מרגישה עזובה..חולשה..
עם שפעת רצינית.. עם חוסר דם בגוף בגלל דימומים מסיבים עם התקן לא הורמונלי.. הזנחתי את עצמי וכל הבדיקות יצאו חריגות ברמה שהייתי חייבת לעשות עירוי ברזל דחוף. לא הצלחתי לתפקד.. בעירוי הלחץ דם היה נמוך ובקושי התניידתי לשם. אז הביאו לי נוזלים והייתי שם לפחות שעתיים וחצי עם מחט בוריד.

בעלי מתפעל את הקטנים.. לוקח מחזיר וכו.. לפחות ככה זה היה ביום הראשון שלי לשפעת.. אמא שלי לקחה יום חופש מהעבודה והכינה לאכול לנו ולקטנים.. באה כבר שני ערבים לעזור עם ההרדמות ההאכלות וכל השאר..
בעלי גם לא מרגיש טוב אבל מתפקד, עובד, עושה טלפונים.. וכועס עליי שגם אני לא מתפקדת ככה. אומר לי שגם כשהוא חא מרגיש טוב הוא מתפקד. מאוד קר אליי.. חסר רגישות בצורה מפחידה. עושה הכול טכני כי זה גם הילדים שלו הוא לא יכול להפקיר.. לא מעריך את אמא שלי שבאה ואומר שלא כזה עוזרת. ולהכין שני סירים זה ךא עזרה (אמר את זה החום בכעס) כשהסירים האלה זה היה הדבר היחיד שאכלתי..
היום בבוקר היה עם הקטנים ואירגן אותם לגן. בדרך כלל אני איתם כשהוא בתפילה.. הייתי צריכה עזרה בללכת לשירותים. הקטנים כבר היו עסוקים בעניינים שלהם אז קראתי לו בקושי רב.. כמה וכמה פעמים.. חלשה ממש. והוא בא בעצבים ואוצר לי לא יכולתי עד עכשיו אני עושה דברים אני גם עם הילדים כם לא מרגיש טוב בעצמי.. בואי עכשיו אני אעזור לך. אז קמתי לבד כי מי יכול לקבל עזרה כזו בחולשתו.
ומצטערת אבל מי שלא מרגיש טוב לא מתזז לטובת הדברים שלו..

זרוקה במיטה. הוא שם את הקטנים בגן ולא חזר. נפגע כאילו מהכעס שלי.. אני בוכה כאן. רעבה ואין לי כוחות לקום לקחת משהו.. צמאה וגם אין לי כוחות לקום.. מרגישה עזובה.. אין לו טיפת חמלה כלפיי.. הוא רואה אותי ככה בקושי עם ברזל בגוף.. עם שפעת רצינית חום ורעידות.. והוא בשלו. מרחם על עצמו שהוא לא מרגיש טוב אבל עדיין קם ויוצא מהבית. אמא שלי כבר לא יכולה לקחת עוד יום חופש.. אני אומרת לה שאני בסדר ואכין לעצמי משהו כדי לא לצער אוצה אבל בינתיים מרגישה נטושה כאן.. ואני בו אדם חזק ברוב הפעמים גם כשאני לא מרגישה טוב חלקית אני מתפקדת.. אבל הפעם אחרי הזנחה פושעת של הגוף שלי אני גמורה..

ועוד יותר גומר אותי האדישות שלו.. הוא לא דואג לי אם אני שותה או אוכלת.. לא עונה לי להודעה. רק עסוק בעבודה שלו. לא מבין אחר כך למה אין ברכה בכסף..

הזנחתי את עצמי..את העבודה שלי.. את הגוף שלי ואת הנפש שלי.. אפילו אמא שלי שמה לב אתמול שהוא אדיש אליי. שמבחינתו רני אקום ואעשה דברים.

אתמול בבוקר גם לא הרגיש טוב ורצה שנכין פנקייק. ונכין הכוונה שאני אכין. לא אכלתי כלום הייתי בעצמי רעבה אבל תמיד עם האוכל אני רגישה אז אמרתי לו שנכין ביחד. כל ההכנה הוא עצבני. כאילו הוא מתפלא שהוא מכין (והוא כן מכין לפעמים אוכל לילדים).
הכנתי לי לחם וירקות ואמרתי לו שיעזור לי כי אני רוצה לאכול בעצמי והוא היה אדיש.. שיחק את עצמו הולך לחדר וכל זה כדי שאני אכין. אני מכירה אותו הוא מאוד מניפולטיבי. רבתי איתו והלכתי לאכול את הטיפת אוכל שיכולתי להכניס לפה עם דמעות בעיניים..שום רגש. חושב שאני סוס עבודה..

שהשם לא יתן לי להיות תלויה באף אחד.. הוא בסך הכןל אבא ובעל טוב אבל יש בו המון אנוכיות. תמיד ברגעים האלה מרגיש מופקרת.. והם לא קורים הרבה למזלי. יש בו כפיות טובה ומניפולטיביות..

אתמול דיברנו על גנים.. והוא אמר לי חבל שאין לך חברות שאת יכולה להתייעץ איתן. בעיר שלי יש לי הרבה חברים אם היינו גרים שם ישר הייתי מוצא.. ברוך השם שיש לי ואני עם ביטחון בנוגע לזה אס אמרתי לו נכון אני לבד אומללה ומסכנה.
ובדיוק אחרי מספר שעות חברה התקשרה ונתנה לי המלצות ואמרה לי על עוד חברות שאפשר להתייעץ איתן אז אמרתי לו אמרת לי שאין לי חברות ברוך השם יש עם מי להתייעץ.
ואז הוא אמר לי "אני אמרתי לך את זה??? בחיים לא הייתי אומר את זה איזה בעל יגיד כזה דבר לאשתו ואיזה בן אדם יגיד כזה דבר למישהו". אני באמת תוהה לעצמי אם הוא שכח שאמר או מכחיש.. ומודה שזה מערער טיפה את הביטחון אבל כתבתי לעצמי שניה אחרי שהוא אמר לי את זה בטלפון כדי לחזק את עצמי שאני טובה. אז יש לי הוכחה שזה נאמר..

בקיצור מתפללת שהשם יעזור לי.. הוא לא דואג לי ולא כלום. חושב שאם יקום לילדים בלילה אן יארגן אותם לגם זה מספיק.. ושאת כל זה יעשה בעצבים וכעס זה לא ישפיע עליי..

אני ממש צריכה חיבוק..ומילים מנחמות ומחזקות.. לא רוצה לצער את אמי אז אומרת לה שאני בסדר אבל אני לא.. וצריכה עוד מנות ברזל והגוף שלי פשוט חלש.. אפילו אחרי הלידות לא הייתי ככה..

בבקשה תחזקו אותי אתן בנות יקרות אני זקוקה לזה..
וואי, מבינה אותך כל כך!מכחול
במצב דומה (הרבה פחות חמור מכל הבחינות), וגם בעלי בקושי מתפקד.
ואת כל כך צריכה מישהו שיטפל בך! שישאל מה שלומך, שיציע להכין לך אוכל, או כוס תה מדי פעם!
ואת כל כך רוצה שזה יהיה בעלך - הרי זה הכי טבעי בעולם!
מבינה כל כך ושולחת לך חיבוק ענק!




אפשר לנסות לכתוב לך ולעצמי קצת את הצד השני -
בעלך עמוס מאוד מאוד. כבר תקופה שהוא עושה כל כך הרבה - גם עובד, גם עושה את מה שהוא בדרך כלל עושה בבית, וגם עושה את רוב מה שאת בדרך כלל עושה בבית.
וזה לא מתאים לו בכלל. לא סתם המפרשים אומרים שעבודת פרך זה עבודת נשים לגברים ולהיפך.

בנוסף לזה, הוא מרגיש כל הזמן תחושת כשלון, כי אשתו סובלת (לא בטוח שבמודע, אבל בהחלט בתת מודע).
והוא מיואש, כי הוא לא יודע מתי יהיה שיפור.
ומתוסכל, כי הוא מרגיש (בצדק) שהוא עושה המון, אבל גם מרגיש של הזמן מצפים ממנו לעוד והוא אף פעם לא יצליח לעמוד בציפיות.


אז קודם תנסי לדאוג לך למשהו מידי - כוס תה ועוגיות יכול להיות סבבה.
אחר כך אני מציעה ליזום איתו שיחה (אם את ממש לא מצליחה אז אפשר לכתוב לו, אפילו בוואטסאפ). לדבר על זה שאתם בתקופה קשה, ואת מאוד מעריכה את כל מה שהוא עושה, ולנסות לתכנן לפחות כמה ימים קדימה איך לתפקד - מה הכי חשוב לך? מה הכי חשוב לו? על מה אתם יכולים לוותר? איזו מטלה הכי קשה לו? אם תרגישי שיש לך איפה כוח - מה הכי יעזור לו שאת תעשי?
בעלי למשל הציע אתמול שנשתמש בחד פעמי עד שאני אתאושש. אני לא מתה על זה, אבל זאת דרך טובה להוריד ממנו חלק מהעומס.

אני מקווה שהצלחתי לעזור לך קצת, בטח שהכתיבה עזרה לי בעצמי.
רפואה שלמה!
תודה מהממתחולשה..
אני מנסה לראות את הצד שלו אבל אני הרבה פעמים רואה את הצד שלו.. וכמה אפשר לדון לכף זכות? גם אני עובדת. תקופות ארוכות שהחזקתי את הבית בעצמי ונתתי לו להתפתח. גם אני נותנת. הוא פשוט בלי חמלה כלפיי.. לראות בן אדם שבקושי יכול לקום ולצאת מהבית מבלי לדבר? בכעס? להשאיר אותי ככה ולא לענות? ועכשיו חזר הביתה אכל הכין לעצמו לשתות ונכנס לישון מבלי להסתכל עליי מבלי לשאול לשלומי שהוא רואה שאני זוועה.. הולכת בקושי.. רועדת מקור.. אפילו לזר היה מתייחס ביותר חמלה..
הוא תמיד מלמד אותי שברגעים האלה אין לי על מי לסמוך.. רק על אמא שלי שהכוחות שלה מוגבלים ואני גם לא מספרת לה כמה אני לא מרגישה טוב כדי שלא תדאג..
אוי, אני מבינה כל כך!מכחול
אבל גברים כנראה חושבים אחרת.
אני חושבת שהוא באמת באמת מוצף כל כך כרגע, שהוא לא מסוגל לראות את הצד שלך ☹️

אני חושבת ששיחה כזאת, שמכבדת את הקושי שלו ואת זה שגם הכוחות שלו מוגבלים, יכולה לעזור לו לראות שרואים גם אותו ולכן הוא יוכל לצאת ממצב מגננה.

האם זה פייר שאת צריכה לעשות את המאמץ הזה? זה לא משנה אם זה פייר או לא. את זאת שפה, ולשניכם יהיה יותר קל.

תוך כדי שאני כותבת אני נזכרת בתקופות שבעלי הרגיש רע לתקופה ממושכת, ואני סחבתי עליי את הכל. וזה היה קשה. ממש. וממש לא הייתי פנויה לתמוך בו רגשית מספיק.
נשמע קשה מאוד! חיבוק גדול ותרגישי טוב יותר בקרוב ♥קופצת רגע
חולי משבש את כל הבית..אהבתחינם
חיבוק ענק יקירה שלי! ורפואה שלמה בקרוב אמן!
בטוחה שקצת קשה לו.. והוא באמת אוהב אותך
אני ממש מרגישה את הכאב שלך. זה כל כך פוגעמיקי מאוס
אני מנחשת שהוא לא אדיש, אלא כאוב ופגוע. זה דרך קלאסית של גברים להתמודד עם קשיים כאלה
כמו שכתבת- אפילו אם היית זרה הוא היה עוזר, אז איך זה שהוא כועס? כי הוא כן מרגיש! הוא לא אדיש
הוא כנראה מודאג או מתוסכל או מאוכזב וקשה לו לראות אותך ככה או קשה לו שהכל נופל עליו או קשה לו שהכאב שלו נמחק מתחת לכאב ה"גדול יותר" שלך
וכמובן שלך כרגע אין כוחות להכיל גם אותו, זה טבעי

אני חושבת שממש חשוב שתדברו אפילו ברמה הטכנית - מה את מצפה מה הוא מוכן לתת ומה אפשר להעזר
אם קשה לך מדי אז אולי בהתכתבות יהיה יותר קל? זה שיחה עם יותר שהות וזמן לחשוב על מה שקוראים וכותבים

וגם- לקחת כמה שיותר עזרה. או בתשלום או טובות אם יש ממי חוץ מאמא שלך. גם אם קצת לחוצים בכסף זה מקרה שבעיני אין לי ספק שעל זה שווה ונכון להוציא
וכמובן להוריד סטנדרטים- אוכל קנוי, פשוט, לא חיבים לקלח כל יום וכדו

כואב ממש שזה המקום שלכם, אני ממש מרגישה את המצוקה שאת משדרת וזה הכי מובן שיש. מותר לך. ויקח זמן לרכך את הפגיעה הזו
אבל אני מאמינה ובטוחה שהוא כן אוהב וכן אכפת לו
אחרי שבעז"ה תרגישו טוב יותר אל תוותרו על עיבוד החוויה הזו, אל תחליקי אותה הלאה, תדברו על זה ואם אתם לא מצליחים אז גם עם אשת מקצוע כדי שבפעם הבאה שתצטרכי אותו תדעו שניכם איך להתנהל קצת טוב יותר כך שזה יקרב ביניכם ולא יפרק כמו עכשיו

בהצלחה!
ורפואה שלמה בקרוב!!!
תודה ❤️חולשה..
אבל חייבת להגיד שזה לא נראה כל כך שקשה לו לראות אותי ככה..מתעלם ממני לחלוטין רק אם אני מבקשת קצ יחס עושה לי טובה. בטלפון כל הזמן. מסתובב בבית ממקום למקום ודואג רק לעצמו. אפילו לא החליף מבט עם אמא שלי אתמול.. ההורים שלי ממש מפרנסים אותנו.. בזכות העזרה הזו הוא יכול היה לדאוג לעצמו ולרכוש מקצוע בלי טרדות. אפילו הרב שלו אומר לו שאין דברים כאלה. ממש עשו אותו מלך. והוא כפוי טובה ולא מעריך.
ככה גם כלפיי.
וגם אם כועסים ופגועים.. כשיש אהבה.. ורואים את אשתך או בעלך במצב כזה.. שניה שמים בצד את הכעס ורואים אם הוא מסתדר.. בטח כשיודעים שבקושי לשירותים הוא יכול לקום..
אני מסכימה איתך...אוהבת את השבת
סליחה 'אני אומרת..
אבל זה ממש שלא הגיוני ואת צודקת!!!
זה באמת לא בסדר בכלל בכלל בכלל!!!!

קשה ככ להיות ככ החולשה וחוסר אונים ואין מי שיעזור
ולהיפך- הבן אדם הכי קרוב מתייחס ככה...

איך להשתקם מזה ולעבוד על זה תחשבי בע"ה אחרי שתבריאי,
אבל בינתיים אם הוא לא עונה להודעות וכו'
תנסי כמה שיותר מהר להשיג עזרה בתשלום,
נערה או אישה
לבקש מחברות שיעזרו לך למצוא ..
את יכולה להגיד ששניכם לא מרגישים טוב כדי שיהיה יותר קל לבקש,
אבל מישהי שתעזור לך להכין לך אוכל, ללכת לשירותים וכל דבר שתצטרכי..
התשלום לא משנה עכשיו...

והאמת, שלדעתי במצב הזה אל תתפדחי מאמא שלך ואת יכולה להגיד לה שאתם קצת במתח ותשמחי לעזרה אחרי שהיא מסיימת לעבוד או כל דבר שיעזור לך..

וואי יקרה
איזה סיטואציה קשה!!!!
חיבוק גדול גדול גדול!!!!!!!
שולחת המון כוחות!!!!
בע"ה עוד מעט יהיה מאחורייך ותתחזקי!!!


ולגבי הברזל בבקשה תנדנדי למוקד אחיות ותסבירי שת מרגישה ככה זוועה ושישלחו לך את השירות שמגיעים הביתה לבדיקה,
רופא או אחות או מה שצריך
תסבירי להם שאת לא מצליחה ללכת לשירותים..


עוד מלא חיבוקים וחיזוקים!!!!!!!!
את גיבורה
ומדהימה
וחכמה
ויקרה
ווצדיקה


ובע"ה שרק תצמחי מזה!!!
ברור שזה לא ראוי להתנהג ככה!מיקי מאוס
וברור שאת פגועה ממנו
וחשוב לדבר ולהציף את זה
ולבנות כלים שזה לא יחזור על עצמו

אני רק מנסה להעלות שלא בטוח שמה שקורה אצלו בפנים זה מה שמשודר בחוץ, והשיח ביניכם יכול לעזור להבנה נכונה יותר של המצב ואולי קצת לשחרר לו שיהיה מסוגל לצאת מעצמו

אם לא מתאים לך עכשיו אז תתעלמי. כמובן לא התכוונתי להוכיח אותך חלילה
חיבוק ענק יקרה ❤️המקורית
רוצה לכתוב באריכות ולא מגיעה לזה בינתיים אז שתדעי שקראתי ולבי איתך!
וואי קשוחאמא בעבודה
כותבת כמה תובנות אולי רלוונטי גם לך אחרי כמה וירוסים שבאו על רקע של חולשה והציפו הרבה קושי תסכול עצבים וגם כעס ובעיקר תחושה של לבד.
הבנתי משהו וראיתי שהשיח על זה הקל על הקושי בוירוס הבא...
כנראה יש משהו בחולי כשהאדם צריך עזרה שמערער את השגרה ומוציא מהאדם את הנקודות חולשה שמקורן לפעמים מהבית מהילדות כשאת חולה את מצפה לעזרה מהבעל שיתפקד פיקס ויחזיק אץ הבית ותוכלי לשחרר.
ואת חלשה וגמורה, פתאום האדם החזק שמתפקד ומחזיק את תפעול הבית נמצא במקום חלש.
האם את משחררת וסומכת עליו שיעשה מה שחושב שצריך בלי להעיר? מעריכה מה שעושה? האם את מצליחה להיות במקום של המקבל?
זה שאלות שאני שואלת את עצמי.

ועוד נקודה. יש אנשים כמרגישים מצוקה מזה שתלויים בהם באופן בלעדי.

נשמע שהוא אדם טוב ומחלה שלך ועוד יותר כשהוא גם חולה(בדיוק תוהה לעצמי האם כל פעם שאני חולה הוא מרגיש לא טוב או שהוא מרגיש לא טוב רק מהמחשבה על תוספת המשימות בשטח שהוא צריך להחזיק.)

בזמן אמת לא בטוח שזה הזמן המתאים לדבר מה המצוקה והצורך של כל אחד במצב של חולי.
אבל כשתתחזקי ממש כדאי לדבר על זה לפעמים הבעל רוצה להרגיש שצריכים אותו ולהעניק והאישה שרגילה להסתדר לבד דוחה אותו ובזמן שחולה הוא רגיל שמסתדרת לבד ואז לא יודע מה לעשות ונכנס למצוקה שמה שעושה לא מספיק ולא מוערך וזה גורם לא להימנע יותר.
ויש את הצד השני של האדם שיש לו מצוקה מהבלעדיות בשטח ואז צריך לחשוב איך הוא לא ירגיש מצוקה ויעשה מה שכן יכול
אפשר לשאול איך הוא כשאת בריאה?מקרמה
האם זה משהו נקודתי עכשיו כשאת חולה?
כשאני בריאה הכול טוב כי הכול מתפקדחולשה..
והבית מתפקד כמו שצריך אז אין לו באמת מה להגיד.. אבל דווקא בזמנים האלה זה נמדד וזו הייתה האכזבה שלי
התכוונתי האם את מרגישה אהובה?מקרמה
האם את מרגישה שאת יכולה להשען עליו?

כי אם התשובה היא כן וזה תקופה כזו שהוא לא מצליח להתמודד זה משהו אחד.

אם זה משהו שגרתי זה משהו אחר
לא תמידחולשה..
הרבה פעמים יש משהו חוסם.. ומה שעכשיו מתחבר ליזה שהריכוז העצמי הזה בו זה מה שחוסם.. טף פעם לא הרגשתי חיבוק מתרפק שאני נשענת עליו ככה ומרגישה שזה הגבר שלי לשים עליו את הראש..אולי זה קרה אבל ממש מזמן ופעמים אחדות שאני כבר לא זוכרת..
תמיד מרגישה אשמה על הכול.. קמה ב7 אז צריך ב6. קמה ב6 אז צריך ב5 ואם אני לא קמה ב5 כמו שהוא שואף לקום אז אני פחות חזקה וטובה.. צריכה להיות סופרוומן או בתפקוד לא אנושי כדי לרצות.. תמיד יש מה לשפר. תמיד אין שביעות רצון. תמיד בתחושה של רדיפה והשגת מטרות מבלי נחת.. מהחתונה הרגשתי ככה.. לפני זה הייתי עם נחת.. מדהים שכמו שראיתי בתיאור של הבעל הנרקיסיסט.. קרה לי לא פעם ולא פעמיים שהסתכלתי על תמונות מלפני החתונה וראיתי בחורה אחרת שאני כבר לא זוכרת.. הסתכלתי על עצמי ובכיתי והתגעגעתי לזאת שבתמונה.. איפה היא ומה איתה ומה קרה לה.. וזה לא שהתחתנו לפני הרבה זמן..סך הכןל 3 וחצי שנים.. לא זוכרת את איך שהייתי.. הפכתי למרוקנת..
חיבוקמקרמה
לא סתם שאלתי
ורני רואה בהמשך השרשור שכבר התקדמת כמה צעדים בברור האמת לעצמך.
קחי לעצמך כמה רגעים לעכל
זאת יכולה להיות הזדמנות פז ולהפוך את זה לנק מפנה בחיים שלך.

אני ממש ממליצה לך לא לעבור את זה לבד
ולהיעזר באיש מקצוע שיעזור לך לחדד לעצמךמאת האמת ולברר מה טוב לך
ומפה להתקדם
אני חושבתהמקוריתאחרונה
שזה לא בהכרח קשור
הרבה אנשים מאבדים את עצמם לתוך מערכת היחסים, ומאמצים לעצמם הרגלים של בן זוג, כאלה ש- הוא קבע, והופכים אותם לנורמה. למן ייהרג ובל יעבור. קצת מאבדים את עצמם, ואז מי שתופס את עצמו, או שמי שתופס אותו משבר, פתאום מבין שנדרש פה שינוי. ואז יש פה הזדמנות לשינוי, באמצעות נפרדות.
בזוגיות שמתנהלת בצורה לא תקינה - יש מוביל ויש מובל. וכשבונים נפרדות בריאה, בתהליך טיפולי (או כזה שלא) - זה עוזר לשים כל דבר במקום והדינמיקה משתנה.
זה טוב שאת עוצרת לחשוב ולבחון את הדברים, את כנראה ממש צריכה את זה,אבל זה לא בהכרח נרקסיזם. אני לא חושבת שכדאי לך לפעול מתוך מקום שאת בטוחה שזה זה.
ןאני חוזרת על ההמלצה החשובה לחזק את עצמך ולחזור לעצמך. לבנות את עצמך נפשית בצורה יציבה ובריאה, בכל היבטי החיים.
זה נותן המון בהירות.
וכמובן, להתייעץ על המצב ביניכם. רק את יודעת מה קורה, לנו אין תמונה מלאה
איך קשה!! שולחת סל של כוחות 💛💚💙🤎קיר טיפוס
נשמה טובההמקורית
הוצאת את ההתקן?

נראה שאת לא דואגת לעצמך מספיק. ולמה באמת?
את חשובה. ואת צריכה להיות מקום ראשון. את עיקר הבית. ואת צריכה להיות בראש מעינייך.

כשאני קוראת אותך אני נזכרת בעצמי שלפני תקופה. המקום הזה שרק רוצה שידאגו לו. המקום הזה שרק נותן מעצמו ולא משאיר לעצמי מספיק מקום. גם אם נראה שזה בטוב, זה לא באמת. כי זה מצטבר לכעס ולהתחשבנות.
עד שבסוף, מגיעים למצב של משבר וקריסה. פיזית ונפשית.
וזה לא אמור להיות כך.

אני יודעת שאת רוצה וצריכה המון המון אמפטיה ותמיכה והצדקה להרגשה שלך. גם אני הייתי שם. וקיבלת אותה מבנות אחרות פה. אבל אני רוצה לתת לך משו אחר שהוא אולי לא פוליטיקלי קורקט, אבל כשקיבלתי אותו בעצמי, גם אם לקח לי זמן, זה הציל אותי - תקראי את המילים שלי בחמלה ואהבה רבה ורצון שיהיה לך טוב לטווח הרחוק. ובלי שיפוטיות ❤️

את הבאת את עצמך למצב הזה
ומהמצב הזה רק את יכולה להוציא את עצמך.
לאו דווקא פיזית. אלא גם מנטלית.
את במצב קורבני. נזקק. חלש. נפשית, לא רק פיזית.
ונכון שהפיזי משפיע על הנפשי, אבל מה קדם למה?
אם היית במצב שבו את נמצאת במקום הראשון, מבחינה מנטלית נפשית, לא היית מזניחה את עצמך.
זו קריאת השכמה בעבורך, בעיניי. לשים לב איפה את שמה את הביג מאני שלך. איפה את משקיעה.
בעלך לא רואה אותך, כי את לא רואה אותך.
אם הרשית לעצמך להזניח את עצמך ולא נתת לעצמך חשיבות - איך את מצפה ממנו את זה?
הבעלים שלנו הם המראה שלנו. ואיך שאת מתייחסת לעצמך - ככה גם הוא מתייחס אלייך. וככה גם את מתייחסת אליו.
ואת לא מצליחה לראות את הנתינה שלו עכשיו. וזה ברור לי ממש גם למה.
כשאנחנו מחזיקות קושי ונותנות בלי מאגרים של מילוי עצמי ודאגה לעצמנו , זה מצטבר לכעס, לריכוז בעצמנו ולחוסר יכולת לראות את המקום של השני ולהבין אותו, עד שזה מצטייר בעינינו כאזכריות. ככפיות טובה.
ונראה ששניכם במקום הזה כרגע.
אני ממליצה לך בחום, מהלב, בשבילך - לכי לליווי אישי שיעזור לשים את הדברים במקום הנכון. לראות את עצמך ואת האיש שלך באור הנכון.
ועד אז, תיעזרי כמה שאת יכולה. עד שתצליחי לקום על הרגליים ולהתאושש לרפואה שלמה בעז"ה.

ואני חוזרת שוב - זה לא ממקום שיפוטי חלילה. זה מניסיון כואב שלי. ואני מקווה שאת קוראת את הדברים בטון הנכון.
חיבוק ענק ❤️
מהממת את!מאוהבת בילדי

כל תגובה שלך בנושא הזה מחכימה ומרימה אותי!

אז תודה לך על זה!!

שמחה שיצא לתועלת. תודה לך! ❤️המקורית
כן כן כן! תמצית חיי. כ"כ נכון!קופצת
חייבת להגיד לךחולשה..
עבר עריכה על ידי חולשה.. בתאריך ג' בשבט תשפ"ג 09:56
שאת צודקת בכל מילה. ותודה לך על מה שכתבת.
אני לא דואגת לעצמי בכלל. משום בחינה שהיא. כבר שכחתי מה זה הנאה לעצמי.. נראה לי כמו פינוק.. כאילו כל החיים זה מירוץ והישרדות..
אמא שלי תמיד אומרת ואמרה לי.. אני מזניחה את עצמי.. נראית חיוור רזה וחלשה.. איך את מתפקדת ככה? היא כל פעם אומרת לי בכעס. עד שנגיע הרגע הזה שקרסתי.. והקטנים בכו בערבים האחרונים כי רצו אותי ולא יכולתי כמעט לגשת אליהם והלב שלי נקרע. כמה הם צריכים אותי. ועם כמה שחשבתי שאני אעשה את הכול על חשבוני כי "בסדר אני אסתדר אחר כך" זה לעשות עוול להם ולי..

ובעלי גם השתפר והתחיל לדאוג לי.. אמר שבעצמו נפגע ולא מרגיש טוב.. יכולה להבין מצד שני הוא ראה אותי כמו שבחיים לא הייתי.. ועדיין היה חסר רגישות גם לפני שנפגע.. את צודקת, הוא כמו מראה בשבילי ובאמת איך שאני מתייחסת אליי ככה גם הוא.. צריכה לעשות עם עצמי עבודה.. בינתיים מתאוששת והשפעת מתחילה לעבור ברוך ה'.. אוי זה כל כך קשה להיות תלויים באנשים אחרים גם אם הם הקרובים אליך..

תודה לך שוב צדיקה הגדרת הכול במדויק ואני לא לוקחת את זה למקום שיפוטי להיפך אני מאוד מעריכה את מה שכתבת ❤️
רק שאלה...Oneg
תיארת מצב שהוא אומר לך משהו מסויים (על זה שחבל שאין לך חברות באיזור) ואח"כ מתנער ממה שאמר. עד כדי כך שאת צריכה לכתוב לעצמך את הדברים כדי לדעת מה היה/ לא היה במציאות.
זה קורה עוד פעמים?
המשךOneg
אם כן אני ממליצה לך לקרוא על גזלייטינג.
אם לא אז תשכחי ממה שאמרתי...
תרגישי טוב! מברכת אותך שתעשי לך טוב! את ראויה לטוב מכל!!!! חיבוק!
קראתי על זהחולשה..
והאמת שגם ראיתי עכשיו כמה סרטונים על בן זוג נרקיסיסט.. ואו השם פתח לי את העיניים..כל הסימנים שהיו בכל סרטון- זה מה שאני חווה מבעלי. אני עוד צריכה לעכל את זה.. אבל פתאום מישהו אחר מסביר את החוויות שלי שאני בעצמי לא הספקתי להבין עד הסוף.. כל מה שעברתי.. כל התחושות אשמה.. הריצוי הזה.. המניפולטיביות.. הריכוז העצמי האין סופי שלו.. המקום הזה שחושב שמגיע לו.. ההורים שלי עשו אותו מלך והוא לפעמים יכול לזלזל בהם (לא בפניהם.. אבל כן לכעוס עליהם על דברים קטנים) מאות אלפי שקלים הם שילמו עלינו בשנים האלה.. חולצה אחת או צעצוע אחד הןא לא קנה בקושי לילדים שלנו כי הם מרעיפים עלנו הכול.. ואצלו זה כאילו בקטנה ומובן מאליו ובשניה יכול לכעוס על מה שהם עושים שממש זניח ואני זורמת עם הכעס שלו ומנסה לרצות.. עושה את מה שהוא רוצה עם חינוך הילדים...
הכול פשוט הכול מתחבר לי.. המצבים שהוא הביא אותי אליהם וגרם לי להרגיש שאני לא בסדר.. ואו.. אני חייבת לעכל את הכול זה פשוט מפחיד כמה הכול שם התחבר לי..
האמת שזה ממש היה נשמע לי מהתיאור שלך...אוהבת את השבת
זה לא מבטל את הדברים החשובים של @המקורית אלא להיפך הם חשובים עוד יותר במקרה כזה


אבל גם חשוב להיות מודעים.. מאוד מאוד חשוב
מתיש כל כך..חולשה..
אני אחפש מישהי לליווי אישי ללא ידיעתו כי כן הוא יכול להשתמש בזה וכבר השתמש בזה בעבר אפילו שניסה לחפש ולעזור..
תודה לך ❤️
כל הכבוד לך!!!! מחזקת אותך בזה מאוד!!אוהבת את השבת
ואיזה סרטונים ראית?
מעניין אותי גם
יש ביוטיובOneg
תכתבי הפרעת אישיות נרקסיסטית ויעלו לך כמה סרטונים שמסבירים ממש טוב.
אני גדלתי בבית עם אבא כזה וזה לא פשוט בכלל...
המודעות היא התחלה של הדרך לפיתרון. שולחת חיבוקים וחיזוקים...
וואו... חשוב למצוא מישהי שמתמחה בזהמיקי מאוס
כתבו פה בעבר על העניין
כי זה מאוד חמקמק....

בהצלחה!!!
זה קרה עוד כמה פעמיםחולשה..
לא זוכרת מתי..אבל כן היו עוד פעמים אחדות שכאילו התפלא שאמר את זה ואמר לי את מדמיינת..גם עכשיו אמר לי שפירשתי את זה לא נכון וחזר על המשפט שאמר וחתך את המשפט לפני של "חבל שאין לך חברות". ה' עדי שהוא אמר את זה לא מבינה למה הוא עושה את זה.. חייבת להגיד שזה מטמטם ומערער אותי מאוד..
את מדהימה על המודעות..אוהבת את השבת
זו המטרה לטמטם ולערער...
ולצערי אני מכירה מקרוב מקרה כזה,
לא קרוב כמו אצלך,
אבל יצא לי להתנסות ..
וואווו יקרהתהילה 3>
נשמע ממש ממש קשוח.
גם להרגיש ככה ולהיות חלשה
גם להרגיש שאדישים אלייך, לא דואגים לך בזמנים שאת הכי צריכה
גם להרגיש זלזול...

נשמע שיש כמה אתגרים בזוגיות שפשוט באים לידי ביטוי בצורה קצת קיצונית עכשיו, אבל נכון יהיה לפתור אותם בשורש❤️

וכמו שכתבת שהזנחת את עצמך, את הגוף והנפש, והדבר הראשון שצריך זה לתת להם מקום של כבוד.
ממש ממליצה לך לראות את החולי הזה כהזדמנות לזכור מה נכון וחשוב בחיים שלך ולהתחיל לתת לעצמך
את המקום היחס והכבוד שאת ראויה להם.
הרבה פעמים היחס שנקבל מהסביבה ובטח מבן הזוג זה שיקוף ליחס שלנו לעצמנו,
והקסם הוא שכשנשפר את היחס שלנו לעצמנו, גם היחס של הסיבה כלפינו ישתנה

מאחלת לך הרבה בריאות וחיים טובים וכח וברזל❤️

ואם בא לך מוזמנת להצטרף לקבוצות התוכן החינמיות שלי בחתימה, בע"ה בשבוע הבא אני מעלה הרבה תוכן משמעותי שיכול לעזור לכל אישה באשר היא🌻
אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24אחרונה

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"ל

מעל 25 זה חיובי. בין 5 ל25 זה גבוליאמהלהאחרונה

או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.

ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

כמה זמן את אחרי איחור?

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט

כשסיפרתי לבעלי בערב (הוא בבית) הייתיאנוונימית1אחרונה

בהלם שזה ממש הציף לו דמעות בעיניים לשמוע את זה... הוא אחד שבוכה פעם באף פעם.

אבל זה באמת כל כך הפריע לו לדעת שהמילואים האלה עושים צלקת בנפש שלה... וזה קשה ללכת בידיעה שאתה לא יודע מה יכולות להיות ההשלכות על המשפחה (חוץ מהמובן מאליו שמתגעגעים והעול של הבית עליי וכו')

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקורית

גם אניזריחה123

נכנסתי אתה

האמת בלי ג'ל

ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת

על כל השאר מאוד הקפדתי.

היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.

עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר

האמת שבלי ג'ל זה מבחינתי שימוש לא נכון112233445566

והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה

אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.

מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל

לא רק מבחינתךפרח חדש

אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה

אני יודעת לבדוק את עצמי פנימית והייתי עושה את זההריון ולידה

תמיד

ועדיין זה קרה, אחרי תקופה שמנע יפה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

המניעה הודאית היחידה היא התנזרותמרגולאחרונה

קודם כל לשאלתך, לפי אתר מכבי:

בשימוש נכון ובשילוב עם קוטל זרע, דיאפרגמות וכובעונים יעילים ב-92-96% מהמקרים במניעת הריון. משמעות הדבר היא שמכל 100 נשים המשתמשות באמצעים אלו, 4-8 נשים תיכנסנה להריון בכל שנה

שימי לב זה לפי שימוש נכון. חייב לדעת להשתמש.

כל אמצעי הוא לא ודאי. למשל גלולות בתנאים אידיאליים זה 99% אבל בשימוש בשטח- פחות (בגלל ששוכחות גלולה, לא מקפידות על מרווחים, וירוס הקאות וכו וכו). לכן יש חשיבות גדולה להקפדה שלך על ההוראות (גם לדיאפרגמה יש הוראות)

וכן, למשל התקנים הורמונליים יעילים באחוז יותר גבוה. אבל מניחה שיש סיבה שאת לא שוקלת אותם.

אם הסיבה למנוע היא רפואית, דיאפרגמה לא אידיאלית כי בכל זאת סיכוי לא פיצי להיכנס להיריון גם בשימוש נכון, אז תלוי מה האלטרנטיבות שלך. ואולי באמת לשלב דיאפרגמה וקוטל עם הימנעות חלקית מהימים שמאוד סביר בהם בחוץ. ולהקפיד בפדנטיות על ההנחיות.