חשוב לי שתביני, קודם כל - זה לא ברור מאליו שבעל ייקח חופש בגלל שאשתו לא מרגישה טוב.
את מצפה לזה - זה מעולה. ובריא. את רוצה להרגיש נתינה של האיש שלך. ובאמת גם צריכה עזרה כנראה. הכל אמיתי ונכון
קודם כל, רק לנרמל את התחושות- כשאנחנו בבית, הכל מועצם. אין הסחות דעת. הכל הולך סביב הבית והמחשבה מתנקזת רק לבית.
וגם, גבר מפרנס יחיד שמחזיק משפחה של שבעה נפשות בכבוד זה וואו! שאפו לו.
ושאפו גם לך, שאת נותנת את כל כולך לבית. מי כמוני יודעת שזה לא קל..
אתם מעריכים אחד את השנייה על פועלכם?
כשגבר מרגיש לא מוערך ומועצם על פועלו (כן, גם על 'רק' ללכת לעבודה ולפרנס בית, להתמיד בתפילות, ובטח עוד אי אילו דברים שהוא עושה), הוא מרגיש כפיות טובה. ולא רק זה, את גם לא שמחה! לא מרוצה! אז הוא קיבל פעמיים מכה חזקה לאגו.
במקרה כזה, מבחינתו, הוא הגיע לקצה גבול יכולת הנתינה. זה כאב ראש בשבילו, כי זה לא משיג את התוצאה הרצויה מבחינתו. ואולי גם ישמע תלונות. אז בכלל..
ומהצד שלך, את לפעמים מרגישה ברורה מאליה? כאילו את תמיד תהיי פה, תעבדי קשה, תקחי הכל עלייך, ואף אחד לא יראה אותך ואת ההשקעה והמסירות שלך? ששואבים אותך?
אם כן, זה הזמן לשינוי יקרה.
יש נשים, רוב הנשים בעצם, יצליחו להרים את קרנן בבית על ידי עבודה. כי הבית קצת גורם לנו להוריד הילוך בכל מה שקשור אלינו ולשמחה שלנו. אנחנו נשאבות 🤷
אין מה לעשות, גבר שרואה שאשתו 'מצליחה' מייחס את זה לעצמו (כמה שזה נשמע הזוי) וזה מרים לו.
מה זה הצלחה בעיניו? אישה שמחה, מסופקת, בטוחה בעצמה, שמעריכה את עצמה ומעריכה אותו. ולא תלויה בו גם.
אם לצאת לעבודה לא בא בחשבון - תתחילי לצבור הצלחות.
איך?
תעשי דברים שמשמחים אותך. תביי גם את במרכז. ולא בעיניו, בתור התחלה - בעינייך
ובנוסף, תעשי דברים שמשמחים אותו, כמו להביע הערכה על פועלו, לייחס לו דברים טובים שקורים לך (לא הכל, ולא לשקר.) למשל, הוא שמר על הילדים ונתן לך לנוח, קילח ילד, פיזר בבוקר, לא משנה מה.. תתני מילה טובה! כל אדם רוצה מילה טובה ויחס והכלה. גם את, גם הוא.
אם תתחילי עם זה בעצמך, הוא לא יישאר אדיש לשינוי. אבל תעשי את זה ממקום אמיתי, אחרת זה עלול להתפוצץ.
אולי כדאי לקחת אפילו ליווי לשם כך. או לקרוא קצת את החומר ש
@תהילה 3> מפרסמת, שגם מתייחס בעיקר לדברים האלה.
חיבוק יקרה ❤️