עבר עריכה על ידי sinti בתאריך כ"ד בטבת תשפ"ג 07:58
שלום וברכה אשמח לעזרה דחופה .גרושה +1,הכרתי דרך אתר היכרויות בחור בן 43,גדול ממני 12שנה ,גרוש פעמיים ,+2בנות ,נפגשנו לדייט והיה נחמד ,תוך כדי הדייט שיתף אותי בכמה דברים שלא היה לי נעים לשמוע מהעבר שמשפיעים על הווה ,דבר שממש סגר אותי אחרי זה ,אבל בכל אופן המשכתי בדייט ושאלתי שאלות ,אחרי הדייט שוחחנו ואמרנו שיהיה טוב עד השעות הקטנות של הלילה ,והחלטנו להיפגש בנוסף במהלך השבוע ,יום למחרת הוא שלח הודעה שהוא ממש מבולבל והוא לא יודע מה לעשות ,מרגיש לו שאנחנו מתקדמים מהר וזה גרם לו לבהלה והוא לא יודע מה לעשות היות והדבר הזה מזכיר לו את הנישאויים הקודמים שהכל קרה מהר ואז מצא את עצמו גרוש בפעם השנייה ,עכשיו אני לא מבינה מה לעשות הוא אמר שהוא רוצה זמן לחשוב ,וסיכמנו לזמן חשיבה שלה כמה שעות,לקראת הערב דיברנו ואמרתי לו שאינני מוכנה להישאר באוויר ואם הקשר הזה גורם לו לתסכול וכאבי ראש עדיף שנסיים ,למרות שאינני רוצה על אף הפערים שקיימים בנייננו ,בנוסף הוא אמר לי שבימים האחרונים שדברנו לפני הפגישה היה לו טוב ופתאום אחרי הפגישה הוא מרגיש עייף ולא בנוי לזגויות ,למרות שלדבריו כל הדברים שיש בי זה מה שחיפש ושזה קרה הוא מבין שזה לא מה שחפש,ואין לו כל כך כוח לזגויות ,עם מישהי צעירה ולגרום לה לשקוע בגלל העייפות שלו,אמרתי לי שזה מרגיש לי כמו סיפור כיסוי בכדי לא לפגוע בי ,אשמח לעזרה כיצד לפעול ?האם לשלוח הודעה שנסיים על אף שמרגיש לי החמצה ,או לתת ,לו זמן לחשוב עם עצמו, כי כרגע אין לו תשובה חד משמעית מה הוא רוצה , פורום לקראת נישואין וזוגיות
מכתב פתיחה
התלבטות להמשך הקשר,עזרה דחופה !!sinti
שלוםנוגע, לא נוגע
נשמע שהבחור צריך לסגור עניינים עם עצמו. את יודעת אם הוא נמצא או היה בטיפול?
תודה על המענהsinti
לדבריו היה בטיפול ,אבל זה לא עזר לו ,אז כרגע הוא לא נמצא בשום טיפול
כדאי לדחוף אותו לנסות משהו אחרנוגע, לא נוגע
לדחוף בתור מה?פשוט אני..
היא לא אמא שלו ולא החברה הכי טובה שלו, היא בחורה שבודקת אם הוא מתאים לה לבניית בית נאמן.
לא מתחתנים עם אנשים מתוך ציפייה או תקווה שהם ישתנו, מתחתנים איתם אם אוהבים אותם בדיוק כמו שהם עכשיו. אחרי הנישואין לדברים יש נטייה להיות גרועים יותר, לא טובים יותר. כלומר בחורה שקצת סבלה מזה שהדייט שלה עצבני, תסבול מזה הרבה מאוד אחרי החתונה.
בחור שקצת סבל כי הדייט שלו חופרת וחסרת מודעות, יסבול מזה הרבה הרבה יותר אחרי החתונה.
כשמתחתנים זה צריך להיות מתוך אהבה כלפי מי שהצד השני עכשיו, אם הוא רוצה להתחיל תהליך של שינוי - ברכה והצלחה, שיפנה שוב אחרי שיסיים ויבדוק אם הצד השני עוד מעוניין.
אף אחד לא אמר להתחתן במצב העכשווי מתוך ציפיה כלשהינוגע, לא נוגע
ומותר לדחוף בנאדם כדי לעזור לו גם אם אתה לא החבר הכי טוב שלו או אמא שלו.
ואת מה שכתבת בסוף, שהוא צריך קודם לעבוד עם עצמו ולהשתנות, כתבתי גם אני בהודעה הראשונה.
ואת מה שכתבת בסוף, שהוא צריך קודם לעבוד עם עצמו ולהשתנות, כתבתי גם אני בהודעה הראשונה.
שכוייח 
פשוט אני..
תודהsinti
המלצתי לו בשיחה בנינו שאולי ינסה מטפל אחר,כי מה שלא עבד אם מטפל אחד לא בהכרח נכון לגבי המטפל האחד ,אבל לדבריו ניסה מטפלים אך ללא שיפור בנוסף המלצתי לו שינסה אם רדה לי עם מטפלים לעשות עבודה פנימית עצמית כדי להבין את עצמו ורצונותיו ,עדי להתקדם ,כרגע זה פחות רלוונטי כלפינו כי הוא החליט שהקשר פחות מתאים לו,והוא פחות בנוי לזגויות
,לדבריו נוכח לדעת שהנושא של קשר כנראה מכביד עליו ..,
,לדבריו נוכח לדעת שהנושא של קשר כנראה מכביד עליו ..,
אז שתמצאי בקלות את שלך בעז"הנוגע, לא נוגע
בהצלחה!
תודהsinti
תודה
אולילגיטימי?
אולי כדאי לך למצוא מישהי שתלווה אותך בתהליך החיפוש?
מההודעה הזאת ומההודעות הקודמות שפרסמת, נראה לי שיכול לעזור לך מישהי שתוכלי לדבר איתה באופן מיידי וישיר, מישהי שתכיר אותך באופן אישי ותתן עצות רלוונטיות.
לדעתי זה יכול לעזור לך לעשות סדר ברגשות ובמחשבות.
תודהsintiאחרונה
במקרה מכירה מישהי אמינה שתוכל לעזרה ,גי עד כה לא מצאתי מישהי שיכול להתאים ..,
עוד פעםטבע, אמת
האמת,שקצת נמאס לי
אני יוצאת כבר תקופה, בת 22
ודי נמאס לי.
אין לי כח עוד פעם,שניים -שלוש דייטים
ואז זה לא מתאים,
כי החלומות שונים
כי סגנונות התקשורת לא מתאימים
סתם כי זה פשוט היה מוזר.
בסדר, כל קשר מדייק אותי. וזה אמיתי,
אבל נמאס לי לקבל דיוקים, אני פשוט רוצה למצוא את האיש שלי, את הדרך שאני עושה לבד, לעשות עם עוד משהו
נמאס לי לצעוד לבד בדרך, לפעמים אני מרגישה שגם הקב"ה איתי. אבל לא מעבר לזה,
ונמאס לי לשמוע עצות, ביקורת, תנסי לראות את..., מה הבעיה שלך עם..., אני רוצה משהו שיחלום חלום דומה לשלי, שהבית שלנו ילך לאותו מקום, בסדר. יש לי קצת חלומות לא קונבנציונלים, אבל יש לי חלום, ונמאס לי לחלום אותו לבד.
קיצר, אחרי הפריקה והתסכול - איך ממשיכים לשמוע עוד הצעות? לא רוצה לצאת לעוד הפסקה בין דייטים, אבל אין לי כח לעוד קשר שיגמר.
קודם כל - חיבוק ענק!רק נשמה
אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.
סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה
מאוד יפה וחכם.נחלת
מה עדיף? להתחתן סתם כי כבר אין כח לחפש?חוזר תמיד לאשתי
ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.
את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.
אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.
ברור שלאטבע, אמת
הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים
אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.
אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.
בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.
ספרי לי על זההפי
תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה
שאת נאמנה לדרך שלך .
...אילת השחראחרונה
יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.
ועכשיו,
שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.
אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.
רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -
'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.
הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...
וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.
לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...
אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...
ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...
אֲת.
סגנון על פי מקום לימודיםאביעד מילוא
כמה מקום הלימודים במהלך השנים לדעתכם משפיע על האישיות ,רמה התורנית, וההשתייכות החברתית בתוך הציבור כיום?
ואם כן אז האם ראוי לומר לשדכן שאני רוצה להכיר בחורה שלמדה במוסד הספציפי הזה או לפנות לאותו מוסד ולשאול על בוגרות שבאזור הגיל שלי פחות או יותר?
(לא רק מדרשות נכללות כאן אלא גם אולפנות)
ובכלל מה מגדיר סגנון של השקפה בציבור שלנו?
לדעתי כן,חתול זמני
(עד גבול מסוים)
אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי
וכמובן המוסד מחזק את העניין
אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.
בגיל מסויים זה לא אומר הרבהיעל מהדרום
לק"י
והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.
לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.
אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.
כן ולאברוקולי
לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה
לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.
גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.
מה שכן-
זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן
(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)
מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'
ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.
אני אדייקאביעד מילואאחרונה
אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?
"אפקט הדומינו"רק נשמה
מישהו שמע על זה פעם בהקשר של חתונות? הבנתי שזה אומר כאילו שבתוך קבוצת חברות/חברים כשמתחיל איזה גל של התארסויות אז ה"נותרים" יכולים לקבל החלטות שנובעות מתוך לחץ חברתי ופחד "להישאר מאחור". כלומר, הם עלולים להתארס, גם אם יצאו עם מישהו הרבה זמן, מהסיבות הלא נכונות, אם מישהו שלא בהכרח מתאים להם, רק בגלל שהם לא מסוגלים להשתיק את הסביבה. שמעתי על זה מחברה בשבת בהקשר של איזה מישהי אחרת וזה פשוט טלטל אותי...מה דעתכם? זה באמת קיים ואנשים מצטערים על זה אחר כך?
ברור שלחץ חברתי משפיעברוקולי
גם לחיוב וגם לשלילה
רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.
מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית
ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)
ולזכור עבודת המידות.
ברור שקייםנפשי תערוגאחרונה
לא רק בחתונות
בכל נושא
המלצות או דיס המלצות על אולמותארץ השוקולד
אלגריה,
הרמוניה בגן,
נסיה,
ארץ.
(לחורף)
כמו כן, האם אתם יודעים אם מומלץ או לא לפנות דרך סוכנים כגון מאורסים-מאורסות או אחרים?
מושלם!!!!!!הפי
אלגריה
נסיה
אבל אלו היו חתונות קיץ
תודהארץ השוקולד
ארץ זה גן אירועים (יש אולם בפנים, ישיבה בחוץ)נפש חיה.
הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד
בחורף אני לא יודעת איך זה.
בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף .
אם זה גן אירועים זה אומר שאין אפשרות של בפנים?ארץ השוקולד
תודה
אני לא זוכרת איך החלוקה וכמה מקום יש בפניםנפש חיה.
יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם
אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר .
תודה, אשאלארץ השוקולד
קיוויתי שיש אנשים עם ניסיון גם ולא רק כאלה שמנסים למכור.
אז שאלתי, עושים שם חתונות חורףנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' באב תשפ"ו 16:58
האולם קטן, 400 - 350 איש.
תודה רבהארץ השוקולד
מעריך את הבדיקה.
נבדוק אם רלוונטי
הם סוגרים עם זכוכיות בחורףנפשי חמדה
תודהארץ השוקולדאחרונה
מה באמת יש אופציההפי
שלא יהיה אופציה בפנים?
למה לא?ארץ השוקולד
לא תמיד יש גשם בחורף ולא תמיד כה קר
כי הרבה פעמים פתאום גשםהפי
אנשים סומכים עליהם ..
ולכן מוודאים שיש אפשרות מתאימה בפניםארץ השוקולד
ונבחר באותו יום או יום לפני
אחי התחתן בנסיה.ענבל
בס"ד
היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.
כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...
תודהארץ השוקולד
מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה
על שמירת נגיעה (כן, אני מניח שלחלקכם זה נדוש)מתוך סקרנות
אני, חרדי במקור, וכיום, ברוב הדברים נוטה יותר לכיוון הדתי/דתי תורני, דווקא כי בהרבה מובנים הדתיות שלהם נראית לי חזקה, אמתית ואותנטית יותר.
אבל אחד הנושאים המאתגרים, הוא נושא "שמירת הנגיעה", יכול להיות שלחלקכם זה נושא נדוש, אבל אותי מפתיע היחס הרווח ל"שמירת נגיעה", כאילו מדובר באיזו חומרה בסגנון של הקפדה על צאת השבת לפי ר"ת וכיוצא בזה.
הנה דוגמאות:
למיטב הבנתי, נגיעה של חיבה בנידה היא איסור דאורייתא, ואם אני זוכר נכון, לפי המשנ"ב זה יהרג ואל יעבור (יכול להיות שלא זוכר נכון).
אני מפספס פה משהו?
אני לא בא להוכיח, וגם אני בעצמי לא צדיק גדול, אבל עדיין הנושא מאתגר ומעסיק.
מכיוון, יקרה, שמדי פעם יש עקיצהנחלת
על המגזר "שלי". כלומר, בלשון הגן, לא אני המתחילה...
ההשוואה בין חסידים לליטאים וכו' לא מתאימה כאן. אצל כולם, ההשקפה בעניין ברורה. חד משמעית.
הצעה כמו של ד"ר ריין (?), מעולם לא היתה עולה אצל אף אחד. ממש הזדעזעתי. ומה אם
אחר כך לא יסכים לשמור טהרת משפחה?!
חושבת שנושא כזה לא צריך לעלות לדיון. יש בזה משום חוסר צניעות ואיך שהוא, לגיטימציה לעבירה
חמורה!
כמו שלעלות לדיון את שמירת השבת (עם כל הפלפולים והמובאות וכו'..) לא שייך.
מה עושים עם הלחץ שמשתלט לי על הגוףלחוצת חתונה
לפני דייט ראשון, כשהעניינים נהיים רציניים, וגם לפני רגעים גורליים אחרים בחיים
אני ממש בלחץ, לא חרדה, אלא מתח חזק מכובד ההחלטות, מהסיכונים והסיכויים.
והלחץ הזה משפיע על כל הגוף.
בעיקר כאבי בטן. חוסר תאבון רוב הזמן, אבל עדיין יש מידי פעם תחושת רעב שמכריחה אותי לאכול קצת ואז הבטן עוד יותר מתבלגנת.
תחושה של מתח פיזי ומופשט במרכז הגוף ולפעמים גם בידיים וברגליים.
קשה להרדם ממחשבות ומתח פנימי.
אני אוכלת פחות מהרגיל, מרגישה לא בטוב, וקשה לי מאוד להתרכז ברמה שזה פוגע לי בלימודים.
מה עושים עם זה? זה מוכר? יש דרכים להרגיע את הגוף?
בדרך כלל אני בן אדם מאוד הגיוני, בשליטה, אבל הגוף ככה מגיב ללחץ בלי לשאול אותי
תודה רבה!!(:אני:)))))
יש איזו רשימה של פארקים גינות ומקומות נחמדים7410
בחוץ/ בפנים בירושלים?
לא מסעדות או מקומות בתשלום (לפחות לא גבוה), משהו פשוט לזוג פשוט
וואי היה פה פעם משהו מושקע ממשזיויק
כמה מקומות שעולים ליארץ השוקולד
הטיילת בארמון הנציב
גן הורדים
הליפתא
עין חנדק
עין לבן
גן סאקר
מקומות בפנים בתשלום יחסית קטן:
בית הקפה בגן הבוטני
בית קפה בסנטר 1
המסעדות בקומה 2 במרכזית (אם כי שם קצת רועש לשבת)
מניח שמוסולין גם לא יקר
פלאפל דורון
פלאפל בן יעקב
(הייתי מחפש מקומות של גלידה או פלאפל כי הם יהיו יחסית זולים)
קצפת? במרכז המסחרי רמות אשכול או בשכונת דניהנחלתאחרונה
ברמות אשכול - רובם דתיים. צפוף למדי. אבל אפשר לשבת בחוץ. מקום הומה.
בדניה - יושבים בחוץ. מאוד נחמד. לרוב - חילוני.
יש גם בקניון רמות אבל זה בפנים והמקום קטן למדי.
לא ממליצה להיפגש בערב בגינה.