צעקו עליי היום בטיפת חלבאמא טובה---דיה!

הקטני בן שנה וחודשיים ויורד במשקל כל הזמן.

היום הוא אחוזון 0.3, ובגובה אחוזון מינוס (לא מתחת לאחוזון, שזה מתחת לשלוש, אלא מתחת לאפס).

הוא לא אוכל כלוםםם

אנחנו מטופלים במרפאת הפרעות אכילה אבל בינתיים זה לא עוזר.

הוא גם מתעורר בלילה כל שעה כבר מאז שנולד,

עשינו ניתוח אדנואידים, לקח לו שבועיים להתאושש ממנו וזה לא עזר כלום

הוא גם נושם ממש מהר וגם כבר שלושה חודשים כמעט לא עושה שתן, ומה שהוא עושה מרוכז נורא.

ובטיפת חלב הייתה רופאת ילדים שצעקה עליי נורא שאני מזניחה אותו וחייבים לטפל בו דחוף. היא אמרה שהיא חושבת שיש לו מחלה שעוד לא גילו שגורמת לו לכל הבעיות האלו, ושזה גרם לו גם לחמצת מטבולית (מה זה??? נשמע מלחיץ) ולעוד דברים שהיא לא אמרה לי כדי לא להלחיץ אותי.

 

סליחה, אני 24/7 סביב האוכל שלו, לא ישנה כבר יותר משנה, כל שבוע עושה לו בדיקת דם בגלל המחלה הגנטית שלו, לוקחת אותו לרופאים מרופאים שונים בלי הפסקה.

 

אבל באמת יש לי ייסורי מצפון שלא אמרתי לרופא את עניין הנשימות והשתן.

אוףףףףףףףףףף

 

אז אני גם עצבנית מזה שהיא נזפה בי, וגם על עצמי שלא טיפלתי בזה, וגם לחוצהההה

וואי....איזו חוויה🤦‍♀️ חיבוק לך ורק בריאות!יעל מהדרום
וגם יש לי איזה גוש בצוואראמא טובה---דיה!

שעוד לא יודעים מה הוא, אבל כנראה גידול שפיר, וצריך לחכות לתוצאות של האולטרסאונד וזה לוקח עד שבועיים... וזה מוסיף לי למתח.

אויש באמת מותח!!!אוהבת את השבת
וואי יקרה,כמה עומס!!!
בע"ה המון בריאות ובשורות טובות!!!
אמן, תודה רבה!אמא טובה---דיה!


איזה מלחיץ!!!להשתמח
שיהיו בשורות טובות!!
אמן, תודה!אמא טובה---דיה!


יקרה את לא אמא מזניחה בכלל!בתי 123
האם היא המליצה לך על בירור באישפוז?
נשימות יכולות להיות סימן להתייבשות וסימן לעוד דברים.
עשיתם לו את כל הבירורים של לב וריאות?
בעיקרון היא המליצה ללכת לבי"חאמא טובה---דיה!

אבל הסכימה שלפני זה נלך לרופא ונעשה בדיקות דם מקיפות. ובדיקת שתן, שאני לא יודעת איך אפשר לעשות לו...

אז אני צריכה מחר לקבוע תור כי היום לא הצלחתי.

היא אמרה שהיא לא שומעת משהו בלב, אבל לא בדקה רציני, רק עם סטטוסקופ.

היא אמרה שאולי זה משהו בכבד או בכליות, או משהו כללי יותר, לא בדיוק הבנתי.

לא עשו לכם את כל הבגיקות הללו במרפאת אכילה?חילזון 123
לא נשמע סביר ככ. הם אלו שאמורים לרכז את הטיפטל ולהפנות אתכם להכל לא?

ממליצה לך לבקש גם אקו לב, בדיקת ראות וכל מני כאלו.

והרופאה סתם חוצפנית. חבל שלא כל הרופאים רגישים מספיק.
ואתם לא חייבים ללכת למעקב של רופאת טיפת חלב אם אתם מטופלים אצל רופא אחר מקצועי יותר שמכיר את על התמונה
במרפאת אכילה רק אמרו לי להפחית הנקותאמא טובה---דיה!

ולתת לו דברים עם מלא שמן וסוכר. כלשונם: "אם הוא מסכים לאכול מילקי, שיאכל כל היום מילקי"

הבעיה היא שהוא לא מסכים לאכול כלוםםם, אז זה לא עוזר.

היינו שם פעמיים, והתור הבא עוד הרבה מאוד זמן. אני אתקשר אליהם מחר לבקש שיקדימו את התור לכמה שיותר מהר, כי זה כבר לא הגיוני.

מבאסחילזון 123
האמת שאנחנו היינו בעבר גם במרפאת אכילה בשניידר וקצת היה מאכזב.
הם די פיספסו משהו עקרוני לצערי.
אבל כן לפחות עשו לנו המון בדיקות דם, שם במקום, והפנו לכמה רופאים ובדיקות במחלקות אחרות.

אולי כדאי למצוא רופא ילדים ממש מקצועי שיעזור לרכז את כל ההדיקות וההפניות.
ואולי עדיף באמת להתאשפז לכמה ימים מרוכזים ולבדוק הכל?.

בהצלחה...
מוזר, לא שלחו אותנו לכלום. הם כן אמרואמא טובה---דיה!

שזה לדעתם בגלל האדנואידים וחיכו לניתוח, אבל זה לא עזר כלום

אפשר אולי לשאול מה בסוף היה ואיך גיליתם?אמא טובה---דיה!

אפשר גם בפרטי.

בפרטי... שלחתי לך שיחה אישיתחילזון 123
גם אצלנו אמרו אותו דבר (דיאטניות בקופה)מתואמת
מרגיש לי כאילו אין פתרון אמיתי (לפחות ברפואה הקונבנציונאלית) לילד סרבן אכילה!
אבל על השתן והנשימות באמת לא אמרתי לאף רופאאמא טובה---דיה!

לא באנו לרופאה, באנו לאחות טיפת חלב והיא נלחצה אז קראה לרופאה שהייתה שם...

מה איתך עכשיו? הלכתם?חצי שני
חיבוק גדול!!!! איזו סיטואציה קשה!!!להשתמח
נשמע שכל הסיפור גם ככה כל כך קשה, אז היא עוד צועקת עלייך? ⁦:'(⁩
נשמע שאתם ממש עוקבים ומטפלים. אם יש עוד שאלה אז לכי להתייעץ עם רופא, אבל זה לא נראה לי התחום של אחות טיפת חלב. האמת שנשמע לי שיש כאן מקרה לא סטנדרטי וכנראה עדיף להתייעץ עם רופא התפתחות מאשר אחות טיפת חלב.
אני כל הזמן אצל רופאיםאמא טובה---דיה!

היא הייתה רופאה של טיפת חלב, לא אחות.

די, באמת נלך לרופא.

באסה, הרופא שלנו עכשיו בחופש שבוע, אז אני צריכה ללכת לרופא שאני לא מכירה

לפעמים דווקא רופא שלא מכירמאוהבת בילדי

מפעיל שיקול דעת אחר ויש לו "רעיונות " אחרים איך לפתור את הבעיה...

 

חיבוק! זה באמת לא פשוט!

אבל עדיין כשזה מקרה מסובך עדיף ללכת לרופאחילזון 123
''שלא מכיר'' אבל מומחה יותר
ולא סתם לרופא משפחה מחליף.
אוייש וואי ממש ממש לא נעים!!!!!!אוהבת את השבת
את בכלל בכלל לא אמא מזניחה!!!!
ההפך את משקיענית ומדהימה!
ויש סיטואציות שהם באמת מורכבות לתפעול...
אולי תקבכי תור לרופא ילדים ממש טוב, אולי אפילו דרך השרפ של עין כרם?
נשמע שבאמת צריך לבדוק לעומק אבל את ממש לא מזניחה את תותחית ברמות אחרות!!!!
פשוט מדהימה!!!!
יש לנו שבוע הבא תור בהדסה לאנדוקרינולוגאמא טובה---דיה!

בגלל הגובה. יכול להיות שהוא ידע להגיד לי גם על שאר הדברים?

וגם ממש קשה לי עם זה שהבן שלי כ"כ רעב ועצבני ומסכני כל הזמן

במצב כזה לא נותנים זונדה?מקקה
נשמע לי הזוי להשאיר אותו כך בלי לתת לכם פתרון
ולמה הלהוריד הנקות אם הוא לא אוכל? כנראה יש עוד מידע שלא הבנתי אבל באמת נשמע לי שצריך רופא טוב ולדרוש פתרון
האמת אני הייתי מבקשת ברור באישפוז
נשמע לי גםאביול
הם אמרו שהוא לא אוכל בגלל שהוא רוצה לינוקאמא טובה---דיה!

עד לפני כמה זמן הוא היה יונק *כל שעה* גם ביום וגם בלילה, אז הם חשבו שאם יינק פחות יאכל יותר, והתברר שזה שטויות.

האמת שמעתי כבר על עוד ילד דומה ממרפאת הפרעות אכילהמקקה
גם הם לא קיבלו שם מענה ואמרו להאכיל את הילדה כל היום מעדן מכפית
מאכזב...
מאחלת לך כוחות ללכת למיון ולא להסכים להשתחרר בלי פתרון אמיתי וישים
גם אם זה אומר הזנה לא דרך הפה לתקופה כלשהי
כי ככה זה דבר גורר דבר. לא אוכל אז איך יישן? איך יתפתח?
לא מבינה את זהממשיכה לחלום
הילד לא אוכל ולוקחים לו את האוכל כדי שיאכל מילקי?
גם לנו נתנו עצות בסגנון הזהחילזון 123
לרווח ארוחות, לא להניק כל רגע וכו'
שאולי במידה מסויימת הן נכונות, אבל לא כשיש בעיה אמיתית שמונעת מהילד לאכול כמו שצריך.
בדיעבד זה רק היה לו טוב לאכול מעט כל פעם, כי פשוט לא היו לו כוחות לאכול יותר.
זה לא שטויותאחת פשוטה
על ילדים רגילים שהבעיה שלהם מוגדרת כבררנות אכילה או סרבנות אכילה זה השיטה שהכי עוזרת. מנסיון .
להוריד לגמרי הנקות, לא להפחית, ואז לילד אין ברירה והוא מתחיל לאכול יפה מאוד .!

נשמע שאצלכם המצב שונה וכן יש פה משהו יותר מורכב מבררנות רגילה ולכן עיצה כזו עם אבחנה לא נכונה עלולה להיות מסוכנת!
אוי אהובה, תנסי לא לקחת אותה ללבLana423
את על זה ועושה הכל!
לדעתי עדיף לקחת לבית חולים שיעשו בירור מקיף, זה טרטור ובטח עבור הקטנצ'יק.. אבל נראה לי עדיף יום או יומיים מרוכזים כאלה מאשר להטרטר מרופא לרופא במשך שבועות או חודשים.
לגבי הצוואר שלך - בטוחה שיגלו שזה שפיר והכל בסדר בע״ה, איזה מלחיץ ומעצבן..
וואי אמאל'האביול
איזו אמא לביאה את,!
ואיזה חצופה היא שצעקה עלייך ככה!! ממש לא נעים.
היא יודעת את כל מה שתיארת כאן?
אמרתי לה שאנחנו במרפאת הפרעות אכילה, אז היא אמרהאמא טובה---דיה!

"את רואה שזה לא עוזר, אז את לא יכולה להסתפק בזה, היית חייבת ללכת לעוד בירורים".

וואו, ממש חצופהאביול
אולי שתיתן לך הפניות במקום לצעוק?
וואי הייתי ממש נפגעת
באמת ממש נפגעתיאמא טובה---דיה!


ותודה לך!!אמא טובה---דיה!


נשמע שאת עושה כל צה שאת יכולהמקרמה
ועוברת מרופא לרופא
ובאמת על זה
אבל הביוקטיה והתורים והסנכרון בין הרופאים לא מספיק.

הייתי שוקלת ברצינות לפנות למיון ילדים טוב.
נכון שזה טרחה
אבל זה נשמע שאתם בלופ
ואולי ריכוז של כל הבדיקות במקום אחד
יתן לכם אבחנה
ומה תוכלו להתחיל טיפול ולהתחיל לחזור לשפות

חיבוק
אולי באמת כדאי...אמא טובה---דיה!

נראה לי שאנחנו צריכים מנוי למיון

את אמא לביאה !!!!אנונימית בהו"ל
את עושה למענו מעל ומעבר !!

משתפת מניסיון אישי:

הבן שלי מגיל 5 חודשים ירד במשקל..
אח״כ עלה ממש מעט.
הגיע למצב שהיה אוכל בממוצע 100 מ״ל מטרנה ליממה.
כמובן שהטיסו אותנו להפרעת אכילה בשניידר, הכל יצא תקין.
רק צעקו עלי שאני אמא שלא יודעת להאכיל..
לא חזרתי אליהם.
הלכתי לדיאטנית תינוקות
ושם קיבלתי כל מיני אבקות להוסיף למטרנה
להוסיף גם כפית שמן
ועוד כל מיני דברים.
כאשר עברנו לשלב הטעימות והארוחות - הוא לא זרם.
היה בקושי אוכל.
בגיל שנה הוא שקל 8 (נולד 4700)
אחרי כמה חודשים בלופ של האוכל
וכל מה שנהיה מסביב
הרגשתי שאני מאבדת שפיות !!
הפסקתי ללכת לטיפת חלב
הפסקתי ללכת לרופא ילדים
פשוט הייתי איתו רגיל..
לקראת גיל שנה וחצי התחיל טיפה יותר לאכול - בעיקר ציפס מטוגן.
טיגנתו לו כל יום - העיקר שיאכל.
הןא היה רזה מאד אבל חיוני ומתפתח היטב.
בערך בגיל שנתיים התחיל להיות יותר שמן ומוצק..
עד אז היה ממש שלד ועצמות.

וגם הוא מאד שנולד היה מתעורר כל שעה !!!
קשה בטירוף.

היום בן 5
עדיין קם לפעמים בלילה
ואוכל הכללללל
שוקל 23 ק״ג !!!

בילדים הבאים לא הלכתי לטיפת חלב בכלל.

לא אומרת לך ללמוד ממני.
כל מקרה לגופו..

אבל קחי הכל בפרופורציה !

❤️
וואי, איזה קשה זה!אמא טובה---דיה!

אז את אומרת להניח לו ולחכות שיאכל?

הוא בן שנה וחודשיים ושוקל 7.4...

תעשו בירור מקיף מקיף מקיףאנונימית בהו"ל
ואם ובעזרת ה הכל יצא תקין
אז תניחי לו ולך ותהיי עם יד על הדופק.

שוב, כל מקרה לגופו..
שיתפתי מהמקרה הפרטי שלי ומה שעזר לי היה להרפות.
אבל חוץ מהבדיקות לשים לב גם להתפתחותחילזון 123
לפעמים לאמא קשה לשים לב שהילד מתפתח לאט (לא בקטע של המשקל), כי היא רואה אותו כל הזמן ורגילה לזה
לדעתי במקרה שלך זה לא המצבמיקי מאוס
בגלל השתן והבלאגן מסביב...
זה נשמע יותר מאשר רק מיעוט אכילה

אני כן חושבת שהאחות טיפת חלב מגזימה. יש להם נטיה כזו לצערנו...
ושאת אמא מעולה ולא מזניחה! עשית כל כך הרבה מאמצים ובירורים ועשית את הטוב ביותר שלך! פשוט הקב"ה עוד לא הכווין אותך לעצה הנכונה ועל זה כדאי להתפלל

תתמקדי במה שאומרים רופאי ילדים או מומחים
והלוואי שתצליחי להרגע ולהאמין שבעז"ה הכל יסתדר

אבל כן נשמע שיש משהו שצריך למצוא ואז בעז"ה לטפל ושילך חלק יותר

בהצלחה!!!!
הרבה כוחות זה כל כך לא פשוט
ותודה על המילים וההזדהות!אמא טובה---דיה!

מעודד לשמוע!!

אוף!norya
איזה רופאה מעצבנת! בטח הייתי יוצאת משם בוכה. זה כל כל קשה לשמוע מילים חריפות, מאשת סמכות שכביכול יודעת יותר טוב, ועוד בנושא כל כך רגיש כמו בריאות הילדים שלנו...
אני בטוחה שאת האמא המושלמת לקטן שלך. תזכרי את זה! ותאמרי לעצמך שהרופאה היתה לא בסדר ולא את. תפקידה בתור רופאת טיפת חלב להפנות אותך לאן שצריך בנחת ובמקצועיות, אמור להיות לה הרבה ידע בנושא...
למה היא לא שלחה לאשפוז??אורוש3
נשמע קשוח ברמות. חיבוק ענק
לפחות למיון לעירוי. מישהו שם מפשל וזו לא את.אורוש3
היא רצתה, אבל אמרתי לה שאני לא רוצהאמא טובה---דיה!

אז היא אמרה שנלך דחוף לרופא ילדים ונגיד לו שצריך בירור מקיף.

יקרה.. את האמת נשמע שאין לך הרבה ברירהבתי 123
לא כל דבר רופא ילדים יכול לבדוק בקופה ובירורים ובדיקות יכולים לקחת חודשים.
ונשמע ממך שהוא גם בסכנת התייבשות
לדעתי עדיף לך כבר ללכת לבי"ח לעשות בירור מקיף
תקשיבימדברה כעדן.
אני כולי מצומררת. חיבוק ענק על החוויה שעברת ועל כל המתח

אני לא מבינה בכלום ממה שכתבת אבל כמה דברים:
א. את אמא מהממת.
ב. אני בטוחה במליון אחוז שהוא מקבל מליון חום ואהבה ומסירות מצידכם וזה המון!!!
ג. במסגרת ההשתדלות כלפי שמיא לעשות מה שאפשר בעולם הזה- אתם עושים מלא!
ד. מה עם לעשות הפסקה של חצי שעה או אפילו רק 10 דקות ביום שהם בשבילך? לשמוע מוזיקה? לרקוד? לצייר? סתם לעשות נשימות עם מוזיקת רקע?
ה. אשמח מאווווווד להתפלל עליו. לא חייב עם שם אבל אם תרצי אשמח שתשתלחי לי בפרטי

ו. בשורות טובות בקרוב!!!!
מצטרפת, אני גם אשמח לשם בפרטילפניו ברננה!
או להתפלל על הילד של אמא טובה דיה
תודה רבה רבה!אמא טובה---דיה!

לגבי ד' - בעיקרון את כתיבת הסיפורים התחלתי בשביל לעשות דברים לעצמי, אבל כפי שראיתן, גם לזה כבר מזמן לא הגעתי לצערי

יקרה את כל כך משתדלת עבורו!ממשיכה לחלום
מוציאה כל כך הרבה אנרגיה ומשתדלת לטםלבכל מה שרק ניתן.
שומעים את המסירות מכל מילה שלך
וזה נשמע ממש ממש מתסכל
אל תאשימי את עצמך כלל כי זה נשמע באמת מצב מורכב עם הרבה נתונים.

נשמע שמרפאת האכילה לא נותנת את המענה שאתם צריכים.
מסכימה עם הבנות שאומרות שכדאי ללכת למיון טוב ולעזות בירור מעמיק פעם אחת
נשמע שאת רוויה מרופאים אז אולי לקבל מענה טוב יכול לתת לכם רוגע
לי היה ניסיון ממש טוב עם המיון בשנידר עם הילד שלי,
יצא לי להיות שם שלוש פעמים. תמיד היו מכבדים ולקחו אותנו ברצינות ולא חיפפו.
לא יודעת אם זה באזור שלך.
מה שכן, אני חושבת שלםני שתראי עוד רופא תעשי לך סיכום בראש של כל המצב שלו עד היום.
זה ממש יקל עליך להעביר לרופאים בצורה מסודרת ולא להרגיש ששכחת דברים חשובים או לצאת לא מובנת
אם את רואה שהם פספסו משהו, או הבינו לא נכון, אל תהססי לחזור שוב.

שולחת חיבוק גדול גדול
יש עליך הרבה
ואת גיבורה אמיתית
וואי, איזו חוויה נוראית!!מתואמת
עברנו מעט ממנה עם הבת הבכורה (שגם הייתה נמוכה ורזה ובקושי אכלה - ב"ה לא מעבר), ומאז לצערי למדנו פשוט לא להקשיב לטיפת חלב
אני במקומך לא הייתי מגיעה לשם יותר. אולי רק בשביל חיסונים נצרכים. ואת כל הטיפול בבן שלכם עושה רק דרך רופא שאתם סומכים עליו.
באמת נשמע שאתם עושים מעל ומעבר... וההלחצות האלה רק פוגעות בכם... אין שוב סיבה שידברו אליכם ככה!!
הלוואי שתצליחי להתאושש מזה ולפנות את עצמך באמת רק לטיפול מיטבי בתינוק המתוק שלך
אני פשוט בשוקלפניו ברננה!
איזה חצופה שהיא צעקה עלייך
נראה אותה מתמודדת עם ילד עם כאלו סיפורים.
את אמא משקיענית
באיזה ציור אמא שלוקחת את הילד לבדיקת דם כל שבוע היא אמא מזניחה??
אמא שמטפלת הילד שלה סביב השעון, דאגה לו לניתוח שהיה צריך, לא ישנה בלילה גם מדאגה וגם כי ילד שלא אוכל הוא רעב ולא ישן.. ולפניכן הייתה קמה להניק פעם בשעה...

אני ממש חושבת שאתם צריכים להתלונן על הרופאה הזאת. מה היא חושבת שלא אכפת לך??? ברור שזה אכפת לך. אם היא חושבת שזה יעזור לך לקדם משהו בטיפול בו - זה יקדם רק רגשי אשם שהם דווקא מקשים עלייך להתקדם.
עם כזה עומס של דברים לטפל בהם, ונושאים לדבר עליהם עם הרופא, מה הפלא ששכחת להזכיר את השתן והנשימות?? זה ממש מובן מאליו. את לא מלאך. הכל בסדר. מותר לך לטעות או לא לייחס חשיבות למשהו שאולי כן חשוב. תזרקי את הרגשי אשם לפח, ותחשבי מה ואיך את יכולה לקדם.

לגבי הגוש בצוואר, ואו, זה באמת מלחיץ.. גם אם זה שפיר זה מלחיץ ומעיק ועד שאין תשובה ודאית והספקות, ועוד משהו לטפל בו.. אז ברור שזה גם מעמיס עלייך ומםריע לך לשים לב למה שאת באמת צריכה לשים לב אליו

חיבוק גדול גדול גדול גדול.
אוהבת אותך, ומעריכה עד ראש הגג.
מצדיעה לך, את השראה בשבילי 💕❤️🥰
איך התגובה שלך שימחה אותי!!אמא טובה---דיה!

תודה רבה!!!!

שמחה ששימחתילפניו ברננה!
אבל יקרה כל מי שכותבת לך לקחת אותו למיון צודקת מאוד.
ללכת לרופא/מיוןמים מזוקקים
לא כ"כ מבינה את ההרגעות פה.
אמרת שהוא 3 חודשים לא נותן שתן? כמו שאומרים על תינוק קטן שצריך כך וכך חיתולים ביום, אז ככה גם על גדול.
אם לא נותן שתן, 3 חודשים כמו שצריך בוודאי שהיה צריך מזמןןןן לפנות לרופא.
וגם לא בדקת לגבי נשימות מהירות? שני הדברים ביחד עשויים להיות התייבשות. זה מסוכן.
זה שעושים כל שבוע בדיקת דם, לא עוזר אם בודקים בה משהו אחד ספציפי...
בואי נגיד שאם את במצב שאת לא יכולה אפילו לעשות לו בדיקת שתן, הייתי טסה למיון...
מסכימה איתך. לא נשמע שיד מה לדחות את זה אפילו למחרבתי 123
מוסיפה שכדאי ללכת למיון טוב. אל תלכי דווקא למהלא מחוברת
שקרוב אלייך. לא יודעת כמה אפשרי לך להתרחק אבל הייתי בודקת באיזה בתי חולים יש את הרופאים הכי טובים והולכת רק לשם.
צודקת...אוהבת את השבת
כמה פעמיםהוא נתן שתן ביממה האחרונה?
יכול להיות שזה באמת לא סובל דיחוי למחר...
אם הוא בהתייבשות..
לצערי אני ממש מסכימה. אשמח להתפלל עליוחצי שני
ובינתיים מקווה שתניקי אותו ותתעלמי ממה שאמרו לךחצי שני
בינתיים מקווה שתניקי אותו ותתעלמי מזה שאמרו לך לאחצי שני
להניק
נשמע לי סכנה
ברור שאני מניקה! פשוט לא כל שעה.אמא טובה---דיה!

בערך כל חמש שעות.

אולי במקרה הזה עדיף כרגע להניק דווקאחילזון 123
יותר
כדי שלפחות יקבל מספיק נוזלים
אבל אין לי כל כך הרבה חלב...אמא טובה---דיה!

לצערי אני גם לא אוכלת מסודר... ולא שותה מספיק.

אז את חייבת לשתות הרבה. כל הנקה לשתות כמה כוסות.חילזון 123
וגם מן הסתם את יודעת שככל שמניקים יותר נוצר יותר חלב. יקח כמה ימים והכמות תתגבר.
ככה במבט מהצד נשמע לי שזה עדיף כרגע מאשר שהילד לא יאכל ולא ישתה.

ובלי קשר במקביל תבדקי כל מה שצריך, מיון, בדיקות וכו
אני מסכימה לגמרי לגמריחצי שני
וחיבוק גדול
סליחה.. אבל להוסיף לו תמ"ליערת דבש
ומהר
ילד שלא אוכל מוצקים כמעט
ולאמא אין מספיק חלב.. צריך להוסיף לו תמ"ל ..אתמול
להניק רק כל 5 שעות, ובלי לשלב תמ"ל
בכזה מצב של הילד נשמע לי הזוי
הרבה בריאות
הלוואי שהוא היה מסכים!אמא טובה---דיה!

אפילו חלב שאוב הוא לא מסכים. על תמ"ל אין מה לדבר.

מיץ? קולה? שוקו? במזרק?חצי שני
מה עםאופק המדבר
לחבר צינורית לבקבוק תמל ולהכניס לו לפה תוך כדי שהוא יונק, כך זה יכנס ביחד עם החלב ואולי יסכים.
המון כוח ובהצלחה❤️💕
אני במקומך הייתי מניקה כמה שיותרחצי שני
בסוף זה האוכל היחיד שלו. ונשמע שזה תהליך שיקח זמן לריפוי אז עדיף להתחיל את הגברת החלב מעכשיו ולא תפסידי מזה.
נראה לי ההנחייה שנתנו לך לא הגיונית
^^^מסכימה. במיוחד שלא דיווחתם לשום רופא שזה המצב!יערת דבש

לגבי השתן והנשימות

נשמע שהוא במצב לא טוב ובסכנת התייבשות חלילה! וזו סכנה מידית

פונים ישר למיון במצב כזה

מסכימה לחלוטין. לטוס למיוןפרח לשימוח🌷
לבקש הפניה מרופא/ מוקד אחיות
רפואה שלמה
את אמא מעולה♥️ ועדיין צריך לטוס למיון
הוא כן נותן, פשוט טיפה ממש ממש.אמא טובה---דיה!

וזה מועט מיום ליום.

אוף, אני באמת חייבת לטוס למיון. והבוקר אני לא יכולה להיעדר מהעבודה.

נשמהפשיטא
אם הילד שלך נמצא במצב שאת חייבת לטוס למיון, אז את יכולה להעדר מהעבודה. פשוט ככה. לא משנה מה העבודה וכמה דברים דחופים יש לך היום. אם צריך מיון- טוסי עכשיו.
את יכולה להיעדר מהעבודה!מקרמה
אולי לא נעים לך
אבל את יכולה!
ונשמע שצפוי לך גם כמה ימים לא פשוטם ואולי אפילו תקופה שבה תיעדרי לא מעט.

תשלחי הודעה לבוס
תכתבי ש
'כבר תקופה ארוכה שאנחנו מתמודדים עם מצב רפואי לא פשוט עם הילד ולצערי אין מנוס מלפנות לבירור מקיף במיון ואני לא אגיע לעבודה.
אין לי כרגע אינדיקציה לכמה זמן אעדר,
אהיה חכמה יותר כשנדע מול מה אנחנו מתמודדים.
מקווה מאוד שנחזור לבריאות ושגרה בהקדם'
אז תניקי יותר! דחוף, תעזבי כרגע מה שאמרו במרפאתקופצת רגע
האכלה.

מרפאת האכלה, זה לטווח הארוך, שילמד לאכול כמו שצריך.
מניעת התייבשות זה אקוטי ודחוף! ניסית את הגישה שלהם וזה מגיע להתייבשות. זה מסוכן!

ברור שתלכיטל..

תשתמשי בניסוח המעולה שמקרמה כתבה לך.

עיקר מה שחוסם אותי בדברים כאלו זה הרגשות אשם של "למה לא אמרתי לרופא שהוא ככה וככה"?

למה לא חשבתי שזה חשוב? למה חיכינו עד עכשיו?

עכשיו בטח יצעקו עלינו ויגידו שאנחנו לא אחראיים (במיוחד אחרי החוויה המזעזעת בטיפת חלב).

אז,

תזכרי,

שיש בורא לעולם

ומשגיח, עליך, על הילד.

וב"ה שעכשיו התחברנו כל חתיכות הפאזל ואת רואה את השילוב של כל הסימפטומים ושהלידל צריך טיפול דחוף.

למה זה קרה היום ולא לפני ארבעה ימים? נפלאות דרכי ה'.

אבל זה המצב עכשיו, ובתור אמא את הולכת לדאוג לילד החמוד שלך, שיגדל ויתפתח ויהיה בריא ושמח,

ואת בתוכך יודעת שעשית את כל אשר יכולת, וגם אם ישאלו אותך למה לא שמת לב קודם - זה לא מפחיד אותך. את יודעת שעשית מה שיכלת עד כה, ורבש"ע הביא אותך למיון היום ולא אתמול.

 

בהצלחה רבה ורפואה שלמה!

 

תקשיבי בכנות... נראה לי שכשמשהו מפחיד אותנומתנות-קטנות
אז נח לנו לדחות.. להסביר למה זה לא הסתדר ולמה לא הפנו אותנו לבדוק ולמה בעבודה לא אפשרי להעדר וכו וכו

זה לא תרוצים מעצלות
זה מפחד
פחד לפגוש מציאות שבה אולי חלילה יש בעיה ממשית
והילד שלנו זה כל העולם שלנו
וזה משהו שאי אפשר לתאר כמה נוגע לנו

ונכון דוקא אם בודקים אולי גם מוצאים מה הבעיה ואז אולי מוצאים פתרון

אבל זה בשכל

בלב יותר נח לברוח, לדחות להכחיש..לומר שזה כלום ויעבור..

אני עברתי תהליך -ומה לא בהקשר גופני
אלא התפתחותי עם אחד הילדים שלי כשהיה קטן
שנים דחיתי ללכת לאבחון וברור
בתרוצים ..
אבל תכלס מפחד לפגוש אולי שמשהו בו לא תקין
ושכל החיים ישתנו
שלו ושלי

ותכלס למרות התרוצים בפנים היתי סופר רגישה..וכל הערה או סיטואציה שהזכירה לי את הקושי שלו..
זה הקפיץ לי את רגשות האשמה הסמויים...

עד שהחלטתי להתנער מזה
ולקום ולבדוק
ורק אז דוקא הלב נרגע
לא כי גיליתי מיד שאין לו שוםםם בעיה
אלא כי סוף סוף פעלתי ועשיתי את מה שהילד זקוק וצריך
ולא התעסקתי בעצמי ובפחד שלי ובמה יהיה ואיך אתמודד וכו

כרגע
בכנות
נשמע לי שאת נאחזת בתרוצים או הכחשה
וממה שתארת ואני בכוונה אומרת בחדות-
נשמע שהילד חייב ברור רפואי מקיף ודחוף מאוד
אולי ה''בעיה' שתתגלה תהיה נקודתית ופתירה בקלות על ידי טיפול מתאים
אבל גם אם זה משהו מורכב
יותר
את לא רוצה שחו''ש יגרם לגוף נזק

ילד רעב לא רגוע ,יורד במשקל ולא אוכל ובעיקר השתן והנשימה
אלו סימני מיון דחוף-וגם שם לא לוותר להם על ברור ובדיקות מקיפות
לא כדי להפחיד
כי אם העבודה נכנסה פה כתרוץ אז משהו בפנים עוד לא קלט את הסיטואציה

ויעשה לך הרבה יותר טוב להשכים למציאות הזאת וללמוד להתנהל בה
מאשר להכחיש שהיא כאן

ואמן שהכל יתברר כמשהו קטן ויסתדר וירפא בקלות ובמהירות


כל מילה!משמעת עצמית
לגמרי! כל מילה. ^^^!!יערת דבש
וואו, התגובה שלך הייתה בול במקום!אמא טובה---דיה!

את צודקת, עוררת אותי, תודה!

מסכימה. לטוס למיוןאורוש3
יקרה, ממש חשוב להיבדקממשיכה לחלום
שולחת חיבוק גדול ותמיכה
מתצאי בך את הכוחות, הם ישנם❤️❤️
זה החיים של הילד שלך. זה לא צחוק.התהילה והתפארת
את לא רוצה שחלילה יקרה לו משהו אל חזור, זה מסוכן!
היא לא סתם צעקה, היא נבהלה מהמצב.
אני לא מצדיקה את זה אבל זה לא סובל דיחוי אפילו אם היתה חתונה של אח..
מצטרפת.רק טוב=)
מציעה לך גם לבקש הפניה למיון וסכוי טוב שיאשפזו אותו לבירור. זה לא משהו שאפשר לדחות..
באשפוז גם יקחו בדיקות מקיפות (שמגיעות יותר מהר מקופ"ח) וגם תוכלו לראות במרוכז אנשי מקצוע.
יש בעיות שכדאי לטפל בהם כמה שיותר מהר!
סליחה על ההלחצות, פשוט נשמע לי שמרוב רופאים ובירורים, יש דברים שמתפספסים..
בהצלחה יקרה💕
אגב, הוא שותה בכלל?רק טוב=)
חוץ מאוכל והנקה, מבקבוק הוא שותה?
יכול להיות שהמיעוט של השתן זה מחוסר שתיה בכלל?
הוא לא שותה כמעט כלום.אמא טובה---דיה!

אבל זה ממש כמעט כלום שתן.

אם הוא לא שותה, הגיוני שאין שתן..רק טוב=)
אבל צריך לטפל בחוסר שתיה, כולל אם צריך להכניס זונדה.. אין ברירה💜
חוסר שתיה יכול לגרום להתייבשות שפוגעת בכליות מה שעוד יותר מפחית את השתן..
ואי נשמע חוויה ממש ממש קשה!!! חיבוק ❤️ ניסית אנשור?לא מחוברת
יודעת שזה טוב למצבים כאלה.
בדקתם צליאק?+mp8
לא. לא בדקו לנו כלום.אמא טובה---דיה!


חיבוק!פולה555
מנסה לעזור

אני הייתי מבקשת הפניה למיון ועושה שם כל מה שאפשר.

במקביל נותנת לו לשתות כל מה שירצה העיקר שישתה!!
 

כשהבן שלי היה לפני כמה זמן עם חום מאוד גבוה ולא רצה לשתות ולאכול כלום!! קניתי לו כמה טרופיות ונתתי לו מידי פעם לשתות טרופית אחת. את זה הוא היה מוכן לשתות.

העיקר שלא יתייבש ולא יהיו חסרים נוזלים.

 

תבדקי אם יש משהו שהוא כן אוהב לאכול (אפילו במבה/ ג'אנק. לא משנה מה)

ומה הוא אוהב לשתות- ותתני לו בינתיים...

 

בשורות טובות ורפואה שלמה בקרוב

אמן 

ברור שאנחנו מנסים הכול.אמא טובה---דיה!

כל הזמן מציעים לו חטיפים ומיצים, אבל לא עובד

ממש קשוח. חיבוק גדול!!חצי שני
אולי ללכת איתו למכולת שיבחר משהו? מבינה אותך. הבן שלי לא הסכים שוקולדים ועוגיות אז אין באמת פתרון
חוץ מפתרונות שאפשר להציע במיון ובמקביל להגביר חלב כדי שיעזור גם בלי מיון
יקרה, מה אתכם?❤️בתנועה מתמדת
מצטרפת לשאלהחצי שני
הלכנו לרופא שנתן לנו בדיקות דם מקיפות מאוד.אמא טובה---דיה!

מקווה שמחר כבר יהיו תשובות, ושאם יש בעיה רצינית שכבר נעלה עליה.

הוא היה רופא מעצבן, אבל אני מקווה שזה יעזור.

ומתלבטת אם בכל זאת ללכת היום למיון.

ללכת!!!!! סליחה אבל בדיקות יעזרו לטווח רחוקחצי שני
הוא צריך עזרה מיידית לפחות בינתיים
ללכת דחוף😔אנונימיות
בדיקות זה נהדר לגלות סיבה.
נשמע שבינתיים הוא צריך הזנה דרך הווריד או בזונדה הוא נשמע מיובש.
קשה💕
ללכת היום!! ולהתעקש לא לצאת ממיון עדהיריון רביעי
שלא יודעים מה יש לו.
אין עבודה אין כלום.
יש חיים של תינוק קטן שמיום ליום משתין פחות.
ואם חסר לך חלב ב"ה יש היום תחליפי חלב מעולים
למה מעצבן? הוא נתן לך הפנייה למיון?בתי 123
ממי הילד חייב עירוי לווריד! הוא נשמע מיובש.אורוש3
בלי קשר לבירור מעבר לזה. זה אס או אס.
אמא טובה דיה אהובה ❤️נגמרו לי השמות
אני ממש חושבת יקרה שכדאי ללכת למיון עוד היום, בהקדם.

גם אם זה "לחינם" אז הפסדנו זמן יקר, וכוח, אבל זהו.

במיון אולי סוף סוף יתייחסו ברצינות להכל כולל הכל.
יבדקו לעומק האם מיובש ויתנו מענה מיידי.
זה החיים עצמם אהובה.
אפילו אם יש 0.00001 סיכוי שזה יעזור לו או ימנע חלילה משהו חמור - אין שום ספק ובטח שללכת עוד עכשיו.

ממש ממש מחזקת אותך יקרה לארוז תיק עם הכל,
לקחת אוכל, שתייה, מטען, ספר, טלפון וכל מה שצריך - ולצאת. בהקדם.

ושם במיון לומר הכל הכל ולדרוש שיבדקו הכל הכל.

כמה השקעתם, את לבך
את גופך
את דמך את הנשמה שלך באוצר הזה
עכשיו הזמן לרכז את כל המאמצים למצוא לו מענה מקיף ומיידי למצב המסוכן שעלול להיות התייבשות חמורה או דברים אחרים חס ושלום.

לא לחכות אהובה שלנו אפילו קצת.
כולנו איתך.
מתפללות.
אם תרצי חיזוק גם בטלפון או כל דבר אחר בבקשה תצרי איתי קשר בפרטי.

לעזוב הכל הכל הכל וללכת למיון.

אם אין אוטו - מונית. או אמבולנס.

אם אין כסף - להיעזר, הלוואה, אפילו כאן בפורום נארגן הכל אם צריך

אם אין זמן - לא משנה. זה החיים. זה הכי חשוב מהכל.

אם אין בייביסיטר לילדים האחרים - להרים את העולם עם טלפונים לבעלך, למשפחה, שכנות, חברות, הכל הכל הכל.

וכל שאר האין - למצוא איך. אין ברירה אחרת יקרה.

תעדכני מה איתכם
ובאמת באמת אם אפשר לעזור איכשהו - תכתבי לנו.

כולל לכתוב איפה אתם ונארגן לכם כל מה שצריך!!!
מצטרפת לכל מילה!! לטוס למיון מה שאת צריכה נארגןאוהבת את השבת
לך
תכתבי לנו ונעזור
אבל המצב שלו נשמע מאודדד מסוכן!!!
אם את תקועה עם ביביביטראודה לה'
ואולי את גרה לידי אז בשמחה
את יכולה ליצור קשר בפרטי
גם מצטרפת לעזרה, מה שצריך!מדברה כעדן.
רוצה לכתוב לי בפרטי את איזור מגורייך? או תכתבי פה?
כל הכבוד לך שהלכת לרופא! את אלופה שעושה הכל בשבילובתנועה מתמדת
מצטרפת לקודמותיי, שכדאי ללכת אם יש ספק.
תמיד עדיף ללכת לחינם מאשר להצטער אח"כ שלא הלכנו ופספסנו משו קריטי😔

באמת לא פשוט הסיפור הזה שאת נמצאת בו מאז הלידה שלו, אחרי שהכל יהיה מאחוריך ובע"ה יתנו לקטנצ'יק טיפול מיידי ותדעו גם איך להמשיך ולעזור לו, תקחי עוד קצת חופש מהעבודה- בשביל עצמך. את חייבת למלא מאגרים של כח❤️

מקווה שהטון התקיף של ההודעות פה לא ילחיץ אותך, אבל כן יעזור להבין חד משמעית מה המהלך הנכון כרגע. תראי כמה פה אוהבות ודואגות לך!
התייבשות אצל ילדים עלולה לגרום למוותהמקורית
זה ממש סכנת חיים.

מצטערת על החריפות, אבל את לא במצב שמאפשר להגיד לך אחרת יקרה.

אל תתמהמהי ולכי למיון.
בכל מחיר.
נכון. שבוע שעבר מק"ר סיפרה על ילד בן שנה וחצימחי
שהתייבש והפנו אותם למיון, והאמא רק חיכתה חצי שעה שהאבא יחזור מהעבודה כדי שיקח אותם ברכב ואז כבר היה מאוחר מדי
אהובה מה איתך? מה איתכם?Lana423
מצטרפת. תעדכני איך אתם אהובה ❤️המקורית
מצטרפת❤️ממשיכה לחלום
חושבת עליך ונכנסת לפורום לראות איך אתם
מצטרפתמאוהבת בילדי

תבשרי אותנו בשורות טובות!!

תעדכני ❤️ מתפללת עליכם!לא מחוברת
מישהי מכירה אותה במציאות? אני דואגת להחצי שני
אוף גמאני ממש דואגת להם.בננות
וואי, אתן כאלה חמודות!אמא טובה---דיה!

הרופא אמר שבגלל שהוא לא אפטי ב"ה אז זה לא דחוף, כי במיון לא יכולים לעשות עוד בדיקות חוץ ממה שהוא שלח לנו, ואם הבדיקות יראו משהו אז ישלח לאשפוז.

 

וואי הקפצת אותי. נכנסת כל כמה דקות לפה לראותחצי שני
אוף, הכל נמחק.
את מנסה בינתיים להגביר חלב? לתת לו לפי דרישה?
זה יעזור לשפר את המצב ושלא יחמיר בקיצוניות.
תכלס בסוף זה האוכל היחיד שלו וזה קיצוני מעבר לחמישית ממה שהוא רגיל (מכל שעה לכל חמש..) וכבר ראיתם שזה לא עוזר,אז לפחות שישתפר קצת.
מסכנה, זה נשמע ממש ממש קשה.
אם יש לי איך לעזור אשמח לתת לך מספר שלי, אפילו כדי לפרוק
ותיהיו ממש עם יד על הדופק

והלוואידאגי גם לעצמך
את כזו מותק!!אמא טובה---דיה!

באמת ממש טוב לי לפרוק פה...

כן, מניקה מלאא ב"ה. טוב שעזבתי תהנחיות ההזויות שלהם!!

יואוו ברוך השם! הם מטורפיםחצי שני
ותשתי הרבה אהובה
אפשר לשאולבתי 123
באיזה מרפאת אכילה היית? באיזה בי"ח?
תודהבתי 123
הייתי בטוחה שהם ממש מומחים
זה רק מראה שבתור אמא תמיד צריך להיות עם היד על הדופק
**מציעה לך בכל זאת אם לא הולכים הרגע למיון**חצי שני
ללכת למרפאת אם ולא לצאת משם בלי עירוי נוזלים ומלחים. זה בטוח יפחית סיכונים
בטוח שאפשר לסמוך עליו?אוהבת את השבת
במיון אפשר לתת עירוי במקרה של התייבשות, לא רק העניין של הבדיקות חשוב
אלא טיפול שיכול להיות מציל חיים

אמרת לו ששלושה חודשים הוא בקושי נותן שתן?
ועל עניין הנשימות? נשימות מהירות מעידות על מצוקה!
אין שום קשר בין בדיקות לבין טיפול מידייערת דבש

והכרחי בהתייבשות ובמדדים חמורים כמו שכתבת.

זה טיפול שמקבלים במיון ובאשפוז

ולא מחכים ם זה אפילו שניה

אצל תינוקות ל"ע זה מגיע בדקות למקרים של סף מוות.

כולן מזעזעות אותך פה אבל את נשארת בהכחשה..

 

חבל יקרה

זה חיים של  הילד שלך! ומוטב להתפנות למיון ולדרוש את כל הבדיקות

ולקבל טיפול מידי למצב שלו

מאשר להצטער חלילה או להאשים את עצמך שלא טיפלתם מידית.

היא כתבה שהיא מניקה אותו כל הזמןמחי
עכשיו. אז סביר שהוא לא יגיע להתייבשות
אם אין לה מספק חלביערת דבש

כמו שהיא כתבה

אז זה כן יכול לקרות..

עובדה שהוא הגיע למצב כזה למרות הנקות (עד שבברור במרפאה להפרעות אכילה אמרו לה להפחית. אבל זה לא שהוא היה במצב טוב לפני כן. אז אין לה מספק חלב. )

במרפאת אכילה זה בערך מה שהם ממליצים לכולםחילזון 123
אז זה לא הוכחה לכלום...

ההמלצה שלהם היא לא בגלל שיש או אין חלב
אלא כי המטרה שלהם בגדול זה ללמד ילד לאכול מסודר ומגוון ולכן מרווחים ארוחות, ומורידים נשנושים כמו הנקה כדי שיהיה מקום בבטן לאוכל אמיתי. (שזה חשוב, אבל לא תמיד זה מקור הבעיה).

אם יש סיבה אמיתית רפואית שבגללה הילד לא מספיק גדל, קל להם מאד לפספס את זה (וזה אני אומרת מנסיון) ואז ההמלצה שלהם רק עושה יותר בלאגן
רופא ראה אותו. כל עוד הוא נותן שתן אפילו שלאבתי 123
הרבה זה אומר שהוא לא מיובש ברמה מסוכנת
ועכשיו הוא יונק אז אמור להשתפר
יקרה אלו שני דברים שונים. הבדיקות והחיוב המיידינגמרו לי השמות

מיידי לראות שבנך האהוב לא נמצא בסכנת התייבשות או סכנה אחרת או סכנת חיים חס ושלום חס ושלום.

 

יכול להיות שזה מוגזם, יכול להיות שזו דאגת יתר, הכל יכול להיות.

אבל מה החלופה כאן?

יש כאן חיים על הכף.

 

עדיף להיות לחוצים יתר על המידה ולראות רק רק רק במיון ודחוף שהילד היקר והאהוב הזה בסדר ומקבל את כל הנוזלים שהוא צריך, ולהם יש את המיכשור והדרך לעשות את זה ולדאוג לו לכאן ועכשיו.

זה ממש ממש מיידי.

הבדיקות זה אח"כ.

עכשיו עכשיו יקרה גם אםם יש אחוז אחד מתוך 100 שח"ו יכול לקרות לבנך האהוב משהו מסוכן, איך ניקח את הסיכון הזה ח"ו?

ממש ונשמרתם מאוד לנפשותיכם,

פיקוח נפש דוחה שבת, דוחה יום כיפור דוחה הכל!

 

אני יודעת שזה יכול להישמע כאילו דרמטי, או כאילו חלק מהמגיבות כאן ואני בתוכן מלחיצות, אבל לא יודעת יקרה אני לא מצליחה להירגע בגוף, בלב, בנפש.

היה לי היום יום הכי הכי עמוס שיש והתמודדות עם מצב רפואי לא פשוט במשפחה ועדיין הגעתי לראות את השרשור שלך ובחוסר זמן וחוסר יכולת להגיב בכל זאת הרגשתי שזו פשוט חובה חובה חובה.

אני פשוט מתפללת עליו מעומק הלב שהכל יהיה בסדר.

ואין לאף אחת כאן דרך לדעת מה באמת קורה, אבל על האחוז הזה שאולי ח"ו ח"ו הוא בסכנה - כ"כ כ"כ חשוב שתלכי למיון יקרה!

 

אני יודעת שראית רופא. אני מבינה, באמת. ומבינה מה שהוא אמר.

אבל בעיניי אם יש ספק ולו הקטן ביותר על הילדים שלנו, הדבר הכי יקר לנו בחיים, אז מה נפסיד? נפסיד זמן וכוח וכסף אבל זה יום אחד במיון!

ומה נוכל להרוויח אם ח"ו ח"ו ח"ו יש סכנה?

חיים!!!

חיים יקרה!

אז אין כאן שאלה בעיניי.

רק לראות שהוא בסדר. שהוא לא מתייבש. שאם צריך כאן ועכשיו להביא זונדה או כל דבר אחר יש להם את הכל שם.

שיודעים על הנשימות המהירות

על החוסר במתן שתן

זו ממש ממש מצוקה וחבל חבל חבל חבל לקחת סיכון ולו הקטן ביותר.

גם אם יגידו לך הכל בסדר לכו הביתה, מעולה!!!

אבל תדעי שבדקו הכל בכאן ועכשיו ואין שום סכנה!

זה כ"כ כ"כ חשוב וקריטי אהובה ויקרה

בבקשה תלכו למיון בהקדם.

אם צריך כל דבר - תכתבי לי. לנו. נעשה הכל שתצליחי להגיע לזה אם יש מניעות או קשיים בדרך.

 

יודעת שכתבתי מאוד סוער, אבל מרגישה את זה בבפנים של הבפנים שלי, פשוט חייבת לכתוב את זה

ושולחת לך חיבוק הכי הכי ענק ומוחץ על הכל הכל הכל

את לא לבד!

 

בשורות טובות ב"ה 🙏

נלה את מדהימה ברמות שאין דברים כאלה!!!אוהבת את השבת
בריאות אצלכם ואצל כולם בע"ה!!🙏🙏
וואי כלך כך. כל מילהיערת דבש

שלא לדבר על זה שכל יום שהוא ככה ולא מטופל 

יכול לגרום לנזקים חמורים למוח ולגוף שלו

חלילה!!

שמת אבל לב לעובדה שרופא ראה אותו אתמול?חילזון 123
אם הוא היה מיובש באמת בצורה מסוכנת אני רוצה לקוות שהוא לא היה מספספס את זה...
כן. העניין הואנגמרו לי השמות

שממש ממש batter to be safe than sorry.

כלומר במציאות שהפותחת תיארה, שיש תינוק שנושם נשימות מהירות, שמתן השתן רק יורד ויורד - זה כבר *עכשיו* מצב מאוד מסוכן. והעניין הוא שבמיון יש להם מיכשור ואפשרויות שאין לרופא בקופה.

אני מבינה בהחלט שראה רופא וזה בהחלט שונה מאשר לא ראה בכלל, בהחלט. ואף כתבתי זאת. אבל על האחוז (גם אם הוא קטן) שחס ושלום הילד במצב מסוכן או עלול להיות - ובמיון יכולים לראות הכל הכל כאן ועכשיו ומיד ולא לחכות לתוצאות בדיקות וכדומה אלא לבדוק לו הכל כולל הכל כל המדדים ואם צריך לתת לו בזונדה ובכאן ועכשיו הכל והידיעה הזו שהוא בטוח ושמור מכל הכיוונים מרגיעה.

שוב, עדיף לבזבז זמן וכוח וכסף של יום אחד מרוכז, אפילו אם יש אפילו אחוז קטן, מאשר חס ושלום לפספס משהו חמור ומסוכן.

 

אבלמקרמה
גם כמה רופאים בהזדמנויות שונות המליצו כבר על מיון.

יש הבדל בין השאלה
האם אפשר לדחות את המיון עד שיגיעו התשובות?
לבין השאלה
האם כדאי לפנות למיון?

על שתיים התשובה יכולה להיות כן.

נכון שאולי אפשר לדחות, אבל ממש ממש לא כדאי. במיוחד שזה מצב מתמשך של התדרדרות.
כל הכבוד שראית רופא.מיקי מאוס
אם את מרגישה שאת יכולה לסמוך עליו למרות כל ההלחצות פה.ואת אלופה שאת מקשיבה לעצמך ולרופא (ולא מזניחה.
אני לא חושבת שזה מה שמניע אותך)
מיון זה ממש לא פשוט וגם מבחינה רפואית אפשר גם להזיק לא רק להועיל עם כל מה שמסתובב שם
לא יודעת מה הייתי עושה במצבך כנראה שאישית הייתי הולכת אבל נשמע שאת מפעילה שיקול דעת וזה חשוב

אם הוא יונק ואת מרגישה שיש חלב אפילו אם זה יחסית מעט לגילו
ולא מקיא או משלשל
ורופא לא ראה סימני התייבשות למרות הנשימות שציינת הוא בטח גם שם לב
אז זה כנראה לא מצב מסכן חיים

ועירוי הוא יכול לבקש גם במרפאה, באמת מעניין למה לא ביקשו
לא נותנים עירוי לתינוקות במרפאה. מפנים למיוןאורוש3
אני ממש לא מזניחה, פשוט הוא אמר שזה אותו דבראמא טובה---דיה!

זה רופא אחר אמר, לא מי שהלכנו אליו. רופא שבעיקרון אני סומכת עליו והתקשרתי להתייעץ איתו.

בימים האחרונים ממש התמקדתי בהגברת חלב והנקות תכופות, ובאמת ב"ה עשה קצת שתן והנשימות מהירות אבל פחות.

אז עשיתי היום על הבוקר בדיקות דם, ואני מקווה שהתוצאות יגיעו מהר.

אם יהיה בהן משהו לא טוב אני אטוס למיון.

אני רקסליל
רוצה לחזק אותך ולהגיד שאת כל כך חזקה!

נשמעת לי התמודדות ממש ממש מאתגרת, וברור ממה שאת מתארת שזה לא מקרה רגיל.
אני בטוחה שזה כל כך קשה במשך שנה ויותר להיות כל הזמן סביב הילד שלך, בשילוב של התאוששות מלידה, דאגה לבריאות של הילד והמשך תפקוד בעבודה ובחיים בכלל.

את פשוט גיבורה! תזכירי את זה לעצמך כל הזמן.

שתהיה רפואה שלמה, מקווה שיהיו לכם שליחים טובים שיצליחו לעזור לכם לברר ממה הוא סובל, בשביל הבריאות שלו ובשביל הרוגע, התפקוד והשקט הנפשי שלכם.
ממש תודה על החיזוקים!!אמא טובה---דיה!

ממש צריכה אותם עכשיו...

אמן!

רק שימי לב שהיא בכלל לא אמרה שאת מזניחה❤️ממשיכה לחלום
ואמרת לו מה מצב השתן והנשימה??אורוש3
נשמע לי הזוי. הילד צריך נוזלים.
באמת כל עוד הוא יונק הוא כנראה לא מיובשציפיפיצי

מניחה שאם היה מיובש בטוח היה שולח למיון

ה' יעזור ושיהיו בשורות טובות בקרוב

מפרסמת בשם מישהי אחרתיעל מהדרום
יקרה
אני קוראת את התגובות ולא יודעת אפילו מאיפה להתחיל אבל לא יכולה שלא להגיב לך.
התינוק שלי מאושפז עכשיו בטיפול נמרץ עם אי ספיקת כליות חריפה. התסמינים שהיו לו זה חוסר שקט כללי, הקאות, ושתן מועט. השתן היה מועט במשך כמה ימים, וזאת כבר הייתה נורה אדומה אדומה. אז כמה חודשים? לא רוצה אפילו לחשוב מה היה קורה אם היינו מחכים עוד.

לכי. למיון. עכשיו.
הדבר הראשון שתצעקי שם זה שהילד כמעט לא נותן שתן כבר כ"כ הרבה זמן. זה משהו שאת חייבת לצעוק לרופאים, בטח ובטח שלא להסתיר.

כולי תקווה שאצלכם המקרה שונה מאצלנו, שעירוי נוזלים יעזור והילד בריא. אבל מחובתך לרוץ לבדוק, עכשיו. עכשיו.
וואו, רפואה שלמה אהובה💕אנונימיות
וואו, מלחיץ ממש.אמא טובה---דיה!

רפואה שלמה ובשורות טובות לכם!

היום בבדיקות דם בדקו גם תפקודי כליה, אני מחכה במתח מטורף לתוצאות...

אני לא מצליחה לתפקד מרוב מתח. התוצאוץת אמורותאמא טובה---דיה!

להגיע היום. מקווה שבקרוב.

לא בטוח שתפקודי כליות מגיע מהר כמו ספירת דםבתי 123
במיון הבדיקות מגיעות יחד ויש בדיקת דם שקשורה לכליות ולנשימה שאפשר לקחת רק במיון ולא בקופה
עשו רק בדיקת דם?כמהה ליותר

לא עשו גם בדיקת שתן? מאוד חשוב ליבדוק גם שתן כדי לאבחן את תיפקוד הכליות.

ותקחי גם בחשבוןכמהה ליותר

שלוקח זמן עד שהתוצאות של תיפקודי כליות מגיעות.

הוא באמת הקיא כמה פעמים בימים האחרונים. אוףףףאמא טובה---דיה!


למה לא ללכת למיון??מנסה לעזור


תלכי בבקשה למיון🙏🙏🙏אנונימיות
בבקשה בבקשה.
אם זה עניין כלכלי רק תגידי לי. דברי איתי בפרטי
אם זה בייביסיטר - גם. דברי איתי אני מאיזור ירושלים -בנימין.
למיון עכשיוווווו...אוהבת את השבת
רפואה שלימה ומהירה!!!! באמת הייתי גם נוסעת למיוןאוהבת את השבת
@אמא טובה---דיה! היקרה והמדהימה!

יש פה סיכון שקצת הזוי לקחת ..
ואם הרופא שהתייעצת איתו טועה?
תינוקות יכולים להגיע במהירות למצב מסכן חיים!
לא משחקים עם זה!
נשימות מהירות ושתן מועט (גם אם קצת יותר ממקודם ) זה איתות מצוקה חמור
מי אמר שהוא באמת יונק מספיק? אולי זה רק נראה?
גם את חושבת שיש שיפור לא כדאי לחכות, מי יודע מה קורה לו בינתיים בגוף..

ובדיקות דם שעשית היום אולי יגיעו רק בראשון או שני בגלל ששישי-שבת לא עובדים

בבקשה תלכי למיון...
אני גם חושבת שכדאי ללכת למיון וכמה שיותר מהר...מנסה לעזור

ואפילו רק בשביל השקט הנפשי.

 

היו פעמים בשנה קודמת שהילד שלי לא הרגיש טוב והיה חיוני ופעיל ונבדק מידי יומיים אצל רופאים שונים והם בעצמם אמרו לי: הכל בסדר. תראי איזה חיוני ופעיל הוא וכו'...

ובסופו של דבר, אחרי שבוע כזה נסענו בעצמנו לבית חולים! אפילו לא הספקנו לקבל הפניה מהמוקד..

וגם במיון אמרו לנו: הכל בסדר. כנראה שתחזרו הביתה עוד מעט. אבל אם אתם כבר כאן נעשה לו כמה בדיקות ונשחרר...

בסופו של דבר היינו צריכים להתאשפז כדי לקבל אנטיביוטיקה דרך הוריד. והיינו שם 3 ימים וואח"כ המשכנו אנטיביוטיקה בבית..

וגם בבית חולים הוא היה פעיל וחיוני והרופאים אמרו לו: אתה צריך ללכת הביתה! בהמקום שלך לא כאן!

אבל מה לעשות שהרופאים דחו אותי כל הזמן שזה וירוס ויעבור והוא נראה חיוני והכל.

ורק בגלל שהתעקשתי ונסענו בעצמינו למיון- עלו על זה שהוא חייב אנטיביוטיקה עכשיו!! ודרך הוריד.

 

אני במקומך הייתי נוסעת לבי"ח אתמול! שלשום! ומבקשת לעשות את כל הבדיקות האפשריות למצב שלו.

 

בשורות טובות ורפואה שלמה אמן

רופא מומחה אמר ליביבוש
שאי שקט ממושך תמיד תמיד מצריך מיון. במיון יכולים לעקוב אחריו יום שלם ולעשות את כל הבדיקות כשצריך. אני אף פעם לא סומכת על הרופא ואם אני מרגישה שהילד שלי סובל אני לא לוקחת סיכון בזה והולכת לבית חולים. מקסימום הלכתי לחינם (קרה לי!)
פה זה נשמע ממש קיצוני. 3 חודשים לא נתן שתן בצורה תקינה? אני לא רוצה להפחיד אבל זה ממש ממש מסוכן.
אחרי יום אחד זה מסוכן. אז אחרי 3 חודשים? משהו פה ממש מוזר לי.
אנחנו נועלות את השרשור. ואסביר למהחצילושאחרונה
ברור לכולנו ע"פ התיאור שמדובר במצב מסכן חיים לילד, ולכן מה שצריך לעשות במידית זה לפנות אותו למיון בכל הדחיפות והמהירות המתאפשרת. אנחנו לא מוכנות לתת יד להרגעות ונירמול במצב שכזה, ומבהירות שעמדתנו היא שאין ספק ומדובר במצב של פיקוח נפש דחוף. בשרשור הגיבו רבות לפותחת על נחיצות ודחיפות עניין הפינוי המידי לבית חולים וכך עליה לעשות. אין עוד עניין להידברות בנושא מעבר. אף אחת כאן היא לא גורם רפואי שיכול לפסוק בענייני פיקוח נפש. @אמא טובה---דיה! בבקשה ממך, תתפנו למיון. לא משחקים בחיים. חיבוק גדול לך מכולנו על המצב המורכב❤ בשורות טובות לכולן!
אוופ (פריקה)השקט הזה

בבקשה שזה לא יתפתח לדיון של בעד או נגד חיסונים. תנסו להתייחס רק לתחושות ולרגשות שלי.. ואולי להציע פתרונות מעניינים אם עולה לכן


 

היינו אמורים ללכת הערב למסיבת חנוכה עם הצד של בעלי.

בשבת גילינו בדרך אגב שיש שם בן דוד שהילדים שלו לא מחוסנים והם מירושלים שזה כן מקום שיש בו התפרצות (אם היו מגיעים ממקום אחר שאין בו התפרצות השיקולים היו אחרים, אבל מעניין שיש קורולציה בין מקומות שיש בהם התפרצות לאנשים שלא מתחסנים)


 

בקיצור כנראה בעלי ילך עם הבנות שכן מחוסנות ואני אשאר עם התינוקי בבית וזה ממש מבאס להעביר ככה את נר שמיני לבד..

וגם מבאס שמגיעים למסיבה הזו אנשים שלא פגשתי כבר הרבה זמן ויהיה נחמד לפגוש אותם (כמו דודה של בעלי שאני אוהבת ומגיעה מחו"ל) ואני צריכה לוותר על להגיע בגלל זה. ושכבר בן דוד אחד שהיה אמור להגיע מחו"ל החליט כבר לפני כמה זמן לא להגיע בדיוק מאותה סיבה


 

זה מעצבן אותי שיש לבחירות של אנשים השפעה כזו על הסביבה שלהם😐

 


 

 

 

ממש ממש מבאסמתיכון ועד מעון

מבינה אותך מאוד!!!

תודה💕השקט הזה
אני אישית לא נמנעת מללכת כי גרה במקוםבורות המים

שבמילא חצי לא מחסנים

אז אין לי איך להמנע מלחיות..אני לא אעבור לחינוך ביתי ולא אנעל בבית

אני כן שומרת על הז שלקטן לא יתקרבו חברים לש הילדים..ובכללי במילא לרוב הוא צמוד אלי


אנ י גם חוששת לפעמים

זה לא שלא

אני לא אומרת לך מה לעשות


אני במקומך כן היתי הולכת

כי ירושלים זה עיר גדולה

זה לא שההתפרצות עכשיו היא בכל בית שני וכו

ובכללי בחיים יש אצלי כן איזה גבול בין השתדלות להשתדלות עודפת

אצל כל אחד הגבול עובר במקום אחר

ולכן באמת ההחלטה היא שלך


אבל סתם משתפת שזה לא כזה חד משמעי שאסור להפגש עם אף אחד לא מחוסן..


ואני יודעת שמי שהגבול שלה שונה משלי תבוא ותביא לי את כל מקרי המוות חו''ש וכו

אני יודעת

ואני גם לא מתנגדת ולא אומרת לאף אחת מה לעשות

תכלס את צודקתהשקט הזה

זה עניין של ניהול סיכונים.

אבל פשוט מכירה קצת את עצמי ויודעת שאני אהיה כל הערב בלחץ שהילדים שלהם לא יתקרבו לתינוק, ואחכ שבועיים אני אהיה בלחץ ואבדוק כל סימן שנראה לי חריג אצלו אז לא יודעת אם שווה לי הלחץ הזה

בן כמה התינוק?רק טוב!

שייך לשים אותו עליכם במנשא?

או אם הוא קטן ועדיין רוב הזמן בעגלת אמבטיה אולי מראש להגיד שאת מבקשת שלא יתקרבו כי עם כל המחלות שמסתובבות עכשיו את חוששת עליו.

ואם הוא כבר בגיל כזה שמסתובב אז אם נעים לכם, להגיד להם מראש שממש התלבטתם אם לא לבןא בגלל זה, אבל בסוף החלטתם שכן, אבל מבקשים שלא יתקרבו לתינוק כי אתם מפחדים. 

רק אומרתאפרסקה

שחצבת כמה שידוע לי מאוד מדבק.

ברמה שאם חולה היה בחדר ויצא ממנו, ומישהו נכנס אחריו לאותו חדר, יכול להידבק. אז זה שהתינוק שמור קרוב להורים לא בטוח יעזור במקרה וח"ו יש מישהו מודבק.

מוסיפה שלעניות דעתי כדאי שגם מי שכן מחוסן והולך למסיבה, שישטוף טוב טוב ידיים במים וסבון לפני שהוא נוגע בתינוק חזרה בבית

👍👍השקט הזהאחרונה
קטן.. לא מסתובבהשקט הזה
אבל עדיין חוששת.. זו בסהכ משפחה אחת מתוך כל מי שאמור להיות שם.. אבל משפחה עם ילדים קטנים שמסתובבים.. לא יכולה כל האירוע להיות על המשמר שהם לא מתקרבים ממרחק מסויים..
אני חושבתשירה_11

שללכת ולשמור על התינוק בעגלה שלא יתקרבו אליי זה מספיק

הם לא היחידים ואנחנו מסתובבים בין הרבה אנשים 

תשמעי, אני גרה במקום הכי סאחי שיכול להיותהשקט הזה
אני לא חושבת שיש סביבי אנשים שלא מתחסנים🙊


וגם יש הבדל בין זה שמישהו סביבי לא מחוסן אבל אני לא גרה במקום שיש בו התפרצות, לבין להפגש עם אנשים שכן יש סבירות מסויימת שהם יכולים להידבק ולהדביק.


וגם בעלי די מטיל וטו על ההגעה של התינוקי (מבחינתו הוא גם מוכן להשאר בבית, אבל זה הצד שלו אז פחות הגיוני😅)

אז לגמרי שיישאר איתו! תמצאו דרך להסביר..תודה לה''
גם אני לא הייתי מביאה את הקטן...
חח לא צריכה למצוא דרך להסבירהשקט הזה
ממש לא אכפת לי להסביר בפירוש שלא הגיעו בגלל שהם לא מחוסנים. לא רואה סיבה להתנצל או להסביר. אם כבר הם צריכים להתנצל. אבל עדיין זה הצד של בעלי ויותר הגיוני שהוא ילך. 
אבל אם לך יותר חשוב להגיע ולבעלך זה בסדר להישארתודה לה''
אז תלכו על זה
לשנינו חשוב להגיעהשקט הזה

זה לא שלי יותר חשוב. גם בעלי רוצה לפגוש את המשפחה שלו ומן הסתם יותר ממני

 

למרות שכרגע הוא אומר שלא מרגיש טוב אז אולי בסוף יצא שבאמת אני אלך🙊

מבאס על ההרגשה!אר

מתכוונת לחיסונים בכללי? או לא מחוסנים לשפעת?


בכל אופן הייתי הולכת ואת התינוק שומרת יותר שלא יתקרבו... או מרדימה בחדר (תלוי גיל)

בכל אופן אין לנו מושג מי מסביבינו מחוסן או לא....

אי אפשר לא לצאת מהבית וחבל שתגרמי לעצמך להפסיד 

נראה לי שהכוונה לחצבת ולא לשפעת...בארץ אהבתי
הם לא מחוסנים בכלליהשקט הזה

וספציפית לחצבת

 

זה מסיבה באיזה אולם קטן אז אין חדר שאני אוכל לשים אותו שם.. אחרת זה באמת יכל להיות פתרון נוח

חיבוק, באמת מבאס מאוד...בארץ אהבתי

מבינה את ההחלטה שלכם.

וזה באמת מבאס שהחלטות של אחרים צריכות להשפיע גם עליכם..

וואי זה ממש מבאסממשיכה לחלום

אולי לשים אותו במנשא עליך כל הערב?

או לחילופין להיפגש עם חברה אחרת?

זהו, שחושבת לבדוק באמת אם יש איזה חברה פנויההשקט הזה
אבל עדיין מבאס על המשפחה
באמת מבאס ממשניגון של הלב

אולי זה ירגיע ואולי לא, אבל ירושלים ענקית, וההתפרצויות הם במקומות מאוד ספציפיים ולא בכל העיר, ככה שהם לא גרים או מסתובבים הרבה באיזורי ההתפרצות (שהם מצומצמים) לא הייתי חוששת יותר מאשר אנשים ממקומות שאין בהם התפרצות

יש לך מידע איפה יש התפרצויות?השקט הזה
או איפה אפשר למצוא מידע כזה?
לא יודעת בדיוק,ניגון של הלב

בעיקר משמועות הבנתי שזה בעיקר בשכונות חרדיות מסוימות אבל לא מצאתי מידע שמאמת אז מעדיפה לא לכתוב פה... אני יודעת שבאיזור שהמשפחה שלי גרים (למרות שהוא נחשב חרדי) אין התפרצות, אז שווה אולי לנסות לברר את זה

כותבת באנונימי כי לא באלי שיתנפלו עלייאנונימית בהו"ל

אבל חד משמעית אם הם גרים בשכונות חרדיות- לא הייתי הולכת.


 

יש לי חברה שהיא אחות שמטפלת בילדים שנדבקו בחצבת והיא אמרה לי שכונות כמו מאה שערים, גאולה.. שכונות חרדיות ממש- הן האוכלוסיות שמגיעות.


 

חצבת זה לא צחוק... והמצב ממש מחריף בחורף. כל כך מבינה את הבאסה- גם אני הייתי בסיטואציה דומה וזה מתסכל!!

אבל מחזק אותי לדעת שאני עושה את מה שהכי נכון לתינוק שלי ולרוגע הנפשי שלי

הם לא משכונה חרדית לגמריהשקט הזה
כי הם עצמם לא חרדים.. אבל לדעתי כן שכונה שיש בה גם וגם🤔
מבאס ממש...פאף
מבינה אותך ממש, ובאמת כנראה לא תמצאי תחליף ראוי, אבל יפה שככה את מתבאסת על לפספס מפגש משפחתי של הצד של בעלך! מקווה שתפנקיצאת עצמך בדרך אחרת...
כן, זה באמת מיוחדהשקט הזה
אבל יש לו משפחה מקסימה ובגלל שהיא לא מאד גדולה אז אפשר גם להצליח להכיר את כולם וליצור קשרים
איזה כיף שיש לך קשר טוב עם המשפחה של בעלךאמאשוני

באסה להפסיד מסיבה,

אבל אני חושבת שהמחשבה על "אני מפסידה בגלל בחירות שלהם"

היא לא ממש נכונה ובטח לא מקדמת.

יש הרבה בחירות של אנשים שמשפיעות על הסביבה, ועדיין הבחירה של מי שנמנע היא גם בחירה.

מכירה מלא שלא ילכו למסיבות ביו"ש בגלל חשש מהדרכים,

ואף אחד לא יגיד בגלל בחירה שלהם לגור במקום מסוכן אני מפסידה מסיבה.

או בגלל ענייני כשרות/ צניעות.

כשהקטן שלי היה בן פחות משנה, גם הייתה תקופת התפרצות חצבת, ושמרתי עליו בבית ככל יכולתי,

ככה שמבינה את הבחירה שלך להישאר,

ועדיין כדאי לתייג את זה שאת בוחרת להישאר כדי לשמור על התינוק שלך, ולא בגלל בחירות של אחרים (שבעינייך זו בחירה חסרת אחריות, מבחינתם זו בחירה על אוטונומיית הגוף שךהם וזו זכותם בדיוק כמו זכותה שך בחורה ללכת עם גופיה גם אם זה מייצר קונפילקט לאחרים.


לעניין פתרונות, אפשר לבקש שיפתחו זום בזמן הדיבורים, זה נחמד לראות אנשים ככה ולשוחח איתם

אצלנו עושים את זה עם חלק המשפחה שבחו"ל.

אם לא עושים אצלכם תוכלי לעשות שיחת וידאו עם בעלך ולבקש לפטפט עם האנשים שרצית במיוחד, ועל הדרך גם עם השאר..

ותפנקי את עצמך הערב בלי קשר 😀

יכול להיות שאת צודקתהשקט הזה

ואולי זה היה מרגיש אחרת אם הייתי יודעת את זה מראש ומראש מחליטה את ההחלטה שלי ולא ברגע האחרון מגלה את זה..

 

נראה לי פחות הקטע שלי הזום או הוידאו.. אבל תודה על ההצעות

 

וברור שאתפנק.. מתלבטת על מה😅😜

בן כמה התינוק? האם חוסן במנה ראשונה?דיאן ד.

אם כן הייתי שוקלת כן לבוא איתו למסיבה

אם לא, אז ממש לא הייתי מביאה אותו...

 

מה לגבי בייביסיטר?

או להשאיר אותו אצל שכנה/ חברה/ אחות?

 

בן 5 חודשים.. עוד לא יכול בכלל לקבלהשקט הזה

את הבנות שמחוסנות במנה אחת אני שולחת..

הוא עדיין רק על הנקה אז ממש קשה לי להשאיר אותו בלעדיי.. בפעמים הבודדות שהשארתי זה היה עם בעלי. 

ממש ממש מבינה אותך...ממתקית

סביר להניח שאם תצאי עם התינוק למסיבה, לא יקרה לו כלום
אבל ממש מבינה את הלחץ שאחרי...גם אני ככה,כל אפצ'י יכניס אותך לחרדה...וזו סיבה טובה שעדיף להישאר מוגנים בבית.
מצד שני, אולי כדאי לברר דרך רופא או אחות, אם התינוק ממש קטן- הוא נחשב מחוסן ממך דרך ההנקה? (אם לא, מאמינה שהיו ממליצים לחסן לחצבת כבר בבית החולים)


 

הגיוני שההנקה נותנת איזה שהיא הגנההשקט הזה

אבל קשה לי לסמוך על זה בלב שלם.

והבנתי שמתחת לגיל חצי שנה החיסון לא יעיל ולכן לא נותנים, וגם במקומות שהייתה התפרצות הקדימו מגיל שננ לחצי שנה אבל לא פחות מזה

ילד שלא מסוגל לבקש סליחהחנוקה

הבן שלי בן 6 התנהג הבוקר לא יפה לאחותו. הערתי לו ובתגובה הוא ממש התחצף.

(כתבתי כאן פעם שלא תמיד הוא מבין מה נחשב חוצפה אבל עכשיו זה היה לכל הדעות חצוף-

אמרתי לו לא לזרוק קוביות על אחותו הקטנה כי זה יכול מאד להכאיב והוא ענה

תזהרי ממני אני יכול לזרוק גם עליך, ואז משך לי בחצאית ועוד ועוד סאגה שלמה שנחסוך מכן- אבל משהו שהבהרנו כבר כמה פעמים שלא אומרים למבוגר).

זאמרתי לו שהוא מתחצף, שזה לא מקובל עליו. אני מבינה שהוא כועס על אחותו אבל זה לא מוצדק ועכשיו מה שהוא צריך לעשות-

זה לבקש סליחה על ההתנהגות שלו.

לא הענשתי, פשוט הסברתי בנחת שזה לא מתאים- ועל זה מתנצלים.

אמר לי 'אבל אני לא יכול'

ומכאן במשך שעה וחצי הוא בכה שהוא רוצה כל מיני דברים\ מאד בסיסיים כמו לאכול ועוד

ואמרתי לו שבשמחה אכין לו אוכל- אבל הוא צריך קודם להתנצל על היחס שלו בבוקר

והוא בוכה ממש שהוא לא יכול לבקש סליחה

ככה בכי שעה וחצי.

בסוף הייתי צריכה לצאת, למזלי ולמזלו. כשחזרתי הוא כבר היה רגוע (להערכתי מי ששמרה עליו הביאה לו אוכל שתיה וכו' וזה עזר לו להרגע)

עדיין לא התנצל כמובן...

 

מצד אחד- אני לגמרי חושבת שזה בסיסי לבקש סליחה על התנהגות לא מתאימה,

גם אם היה נסער

מצד שני- באמת זמן מועד לפורענות, בוקר הוא רעב צמא וכו'..

מצד שלישי- הוא עדיין לא התנצל, נח לי ולו לעבור הלאה.. כמה זה חינוכי? לא יודעת...

מצד רביעי- מה זה ה'אני לא יכול לבקש סליחה'

אני זוכרת כבר שפעם היה לו מריבה עם חבר ונגמר בצורה דומה

עד שהצעתי לו לכתוב סליחה לחבר, וזה עזר

(הפעם זה לא עבד, הצעתי שוב)

אבל אני ממש זוכרת אותו בקלות אומר מלא פעמים סליחה מעצמו מיוזמתו

'סליחה אמא זה אני לכלכתי' ככה פשוט..

 

אשמח לשמוע את דעתכן

יש משהותקומה

בסליחה שהוא קצת מכני ומעושה, כשהוא מגיע בצורה של דרישה מילדים.

סליחה זה חשוב

יותר חשוב ללמוד איך מתנהגים

הסליחה היא לא מה שגורמת להם להבין האם מה שהם עשו בסדר או לא (לפי דעתי)


 

לגבי התנאים - בעיניי לא להכין לו אוכל, זו תגובה חריפה לאי בקשת סליחה. זה אמור להיות מנותק לפי דעתי. מה גם, שרעב (ועייפות גם, ועוד גורמים פיזיים), באמת מקשים על ההתנהלות ולפעמים אחרי זה הרבה יותר רגועים וקל לנהל כל סיטואציה הרבה יותר טוב 

הוא עלה על עץ, והיה צריך סולם לרדת ממנו.

זה באמת לא בסדר שהוא זרק קוביות, וגם לא בסדר שהוא ענה לך כמו שענה.

אבל אני מרגישה שיש כאן קצת פער בין הציפיות שלך, לבין ההבנה והיכולת שלו.

לא תמיד שיח הוא בדיוק מה שמתאים, במיוחד לא בזמן מעשה.

לפעמים משפט קצר וחותך, בטון החלטי, הוא יותר אפקטיבי משיח והסבר, שאולי מתאים שיהיו, אבל בשלב של נחת ואחרי מעשה, ולא תוך כדי.

 

אם עבר זמן זה יכול להיות מתאים בשביל שיחה רגועהכורסא ירוקה

לדבר איתו, בלי שיפוטיות, לנסות להבין מה הכוונה שהוא לא יכול לבקש סליחה. אפשר לקרוא ביחד את הסיפור המקסים של אמונה אלון "איך מבקשים סליחה", ולדבר על זה.

אבל, לדעתי האישית, מאד מאד חשוב שידע כן לבקש סליחה. לא בשביל המילה, בשביל היכולת שלו להתנצל, להודות בטעות, להכיר בזה שהוא עשה משהו לא בסדר, מול עצמו ומול מי שנפגע ממנו.

אחרי כל השיחה וההבנה וכל זה, הייתי מבהירה שזה הכל טוב ויפה אבל בסופו של דבר - הוא יבקש סליחה. בעל פה, בכתב, איך שהוא רוצה. אבל הייתי דואגת שהוא יעשה את זה. (אצלנו בבית לא רק מתעקשים על הסליחה אלא גם על ההכרה המפורשת בטעות - "סליחה שעשיתי איקס")

לא הייתי מונעת אוכל ושתיה או משהו בסיסי כי זה יכול לקחת גם יומיים, אבל כן הייתי מתעקשת לפני משהו שהוא לא בסיסי לשמוע את הסליחה.

מצד שני, גם לא הייתי הופכת את זה למשהו עם כעס ואישי, או העלבויות ועניינים כי זה רק יהפוך את הסיטואציה למפלצת, פשוט בענייניות - כמו אם הוא לא התקלח, או שכח לשים גרביים - לא ביקשת סליחה, תבקש. 

אני חושבתתקומה

שמושגי הזמן של ילדים הם קצת שונים משלנו.

זה נכון שהם זוכרים מה קרה, אבל "לגרור" מקרה במשך יומיים, זה לא בהכרח נכון...

ילד מבחינתו כבר עבר והתקדם הלאה, וזה קצת להישאר על מקרה יותר מידי זמן לגיל הזה.

אנחנו אף פעם לא מגיעים ליומייםכורסא ירוקה

אבל אני ממש ממש מאמינה בקריטיות של היכולת להכיר בטעות שלך מול עצמך ומול אחרים. גדלתי עם אחים שחלקם היו ילדים טובים טובים טובים ומדי פעם כשהתפלק להם משהו לא טוב הם מאד התקשו לבקש סליחה/להודות בטעות ולא רק מול אחרים, בכללי הם היו כל כך רגילים להיות ילדים בסדר גמור שממש לא הצליחו להכיל שעשו משהו לא בסדר, וקצת התנהגו כמו שהפותחת מתארת. בגלל שזה לא קרה כל הזמן, ורוב הזמן הם היו בסדר פשוט העבירו להם את זה, ועם השנים ממש הרגשתי איך הם בונים לעצמם חומה של חוסר מודעות עצמית רק כדי לעולם לא להיות טועים. והיום כמבוגרים - הם אף פעם לא אלה שלא בסדר, תמיד הם לא התכוונו, לא שמעת נכון, בשפה ההלכתית הביטוי הזה לגיטימי, לא הבנת אותם, או אלף ואחת תירוצים אחרים אבל בסופו של דבר הם לעולם לא מצליחים להודות בטעות שלהם, להתנצל גם אם אמרו משהו לא מתקבל על הדעת ולהכיר בזה שלפעמים הם לא בסדר.

נכון, זה תיאור קיצוני, אבל במציאות זה לא כזה קיצוני, כי גם היום הם אנשים בסדר גמור עם חיי חברה עשירים שרק מדי פעם יוצא להם כזה דבר אז כמו פעם - אנשים מרימים גבה ומחליקים להם. מה בגיל 30 תריבי עם אחיך על משפט אחד שהוא אמר?!

אבל ילד בן 6 שבוכה חצי שעה שהוא לא מסוגל לבקש סליחה - בדיוק ככה זה התחיל.. 

אניתקומה

לא חולקת על הצורך של להכיר בטעות

לא בטוחה שהדרך היא בלהכריח לבקש סליחה ולהתעכב על זה כל כך הרבה זמן.

יש כל מיני דרכים לחנך, ולפעמים גם נבחר דרכים שונות בסיטואציות מסויימות ולא תמיד נפעל בדיוק אותו הדבר.

בעיניי צריך לסגור סיטואציות עם ילדים בטווח הזמן המיידי, ולא למשוך את זה, גם לא לערב.

לדבר באופן כללי? זה אפשר.

יכול להיות שיקרה משהו בבוקר, ואחליט במודע לדבר אחרי צהריים. אבל זה אז זה לא יהיה כדרישה ותנאי מה לעשות עכשיו, אלא כהסבר ושיח בינינו. 

טוב אני רואה את זה אחרתכורסא ירוקה

מנסה לחשוב על עצמי בתור ילדה יותר קטנה מ6 גם, זה נותן לי איזשהי אינדיקציה, איך הרגשתי לגבי דברים או איך חשבתי עליהם. יצא לי בתור ילדה לקבל עונש על מעשים אחרי כמה שעות ואפילו אחרי שבוע (מעשה שנעשה בשבת והמענה היה בשבת אחר כך כשבסיטואציה דומה  לא התאפשר לי הדבר שבגללו התנהגתי לא בסדר) וכל עוד זה נאמר בהקשר של המעשה "עשית x ולכן זה לא מתאים ש-y" גם כשזו ממש לא היתה השלכה של המעשה שלי (נגיד לא קיבלתי ממתק כי התחצפתי), זה משהו שהבנתי וקיבלתי.

אני חושבת שילדים מסוגלים להכיל יותר ממה שמייחסים להם היום.

ברור שבמצב אידיאלי עדיף לסגור את הנושא באופן מיידי, בתוצאה למעשה, וכו וכו וכו.

בפועל דברים מורכבים יותר ובעיניי יותר חשוב שהילד מבין שהדברים נעשים מתוך שיקול דעת ולא מתוך כעס רגעי של ההורה ושיש משמעות למעשים שלו מאשר שהמענה ניתן באופן מיידי למשל.

ובסופו של דבר, האמת, זה גם מאד מאד קשור לאופי של הילד, והורים הרבה פעמים מבינים אינטואיטיבית מה יותר נכון מול הילד הספציפי, לא משנה מה יותר נכון לפי הספר.. 

אני לאתקומה

כותבת באופן אמורפי

אני כותבת מניסיון שלנו

אצלנו ראיתי שאין טעם "לגרור" דברים.

זה לא קשור לשאלה כמה הילד שלי יכול להכיל

זה קשור לבשלות של ילד

אני לא אעשה לילדים שלי הנחות בהתנהגות

אבל אני פשוט אומרת, שהרבה פעמים לנו כהורים משהו נראה מאוד מובן מאליו, והילדים בכלל כבר שוכחים מזה.

זה קשור גם לתפיסה שלרוב יש מניע לילד אם הוא מתנהג בצורה מסויימת, מצד אחד לא תמיד יעיל לדבר באותו רגע, מצד שני, לגרור את התנאים הלאה, זה גם לא נכון.

אני אעדיף בזמן אמת להגיב במשפט קצר וחותך

ואם אראה שיש צורך, אדבר על זה גם בזמן רגוע אחרי זה. הם ייזכרו

אבל כל שפת התנאים, והחובה בהקשר לבקשת סליחה, בעיניי לא מתאימה לאורך זמן ולא יעילה

בנוסףתקומה

יש משהו לא הוגן או מלחיץ, להחזיק ילד באוויר בציפייה לעונש.

מאוד קשה בעיניי להתנהל ככה.

ילד שיודע שאם הוא עשה משהו לא בסדר, יכול לחכות עכשיו שבוע בשביל עונש, יוצר תחושת לחץ ממש גדולה.

הרבה יותר הוגן ונכון, לסגור אירועים, ולא להחזיק את הילד בפחד מה יהיה העונש ומתי הוא יהיה.

לצד זה שחשוב לחנך ללקיחת אחריות, בעיניי חשוב לא פחות לדעת להעביר הלאה לפעמים, ולא לנטור.

לגבי ההתחלהכורסא ירוקה
נראה לי שזה באמת כנראה ענין של אופי. אצלנו אני רואה שדוקא שיחה רגועה מאוחרת יותר מתקבלת יותר בקלות, כולל הדרישה לבקש סליחה שבלהט האירוע לפעמים הילד מתקשה לבקש אבל אחרי כמה שעות הוא יותר נינוח להכיר במה שעשה, להבין את הצד השני ולמה מה שעשה היה לא בסדר.


לגבי העונשים, זה לא ששבוע הילד "מחכה לגזר דין", אלא באותו רגע אומרים לו בזמן איקס יקרה ככה (בקניות הבאות לא תוכל להצטרף, בארוחת הערב לא תקבל את הממתק או כל דבר אחר) ואז גם אם היישום קורה לאחר זמן, פשוט מזכירים לו ברוגע ובשקט ובזה זה נגמר. זה לא הופך לאיזו עננה שמסתובבת לו מעל הראש 

אז אנחנותקומהאחרונה

כנראה לא לגמרי מצליחות להבין אחת את השנייה

או שההבדל הוא על הטרמינולוגיה של דרישה.

כי גם אני חושבת ששיחה רגועה מאוחרת יכולה להיות אפקטיבית יותר ונכונה יותר

פשוט להציב תנאי של "תבקש סליחה אחרת לא תוכל לעשות א,ב,ג" זה לא נכון בעיניי

זה מכניס את הילד למלכוד, וזה לא מה שמוביל אותו להבנה על הטעות


שיחות אצלנו יהיו יותר בכיוון של:

- דיבור על מה שהיה

- אתה מבין למה זה לא בסדר? / לא נעים / פוגע?

ואז אם זה באמת נעשה בצורה טובה הילד יבין מעצמו.

ואז השאלה תהיה

אז אני חושבת שצריך לבקש סליחה, מה אתה אומר?

ולרוב זה כבר יהיה כן, אם הוא באמת הבין.

אבל אם הוא לא הבין, גם אם אכריח אותו לבקש סליחה, זה לא מה שיגרום לו להבין.


נראה לי בעצם הבחבוש שלי זה כי סליחה מגיע רק אחרי הבנה בעיניי, ולכן אין טעם להכריח לבקש סליחה סתם ככה

לילד בן 6oo

אין מספיק שיקול דעת ושליטה עצמית 

בעיניי הסיטואציה שתוארה תקינה לחלוטין לגיל 6


 

כשילד אומר שהוא יכול לזרוק גם עלי או מושך בחצאית

אני לא אראה בזה חוצפה אלא מעשה שובבות/ תגובה של ילד קטן


 

גם ילדים גדולים יותר וגם מבוגרים

לא מגיבים תמיד בצורה אופטימלית  ולפעמים מגיבים בצורה גרועה

ככה שכדאי לקחת תגובות גרועות בחשבון מראש


 

בסיטואציה כשהילד עושה מעשה בעייתי

אני מבקשת להפסיק בצורה קצרה וברורה

אם יש צורך חוזרת שוב

וגם פעם שלישית


 

אם הילד מגיב תגובות פחות טובות לרוב אני לא אתייחס

רק אם זה משהו חריג וגם אז אני אגיב בקצרה שזה לא מתאים


 

בעיניי כבוד מקבלים

לא דורשים

כשהילד גדל הוא לומד לדבר בכבוד

לא בגלל שמישהו דורש אלא בגלל ששיקול הדעת והשליטה העצמית מתפתחים וגם הוא מקבל דוגמא אישית

כי אנחנו ההורים מדברים בכבוד אחד לשני ולילדים


 

לגבי בקשת סליחה

אני לא דורשת

אולי לפעמים מציעה לילד לבקש סליחה מאחיו (אני לא צריכה לעצמי בקשות סליחה)

לא כדאי להיכנס למאבקים על בקשת סליחה

זה לא יעיל לכלום וגם פוגע בהובלה ההורית

לא הבנתי מה ההקשר שעשיתהמקורית

בין האוכל שהוא ביקש לזה שנוא לא ביקש סליחה

בעיניי אסור לקשור בין דברים כאלה וזה לא נכון גם כי זה עלול ליצור יותר אנטי. לילד רעב נותנים לאכול לדעתי בלי קשר לאם ביקש או לא ביקש סליחה, וזה לא כמו ממתק לפינוק נניח

אגב, ילדים רעבים/ עייפים בהחלט יכולים יותר להציק אז הפוך - במקום להתעקש על סליחה, ללכת אחורה ולהבין איזה מנגנון הופעל אצלו שהוא התנהג ככה. זה יכול להיות בהחלט רעב/ עייפות/ הצפה רגשית מכעס או רצון בתשומת לב


נשמע שבאמת בנקודת הזמן הזו הוא לא היה מסוגלמתואמת

לבקש סליחה.

זו מיומנות שתלויה במצב רוח, בסופו של דבר, אפילו אצל מבוגרים... ובטח שאצל ילדים בגיל הזה.

טוב שדיברת אליו בנחת, זה חשוב, אבל נראה לי שנכון יותר היה לומר לו: "אני מבינה שעכשיו קשה לך לבקש סליחה, אבל אני בטוחה שבתוך הלב שלך אתה באמת מצטער על מה שאמרת, ולכן אני אסתכל על זה כאילו ביקשת סליחה." ואז לתת לו לאכול ולשתות, כי זה באמת יכול להרגיע...

זכורים לי מקרים שילדים באו אליי אחרי כמה זמן, כשנרגעו, ואז פתאום ביקשו סליחה... אז גם זה דבר שיכול לקרות.

בהצלחה, יקרה❤️

איך אתן מאחסנות מטפחות?מחפשתהמלצה

לובשות עבות וריבוע ככה שזה תמיד נראה בלאגן..

רעיונות ותמונות יתקבלו בברכה!

לי יש כוורתכנה שנטעה

של ריבועים קטנים ואני מגלגלת לבפנים את המטפחות. ממש קליל לסידור (סתם לגלגל ולתקוע) ונראה מסודר כי איך לא

כמו הכוורת שיש בקמיליון?נפש חיה.
לא יודעת מה יש בקמיליוןכנה שנטעה
אבל זה פשוט כוורת עם ריבועים קטנים נגיד של 15 ס''מ לאחד, יכול להיכנס באחד גם שתי מטפחות אצלי אבל אפשר בטח למצוא בכל מיני גדלים
רעיון יפה, אהבתי. אאמץ ברשותך...ממתקית
אצלי הכנתי מתלה מדופן של מיטת תינוק ישנהטארקו

ואז אני תולה על זה


זה לא סופר מסודר אבל זה נוח לי וקל ונראה יפה בעיני

כל אופציה שדורשת קיפןל/גלגול לא החזיקה לי

במגירה, מקופלות ועומדות אחת ליד השניההשקט הזה
ככה שאני פותחת את המגירה ויכולה לראות את כל המטפחות
כנלשירה_11

מדפדפת להנאתי

הכי נוח שמצאתי 

במדף בארוןהשם שלי

מחולק לערימות: מטפחות של שבת, מטפחות צבעוניות, מטפחות חלקות, ומטפחות שאני פחות משתמשת.

לי נח ככה, אבל אולי אם היו לי יותר מטפחות זה כבר לא היה נח.

יש לי משהו כזהניגון של הלב

לא מסודר במיוחד אבל נוח מאוד

גם לי יש כזהחנוקהאחרונה

אבל האמת לאחרונה מרגישה צריך למצוא פתרון אחר.

זה ממש מבולגן בעין ו'שמן' ומלא פעמים אני לא מוצאת מטפחת על המתלה

כאבי בטן, בטן קשה בגיל שבוע וחצי. ממה להימנע?תודה לה''

להוריד קטניות חלב ומצליבים?

מה עוזר מנסיונכן?


אחרי לילה לבן אני נואשת...

מניסיוני מה שעוזר זה פשוט לחכותמוריה

לחכות שיגדל.

זה חלק מהתהליך הסתגלות לעולם.


עסויים, נמר על העץ, אופניים עם הרגליים.

תודה! לא עזר לך להוריד דברים?תודה לה''
לא. לא עזר.מוריהאחרונה
אבל אולי אצלי פחות סבלו 🤷‍♀️
ליבי איתךצלולה

אצלי עזר להוריד מוצרי חלב (בעיקר), שוקולד וקפאין (מצליחים אני אוטומטית לא אוכלת מהלידה...).

הרבה "אופניים" עם הרגליים, למעוך ברכיים לבטן.

בלילות קשים שמתי מנשא וראיתי סדרה. הבנתי שלנסות לישון ולא להצליח יותר מתסכל ומעייף מלא לנסות לישון מראש.

מזל טוב ובהצלחה❤️

תודה! אני אשתדל להוריד..תודה לה''
נכון מנשא זה ממש טוב
אוי כמה זה קשה, לאמא ובטח לתינוק.ממתקית

קודם כל לזכור שזה עובר בע"ה
קטניות- מותר לך לאכול, בתנאי שעברו השרייה טובה, כל עוד עבר השריה זה טוב למערכת העיכול ואין מה לדאוג (כולל קינואה וכל דבר שאפשר להשרות במים...)

אני בזמנו שתיתי הרבה תה שומר וקמומיל, ממש כל שעה, אומרים שזה טוב...
ומרק עם הרבה כורכום- הכורכום מאוד עוזר להם להרגיע את הבטן...
מוצרי חלב אני גם הורדתי לחלוטין, וחזרתי לחלבי כשהיה בן חודשיים...

תודה רבה! טיפים טובים!!!תודה לה''
אני יודעת שאני צריכה להגיד אלף פעם תודהאנונימית בהו"ל

ואני אומרת!

תודה לך ה' כי שום דבר לא מובן מאליו!!!!!


ועדיין מרגישה קנאה כלפיי נשים שעוברות את ההריון בנחתתת, בשקט, בלי לרוץ לבדיקות, יכולות לעשות פדיקור מניקור, טיפול פנים, לקנות דברים לעצמם בנחת ולא כמוני רק בפחדים של איך תהיה הלידה ואם הוא יתהפך או לא.


מקנאה בכאלה שיכולות לבחור בית רפואה לפי האוכל או לפי חדר פרטי או לא ואני מתחננת שיקבלו אותי אחרי קיסרי ויתנו לי צאנס


והכל עובר בלחץ של מילואים ולבד וריצות

גם אני רוצה נחת


תודה ה' על הכל

אני ממש מבינה אותך!! וברור שזה לא סותר את ההודיה!חוזרת בקרוב

ב‘ה בנושא הזה אני מושא קנאתך אבל ההריונות שלי קשים בטירוף! ואני הרבה מוצאת את עצמי מקנאה באילו שרצות ויפות ואוהבות להיות בהריון...

ועדיין מודה על רגע על ההיריון ומאוהבת בתוצאות שלו...!!

אם הבנתי אותך נכון, ההריון בסדר והפחד רק מהניתוח?עדינה אבל בשטח
אז אפשר להרגיע אותך שזה לא סוף העולם? זה עדיין הריון שקט ורגוע, שלא תדעי איזה דברים נשים עוברות בהריון, לא נעים ניתוח, אבל לא נורא, תנסי להנות מהדרך.. העיקר ידיים מלאות, בריא ושלם ❤️ חיבוק על הקושי,  הרגשות ועל המילואים !
הבנת לא נכון 😅אנונימית בהו"ל

ההריון לא קל, הקאות נון סטופ והרבה ריצות לבדיקות אבל זה שגם הלידה אולי תהיה בניתוח וכל הלחץ סביב זה ממש קשה לי.

יש לי ניסיון עם קיסרי, לי זה היה נורא בעיקר נפשית

שולחת חיבוקעדינה אבל בשטחאחרונה
ןמאחלת לך את כל הטוב, בשורות טובות ❤️
רוצה להציעסתם שם 1

שמכירה נשים שילדו גם ככה

אשמח לעזור בזה אם תרצי כתבי לי בפרטי

למה הכוונה ככה?אנונימית בהו"ל
חושבת עכוזסטודנטית אלופה
מזדהה איתך ברוב הדברים ♥️מולהבולה
ילד שיש לנו התמודדות איתו לאחרונהאובדת חצות

עקשן

מתחצף אם לא מקבל ממתק (מקבל המון אבל דורש מה שרוצה)

אומר לנו "אתם חצופים"או- אני שונא אתכם

מרביץ לנו כשכועס

מרביץ לאחיו המון ומתנכל אליו


ילד טוב ירושלים בגן ואצלנו- מלא התמודדות..

ולא ברור לי למה.


מה עושים? איך מתנהלים? אני מרגישה שהוא מוציא ממני כעס וחוסר סבלנות, קשה לי עם האופי שלו כשאני רגועה ונעימה.

ובמיוחד מעצבן אותי כשהוא מתנכל לאחיו שעדין ואפילו לא מחזיר ואוהב אותו (אולי הוא מרביץ לו מקנאה- לאחיו יש אופי רגוע כמו שלנו)


אנחנו כועסים עליו לצערנו כי זה מה שהוא מוציא מאיתנו.

הלוואי שהייתי מצליחה להיות יותר מכוונת אליו

מרגישה שקשה לי להכיל בכי ותלונה וכעס ודרישה והמון דרמה!מה עושים? שוב, הדרכת הורים?

זה אותו ילד שתמיד היה מאתגר?מתואמת

נדמה לי שכבר כתבתי את דעתי, שכדאי ללכת לאבחון מקיף, לא רק אצל פסיכולוג אלא גם אצל רופא התפתחות, הכי טוב דרך התפתחות הילד בקופה.

וכן, כמובן לחזור להדרכת ההורים - זה לא משהו שאפשר לפתור בכמה פגישות. ילד מאתגר לפעמים דורש ליווי במשך שנים...

ורק לגבי זה שבבית הוא מאתגר ובגן לא - זו תופעה ידועה. ולהפך, יש בזה מחמאה להורים, שהילד מרגיש מספיק בטוח אצלם בשביל לשחרר את האנרגיות שלו, ובגן הוא לא משחרר כי אין לו מספיק ביטחון. (יכול להיות כמובן שזה נובע מכך שבגן מצליחים להציב לו סמכות נכונה ובבית לא. מדריכת הורים טובה תדע לעזור לכם לזהות את זה...)

הרבה כוחות!❤️

זה לא אותו ילד!אובדת חצות
אז הם מחליפים תפקידים כל הזמן?מתואמתאחרונה

גם אנחנו שמים לב לזה אצל התאומים שלנו

בכל אופן, אם הייתם בהדרכת הורים בשביל הילד השני, אז בהחלט כדאי עכשיו ללכת להדרכת הורים על הילד הנוכחי. וזה בעצם יהיה על שניהם, כי אי אפשר לנתק אחים זה מזה.

ובהדרכת ההורים תוכלו להתייעץ אם כדאי ללכת איתו לאבחון או לטיפול רגשי...

כשאת כותבת "זה מה שהוא מוציא מאיתנו"המקורית

זה אומר שאת לא בעמדה של מובילה, הורית

ולכן כן, הדרכת הורים

זה כנראה מעגל של היחס שלכם לתגובות שלו שמזין אתכם

ניסיתם הדרכת הורים בתחום הזה ועזר לכם?יעל מהדרום
אשמח לרענון- מה נותנים לאכול בבוקר- גיל 5אובדת חצות

אחד לא אוהב בננה, אחד כן

הם התרגלו לעוגיות של חיות על הבוקר או ביסקוויט או עוגה משבת.

יש עוד רעיונות יותר בריאים וגם משביעים וגם שילדים אוהבים???


תודה!

דגני בוקר, כריך, אקטימלכורסא ירוקה
לא עשיתי אבל מתכננת - מאפינס בריאיםירושלמית במקור
האמת עוגיות וביסקוויט זה אחלהמקקה
אני לא נותנת כלום, אולי וופל או קורנפלקס אם קמו מוקדם
קורנפלקס עם חלבדיאט ספרייט
אני מכינה מידי פעם עוגיות שיבולת שועלפרח חדש
אצלנודרקונית ירוקה

פרי (אני דואגת שיהיה מבחר)

דייסה (שיבולת שועל דקה, טיפה מלח, מים רותחים, חלב וחורי טעם כמו דבש/קינמון/רסק תפוחים)

פרוסת לחם


שימי לב שיקח זמן להרגיל אותם שכבר לא מקבלים ביסקוויט. צריך להכין עתודות כח בשביל השינוי

בעבר היו אוכלים אצלינו כריךיעל מהדרוםאחרונה
לק"י


היום בעיקר שטויות (קורנפלקס, בייגלה, ביסקוויטים וכו').


אפשר קרקרים או פריכיות.

ירושלמיות! מה יש לעשות מחר בערב באזור ת.מרכזית? עםאביגיל ##

ילדים בני 10-14. פתוחים להצעות

יש באולינג באזור?

אזור תחנה מרכזית, אפשר גם לכיוון שוק מחנה יהודה

חדר בריחה יכול להתאים?בארץ אהבתי

אני לא מכירה יותר מידי, אבל זה נשמע כמו פעילות נחמדה לגילאים האלו.

מניחה שיש משהו באזור, לא ממש מכירה בעצמי..

היינו בחדר בריחה לא מזמן. מחפשת משהו אחראביגיל ##
תודה על הנסיון!


אשמח לעוד

אולי מוזיאון ישראל?שמעונה

לא הכי הכי קרוב...

ילדים נכנסים חינם

נכנסתי עכשיו לאתר, רואה שסגור בימי אאביגיל ##
גם בחנוכה? מוזיאון המדע בדרכ סגורשמעונה
אבל לא יודעת אם מוזיאון ישראל...
אסתכל שובאביגיל ##
קיר טיפוס? יש בגבעת שאול כמדומנימרגול
גבעת שאול מיקום מצויין בשבילנו! תודהאביגיל ##אחרונה
מה עוד יש שם? חוץ מקיר טיפוס

אולי יעניין אותך