עבודת ה' של סטודנט

בהנהלת: נפשי תערוג , ט' , פשוט אני..

מכתב פתיחה

עבודת ה' של סטודנטצע

תקופת מבחנים.. מניח שללא מעט כאן אין זמן להשיב לדברים. אבל משתף בכל מקרה.
כמו הרבה סטודנטים היום יום שלי מורכב מלימודים, מלגה, למידה למבחן.. ש"ב.. קצת קובעים עיתים לתורה. מתפללים במניין. בשבת די מניחים את הלימודים בצד ולוומדים תורה.. וזה עוד לפני שנכנסה פה בלוז משרת סטודנט שגם היא תיקח זמן וכוחות.

לא פעם אני עוצר ותוהה לעצמי איך אני נמדד שאני מתקדם בעבודת ה' שלי כשאני סטודנט?
במה אני נמדד? איך זה מתבטא?
אני גם *לא אמרתי* שעבודת ה' לא מתבטאת בלימודים וצריך לחפשה במקום אחר. אבל אעפכ קשה! קשה לדעת שאני בכיוון הנכון..

לעיתים דווקא ברגעים אחרי פיגוע פתאום שאתה מגלה שמה שמטריד אותך(אחרי צער במידת מה כמובן על הנרצחים הי"ד) זה מה יהיה עם המבחן מחרתיים.. זה ממש שובר! הלימודים האלו זה מה שצריך עכשיו?

מה התשובות שיש לכם? איך יודעים שאנחנו בדרך הנכונה?

נכתב מבולגן מטבע הדברים לכתוב על משהו שמציק לך.. מקווה שתוכלו בכל זאת להגיב.. אשריכם! ובעה שנזכה לעשות רצונו ית' !!..

מבין מאוד את התחושהאחו

דבר ראשון אני שמח לבשר לך ששום דבר לא הולך להשתנות בהקשר הזה גם אחרי התואר / מקצוע / מציאת עבודה.

בחיים הגשמיים מאוד קשה להרגיש רוחניות וגם קשה לראות "הישגים" רוחניים. בתור אנשים קל לנו יותר למדוד דברים לפי מדדים חיצוניים כמו הספק בלימוד תורה, כמות זמן שמוקדשת לעבודת ה', אבל דווקא על העניינים החיצוניים לא תמיד יש לנו שליטה וזה דווקא יותר מתנה מה' (עבודת מתנה אתן את כהונתכם).

לכן ראשית צריך להתנתק מהמדדים החיצוניים האלה, לוותר על "הישגים" ו"השגות" (זה לא אומר לוותר על רצון ורצינות), ולעשות מה שאפשר עם מה שיש, והאמת שאפשר לעשות הרבה - איך התפילה שלנו נראית? איך הנחת תפילין שלנו נראית? האם יש לנו שעות מתות להקדיש להתבוננות / לימוד כו'? פשוט לחקור במבט בוחן את סדר היום ולראות איך אפשר להכניס יותר עבודת ה' פנימה, אם בכמות אם באיכות,

בסופו־של־דבר לא הלימודים ולא העבודה הם פסגת החיים ועבודת ה' בעולם (הגם שיש בהם חובה וערך)

באמת תחושה לא פשוטהארץ השוקולד

אני חושב שזה מתבטא בהבנה שאנחנו מנסים לעשות טוב כי ריבונו של עולם רוצה שכך נפעל.
זה בהקפדה על תפילות ועל ברכות שבהם אנו מכירים שהוא הנותן לנו את מה שזכינו לו.
זה בהקפדה על המצוות כי אנו מצווים ואוהבים אותו.
זה בלימוד תורה לפעמים כי זה חשוב למרות הקושי.
זה בהשקעה בלימודים כדי שנוכל להתפרנס ולא להסתמך על אחרים, וגם נוכל לעזור לאחרים.
זה בלהיות בני אדם טובים המקדשים שם שמיים, בכך שאנו אהובים על הבריות.

ה' ברא אותנו בני אדם עם צרכים, לדעתי המדהים הוא להצליח לפעול בדרך שה' רוצה גם כשאנו עסוקים מאוד.

לדעתי0x1694

ההבנה שכרגע התפקיד שלך בחיים הוא להיות סטודנט. משמע, ללמוד פחות תורה ובמקום זה להשריע בלימודיים ולהיות טוב במה שאתה לומד / עתיד לעבוד בו.
כמובן, לקבוע עיתים לפי היכולת ולקיים את כל החובות והתפילות.
זו הדרך הנכונה (גם למי שבחר להיות כל החיים בבית המדרש, לדעתי), ובכל פעם שעולה שאלה על עבודת ה' האישית אפשר לתזכר את זה שזה המצב הנוכחי ופה ה' רוצה שתשקיע. אפשר גם למצוא איך להגדיל את עבודת ה' בתוך המסגרת הנתונה, אבל בעיקר לא "להתבייש" שאתה כאילו פחות טוב ברוחניות בגלל שאתה עוסק בחיי שעה.

מתח רוחני והישגים רוחנייםadvfb

יש מוקומות שבהם יש מתח רוחני גבוהה - תורה, תפילה.. מתעסקים ממש בדברים נעלים וגבוהים. העחסוק ביישובו של עולם הוא גם חשוב אך הרבה פחות ע6צמית והרבה פחות נוגע בערכים הנעלים בצורה ישירה.

אפשר לחשוב על כך - הציפייה ביחס למתח רוחני? לא רק בתקופת מבחנים.. גם בחינוך ילדים, למשל, לא כל העניינים שכרוכים בכך הם משרים את האדם העוסק בהם במתח רוחני גבוהה. אך הם חשובים ללא ספק ובטח שמשרתים את המטרה של הקודש. מה הציפייה מצידו מבחינת התחושה בחיים היום יומיים והיותר 'אפורים'?

שאלה טובה ממשekselion אחרונה

לדעתי דווקא עכשיו אתה נמדד.
לא כשהיית בישיבה בלי דאגות והסחות דעת.

ה10 דקות של התורה הזה ביום ככ מתיש מבחינה חומרית,הוא לדעתי הרבה יותר משמעותי מ10 שעות לימוד תורה בישיבה

לפום צערא אגרא
מה גם שברור לי שמעצם השאלה בטח היית רוצה הרבה יותר להיות כרגע במסגרת תורנית.
תכלס, החיים האלה של חומר וקודש הם הם התורה באמת. כי אתה מביא לידי ביטוי את מה שלמדת וחיי עם זה כפשוטו.

מה דעתכם על השיר שהכנתי? (איאיי)כולנו הביתה

20260729071600.mp4

מקסים! מאוד זורם, קליט, המוסיקה קצבית. יישר כויח!נחלת

תודה רבהכולנו הביתה

שיר גנריshaulreznikאחרונה

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

מה אתם חושביםהתלמיד העייף

הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??

עצוב ממשכְּקֶדֶם

אופייני לג'ן זישבורת,לב

והלוואי שיתעוררו מחשבות

תלוי מה הגיל שלוחושבת בקופסא

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

יישר כוח לכם!!נחלת

זה לא המקרה...התלמיד העייף

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

הוא לא הזמין או שהחברים לא הגיעו?חושבת בקופסא

הזמיןהתלמיד העייף

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

מאוד יפה מצידך. תבורךנחלת

באסהארץ השוקולדאחרונה

תלוי במרחק מהמקום ועם מי הוא שמר על קשרארץ השוקולד

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם