שמעתי אתמול משהו יפה.. וזה לא יוצא לי מהראש..הילושש

מרגישה שקיבלתי סטירת התעוררות. 

 

שמעתי את זה כבר פעם וזה לא נכנס לי לראש כמו הפעם, כי כנראה הפעם זה ממש רלוונטי אליי.. 

נכון מברכים את ההורים שתזכו לגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים? למה מעשים טובים זה אחרי החופה? הרי כל החיים צריך.. 

אז העניין הוא שאדם יכול לעשות הרבה מעשים טובים. עם כל העולם.

ועדיין...רק אחרי החופה, בתוך הבית פנימה, כלפי בני ביתו -

שם הוא ייבחן במעשיו הטובים! שם מצפה לו עבודת חיים מתמשכת,

ושם יהיה ניכר מיהו באמת...

 

אז הגעתי למסקנה שאני על הפנים.. 

הפרצוף האמיתי שלי- שה' ישמור. 

 

אני פשוט לא מצליחה לסבול את המשפחה של בעלי, כמה שיותר רחוק לי- טוב לי! וזה מרגיש מגעיל. 

עוד מעט בעלי צריך לעבור ניתוח, ברור שאני מודאגת מהניתוח ודואגת לשלומו, אבל מה שמדאיג אותי יותר (לא נעים להודות..) זה איך יהיה עם ההורים שלו (אני כבר כמה זמן לא פוגשת אותם חוץ מאירועים מיוחדים.. ולא בקשר.. עם האחים פה ושם לעיתים רחוקות. ) 

 

הגעתי למסקנה שאין לי סובלנות! לסבול התנהגות של מישהו אחר (שהוא לא המשפחה שלי מהצד שלי) שלא מתנהג כמוני או כמו המשפחה שלי. 

אין ספק שחמי וחמותי עשו לא מעט בשביל שארגיש שאני לא אוהבת אותם, בלשון המעטה.. 

אבל וואלה.. אני חושבת שאולי אם הייתי יותר בסובלנות כלפי המשפחה שלו- הייתי מצליחה להשתלב ולא כמו שאני עכשיו- עומדות לי השיערות רק מלשמוע עליהם ולדבר עליהם. נתקפת בזעם ועצבים. 

מצד אחד מבינה את עצמי, באמת. אבל מצד שני, יודעת לומר לעצמי שזה לא בסדר. 

 

אם להודות באמת, אני קצת מנצלת את זה שבעלי סבלן איתי, ולא כועס או מתעצבן מזה שלא הולכים ככ לבקר את המשפחה שלו (כמובן שזה באשמת חמותי, אבל אולי יכולתי להתעלות מעל עצמי ולסלוח לה..?) 

 

כרגע אני גם מתלבטת האם אני מלקה את עצמי שלא שאשמתי או שכל זה באמת נכון..? 

 

אתן לכן דוגמא להמחשה, 

אתמול בעלי ארגן את אחותו לבייביסיטר אצלנו, 

הבית היה הפוך- ולא רציתי שהיא תבוא כי כל מה שקורה אצלנו היא מספרת לכולם

 אין לה רסן.. אז אמרתי לו שאני מעדיפה שתבוא אחותי, שאלתי אותה והיא לא יכלה. אז נאלצתי לבוא הביתה ועל חשבון הזמן שלי עם הילד אני מנקה ומסדרת מהר מהר כדי להספיק שהבית יראה נורמלי לפני שהיא תגיע.. 

הספקתי בערך, הייתי ממש עצבנית.. רציתי לוותר על היציאה, לא באלי. 

בעלי ניסה להרגיע אותי- ללא הצלחה. ביקשתי שיצא מהחדר וייתן לי להרגע. 

מפריעה לי הנוכחות שלה, היא מעצבנת! ומצד שני אני אומרת לעצמי בראש- היא בסה"כ עושה לי טובה שהיא באה.. אבל- היא התפרסה על כל הספה, הוציאה את כל תכולת התיק שלה, הורידה נעליים, באמצע הסלון, פתחה אוכל קנוי שומני- על הספה(!!) וכבר לא מבקשת- ברור לה היא מקבלת את המחשב (שלי ד"א). לא אומרת שלום ולא כלום.. 0 ביחסי אנוש (מה אני מצפה? ממי יש לה ללמוד כשאמא שלה שכל יומיים עושה ברוגז עם הילדים שלה?! ) 

אז יצאנו, לא עברו שעתיים.. היא מתקשרת לבעלי- 'איפה אתם?' (מה זה עניינך??!!!!) מתי תבואו? (באת לבייביסיטר, לא? מז"א מתי תבואו...? ידעת לאן את מגיעה..) התעצבנתי אבל לא אמרתי כלום, לא רציתי להרוס את הרגע.. 

באנו הביתה- כל המקלדת עם הידיים השומניות שלה (אוף!) פתאום היא רוצה להכנס להתקלח- מה אני יכולה לומר? (היא באה מהבית. יכלה להתארגן לפני.. אבל לא. חייבים לנצל את כולם ואת הכל כמו אמא שלה.. ואני יודעת שאני נשמעת לא טוב!) תליתי כביסה בחדר שבו היא אמורה לישון.. אז היא נכנסת ואומרת לי- מה זה? למה החלון פתוח??! (את לא רואה למה? כי אני תולה כביסה! אני צריכה לספק תשובות בבית שלי?! ) 

עשיתי את הדברים שלי והלכתי לישון בעצבים.. נהרס ערב שבעלי התאמץ וארגן בייביסיטר ותכנן יציאה (שזה לא קורה הרבה..) 

ועד עכשיו אנחנו לא מדברים רגיל. 

למה זה בעצם עצבן אותי? אסביר. כי אני זוכרת את עצמי עושה בייביסיטר לאחיינים שלי- אם הייתי צריכה מחשב או משהו הייתי מבקשת בעדינות ובחוסר נעימות כי זה המחשב שלהם ואולי יש להם שם דברים שהם לא רוצים שבטעות אראה? 

הייתי יושבת במקום אחד מרכזת את הדברים שלי ולא מבלגנת להם את הבית או מורידה נעליים!! 

מקלחת??!!! לעולם לא! הייתי מתארגנת לפני אם היה מתאפשר ואם לא- הולכת לישון ככה! 

נכון, מסכימה אולי אני קיצונית.. גם אחותי כשהיא באה אליי- בקיץ- לא מדליקה מזגן כדי לחסוך לי כסף, לא מקלחת ולא נעליים! כמה שיותר לשמור על פרטיות של הזוג ולא לגרום לאי נעימות.. כי הרי אם לא מתאים לגיסתי שאני מתקלחת אצלה יש 2 אופציות- או שהיא תתעצבן ולא תגיד לאחי ואז זה יצא איכשהו וזה לא נעים לה.. או שהיא תגיד לאחי ואז יש סיכוי גדול לריב.. אני מבינה שזה לא הכי נכון והכל בראש שלי- זה הסובלנות שאני מדברת עליה- להבין שלא כולם כמוני/כמו המשפחה שלי וזה בסדר. לקבל את זה ולא להתעצבן. 

 

לסיום, הבנתי שאני נכשלת במבחן האמיתי. 

לפני החתונה הייתי מסתדרת עם כולם, לא ראיתי אף אחד בעין רעה.. אף פעם לא רבתי עם אף אחד.. השתדלתי לדון לכף זכות..  כולם אמרו עליי שיש לי אופי שמסתדר עם כולם, יודעת לוותר, להבליג.. 

ועכשיו 'חופה..אבל מעשים טובים..  כבר אין פה...

 

אז סליחה על האורך ועל הפריקה.. 

תודה למי שקראה עד כאן..

הייתי צריכה להוציא את זה לעצמי.. 

יקרהבתי 123
אולי יותר מאוחר אקרא בעיון רק רוצה להגיד לך שאדם נמדד בתוך הבית הפנימי הכוונה בעל והילדים.
אתם תא משפחתי שלם שם אתם נמדדים.
השאר זה מצוות כיבוד הורים. עבודה על המידות. עמידה בנסיונות אבל זה לגמרי טבעי וזה גם רשום וידוע במקורות כלה בחמותה.
אני חושבת שאת יכולה להיות יותר סלחנית עם עצמך
לגבי הדוגמא עצמהאחת פשוטה
למה בעצם להביא את אחותו בתור בייביסיטר? אין אף אופציה נטראלית אחרת ביישוב/עיר שלכם?
זה להיכנס לסיטואציה מאתגרת מראש..ואולי היה אפשר להימנע.

וגם.. נראה שהיא לגמרי מרגישה בבית, ואת רק מתפוצצת עליה מבפנים ולא אומרת כלום.
את חייבת לשים גבולות בבית שלך, ולאמן את השריר שאומר -לא מתאים.
לא חייב לריב בגלל זה אבל לגיטימי לגמרי לבקש ממנה לא לאכל על הספה ועם מחשב ביד..

לגבי הפוסט עצמו, מצטרפת למה שכתבה בתי123..
וואו..מתחדשת11
קודם כל את לגמרי יכולה וצריכה להיות סלחנית עם עצמך. קשרים עם משפחה זה דבר מורכב ואם הם לא היו רגישים אלייך ונתנו לך שפע סיבות להתרחק, אז זו התוצאה שתהיה. ואני לא מבינה למה את דורשת מעצמך להתנהג אחרת.
לא נשמע שאת מתנהגת אליהם רע,
אלא שאת מתרחקת בגלל הנתונים.

לעניין הכעס אני לגמרי מבינה את זה,
אבל זו עבודת המידות ואין קשר לכמה את בנאדם טוב או לא
זה נורא מרתיח, בפרט אם יש רקע מקדים

לדעתי. כדאי לשבת עם בעלך ולחשוב איך אתם פותחים את הנושא
בעלך צריך להוביל, כי זו המשפחה שלו.
כל עוד זה לא ייפתח, זה ילווה וימשיך. אולי אפילו יתעצם.
אולי שווה לקבל ייעוץ בנושא, כדי לעזור גם לך באופן אישי להתנקות מהכעס שצברת

חיבוק גדול ♥️♥️
אה וגם...אחת פשוטה
אני חושבת שההגדרה שלך ל-מעשים טובים, היא לא נכונה .
את כותבת שאם היתה לך סובלנות היית יותר מצליחה להשתלב, אבל... מי אמר שאת רוצה להשתלב בכלל??
מעשים טובים זה לא למחוק את הרצונות שלי, למחוק את מה שחשוב לי בבית שלי (כמו שלא יאכלו על הספה או המחשב)

מעשים טובים זה עבודת המידות לא לכעוס ולריב עם אחרים (אלא לנהל שיח )ובטח ובטח לא לריב עם הבעל בגלל המשפחה שלו.
מותר לא להיות איתם הכי הכי בקשר.
מותר לא להזמין את אחותו בתור בייביסיטר ולמנן פגישות איתם למינימום(וגם רצוי אם זה פוגע בשלום בית)
ומותר לאמר דברים שחשובים לך.

חיבוק יקרה.
את חשובה.
מקווה שזה בסדר...מיקי מאוס
לדעתי אתם במקום ממש לא טוב
הקשר הזה עם המשפחה שלו
המתח מול אחותו
ובכל זאת להביא אותה לבייביסיטר
וגם תכלס היא באמת התנהגה בצורה הגיונית היא פשוט מאוד שונה ממך ויש לה אורח חיים אחר
(בחיים לא הייתי מצפה מבייביסיטר שנשארת לישון שתתקלח בבית שלה. להפך.
וזה שהיא הביאה לעצמה אוכל זה גם יפה- אני הייתי מרגישה צורך לדאוג לה שיהיה לה מה לאכול
ולהכין לה חדר מזמין
ולגבי הספה והאיכסה - לי זה גם מפריע אבל לרוב האחיות שלי למשל בכלל לא

בגלל זה מבחינתי להביא אחות לבייביסיטר זה חוסך כסף אבל זה דורש. רוב המקרים לא אעשה את זה)

לא טוב ולא כדאי להמשיך ככה. ובגלל שבחיים לא תשני אותם אז הדרך היחידה היא לשנות אצלך את וללמוד להצליח לקבל אותם בלי שזה יפגע בך או בזוגיות שלכם

מה שכן- בטח שאין מה לכעוס על עצמך, את לא *נכשלת* חס ושלום, וזה לא מבחן !
אם כן אז זה מבחן ממש ממש לא הוגן כי לא היתה לו הכנה מראש
בעיני יותר נכון להסתכל על זה כשלב של למידה,של התפתחות, חתונה ואחריה ילדים מאלצים אותנו להתפתח וזה נפלא

אז אני לא חושבת שאת צריכה לקבל את המצב הזה שאת כועסת וממורמרת ומרוחקת מבעלך שהתאמץ כל כך בגלל המשפחה שלו
אבל כן לקבל את עצמך ולאהוב את עצמך גם במצב הזה שנקלעת אליו כי זה טבעי וזה קשה להיכנס למשפחה ואף אחד לא הכין אותך לסיטואציה כי תכלס גם אי אפשר באמת להכין.
ומפה - לצמוח!

בהצלחה!
אתם הכי נורמלים שיש ומדהים שיש לך רצון כזה מתוק

וסליחה ממש אם משהו היה חריף מדי
אני בוודאי לא יכולה לשפוט אותך ולא רוצה לפגוע חלילה
אני חושבת שאת קשה עם עצמך יקרהמחכה להריון

אני גם לפני החתונה הסתדרתי עם כולם ועכשיו נשואה לבעל מקסים אבל לא אוהבת את המשפחה שלו ואני חושבת שזה טבעי לגמריייי אני לא ממש מסתדרת עם חמותי ועם אישתו של אח של בעלי אני לא בקשר...למה?קודם כל כי הם בסגנון אחר מאוד ממני הם נשים יותר קרות ולא מפרגנות מאוד ביקורתיות ואני באה מעולם אחר לגמרי העניקו לי רק חום ואהבה בבית

ואני גם כמעט ולא רואה את חמותי פעם בחודשיים בערך

את בסדר גמור יקרה ושתדעי לך שאנחנו לא מושלמות כולנו עוברות דברים בחיים

וזה בסדר לא להסתדר עם אנשים מסויימים

תזכרי שמי שלא עושה לך טוב מותר לך להוציא אותו מחייך ואל תרגישי רע עם זה

כמה מחשבות שליבארץ אהבתי
קודם כל, את מהממת שאת לוקחת את הלימוד הזה למקום של חשבון נפש והתבוננות על עצמך.
אני חושבת שבאמת אחרי החתונה מגיעים הניסיונות הגדולים בעבודת המידות. אצל כל אחד זה יתבטא במקומות שלו - אם זה מול הבעל, מול הילדים, או מול המשפחה של הבעל. אבל בסוף זה באמת התמודדויות שלא היו לנו לפני החתונה, ושמצריכות אותנו לבנות כלים חדשים.
אבל זה לא אומר שזה מבחן, שאנחנו מצליחים בו או נכשלים בו. זה אומר שהקב"ה מכוון אותנו עכשיו למקומות שבהם אנחנו יכולים לעבוד באמת על המידות. כמו חדר כושר שבו עובדים דווקא על מה שקשה לנו, כך ה' נותן לנו ניסיונות במקומות שמאתגרים אותנו, כדי שתהיה לנו הזדמנות לעבוד ולשנות את עצמנו.

אני מרגישה ממה שאת כותבת, שמצד אחד יש לך המון ביקורת על המשפחה של בעלך (וממה שאני זוכרת גם משרשורים קודמים שלך - בהחלט בצדק..).
ומצד שני, את לא שלמה עם התגובות שלך בתוך המציאות הזו.
אני חושבת שיש בך גם את המקום שהיית רוצה שהם יהיו אחרים, וקשה לך להשלים עם זה שהם כל כך שונים ממך ובעלי נורמות והתנהגויות שכל כך מפריעות לך.
ומצד שני, מתוך ידיעה שאותם אין לך אפשרות לשנות, את היית רוצה גם לעבוד על עצמך להתמודד אחרת עם המציאות הזו שהקב"ה שם אותך בה.

אני חושבת שמה שהיה עוזר לי, זה לעשות בירור עם עצמי - איך הייתי רוצה שהמציאות תיראה בצורה האידיאלית שלה.
קודם כל - הייתי כותבת לעצמי איך הייתי חולמת שזה היה נראה, אילו הייתי יכולה לשנות הכל, גם מה שלא בידיים שלי. פשוט לכתוב תיאור של איך זה היה נראה אם המשפחה של בעלי היתה משפחה ה'מושלמת'. הכתיבה הזו לא באמת לעזור לשנות משהו, אבל אני ראיתי שזה עוזר לי להבין את הקושי שלי, ולהשלים עם זה שהקב"ה שם אותי במציאות אחרת ממה שהייתי חולמת.
ומתוך כך הייתי עוברת לבירור הבא, שהוא כבר יותר מחובר למציאות. הייתי כותבת לעצמי איך הייתי חולמת שהמציאות תיראה, כל עוד אני יכולה לשנות רק מה שבידיים שלי (בין אם זה צורך התנהלות אחרת, ובין אם זה שינוי פנימי באיך שאני רואה את הדברים). בבירור הזה אני עדיין מסתכלת על זה בתוך חלום, לא בטוח שאת כל מה שאני כותבת אני מסוגלת ליישם. אני מדמיינת את עצמי בתור המישהי ה'מושלמת' שהייתי רוצה להיות (אפשר גם לדמיין מישהי אמיתית שאני מעריכה מאוד, ולחשוב איך היא היתה מתנהלת אם ה' היה שם אותה במציאות כזו).

אחרי הבירור הזה, כבר יותר ברור לאן בכלל אני שואפת, מה הייתי רוצה לשנות בעצמי. זה עדיין לא אומר שאני צריכה כבר להיות שם. בכלל לא. זה קשה וזו עבודת חיים, כי הניסיון באמת קשה. אבל כבר אפשר להתפלל לה' שיעזור לי קצת ללכת לכיוון הזה, אפשר לקרוא את זה לפני מפגש איתם כדי להזכיר לעצמי את הדברים. ואפשר לבחור משהו קטן שאני לוקחת על עצמי לשנות, משהו שלא מאיים עלי ואני יכולה להתחיל ממנו בלי שזה יהיה גדול עלי.

זו עבודה גדולה שדורשת פניות נפשית, ואני לא יודעת אם זה מתאים לך עכשיו.
אם יש לך יכולת ורצון (וכסף..), את יכולת לקבוע מפגש עם מאמנת שתלווה אותך בבירור הזה (זה ממש תהליך שעושים באימון אישי, אם תרצי יש לי המלצה על מישהי מהממת שאצלה אני עשיתי פעם אימון שנתן לי את הכלים האלו).
ואם לא מתאים לך עכשיו - אולי זה יתאים לך מתישהו בהמשך…

בהצלחה רבה!
מצטרפת לכל מילה כתבת מהמם🙂מתנות-קטנות
העבודה בבית הכוונה לבית שלך פנימהאורוש3
עם האיש ועם הילדים ועם עצמך.
וזה גם מה שאמרנו לך בעבר- תתמקדי בבניית הקן שלך.

סתם בנוגע לבייביסיטר האחות. בעיני זה סבבה לגמרי להתקלח אצל אחים, ולא לרצות חלון פתוח בחדר שלי. לאכול על הספה, להוריד נעליים וכו' יכול לנבוע מהבדלי מנטליות. יש כאלה שעושים את זה. פשוט לומר, אצלנו אוכלים בבקשה רק במטבח. נעליים הייתי משחררת.
היא באמת עשתה לך טובה וקצת השלכת עליה את הרגשות על אמא שלה (שבאמת אישה קשה, זוכרת את הסיפורים).
סליחה שאני אומרת אבל קרעת אותי!!!!אוהבת את השבת
לקחת פירוש מהמם ומדהים שלקחת אותו ללב כדי להשתפר אבל הלבשת אותו על הדבר הלא נכון!!
ואגב, מתאים לי ממש גם לעשות את זה...

זה פירוש מהמם וכוונתו לדעתי היא להתנהלות מול הבעל והילדים ,מה שנקרא בחדרי חדרים ולכאורה אף אחד לא ידע אם תוציאי שם את הג'יפה שלך, וזה העבודה הכי סיזיפית והכי דורשת והכי יומיומית והכי גם לשם שמיים - כי רק הקב'ה יודע מה קורה אצלכם בבית...
וזה באמת ניסיון גדול ויומיומי- האתגרים בין בני הזוג ןמול הילדים ושם באמת כמו שלמדת העבודה האמיתית.

כמו שכתבת ככ יפה
ואני לומדת מזה
''בתוך הבית פנימה, כלפי בני ביתו -

שם הוא ייבחן במעשיו הטובים! שם מצפה לו עבודת חיים מתמשכת,

ושם יהיה ניכר מיהו באמת...''

וסליחה 'אני נחרצת,
עם המשפחה של בעלך זה בדיוק הכיוון ההפוך
יש אנשים שמה שהם צריכים זה רק גבולות!!
ולנתק מגע כמה שאפשר והכל הניתן

וזה מאוד בריא שהם מעצבנים אותך,
הם באמת יכולים לסכן את הזוגיות שלכם....

אני אמשיך אח''כ
כי צריכה לסגור


סליחה על הנחרצות בכל מקרה...
קראתי הכל ברפרוף, כתבתן יפה, אקרא שוב לעומק..הילוששאחרונה

תודה לכן על מקום מכיל ועל תגובות תומכות ומנרמלות... 

 

פותחת שרשור קיטורים לכבוד ערב פסחמתיכון ועד מעון

אז מה היה מעפן? מה לא הלך?

קטרו בהנאה...

פה היה ויכוח מעצבן בערב שהוציא לי את הרוח מהמפרשים למרות שהיה יום די מוצלח

תודה אהובה ❤️❤️❤️ אמןהדרים
שנים שאנחנו לבד בחגים לצערי,מחפשת מה ירגש אוירה?פלפלונת
לנו ולילדים. הגדולים בתיכון..יש גם קטנים יותר. 
אולי יש אדם באזורכםכובע לבן
שישמח שיזמינו אותו?
כרגע פחות מתאים. הלוואי.פלפלונת
תלוי באופי שלכםכורסא ירוקה

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

אוירה לא חייבת להיות באנשים... מציעה רעיונותשש וארגמן

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.


•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

בהצלחה יקירה!! אמן שיהיה לכםמלא באווירה ובשמחה!שש וארגמן
אמן. בע"ה, תודה.פלפלונת
תודה לכן על הרעיונות הטובים. בע"ה איישם מהם.פלפלונת
גם אנחנו לבד בסדר כבר שנים. מאז שהבכורה היתה בת 3אמהלה

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

 

אנחנועוד מעט פסח

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.


אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.


וגם-עוד מעט פסח

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

תודה לכן 🩷פלפלונתאחרונה
אם אתה כזה צדיקהריון ולידה

ועושה כאילו אתה מנסה להדר במצוות גם כשלא חייב

למה אתה לא מסוגל לקחת את הרגליים שלך ולקנות לאשתך מתנה לחג?!!!?

אמאלה זה מרתיח אותי כבר! הוא יודע לבחור והוא ידע להיות רומנטי בהתחלה

והוא יודע שגם משהו פשוט ב15 שח ישמח אותי למרותשמגיע לי הרבה יותר  

אז לאיפה זה נעלם??

ולא הוא לא שכח כי אני באופן אישי טרחתי להזכיר

כמו שטרחתי להתבאס מולו כשאכזב.

לא זוכרת מתי קנה לי לאחרונה תכשיט. לא לחגים לא ללידה לא ליומולדת לא ליומנישואין

לא יודעת למה זה ככה קשה לו

דפוק

אין לי מילה אחרת

גורם לי לזלזל בקיום המצוות שלו

באהבה שלו אליי שגם ככה שיודע שקשה לי להרגיש אותה לאחרונה

ושאני צריכה להרגיש אותה מאוד ושהיא חסרה לי מאוד

שוכבת פה בוכה

כי בחג עגיל יהיה לי כי קניתי לעצמי ב20 שח והצהרתי לו שאני אמנם שומרת לחג להתחדש אבל אני עדיין מצפה ממנו לקנות לי גם.

מרגישה אישה לא מוערכת

ממש ככה

ועם בעל שבוחר מתי להיות הכי צדיק בעולם ומתי לבחור שכנראה זה לא מצווה מספיק חשובה כדי לקיים אותה אפילו בסימון וי. 

ומכתב בכלל לא נראה לי כבר שנים רבות

ובכלל בא לי אפילו למרוד בגלל זה

כמעט הלכתי מאחורי הגב שלו לעשות נזם או הליקס או גם וגם

לא כי אני רוצה באמת

אלא בעיקר כי מרגישה צורך לצעוק לו ניעור.

אוף לא התכוונתי לאורך כזה ובטח שלא להשתפך ככה

התקופה הזאת במיוחד מוציאה ממני את כל האיכסה

למרות שיצאה ממני גם לפניה

והעיקר הוא ישן שינת ישרים כי אחרי שהכרחתי אותו להגיב כל מה שהיה לי להגיד זה "מצטער" 

-מצטער שמה? 

שאני לא עונה על הציפיות שלך

השם תשלח לו שכללללל

מי יכול לנער דבר כזה בכלל?? נראה לי שאף אחד

@בעלי

אני חושבתתקומה

שלא בטוח שהעניין זה המאמץ הפיזי.

מהתגובות האחרות שלך נראה שיש משקעים או איזשהו קושי זוגי, והוא מתבטא עכשיו במתנה שרצית ולא קיבלת.

אני מבינה כמה זה כואב

וכמה את מחכה להוכחה שהוא אוהב אותך בדרך הזו


אבל אני מרגישה, שאת מעמידה אותו למבחן

את מרגישה שאולי הוא לא אוהב? לא מעריך?

אז את רוצה לבחון את זה

ואומרת איך את רוצה שזה יראה

אבל האמת היא, שגם אצל זוגות שמאוד טוב להם יחד, אולטימטומים זה משהו שלא תמיד עובד בצורה מוצלחת.

פשוט, אולי, אם יש תקשורת טובה, אז אם מישהי תגיד לבן הזוג "תקנה לי מתנה לחג ותכתוב לי מכתב", והוא ירגיש שזה גדול עליו, הוא יגיד לה "מאמי, אני הכי אוהב אותך. אבל לקנות תכשיט, זה גדול עליי. גם לכתוב אני לא יודע טוב, באמת אעשה הכל בשבילך. אם את רוצה נלך יחד אם זה יעשה לך טוב, אולי תקני לעצמך ואני אביא לך?" ואז יביא לה בערב החג זר פרחים או יתן לה לנוח בזמן שהוא עובד ומנקה. או כל דבר אחר.

אבל כשיש פחות פתיחות, אז אולטימטום (מובן ככל שיהיה), פשוט דוחק את הצד השני לפינה.

ומה שאני מנסה להגיד (ואולי זה לא נכון בכלל), שאולי הצורך שלך במתנה זה סימפטום לקושי אחר.

ואם כן, לא נכון לעשות עכשיו תנאי "בא נראה אם הוא כן יקנה לי משהו ואם כן זה יוכיח שהוא... (תשלימי את החסר)"

אלא לראות בזה כהזדמנות לכך שיש עוד דברים לעבוד עליהם יחד, כדי להגיע למצב שבו את מרגישה אהובה, בלי קשר למתנה לחג או לא.

זה רצון הכי הגיוני ולגיטימי בעולם.

אני פשוט חושבת שיש כל מיני דרכים להגיע אליו

אבל בשביל זה צריך להסתכל לעומק

מי המציא את החג הזזזזזההההה??רוני 1234
איף
זה רק פנטזיה חחחחרקאני

בכל מקרה אין לי משהו קרוב לבית

ורחוק לא רלוונטי עם כל מה שנשאר לעשות פה

אז מה הגאולה הפרטית שקרתה לכם השנה?אנונימית בהו"ל

מחשש לאוטינג כותבת מאנונימי...

אז אני אתחיל...

אחרי שנים של חיפוש...ותקיעות בבית

מצאתי עבודה שתפורה עלי בול

אני כל כך מאושרת ומרגישה סיפוק.

תןדה לה' היה שווה לחכות כי הוא

הביא לי משהו שכל כך  מדויק לי...

ומה איתכן?

לא חייבים משהו גרנדיוזי..

איזשהי גאולה

משהו שהתהפך או השתנה לטובה,

כיתבו לנו: )

פסח כשר לכולן

איזה יופי!מש ממש שמחה בבשילך!! ומצטרפת..אוהבת את השבת

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה


 

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..


 

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית


 

 

פעם ראשונה שיש לנו מטבחון פסח וזה כל כך מקל!מחי
הגעתי לבדיקת חמץ בלי לחץ ועצביםלפניו ברננה!

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.


 

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

 

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

 

ב"ה הספקתי להגיע לפינות שכוחות בבית, ויחסיתהתייעצות הריון
ממש בנחת, 'בזכות' המלחמה שגרמה לכך שאהיה כל כך הרבה בבית בחודש האחרון עם הילדים. ב"ה בעלי איתנו בליל הסדר ולא הקפיצו אותו למילואים, שזה לא ברור מאליו בכלל. ולצד הקושי המטורף בחודש האחרון, הצלחתי לראות גם את הטוב והמתיקות בלראות את הקטנים שלי גדלים ומתפתחים כשהם פה בבית ולא במסגרות.
השנה לא היתה לי שנה של גאולהפה משתמש/ת

אלא של אתגר מתמשך...


אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו


מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...


וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי


הריון קל ולידה במועד של תינוק מתוק ב"המולהבולה
אחרי פג קיצוני בשבוע 26
החלטתי איך אני מתארגנת שיהיה בנחת ההכנותנפש חיה.
מרגש מאוד❤️ בע"ה שתמשיכי ליהנות בעבודה עוד שנים!מתואמת

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

לא יודעת אם זה ממש גאולהמתיכון ועד מעוןאחרונה
אבל ב''ה לפני כמה ימים קיבלתי את התואר פסיכולוגית מדריכה, שזה התואר הכי בכיר בפסיכולוגיה שיש ועבדתי הרבה כדי להשיג אותו וזה משמח אותי מאוד, וגם פותח לי תפקידים חדשים אם ארצה
למישהי יש את המשחק "מי גנב את האפיקומן"?רחללי

משחק קלפים חמוד ממש!

קנינו שנה שעברה במשנת יוסף ולא זוכרים את הכללים של המשחק. אשמח מאוד אם מישהי מכירה ויכולה להסביר

יש באינטרנטזמירות

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

זה לא זה. תודהרחללי
מנסה לכתוב מהזיכרון:קנמון
עבר עריכה על ידי קנמון בתאריך י"ד בניסן תשפ"ו 12:49

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון


 

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

תודה רבה!!!רחלליאחרונה
בקבוקים ומשאבות בפסחשמ"פ
אז יודעת שזה קצת מאוחר אבל מה אתן עושות עם הבקבוקים וחלקי משאבה בפסח ? 
בדיוק שאלנו רב לגבי משאבהמאוהבת בילדי

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

מצויןשמ"פ

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

משתמשים רגיל, מנקים טוב, שוטפים עושים סטריליזציהכורסא ירוקה

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

לא יצא לי להשתמש במשאבה בפסחהשם שליאחרונה

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

צריכה תפילהחנוקה

לא יכולה לפרט.

צירופי מקרים לא סבירים.

הסתבכות כלכלית בזמן ההכי לא נכון.

אתגרים שונים עם 3 ילדים 

מצב רפואי ונפשי סבוך

הכל ביחד

אה וערב פסח כמובן

מרגישה כמו בני ישראל לפני ים סוף

צועקת אל ד' מהבוקר, מרגיש צורך לעורר רעש בשמיים.

אם מישהי מוכנה כשקוראת לבקש מד' שישמע לתפילתי ויעזור למשפחה שלי אודה לה מאד

תודה!חנוקה
אמרתי פרק תהילים לזכותךמאוהבת בילדי

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

תודה רבה!חנוקה
בשורות טובות🫂יעל מהדרום
תודה אתן עוזרות ממשחנוקה
חיבוק❤️❤️❤️בארץ אהבתי

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתואמת

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

חיבוק וכח!!!מרגרינה

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡

❤️שמ"פ
מתפללת שתראי ישועות !
אמרתי פרק תהילים לזכותך🫂סטודנטית אלופה
שתזכו לישועות גדולות בקרוב ולגאולה הפרטית והכללית❤️
בטח בטח וחיבוקקקקשירה_11
מתפללת איתך. חיבוק!!ליני(:
לבי איתך. גם בתפילות♥️ בשורות טובות בעז"ההמקורית
🫂🫂רקאני
אמרתי פרק תהילים🩷nik
מברכת אותך שתראי ישועות בקלות ובמהרה!!
אמרתי פרק תהילים לשמיעת תפילתך, בשורות טובות♥️עדינה אבל בשטח
אמרתי פרק תהילים. השם יברך אתכם בטוב!קנמון
אמרתי תהיליםצלולה
מתפללת שתראו ניסים בכל התחומים♥️
מתפללת איתך לכל הטוב בעז"הזברה ירוקה
מצטרפת לתפילות.. ישועת ה' כהרף עין!אוהבת את השבתאחרונה
והבוטח בה' חסד יסובבנו!

אולי יעניין אותך