"עבד עברי"
יש לאור החיים הקדוש כמה פרושים למה העבד נקרא עברי ולא יהודי?
מביאה שני פירושים-
"וטעם שקראו עברי,
כי חש הכתוב לייחס שם עבדות על ישראל , לזה כינה אותו בשם זה.
עוד רמז כי שם עבדות על ישראל הוא עובר ואינו קבוע , מטעם כי לה' הם עבדים ויצא מתחת ידו בשנה השביעית".

כשקראתי אותם חשבתי כמה אפשר לקחת איתנו מהפירושים האלה-
אם חלילה מרגישים בתקופה פחות טובה בעבודת ה', לזכור שזה זמני, זה לא קבוע,תמיד אנחנו עבדי ה'.

וחשבתי גם על התנהלות עם הילדים להשתדל לא לקבע על הילד התנהגות שלילית שכרגע הוא במקום הזה, להדביק עליו תווית שלילית עלולה להדביק לו את ההתנהגות השלילית, צריך להיזהר אפילו רק לא לקרוא לו בשם השלילי ( עצלן,כעסן..)

אהבתי מאוד את מה שכתבת שאפשר לקחת מתוך הדברים, על עצמנו וגם מול הילדים.

ורק תיקון קטן - השאלה לא צריכה להיות למה היבד לא נקרא 'עבד יהודי', כי בתורה עם ישראל לא מכונה 'יהודי' בשום מקום. הכינוי הזה מתחיל לדעתי ממגילת אסתר.
אבל נראה שהשאלה היא לא הוא לא נקרא 'עבד ישראלי', ועל כך מסביר האור החיים שהכתוב לא רצה ליייחס שם עבדות על *ישראל*.

ועכשיו כשכתבתי את הדברים, זה הביא אותי למחשבה על איזו השגחת ה' זו שמקימי המדינה בחרו לקרוא לה דווקא ישראל. קראתי פעם שזה לא היה ברור מאליו, והיו עוד כיוונים ורעיונות שונים בקשר לשם של המדינה. אבל בסוף הקב"ה כיוון שיבחרו בשם 'ישראל', שהוא כל כך קדוש ומיוחד, שאי אפשר אפילו לייחס עליו שם של עבדות.

ממש ממש צודקת. ישר כח! תודה על ההסבר המפורט!

וממש יפה מה שכתבת על שם מדינתנו. תודה!

ותודה שחסכת לי לכתוב את התיקון

עוד לא הספקתי לשמוע את השיעור השבוע (ולא בטוחה אם אספיק…), אבל משתפת בדברים מתוך הדף לשולחן שבת (מצרפת גם את הדף עצמו, למי שיש זמן לקרוא - תמיד עדיף מהמקור…).

מצוות הלוואה ללא ריבית עומדת בתווך בין עולם העסקים לעולם הצדקה.
בעולם העסקים, האדם מרוכז ברווח האישי שלו.
לעומת זאת, בנתינת צדקה, האדם מרוכז באחר, מתוך מודעות שעכשיו הוא משתמש בכסף שלו לשם מצווה.

כשאדם נותן הלוואה, זה מתחבר יותר לעולם העסקים - האדם לווה כסף כדי שיוכל להשתמש בו לצורך עסק כלשהו, ואחר כך יחזיר את הכסף ויישאר עם הרווח. ומצד ההיגיון - היה ראוי והגיוני שהאדם שהלווה את הכסף יקבל גם אחוז כלשהו של תוספת, כי הוא כביכול 'השכיר' את הכסף שלו, וראוי שהוא יקבל על כך תשלום.
אבל התורה מלמדת אותנו שגם בנתינת הלוואה, אפשר לעשות את זה מתוך מקום של חסד, ולכן אנחנו מצווים להלוות ליהודי רק ללא ריבית. וזו אפילו מעלה גבוהה יותר של צדקה מאשר נתינת צדקה לא כהלוואה.
בעצם נתינת ההלוואה ללא ריבית, אנחנו מעלים את כל ההתעסקות הכספית לדרגה גבוהה יותר. זה בעצם מזכיר לנו את התכלית האמיתית שלנו בעולם, שאינה ממוקדת בחומר וברווחה הכלכלית שלנו, אלא בחיבור לאור ה', ובהארת האלוקות בעולם.

ומתוך ההסתכלות הזו אפשר להסתכל על כל ההתייחסות לעבודה/עסקים.
אפשר לראות את זה מתוך הסתכלות חומרית שמתמקדת רק ברווח הכספי.
אבל אפשר גם להסתכל על המשמעות של מה שאנחנו עושים בעבודה עצמה, ועל התרומה שלנו בכך לעולם.
וזה בעצם מרומם את הכסף לתכליתו. ככל שאנחנו מתמקדים באידיאל ובמילוי רצון ה' גם בתוך עולם העבודה והעסקים, אנחנו מורידים את השכינה לתוך כל מערכות החיים. ועל כך אמרו חכמים, שמי שמלווה ללא ריבית - כאילו עשה את כל המצוות כולן.

ולהצליח לחבר נכון בין התכלית לבין האמצעים.
תודה על זה!

כתוב במדרש תנחומא לפרשת כי תשא-
ובפרשת שקלים אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, משאני מת אין אני נזכר. אמר לו הקדוש ברוך הוא: חייך, כשם שאתה עומד עכשיו ונותן להם פרשת שקלים ואתה זוקף את ראשן, כך בכל שנה ושנה שקוראין אותה לפני, כאילו את עומד שם באותה שעה וזוקף את ראשן.
מנין?
ממה שקראו בעניין וידבר ה' אל משה לאמר, כי תשא את ראש.
שא את ראש לא נאמר, אלא כי תשא:

זה ממש מרגש לחשוב שבשבת הזו משה רבינו יזקוף את ראשינו...
בעז"ה שנזכה השבת לעלות ולהתרומם!!!

והמלצה קטנה-כדי להתבונן במעלת השבת הזו מעניין להסתכל ב"יוצרות" לארבע פרשיות.
"יוצרות" מופיע בסידורים נוסח ספרד,
תוספות שהיו מוסיפים לתפילות ימים מיוחדים-
במחזור לימים נוראים ,לשלושת הרגלים ויש גם לארבע פרשיות.
פיוטים מיוחדים ועמוקים,אני אוהבת להתבונן בהם,בשבתות המיוחדות האלו ומנסה להתחבר דרכם לעומק השבתות הללו.

בשבת הזו ה"פזמון" בפיוט בתפילת מוסף הוא "אור פניך עלינו אדון נשא" של ר' אלעזר הקליר.
בקשה ותפילה לה' שיאר עלינו מאור פניו בהארה שמיימית ועילאית וע"י כך נבוא לעובדו בלב שלם באש ובהתלהבות.

זה מה שמבקשים בסוף תפילת עמידה - כי באור פניך נתת לנו ה' אלוקינו- תורת חיים ואהבת חסד לצדקה וברכה וכו'
כי כל המעלות וההשגות והטובות הרוחניות ובגשמיות כולם באים מאור פניך של ה'.
(הפירוש הוא מחוברת על 4 פרשיות ופורים של הרב אברהם חיים ברים)
בתפילה שנזכה!!!

עשית לי חשק להסתכל ביוצרות הללו... הן נמצאות בסידור רינת ישראל? (הוא הסידור היחיד בנוסח ספרד שיש לנו בבית - הסידור שהיה לי לפני החתונה )

את ממש מרוממת את כולנו,
שנזכה !!

(מקווה שזוכרת נכון)
במצוות בפרשה שלנו יש הדרגה.
בהתחלה הן בונות את עם ישראל כעם שאינו מעסיק עבדים סתם ככה (בניגוד למה שהם עצמם היו) - מצוות עבד עברי וכו'.
אחר כך הן מדברות על מערכת המשפט הטריוויאלית לכל מדינה - מה קורה אם איש מכה אישה הרה וכו'.
ולסיום הפרשה מעלה אותנו קומה: מדברת על מלפנים משורת הדין - כמו שמיכה שנלקחת כמשכון מעני, ויש להשיב לו אותה בלילה אם אין לו שמיכה אחרת.

התורה שלנו מנסה להפוך אותנו - לא רק לאומה שאינה משמשת כעבדים לאף אומה אחרת, ולא רק לאומה מתוקנת מבחינה משפטית, אלא גם לאומה שהחסד וההתחשבות באחרים הם חלק מהבסיס של חייה.
שנזכה...

ביום שישי הספקתי לשמוע את השיעור של הרב ראובן ששון, אבל לא היה לי זמן לכתוב. אז כותבת עכשיו, למלווה מלכה…

בפרשה שלנו יש הרבה מצוות, שמהוות חלק מתרי"ג מצוות. אחרי קבלת עול מלכות שמיים בפרשה הקודמת, בפרשה הזו אנחנו מקבלים עלינו עול מצוות.
החיים שלנו סובבים סביב הרבה מאוד מצוות, עשה ולא תעשה, דאוריתא ודרבנן, עם הרבה פרטים ופרטי פרטים. וכשאנחנו מקיימים את כל המצוות, עולה השאלה - למה כל זה? מה הצורך בכל כך הרבה מצוות?
יש תשובה שלפעמים מסבירים, שהמצוות הן כי אנחנו עבדים של הקב"ה, ועל ידי המצוות אנחנו מראים את זה שהוא מלך עלינו ואנחנו עבדים שלו ועושים את רצונו.
אבל ההסבר הזה יכול לגרום להרגשה לא טובה. אם כל הטעם הוא כדי להראות את מלכותו של הקב"ה עלינו, אז למה כל כך הרבה? לא היה מספיק להראות את זה על ידי 4-5 מצוות?
וזה הופך להיות עוד יותר קשה במצוות שמקשות עלינו - אם כל המטרה פה היא כדי להראות שאנחנו עבדים של ה', למה הוא היה צריך להקשות עלינו כל כך? הוא לא היה יכול לתת לנו מצוות שיותר קל לקיים?

אז קודם כל, יש את הצד שבאמת דווקא כשאנחנו מקיימים את רצון ה' נגד הרצון שלנו, ודווקא כשזה קשה, זה באמת עוד יותר ממליך את הקב"ה עלינו. וזה באמת חלק מתיקון העולם לעשות את רצון ה' דווקא מתוך עולם החומר שמרחיק אותנו מרצון ה'.

אבל אפשר גם להסתכל על הדברים ממבט עמוק יותר, ולהבין שבאמת יש תכלית וטעם עמוק לכל המצוות, גם אם לא הכל נמצא בהשגה שלנו ולא את הכל אנחנו יכולים להבין. כתוב "רצה הקב"ה *לזכות* את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות". המצוות נועדו לזכות אותנו - הן טובות עבורנו.
אז מה באמת הטעם שיש כל כך הרבה מצוות?

אנחנו נמצאים בעולם חומרי, וההשגה שלנו יכולה לראות רק מה שבעולם הזה, את מה שנתפס על ידי החושים שלנו.
אבל בלימודי פנימיות התורה, לומדים על הרבדים הרוחניים יותר של המציאות, על העולמות הרוחניים שמעבר להשגה החושית שלנו.
ושם אנחנו לומדים שיש עולמות עליונים שמהם אנחנו משתלשלים.
הגוף שלנו משתלשל מעולם רוחני. האיברים המרכזיים שלנו משתלשלים מעשר הספירות (יד ימין - חסד, יד שמאל - גבורה, וכו'. אני לא יודעת את הפירוט, אבל זה כתוב ב'פתח אליהו', לפי מה שהרב אמר בשיעור).
והם מתפרטים לתרי"ג איברים (רמ"ח איברים ושס"ה גידים), שמשתלשלים מתרי"ג מצוות (רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה).
על ידי קיום המצוות בגוף שלנו, אנחנו מחברים אותו עם השורש הרוחני שלו בעולם העליון.
אפשר לדמות את קיום המצוות למערכת העצבים שמקשרת בין המוח לבין האיברים. הקב"ה ברא לנו גוף חומרי (שהם האיברים במשל), שכל איבר ואיבר קשור למצווה רוחנית (שהיא המוח במשל). לפני שאנחנו מקיימים את המצוות, זה כאילו יש מוח ואיברים, אבל אין שום דבר שמחבר ביניהם. עצם קיום המצוות זה כמו מערכת העצבים שמחברת בין העולמות, וכך על ידי קיום המצוות, השורשים הרוחניים של האיברים שלנו יכולים להשפיע עלינו ולהעלות את הגוף לתיקון שלו.
לכל מצווה ומצווה יש תפקיד וצורך, וה', שנתן לנו את התורה, יודע לדייק את המצוות בדיוק לפי מה שאנחנו צריכים, גם אם אנחנו לא יכולים לראות את ההשפעה של המצוות עלינו, בגלל נפילת העולמות בעקבות החטא.

אני מרגישה שכמו שטעמי המצוות הם מעבר להשגה שלנו כך גם מה שכתבתי פה הוא קצת מעבר להשגה שלי. אני לא באמת מבינה את הדברים. אבל אני כן מרגישה שזה עוזר לי להבין. לא להבין באמת, אלא להבין שהראיה שלי מצומצמת, ויש הרבה מעבר למה שאני רואה. אבל הדברים קיימים, ומשפיעים, והם לא סתם.
המצוות באמת טובות לי, ודברים שאסורים עלינו זה כי הם באמת מזיקים לנו (כמו להכניס יד לאש - רק שההשפעה פה היא לא במשהו שאני יכולה לראות).
וכשקשה לעשות את רצון ה' - אז אפשר להתחזק מצד אחד בזה שזה הדבר הנכון, גם אם אני לא רואה את זה ולא מבינה את זה, ומצד שני בזה שיש לי פה הזדמנות אמיתית להצליח א ה' דווקא מתוך הקושי, ולבחור לעשות את רצונו גם כשזה כל כך קשה לי.

הרוב המוחלט מעדיף משחק לילדים הגדולים

וברווחים בניהם.

הגדולות בנות 11 נראה לי. ילדים צפופים...

לילדים הקרובים בגיל, זה יכול להיות יעיל.

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

בכל מקרה חשבתי להשקיע עם משהו בקרטרס או בסגנון ונראה לי שיש מצב שהן דומות לך מהבחינה הזאת שלא יפרגנו לעצמן בגד חדש בשלב הזה...

התאוששות קלה ומהירה וגידול מלא בנחת!!! 

רק נחת ובריאות @רוני_רון

התאוששות מהירה והרבה נחת

שתגדלו אותו בנחת ושמחה

מזכיר לי שאמא שלי אמרה לי פעם בביטחון שיש עוד כמה קילומטרים אחרי ה-0, לא יודעת כמה ניסויים היא עשתה כדי להיות מומחית בזה 😂

אנחנו גם השבוע נסענו על 0 כמה ק"מ כי שכחנו לתדלק ולא היתה תחנה בדרךך

ואני רואה שזה דברים פחות פרקטיים. מחפשת ממש משהו ללמוד, ולא סתם.ךהרחיב אופקים )למרות שזה נחמד. אבל פשוט לא כרגע..(

אנגלית פחות אבל אנסה את השני

היה שינוי והיינו מאוד מרוצים. אבל כרגע פחות טוב... מאמינה שטיפול זה לא קסם לכל החיים בסוף..

עלית על טיפול?

חובה!

מה עזר לך? חייב להפסיק?

שבועות בערך (אם אני זוכרת נכון). לפעמים הופיע שוב במהלך ההיריון, אבל לא ברמה יומיומית.