מדגדג לי עוד הריון🤷 מכירות את זה?אנונימית בהו"ל
ב"ה נשואה באושר. יש לנו חמישה ילדים מתוקים, הקטנה בת שנה וחצי עוד מעט.
אני עם התקן לא הורמונלי ומסתדרת איתו מצויין!!
בזמן האחרון ממש מדגדג לי עוד הריון, אוהבת להיות בהריון, אוהבת ללדת אוהבת את הפיצים האלה❤️ כל תחום הרגש אומר: עוד הריון!!

מצד שני, בתחום השכל ממש לא🤭 מרגישים הגדול עלינו עוד ילד כרגע. לאו-דווקא בתחום הכלכלי, יותר באיזון בחיים. התחלתי השנה עבודה שממש טובה לי וברור לי שהריון ולידה יגרומו קצת לחוסר איזון. די מתלבטים על מעבר דירה, אז עד שנהיה סגורים על המקום שהכי טוב לנו, מרגישים שפחות כדי להוסיף עוד התעסקות בחיים. יש לנו רכב (עם דלקן מהעבודה) שמספיק לכולנו ואנחנו נוסעים המון לטיולים ולמקומות בלי לסגור חשבון על דלק. ועוד ילד אומר להוסיף עוד רכב ולהתחיל להתקמצן על דלק ואני מרגישה שזה ייחנוק אותי.

בכללי, אני מרגישה שאנחנו בתוך שיגרה מבורכת, רוצים להישאר עוד במקום הנוח. אבל מצד שני מדגדג לי תינוק🤭🤭

מבחינת בעלי מה שהכי טוב לי🤷❤️

סתם חשתי צורך לפרוק.
ועוד שנה, עוד שנתיים - זה כן יהיה מתאים?Lana423
את לא יכולה לדעת באיזה סטטוס תהי בעבודה, ומבחינת הרכב זה תמיד יהיה מבאס.. זה לא ייפתר.
אמנם עבודה חדשה, אבל לוקח זמן להכנס להריון וגם 9 חודשים זה זמן
רק רציתי לכתוברק לרגע9
שממש כיף לקרוא את התיאור שלך, נשמע שטוב לכם עכשיו בחיים. בעז"ה שימשיך ככה לא משנה מה תחליטי
גם אני רציתי לכתוב את זה!קדם
האמת שלא שמעתי סיבה משמעותית למה לאמתנות-קטנות
מעבר לנינוחות וההרגל של הכאן ועכשיו..

עוד ילד זה ברכה וגם שגרה זה ברכהפרח חדש
אם בא לך להתאמץ עכשיו ולגדל עוד ילד
אז למה לא
אבל אם השגרה עושה טוב לך, לזוגיות ולילדים
אז אפשר לחכות עם זה קצת. זה לא אומר שלא יהיה לך עוד תינוק. הוא יגיע בעז"ה אבל עוד כמה זמן.
אני רקמחי
איזה כייף לך שאת אוהבת להיות בהריון!
אני אוהבת ללדת ואוהבת את הפיצים האלה, אבל לאאאא את ההריון
אוהבת ללדת?אחת פשוטה
ווואןו להצדיע לך .
כרגע מפחדת 😅מחי
אבל פעם שעברה היתה חוויה מדהימה ב"ה
כתבתי את זה בהמשך לפותחת שכתבה שהיא אוהבת ללדת
מזדהה גם אני אוהבת ללדתעדיין טרייה
ולגדל קטנטנים אבל ממש לא סובלת את ההריון
השאלה אם מתאים לכם עוד ילד, לא הריון ותינוק.סופי123
כי תינוקות קטנים ומתוקים גדלים... הריונות מסתיימים. גם לידות, ב"ה. השאלה היא האם את רוצה להיות אחראית לעוד בנאדם בעולם עד 120.
ובעיני גם הילדים שכבר יש הם פרמטר חשוב. אישית ככל שילדיי גדלים הם דורשים ממני יותר משאבי תשומת לב והכלה וכו'.
במצב כזה אני מחפשת מה תכליתי בעולםאם מאושרת
קודם כל- את מדהימה בצורה שכתבת!
יש לך כזו ראיית הטוב! ועין טובה! אשרייך!

כשאני נמצאת בחיים במקום כמו שתארת- אני חושבת על מה תכליתי בעולם הזה. למה נבראתי ולאן אני הולכת.

נבראתי כדי לעבוד את ה' יתברך (ואני הולכת למקום רימה ותולעה,זה פחות נעים לקרוא אבל זה התנגן לי בראש במנגינה של לוויות😣) ובמילים יותר נעימות - בעולם הזה עובדים קשה בשביל העולם הבא.

כמה שנים עוד תיסעו לטיולים ברכב?
במילא מתישהו מזדקנים ועוברים לשלב הבא,

אז אני מעדיפה להפחית מההנאה הרגעית כדי שיהיה לי הנאה יותר גדולה בעולם האמיתי.
עוד ילד יהודי - זה עוד חייל בצבא ה' ( בדיוק קראתי תאור מרגש על הפרשה- והוצאתי את צבאותי- ה' בחר בנו להיות העם שלו- הצבא שלו,להביא חייל נוסף לצבא ה' זה דבר מדהים!).
אז מבחינת התכלית שלנו- ללדת עוד ילד ירבה קידוש ה' בעולם ולכן זה ממש ממש משתלם!

אבל גם מבחינה אגואיסטית- בעתיד לבוא כשמזדקנים- תהיה לכם משפחה יותר גדולה!
( ואפילו לאחר 120 ברא מזכה אבא- יהיו לכם עוד זכויות מעוד ילד וצאצאיו שיזכו אותכם)
אני הייתי מעדיפה את זה על פני טיול נוסף...

בגלל שאנחנו חיים בעולם המצומצם שלנו ולא רואים את כל העולם הנסתר , זה קשה מאד להחליט החלטות שעל חשבון הנוחות שלנו כרגע.
אפילו חתונה זה דבר הזוי בעיניים שלנו- הייתי רווקה, עבדתי בעבודה שאני אוהבת הרווחתי משכורת מכובדת,ישנתי בלילות והבית היה נקי. למה הייתי צריכה להתחתן?
באמת בעולם המודרני יש הרבה פחות נישואין ואנשים נשארים רווקים ובודדים😥
אבל באמת שכבר בעולם הזה,לא רק בעולם הבא,אני היום מאושרת! הרבה יותר מאשר אם הייתי נשארת רווקה, החוסר שינה,ה"הפסד" קריירה והעמל בבית לא מפחית מהאושר הגדול.
אז גם בילודה- מה שנראה לך שיהיה חסר לך בעתיד- לא באמת יעיב על האושר הגדול שבעוד ילד.

אשרינו שזכינו שיש לנו תורה אלוקית שמדריכה אותנו,
ועוזרת לנו לכוון את צעדינו - ( במצוות- בן 18 לחופה, פרו ורבו, לערב אל תניח ידך וכדו') שבסופו של דבר אנחנו מרוויחים גם עולם הזה וגם עולם הבא.
כתבת ממש יפה♥️ חיזקת אותי גםיהלומה..
תודה💞אם מאושרת
זו היתה הזדמנות בשבילי להרהר בדברים הבסיסיים שבחיים השגרתיים שוכחים לחשוב עליהם.
ותודה @מכחול @מחכה עד מאוד @מאוהבת בילדי @אמא טובה---דיה!💞
תודה על זה!מכחול
חשוב לי להגידביבוש
שביהדות זה לא נכון לומר "תהנה קצת פחות בעולם הזה כדי שתהנה בעולם הבא" זה קצת מורכב להסביר את זה...
למה?אם מאושרת
לא הבנתי למה התכוונת?
אני באמת חושבת ומרגישה שעבד ה' הוא לבדו חופשי ואשרי תמימי דרך הולכים בתורת ה'.
באמת החיים על פי הדרכת התורה מאושרים מאד!
אבל לגבי הנאה- הרבה מהמצוות זה מיעוט הנאה בעולם הזה.
לדוג' אדם שרואה בפסח עוגת קצפת מגרה ולא אוכל אותה בגלל איסור חמץ- זה מיעוט הנאה.
ללכת ברגל בשבת במקום לנסוע ברכב זה מיעוט הנאה וכדו'
אני חושבת שזה עניין של דרגות באמונההמקורית
ועניין של ההשקפה
לא יודעת אם יצא לך לקרוא מסילת ישרים, אבל הוא טבע שם מושג של 'עולמך תראה בחייך'.
ואמנם הוא מסביר שם איך מגיעים לזה, אבל כל אחד והדרגה שלו.
לאחד זה יעבוד במיעוט הנאה
ולאחר, לפי דרגתו, זה יעבוד בהנאה מרובה. וגם, לא כל ההנאות שוות אצל כולם. כל אחד לפי תאוותו.
לדעתי, זה תופס גם במניעה ובמשפחה יותר קטנה או יותר גדולה.

מה נכון? אנחנו לא יודעות בוודאות, כי רק השם רואה כליות ולב. וכל אחת באה לפה בשביל השליחות שלה.
לאחת, השליחות היא להיות אם למשפחה גדולה. גם אם במיעוט הנאה, וגם אם בהנאה מרובה בעז"ה לכולן. ולאחרת - זה יכול להיות משהו אחר בכלל.
מצווה להוריד נשמות לעולם. זכות לקחת חלק בבריאה יחד עם השם, וודאי. האם כולן מסוגלות לכך? האם כולן חייבות לעבוד על עצמן כדי להגיע לשם? מסתמא שלא, אחרת השם לא היה עושה מצב של קשיים בפוריות או חוסר רצון מובהק בעוד ילדים מכל מיני סיבות. וודאי שיש שכר על הניסיון לקיים רצון השם, וצריך לעשות בירור אמיתי לגבי התועלת שבכל פעולה, אבל זה לא שחור ולבן. זה לא שרק מי שממעט הנאה הוא עבד השם. יש גם הרבה הנאה מעצם קיום מצווה, גם אם היא נגד הרצון כביכול. אבל אצל כל אחת הגבול בין רוצה, יכולה, עושה גם אם לא רוצה לבין 'אנוסה' שונה. ולא כולם מקיימים את כל המצוות. כך לעניות דעתי.
מהמסילת ישרים למדתי את העמל בעולם הזהאם מאושרת

סיקרנת אותי, כי אני ממש לקחתי את העמל בחיים ממסילת ישרים,

הוא כותב הרבה על זה שהעולם הזה זה הכנה לעולם הבא, והאדם נברא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו.

אז הלכתי לחפש על מה שכתבת.

(דרך אגב, עולמך תראה בחייך זו ברכה שברך רבי אמי במסכת ברכות, ובמהלך הדורות ניתנו לה הרבה פירושים - רמבם, כוזרי וגם מסילת ישרים) תודה לך שזיכית אותי לחזור שוב למסילת ישרים!!!

 

לא חוקקתי חוק בכנסת כמה ילדים כל אישה צריכה ללדת כתבתי מה דעתי בעניין.

וברור שלכל אישה ה' נתן תנאים שיתאימו למילוי שליחותה בעולם הזה.

" אני בריה וחברי בריה... ובלבד שיכוון ליבו לאביו שבשמיים"!!!♥♥♥

מסכימה ותכלית עבודת השםחולשה..
והדרגה הגבוהה שלה היא להרגיש כאן מעין עולם הבא.. לקדש את החומר.. להתענג על זיו שכינתו..
היום קידוש השם הכי גדול זה לחיות חיים של תורה בשפע, ברווחה, להראות לילדים שהשם משפיע טוב ואיזה כיף ושמח לנו עם התורה הקדושה.
וכמו שאומרים הרבה רבנים - הכול מותר. אבל יש דרך לעשות את הדברים וכל דבר בעיתו ובזמנו. לאכול עוגה אפשר גם אחרי פסח. עוגה הכי טעימה ומתוקה שיש. אבל זה כיף זה כשאת אוכלת את זה בידיעה שאת חזקה ועם עבודה המידות.

כי השם באמת משפיע, רק צריך להאמין ולדעת ולאפשר לו לתת לנו עד בלי די.
להתענג על זיו שכינתואם מאושרת

זה לא להתענג על הנאת עצמנו.

הנאות העולם הזה יכולות להיות כלי עזר לעבודת ה', אבל הן ממש לא מטרת בריאתנו להתענג עליהן!!!

 

וביהדות ממש ממש לא הכל מותר.

גם העוגה שחיכית שבוע לאכול אותה זה היה מיעוט הנאה רגעי.

אבל יש הרבה דברים שלא מותרים אף פעם!

לדבר לשון הרע- תמיד אסור, צניעות, וכו'

וכמובן גם הדברים הגדולים -לא תחמוד,לא תגנוב , לא תרצח.

מסכימה איתך ממשאמא לאוצר❤
כתמיד😘
ממממש יפההה אם מאושרתמחכה עד מאוד
כתבת ממש יפה!! תודה!!מאוהבת בילדי


כתבת מקסים! תודהאמא טובה---דיה!


חייבת רק לרשום כאן משהו קטןחולשה..
עבר עריכה על ידי חולשה.. בתאריך ב' בשבט תשפ"ג 09:43
נכון..ההתרגשות הזאת והיצור הקטן הזה זה מהמם ומרגש.
אבל השליחות בעולם היא לכ רק להביא עוד ועוד..זה שניה להסתכל על הגוזלים שכבר קיימים ולשאול את עצמנו "האם אני מביאה להם את מה שהם צריכים? האם הם מקבלים את המילוי הרגשי הזב ואת הזמן עם אמא שבונה אותם ובונה אותי?

הריון ולידה זה לא רק התרגשות או להחליף מכונית.. זה לקחת בחשבון ששאר הילדים ידחקו טיפה הצידה בקבלת הצרכים שלהם..

והאם כשאני רוצה עוד תינוק מתוק אני חושבת גם על הטוב שלהם כרגע? אולי כדאי להתאפס עוד קצת אפילו חודש חודשיים.. להרגיש אותם.. להיות איתם.. לפעמים אנחנו שוכחים שזו שליחות לא פחות.. ולא רק להגדיל את המשפחה.

דווקא מהמקום שלי (שחווה הריונות לא קלים ועכשיו גם הגוף מאוד נחלש) אני חושבת שאפשר ורצון השם גם שנהנה משגרה מבורכת לתקופה ולהרגיש טוב עם זה..למלא את המצברים של כל המשפחה.. שלך של הילדים.. של הבעל..
ואחרי אפילו חודשיים שלושה להתחיל לחשוב..

האמת שאולי בגלל שאני לא כל כך בטוב אז גם פחות מסננת במילים אבל מרגיש לי שזה קצת התעלמות מהילדים להביא עוד תינוק כשיש עוד אחד פיצית בבית.. וזה יותר מחשבה על עצמי ועל החשקים שלי והטוב שלי כביכול למול הטוב שלהם.. רק כי בא לי את ההתרגשות ואני אוהבת אותם כשהם פיציים.. מחילה אם זה לא במקום להגיד את זה אבל יצא לי לראות כמה פעמים ילדים בני 5-6 שלא קיבלו את המילוי המינימלי מההורים כי היו להם הרבה אחים קטנים צפופים והם בעצמם גוזלים.. אז לפעמים אנחנו מפספסים את המטרה האמיתית.. אם זה לא המקרה - תשכחי ממה שאמרתי.

הרבה הצלחה בבחירה
מסכימה עם הסייפאהמקורית
גם אם זה לא קשור לפותחת.
התחברתי מאוד למה שכתבתפרח חדש
ודווקא כאחת שחווה הריונות יחסית קלים
ומאוווד אוהבת להיות בהריון
והלידה זה הפסגה
ותינוקות קטנטנים ממלאים לי את הלב ועושים לי רוגע ושלווה
כל אלו דברים חולפים
והשאלה עם מה אני נשארת בסוף.
ואני הרבה חושבת על העניין

המסקנה שלי מכל זה, שאנחנו מנסות לקבל משהו רגשי או אפילו פיזי מזה
אבל אולי אפשר לקבל את זה בדרכים אחרות,
ולא דווקא דרך עוד ילד.
שנכון שהוא מתחיל מהריון חלומי ותינוק ריחני אבל ממשיך איתנו הלאה עד 120
וצריך לחנך אותו, לדאוג לו בנוסף לשאר האחים ושלא ידחקו הצידה


אני רק.. יש מלא סיפורים גם על כאלה שלא קיבלו,שגרה ברוכה
את צרכיהם הרגשיים או פיזיים בבית של שני ילדים. זה לא באמת מראה משו..
זה בעיקר חשבון של כל אמא לעצמה. אבל מסםר הילדים לא מוכיח כלום
זה לא קשור למה שהיא כתבה לדעתיהמקורית
ברור שעם פחות ילדים אמורה להיות יותר פניות.
מי שאין לה גם עם שניים - זה משו אחר.

אבל להגיד שפניות של שישה ילדים שאחד מהם הוא פעוט ועוד אחד הוא ניובורן דומה לפניות של חמישה שרק אחד מהם הוא פעוט.. איפה ההשוואה?
מי שמרגישה שיש לה את הכח - למה לא? מעולה. אדרבה, זו מצווה חשובה. אבל מה שהתכוונה להגיד @@חולשה.. בעיניי הוא, שאם מה שמדגדג זה רק תינוק, או הריון ולידה כרגע, אז צריך לזכור שיש עוד מעגלים סביבו, ושהוא לא נשאר תינוק. וגם בזה צריך להתחשב ולקחת בחשבון.
^^^ ומוסיפהפרח חדש
שבהרגשה שלי זה גם רצון כזה למשהו שלא באמת יתן מענה למה שהיא מחפשת
הרי התינוק יגדל ואז מה היא שוב תחזור לאותו מקום שהיא נמצאת היום. מדגדג עוד תינוק.
אה זה לא עובד ככה? 😂Lana423
חשבתי שככה מגיעים בע״ה ל10 ילדים
לא יודעת אם הייתי אומרת את זה בהכרחהמקורית
כי להשם יש הרבה דרכים להביא עוד נשמות לעולם. וזו אחת הדרכים.
תארי לך שהיית ישר מקבלת פעוט עקשן בזמן הגמילה..? 😵
אני לא חושבת שצריך לשלול על הסף וללכת לכיוונים אחרים, רק לחשוב באופן כללי על התמונה השלמה. ואם זה מתאים - זה מעולה. יש מילוי ומימוש ומשמעות גדולה באמהות. גם במשפחות גדולות.
לא מופרך מה שכתבתפרח חדש
ראיתי כתוב פעם באיזה מקום
שה' ברא את התינוקות ככה חמודים כי הטיפול בהם קשה ודורש המון
ואלמלא המתיקות הזאת כנראה הרבה היו מוותרים על התענוג...

ומסכימה איתך שלא לשלול את זה לגמרי רק בגלל זה, כי זאת הדרך הנעימה שה' עדה כדי שיהיה לנו חשק להביא אותם לעולם
סיפוק צרכים רגשיים לא מצריך פניותאם מאושרת
אני מבינה מה שאת אומרת על פניות.
אבל @,שגרה ברוכה כתבה על סיפוק צרכים רגשיים.
יכול להיות שאמא יולדת פנויה פחות לילד הגדול, אבל זה ממש לא אומר שהילד הגדול יקבל פחות.
אפשר לקבל צרכיים רגשיים גם כשאמא עמוסה.
ובגלל שלב של אמא זה באמת דבר שמתרחב מלידה ללידה, אמא יכולה לספק צרכים רגשיים במקביל לכמה ילדים.
לדוג' כשאמא יושבת להניק קטנצ'יק בזכות זה היא יכולה לשבת בנחת גם עם הגדולים ,ואמא לגדול יכולה למצוא פחות זמן לשבת עם הגדול כי היא עושה דברים אחרים.

וצד נוסף- לא מוכח שילד שישבו והיו סביבו כל היום גדל להיות מבוגר מושלם יותר מילד שפחות קיבל תשומת לב פרטנית.
כמו בעולם הצומח- שתיל יכול למות גם מעודף מים לא רק מחוסר מים.
ושתיל בודד בעציץ לא יגדל יותר טוב משתיל בתערוכה עם עוד עציצים, אפילו שהוא מקבל השקייה ממשפך והשתילים מטפטפת. אם יש את התנאים הבסיסיים - חום,אהבה,מים וסביבה מתאימה כל שתיל יכול לגדול בין ביחיד בין ברבים.ולא ידוע לי על הבדל בין התוצר הסופי


מצטערת. עליי זה לא עובדהמקורית
אני מכירה כמה וכמה משפחות גדולות
ביניהן גם שלי הפרטית
צרכים נפשיים של ילד נענים כשאמא שלו פנויה רגשית להכיל אותו. וכן, זה בא לידי ביטוי גם בזמן שמתחלק ליותר או פחות ילדים, בדיוק מאחר ופניות רגשית גם היא נגזרת של זמן, לגמרי בעיניי.

אמא שעובדת, ובהריון, וטרודה בגידול, סיפוק צרכי הבית, תחזוק זוגיות ועוד ועוד, פחות פנויה כי זמנה פחות בידיה. כי קצב החיים לא מאפשר את זה.
איך שלא תסובבי את זה - זה נס בעיניי שילדים במשפחות ברוכות יוצאים בריאים בנפשם. ואני מייחסת את הנס גם להשתדלות של האמא בלהיות שותפה למעשה בראשית, כמובן. ועם זאת, הרבה פעמים ילדים נופלים בין הכסאות.
ונכון שגם במשפחות קטנות זה יכול לקרות. אבל גם בגדולות.
אני לא נחרצת נגד משפחות גדולות בכלל, שלא תביני אותי לא נכון. אבל כן צריך להיות מודעים לזה שיש יתרונות ויש גם חסרונות שעלולים להגיע ממצב כזה. ולכן, כל אמא צריכה לחשוב איך היא עוזרת לעצמה ושמה את עצמה ואת טובתה הנפשית במרכז, כדי להיות שם בשביל כולם.
כמה זה קורה באמת? לא יודעת.
אוי😥עצוב לי לקרוא מה שכתבת.אני מכירה משפחות אחרותאם מאושרת
ממש התעצבתי לקרוא על החוויה שלך😥😥😥
אני מכירה הרבה משפחות ברוכות ילדים שהילדים גדלו מאושרים,ובריאים בנפשם. והקימו בעצמם משפחות ברוכות ילדים כמו שגדלו בהם.
ואני מכירה גם משפחות קטנות שהילד יצא בהרגשה רעה וכועס על ההורים שלו שלא סיפקו לו כל צרכיו.

ולכן בדיוק אני חושבת שאי אפשר להכליל לשני הכיוונים.
אין מתכון להצלחה אבל ממש ממש אין משוואה בין כמות הילדים לבין רמת ההצלחה בגידול שלהם
גם אני מכירה כאלה. באמתהמקורית
ולכן לא הכללתי.

אבל כן צריך גם להיות במודעות לכך שהלחץ החברתי סביב הילודה והמצווה והעניין של ' מיעוט הנאה' כאידאל עלול לגרום לנזקים
כי הוא הופך לחזות הכל.
ומה עם ההכנה למצווה? זה כבר פחות מדברים. ה-יהיה בסדר הזה, מכעיס אותי. כי לפעמים לא בסדר בכלל.
וזה בכלל לא קשור לפותחת אגב. מתנצלת על הנצלוש ונעצור כאן כי זה לא קשור אליה בכלל בכלל.
האמת שעצוב לי גם. ממש. בבית של חמותי הילדים פשוטחצילוש
מאושרים! עשרה אחים, ילד אומנה ועוד 2 ילדים בקלט חירום כרגע. הילדים שלהם הכי שמחים ובריאים בנפשם שיש!! וחמותי וחמי משקיעים בילדים בטירוף ובסבלנות אינסופית, אולי זה גם קשור לכך שאף אחד מהם לא עם סמארטפון והמחשב בבית הוא ללא אינטרנט, זה מפנה המון זמן שרובינו לא חשבנו שקיים בכלל.. בסוף לא כולם פיציים בו זמנית, בשעה שהקטנים הולכים לישון יש זמן גם לשבת עם הגדולים על כוס קפה ויותר לדבר ולתת יחס. כנ"ל דודים שלי משפחות של 9 ו13 ילדים, כולם מושקעים בטירוף מכל הבחינות. גם שם אין מדיה וסמארטפונים, הנה, פתאום מלאאא זמן וכוח ומשאבי נפש מתפנים.. האם אני חושבת שזה מתאים לכולם? בכלל בכלל לא. האם אני חושבת שזה מתאים לי? גם נראה לי שלא. האם אני מכבדת ומעריכה ומוקירה את זה? האם הם שמחים ומאושרים? ממש כן! בגדול! אז אולי יש באמת אנשים שלא היו קשובים לעצמם ולכוחות שלהם וזה יצר לחץ בתוך התא המשפחתי, אבל יש כל כך הרבה שזה מתאים להם וזורם להם וזה מדהים! ממש!
גם אצלינו ככה. וגם אצל ההורים של בעלי.אמא טובה---דיה!

ב"ה משפחות עם הרבה ילדים, ופניות נפשית מקסימלית לילדים. ההורים שלי הם ההורים הכי מסורים ומשקיעים בעולם.

האמת היא שאני מרגישה על עצמי שאני מסוגלת לתת להמון ילדים את צרכיהם ולהיות פנויה אליהם. אני מקווה שאני לא טועה. הלוואי שיהיו לי המון ילדים 

בינתיים הקושי הוא ההיפראמזיס....

יקרה, לא קראתי הכולדיליה

רק אותך,

חיבוק על היפראזמיס.

רק רוצה לומר לך משהו ששמעתי ממשהי עם הפראזמיס קשה וילדים עם קוליק

ראיתי אותה בהריון 9 בלעה"ר מאושרת ושמחה היא אמרה לי נוכן שהחודשים הבאים יהיו סיוט אני יודעת

אבל זה עובר ולי תישאר המתנה היקרה של הילד הזה.

היא באמת אחת מקסימה עם ילדים מהממים.

אז מחזקת אותך שתעשי ככל שיש לך כוחות.

ואת מדהימה!!

גם הילדים שלי הם תינוקות מאתגרים מאוד...אמא טובה---דיה!

בעז"ה ברור לי שאני רוצה שאי"ה יהיו לי הרבה ילדים. אמן. רק בנחת, לא כל שנה...

 

קראתי גם, את מהממת❤️אוהבת את השבת
בע"ה שיהיה לך שפע בריאות וכל טוב !!
תודה לך!!אמא טובה---דיה!

איזה מקסימה, הלוואי שהייתי יודעת לעשות לבקורץ

אמן!!!

את באמת מדהימה😘אוהבת את השבת
אני עושה עם המקלדת של הפלאפון..
לקח לי שנים להצליח😅
כלומר אני רוצה כל שנה, אבל לא יכולה.אמא טובה---דיה!

גם טכנית, אני לא יכולה לעזוב לכמה חודשים תינוק שתלוי בי. ובהיריון אני על סף גסיסה כמה חודשים, כמו שכתבתי פה לא מזמןבוכה

חיבוק ענק❤❤❤חצילוש
מדהימה שאת!!דיליה

מלא כוחות ןאשרי ילדייך!

ותודה שקראת אותי! חיממת את ליבי!אמא טובה---דיה!


אני חושבתסליל
שהעניין זה לא רק כמות הזמן שאמא יושבת עם הילד. אלא הפניות הנפשית.

לי למשל הרבה יותר קל עם בן השנתיים שלי מאשר עם הגדול. כי הדברים שהוא צריך הם לא חיבוק, סיפור ואוכל (כותבת בצורה שטחית כמובן), אלא הרבה יותר מורכב מזה. זה מצריך פניות נפשית מסוימת.

כמובן לא אומרת שבהכרח במשפחה גדולה אין את זה.
מכירה משפחות עם הרבה ילדים שההורים מצליחים לעשות את זה, ואני מעריצה כמובן.

אבל כן חושבת שבהחלט יכול להיות קשר בין כמות ילדים לפניות נפשית. אבל כמובן שכל אחד יגיד זאת רק על עצמו, ולא על משפחות אחרות
לא התכוונתי לאו דווקא לפניותהמקורית
במובן של זמן שיושבים עם הילדים
אלא פניות לעצמה, שיוצרת פניות נפשית לילדים, והיא גם נגזרת של זמן.

לא צריך לשבת שעות עם כל ילד בשביל שירגיש שאמא שלו פנויה אליו. אבל כן צריך להיות ביישוב הדעת. בין אם במשפחה גדולה ובין אם בקטנה.
זה בדיוקסליל
מה שכתבתי
סיפוק צרכיים רגשיים בהחלט מצריך פניותחולשה..
פניות נפשית. פניות מחשבתית. יכולת להכיל את הילד שמולי על כל מורכבותו. לא צריך להיות צמודים לילד כל היום זה גם לא בריא. אבל כן צריך לראות אותו.. לחוות איתו את הרגעים שהם רק שלו ולא תוך כדי הנקה. מבחינתך נתת לילד שלך זמן מבחינתו אמא עכשיו עם התינוק החדש וגם איתי. אבל זה לא רק את והוא אחד על אחד.. ששם הוא נפתח, יש לו מקום לשתף, זה המקום שלך להעביר מסרים וללמד אותו ערכים אחד על אחד. לתגובות לו ביטחון. לתת לו להרגיש את הזמנים האלה שיבנו אותו. אני לא מדברת על שעות.. אבל כן רגעים שקשה לתפוס אותם כשיש עוד קטנטנים בבית. זה לא אומר לא להביא ילדים להיפך!! אבל כן לראות מאיזה מניעים. אם זה רק בגלל שאני אוהבת אותם קטנים ובא לי הריון.. ולא לקחתי בחשבון מה קורה עם הילדים.. אז פחות בעיניי. אבל שוב, רק בעיניי כל אחת והבחירה שלה.

מי שיכולה ומרגישה שהילדים שלה לא יפגעו מהעומס שלה בעקבות לידות צפופות - אשריה. שכל אחת תעשה את מה שנכון לה..

ואם הילד גדול וההורה מנצל את רוב הזמן לעשות דברים אחרים כמו שכתבת ולא להיות איתו.. גם כשיהיו לידות ההורה לא כל כך יחפש את הזמן עם הילד.. זה תלוי באופי של ההורה.
לגבי הילדים הגדוליםרק טוב!
לא בהכרח שלידה של ילד נוסף זה 'פגיעה' בהם. ילדתי לא מזמן ילד שישי, והגננת של הקטנה אמרה שרואים שהלידה עשתה לה טוב. שמאז הלידה יש לה יותר ביטחון, יותר נפתחת מול החברים והצוות, יותר בוגרת. גם הילדים הגדולים יותר, אותו דבר. הלידה של אח נוסף בנתה אותם יותר וממש לא ממקום מסכן.
גם בלידה הקודמת הם התאהבו מהר מאוד בקטנה. חשבתי שימאס לה בשלב כלשהוא כשהיא תתחיל להציק או להרוס להם דברים. וממש לא. גם כשזה קרה הם לא התעצבנו עליה. והמשיכו להתלהב ממנה.
וד"א הם רוצים עוד אחים. לפני הלידה היה לנו פער קצת גדול מהלידה הקודמת, והילדים כל הזמן חפרו שהם רוצים עוד אח ומתי כבר יהיה. עכשיו למשל בת ה8 מחליפה לקטן טיטולים ומרדימה אותו. מרצונה. היא מבקשת. ואומרת שאני אתן לה להרדים אותו כי יש לה שיטות טובות (שישי ושבת בצהריים היא הרבה פעמים מרדימה אותו).

נכון שיש צרכיים רגשיים ופיזיים וכו. אבל כשילד נבנה נכון ובריא, אז זה עצמו כבר נותן חלק מהצורך הרגשי. התחושה שמישהו צריך אותי, שאני תורם, שאני יכול להיות אחראי על משהו וכו בונה בילד המון.
מסכימה מאודמחי
מוסיפה שהייתי מורה של ילדה בת 10, בכורה ל7 אחים, ותמיד תהיתי איך זה בשבילה לגדול בבית שהאמא יולדת כל שנה, והאם נופל עליה הרבה מהנטל והיא צריכה לעזור הרבה או שההורים יודעים איך לאזן את הצרכים של כולם בלי להפיל את זה על הילדים, וכל מיני מחשבות כאלה.
יום אחד נתתי לכיתה משימה לכתוב חיבור על מה החלום שלהן, והיא כתבה חיבור מתוק וכל כך מיוחד על כך שהיא רוצה 200 ילדים, ושיהיו לה 70 רגליים ו80 ידיים לטפל בכולם (החיבור היה כתוב בצורה הומוריסטית) ותיארה איך יראו החיים של כולם בבית אחד, והוא היה כתוב בצורה כל כך בריאה ושמחה שלא היו לי יותר ספקות לגבי צורת הגידול שלהם בבית וגם כשאמא שלה היתה בהריון היא סיפרה לכולם בכזה אושר, כאילו זה לא קרה לפני שנה ושנתיים ושלוש וכו' באמת שאמא שלה השראה בשבילי, גם אם לי לא מתאים ללדת כל שנה.
איזה כיף לשמוע!מכחול
את ממש השראה, הלוואי שנצליח כולנו
הודעה מהממת!מצטרפת למועדון
והבת 8 שאמרה שיש לה שיטות טובות... לאכול אותה😍
האמת שאני חושבת על זה גם אני תמיד אהבתי שאמא שלי ילדה והיתי ממש פורחת מלטפל באחים הקטנים. אמנם היא ילדה בהפרשים סבירים יחסית, שנתיים-שנתיים וחצי ויכול להיות שאם היו יותר צפופים היתי מרגישה אחרת, אבל בכל מקרה עצם ההצטרפות של ילד חדש למשפחה עשתה לכולם טוב!
אפילו אני נזכרת שבתור ילדה לגלות שאמא שלי בהריון היה דבר אחד המרגשים!!
כאילו לא רק עצם הגילוי אלא העובדה שהולך להוולד אח חדש.. זה ממש היה מאורע לצפות לו ולספור את הימים..
ועוד דבר, לאמא שלי היו הריונות קשים יחסית עם בחילות לא פשוטות והקאות.. היא תמיד חשבה שבטח סבלנו מזה אבל האמת שלא שמתי לב בכלל בכלל... רק בהריון האחרון שלה שכבר היתי בת16 קלטתי. בתור ילדה קטנה מגילאי 7-12 ממש לא זוכרת תקופות כאלה.
גם אני זוכרת את זה לטובה מחיאחרונה
ולאמא שלי היו הריונות לא קלים.
מאוד נהניתי לטפל בקטנטנים האלה, לקלח, לחתל... זה היה הכייף שלי.
ומזדהה עם ההתרגשות והציפיה לפני כל לידה
איך מוכר..קיר טיפוס
סבון כלים סנו SPARK- האם כשר לפסחפינק ליידי

נגמר לנו סבון הכלים שרשום עליו כשר לפסח, יש רק spark שיש עליו חותמת בדץ עדה חרדית, ומאושר לכל ימות השנה.

האם זה שכתוב עליו מאושר לפסח שונה במרכיבים שלו, או שעושים לקראת פסח קו ייצור מיוחד?

חושבת שחומרי ניקוי נחשבים "פוגמים" ולא צריכים הכשררוני 1234
אבל אני לא רב…
תבדקי בכושרות. לא נראה לי שצריךיעל מהדרום
אנחנו נוהגים שצריךרקאני

זה משתנה בין מנהגים

חשבתי שהיא מתלבטת אם צריך או לאיעל מהדרום
לק"י

אם הם נוהגים שכן, אז לא יודעת לגבי סבון הכלים הספציפי.

בדקתי, והם אומרים שרצוייעל מהדרום
אם כתוב לכל ימות השנה, זה כולל פסח. לא?קופצת רגע
בבדץ לא. כשרות בדץ לכל השנה אינה כוללת את פסחנפש חיה.
אה אז זה מבלבל. כי לרוב כתוב 'השגחת הבדץ אינהקופצת רגע
כוללת פסח' או משהו בדומה לזה. או שכתוב לימות השנה *בלבד*.

כשכתוב *לכל* ימות השנה זה מובן שזה באמת לכל הימים, כולל פסח. אולי הם צריכים לשנות את זה... 

באותיות הקטנות כתוב שזה אינו כולל פסח כדי להבהירנפש חיה.

שהמוצר עצמו אינו כשר לפסח

כי לפסח יש חומרות אחרות שלא קשורות לכשרות של שאר ימות השנה

אולי אפשר ליצור איתם קשר ולבקש הצעת ייעול

הסתכלתי עכשיו, יש לנו נוזל כלים ספארק שבאת כתובקופצת רגע

עליו הבפירוש שהוא מאושר לפסח,

ואחד אחר שכתוב עליו 'מאושר מטעם הבדץ' עם הסמל של ירושלים בד"ץ העדה החרדית, ולמטה כתוב מאושר לכל ימות השנה. אין עוד אותיות קטנות.

אם הכוונה היא שזה לא מאושר לפסח זה ניסוח בעייתי בעיני.


כאילו אני לא חולקת עליך, פשוט אומרת שזה לא מובן מהניסוח. 

נכוןנפש חיה.אחרונה

(בגדול- החומר צריך להיות כזה שפוגם את החמץ אם ישנו= הופך את האוכל/ כל דבר ללא ראוי למאכל כלב

אני לא מכירה כלבים שאוכלים את הנוזל כלים או כל חומר ניקוי שהוא ....

ככה שזה בגדול מתן כשרות לחומר כזה זו פעולה שיווקית ולא הלכתית. 

הנקהניגון של הלב
טיפים להנקה של קטנטן שכל הזמן מפסיק באמצע? לפעמים מתנתק, לפעמים נשאר מחובר אבל מפסיק לינוק ולפעמים ממש מתנתק ולא מוכן לחזור ואחרי כמה דקות מראה שוב סימני רעב. מה אפשר לעשות כדי להרגיל אותו לינוק ברצף?

ובקשה לעידוד- מתישהו זה נגמר והם מתחילים לינוק נורמלי נכון? כי כרגע הוא יכול לינוק חמש דקות ושעה, ומרווחים בין הנקות של בין חצי שעה ליותר משלוש שעות

בן כמה הוא? בדקתם לשון קשורה?מתואמת
כמה ימיםניגון של הלב
לא בדקנו רשמית, אבל גם האחיות במחלקה וגם יועצת הנקה שהלכתי אליה הסתכלו וראו שאין.

אני יודעת שבשלב הזה זה בדר"כ תקין, אבל המשקל שלט ממש נמוך וצריך לעלות מהר מכל מיני סיבות, אז אני רוצה שהוא ינק כמה שיותר

אם המשקל שלו נמוך - אז הגיוני שקשה לו לינוקמתואמת

זה באמת סיוט... (התנסיתי בזה גם עם הילדה האחרונה)

תתייעצי עם יועצת הנקה טובה איך להחזיק ולסחוט את השד תוך כדי הנקה כדי להזרים לו יותר חלב וגם איך להעיר אותו כשנרדם.

מקווה שתעברו את זה מהר...

ומזל טוב!

אצלישירה_11

זה היה מעגל כזה של לא יונק טוב ומשקל לא עולה וכו

השתדלתי כמה שיותר להעיר אותו ולשבת אותו שיינק

וכשההנקות נהיו טיפה יותר מסודרות

הקפדתי לשאוב את מה שנותר אחרי כל הנקה, זה מה שהיא לא הצליח לסיים עד הסוף וזה עזר לי ממש גם לחלב וגם לתינוק שהתחיל לעלות במשקל

אולי יש לו גרפס?יעל מהדרום
לפעמיםניגון של הלב
לרוב אבל לא, ואני כן עוצרת באמצע ומחכה שיעשה, והוא עדיין יכול לעצור גם דקה אחר כך
תינוקות קטנים באמת עלולים להתעייף מהר יותריעל מהדרום

לק"י


את יכולה לנסות לסחוט/ לשאוב חלב למזרק סטרילי, ולתת לו אחרי ההנקה.

בסוף הוא כן יונק מספיקניגון של הלב
רק שלוקח לו המון זמן

אני יכולה לשבת איתו גם יותר משעה שבפועל הוא ינק פחות מחצי

עדיין זה יכול להיות קשור לזה שהוא קטן ומתעייף מהריעל מהדרום

לק"י


ככל שהוא יגדל ויתחזק, ההנקה עשויה להיות יעילה יותר.

פשוט במזרק צריך להתאמץ פחות.


ואולי הכי טוב להתייעץ עם אשת מקצוע.

מזל טוב!כתבתנואחרונה
שאלות על טבעת נוברינג/דיאפרגמהפרח חדש

אני יודעת שזה שני דברים שונים מאוד

אני פשוט בשלב של התלבטויות והסתבכתי עם עצמי


לגבי טבעת-

כמה זה מעצבן ההתעסקות עם ההוצאה והכנסה לבדיקות טהרה וטבילה? אני יודעת שזה רק להפסק ראשון ושביעי וטבילה.


ולגבי הדיאפרגמה

יש פה בנות שהצליחו למנוע אותם ממש רציני? הכוונה לקיים יחסים בזמן ביוץ באמת ולא להיקלט? כי החשש שלי שאצטרך במילא להימנע בימים הפוריים ואז כבר עדיף להישאר בלי כלום.. למרות שזה לא רעיון טוב בכלל

עונה..הריון ולידה

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥


לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

וואו איזה באסה לטבול שוב!רוני 1234
קרה לי גם שטבלתי שוב אבל עוד הייתי במקווה.

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

עם דיאפרגמהoo

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

השאלה אם אין חשש שלא ימנע פיזיתפרח חדש

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

אפשרoo

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו


אני רואה את זה כמניעה בטוחה

דיאפרגמהאנונימית בהו"ל

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

הטבעת לא מעצבנת כל כךרוני 1234

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

עונהשאלה גנים

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה


לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך


לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅


בהצלחה בהחלטות!!

אני עם הדיאפרגמה כבר 3 שנים בערךהמקורית

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

עונה ממה שמכירהאוזן הפיל
טבעת - מוציאה ומכניסה בקלי קלות, אחרי 4 לידות🤷‍♀️, ואני כן מוציאה לכל בדיקה, רק כי יותר נח לי ככה, אפילו שלא צריך. יותר קל וזריז מלסדר את העד על האצבע.

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

דיאפרגמהרק לרגע9
מונעת איתה כבר יותר מעשר שנים. ב"ה אף פעם לא נכנסתי להריון איתה... וכשאני מפסיקה למנוע ב"ה ישר נקלט הריון, אז מניחה שזה עובד טוב. כמובן צריך להקפיד על שימוש נכון, עם קוטל, לא להוציא שש שעות אחרי. למדתי שמפ אז אני לא משתמשת כל החודש, רק בימים הפוריים.
בינתיים החלטתי לנסות חודש אחדפרח חדש

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה


אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

מנענו עם דיאפרגמה בלי קוטל כמה שנים במצטבראוהבת את השבת

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

מנצלשתאנונימית בהו"ל

יש לי דיאפרגמה קאיה

ואני לא מרגישה בטוחה איתה.. הייתי אצל מתאמת  אבל תמיד יש לי נערווים שאולי אני לא שמה נכון ושכחתי איך... פשוט מכניסה משתדלת עד הסוף עמוק+ג'ל

זה מה שאמורים לעשות נכון? לא צריך איזהשהו כיוון מסויים

הכובעמקקה
שבו מכניסים את האמצע אמור להיות מקדימה ואמורים להרגיש שהוא נכנס עד מעל לעצם
ואם אני לא מרגישה עצם?אנונימית בהו"ל
ככה אני הודרכתימקקה

ואני מרגישה עצם כשאני מכניסה

האמת שלא יודעת

אני מרגישה עצם אבל אם אני שמה מעליה אזאנונימית בהו"ל

הדיאפרגמה זולגת לי החוצה

 

אז זה אומר שהיא לא יושבת טובהמקורית

היא צריכה לשבת מעל העצם ולא לזוז, ולא לזלוג

מציעה לך לתרגל שלא בזמן אמת הכנסה, וגם - בזמן אמת, בנחת עד שנכנס טוב

מה הכונה מעליה?אפונהאחרונה
העצם צריכה להיות מחוץ לדיאפרגמה, כלומר שהדיאפרגמה נמצאת עמוק יותר.
סקר התקן לא הורמונליהריון ולידה

1. איזה התקן שמת?

2. האריך והכביד לך את הווסת?

3. היו לך דימומים/כתמים בין וסתיים? אם כן,קיבלת פסיקה מיוחדת ל7 נקיים?

4. היית מרוצה מהמניעה הזו?


בונוס

אשמח להמלצה לרופא.ה להתקנה במאוחדת באיזור השרון. 

עונהאחת פשוטה

1. נחושת

2. האריך ביום.

3.לא היו.  בדקתי ראשון שלישי שביעי. תחתון צבעוני. בלי מוח דחוק.

4. בגדול כן.  חוץ מזה שהיה לי מאוד מאוד מאוד קשה מבחינת הזמנים שאסורים ולכן פעם הבאה שמתי התקן הורמונאלי והחיים חזרו לשפיות

לא קשור לפסח, התייעצות קרעים בלידהכנה שנטעה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ט בניסן תשפ"ו 0:09

לא היה לי רעיון אחר לכותרת חחח

נקרעתי בלידה הראשונה ותפרו אותי כמה תפרים, עד היום אני ממש מרגישה את התפר של החתך ותפר של קרע אחד (שנה וכמעט וחצי אחרי).

הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא נתנה לי תרגילי קיגל (ככה קוראים לזה?) ואמרה לי לעשות עיסוי פרינאום כזה באזור התפרים. את התרגילים אני משתדלת לעשות, לא חשה שיפור (אולי קצת מבחינת רצפת אגן שגם היא לא במצב וואו), אבל את העיסוי אני לא מעיזהההה פשוט לא מסוגלת לעשות לעצמי, לגעת שם. עושה לי חלחלה וצמרמורת ביחד..

עכשיו ב''ה בהריון שני ומלבד חוסר הנוחות הרגיל אני גם די לחוצה שאקרע שוב בלידה וח''ו יהיה כמו אז אם לא גרוע יותר..

אשמח לשמוע מנסיונכן האם נקרעתן שוב בלידות חוזרות? חוויתן כאב שוב בתפרים ישנים? ורצפת אגן חזרה לכן מתישהו לתפקוד נורמלי? ואולי יש לכן טיפים להרגעה של הצלקות מהתפרים שלא יכאבו כבר?

סורי על באריכות תודה לעונות!

אני נקרעתי קצת רק בלידה 1 ב"ה. בשלוש שאחריה לאיעל מהדרום
יואו🤦‍♀️ הוספתי לך בכותרת את המילה "בלידה"יעל מהדרום
לק"י

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

במחילה, את צריכה פזיו אחרתממשיכה לחלום

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

נקרעתי פעמייםהמקורית

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

אצלימקקה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

לי היו תפרים בלידה שלישית שהרגשתי המון זמן אחרישאלה גנים

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.


מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...


בהצלחה ורק בריאות 🥰

היה לי ככה בלידה הראשונהגפן36

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

 

החלטתי לחכות. 

 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.


 

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

האמת הייתי הולכת להתייעץ עם רופאשלומית.

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

לידה ראשונה חתך יזום אבלדיאט ספרייט

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

גם לי היתהשיפור
ממש רתיעה מהמגע בצלקת, הפיזיותרפיסטית עשתה איתי תהליך של התרגלות הדרגתית, אחרי הלידה השניה היה מספיק עם מאמנים, אחרי הלידה השלישית הייתי צריכה עם היד. זה היה לא פשוט, אבל שווה, כשהתמדתי הכאבים עברו לגמרי
חמש לידות,שגרה ברוכה

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה


תרגישי טוב❤️

עונהעם ישראל חי🇮🇱

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

לידה ראשונהאנונימית בהו"ל

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.


*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

זיהום בתפרים נשמע נוראלומדת כעת
הוי,מקלדתי פתח

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

תודה לכולן על התגובות!כנה שנטעה

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

היה לך קרע בדרגהאישהואימא

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

היא גם אורוגניקולוגית?מקקה
אם זו היא אז דיסהמלצה
גם אם את הולכת דרך הקופהממשיכה לחלום

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

ממליצה ממש לעבור לפרטימקקה

זו רמה אחרת לגמרי של טיפול

אבל גם בקופה יש טובות יותר ויש פחות

יש הרבה דרכים למנוע קרעים בלידהגלי מטר

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

חשוב לי להגיב על זהשלומית.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

מסכימה- ילדתי בשכיבה על הגב, לידה אחת עם אפידוראל,יעל מהדרום

לק"י


כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).


גם אניכורסא ירוקה

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

 

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

הפסקה השניה- גם אצלי זה קרה😅יעל מהדרום

לק"י


כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

מצטרפת להמלצות ללכת לפיזיו' אחרתשש וארגמן

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

אמאלה… הייתי נזהרת עם זהרוני 1234
זה לא סתם אזור בגוף ויכולות להיות לזה השלכות רגשיות. אני לא שוללת ב 100% אבל צריך לחשוב על זה טוב טוב…
נכוןשירה_11
רק מחחשוב על זה נהיה לי חרדה
כתבתי מניסיון אישישש וארגמןאחרונה

הייתי אצל פיזיו' שעשתה לי עיסוי וזה בהחלט עזר להחלמה!

מבינה שזה לא מתאים לכל אחת, אבל שווה מאוד לחשוב על זה.


ולי אישית האימאלה שלך מרגיש מוגזם...

זהו ממש לא נעים ליכנה שנטעה

שמישהו ייגע לי שם בכלל, הבעיה שגם אני לא יכולה לעצמי

מניחה שאין איזה פיתרון קסם כזה או אחר 🥲

עונה- מניסיון של 5 לידותאשת בעלי

המשקלים רק עלו ועלו מלידה ללידה

והראשון נולד 3.8

בראשון חתך יזום וקרעים נוראיים

בשניה חתך קטן- טיפה תפרים ולא מורגשים

מלידה שלישית - אין קרעים כלל!

למדתי 2 מסקנות חשובות:

1. מאוד מאוד מאוד!! תלוי במיילדת . טיימינג של לחיצות וכו . הלידות החוזרות המיילדת עשתה עיסוי תוך כדי לידה עם המון שמן - מה שגרם לכך שלא היו קרעים כלל

2. התנוחה פחות חשובה - ילדתי בכמה תנוחות, בסוף הבנתי שדווקא בשכיבה חצי על הגב יש שליטה טובה יותר למיילדת על הקרעים וכו אז העדפתי את התנוחה הזו.


זה שהיו קרעים פעם אחת - לא מחייב שיהיו שוב

וגם תלוי מאוד איך תופרים- יש מומחים שתופרים ובקושי מרגישים ויש כאלה שפחות יודעים ואז התפרים מורגשים בהחלט


בהצלחה!

יצאתי לחלון וחשבתי שהתבלבלתיהמקורית

איך הגשם שוב פה?

ולמה בעצם?


ושמיים אפורים ועניינים.. עד שיש לי בוקר פנוי באמת להוציא את הילדים לאיזה חוף🙄

ואני אמורה להתארח אצל חמתי היום ואני לא ישנה שם בשום צורה ודרך. אין איזה גלגל הצלה/ חבר טלפוני/ משו???

עד הערב הוא אמור להיפסקoo

חוף כבר לא יתאים היום

אפשר לצאת להליכה בגשם/ בין הגשמים 

פשוט י שמישהו שממשיך לומר משיב הרוחשמעונה
ולא מבין את הרמז☺️☺️☺️
נראה לי צריך להפנים שעכבר בלוטוס

החורף מכסליו עד אייר

ולא מחשוון עד ניסן

כל שנה אנחנו נדהמים מחדש מההפתעה שחוזרת על עצמה ומבחינתנו לא אמורה להיות

 

אממ לא זוכרת שהיה ככה הרבה שנים אחורההמקורית
בטח לא גשם ממש ואווירה חורפית
אולי לא האוירה של החורףעכבר בלוטוס

אבל גשם יש לפחות פעמיים באזור פסח

ועוד פעם פעמיים באייר

 

 

אני זוכרת כמה עצמאות עם גשםooאחרונה
אצלינו הוא היה כל הזמן ..כל המזן קרררפה משתמש/ת
שחלות פוליציסטיות ונרמול!אהבת חינם1

שלום לכולם

אני בת 22 (עוד מעט 23), נשואה כמעט 10 חודשים לבעל מתוק ומקסים!

ברוך השם אנחנו מאושרים, ומאוד רוצים ילדים!

יש לי שחלות פוליציסטיות שמאובחנות מגיל 18 בערך, מאופיינות במחזורים ארוכים של חודשיים שלושה. בשנה וחצי האחרונות לקחתי מדבקות למניעת הריון כדי להסדיר את המחזור. ב4 חודשים הראשונים של הנישואים מנענו הריון מסיבה אישית. וכרגע מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה..

ז"א שאנחנו מנסים בערך 6 חודשים.

קיבלתי מחזור (3 פעמים) בתקופה הזו בערך כל 38-39 יום עד למחזור האחרון שעוד לא הגיע ואני כבר ביום ה55.

ולא, זה לא הריון..

הרופאת נשים בלבלה לי את השכל ואמרה לי לנסות חצי שנה ואז להגיע אליה, ועכשיו פשוט שלחה אותי לרופאת פריון שאני מקווה מאוד מאוד שתעזור.

כולם מסביבי בהריון , גם כאלה שהתחתנו אחרי ובאמת קשה לנו ברמות!

אנחנו כל הזמן מדברים על זה, כל הזמן עצובים וגם מקבלים הערות מההורים על זה מה שמגביר את המתח בינינו ואת הלחץ והעצב סביב הנושא הזה..

אני יודעת שאנחנו נשואים יחסית קצת זמן וניסינו יחסית מעט אבל עדיין הלחץ והמתח סביב הנושא הזה וסביב הדרך שעוד מחכה לנו לא מרפה..

מחפשת עצות טובות של נשים מניסיון, הרגעה, או נרמול שאנחנו בסדר וזה יגיע לנו בקרוב.

יודעת שזה הזמן לפתח את הזוגיות אבל מרגישים ככ מוכנים ורוצים את זה ובטח שמתחילה כנראה טיפולים אצל הרופאת פריון אז זה לא שאפשר פשוט להתעלם מהנושא..

אם יש לכן דברים חכמים להגיד מאוד יעזור ❤️

תודה וחג שמח לכולן!

אין לי משהו חכםניק חדש2

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!


ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

תבררי על שיטת אביבהנפש חיה.
שיטה טבעית של התעמלות שמזרימה דם לאברי הרבייה וגורמת להם לפעול בע"ה , כסדר.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות


@אפונה

בהחלט יעיל מאדאפונה

ממש ממליצה.


במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

לגבי שיטת אביבהאהבת חינם1

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

אני לא יודעת כמה עולה אבלמשתדלתלהיותאני
אני א יודעת כמה עולה אבל בטוח זה יהיה יותר זול מטיפולים
רק מעירה שטיפולים עד ילד שנישמעונה
ממומנים על ידי המדינה... או מסובסדים
זה עולהאפונה

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

אני שילמתי באופן חד פעמי 600₪ עבור ההדרכה הראשוניתנפש חיה.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת


באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

היו לכם רק 3 חודשי ניסיוןעדיין טרייה

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

הצלחנו כמה פעמיםאהבת חינם1
בפעמיים הראשונות הצלחנו לאתר ביוץ עם בדיקות.. והפעם שום בדיקת ביוץ לא יצאה חיובית ועשיתי בדיקת הריון ביתית ולמחרת בדיקת דם ויצא שלילי
בדקת ביוץ לאורך כל התקופה?עדיין טרייה
אפשר גם לנסות לשלב חום השחר שיותר זול לבדוק איתו תקופות ארוכות (למרות שהוא נותן אינדיקציה רק אחרי הביוץ). מתי עשית בדיקת הריון לפני כמה זמן?
בדקתיאהבת חינם1

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

אז יש מצב שפספסתעדיין טרייה
את הזמן שהיה ביוץ או שהוא עוד לא היה. אם תלכי לרופא הוא ידע להגיד לך אם את אחרי ביוץ. בכל מקרה לא הייתי בלחץ מכל כך מעט נסיונות. בהצלחה!
עם שחלות פוליציסטיותנעמי28

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

דבר שנינפש חיה.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

 

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.


 

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!


 

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד


 

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

ממליצה בחום ומניסיון אישי על דיקור סינימצפה88
ואם יש אפשרות גם לעבור לתזונה כמה שיותר מותאמת לשחלות פוליציסטיות (להפחית סוכר ומזון מעובד), עוד יותר טוב
מה הכוונה תזונהאהבת חינם1
האם צריך ממש לחתוך סוכר? אני ממש אוהבת ואין לי כוח עכשיו להישאב לדיאטת כסאח שאולי לא אראה ממנה תוצאות..
ברור שתראי תוצאותאפונה

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

לא דיאטת כסאח אבל תזונה כמה שיותר לא מעובדתמצפה88
ופחות פחמימות פשוטות וסוכרים. כמה שאפשר כמובן
היי יקרהמחכה להריון

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

רק לגבי שיח אברהם- כדאי לשאול את הרוקח לפני כןנפש חיה.

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

לא בטוחה שרוקח הוא הכתובת, אולי הומיאופתהמקורית
אתםשירה_11

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה


כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"


מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה


הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב


אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת


יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

מציעה מלהתחיל לעקוב אחרי הביוץאולי בקרוב

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

הי יקרהכובע לבן

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.


במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

הטיפול הוא "די"פשוטנעמי28

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.


ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.


השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.


ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

כמה דבריםמתיכון ועד מעון

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

רוצה להדגישאהבת חינם1
שהמחזורים של ה38-39 יום זה רק ב3 חודשים אחרי שהפסקתי מניעה.. לפני היה הרבה יותר ארוכים והחודש המחזור כבר חוזר לסורו..
מצטרפת לקודמותיישלומית.

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

עונהנויה12345

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

רק רוצה לשים דגש על משהוהביתמתפורר

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.


ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

בהמשך למה שכתבואפונה

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).


הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.


זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

כשרוצים משהו מאוד קשה להרגיע, ובכל זאתמשתדלתלהיותאני

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.


כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.


ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.


מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.


וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

דיקור סיני עושה פלאיםאנונימית בהו"ל

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים


 

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי


 

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)


 

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.


 

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...


 

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

 

חיבוק 🫂


 

 

אם דיקור אז ממליצה על יניב אברהם, מקבל בכפר חבדאוהבת את השבת
ובצפון
אין לי שחלות פוליציסטיותמקקהאחרונה

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

אני בהריון!!!!שירה והודיה

ולכבודו פתחתי ניק חדש כי הקודמים "שרופים".

לא בדיוק הריון ראשון, אז אני מנוסה אפשר לומר.


ועדיין--

לא מאמינה!! לא יודעת איך להחזיק את ההתרגשות הזאת בבטן - על כל המשמעויות...

ממש קשה לנהל עולמות מקבילים של חיים מלאים משפחה ועבודה ולהחזיק מתחת לכל זה את האושר הזה.


אז קבעתי בעוד שבוע בדיקת דם

ועוד 3 שבועות רופא ודופק (אמן!)


ובינתיים- פשוט לא מעכלת....

איזה משמח!!!! בשעה טובה יקרה!nik
שיהיה בקלות, בבריאות ובידיים מלאות בע"ה!🩷
איזה יופישירה_11

אושר ממש


מעניין מי את

יש לי כל מיני ניקיות ותיקות בראש שחושבת עליהן 

מתרגשת איתך!! איזו בשורה מהממתנשימה עמוקהאחרונה
שיהיה בקלות ובנחת וידיים מלאות!

אולי יעניין אותך