כתבתי על זה כאן באותו הלילה (בין כסה לעשור תש"פ). אינני מצליח למצוא את זה בארכיון, אז מביא כאן צילום-מסך ששמרתי לעצמי:
אשתי סיפרה לאמא שלה זמן קצר לאחר מכן. אבל אני סיפרתי לאמא שלי רק כשנה ושעתיים לאחר ההודעה כאן בפורום.
כן, שנה ועוד שעתיים.
בדיוק שנה אחרי הבשורה הקשה ההיא - נולד לנו בן, והתקשרתי לאמא שלי לספר לה, ואז גם סיפרתי לה על מה שעבר עלינו שנה לפני כן.
כשאני נזכר באירוע הקשה ההוא - זה לא נעים, זה קשה, זה מר.
אבל, מכיוון שכנראה נגזר עלינו לעבור את החויה המרה הזאת של אבדן הריון - אנחנו מודים לה' שלפחות עשה לנו את זה בצורה קלה, ובעיתוי לא מאוד קשה וכו'.
(אילו ההריון הזה היה עובר בצורה תקינה - הלידה היתה אמורה להיות בשיא הקורונה, שלפי איך שהבנתי - זה היה דבר קשה מאוד לנשים שעברו את זה ולמשפחותיהן...)
וגם, ה' הקדים ריכוך למכה בזה שבאותו יום של אבדן ההריון הזה (או יום קודם, אינני זוכר במאה אחוז) - בדיוק יצא לי לדבר עם חברים בעבודה על הנושא של ברכת "שהכל נהיה בדברו" שכוללת בתוכה את הביטחון המלא שאנחנו בידיו של ה' יתברך וכו'. ואז, בנסיעה מהבית שלנו למרכז הרפואי, כשאנחנו מבינים כי מסתבר שנחזור משם עם בשורה-מרה, או לחילופין שהיא ו/או העובר בסכנה גדולה וכדו' - סיפרתי על כך לאשתי, ובירכנו שנינו את ברכת שהכל בכוונה גדולה.
וזה מה שגרם לי לאחר חזרתי הביתה לסיים את ההודעה בברכת שהכל...
ואם נחזור לענין הסיפור לאחרים, אז גם עכשיו לאחר כמה שנים - יש מעט מאוד אנשים שיודעים את מה שעברנו.
אפילו הילדים הגדולים שלנו (חלקם מעל גיל מצוות) אינם יודעים כלום. רק פעם אחת היינו עם אחד הילדים בתשאול-רפואי וכששאלו את אשתי כמה הריונות היא עברה וכו', היא ענתה את האמת, ואחר כך סיפרנו לאותו הילד בצורה ברורה יותר...
אז אין לי מה לייעץ, חוץ ממה שכבר כתבו אנשים אחרים, שלכל אחד יש את הרגשות שלו, ויכול להיות שהבעל מעדיף לספר והאשה מעדיפה לשתוק או להיפך, וכמו בכל דבר בחיי הנישואין - על בני הזוג לקבל החלטה משותפת (שיכולה גם להיות שבן זוג אחד יספר לקרוביו והשני לא - כפי שאנחנו עשינו), וה' יהיה בעזרכם, ותזכו להרבה נחת מכל יוצאי חלציכם.
היום בבדיקת האולטראסונד המיוחלת גיליתי שאין דופק ואין עובר, נצפה רק שק הריון ושק חלמון, אני אמורה להיות שבוע 8 כנראה שהיה ביוץ מאוחר אבל ב6/8 כבר היתה בטא חיובית מה שכנראה מעיד בהחלט על הריון לא תקין, הרופאה לא הסכימה להפנות למיון בשביל הפלה עד בדיקה חוזרת עוד כשבוע, מבאס שזה יוצא גם עם ראש השנה. צריכה להתכונן לחג ...מה הייתן עושות.
רציתי לעודד כאן את הנשים שמציעים להן ציטוטק ולהגיד שזאת היתה חוויה לא כזאת נוראית תוך שעות ספורות כל התוכן ברחם פשוט יצא. אז זה גם יכול לעשות את העבודה במינימום התערבות..
עברתי יום רביעי הפלה בשאיבה
יש לי כאבים דמוי מחזור התכווצויות למטה מורגשים
דימום אין אבל יש כמו הפרשה חומה בהירה
האם מישהי חוותה האם זה תקין ?
וכאבי מחזור
האם זה בסדר ? משהי מניסיון
יש לי מחר תור לשאיבה משהי עשתה את זה יכולה להסביר לי
אשמח לשמוע אני בחרדות
אני לא מכירה שאיבה
עברתי בגרידה
אם רלוונטי אפרט
וחיבוק גדול♥️♥️
אני בחרדות
מה מפחיד אותך?
הרבה חרדות לקראת
אמרו שאיבה וואקום
חיבוק ענק♥️♥️
אולי תכתבי בפורום הריון ולידה? הוא יותר פעיל ואולי יהיה שם יותר מענה..
קצת כואב ולא נעים, אבל נסבל ועובר מהר.
בהצלחה! ושה' ימלא את חסרונך❤️
עשיתי היום בבית חולים נהריה עם הרדמה מלאה
שאיבה .. דימום קל וכאב קל
מרגישה רק עייפה
נתנו לי גם אנטיביוטיקה כי נמצא לי בדם זיהום
תודה אמן לכולנו
איך את עכשיו?
🫂
היום עשיתי בבית חולים נהריה סיבובת שעה 16:00
שאיבה בהרדמה מלאה
קצת דימום קל וכאב קל
כרגע מרגישה טוב רק עייפות
ויכולה לסביר לי איך זה
יש לי מחר תור ואני בחרדות מיזה
היי, מצטערת להצטרף לפורום..
אני אמא לחמישה ב"ה.
בין הלידות שלהם עברתי הפלות טבעיות (שבוע 5-6) בכולן הכל יצא באופן טבעי.
כרגע עוברת הפלה אחרת מההיסטוריה שלי. עשיתי בדיקת הריון ביתית לפני כמה שבועות ואחריה לא הזדרזתי להיבדק אצל רופא הנשים שלי. לפני ארבעה ימים התחיל דימום וטסתי למיון כדי לגלות ש - ההריון הפסיק להתפתח (אני בשבוע 10 בערך), יש רק שק הריון במבנה לא תקין, בלי עובר, ורירית עבה.
בום.
קיבלתי המלצה מהרופא לעבור את ההליך באמצעות כדורים, אבל אני מתלבטת אם לבחור בגרידה (הוא אמר לי שאם ארצה גרידה - זה אפשרי). מפחדת מהכאבים - קראתי שהציטוטק כואב מאוד. מתקשה לראות את הכמויות של הדם, ואולי בסוף להצטרך בכל מקרה לעבור גרידה אם לא הכל יתרוקן. רוצה לסבול כמה שפחות...
מצד שני, לא ברור לי איך הליך הגרידה מתנהל. האם מגיעים למיון ומשם נכנסים לניתוח וגומרים סיפור? או שזו טרטרת? להגיע למיון ושם לקבוע תור, ואז לחכות המון.. איך זה עובד? הרדמה חלקית או מלאה? האם יש כאבים עוצמתיים אחרי הגרידה? האם יש עדיפות לבית חולים מסויים?
עצובה, מותשת, מיואשת, מבולבלת, אבלה, מבוהלת מהבאות..
אשמח לכל אינפורמציה
עברתי גרידה בשבוע יותר מתקדם אז מניחה שזה קצת שונה בשלב שלך
זה קצת משתנה בין בתי חולים, בגדול מגיעים למיון לפתיחת תיק ואז קובעים תור לגרידה בהתאם לדחיפות
במיון מחכים שעות...
הגרידה עצמה זה בהרדמה מלאה לא מרגישים כלום
ואח"כ התאוששות של כמה ימים כמו הליך רפואי בינוני
נראה לי תוך שבוע חזרתי לפעילות מלאה פיזית
נפשית זה סיפור אחר 
הרבה הצלחה ובשורות טובות
גדולות של דימום..
יש כאלה שמדווחות רק על כתמים.. לי היה דימום ברמה שהייתי צריכה לקום להחליף בגדים ומצעים ולהתקלח בלילה שאחרי..
חיבוק גדול ♥️
נשמע הגיוני שזה פשוט קרישי דם
בהפלה טבעי היה לי מלא גושים
ואמרו לי שזה בעיקר קרישי דם
אבל אני לא באמת יודעת
אם הגושים הם באמת קטנים והכאב הוא נסבל אז לדעתי זה כן הגיוני.
הרחם צריכה להתנקות מכל השאריות, ופחות משבוע אחרי זה הגיוני שעוד יש קרישי דם.
אבל בכל מקרה, בשביל הנחת והרוגע שלך, ממליצה להתקשר למוקד אחיות של הקופה שלך. הן ידעו להנחות אותך בצורה הכי מקצועית.
מתפללת איתך לרפואה שלימה ונחמה בקרוב!!
אבל זה על אותו עיקרון
שלא כדאי שיהיה משהו שישב שם זמן ארוך
את שאר הבדיקות עשיתי בעדינות כרגיל.
אבל הכי טוב להיות בליווי של רב או יועצת הלכה
