ב"ה בעלי באמת מקסים, אבל יש לו שריטה - הוא ממש משתגע מלכלוך ומבלגן.
הוא קיבל את השריטה הזו מחמותי המקסימה (באמת!)...
גם אני מסודרת ונקייה מאוד, אבל עם הילדים זה ממש קשה לי. אני לא משתגעת אם יש בלגן או לכלוך. אני מעדיפה ליהנות עם הילדים ולאפשר להם לחיות יותר בזרימה, וגם לשמור על הכוחות שלי.
אבל לבעלי זה ממש ממש קשה. הוא כל יום חוזר הביתה ומשתגע.
ובעיקרון כשהוא עם הילדים הוא כל הזמן במרדף אחרי הסדר והניקיון.
הוא בעיקרון אומר שהוא לא בא בתלונות כלפיי, אלא רק פורק את הקושי שלו (וזה מחרפן כשלעצמו כשזה כלללל הזמן...) אבל הוא גם כל הזמן נותן לי טיפים איך לשמור על הסדר והניקיון, וזה טיפים שקשה לי איתם.
כי הקטן שלי כלללללל הזמן רק רק על הידיים, וקשה לי להניח אותו על הרצפה שיצרח רק כדי להבריק את הבית.
וגם ברגע שהוא שנייה על הרצפה ולא צורח - כל המדפים שבהישג ידו מתרוקנים מתכולתם
ואני גם ממש אוהבת לבשל ולאפות עם הילדים, והכול ביד אחת, כי השנייה תפוסה בקטני, אז זה גם קשה.
ולגדול יש דמיון מפותח והוא אוהב לבנות לעצמו בתים וחנויות וכל מיני דברים, וממש בא לי לאפשר לו משחק בריא כזה. כשבעלי איתם הוא לא מרשה לו לעשות דברים מבלגנים.
בקיצור, לא יודעת בדיוק מה אני רוצה. אולי רק לפרוק, אולי שתגידו לי שאני הצודקת ולא בעלי, אולי טיפים איך כן לשמור על בית מסודר ונקי למרות כל הנ"ל...
(אם כי ככל שהם מתבגרים אנחנו מגלים יותר הבדלים ביניהם...)