נצא מנקודת הנחה שאנשים שעושים עבירות חמורות מסוגים שונים אז אפשר לראות את זה על הפנים שלהם, כמובן שזה לא כלל גורף ואפשר לטעות בזה אבל ככלל באופן כללי.
אז השאלה היא - אם הם בעצם אנוסים נניח מהסיבה שגדלו בבית שלא קשור למצוות, אז למה הם "נענשים" בפנים יותר מחוספסות וכדומה? הרי לכאורה על אונס לא אמורים להיענש או משהו דומה.
שאתה זה שצריך לתת לזה נימוק, כי נקודת המוצא שגויה.
אם נקודת ההנחה שלך היא אחרת, אין שאלה בכלל.
מה הקשר נענשים?
זו תוצאה....
מי שעושה עבירה, אפילו באונס, זה שוחק משהו בנפש שלו שמתבטא גם בפנים, שהם מופיעות כלפי חוץ את הפְנים....
אם אדם ייכנס לחנות עם ריחות מסריחים, התוצאה היא שידבק בו ריח לא נעים, בין ירצה, בין לא ירצה. כך אדם שעושה עבירות, התוצאה היא שמטמטם לו הלב. (וכן מאכלים לא כשרים שגם אם האדם לא מודע שאכל אותם משפיעים על ליבו....אמנם לגבי העבירה זו מחלוקת האם אדם שעשה עבירה באונס העבירה משפיעה עליו, יש כאלו שאומרים שרק לעבור על רצון ה' זה מה שמשפיע, כך הרמב"ם נוקט, ויש הרבה שטוענים, ביניהם המהר"ל, שבטבע המאכלים הלא כשרים משפיעים על הנפש הישראלית, זה אובייקטיבי, ולאו דווקא קשור לרצון האדם, כמו שמאכלים מסויימים גורמים ליותר תאווה וכדו'.....)
אני לא מבינה אתכם.
זאת המשוואה שהשואל הציב.
עבירה = השפעה חיצונית על הגוף.
וזה נראה לי ממש שגוי.
יש דברים פיזיים שאדם עושה (נניח לעשן) וזה משפיע עליו (נניח הקול, צבע השיניים, קמטים וכו'), וכך אפשר להתבונן על אדם ולהגיד שהוא כנראה מעשן.
אני לא חושבת שאפשר באותה צורה להתבונן על אדם ולהגיד - הוא אנס. או הוא רצח. וכו'. אי אפשר להסתכל חיצונית על אדם ולדעת אם הוא עובר עבירות חמורות.
אבל אם יש לנו ידע על האדם הזה שעבר עבירות - אז אנחנו נגיד שהוא מכוער בגלל המעשים שלו.
יכולים להיות אנשים שהם מאוד יפים חיצונית, ועשו מעשים נוראיים. רק הידע שלנו על המעשים שנעשו נותנים בראש שלנו פרשנות בצורה של כיעור.
ואם אנחנו מדברים על השפעות על הנפש\נשמה - אתם בטח יודעים שמחלות נפש נקראים מחלות שקופות, כי הרבה פעמים לא רואים שום דבר חיצוני שמעיד על מחלה.
גם ידוע שקדושי עליון זה ניכר על פניהם, הפנים שלהם קורנות ומלאות אור, כמו שכתוב במפורש בתורה על משה רבינו, וכמו שנפסק להלכה שאסור להביט בפני רשע, ויש עניין להביט בפני צדיק, "והיו עיניך רואות את מוריך", וודאי שלעומת שאר הגוף הפנים משקפות את הפנים של האדם.
אבל בצדיקים מאוד גדולים וברשעים מאוד גדולים כן אפשר לראות את זה, לדעתי....אני לא יכול להביט (לא להסתכל במבט חיצוני, להביט ולהתבונן.....) בפנים של היטלר, גם אם לא היה אסור.
השואל דיבר על משהו שכולם יכולים להבחין - הוא הגדיר פגם חיצוני.
שמעתי על תחום שנקרא 'חכמת הפרצוף' או 'הפנים' שיסודו בקבלה, אבל אני לא מקובלת, וחושבת שזה משהו שאולי יחידי סגולה יכולים להבחין בו, משהו בבחינה כמו לשמוע בת קול שיוצאת כל יום ואיננו שומעים אותה (ואם מישהו היה אומר לי שהוא שומע, הייתי שולחת לטיפול...)
אני קצת חוששת ממה שכתבת כאן: אכן - צעירים מעל עשרים
כי לצערינו יש אנשים שחשבנו שהם "קדושי עליון", ובדיעבד התברר שהם עוברים עבירות חמורות כפי שכתב השואל. (אני לא מדברת על אדם אחד ספציפי, אבל לא צריך להתאמץ כדי להגיע לכמה פרשיות כאלה שנגמרו בהרשעה בבימ"ש). לדעתי זה גם חלק מהעניין שהוציאו כמה חברי בי"ד הגדול לגבי דרכי חזרה בתשובה למי שניצל את מעמדו הרבני למטרות מיניות - ואחד הסעיפים שהם כתבו זה להסיר חזות רבנית.
הפסוק, לפי המפרשים במקום, לא מתכוון לרבנים אלא לקב"ה עצמו - וברור שאין כאן כוונה לראייה פיזית, אלא להכרה, התבוננות דרל המאורעות שקורים.
אנחנו חיים מאוד בסטריאוטיפים. אם אביא כמה תמונות של אנשים, ואבקש ממך לזהות מי מהם תרם כליה ומי מהם רוצח - אני יכולה לבחור תמונות שלא תוכל להבחין בינהם. אפילו תמונות של דיקטטורים שרצחו המונים - לפחות בעיניי - לא נראים כאלה, כמו אנשים שמסוגלים לרצוח מיליונים.
באיזשהו מקום אני חושבת שאנחנו רוצים לתפוס את העולם בצורה שהיא מאוד בינארית - הטובים קורנים אור, לרעים יש קרניים וזנב. אבל העולם שלנו לא עובד ככה, ויכולים להיות אנשים נוראים ואיומים שנראים מצוין, וצריך לדעת להיזהר מזה, ומצד שני, יכולים להיות אנשים שאין להם חזות נעימה בכלל - אבל הם נמצאים ברמה רוחנית מאוד גבוהה.
"והיו עיניך רואות את מוריך".
ומשה רבינו (בהגדרה, לפי הרמב"ם) הוא בליגה אחרת ממה שאנחנו מדברים כאן.
מבחינתי, אתה מדבר כאן על משהו קבלי.
כשמדברים על ניצוצות שמפוזרים בעולם, ברור לכולם שלא מדובר במשהו פיזקלי שאפשר למדוד עם מד-אור.
אני עדיין חושבת שהאור הזה שאתה מתאר הוא סובייקטיבי, ונובע מתוך התפיסה שיש לך בראש על האדם הזה. (בהקשר הזה מייד קופצים לי כמה סיפורים חסידיים, כמו
) נראה שהסכמת איתי, כי את כותב שזה מגיע מתוך ידיעה.לגבי שמות של רבנים, אני מעדיפה לא להיכנס לזה. הדברים ידועים ומפורסמים גם כך, ומנקודת מבטי, הם לא נראים לי שונים חזותית מכל רב אחר.
ושים לב מה נשאל בשאלה המקורית...
גם לפי התגובה הזאת: .... - צעירים מעל עשרים
לאחרונה עלה שמם של שני אנשים שניצלו את כהונתם כרבנים ופגעו באחרים. אם הייתי מראה תמונות שלהם, יחד עם תמונות של רבנים נוספים, לאדם שלא בקיא בעניינים, נניח יהודי מברזיל שלא אוחז, אני לא חושבת שהוא היה יכול להצביע על מי אותם רבנים שסרחו - על אף מה שהם עוללו לנשמתם ולנשמת קורבונותיהם.
לעניין ר' יוחנן, ככל הידוע לי, מדובר על יופי פיזי, טבעי שנולדים איתו (רש"י במקום: "שהיה בשרו מבהיק שיפה היה מאד"), ולכן גם לאחותו היה את הנוי הזה . אם כטענתך זה נובע מהרמה הרוחנית, למה אנחנו לא שומעים על זה מרבנים אחרים?
לגבי משה רבינו, נראה לי שברור מהפסוקים שעור פניו קרן בעקבות ההתגלות בהר סיני, ולהבנתי מדברי הרמב"ם אנו לא מסוגלים להגיע לרמת הנבואה הזו. כדוגמה אנושית, וללמוד ממידותיו בוודאי שאנו יכולים וצריכים.
אני לא אדם גדול. אין לי מושג מה אנשים גדולים יכולים\לא יכולים להבחין, לא יודעת מה מקובלים יכולים להבחין\לא להבחין - אבל אני חושבת שמאוד צריך להיזהר. (יצא לי להכוות מאדם שטען שיש לו כוחות כאלו להבחין (שנחשפתי אליו בהרצאה שהעביר באולפנה), ובדיעבד התברר שהוא שרלטן ומנצל כריזמה לצרכים מיניים ואכמל.).
אבל הגמרא במכות עומדת בעינה, והזוהר שהזכירו פה.
ברור שעור פני משה קרן בגלל הדיבור עם השכינה, אך זה לא בהכרח נבע ממדרגתו המיוחדת. טוב, אני מסכים שממשה אין הוכחה, אך משאר המקורות וודאי שיש הוכחה.
(בדיוק היום למדתי בליקוטי מוהר"ן תניינא תורה ה"א אות ט"ו שאמר ש"והיו עיניך רואות את מורך" זה מדבר על "הצדיק", על רבנים, וזה גם לא סותר, שהרי הדרך להידבק בה' היא ע"י ת"ח, כך לפי הגמרא, "את ה' א-לוקיך תירא", לרבות ת"ח, וכמו מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא, כך הרב הוא מייצג את האפשרות לדבוק בצדיקותו של ה', מה הוא צדיק, אף אתה צדיק ואכמ"ל.....).
וודאי לי שזה לא עיקר היהדות ולעינינו הטרוטות זה לא מאה אחוז, ובסופו של דבר: "כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב", וגם שמואל שנקרא "הרואה" טעה בזיהוי מלך ישראל, אבל מכיוון שאנחנו בני-אדם וזה נכון באמת לצדיקים אמיתיים, וגם לעינינו לפעמים זה נגלה, אז אפשר לשאוב מזה קצת, וכמובן, להיזהר, כי אנחנו לא יכולים להיות בטוחים בזה באמת, וגם אם מבחינה טבעית-רוחנית הכל נראה טוב, אל לנו לבטוח על זה אלא רק על ה' יתברך, אבל אי אפשר להתכחש לזה שזה קיים ולהתעלם מזה, צריך להכיר את זה ולדעת את זה, ומנגד לא להישען על זה יותר מדי.
נראה שבהחלט היה לך אירוע מורכב מהבחינה הזאת ומבין מאוד מדוע את לא רוצה להאמין בזה, אבל אפשר להבין שזה קיים, רק לא לסמוך על זה....
נ.ב. נראה לי זה אותה סוגייה כמו "מופתים". יש אנשים בעלי כוחות טומאה שיכולים לדעת עליך דברים וכו'....וזה שזה קיים, לא בגלל זה נפסיק להאמין לסיפורי צדיקים שעשו מופתים. אלא שזה לא המדד היחיד, אבל אם אנחנו יודעים על מישהו שהוא צדיק וקדוש, אז מה שהוא עושה מופתים, זה עוד יותר מראה את גדולתו. אגב, לפי הרמב"ם יש חילוק ברור בין מופתים שקריים לכאלו אמיתיים. לפי הרמב"ם העובדה שכאלו מצליחים לחזות את העתיד היא כי יש להם דמיון מאוד מפותח, והם יכולים לצרף הרבה נתונים וכך לנחש מה יקרה, אך זה לא נובע מהשפע הנבואי, אלא מההגיון האנושי שלהם. לעומת זאת, הנביא מתחבר לשפע נבואי מאת ה' שמגלה לו את העתיד. וההבדל הוא בדיוק, מכיוון שהכשרון של האדם לנחש הוא אנושי, אז הוא לא תמיד יהיה מדוייק במאה אחוז, לעומת הנבואה שהיא אמת צרופה והכל מתקיים לפי הנבואה. (מלבד הגדר שנבואת פורענות יכולה להתבטל, נגיד לדוגמא נבואה טובה....). וכך אפשר לבחון אם הנביא נביא אמת או שקר, האם זה מדוייק או לא מדוייק, ואם זה לא מדוייק, בהכרח שהוא נביא שקר.
יש מלא. רק תחפש.
יש עוד הרבה זמינים ברשת, לדוגמה, כאן יש רשימה של 26 סיפורים בעברית:
אני חושבת שהוא המקור לרוב הסיפורים החסידיים שאני מכירה.
וואלה....
זה מאד דק השימת לב לאור על הפנים, לא שעכשיו החוטא הוא מכוער
זה כן חשוב במידה מסויימת שירגישו בכך שדרך התורה היא הטוב.
לא משנה למה אתה לא שם, חסר לך משהו
מבקש אמונהתות"ח!קצת וורטים, מה קרה....
לא הפכתי את זה לעיקר היהדות ולנכון בהכרח, אמרתי את זה על דרך ה"אפשר"....והנה, תודה רבה לך שהעמדת את טענתי לכך שזה היה יותר נפוץ.....
נ.ב. עד עכשיו לא הכרתי את האגדה שיש לנו עור קשקשים, וכל שאר הדברים אני בהחלט חושב שאף אחד לא האמין בהם, כי ראו בבירור שאין לנו זנב וקרניים ועור קשקשים, אבל לאף ארוך אפשר להאמין איכשהו, עם קצת ראייה סלקטיבית והתמקדות ב"פינוקיואים" של היהודים וכו'...זה אפשרי, לעומת הדברים האחרים שכשאתה רואה יהודי אז אתה בוודאי לא יכול להמשיך להאמין לזה....
תות"ח!בסדר, לתת דוגמאות מגרמניה הנאצית זה לא נראה לי נכון, אלו דוגמאות קיצוניות, באופן כללי זה לא רווח כמעט במקומות שבהם באמת היו יהודים. בעיקר האגדות האלו היו מאנשים שרצו ללעוג ליהודים ולכן טפלו להם את זה, לא כאגדה שבאמת חשבו אותה לאמיתית, אולי מלבד איזורים מבודדים שלא פגשו כמעט יהודים...
הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
והלוואי שיתעוררו מחשבות
אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.
היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.
זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.
סיימנו תיכון לפני 3 שנים
ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים
אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
קפיץמה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?
האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע
לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?
חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת
כזה עכשיו.
הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה
של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר
מהודר, וצניעות.
נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.
הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.
יישר כוח!
.
לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?
ונועד להיות כזה.
אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.
אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה
נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם
אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.
אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,
לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים
הרצים כמטורפים על הגלגלת....
ואאלט זה "אם אני לא טועה".
התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.
בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...
סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח
מנשים מצפים יותר
ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב
אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.
(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).
עשב לימוןמה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?
(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)
– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).
פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).
– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.
– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.
להגביר שליטה ע"י
צמצום טריגרים
(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)
מציאת חלופות
(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)
אימון
(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)
אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת
(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)
כשמשפרים שליטה בנושא אחד
הוא יכול להשפיע על עוד נושאים
אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…
והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).
ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.
והופס, עברו שעתיים.
אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.
אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.
שעה טוויטר צריך.
שעתיים?
שלוש שעות?
ארבע?
אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?
ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.
גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.
שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...
ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי
רק לקריאה.
להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.
אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.
תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.
