בעל חולה סדר וניקיוןאמא טובה---דיה!

ב"ה בעלי באמת מקסים, אבל יש לו שריטה - הוא ממש משתגע מלכלוך ומבלגן.

הוא קיבל את השריטה הזו מחמותי המקסימה (באמת!)...כאילו מוציא לשון

גם אני מסודרת ונקייה מאוד, אבל עם הילדים זה ממש קשה לי. אני לא משתגעת אם יש בלגן או לכלוך. אני מעדיפה ליהנות עם הילדים ולאפשר להם לחיות יותר בזרימה, וגם לשמור על הכוחות שלי.

אבל לבעלי זה ממש ממש קשה. הוא כל יום חוזר הביתה ומשתגע.

 

ובעיקרון כשהוא עם הילדים הוא כל הזמן במרדף אחרי הסדר והניקיון.

 

הוא בעיקרון אומר שהוא לא בא בתלונות כלפיי, אלא רק פורק את הקושי שלו (וזה מחרפן כשלעצמו כשזה כלללל הזמן...) אבל הוא גם כל הזמן נותן לי טיפים איך לשמור על הסדר והניקיון, וזה טיפים שקשה לי איתם.

 

כי הקטן שלי כלללללל הזמן רק רק על הידיים, וקשה לי להניח אותו על הרצפה שיצרח רק כדי להבריק את הבית.

וגם ברגע שהוא שנייה על הרצפה ולא צורח - כל המדפים שבהישג ידו מתרוקנים מתכולתםצוחק

ואני גם ממש אוהבת לבשל ולאפות עם הילדים, והכול ביד אחת, כי השנייה תפוסה בקטני, אז זה גם קשה.

 

ולגדול יש דמיון מפותח והוא אוהב לבנות לעצמו בתים וחנויות וכל מיני דברים, וממש בא לי לאפשר לו משחק בריא כזה. כשבעלי איתם הוא לא מרשה לו לעשות דברים מבלגנים.

 

בקיצור, לא יודעת בדיוק מה אני רוצה. אולי רק לפרוק, אולי שתגידו לי שאני הצודקת ולא בעלי, אולי טיפים איך כן לשמור על בית מסודר ונקי למרות כל הנ"ל...

יקרה!! זה מאד לגיטימי מה שקורה בבית שלך!מקסיקנית

ב''ה בית של ילדים!! ושל שמחה!!

אני הייתי עושה כמה דברים:

1. אומרת לו כמה קשה לי אבל בצורה של לי קשה, לא בצורת תלונה

2. אומרת לו שאני מבינה מאד מאד טוב את הקושי שלו ושהוא רגיל לבית מסודר ונקי כל הזמן

3. לשאול מהו הדבר שהילדים מבלגנים שהכי מפריע לו ולעמוד על זה כל הזמן, כשאבא נמצא מכבדים אותו ולא עושים את זה ,וכשהוא לא נמצא שיעשו אבל מסדרת הכל לפני שחוזר

ככה לבוא לקראתו קצת, שיבין שחשוב לך מה שהוא מרגיש

4. להגיד לו בצורה יפה ובשעה הנכונה שאת מבינה שסתם פורק וגם נותן טיפים ולא מתלונן אבל זה מכביד עלייך כי את כ''כ אוהבת אותו שרוצה שהכל יהיה מושלם בשבילו, אז שימשיך לפרוק אבל שיוריד קצת את המינון

 

ורואים מההודעה כמה אמא ורעייה מדהימה את!!חיוך

תודה לך על התגובהאמא טובה---דיה!

1. הוא יודע, אבל לא מפסיק לתת לי טיפים שכאילו יקלו עליי לסדר... (כמו לא לתת לילדים לשחק חחח)

 

2. צודקת.

 

3. מרגיש לי שזה כאילו ליצור להם פחד ממנו... כאילו אי אפשר לעשות לידו כל מיני דברים. היום הבן שלי שאל אותי: "כשאני עושה ככה זה מבלגן?" אז אמרתי לו: "לא ממש, זה בסדר" ואז התלבטתי אם להוסיף " אבל אבא לא אוהב שאתה עושה ככה, אז כשהוא בבית עדיף לא לעשות"

 

4. כשאני אומרת לו הוא מוריד את המינון ואז זה חוזר. זה באמת קשה לו! נראה לי שהבעיה היא שהוא תמיד מצפה שזה ישתנה מתישהו, ולא מפנים שזה פשןוט ככה.

אולי לספר לבעלך על מה שהילד שאלכתבתנו
בלי להוסיף ובלי לרמוז, לפעמים סיפור כזה כאילו תמים ופתאום הוא יכול להבין שאולי הוא קצת האבא שמפחדים לעשות לידו דברים.
ואולי הוא לא יבין וזה בסדר, אני מניחה לפי התיאורים שלך שהוא מרעיף עליהם הרבה יחס טוב וחיובי בזמנים שהוא איתם ככה שזה יתאזן.


בעניין התפעול של הסדר-
דבר ראשון לא לאגור פיצ'יפקס. לשמור משחקים טובים ועמידים, ולא צריך כמויות בלי סוף. בסוף הרבה פעמים המשחקים שחוזרים ומשחקים בהם הם לא רבים. אז את אלה לשמור ומהאחרים להיפטר.
דבר שני, לסדר אותם באופן שהגיוני וקל לילדים לאסוף. למשל כל הכונניות עם מגירות שהן למעשה מעין ארגז פלסטיק מאיקאה ודומיהם. אם צריך להדביק על כל מגירה מה אמורה להכיל (לצלם את המשחק, להדפיס צבעוני ולתלות עם מסקינטייפ על החזית). חוסך לך להגיד לאן להחזיר כי הם יכולים לראות בעצמם.
כל מיני צעצועים גדולים יותר כמו בובות, משאיות גדולות יותר וכד' בקופסא ענקית כלשהי או ספסלי אחסון, שזורקים פנימה הכל.
דבר שלישי, אם בכל זאת יש הרבה וקשה להיפטר- שהמשחקים הזמינים יהיו 3-4 בגובה שאפשר לקחת לבד, השאר גבוה, ולהחליף פעם בשלושה ארבעה שבועות. ככה מגוונים ומשתמשים יותר בכאלה שאיכשהו יותר שכוחים.



וגם פעם הייתי בבית שהמשפטים הבאיםכתבתנו
היו ממוסגרים בו-
(לא ציטוט מילה במילה ואולי בסדר הפוך)

הבית הזה מבולגן מספיק כדי שיגדלו פה ילדים שמחים
הבית הזה מסודר מספיק כדי שיגדלו פה ילדים בריאים
אהבתי בעלי יזדעזע חחחאמא טובה---דיה!


הוא באמת אבא מקסים ובטוב עם הילדים,אמא טובה---דיה!

אבל דווקא אנחנו חושבים שזה טוב שיש קצת מורא מאבא, אז הסיפור דווקא יחזק אותו. 

עדיין אני לא חושבת שצריך *לפחד* מאבא, אבל כן לירא ממנו.

ובאמת הבית שלנו יחסית מסודר,אמא טובה---דיה!

אבל הוא משווה לבית של ההורים שלו, ששם אם נופלת טיפת רוטב על הרצפה כולם נזעקיםבוכה/צוחק

אצלנו זה בדיוק אותו דבר 😂לא מחוברת
ההבדל הוא שאני מאמינה בבלאגן של ילדים.
אני ממש חושבת שאסור לרדוף אחרי ילד עם מטלית
חשוב לתת לו לבלגן.
כרגע הגענו לפשרה שבאמצע היום מנקים ומסדרים פעם אחת (שותים קפה ונהנהים מבית נקי) ועוד פעם אחרי שהקטנה הולכת לישון. שאר הזמן אני לא נוגעת ולא מנקה כלום כלום. והוא משתדל מאודדד
גם אני משתדלת לסדר כמה שאני מצליחה באמצע היום, אבלאמא טובה---דיה!

בעלי מגיע רק בערב, ועד אז מתבלגן בחזרה... ואז הוא ישר מתחיל לסדר וזה גם לפעמים מרגיש לי ביקורת נגדי, כי תמיד כשהוא מתחיל לסדר ולנקות הוא כזה נאנח על מצב הבית (לא על זה שהוא צריך לנקות!)

 

אני גם משתדלת לסדר לפני שהוא מגיע כדי לשמח אותו, אבל זה מצליח עד גבול מסוים...

מה הכי מתבלגן? אולי נוכל לעזור לך עם טיפיםהמקורית
מעולה שגם הוא לוקח חלק
כל הצוהריים.אמא טובה---דיה!

גם מהדברים שאני עושה, כי לא מספיק פנויה וזמינה לעבוד מסודר (בכל זאת עושה הכול עם ילד אחד ש"עוזר" וילד אחד על הידיים), וגם מהמשחקים שלהם...

 

הוא ממש שותף מלא בתחזוקת הבית ב"ה...

היי עונה על משהו אחדעוד אחת!
באמת בית זה לא מוזיאון וילדים צריכים לחיות בסביבה נעימה ולא לחיות בלחץ כל הזמן על הבלאגן.. זה הכי טבעי לבלגן.

# הייתי עובדת עם הילדים לסדר אחריהם.

#אני ממש משתדלת חצי שעה לפני שבעלי מגיע קצת לאפס את הבית.
בסוף זה מבאס אחרי יום שלם בחוץ להגיע לבית מבולגן.. זה לא שהוא מתלונן, פשוט יותר נעים להיכנס לבית מסודר.
לא חייב עכשיו להשתלט על כל הבית. אפילו שהשיש יהיה נקי ולהכניס מסודר את הכלים לכיור, שהמשחקים של הילד יהיו מרוכזים יותר ולא מסתובבים בכל הבית, שהמיטה בחדר תהיה מסודרת.
לא דברים שדורשים הרבה מאמץ. פשוט להראות לבעלך שחשוב לך גם הסדר , שיתמקד בך ובילדים כשהוא חוזר ולא בבית..

בהצלחה! גם בעלי יותר מסודר ממני.. לומד לשחרר עם הזמן ואני לומדת להיות מסודרת יותר
מסכימה עם כל מילה שכתבת. יישר כחהמקורית
נראה לי ש-מתנות-קטנות
א. לדבר על ה ביחד
לקבל את השוני שלכם ולהבין שלכל אחד צרכים שונים בנושא

ובכל זאת כל אחד יחשוב מה הוא יכל לבא לקראת השני-

בערב לפני שהוא בא היתי עוה משהו ממש מינימלי אבל שעושה תחושה טובה-
לטאטא את כל מה שמפוזר ברצפה לפינה אחת צדדי.
אפילו בלי למיין עדיין אם אין זמן
רק לראות רצפה פנויה עושה נעים יותר בעין
כנ''ל בשייש- רק לרכז את הכלים בכיור או בערמה בצד ושיהיה מרווח פנוי קצת


וכמובן גם הוא שיחשוב מה הוא יכל לעשות עבורך לתת לך תחושה משוחררת יותר
באיזה שעה הוא מגיע?לא מחוברת
ממש באמצע היום אני לא חושבת שזה ככ ריאלי לסדר את הבית. גם זה מיותר אם עוד שעתיים מסדרים שוב.
אני כן חושבת שהוא צריך קצת שינוי מחשבתי.
וגם שיגיד מה הכי מפריע לו. אם זה לכלוך? כתמים על הרצפה? אז הגיוני ממש לנקות קצת לפני שהוא מגיע. אבל אם זה ברמת הבלאגן נראה לי לא ככ תואם מציאות..
אפשר אולי להחליט איזה משחקים משחקים עד שאבא מגיע ולסדר אותם עד שהוא חוזר. אבל לדעתי זה חבל ואני כן הייתי רוצה לתת לילדים שלי לשחק במה שהם רוצים בלי להתחשב בבלאגן.
הוא מבין שהלחץ סביב זה הוא לא טוב?
הוא מבין שילדים מבלגנים?
הוא לא רואה שזה די לרדוף אחרי עצמו לסדר אחרי כל דבר?
ושאלה אחרונה החדר שלכם מסודר? אולי זה יעזור שכשיחזור יכנס רגע לשם לנקות את הראש
מגיע בשבע.אמא טובה---דיה!

אולי אני באמת צריכה יותר להתאמץ כעל החצי שעה לפני שהוא מגיע, למרות שלא מבינה איך. אני באמת מתאמצת ולא מצליחה

 

החדר יחסית מסודר, באמת רעיון

אז אולי לעשות הרגל עם הילדים שמסדרים את הביתלפניו ברננה!
לכבוד אבא שמגיע?
בלי לרדוף אחרי זה כל הצהריים רק רבע שעה קודם..
זה קשה שיש כל היום בידיים, מזדהה ושולחת חיבוק!
את עובדת קשהoo
מטפלת בילדים לבד עד הערב, בטח שקשה גם לסדר אחריהם.

מזכירה לי תקופה שהייתי עם שני קטנטנים ובעלי היה חוזר בערב ומתלונן על הבלגן.

היום אני עם פעוט בן 3 ושבעלי חוזר אחרי שעה שלא היה, הבית יכול להיות בלגן, אבל הוא לא מתלונן ופשוט מסדר.

פשוט הרגלתי אותו לעובדה שילדים מבלגנים ומי שיש לו כוח שיסדר (בלי תלונות)
ומה אם להגדיר מקום שהוא מיועד לבלאגן?פאף
אצל ההורים שלי הייתה פינה שבתור ילדים היינו מסדרים פעם בשבוע, שאר הזמן -לא הייתה רצפה...אבל את שאר הבית לא בילגנו (לפחות לא מאוד😅)
הבית לא כזה גדול חחחאמא טובה---דיה!

בעיקרון בעלי הציע שנעשה דבר כזה בחדר ילדים, ובאמת הגדול לפעמים משחק שם, אבל זה ממש לא נוח להיות שם כל היום... הכי נוח להיות בסלון...

אז אולי להסביר להםפאף
שבחדר שלהם מותר לעשות מלא בלאגן, ואת הסלון מסדרים לפני שאבא בא כי זה מפריע לו בעיניים, לא בקטע שיפחדו ממנו אלא בקטע של לכבד אותו...ולעשות את זה מתוך שיתוף פעולה עם בעלך, שאם הוא מגיע והסלון ממש מבולגן שיעיר על זה בצורה משחקית-''אויי לא! כמה בלאגן יש לי בעיניים😱זה עושה אותי כל כך מבולבל! בוא נעביר את כל הבלאגן מהר מהר לחדר שלכם!"
תגידי לו בית מבולגן זה בית שחיים בורק טוב!
גדלתי בבית שהיה די אסור לשחק בסלון ולהביא שמיכות לסלון וזה היה לא כיף. קראנו לסלון המוזיאון..
עשינו הכל בחדרים, ורוב היום היינו כל אחד בחדרו וקצת אחד אצל השני. וזה משפיע על האווירה בבית.

לא צריך להפוך את הבית לאי חורבות. אבל כן להוציא משחקים ולפעמים כמה ביחד (בובות עם כלי אוכל, מגנטים עם חיות וכו). ולהבין שזו ההתפתפחות הנצרכת לילדים. אי אפשר רק לשבת כל היום עם ספרים בשקט.
אחרי שמבינים את זה, צריך לקבוע כללים איך פעם ביום נניח מאפסים את הבית לגמרי. או מה עושים כשמסיימים עם משחק וכו.
אבל זה מה שהוא טוען, שהוא גדל בבית כזהאמא טובה---דיה!

וזה הכי טוב... אז אני לא מצליחה לומר לו שבריא לילדים לגדול בבית לא מידי מסודר...

טיפ (שלא קשור לסדר) שאולי יכול לעזורהמקורית
כשגבר רוצה תחושה של 'שליטה' הוא מתחיל להעיר. וכשהוא מקבל תחושה שיש לו say, והוא חשוב, ויש לו מקום, הביקורת יורדת. כי הוא לא צריך 'לקחת' אותה בכח.

אולי אני בכלל לא בכיוון, וזה באמת הרגל, אבל בעלי לא גדל בבית מרקחת, וכשעולה לו מה שאומרים - הוא מתחיל להעיק ולהרעיף ביקורת. כמו טמגוצ'י שמצפצף
זה נראה לי ממש ההרגל...אמא טובה---דיה!

גם אחים שלו יצאו ככה (האחיות קצת פחות...)

ייתכןהמקורית
בלתקאני10
גם בעלי ככה קצת. לא ברמה של בעלך, אבל הוא לפעמים לא נותן לילד משחקים מסוימים כי זה מתבלגן 🙈 אני משתגעת מזה...
והוא משתגע ממני שאני נותנת לילד לבלגן 🤷‍♀️
אני פשוט אומרת לו - כשהוא איתך אתה מחליט כשהוא איתי אני מחליטה.. זה הכל.
מי שאחראי על הילד באותו רגע מתנהל בצורה שנוח לו, וכשהשני לוקח את האחריות על הילד הוא מקבל את הזכות להחליט איך מתנהלים.
גם אצלי יש לו בקשות - רק תחזירו לקופסה, רק תביאי לו את המשחק בלי הקרטון (שלא יהרס), רק..
ולפעמים אם זה זורם לי אז אחלה, אבל ככלל אני מסבירה לו שבשבילי זה פוגם בזמן איכות עם הילד להיות עסוקה בתודעה כל הזמן מה לסדר ואיך, וגם אם משהו נהרס שסתם ככה לא היה אכפת לי, אני חושבת על התגובה המבואסת שלו ונלחצת ממש. ולא בא לי שהזמן עם הילד יהרס, אז מבחינתי אני אומרץ אם מה שעושה לך טוב בזמן איכות עם הילד זה לרדוף אחריו ולסדר - מעולה, תהנה.
לי זה לא עושה טוב אז פשוט לא מתאמצת על זה.

גם משהו שחולי סדר לא מבינה, זה שבשבילם זה "רק להכניס לקופסה" או "רק להעביר מגבון" כי זה כל כך בתודעה שלהם כל הזמן ומציק להם בעין אז לסדר או לנקות זה פעולה קטנה שעוזרת להם
ומי שהוא לא חולה סדר ונקיון הרבה פעמים לא רואה בכלל את הדבר שמציק להם ולהחזיק את זה בראש ממש מפריע להתרכז בדברים אחרים כי אתה כל הזמן רק עסוק בדבר האחד שהם ביקשו לשים לב אליו
כתבת יפהדפני11
הבעיה היא שבעלי מנסה להקנות לו הרגליםאמא טובה---דיה!

ואומר לו כל הזמן: "בבית שלנו עושים כך וכך"

ותמיד אני אומרת לו שהוא לא יכול להגיד את זה על דברים שאין סיכוי שאני אעמוד בהם... והוא חושב שאם הוא יגיד לו את זה הרבה אז גם כשהוא יהיה איתי הוא יתנהג ככה, וזה לא עובד כמובן....

 

בעיקרון אני ממש מסודרת ונקייה, אבל יש לי עוד המון דברים וזה לא בראש סדר העדיפויות.

 

מבחינת בעלי - שהילד יצרח שעה ושהבית יהיה מתוקתק. מבחינתי ממש לא...

זאת בעיה אבל היא לא שלךאני10
כי את תתנהלי כמו שאת חושבת ומאמינה, ובאיזשהו שלב הילד שעם אבא מתנהגים בצורה אחת ועם אמא אפשר אחרת.
הבעיה היא של בעלך שהאמירה "בבית שלנו עושים איקס" תהפוך לחסרת משמעות עבור הילד שלו..
ואם הוא כן מתכוון שגם את תעמדי במה שהוא אומר לילד אז זה לא הקניית הרגלים אלא נסיון לחנך אותך דרך הילד וזו בעיה אחרת לחלוטין..

למה מפריע לך שהוא אומר לו את זה הרבה בתקווה שהוא יתנהג ככה תמיד ושזה לא עובד? כאילו איזה מהחלקים מפריע לך? שאומר הרבה או שזה לא עובד?

ואת לא צריכה להתנצל על סדרי העדיפויות שלך הם בסדר גמור ובריאים מאד.
זה לא אומר כלום על בעלך, לאנשים טובים ובריאים לפעמים יש סדרי עדיפויות שונים, וכל עוד מכילים את זה הכל בסדר. הבעיה היא כשלא מכילים ומנסים לחנך את השני. אם אתם לא שם הכל טוב.
הוא אכן מתכוון שאני אעמוד בזה...אמא טובה---דיה!

הוא אומר את זה כדי לעזור לי, אבל זה לא עובד. כי אין לי כוח לעמוד עם הילד על הכללים האלו...

אבל זה לא עזרה. זה חינוך שלךאני10
אני מבינה שהוא עושה את זה מכוונה טובה. אבל זה לא נשמע שזה יוצא טוב בסוף, רק מלחיץ אותך יותר וגורם לך להרגיש רע ותחושת אשמה שהילד שלך בן 3 לא אוסף לבד את כל הצעצועים.
אני גם בהתחלה ניסיתי לעמוד בכל מה שבעלי רצה ושהילד לא יבלגן ולא ילכלך, ורק ראיתי שזה עושה אותי לחוצה ועצבנית באופן כללי וגם מול הילד.
חשבתי עם עצמי מה מתאים לי ומה לא ודיברתי איתו בצורה נעימה ומכבדת והבהרתי לו כמו שכתבתי לך - כשהוא איתו שיעשה מה שהוא רוצה, שאני איתו, אני מתנהלת איך שמתאים לי.
זה קשה לו. לפעמים מאד. הוא יכול לעבור ליד ולהתחרפן מבפנים ממה שהוא רואה, ולפעמים גם מעיר.. אני פשוט מזכירה לו בחיוך - עכשיו אני איתו. כל אחד בדרך שלו. זה הכל.
גם הוא לא היה רוצה שכל היום תטיפי לו שהוא לא מספיק עם הילד ודואג מדי לנקיון, נכון?
אז למה לכיוון השני זה בסדר?
פשוט תפסיקי להרגיש אשמה כי את לא ❤
תודה רבה!אמא טובה---דיה!

ותודה על ההזדהות....

❤❤אני10
אבל גם לך יש אמירה בביתמיקי מאוס
הוא לא צריך לעזור לך להיות כמוהו...

אתם צריכים ביניכם להגיע להסכמה מה הכללים. חבל לבלבל את הילדים ולסחוב את המתח הזה

זה בסדר שיהיו כללים אחרים כשהוא שומר עליהם ואחרים כשאת, אבל לא טוב שכל אחד מנסה לגרור את השני לכיוון שלו

בקיצור- שבו יחד, תחליטו מה הדברים החשובים, ואיך זה מתבצע. יכול להיות שיקח זמן עד שתגיעו לסידור שיתאים לשניכם אבל כדאי להמשיך לחפש אותו ושזה יהיה מוגדר וברור
טוב זה שרשור מעניין אני חייבת להגיד ומציעה לך נקודחובזה
מבט קצת אחרת
א. קודם כל הכרת הטוב על זה שסדר וניקיון חשובים לו והוא יודע יוזם ועושה כדי שיהיה נעים בבית
ב. לשחרר את הפחד של איך הילדים יגדלו הצילו של אבא חולה ניקיון או בצילו של בית עם כללי סדר נוקשים וברורים
הנטייה היום היא לאפשר לילדים כמה שיותר חופש אף אחד עוד לא הוכיח שזו אכן שיטת החינוך הכי נכונה ומוצלחת
מה שכן הוכח זה שכבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימך
אז כמה שיותר ננחיל להם כיבוד הורים רק נטיב איתם
ובעיניי זו נקודת המבט שצריכה להיות לך וממילא גם להם על הסיפור הזה
למשל
אנחנו עכשיו מסדרים את הבית מהר מהר לכבודו של אבא
כשאבא בבית משחקים רק בפינת המשחקים כי זה כבודו
עם אבא משחקים במשחקי קופסא
וכו וכו' וכו'
ילדים הם נשמות טובות וברור לי שברגע שמרוממים את זה למקום של כיבוד הורים הם ירצו לעשות את זה כי הם צדיקים
אולי אפשר גם לחזק אותם בסיפורי כה עשו חכמינו על מצוות כיבוד הורים וכמה שהיא יקרה לפני הקב"ה
ומה שיפה זה שיש לך את הזכות ללמד אותם את המצווה הזו בלי לדרוש כבוד לעצמך
אבל אין ספק שברגע שהם יהיו כאלו את גם תרוויחי מזה
יכול להיות שקל לי לכתוב ככה כי אני קצת במקום של בעלך בתור זו שחשוב לה סדר וניקיון בבית
אבל אני גם כמעט האחראית הבלעדית עליו אז זה קצת שונה
אבל קל לי להבין אותו כי גם אצלי מצב הרוח מושפע בקשר ישיר למידת הסדר והניקיון בבית
עם השנים אחרי הרבה עבודה פנימית למדתי פשוט לקבל שזו אני ואין לי מה להילחם בזה ודווקא הקבלה הזו מאפשרת לי לצמוח בנושא ומידי פעם ברגעי חסד לחיות בשלום גם עם בלאגן(ולכן גם אולי קצת קשה לי לשמוע את רוח הדברים שעולה מהשרשור כי יש דברים שהם בנפשנו והם עבודת המידות שלנו לכל החיים ולכן זה לא יפתר בלהגיד שילדים צריכים לשחק וצריך לאפשר להם את זה)
אז חשוב לכבד את המקום הזה ולאפשר אותו
ונתנו לך פה המון עצות פרקטיות לאיך לאפשר יותר מרחב של סדר
מוסיפה רק טיפ קטן
אני בזמן הערות של הילדים לא מתמקדת בסדר משחקים בעיני זה בזבוז זמן
אז מה כן?
1. לנסות להקנות הרגלים של לאסוף בסיום משחק(הרגל מצויין בעיני שמלמד ערך לשמירה על חפצים ואחריות אישית)
2. עושה מטלות שנשמרות למשל שוטפת כלים,מפנה מתקן, מקפלת כביסה מרימה לארונות ,מפעילה מכונה
בקיצור זו הפואנטה
ואז ברגע שהילדים נרדמים מנקה שולחן מטאטא את כל הבלאגן לפינה ומשם מתקדמת הלאה
איזה תגובה יפה.מיקי מאוס
אני ממליצה ממש לתחום את המשחקים
הכי טוב אם אפשר פיזית בחדר אחד או פינה מוגדרת, אפילו מגודרת פיזית

זה מקל על הסדר
מקל על החינוך- הרבה יותר פשוט לדרוש מהם שלא יחרגו מהמקום מאשר שלא יבלגנו
וגם יקל על בעלך לשחרר קצת- שבאזור המשחקים יהיה מבולגן במהלך היום אבל רק שם
רק אומרת שזה לא תמיד עוזר...מתואמת
אצלנו יש פינת משחקים מוגדרת בסלון, ועדיין בסוף היום כל הבית מבולגן... (לא רק במשחקים - גם ביצירות, באוכל, בבגדים ובילקוטים שלא הוחזרו למקום...)
אני יודעת שלבעלי זה לא נחמד לחזור לבית מבולגן (אבל לא ברמה של בעלה של @אמא טובה---דיה! - אצלו דווקא החינוך לסדר שקיבל בבית גרם לו להיות די הפוך מזה...) - אבל זה מה יש.
משתדלת בסוף היום, כשכולם כבר במיטות (וזה אחרי שבעלי חוזר בדרך כלל) להשליט סדר בבית, ברמה שכוחותיי מאפשרים לי באותו יום, וזהו.
אם אתחיל "לרדוף" אחרי סדר וניקיון במשך היום - זה יתיש אותי נורא, ויוציא את כל הכיף והשמחה שיש לילדים...
ברור.. אבל זה מקל לדעתימיקי מאוס
אפילו בשבילי, לפעמים מסתפקת בלהעיף הכל לחדר המשחקים ונהיה לי אור בעיניים
אבל בטח בשבילם - אני יכולה לבקש ולצפות שזה גם יתבצע שהם יעבירו הכל לאזור התחום, פחות מעשי לבקש שיסדרו ממש (אצלי עוד קטנים)
לי זה ודאי מקל.מתואמת
וכן, ברור שיש קצת פחות בלגן ממה שהיה בעבר, כשלא הייתה לנו פינת משחקים, אבל אי אפשר לבנות על זה לגמרי...
הבן שלי אוהב לבנות לעצמו בית מהכריות של הספה.אמא טובה---דיה!

כשבעלי רואה את זה הוא על סף עילפון....

מאוד מזכיר את הבן שליאני זה א
הבן שלך.. והאמת שלי יש חצר אז שולחת אותו לבנות מחנה בחצר ולפעמים כשרוצים לבנות דוקא בבית מבקשת שאחכ יסדרו אחריהם לרוב זה עובד..
והבית שלי קטנטן ובגלל זה גם ממש מפריע לי בלגאן פעם הייתי מעירה הרבה יותר עם הזמן למדתי לשחרר קצת בעל כורחי וגם הילדים למדו שלאמא חשוב סדר אז משתדלים לסדר.. לא ברמה של מוזאון אבל ברמה שמאפשרת לנשום. נגעד כשכל אחד משאיר נעליים ותיק בסלון כבר הכל בלגאן אז מבקשת שיקחו לחדר ושם נניח פחות מפריע לי אם זה זרוק ברצפה או תלוי במקום..
וואו, אהבתי את התגובה שלך.אמא טובה---דיה!

תודה! אני אשתדל להסתכל על זה ככה באמת. זה נראה לי חשוב...

אצלנוoo
יש דברים של סדר ונקיון שבעלי יותר מקפיד ויש דברים שאני מקפידה יותר.

מה שהכי חשוב בעיניי זה שהבית יהיה נעים מבחינת האוירה ולכן צריך להמעיט בביקורת או טיפים תמידיים או בקשות תמידיות לגבי שמירה על נקיון וסדר.
לכן מי שחשוב לו הסדר, יכול לסדר ולנקות במקום לבזבז את הזמן והאנרגיה בדיונים מתישים.
סליחהסליל
אם אני טועה, אבל הילדים שלך בני שלוש ושנה? או שאני מתבלבלת.

כי אם כן, בעיניי לא רלוונטי לסדר איתם לקראת אבא, או לעשות איתם את העבודה.

זה צריך להיות נטו עבודה שלך מול בעלך במישור הזוגי, כמו כל מצב שיש בו חוסר הסכמה.

אולי לנסות להבין מה הכי מפריע לו, ודווקא בזה להתמקד. כי באמת לא חושבת שאפשר הכל. וממש להעביר את מה שאת מרגישה, ומה ש*לך* קשה, לא בהאשמה כלפיו.
כן, אלו הגילים.אמא טובה---דיה!

בן השלוש יכול להבין את זה, לא?

אבל קשה לי לגרום לו לסדר...

יכול להיותסליל
שהוא מבין מילולית.
אני לא חושבת שזה גיל שאפשר ונכון לגייס בשביל אבא.

אפשר להרגיל לסדר כי שיחקת, אבל בגיל כזה גם ככה אין לי ציפייה שיצליחו לסדר הרבה, בטח לא לבד.
את מעודדת אותי,אמא טובה---דיה!

כי חשבתי שזו בעיה שלי שאני לא מצליחה לךלמד אותו לאסוף הכול לבד. (הוא תמיד רוצה שנאסוף ביחד ואז כן אוסף, אבל בזמן הזה הקטן הופך את כל הפינות הסמוכותבוכה/צוחק)

תחשביסליל
שלסדר זו גם ככה משימה לא כיפית.
תראי כמה שרשורים נפתחים כאן, של נשים בוגרות שקשה להן להרים את עצמן לסדר.
אז גם לילד זה מאתגר.
גם אם זה לא אתגר פיזי.

אז אפשר לנסות להפוך את זה למשחק, לסדר ביחד, להציב משימות קטנות ומוגדרות, לשים שירים. אבל לא להעביג אליו את כל האחריות לזה
טוב שאתן אומרות ליאמא טובה---דיה!

גם @יראת גאולה

כנראה עד עכשיו הוריתי לו הוראות לא תואמות גיל...

הגזמת 😅יראת גאולה
בגיל הזה מסוגלים לעזור לך לאסוף, וגם זה למשהו תחום וספציפי,
אין סיכוי שהוא יאסוף לבד... אולי בגיל 5...
אבל לפעמים מספיק לשבת על הרצפה, ולומר לו תביא לי את כל האדומים, תביא לי את המכונית שנסעה רחוק לשם... ואז את לא התאמצת והוא כן עזר לך.
באמת ממש קטניםהמקורית
אם כך, צריך להבין שזה גיל כזה ואין מה לצפות מהם.
אבל כן לדעתי לצמצם בכמות המשחקים שיש בחוץ בכל דקה נתונה, ואם מוציאים חדש אז להחזיר את הקודם.
טוב את מזכירה לי אותי רק הפוךאני זה א
אני החולת ניקיון וסדר ובעלי נקי ומסודר אבל באיזון..
אתחיל מהסוף בעיני אין בעיה שיש דברים שעם אבא אי אפשר ועם אמא כן והפוך גם אצלי יש,דברים שבעלי מאפשר ואני פחות וזה דוקא שומר על איזון בעיני.
ואולי לנסות לייצר אזור שבו אפשר שיהיה בלאגן של משחקים בלי שחייב לסדר מיד.ומנגד מקום שבו תמיד מסודר ושם אם לוקחים משהו מחזירים למקום בסיום השימוש
גם לבעלי מאוד חשוב הסדר והניקיוןמתמטיקס

אבל כשיש ילדים צריך לשנות גישה. בזמן הצהריים אני ממש לא מקפידה על הסדר והניקיון (כשזה בתוך משחק). כן מקפידה שהילדים יאספו את המשחקים לפני ארוחת ערב.

את כל היום עם הילדים ומתפעלת אותם, מאוד הגיוני שבסוף היום הבית יהיה הפוך. אם יש לך כוח חצי שעה בערב לאפס את הבית זה באמת נחמד ויהיה לו כיף לחזור הביתה לבית מסודר אבל גם מאוד הגיוני שבסוף יום כשהוא מגיע הוא יסדר את הבית ואת לא צריכה להרגיש אשמה בכלל. ככה זה בית עם ילדים ולא בריא לילדים לגדול כשכל הזמן רודפים אחריהם עם סמרטוט (וגם זה סתם מתיש כי בסוף עד שהילדים הולכים לשיון אי אפשר באמת לסדר שיהיה מתוקתק)

גם לבעלי מאוד מפריע הבלאגןהיופי שבשקטאחרונה
בהתחלה הוא היה מעיר הרבה, עושה פרצופים ומתחיל לסדר תוך כדי אנחות ברגע שהוא נכנס.
דיברנו על זה, ודיברנו שוב, כל אחד מאיתנו בא לקראת השני וכיום הבית שלנו קצת יותר מסודר ועם אווירה הרבה יותר טובה. מה שעשינו:
1. שנינו הבנו מה קשה לשני והחלטנו לנסות כמה שיותר לבוא לקראת השני. לקח זמן עד שהגענו לשיווי משקל בנושא
2. הסברתי לבעלי כמה משחקי דמיון ומשחק חופשי חשובים להתפתחות. הסתכלנו יחד על כתבות בנושא. זה עזר לבעלי לשחרר בנושא המשחקים. עדיין יש דברים שהם עושים רק איתי, כמו לבשל, אבל עכשיו הוא לא מעיר על הבאלגן שנוצר תוך כדי כי הוא מבין שזה חשוב. מסדרים בסוף ואני משתדלת לעשות את זה כשאני לבד בבית איתם כדי שלא יהיה לו קשה לראות את הבאלגן.
3. שאלתי אותו מה הכי מפריע לו. לקח לו יומיים להחזיר לי תשובה ומאז אני ממש מקפידה על שני הדברים שהוא ביקש. הוא יודע שאני משתדלת ולכן גם אם לפעמים הוא חוזר ויש בלאגן מהסוג שמריע לו, הוא מסדר בלי להתלונן ולהעיר.
4. בכל חדר בבית יש קופסא מקושטת שאפשר לזרוק אליה משחקים בשניה. ככה אפשר ליצור מראה נעים לעין בפחות מחמש דקות עבודה. כל ערב אנחנו משקיעים עשר דקות משותפות באיפוס הבית, לרוב זה מספיק. (שטיפת כלים הוא עושה בזמן שאני מרדימה ילדים)
5. סידרנו את חדר הילדים ככה שיהיה מזמין ונח למשחק. המשחקים נגישים, חלל פתוח גדול, שטיח כיפי על הרצפה וכורסא נוחה למבוגר שיושב איתם. כל ערב חלק מטקס השינה זה סידור החדר. שני הילדים (2.5, 1.3) כבר יודעים לאסוף מאוד יפה עם הכוונה. לוקח פחות מעשר דקות ומאוד משפיע על התחושה בבית.
אני חושבת שעזר גם שבהריון עם הקטן הייתי מאושפזת שבוע ובעלי הבין שזה לא מציאותי לתפעל עם פעוטות בית מצוחצח לאורך זמן.
אשמח להתייעצות מאמהות מנוסות-ילד חלשלוש וחסר תאבוןshiran30005

בן 3 עם אסתמה ברקע אם כי בחודשים האחרונים "יחסית" היה רגוע. כרגע לא לוקח כלום . עם עיכוב התפתחותי ומטופל.

לאחרונה -בחצי שנה האחרונה ואולי יותר הוא ירד במשקל - אולי לא ירד אבל אין עליה בכלל במשקל, נראה רזה מאוד שהיה בתור קטן היה שמנמן, אין התקדמות ככ בהתפתחות כאילו תקוע כזה, חולה המון -חום, קוצר נשימה, הקאות, שילשולים, אוזניים וכו' , נופל הרבה (תמיד היה ככה) וגם אין תיאבון בקיצור חלשלוש כזה. עשינו לאחרונה בדיקות דם עם ויטמינים שיצאו תקינות.

הןא שוב עם חום כמה ימים והתחילו גם הקאות היום אז מחר נלך לרופאה- לגיטימי לבקש בירור נוסף? לא יודעת מה אני רוצה ממכם אבל אמא שלי שמטפלת במעון בילדים אמרה לי שיש משהו מעבר ולדרוש בירור. השאלה מה לבקש? נשקול אותו מחר שוב ואם נראה ששוב אין עליה בכלל מה לעשות הלאה? איזה ברור עושים עוד? כבר לא יכולה לראות אותו ככה אני ממש בוכה כבר, כל פעם יש משהו אחר

אשמח לעצתכן  

אני חושבת שאם אחרי הבדיקותבאתי מפעם

לא יראו כלום תלכי לרפואה אלטרנטיבית.

בדרכ לא מתלהבת מדברים כאלה, אבל לפני כמה שנים הבת שלי היתה חולה המון פעמים, בקופח לא ראו משהו מיוחד והרגשתי שזה לא תקין. לקחתי אותה לרפואה בתדרים וגילו מה הבעיה, עשיתי מה שאמרו לי וב"ה עבר לה עם תזונה ועוד כמה דברים טבעיים כאלה ... 

זה מה שאני שואלת- איזה עוד בדיקותshiran30005

צריך לעשות לו? אני די מיואשת וחסרת אונים כבר

אנסה לבדוק על רפואה משלימה אם כי אני לא מאמינה בכלום חוץ מדיקור סיני

ויטמין B6, B12 ו Dאפונה
לגבי בדיקותהשם שליאחרונה

לא יודעת מה כבר בדקו.

כדאי לבדוק ברזל (לא רק המוגלובין), בי 12, לבדוק צליאק, אולי רגישויות למאכלים.


איך הוא אוכל?


יכול להיות שכדאי לפנות לרופא אחר, גם אם את סומכת על הרופאה.

כי אולי לרופא אחר יהיה פתאום כיוון חדש לבדוק.

אבל מצד שני, רופא קבוע מכיר את ההיסטוריה של הילד.

אוף מסכניאורוש3

יכול להיות גם מהשקד השלישי וכל זה. לא ישן טוב אין לגוף אנרגיה לגדול. פלוס אסטמה פלוס מחלות. נשמע הגיוני שהוא לא גדל. אבל באמת מאודדדד קשוח.

תבקשי כמובן מהרופאה בירור עמוק. 

אין לו שקד שלישי, עשינו כפתורים לפני כחודשshiran30005
הרופאים מתייחסים שמבקשים עוד בדיקות? מעדיפה להגיע מוכנה אליה מחר
תגידי לה מה שאמרת פה...אורוש3
בשעה טובה קנינו נעליים לקטןשושנושי

נעליים מידה 18, תבינו את הגודל של הילד. ב''ה תודה לבורא עולם

בחנות הוא הלך יפה עם הנעליים, קניתי בחנות טובה של גרוסברג בירושלים למי שמכירה (בחנויות אחרות לא מצאתי במידה שלו).

אני לא מתכננת לשים בבית אלא יותר ליציאות, כרגע כדי שיתרגל כן שמה לו פה ושם

בבית משום מה כן יותר קשה לו ללכת איתן והוא עובר הרבה לזחילה. כלומר, הולך נופל וזוחל - לפעמים כן קם חזרה. זה ממש משתנה.

 

תקין לדעתכן?

 

כן, לוקח זמן להתרגלאוזן הפיל
כמה זמן עבר מאז שלמד ללכת?שלומית2
חודש בדיוק.שושנושי

בלי נעליים הוא רץ, בחנות הלך עם זה ממש יפה

נפל פה ושם אבל בסה''כ הלך.

רק בבית השינוי.

שמתי לו בינתיים 3 פעמים מאז הקנייה, כל פעם לחצי שעה, אולי קצת פחות. הוא כל הזמן נוגע בהן מאיו מנסה להוריד.  אני חוששת שזה לא נוח לו. למרות שקיבלתי הרבה מאוד המלצות על החנות הזאת קשה לי להאמין שעשו התאמה לא טובה 🤕

זה יחסית מעט זמןשלומית2

אז זה ממש הגיוני

לפי מה שאני יודעת אומרים לחכות יותר זמן בין תחילת ההליכה לנעילת נעליים

שההליכה יותר תתיצב.

אני מחכה חצי שעההאבל באמת נראה לי אני מגזימה


בכל אופן נראה לי זה פשוט ענין של הסתגלות.. ויעבור בעז'ה הנעל כבדה ולוקח זמן להתרגל למשקל שלה

לוקח להם זמן להתרגל לנעליים. הילדון שלי הלך 4 חוד'אמהלה

ורק עכשיו קניתי לו....

הוא ילד שב"ה לא מפסיק לרוץ

ועם הנעליים קשה לו יותר. אבל מלבישה ללבישה הוא מתרגל.

אני חושבת שזה נורמלי....

מלא נחת

זה נשמע הגיוניאמאשוני

אבל גם אם היה לו נוח עם נעליים לא כדאי לשים לו בבית.

אפשר גרביים נגד החלקה.

בבית אני מתכננת בלי, רוצה שיתרגל כדי שיוכל לנעולשושנושי
בחוץ... 
גם אנחנו קנינו נעליים לקטנה (הולכת כבר חודשיים)מתואמת
והיא ממש לא מסתדרת איתן... ייקח לה זמן, וזה הגיוני. גם ככה כרגע לא יוצאים כמעט מהבית...
מרגיע לשמוע שזה קורה גם אחרי חודשייםשושנושי

כבר חששתי שהלכו 400 שקל לפח.

אל תשאלי למה במחיר כזה, בשום מקום לא היה משהו יפה במידה שלו. כבר חששתי שהכסף לפח. 

האמת שאני קניתי לה אונליין בלידר🙈 60 ש"ח...מתואמת
אבל מתכננת לכשתסתיים המלחמה לקנותלה סנדלים ייעודיים לצעד ראשון בגלי. (מניחה שיעלה בסביבות 200 ש"ח)
תרגישי בנוחאפרסקה

אני מלבישה לקטנצ'יק כרגע נעליים ישנות של אחותו הגדולה כשהייתה בגילו 😅

אלה נעליים טובות מפפאיה ששמרתי, וגם ככה לא אכפת לו מהצבע בגיל הזה

ברור, גם אני עשיתי את זה לא מעט פעמיםמתואמת

אבל יש לי טראומה קלה - עשיתי את זה עם הילדונת פעם, סנדלים בצבע של בנים. ואז יום אחד המטפלת שלה אמרה לי שיש לה סנדלים (של בנות) מיותרים ואולי אני רוצה אותם בשבילה🙈 התפדחתי נורא שהיא חשבה שלא קניתי סנדלים חדשים בגלל קושי כלכלי או משהו...

בכל אופן, עכשיו כבר לא נשארו לי נעליים מהילדים הקודמים...

חחחח יואווווושושנושי

זה ממש נורמלי לשים לילד נעליים מהגדול

אני גם שמרתי נעלי צעד ראשון של הגדול, אבל זה במידה 21 - קטני רחוק משם 

בן כמה הוא, שזו המידה שלו?מתואמת
הוא נולד בכ''ג אב, בן שנה ושבע אם לא טועה בחישובשושנושי

הילד פשוט קטן

אה, אז הוא באמת "סתם" קטןמתואמת
הבת שלי בגיל הזהרקאני

גם קטנטונת

לא קניתי לה נעליים רק עכשיו מתחילה ללכת וגם זה לא לגמרי

אבל מאמינה שגם היא תצטרך מידה קטנה ממש

אני פעםמקקה
קניתי לילדה בכוונה סנדלים של בנים כי לא נשארו של בנות בסוף העונה, ושלה נקרעו. אפשר לחשוב מה זה כבר משנה...
אני מסכימה איתך כמובן🤭מתואמת
חחחח בדיוק באתי לכתוב שגם ככה הגננות לא רואותאני=)
אותנו בימים אלה, אז אפשר להתפרע עם אווירת השביזות וההזנחה. ואז ראיתי את התגובה שלך... אז בול!!
לגלי עודפים יש אותם סנדלים ביותר זולכורסא ירוקה
גם נעליים. אמנם פחות מבחר מהחנות הרגילה אבל דגמים מצויינים. אתם מירושלים אם אני זוכרת נכון? נראה לי שהעודפים שלהם בתלפיות. וזה ברוב הנעליים 1 במאה, 2 ב150
יש לנו חנות של גלי שקרובה אלינו לביתמתואמת
אז בדרך כלל אנחנו מעדיפים לחסוך בזמן במקום בכסף🤭
אני קניתי נעליים לקטנה שלי בשיין 🤭דיאן ד.

זה פשוט עושק המחירים של נעלי צעד ראשון.

 

ושתהיה בריאה הקטנה הזאת, כבר בת שנתיים + ועדיין במידה 18.

התחילה במידה 16 שאין מידות כאלו בכלל בארץ.

תשלחי קישור.שושנושי

יש מלא נעליים לא יודעת מה טוב ומה לא.

היה לי חשוב לקנות כי אנחנו מטיילים מלא ברחוב.

לבית אני לא צריכה, זה רק לגינה וכאלה 

היום הבת שלי הלכה פרק זמן ארוך עם הנעליים!מתואמתאחרונה

הגדולה לקחה אותה ל"טיול" ברחבת הבניין, ואחרי כמה סירובים היא הסכימה ללכת ואפילו לרוץ

אז @שושנושי הגיוני שזה יקרה בקרוב אצלכם

כמה זמן כבר הולך?ים...

עדיף בלי לפחות בחודש הראשון להליכה

 

הבן שלי כשהתחיל ללכת היה נופל הרבה ודווקא כששמנו לו נעליים זה נתן לו יציבות וביטחון

חודש בדיוק.שושנושי

מקודם שמתי לו עוד פעם והשתפר.

הנחתי חתיכה של דבק נייר בחלק הקדמי שלא ישתפשף חחח עכשיו אני יותר רגועה עם הזחילה 

תקין. אצלי גם כאלה שהלכו חודשיים בלי נעליים, ברגע,שגרה ברוכה
שהבאתי נעליים לקח להם כמה ימים להתרגל ולרוץ בהן. בדכ תוך כמה ימים זה הסתדר
רק מציעה להמשיך גם לפעמים הליכה בלי נעלייםאור10

בעיקר בגינה, בחול ודשא. או נגיד על מזרנים.

הליכה על משטחים שונים ככה הוא ממשיך לחזק את כף הרגל מה שלא קורה בתוך הנעל. וגם יחשף לתחושות שונות.

מומלץ. (במיוחד שהתחיל ללכת רק לפני חודש ).

בנות אתן חושבות שזה הריון?שלווה פנימית 34

עשיתי היום בדיקה בשעות הבוקר מאוחרות לא על השתן הראשון.

עיכוב כיומיים...

יש כאב בטן תחתונה וגב תחתון

הפס יצא אחרי כמה דק ולא נעלם

בבקשה תגידו שזה זה!

מחכה שניםםםםםםם לפס הזה

תמונה נוספתשלווה פנימית 34

אני רואה 2 פסים לגמרירקאני

כמה דקות? עד עשר דקות נראלי זה עדיין נחשב

איזה חברה הבדיקה?

 

בגדול נראה חיובי לגמרי

הפס יצא ממש אחרי כמה דק..לא יודעצ בדיוק..עד 10 דקשלווה פנימית 34

הבדיקה של לייף הסגולה

מקווה מאוד שזה זה.

אז נראה חיובי רקאני

בשעה טובה!!!

בעזרת ה' שימשיך ויהיה הריון תקין וקל בבריאות וידיים מלאות

אמן ואמן!!!!!!שלווה פנימית 34
ממש פס!!!Pandi99
🥹אין לי מילים..מרוב ציפייה אני בחרדהשלווה פנימית 34
מבינה ממש..Pandi99

מציעה ללכת לעשות בדיקת דם

בהצלחה ענקית!!!

תודה אהובה!כיובן שאעשה בדיקת דםשלווה פנימית 34
רק רציתי להגיד שצדקתן!שלווה פנימית 34
אין מאושרת ממני ומאחלת לכל אחת ואחת שמצפה ומייחלת הריון בריא במהרה!!!

בשעה טובה!! משמח ממשאחת כמוניאחרונה
לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

אולי אפשר לבקר בחוותפרח חדש
תסעו לדרום-לכיש-שומרון-בקעה-בית שאןפה משתמש/תאחרונה
שם לרוב שקט יחסית

אבל תלוי איפה אתם גרים ומה בדיוק מחפשים 

ילדה מתוקה שהיא דבק דבק דבק!!shiran30005

מה עושים עם מתוקה, באמת.שהיא מתוקה ממש -בת שנתיים שממש דבק ברמות הזויות?? לרוב אני בבית אז היא נצמדת אלי, בשירותים, במיטה שאני זתם רוצה קצת שקט לעצמי, במטבח, בספה בהכל...מדדה אחרי לכל פינה לא משחררת לשנייה.

מקבלת מלא מלא נשיקות וחיבוקים אז לא חסר לה צומי, אבל כבר לא מסוגלת. שבעלי בבית אז היא נדבקת גם אליו אבל עדיין אני זאת שלרוב בבית וכבר לא מסוגלת עם זה

יש דרך לשחרר אותה קצת? אין לה משחק חופשי בבית לבד עם עצמה אולי אולי 2 דקות בלחץ 😅

מנסה לא להתעצבן עליה ולפעמים שמה אותה בספה ואומרת לה , די שבי פה ותשחררי אבל אז היא בוכה ואני מרגישה לא טוב עם זה.


עצות מהמנוסות? 

הגדולים לא יוכלו לתת לה קצת להדבק אליהם?יעל מהדרום

לק"י


לפחות עכשיו שהם בבית בחופש.


ואיזה קשוח זה🫂

אנחנו גם צריכות קצת שקט לעצמינן מידי פעם.

היא לא הולכת אליהם, שהם מנסיםshiran30005
לקחת אותה היא מתחילה לבכות ולצרוח שהיא רוצה רק אמא/אבא
קשוח...יעל מהדרום
לק"י

אולי לנסות בהדרגה- להיות איתה ועם אח גדול יחד, ולשחרר לאט לאט.


אני מזדהה עם חלקיק קטן, בזה שרוצים שרק אני אעשה בשבילם דברים, ולא בעלי. אז אם היו צמודים אלי כל היום, זה נראה לי בכלל חונק.

אין...בן ה 3 משחק לבדו ונהנה ממשחק חופשיshiran30005

ואצלה זה לא קיים. רודפת אחרי לכל מקום נצמדת ונדבקת , שאין גן עכשיו זה ממש מורגש וקשה לי כבר.

בעלי היום רק הזכים להודות ואמר "כן שמתי לב", תודה רבה באמת חחח

אולי מסתתר פה משהו רגשי /תחושתי וקבענו תור לרופא התפתחות אבל זה רק בנובמבר ובנתיים קשוח בים יום

את יושבת גם לשחק איתה?מקקה

היא יודעת מה עושים עם משחקים?

אולי אפשר להתחיל לה משחק ואז לנסות ללכת קצת

גם לי נשמע הכיוון הזהשיפור

להתחיל לשחק איתה וללכת לרגע ולחזור, ואז בהדרגה ללכת ליותר ויותר זמן.

אולי לנסות שזה יהיה משחק ביחד עם האח ולהשאיר את שניהם ביחד.

בטח שאני יושבת , אבל לא כל הזמן כמובןshiran30005

משחקים של 10 דק-רבע שעה כל פעם כי הם מאבדים סבלנות, אבל איך שאני קמה היא קמה יחד איתי

עם הגדול יותר היא לא משחקת אלה בעיקר מציקה ולוקחת לו דברים אז אי אפשר להשאיר אותם לבד גם בלי השגחה

באמת מורכבמקקה
הייתי ממשיכה לנסות כל הזמן, אפילו לדקה שתיים ולהרחיב בהדרגה
כל כך מזדההאוזן הפיל

זה קשה ברמות, הבת שנתיים שלי גם מתעקשת שאני אשב לידה בארוחות, אחרי שהצלחתי להוריד אותה מלשבת עלי.

ועבדתי איתה על הפרדות, בהדרגה, ואז עברנו דירה ושחררתי, והמשכתי לעבוד, ואז פרצה מלחמה ושחררתי שוב.  עכשיו חזרנו לעבודה.

בעיקרון בוחרים משהו אחד קטן, שהיא מסוגלת, לדוגמה, אני עכשיו שוטפת כלים ואתפנה אליך רק כשאגמור

אז היא בוכה וכועסת ומושכת לי בחצאית, ואני מתעלמת, ואז היא נשכבת על הרצפה לידי. אחרי כמה ימים היא עדיין מוחה, אבל כבר מבינה שאני לא אתפנה אליה עד שאסיים.

וככה לאט לאט לאט מרחיבים את ההפרדות.

מאד לאט.

כמו שבונים שריר, רק שזה שריר חדש לגמרי והמח עדיין לא מפותח עד הסוף, אז זה אפשרי, אבל דורש התמדה וסבלנות.

תתחילי בהסברים הם מבינים המון בגיל הזהעל הנס

עכשיו אמא עסוקה,אמא עושה עושה x y כשאמא תסיים אמא תשב איתך,כשתסיימי תגידי לה אמא סיימה עכשיו אמא יכולה לחבק אותך.  בהתחלה היא תבכה ותתנגד אבל בהתמדה היא תבין.

מאוד מוכרDevora

מסקר קטנטן סביבי, שמתי לב שזה יחסית גורף לילדי הגיל הזה.

אני ממש חושבת שזה בגלל הסיטואציה שהם נמצאים בה מאז שהם נולדו.

כבר ההריון ועד היום: כל הזמן מלחמות, סטרס באוויר, חוסר שגרה.

ממש מאמינה שזה קשור.

האמת חשבתי שזה רק אצליאוזן הפיל

והיו לי מצפונים על כל הסטרס במהלך ההריון.

מעניין לבדוק אם זאת באמת תופעה רחבה יותר בשנתון הזה

גם שלי ככהרקאני

בת שנה וחצי

תודה על התגובות! כנראה שזה באמת הגילshiran30005
לשם שינוי השבת היא הייתה יחסית משוחררת, היינו אצל ההורים והיא שיחקה עם האחיינים משהו שלא אופייני לי
גם לי יש ילדון בן תכף שנתיים דבק אלייבאתי מפעםאחרונה

זה משגע אותי ממש.

אני לפעמים מתייאשת ושמה אותו על השיש כשאני צמודה אליו וככה מבשלת או מכינה אוכל .

ב סעודות שבת הוא ישב רק עליי. לא הסכים בכסא שלו בשום אופן, כמובן אוכל לי מהצלחת 😵‍💫

הוא מתוק בטירוף שזה המזל שלו.

ויש לו קטעים שהוא מוכן לשחק עם אחיו וטיפה לשחרר אותי, אם הוא רואה אותי, הלך עליי. אני לפעמים מסתתרת 😉.

יש לציין שהוא נדבק אליי ולא מוכן לעזוב בעיקר כשהוא עייף/ רעב, אם אני יודעת שהוא ישן טוב אוכל טוב אז הוא בסוף מסתדר. אצל המטפלת הוא סבבה ומסתדר מצוין, רק לי הוא עושה הצגות. 

מה אתן אוכלות השבוע?(הריון,מתבגרת.מחכה עד מאוד

נראה לי המצות עושות לי ממש רע...

אני עם כאב בטן חלש כזה כל היום.

עצירות...

צרות של עשירים.


ואין לי מה לאכול

הייתי אצל הרופאה והיא אמרה לי שחסר לי ברזל

לפי הבדיקה דם.


תוספת ברזל עוד יותר עושה עצירות, ואני לא מעיזה לקחת.

ומרגישה אכן ממש חלשה בעקבות החוסר ברזל.

כולל סחרחורת...


מה שגורם לי לישון הרבה,גם להיות הרבה סתם על הספה..

בלי כח לנקות, להכין אוכל ועוד...

ואז הגדולה שלי בכיתה ט באה בלי סוףףףף בתלונות עליי

כמה אני אמא גרועה שלא עושה כלום בבית

ולמה אין לי כח לילדים שלי..

והיא רוצה רק שתיי ילדים.

כדי שאצלה הכל יהיה מושלם.

כדבריה

זה פוגע כי היא כל הזמן רואה את חצי הכוסות הריקה ולא את כל המאמצים שלי כמו לבשל לשבת וכו.

היא עוזרת אבל כל הזמן נותנת הרגשה מתנשאת ופוגעת...

כמה פעמים ממש בכיתי ממה שאמרה.

לפעמים מנסה להתעלם ולא לפתח מריבה

וואי איזה קשוחהמקוריתאחרונה

קודם כל חיבוק♥️

לגבי האוכל - אפשר בעיקרון ביצים ירקות עוף בשר דגים למי שלא אוכל קטניות

למי שכן יש עוד הרבה אופציות. אם תרצי אכתוב לך כל מיני דברים שהכנו פה (עם קטניות ובלי)


לגבי הילדה - הייתי מעמידה אותה במקום האמת

לא כי התחושות שלה לא במקום, אלא על הדרך

ואגב,ילדה בכיתה ט יכולה לתפעל יופי דברים שהיא צריכה

במקביל לזה הייתי שואלת מה הקושי עם המצב הנוכחי מבחינתה. ז"א, למתן את הדיבור הלא המכבד ולשים לו גבול ומצד שני לתת מקום לתחושות שלה

מישהי קיבלה שמירת הריון בגלל היפראמזיס?הריון ולידה

אני בלי זופרן ולא מתפקדת בכלל בכלל. רק הולכת לקבל עירויים וחוזרת למיטה.

אין מצב שאני מצליחה לחזור לעבודה אחרי החג. 

למה שלא תנסי זופרן?שושנושי
עשה לי הפרעות קצב בלבהריון ולידה
אני עם זופרן ובונגסטה בכמות הכי אפשריתיש לי רק שאלה
ולא אישרו ...
הזויאורוש3
אני. בכל חמשת ההריונותתהילה 4אחרונה

צריך להראות שאת נזקקת לעירויים וכד'.


אני הגעתי גם לאשפוזים.

שימי לב ששמירת ההריון נחשבת רק מחודש ויותר לכן כדאי לחכות.

בלי קשר, למה את לא לוקחת זופרן? אם יכול לעזור לך?


אני- גם אם זופרן עדיין לא הייתי מסוגלת לעבוד

אז מה מכינות לשבת?פיצקית24
שבת בלילה מתארחתשושנושי

שבת בבוקר עדיין מתלבטת לגבי העיקרית

עוקבת איתך 

לליל שבת מרק עוף עם קניידלך. יותר מזה לא נאכל בכללואילו פינו
לבוקר בשר עם ערמונים, שניצלים, פירה וירקות בתנור 
סוף סוף בביתבוקר אור
פה פשוט ומצומצם

ערב מרק עוף והמון ירקות עם קניידלך


בוקר עוף ותפוחי אדמה ברוטב תפוזים בתנור, אנטיפסטי


סדש קניידלך, ביצים קשות או חביתה,  אולי תפוחי אדמה מבושלים כמו כרפס


מצות


עוגה קנויה לילדים, פומלה ואננס, יש גם גלידה חלבית


סלט ירקות,  מטבוחה, אולי ממרח זיתים, מקלות גזר בתנור


עוגת בראוניז אגוזים, קוגל תפ"א, ביציםנפש חיה.

מרק עם קניידלך בלילה

וואיפצלשהריון

האמת לא מכינה לשבת כלום. אולי עוגות.

אבל הכנתי מלא לליל הסדר (אנחנו משפחה קטנה והכנתי לכל המשפחה של ההורים שלי 12 נפשות).

חלק נשאר וחלק אחרים יכינו.


הכנתי לערב חג (שלא יהיו רעבים):

חזה מתובל, שניצלים, פירה, סוג נוסף של פירה, ונקניקיות


לליל הסדר: עוף בדבש, תפוחי אדמה וגולאש בשר.

ליום- בשר מתוק עם בטטה ותפוא, והיה גם עוף בתנור.


וסלטים-

מטבוחה מרוקאית

כמה סוגים של חציל

סלק

פלפלים


בישלתי לפני החג עד 3 בלילה.

ומיציתי!!

היום לא רוצה לבשל!

מה זה סוג נוסף של פירה?יעל מהדרום
סתם פירהפצלשהריון
משבבי תפוא לאוהבים (בעיני מגעיל)
😂יעל מהדרוםאחרונה
ממש וואו!! אלופהפיצקית24
אני הכנתי לזניית מצות, פשטידת בטטה ואורזמתואמת

וגם לחמניות מקמח מצה וקמח תפו"א (אלתרתי קצת ויצא יחסית בסדר ב"ה. העיקר שהקטנה אהבה, ועכשיו יהיה לה מה לאכול... נראה לי שבפעם הבאה אכנסי גם קמח שקדים, שיהיה קצת בריא)

הבת שלי מכינה מרק וחמין, וגם תפו"א וסלט גזר מרוקאי.

איזה מזל שלא כל הבישולים עליי🤭

אפשר מתכון לפשטידת בטטה?פיצקית24
יש לי מלאאא בטטה
אין לי מתכון...מתואמת

אני פשוט חותכת לעיגולים דקים, מסדרת בתבנית ומפזרת מעל תערובת של ביצים, שמ"ז ותבלינים (הפעם הוספתי גם קצת קוטג' ושקדים טחונים).

אם יצא טוב או לא - נדע בשבת🤭

תודה על הרעיונות!פיצקית24

באיחור ממשששש

מכינה מרק קניידלך, חמין, בטטה ותפוא בתנור, קציצות מצות, לחמניות (מאבקה קנויה)

בישלתי ביצים קשות ותפוא (אם אספיק אכין בורקס מצה)

ואולי אקח עוד רעיונות מפה אם אספיק, או לחג שני…

וסלטים-אצלנו אוכלים סלטים חיים בעיקר.

פסטו

סלט ירוק עם שקדים

סלט כרוב

סלט מלפפון עגבניה..

מרק לערבעוד מעט פסח

והבוקר עוף בתנור עם תפו''א ובטטות.

הכי פשוט.

אין לי כוח לבישולים.

אה,עוד מעט פסח
סוחטים ועוגות נשאר מליל הסדר
רגיל האמתהמקורית
דגים, מרק וסלטים
אצלנואבןישראל

ערב

דגים ומרק עוף עם קניידלך

בוקר

קציצות מטוגנות גם עם חציל ותפוחי אדמה

תפוחי אדמה ובטטה בתבשיל

בשר כבש

סדש

דגים שנשארו וסלטים

אולי נכין בלינצס/ פנקייק

סלטים- מטבוחה חציל במיונז חציל מטוגן גזר מבושל כרוב עם מיונז ביצים וסלטי ירקות/ חסה וכו 

אולי יעניין אותך