מצרים
(האמת, מביך אותי שלקח לי יומיים לחבר את העניין הזה לשאלה. הוא עולה הרבה בשיעורי כוזרי ובהקשרים אחרים.
@נגמרו לי השמות, לבקשתך)
לפי הכללים הרגילים בעולם, בהיסטוריה, לא היה אמור להיות היום יהודי אחד בעולם. היו הרבה עמים שהיו להם תקופות טובות, ברגע שנפלו ונכבשו, בוודאי הוגלו - החלה הספירה לאחור. בד"כ הדור הראשון והשני עוד חיים את עברם, השלישי מתחיל להיטמע ועד הדור החמישי - העם נשכח לחלוטין.
ציטוט מפורסם מהסופר האמריקאי מרק טווין בספרו על היהודים:
"היהודים עשו מאבק מופלא בעולם הזה, בכל הדורות; ועשו זאת כשידיהם קשורות מאחורי הגב.
המצרים, הבבלים והפרסים, מילאו את הפלנטה בקול ובהדר, ואז דעכו ונעלמו; היוונים והרומים הלכו אחריהם, עשו רעש עצום, ואז נעלמו; עמים אחרים קמו והחזיקו את הלפיד שלהם גבוה במשך זמן מה, אבל הוא נשרף, והם יושבים בדמדומים עכשיו, או נעלמו.
היהודים ראו את כולם, חוו את כולם, ונותרו כפי שהיו תמיד, ללא הזדקנות, ללא חולשות של גיל, ללא היחלשות של חלקי הגוף, ללא האטה באנרגיות שלו, וללא הקהיית מוחם הערני והמפולפל.
כל העמים הם בני תמותה מלבד היהודים; כל שאר הכוחות חולפים, אבל הם נשארים. מהו סוד האלמוות שלהם?"
חוקרים ופילוסופים רבים, עסקו בשאלת 'היהודי הנצחי'. כל התשובות שניתנו לשאלה - היו נכונות בזמן ומקום מסויימים והתפוגגו בתנאים אחרים.
התשובה שהיה נראה שמחזיקה מעמד במשך למעלה מאלף שמונה מאות שנה - היתה התשובה הנוצרית, כעונש על כך שהיהודים לא קיבלו את המושיע יש"ו, הם נענשים להשאר ולסבול, עד שיקבלו אותו ובזה הם גם עדים לעולם על העונש למי שלא מקבל את המושיע. לכן הנצרות חטפה סטירת לחי בתקומת ישראל ולקח לוותיקן עשרות שנים בכלל להכיר במציאות.
אין תשובה לשאלת היהודי הניצחי, מלבד התשובה שהשיב ר' יהושע לקיסר (תנחומא תולדות אות ה'):
"אדריאנוס אמר לרבי יהושע גדולה הכבשה העומדת בין שבעים זאבים, אמר ליה גדול הוא הרועה שמצילה ושומרה ושוברן לפניה, הוי כל כלי יוצר עליך לא יצלח:"
כלומר, בדרך הטבע עם ישראל היה צריך להיות מושמד מזמן. כבר אדריינוס הבחין בכך. ר' יהושע לא מתפעל מהמחמאה, הוא מבהיר שזה רק בזכות הקב"ה.
בסידור היעב"ץ מביא את זה כהוכחה למציאות הבורא והשגחתו. כלומר העובדה שחוקי 'הברירה הטבעית' של ההיסטוריה (עוד לפני דרווין...), לא חלים על העם שהבורא בחר - הם הם מוכיחים את מציאותו.
את כל זה אמרו גדולנו, כשיצאנו לגלות (ר' יהושע) וכשהיינו אלף שבע מאות שנה עמוק בגלות בלי צפי ראלי לשינוי (היעב"ץ) ורבים אחרים מגדולי הדורות בין לבין. אנחנו זכינו לראות גם את תקומת ישראל. בעייננו רואים את התקיימות דברי הנביאים, את העובדה שעם ישראל לא רק קיים, אלא גם חזר לחיי עם בארצו, כנגד כל הסיכויים. גם הארץ, שהיתה חריבה ושוממה, נענת לבניה וחזרה לתת פריה.
(אפשר להרחיב הרבה, הזמן לא מאפשר עכשיו)
תודה על דבריך לכל אורך השרשור
