי אדון כל המעשים', [...] אלא רוצה לומר כמו שהשם יתברך אדון כל המעשים, וממנו נמצא עולם המורכב שיש בו דברים מתחלפים, ויש אחד הפך השני. וכך הוא דבר זה, שכל דבר יש לו בחינות מתחלפות, שאין העולם פשוט שלא יהיה בו חילוף בחינות. אם כן המטמא והמטהר, זה למד תורה כמו השני, כי לכל אחד ואחד יש לו בחינה בפני עצמו, והשם יתברך ברא את הכל, והוא ברא הדבר שיש בו שתי בחינות. רק לענין הלכה למעשה אין ספק שהאחד יותר עיקר מן השני. כמעשה ה', אף כי הדבר הוא מורכב, מכל מקום אין זה כמו זה, רק האחד יותר עיקר [...] והוא מכריע, והוא הלכה. מכל מקום אל תאמר כי דבר שאינו עיקר אינו נחשב כלום, זה אינו, [...] רק לענין הלכה אחד מכריע על השני.

///

ולדעתי בסך־הכל מאוד מסתדר עם הראדזינר והפסיקתא, בסוף מה שהראדזינר אומר זה שבבחינה של קודם מתן תורה לכל דבר היו מ"ט פנים לכאן ומ"ט פנים לכאן, לא אמת אחת אלא שלל בחינות שונות (לא שאין אמת בכלל), רק שבבחינה שאחר מתן תורה (היינו נתינתה על־מנת לעשותה היינו הלכה) ההסתכלות היא רק על הפשט היינו התוצאה האחדותית ולא על הבחינות הנפרדות,

וזה לא שהבחינה של אחר מתן תורה שיש רק אמת אחת הלכה למעשה ביטלה מכל וכל את הבחינה של קודם מתן תורה שאין רק אמת אחת, כי כמו שהוא כתב שם זה מה שנקרא דרוש וקבל שכר הגם שאין להסתכלות הזאת שייכות לעולם הזה (דייקא).

שבשורש פרטי התורה וההלכה זה הדבקות בה'
כל המטרה בסוףשל מחלוקת לשם שמיים
זה  לשם שמיים- לשם ה'(לדעת את ה')


אז ברור שהוא אחד ואצלו אין פירוד
ואם יש שתי דעות או גישות, זה מחוסר הבנה של אחד מהם או של שתיהם..

לא?
 

יש מקור בגמרא שה' אומר שבנו אמר כך ובנו אמר אחרת, לא זוכר את הניסוח המדוייק. משם משמע שלאו דווקא שכל השאלות בוודאי שיש להן תשובה, ולכן יכולה להיות מחלוקת, והמחלוקת הזאת היא משהו אמיתי, כי באמת יש מקום לשני הצדדים. (אולם, אני אישית סובר שהכוונה שזה רק משום שיש שני צדדים אמיתיים שרק סובייקטיבית נראה שהם סותרים, אבל אני מבין שיש שיטות אחרות....).

אצלו אין פירוד זה אומר שהוא לא מורכב, ידיעתו לא נוספת על עצמותו, אבל לא קשור להאם בשאלות מסויימות יש אמת אחת או לא. אפשר לומר שבמציאות המורכבת שלנו אכן יש מקום לשני הצדדים, ולאו דווקא שהתשובה לכל מה שקורה פה נמצאת אצל ה'.

לגבי "אלו ואלו דברי א-לוקים חיים", יש שמפרשים שהכוונה שברוב המחלוקות צד מסויים מגיע הרבה פעמים מחוסר עיון, ואילו אצל הלל ושמאי, המחלוקת לא הייתה מ"חוסר הבנה", כפי שכתבה פה פותחת השרשור, אלא מחוסר הסכמה. ולכן להביא את המשפט הזה בתור ראיה לדבריך זה לא נכון, כיוון שיש כאלו שהסבירו את המשפט הזה אחרת.

אני לא מכיר את הירושלמי הזה, אבל כבר אתה בעצמך אמרת שיש שיטות שמסבירות אותו שיש אמת אחת....ולגבי המינוח "אין אמת אחת", אמרתי בהודעה אחרת בשרשור שאני לא מסכים עם המינוח הזה.

הרב קוק באורות התורה פרק י"ג פסקה ז' מסביר את הדברים האלו: "כנסת ישראל בכללה חיה בחוץ לארץ חיים שאינם מקוריים. וקל וחומר שתלמידי חכמים, שיסוד חייהם הוא החיים הרוחניים, השכל, הדעה, הרגש, הקדושה והטהרה, שבחוץ לארץ אינם יכולים לקבל אור חיים מקוריים. על כן שם כל נימא ונימא, היוצאת מגומא אחת, דוחקת היא לחברתה במהלך הרוחני. ההארה הציבורית, העסקנות, העבודה, המעשה, ההלכה, ההגדה, הנגלה, הנסתר, המחקר, הקבלה, המוסר, השירה, הבדיחות וכובד הראש, הפלפול וההגיון, הדקדוק והרמז, שכל אלה הנם נחלקים רק מחוץ ולא מפנים, - כי בעצם החיים, בזרמם הפנימי, המוחש בנשמה, מאוצר החיים העליונים, הכל שופע במהלך אחד, באחדות והשואה, - נעשים מפולגים ומרוחקים זה לזה, נדמה שכל אחד צריך להשמר מחברו ולהתירא ממנו, להיות צופה להתקומם ע"י מפלתו ולהתמלא מחורבנו. אי אפשר לאחדות אמתית ושלום עליון מלא חיים, שהוא בא באמת משפע שמו של הקב"ה, ד' שלום, "שם גופיה איקרי שלום", להתפתח כלל בחוץ לארץ. וכשם שאין שלום אישי יכול להתפתח שם כראוי, כן אין שלום רוחני יכול להתפתח שם, על אדמה טמאה. "לחמם בדאגה יאכלו ומימיהם בשממון וברגזה ישתו". האויר שם מחניק, חניקה רוחנית, ביחש אל אורה ותקוה כללית.....".

נ.ב. הנפק"מ בין ההגדרות היא האם יש את הפנים השבעים ואחת. לפי דעתך אין, כי אין בכלל אמת, לפי דעתי אמנם האמת מורכבת מדברים שונים, אבל יש אמת אחת, ויש דברים שהאמת לא כוללת....

3. טוב, בסדר, מעניין. אעיין בדברים, לא הייתי מודע לזה....

והאמת, שאני לא אוהב את השיר "והאמת שאין אמת אחת או שניים"....

סתם וברצינות 

זה ברור מאוד אנשים לרוב בוויכוחים מנסים לשכנע למה הם צודקים ולמה השני להיפך כך שהם לא פנויים להבין שהם בעצם די מסכימים עם עצמם

באמת הכי התכוונתי לזה
לכן גם כתבתי ויכוחים ולא דיונים,
למרות שבעומק גם דיון, עם הקשבה,אני חושבת שזה השורש שלו
פשוט בדיון זה יותר קשה לקלוט את זה כי יותר נחמדים אחד לשני
אז מתרצים את זה כ"חוסר הסכמה לגיטמי" כשזה בשורש גם חוסר הבנה.

זה כמו ההבדל בין ערבי של שכם לערבי מדופלם מהגליל,
ולגביהם אנחנו אלו שלא מבינים, הם מבינים טוב מאד.
(לאידעת מה המשל ומה הנמשל ולמה קפצה לי הדוגמה)


(זה תגובה גם לך @@advfb  )

לגמרי...

שלא תמיד מה שיש כלפי חוץ מעיד האם זה דיון או ויכוח. יכול להיות שניים שצועקים אחד על השני, אבל הכל ריתחא דאורייתא, וזה נובע ממחלוקת עקרונית-שיטתית, ובאמת ככה הם מעמיקים ולומדים כל אחד את שיטתו של השני ומקבלים ממנה גם דברים, ולעומת זאת יכולים להיות שני אנשים נחמדים שדנים בנעימות ובנימוס, אבל בלב כל אחד בז לדברי האחר ולא באמת מכבד אותו אלא רק כלפי חוץ. בהקשר לזה היהדות מכירה בכעס של הדיון בדברי תורה כלגיטימי ו"מתוך גנותם אתה למד שבחם שלא דיברו אחד בפה ואחד בלב". יש וורט של רב דוד אמיתי שליט"א שאומר, "אל נא", "תהי מריבה ביני ובינך כי אנשים אחים אנחנו", אל תהיה אשכנזי, תגיד את הדברים בפנים, אל תשמור בבטן.

https://www.yeshiva.org.il/midrash/47831 - הוורט נמצא ב26:37 בערך....(בלי קשר, שיעור מאוד מומלץ....)

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי