אאוט אוף דה קונטקסט של הקבוצה
אני רוצה לדתף חוומה שעברתי השבוע, בגילי הלא צעיר יש לציין, לא חשבתי שאמצא את עצמי עוברת חוויה שכזזאת
אני משתפת כדי קודם כל להעביר חיבוק אם מישהי עברה משהו כזה בעבר ובהווה, וגם כדי שנהיה מודעות לעצמנו ולמילים והמעשים שלנו.
אני לא אאריך בכל הסיפור ואנסה לקצר בפרטים, ואם מישהי מזזהה אותי בעקבות הסיפור אבקש שתפנה אלי בפרטי.
אני כבר מההריון מאוד פעילה בקבוצת פייסבוק של אמהות מהטווח תל"מ שלי, מאוד פעילה ובקשק כם לא מעט נשים משם מעבר לקבוצה, בעבר גם הייתי חלק מקבוצת וואטסאפ שממנה יצאתי בעקבות קושי להכיל חלק. מהשיח שם
לונג סטורי שורט, אני מאוד פעילה יחד עם עוד כמה בנות, לחלק מבנות הקבוצה מסתבר שנמאס וטענו שהפכנו את הקבוצה לבלוג אישי ובצעד סופר לא בוגר, במקום לבוא ולפנות אלינו בנושא, החליטו להפוך אותנו למושא ללעג ואותי בעיקר.
איך הבנתי את זה? ממספר תגובות שנכתבו בתגובות ציניות לתגובות שהגבתי בקבוצה בעבר, נכתבו פוסטים ציניים שמזכירים פוסטים שלי ושל עוד מספר בנות.
אתמול חטפתי במהלך העבןדה התקף חרדה כי הרגשתי מושפלת, מגיל 12 לא הרגשתי ככה מושפלת, זה נגע לי בנקןדה הכי כואבת שלי בתור נערה ןזה פשוט הציף לי את הכל.
השפלה, בושה, כעס, עצבים, מצאתי את עצמי עם קוצר נשימה רעידות בגוף ו"מחוקה" לגמרי למשך כחצי שעה שלא הצלחתי לתפקד. התקשרתי לבעלי בוכה כי לא האמנתי שבגיל הזה עוד קןרים דברים כאלה.
זה גרם לי לתהות, איזה ערכים אותן נשים מקנות לילדים שלהן? לא פלא שכיום יש אחוזי בריונות ברשת ופיזית במדינה הזאת.
ברוך השם נרגעתי, בעיקר כשאספתי את קטני מהמעון והחיבוק שלו פשוט השכיח לי הכל.
הלוואי שנהיה טובים אחד לשני בעולם הזה, הלוואי שנםתור דברים בינינו לבין האדם השני ולא בצורה אכזזרית בפומבי, הלוואי שנעביר לילדנו ערכים של כבוד, קבלה, הבנה, הכלה.
תודה למי שקראה עד כאן.
אני רוצה לדתף חוומה שעברתי השבוע, בגילי הלא צעיר יש לציין, לא חשבתי שאמצא את עצמי עוברת חוויה שכזזאת
אני משתפת כדי קודם כל להעביר חיבוק אם מישהי עברה משהו כזה בעבר ובהווה, וגם כדי שנהיה מודעות לעצמנו ולמילים והמעשים שלנו.
אני לא אאריך בכל הסיפור ואנסה לקצר בפרטים, ואם מישהי מזזהה אותי בעקבות הסיפור אבקש שתפנה אלי בפרטי.
אני כבר מההריון מאוד פעילה בקבוצת פייסבוק של אמהות מהטווח תל"מ שלי, מאוד פעילה ובקשק כם לא מעט נשים משם מעבר לקבוצה, בעבר גם הייתי חלק מקבוצת וואטסאפ שממנה יצאתי בעקבות קושי להכיל חלק. מהשיח שם
לונג סטורי שורט, אני מאוד פעילה יחד עם עוד כמה בנות, לחלק מבנות הקבוצה מסתבר שנמאס וטענו שהפכנו את הקבוצה לבלוג אישי ובצעד סופר לא בוגר, במקום לבוא ולפנות אלינו בנושא, החליטו להפוך אותנו למושא ללעג ואותי בעיקר.
איך הבנתי את זה? ממספר תגובות שנכתבו בתגובות ציניות לתגובות שהגבתי בקבוצה בעבר, נכתבו פוסטים ציניים שמזכירים פוסטים שלי ושל עוד מספר בנות.
אתמול חטפתי במהלך העבןדה התקף חרדה כי הרגשתי מושפלת, מגיל 12 לא הרגשתי ככה מושפלת, זה נגע לי בנקןדה הכי כואבת שלי בתור נערה ןזה פשוט הציף לי את הכל.
השפלה, בושה, כעס, עצבים, מצאתי את עצמי עם קוצר נשימה רעידות בגוף ו"מחוקה" לגמרי למשך כחצי שעה שלא הצלחתי לתפקד. התקשרתי לבעלי בוכה כי לא האמנתי שבגיל הזה עוד קןרים דברים כאלה.
זה גרם לי לתהות, איזה ערכים אותן נשים מקנות לילדים שלהן? לא פלא שכיום יש אחוזי בריונות ברשת ופיזית במדינה הזאת.
ברוך השם נרגעתי, בעיקר כשאספתי את קטני מהמעון והחיבוק שלו פשוט השכיח לי הכל.
הלוואי שנהיה טובים אחד לשני בעולם הזה, הלוואי שנםתור דברים בינינו לבין האדם השני ולא בצורה אכזזרית בפומבי, הלוואי שנעביר לילדנו ערכים של כבוד, קבלה, הבנה, הכלה.
תודה למי שקראה עד כאן.
