משתפת אתכם בהתלבטות שיש לנו בתור הורים,אנונימית בהו"ל
אשמח לשמוע דעות נוספות:

הבת שלי ילדה מדהימה ועצמאית בת 3.5, נמצאת בגן עירייה טט"ח.
מאוד חולמנית ובוהה באוויר בזמן המפגשים של כל ילדי הגן עם הגננת, לא משתתפת פעילה, לא עונה על שאלות.
קל לה הרבה יותר אחד על אחד, אך גם שם עונה בעזרת שאלות מנחות בלבד.
מוצצת אצבע רוב היום, ביד השניה משחקת בשיער, הרגשה של רצון להימנעות מוחלטת.
בבית מדברת ומביעה את עצמה הרבה יותר, אך בגן ממש לא.
ילדה שלוקח לה המון זמן "להתחמם". גם בשלב זה של השנה, מגיעים בבוקר לגן והיא עומד ומסתכלת על שאר הילדים שיושבים סביב שולחן ומציירים. לא תצטרף אליהם אלא אם כן הגננת/אחד הילדים יקרא לה להצטרף.
עונה תמיד בתשובות קצרות, לא משתפת מעצמה יותר מדי.
בגן משחקת עם חברה קבועה או לבד, מובלת ולא יוזמת. לא מביעה את עצמה, חוטפת לילדים משחקים במקום לדבר.
תמיד מרגישה שיש לה עולם עשיר שאף אחד לא יודע עליו.
צריכה המון המון חיזוקים כל הזמן.
משחקת במשחקים יחסית קבועים כמו מטבח, מאכילה את הבובות, ממלאת תיק בכל מיני דברים והולכת כאילו היא אמא, אוהבת משחקי תפקידים "אני אמא ואת התינוקת" וכו'.

היינו אצל רופאה התפתחותית שטענה שהילדה מאוד מבלבלת ולא ידעה לומר מה כדאי לעשות מבחינת מסגרת.
קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק כנ"ל.
עלתה שאלה לגבי אילמות סלקטיבית אבל הכל באוויר ובאמת לא ברור אם גם יש כאן פן של בעית תקשורת.

מה שקורה זה שבשנה הבאה יש רישום מטורף לגן הנוכחי שהיא נמצאת בו והגננת חוששת שלא תגיע אליה מספיק.

השאלה היא ---
האם כדאי להשאיר בגן הנוכחי שנה נוספת (עם חברים שהיא מכירה וגננת שאוהבת אותה) כולל גננת שיח שתגיע ל-5.5 שעות שבועיות
או
לרשום לגן עיכוב התפתחותי

חשוב לי לומר שבעיר שלנו אין קלינאית תקשורת בגני עיכוב התפתחותי באופן גורף.
הבת שלי היתה בשנה שעברה במעון עם קבוצה ממש קטנה של ילדים (9 ילדים) וגם שם היתה עם אצבע בפה ומאוד שקטה. השאלה היא מה יהיה שונה בגן עיכוב התפתחותי?

אשמח לכל דעה/תגובה/רעיון.
תודה רבה!
אם זו אילמות סלקטיביתשיח סוד
תשאירו אותה במסגרת רגילה!
אומרת בתור אחת שיש לה את זה,
והצוותים ניסו בכח להעיף אותי לחינוך מיוחד.
היא רגילה לכל דבר ואפילו יותר טובה מילדים "רגילים" בהרבה דברים.
פשוט לידע את הצוות שיהיה אמפתי ולתת לה מרחב ולא ללחוץ עליה.
אם יש בעיה אחרת, אז תבדקו לגופו אבל באמת, אם זה רק זה אז מה שהצעתי.
הצוות אמפתי ונותן לה מרחב, אבל היא לא משתתפת פעילהאנונימית בהו"ל
במפגשים.
השאלה היא אם היא לא צריכה סביבה אחרת שתרגיש בה יותר נוח להשתתף.
נכון,שיח סוד
והיא גם לא תשתתף לרוב כי ככה זה עובד. כמו שלהבדיל עם קצת קיצון, עיוור, לא יראה גם אם יראו לו את הציור הכי צבעוני בעולם ויעודדו אותו להסתכל ;)
גם בסביבה אחרת היא כנראה לא תשתתף, כי שוב, ככה זה.
ובלי לחץ, בעתיד היא תוכל להשתתף בדרך שלה.
כל כך שנאתי שהיו אומרים שאני לא משתתפת. אבל זה אומר שלא הבנתי ולמדתי את הרעיון שניסו להעביר במפגשים בגן/בשיעורים בבתי הספר.
אבל במקביל, אפשרי למצוא קלינאית טובה שתעזור לה בקצב שלה
פשוט רוב הסביבה (צוות, חברים...) לא מודעת לתופעה הזו.
יש ילדים שהאילמות עוברת להםיעל מהדרום
לק"י

מכירה ילד כזה מבית הספר שאני עובדת בו.
היום מדבר בשביל כל התקופה שלא דיבר בבית הספר. אחד המתוקים.

(בית ספר לתקשורת, כך שיש לו אבחנה על הרצף. אבל האמת שהוא נראה בתפקוד מאוד גבוה, אם אכן האבחנה מדוייקת. הלוואי שיעלה לתיכון שיתאים לו. הוא בכיתה ו').

כך שיש מצב שמסגרת אחרת עם טיפול מתאים תעזור. לפעמים שינוי עושה טוב.
חוששת שזה ייקח אותה אחורה ושיהיה לה קשה לחזוראנונימית בהו"ל
למסגרת רגילה
גם אני הייתי דומה לזה כשהייתי ילדה אבל קצת פחותאנונימית בהו"ל
ממנה, היא גם לא משתתפת בגן ורוב הזמן בוהה באוויר.
היום אין לזה זכר אצלי
^^^ לנו באמת כל סוגי הגנים לא עזרואם מאושרת
תיאור של ילד כמו שתיארת.
דווקא בגני חנ"מ היה לו יותר קשה מנגנים הרגילים.
הילדים שם היו מלאי תיסכול מההתמודדויות שלהם והוציאו את זה עליו.
( ניסינו את כל סוגי הגנים,ובאף גן לא נמצא פתרון)
אם יש לה סביבה טובה ושמחה כרגע.וגננת שמוכנה לשתף פעולה.
זה תנאי בסיסי הכי טוב בשביל שהעבודה איתה תצליח.אני הייתי משאירה בגן הזה.

ובהצלחה במה שתחליטו כי מניסיוני לא תמיד יש פתרון לכל הבעיות. וזה לא בעיה שנפתרת פתאום.
לכן יכול להיות שכל החלטה שתחליטו לא תהיה הכי נכונה.
בעז"ה שינחה אותכם בעצה טובה!

השאלה איך היא בשאר היוםאביול
מפגשים זה לא המדד היחיד...
מדברת עם חברות? עם הגננת?
נשמעת ממש כמו הבת שלימאוהבת בילדי

מעניין מה ייעצו לך פה...

מה זה גן של עיכוב התפתחותי?

הבת שלי כבר בגן חובה שילוב- ולא נראה שזה מתאים לה...

 

בכל מקרה- מאחלת לכם שה' יכעוון אתכם בעצה נכונה ותראו ממנה נחת!

מה זה גן שילוב?אנונימית בהו"ל
וואו ממש התלבטותפעם אחת
מבינה אותך כ"כ. לבן שלי יש בעיות אחרות, אבל נשאר שנתיים באותו גן טט"ח וט"ח, והשנה השנייה הייתה לו ממש טובה, היה עם יותר ביטחון. עכשיו הוא בגן שפתי...
למה העברתם לשפתי?אנונימית בהו"ל
מעדיפה בפרטי.. אווטינגפעם אחת
אבל את אנונימית ️ אז איך עושים את זה?
כתבתי לך בפרטיאנונימית בהו"ל
עונהבתי 123
אני חושבת שבמצב של התלבטות צריך לבדוק האם לילדה יש תיסכולים.
פה את מתארת ילדה שאוהבת את הגן שיש לה משחקי דמיון גם אם זה רק מטבח ובובות זה לא מעט.
האם יש לה בעיות התנהגות?
אני חושבת דאם לילדה טוב והגננת אוהבת אותה אפשר כדאי להשקיע בשעות אחר הצהריים לכל הטיפולים הפרא רפואיים
אין לה בעיית התנהגות, מלבד זה שהיא חוטפת לילדים בגאנונימית בהו"ל
משחקים במקום לבקש.
אם זה ילד שהיא "יכולה עליו" אז היא תרביץ לו אבל רוב הזמן תבקש עזרה מהגננת או הסייעת.

לא יודעת איך לבדוק אם היא מתוסכלת או לא, נשמע שהיא יכולה הרבה יותר ויש לה מה לתת ולומר אבל היא שותקת רוב הזמן וזה חבל לי.
אם היא מקבלת על זה עונשים. יחס לא טוב מחברותבתי 123
או מהצוות אז זה מדד לתסכול
היא מדברת עם הגננת והסייעת?סופי123
אם כן זה קצת מוריד לדעתי את החשד לאילמות סלקטיבית (לפחות המקרה הקלאסי של ילד שלא מדבר מחוץ לבית בכלל, בטח עם מבוגרים)
בכל מקרה נשמע שאין אבחנה שיושבת עליה בול. אני הייתי מכניסה אותה לגן עיכוב התפתחותי, כי בסופו של דבר אכן יש פה איזה עיכוב בהתנהגות ואפשר לעזור לה בקבוצה קטנה עם נשות מקצוע.
למה להחליט עכשיו?מקקה
אם היא תקבל גגננת שיח לחמש וחצי שעות משמע אתם מקבלים סל אישי. אפשר לשנות את השיבוץ למסגרת קטנה עד סוף יוני. תנו לזה עוד כמה חודשים ואולי הכל יתבהר

אישית אני חושבת שהנזק מלהישאר בחינוך רגיל כשצריך גן קטן גדול יותר מהנזק של שנה שאינה נצרכת בגן חינוך מיוחד.
לי לא נשמע רק אילמות סלקטיבית אך את מתארת ילדה שגם אנשי מקצוע שמכירים אותה מתלבטים. ממש קשה להגיד מכאן מה נכון בלי לראות אותה ולהבין לעומק
כולם משאירים את ההחלטה בידיים שלי ולא יודעים מהאנונימית בהו"ל
לומר. לא יודעת איך אני אמורה להחליט...

עד יוני זה לא עוד הרבה זמן
מי מאבחן אילמות סלקטיבית? אולי פסיכיאטר?יעל מהדרום
לק"י

זה קשה כשלא יודעים על מה הקושי יושב.

הרבה הצלחה!!!
הנוירולוגית טוענת שגם פסיכיאטר לא יידע בשלב זה,אנונימית בהו"ל
כי היא מאוד מבלבלת
מה כן יש בגן עיכוב התפתחות ?בננות
אמרת שאין קלינאית שנשמע שזה הדבר הכי נחוץ לה.

יש ריפוי בעיסוק ? טיפול רגשי ?

מה שבטוח יש - קבוצה קטנה עם מורכבויות שונות.

יש ילדים שבגן טטח מאד מופנמים ופתאום בטרום הם נפתחים.

וישנם ילדים שהגירויי מקבוצת השווים והאינטראקציה איתם, עוזר להם המוווון. אז זה גם שיקול אם להשאיר..

חשוב שתקחי אותה לקלינאית פרטית.

אם בכל מקרה הגננת מעלה אתכם לוועדת זכאות ואפיון, שבה תקבלו אישור לשירותי הח״מ.
לאחר מכן תוכלו לבחור בין גן רגיל לגן עיכוב התפתחות.

חכי עם ההחלטה..

חושבת שאם היה כאן משהו שזועק לשמיים באופן קריטי, גם הרופא וגם הגננת היו אומרים לאיזה גן.

ואגב, אם היא קונה בשנתון (נולדה אחרי חודש 10) אז היא גם תוכל להשאר עוד שנה בקלות ולהשלים פערים.

כל ילד נתרם יותר מקבוצה קטנה, לא דווקא אלה עם הבעיות..


בהצלחה !

היינו בועדת זכאות ואישרו אחת משתי האופציותאנונימית בהו"ל
גננת שיח של 5.5 שעות
גן עיכוב התפתחותי

אי אפשר לדעת בדיוק מה יש בו, אבל כנראה שמרפאה בעיסוק וטיפול רגשי

בגדול היתרון היחיד שלו זה הקבוצה הקטנה
השאלה היא אם הילדה תיתרם מקבוצה קטנה או שהיא תתנהג אותו דבר ויהיה לה קשה לחזור לגן גדול אחר כך
היא בטוח תפיק רק טוב מקבוצה קטנה וזה יעזורבננות
לגבי קושי שנה לאחר מכן, אין לדעת..
למרות שרוב הילדים מסתגלים ברגע.

קשה לראות את התמונה המלאה על גבי הפורום..
הכי טוב שתתייעצי עם הגננת לקראת סוף שנה
ואם יש פסיכולוגית לגן - אז אפשרי ורצוי גם איתה.
למה בטוח שהיא תפיק מזה רק טוב?אנונימית בהו"ל
מפחיד אותי שיהיו שם ילדים עם בעיות התנהגות והיא לא תתחבר או תלך אחורה חס ושלום?
החלטה לא פשוטהnorya
רק מציינת, שהרבה פעמים במסגרת חנ"מ היתרון הוא לא רק הקבוצה הקטנה והטיפולים אלא גם כל צורת ההתייחסות של הגננת והצוות. הגננת קובעת מטרות לשנת הלימודים והצוות מוכוון לצרכי הילדים, עם נסיון וגישה לילדים שצריכים יותר.
זה תלוי כמובן על איזו גננת נופלים.. אבל אני מעלה את זה כי נראה שלא התייחסת לנקודה הזאת.
ומצטרפת להמלצה לחכות קצת ולהתייעץ שוב עם הגננת בהמשך.
הצלחה רבה!
זה קריטי אם זה ממ"ד או לא?אנונימית בהו"ל
הכוונה גן דתי או ממלכתי שאינו דתי?norya
זה תלוי בכם, כמה חשובה לכם האווירה הדתית ולמידה על תכנים דתיים... וגם חברות מבתים דתיים או שאינם דתיים.
קשה מאוד לדעת. יש ילדים שהקבוצה הקטנה מאודבתי 123
עוזרת להם ואם יש שם יותר טיפולים פרא רפואיים זה מצויים.
מצד שני בגן רגיל הם חשופים ליותר לילדים בהתפתחות רגילה זה מגביר את המוטיבציה להשתפר ולהסתגל.
זו לא החלטה פשוטה.
ממש לא פשוטהאנונימית בהו"ל
אני שוברת את הראש ולא מוצאת תשובה
השם יעזור
זה לא היתרון היחיד שלומקקה
היתרון המרכזי שלו הוא שיש גננת לחינוך מיוחד, בטח אם היא עם ניסיון
שיודעת איך לגשת למורכבויות שונות
אני לא מכירה את הגננת של הבת שלך, אבל מניסיוני בגנים הרגילים לרוב הגנת לא מצליחה להגיע ולשים לב לילד עם צורך מורכב בנפרד. היא לא מצליחה אפילו לנתח את הצרכים שלו ובטח לא להתאים את עצמה אליהם
מה לגבי לברר לגבי הגן הספציפי שקיים בקרבתכם?יראת גאולה
לדבר עם הגננת, לשמוע איך היא, לשאול איזה תמיכה טיפולית קיימת,
אפילו ללכת להתרשם בעצמך מהגננת ומהגן.

גם לדעתי כדאי לדחות קצת את ההחלטה, בעוד חודש חודשיים תראי יותר את המצב שלה בהשוואה לילדי הגן האחרים. הרבה צעירים נפתחים בגן רק באזור פסח.

כתבת באחת התגובות שהיא מבקשת עזרה מהצוות? זה כבר כיוון טוב ומעודד.
בגן עיכוב התפתחותי יש יתרונות נוספיםמלבדאני זה א
הקבוצה הקטנה גם כשאין קלינאית.נכון קלינאית זה חשוב אבל לא הכל. יש טיפול רגשי,יש ריפוי בעיסוק ויש הרבה צוות יחסית שיכול לדובב יותר ולעזור עם יחס אישי. יש עבודה בקבוצות קטנות.
חוץ מזה שעד אוגוסט שאז בפועל עושים את השיבוצים יש המון זמן. הייתי מבקשת שיבוץ לגן עיכוב התפתחותי ובמידה ותהיה פתאום קפיצה משמעותית מבקשת לשלוח לגן רגיל.
הבן שלי היה 3 שנים בגן עיכוב והוא קיבל משם המון למרות שבשנה האחרונה לא היתה קלינאית בכלל
באוגוסט כבר לא יהיה מקום בגן הנוכחי שלה...אנונימית בהו"ל
את יכולה לרשום בשניהם במקבילאני זה א
איך? אמרו לי בעירייה שאני צריכה להחליט עד סוף מאיאנונימית בהו"ל
אפשר לשנות שיבוץ עד סוף יונימקקהאחרונה
לא יודעת מה נכון לעשותבארץ אהבתי
אבל אם תרצי, אני יכולה לתת לך בפרטי מספרים של כמה קלינאים/ות שעובדים עם סלקטיב מיוטיזם (מאזור ירושלים, חלק עובדים גם בזום). אולי תוכלי להיעזר בהם גם להתייעצות לגבי המסגרת לשנה הבאה.
אני אשנח גם לקבלמקקה
במיוחד אם מישהי מכירה באזור המרכז
אני גם אשמח לקבל!ילד בכור
צריכה למשפחה שאני מכירה...
שולחת לשתיכן בפרטיבארץ אהבתי
שלחתי לך הודעה בפרטיאנונימית בהו"ל
מוזמנת לפנות אליי בפרטיאמאאוהבת:)

אני מנהלת גן עיכוב התפתחותי

שלחתי לך הודעה בפרטיאנונימית בהו"ל
מתייגת לך אתאנונימית בהו"ל
@אורוש3 שאולי תדע לייעץ
שאלה קשהאורוש3
תייגו אותי. אבל אני באמת לא יודעת. איזה מבאס שאין קלינאית בגנים הקטנים. יכול להיות שמסגרת קטנה תטיס איתה יותר. היא עברה אבחון שפתי? הרופאה ההתפתחותית העבירה לה איזו הערכה קוגניטיבית? איך השפה שלה בבית? מצטערת אם חוזרת. אין לי זמן לקרא הכל.
לקחתי יומיים חופש ואני בדיכאוןאנונימית בהו"ל

אולי תעזרו לי לנצל את החצי יום שנשאר לי?

אני עובדת במשרה מלאה פלוס פלוס בהייטק

עם שלושה ילדים, הגדול בן 7

רגילה לחיים מאוד אינטנסיביים של נסיעות מחוץ לעיר וג'ינגול של בית עבודה ילדים זוגיות וכו.

הרגשתי שעמוס לי מאוד ולקחתי לי את אתמול והיום חופש

ואני לאאא יודעת מה עושים עם הזמן הפנוי שלי

ניסיתי לישון (ואני אוהבת בדרכ) אבל פשוט לא הצלחתי

אני קצת מסדרת את הבית

חשבתי לאפות

כמובן בצהריים אני עם הילדים אז זה לא חופש מוחלט

אבל עדיין

הלכתי לאיבוד וזה עושה לי דיכאון החוסר מעש זה וגם ההבנה שאני לא יודעת להיות עם עצמי, להעסיק את עצמי, להירגע, לחיות את הרגע.

ממש עצוב לי

אולי לצאת לעשות קניות?מישהי מאיפשהו

בגדים לילדים או לך?

לשבת בבית קפה בנחת?

ותנסי לא לשקוע בעצבותמישהי מאיפשהו

לא תמיד יש רעיונות בשלוף, אני בד"כ ימים כאלה מתכננת מראש כדי לא להרגיש אח"כ שלא עשיתי כלום. תנסי היום לצאת עם תחושת סיפוק וליום חופש הבא כבר תבואי עם רעיונות

יש יום יפה בחוץדיאן ד.

תארזי לכם משהו טעים לאכול ותיקחי את הילדים לטיול בים או בנחל כלשהו.

זה מזכרת שתישאר לכם להרבה מאוד זמן.

לקבוע קפה עם חברהיום שני
  • ליסוע לבקר קרובת משפחה שמזמן לא פגשת

  • למצוא סדנה חד פעמית (כמו סטודיו לצביעת קרמיקה, אפשר לפעמים מהיום להיום).

  • ליסוע לכותל או לים או למקום יפה - אפשר אפילו עם הילדים

  • להזמין מעכשיו בייביסיטר ולצאת עם הבעל בערב

  • ליסוע לחנות כלשהי ולקנות לכולם מתנות קטנות

  • אמבטיה ארוכה עם נרות ואחר כך קרמים

  • אפשר גם להאיט את הקצב יחד עם הילדים, למשל לעשות להם אחר הצהריים כיפי של סרט ופופקורן או לאפות עוגיות איתם... ערב ארוך... מחר חופש והם יכולים לישון עד מאוחר

לצאת לקניון ולפנק את עצמךעוזרת

זה לא אומר שאת לא יודעתבאתי מפעם

מה לעשות עם עצמך, זה עניין של הרגל.

כל החיים את רגילה למשהו מסויים, פתאום יש משהו אחר, הכל משתבש.

אם היית לוקחת חופש חודש, היית מתרגלת למציאות אחרת בוודאי יודעת מה לעשות עם עצמך.

מה שכדאי פעם אחרת זה לתכנן מראש מה את רוצה לעשות, כשיש לי יום חופשי הוא יכול להיות מבוזבז ומבאס ואם אני מתכננת יום קודם או על הבוקר, אני רוצה לנקות את הארונות האלה, לעשות כביסה, לאפות עוגיות או פשוט להימרח במיטה... אבל לתכנן מראש מה את רוצה להספיק, אני אוהבת לתכנן מה חייבת להספיק ומה לעשות רק אם יזרום לי כדי לא להיות בלחץ ובכעס עצמי על מה לא עשיתי.

נכוןנעמי28

זה ממש נפוץ שקשה לעבור ממצב סטרס למצב רגיעה.

אלה שני אזורים שונים במוח, ומיומנויות קשה (לי אישית קשה) של לדעת לעבוד ממצב א' לב'

אל תשפטי את עצמך, המון מתמודדים עם זה.

גם אם זה לא ימי החופש המושלמים וגם אם לא תחזרי טעונה 100%, עדיין כל הכבוד ששמת לב שאת צריכה מנוחה.

אפילו להתבטל על הספה זה משהו.

איזה כיף לך!!! וכל הכבוד לך שלקחת זמן לעצמךממתקיתאחרונה

קודם כל תהיא רגועה ונינוחה- מוזיקה, תפילה תני למחשבות לזרום

לאט לאט יצוצו תעסוקות שמאמינה שלא חסר לאמא עובדת עם ילדים...

סידור ארונות עם בגדי חורף

אפיה- כתבת שחשבת, אז אחרי מנוחה ומחשבות, זה יכול להיות נחמד.

הכנת משחק משפחתי שווה למחר- יום שבתון.(סולמות וחבלים, זיכרון...)

תחביב כלשהו

לסדר בית ולשמוע פודקאסט או מוזיקה טובה

להכין עוגה שווה ולהתפנק עם קפה לצידה וסרט או סדרה, דוקו

סדר באיזו מגירה בבית.

אין לך יום חופש אחת לשבוע? מה את עושה ביום כזה? או שזה בימי שישי ואז את רק מבשלת...?

התייעצות לגבי איך לחגוג יום הולדת?אובדת חצות

תאומים בני 6

אוהבת לחגוג עם המשפחה המורחבת

מצד שני הגיע גיל 6 וצריך עם חברים

הבעיה שהפרדנו אותם לשתי כיתות

וזה נראה לי מטורף להזמין שתי כיתות לחדר דיירים או רק בנים מכל כיתה ואז זו כמות ילדים של כיתה אחת אבל אין בנות

לא כ"כ יודעת מה לעשות …

וזה עוד לפני האירגון שזה חתיכת עבודה

איך אפשר לעשות את זה קליל?

ואף פעם אני לא יכולה להתחלק עם עוד אמא כי אני כבר עושה לשני המתוקים שלי

בטוחה שחייבים?אפונה

לפעמים אפשר לעשות יום הולדת בכיתה, את שולחת עוגה ומכינה פעילות או משחק, והמורה מקדיש לזה שיעור.

אני מאד לא מתחברת לתרבות הימי הולדת... מציעה לילדים לבחור בין מסיבה רגילה לבין להזמין 3-4 חברים טובים לארוחת ערב, ואז אני מכינה להם בצק וכל אחד מכין פיצה אישית עם תוספות ואוכלים ושמחיפ והולכים הביתה מרוצים. הרבה פעמים הם מעדיפים את זה.

בכל אופן אני חושבת שאם תעשי מסיבות ותזמיני את ילדי הכיתה עדיף לעשות שתי מסיבות - אחת לכל כיתה. גם מצד הכמות וגם מצד הדינמיקה. וגם הזדמנות קצת לנפרדות שקשה להציע לתאומים ועוד מאותו מגדר.

כל ההורים האחרים מזמינים את כל הכיתה?ירושלמית במקור

אולי בכלל שווה להסדיר "מדיניות קבועה" עם המורהירושלמית במקור

בגיל כזה שיחגגו בכתהאורוש3

פה יצא לי להתחיל לחגוג סביב כתה ג' או ד'. חלקם רצו מעט חברים טובים. חלק את הכתה.

מסייגת שאנחנו לא בסטנדרטים של פ''ת אז אולי זה שונה.

הם רק בני 6, רק תחילת כיתה א..טארקו

עדיין אין מסורת סדורה שחייבים עם חברים.

אצלנו רק השנה- מאמצע כיתה ב לתוך כיתה ג, נהיה מקובל לעשות יומולדת עם חברים וגם אז בערך רבע כיתה חוגגים עם כולם, עוד בערך רבע חוגגים עם מספר קטן של חברים(3-4) והשאר לא חגגו עם חברים בכלל..

אצלנו יש גם יומולדת בכיתה- משותפת לכל ילדי החודש, שנתנה בכיתה א את המענה החברתי.

חייבים לעשות לכל הכיתה? אי אפשר להזמין קצת חברים?לפניו ברננה!

לא 10.. כי אז מי שלא מוזמן כבר מרגיש שהיה פה אירוע שהשאיר אותו בחוץ..

3 או 4.

אםשרות נוספת - לחגוג בכיתה

נשמע הגיוני להזמין רק את הבנים משתי הכיתותחילזון 123

דבר נוסף אין שום דבר שחייבים, גם אם 70% מהכיתה כן עושים ככה.

דבר נוסף אני לא עושה כל שנה עם הכיתה. עושה פעם בכמה שנים ובשאר הזמן מזמינים 2-3 חברים למשחקים ועוגה אחצ. או לארוחת ערב או משהו כזה.

וגם עם המשפחה המורחבת לא חייבים לחגוג כל שנה. כשהם קטנים זה נחמד אחכ זה כבר מתחיל להיות עמוס

אנחנו בגיל הזהנעמי28אחרונה

חוגגים עם המשפחה ועם הכיתה בכיתה עצמה.

מה שאר הילדים עושים?

את לא צריכה להפציץ יותר מהשאר הילדים מצד שני עם כולם עושים אני מבינה את הצורך בחוויה דומה לילדים ושלא ירגישו חריגים.

אולי תשתפי מה נהוג אצלכם ונעזור עם רעיונות.

לא קשור אבל אתן תמיד עוזרות אז..השם גדולל

שוקלים להשאיר את הבן שלנו כיתה, כרגע הוא בכיתה ו כיתה קטנה, ואנחנו רוצים להעביר אותו לבית הספר אחר מכמה סיבות

  1. קטן במחזור

  2. חוסר בשלות ריגשית

  3. קושי חברתי- מנסה להדביק את הפער בכל מחיר ולא מצליח וכל המשאבים הולכים לזה.

  4. בעיית קשב וריכוז ואימפולסיביות.

    בקיצור הוא בהישרדות וממש רואים את הפער מבחינת הבשלות שלו והבגרות שרחוקה שנות אור מהילדים בשכבה שלו.

    בית הספר מודע לכל ההיסטוריה שלו מאז כיתה א. הוא מנסה להתחקות אחרי ילדים שלא בהכרח הולכים בדרכים טובות ואנחנו ממש חוששים מה יהיה איתו בהמשך. רוצים להוריד ממנו את מפלס הלחץ לרצות ולהיות בקו ישר עם ילדים שהם יותר גדולים ממנו פיזית וגם יותר גדולים בראש.

    יש לנו תקשורת מהממת איתו ואני יודעת שגם אם בהתחלה הוא יתנגד עם הזמן הוא יתרכך.

    אשמח לתובנות, לניסיון שלכן מי שהייתה בצומת הזו..

השאלה הראשונה שעולה לי היא אם התייעצםהמקורית

עם גורם מקצועי שמכיר אותו/ האם ההפרעה שלו מטופלת ומה צפי ההתקדמות בעוד שנה למשל מבחינת הגורם המטפל

וגם - לדעתי שיתוף פעולה שלו הכרחי בטח בגיל כזה

נשמע לא פשוט♥️

אנחנו אמורים להיפגש להתייעצותהשם גדולל

כמובן שנרצה לשמוע את חוות דעתם של מי שעובד סביבו.

הוא מקבל סיוע כבר שנים ועדין רואים קושי עצום בעיקר להשתלב בחברה כשהוא עדין לא בשל ריגשית

לכן בדיוק שאלתיהמקורית

אם יש צפי להתקדמות בהמשך השנה

כי אם הקושי ימשיך לבוא לידי ביטוי לא בטוח שהצעד הזה כדאי עבורו

הטיפול הרגשי מתנהל על ידי איש מקצוע מוסמך מתחום בריאות הנפש?

הוא מטופל תרופתית?

הוא מטופל תרופתיתהשם גדולל

הטיפול הריגשי הוא במסגרת הסל שהוא מקבל. המטרה היא להקל עליו מבחינת הפער בגילאים. הוא בכל מקרה מסיים שם השנה והמעבר הוא לבית ספר שלומדים בו עד כיתה ח.

יש כזו אפשרות בכלל?מתיכון ועד מעון

ממה שאני מכירה בחוזר מנכל הישארות היחידה האפשרית היא בין גן לכיתה א'.

מעבר לזה, הייתי חושבת ממש טוב איזה שדר זה יעביר לילד והאם יקדם אותו או ישבור אותו

ישהשם גדולל

אנחנו כרגע בודקים את השטח...

האם הוא אמור להשאר כיתה באותו בית ספרזמינה

שבו הוא עכשיו?

כי זה נשמע מבייש

ולהשארת כיתה יכולות להיות השלכות רגשיות מאוד לא פשוטות

האם הוא בטיפול רגשי כלשהוא? אם כן מה אומר המטפל?

להשאיר כיתה לא אומר שהבעיות יפתרו

ילדים שהולכים אחרי חברה לא טובה יכול להיות בכל גיל ובכל מצב

כתבת שהתקשורת ביניים טובה אז מעניין איך הוא רואה את מצבו?

האם בית הספר נגמר בכיתה ו' או שיש חטיבת ביניים? כי זו דווקא יכולה להיות הזדמנות טובה למצוא מסגרת מדוייקת יותר עבורו ואולי זה יתן את השינוי הנצרך

ואוו בהצלחה בהחלטה הלא פשוטה הזו🙏🏼

ממש לא! מעבירים אותו.השם גדולל

הוא שנים בטיפול ריגשי. מחכים לשמוע את חוות דעתו של המטפל. הוא כן עודד אותנו לשלוח אותו לבית ספר שהחברים הנוכחים לא יהיו בו.

שואלת בעדינות כי אני בסירה דומהמולהבולה

האם עשיתם אבחון תקשורת?

עשינו אבחון שבודק גם את זההשם גדולל

ושללו את זה. הוא ממש תקשורתי ואוהב חברה פשוט מאוד אימפולסיבי ועל טורבו וזה לא נעים לסביבה..

קודם כל בהצלחהוהרי החדשה

אני מאוד מאמינה באינטואיציות של הורים במקומות האלו. ורוצה להגיד שבמסגרת העבודה שלי פגשתי הרבה ילדים שעברו בית ספר וזה היטיב איתם מאוד.

כן יש כאן את האלמנט של להוריד כיתה אז ממש חשוב שיהיה לו תיווך טוב למה עושים את זה באופן שיעצים אותו וישקף לו בעדינות את המצוקה שיש בלהיות הקטן בכיתה וכמה יכול להיות לו טוב יותר עם ילדים שקרובים יותר לגילו.

אם הוא קשור גם למטפל והמטפל בעד אז אפשר ממש לגייס אותו לשיחה על זה ביחד או כן לראות אם המטפל ידבר איתו על זה אחרי שאתם תדברי.

חשוב להגיד שלעבור כיתה/בית ספר זה לא תמיד פתרון קסם,.בטח כשיש קשיי קשב וריכוז הרבה פעמים הבעיות שלך הולכות איתך ואז נוצר תסכול עמוק , לפעמים אשמה, על איך זה השנה זה קורה לי שוב.

ככה שגם המעבר הזה צריך להיות מלווה בהבנה שלו ושלכם שזה לא אמור לפתור את כל הבעיות ודבכל מקום יהיו התמודדויות (עם זאת חוזרת על מה שכתבתי בהתחלה שיש ילדים שזה מיטיב איתם פלאים, וצריך באמת.לבדוק גם את המקום שאליו אתם רוצים שיעבור ומה מידת ההתרשאשתכן מההנהלה מהצוות ומהאקלים הבית ספרי)

שיהיה בהצלחה והחלטות טובות!

המטרה כי להקל עליוהשם גדולל

מבחינת העומס שהוא מתמודד איתו. מאמינים שאם הוא יהיה בסביבה של ילדים בני גילו אז הוא לא ינסה להתאים את עצמו לילדים שגדולים ממנו אלא ברמה שלו פחות או יותר..

הוא ילד מקסים ואחרי שנקבל אישור מהצוות נסביר לו שזה נטו בגלל הגיל ולא בגלל בעיה אצלו.

כבר ביררנו על המקום, דיברנו שם גם עם היועצת והכל.. בדקנו הכל בלי שום קשר כי חיפשנו מסגרת לאחר כיתה ו.

מאמינה שהמטפל יהיה בעד.. הוא מכיר את כל ההיסטוריה שלו וזה יקל עלינו גם בהתייעצות

נשמע רעיון הגיוני לפי הנתונים. בהצלחה בהחלטה!!!שיפור

תודה רבה, אמן!השם גדוללאחרונה

בית החלמההחלמה

אני לקראת לידה בעז"ה ושוקלת ללכת לבית החלמה.

תמיד היה נראה לי מוזר ומשעמם ללכת לבד.

אני מרגישה הפעם מכל מיני סיבות שאם לא אלך לא אצליח לנוח כמו שצריך.

אשמח לכל מידע מנשים שנסעו לבד.

איךזה?

בחדר זוגי יש פרטיות? או ששווה להשקיע בחדר פרטי? באמת טוב ומפנק?

המלצות על בית החלמה?

ושאלה אחרונה- כדי לשים את התינוק בתינוקיה חייבים להגיע ישר מבית החולים?

תודה לעונות!

אין לי מושג אבל הייתי הולכת לחדר לבדאורוש3

לחלוק שרותים ולהתייחס לזרים אחרי לידה זה לא מפנק בעיני... מקסימום אם את מחפשת אווירה אולי בחדר האוכל.

מצטרפת לשאלות-גם לי יש מחשבה ללכתמחכה עד מאוד

ממליצה בחום ♥️מולהבולה

על ביכורים בירושלים

מלון ומפנק ברמות

לקחת חדר פרטי כי מבחינתי רק זה נקרא מנוחה

אני לא מחפשת חברה אלא לנוח,להנות משקט ומהתינוק החדש

וזה מקום באווירה ירושלמית נעימה ורגועה עם אוכל טעים ומגוון

מנסה לענות.דיליה

אני אוהבת חדר עם משהי, בחרדות אחרי לידה להיות לבד.

אני הייתי בטלזסטון, מתאים לחרדיות. יש גם דתיות לאומיות חזקות אבל צריך להיות בצניעות מבחינת כיסוי ראש וגרביים.

פגשתי תמיד נשים מעניינות ויש לי חברה מבית החלמה עד היום.

לי זה ממש מנוחה.

באמת גרביים?רק לרגע9

אין שם כאלה שלא הולכות עם גרביים? לא כולן נוהגות...

מפתיע

לא חייביםאפונהאחרונה

רוב מוחלט של היולדות הולכות עם גרביים אבל הצוות לא בהכרח ויש גם יולדות פה ושם שלא.

אבות גם כן מסתובבים שם? או שיש גברים בצוות?ירושלמית במקור

יש גבריםאפונה

במטבח ובהנהלה, וגם בעלים ומבקרים.

רק לגבי תינוקיהשלומית.

ברור שאת יכולה לשים את התינוק בתינוקה... לא משנה מתי את מגיעה, זה הקטע של בית החלמה.

לי היה להיפך שלא רציתי לשים את התינוק והסתכלו עליי מוזר

ואני הלכתי לבד והיה לי מושלםשלומית.

פטפטתי קצת עם נשים זרות ובעיקר נחתי.

תחשבי שכמעט כולן מגיעות "לבד" כי הלידה לא מתואמת עם חברה...

אני גם הייתי כמוך עד שילדתי בקיסרימולהבולה

ואז הבנתי כמה זה מקל עליי... הרגשתי גרוע אחרי הקיסרי

והיה מושלם שיש לי רגע לשים את התינוק אצל מישהו

היה קטע אחד מוזר מאוד

שפתאום הכניסו לי אותו בארבע בבוקר, זה לא היה לי נעים ..

לקחתי חדר פרטי בשביל הפרטיות

ובדרך כלל גם אחרי קיסרי אני משאירה בלילה איתי

אבל זה היה לילה קשוח ולא הרגשתי טוב בכלל בכלל ופתאום בלי לעדכן פתחה לי את הדלת

שבוע 39-לחץ מהסביבהמנסה לענות

שבוע 39

לידה מתקדמת

צירים באים והולכים ומתעתעים

ואני יודעת שאני לא יולדת לפני התאריך

וכבר שבועיים לחץ לחץ

בעבודה-את לא רוצה ללדת? את עדיין פה?

וחמותי ששולחת הודעות לחץ מה קורה/מתקשרת/מתקשרת וידאו!! פעם או פעמיים ביום (ברור לי שזה מדאגה אבל בכל זאת)

ודודה של בעלי שמחליטה באיזה תאריך בדיוק אני צריכה ללדת.. ועוד

אני בן אדם יחסית רגוע אבל עוד לא הגעתי לשבוע 40 וככ הרבה לחץ! איך מרגיעים את זה ולא כועסים על כולם? מרגישה לחץ בפנים שעושה כאב ראש ולא נעים לי בכלל..

מטריף. תנסי לסנן ככל הניתןאורוש3

לפעם הבאההשם שלי

תגידי לכולם תאריך יותר מאוחר מהאמיתי.

בעיני כדאי להגיד לאנשים שאת פוגשת או מדברת איתםכתבתנו

ביום יום (לא המזדמנים)-

הנה אני פה, זה נראה שילדתי? אז מה העניין לשאול. כשאני אלד אני לא אשמור את זה בסוד, בבקשה להפסיק להתעסק בזה, זה לא נעים לי, במקום לתת לי כח להגיע ללידה רגועה זה עושה את ההרגשה ההפוכה. וזה בסדר לסנן, ואז לכתוב הודעה או משהו כמו, לא הייתי פנויה לענות, אני מרגישה טוב ואין חדש. לא הסברים ולא התנצלויות.

שיהיה בקלות ובידיים מלאות! 🤍

יווו זה מחרפןןןדיאן ד.אחרונה

אם זורם לך,

ראיתי פעם מדבקות חמודות לוואטספ לסוף הריון.

נגיד מדבקה של אישה בהריון עם בטן וכתוב: עוד קצת ומסתיימת לך השכירות

או כתוב: עוד לא ילדתי, תודה

וככה כל מיני דברים מצחיקים.

ותשלחי לכולם כל בוקר, ייתן לך שקט בחיים.

פשוט תקלילי את הסיטואציה ותנערי את כל החופרים....

רופא/ת עיניים לילדיםאפונה

אשמח להמלצות באיזור ירושלים דרך לאומית, אם יש חיה כזו שגם עונה בטלפון וגם עם תורים סבירים.

פתוחה גם לשאר חלקי הארץ כי אני כבר מלא זמן בסרט הזה ונשבר לי.

תודה!

בהצלחה לצערי זו חיה נדירה.....אמהלה

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

כשאני פעם הייתי צריכה תור ולא קבעתי מספיק מראשבארץ אהבתי

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

גם אני פעם קבעתי ככההשם שלי

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

חושבת שהן אומרות להתקשר ב 11 כל יום לגבי ביום שאחראחת כמוני

בהצלחה

יש לך לאומית זהב?עודהפעם

היינו אצל ד"ר מרים ארנברג, מומחית מאד עובדת בשניידר.

היא בהסדר עם לאומית, את משלמת במרפאה 250ש"ח.

מקבלת בפתח תקוה, יש תורים די זמינים. חפשי בגוגל את המרפאה שלה, אפשר לקבוע תור באתר.

לאחד הילדים ישאפונה

לשניים האחרים לא...

נשקול את זה, כי אני גם מבינה שהיות והוא מעל גיל 10 יכול להיות שאצטרך להתפצל בכל מקרה.

לא יודעת אם רלוונטימתיכון ועד מעון

אנחנו מטופלים בכללית פ''ת אצל ד''ר אמיר שטרנפלד, בעיני רופא העיניים לילדים מספר אחת בארץ, מעניין אם עובד עם עוד קופות

נבדוק תודה!אפונה

הוא מדהים!טארקו

תבדקי באתר דוקטוריםרק טוב=)

אני מצאתי שם תור לרופאה ממש מומחית מהיום למחר

תחפשי דר דורון שדהאחות אחת

אנחנו אצלו בכללית, אבל הוא מקבל גם במאוחדת או לאומית לא זוכרת...

אם את בקטע של פרטימישהי מאיפשהו

יכולה להמליץ לך על רופאה מדהימה באיזור המרכז

האמתאפונה

שממש מבאס אותי לשלם פרטי על דבר כזה.

זה בסיסי ביותר

אנחנו כמעט לא צורכים שירותי קופה וממש מקומם שהדבר הזה לא זמין.

מבינה אותך מאודמישהי מאיפשהואחרונה

גם אותי זה פוגש בסיטואציות כאלה וזה מרגיז ממש

מתי לספר לילדים על ההיריון?אבןישראל

אתחיל בזה שאת ההיריון הזה התחלתי עם בטן מלכתחילה אבל עכשיו זה כבר בולט יותר (בתחושה שלי וגם במבטים של נשים פה ושם) מתלבטים אם לחכות עוד קצת או לספר, אני בסביבות שבוע 12/13 ,ילדים מגיל 12-4..

אני חושבת שסיפרנוהשם שלי

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

סיפרתיירושלמית במקור

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

אני סיפרתי לגדולה שלי אחרי הא"ס הראשוןמתואמת

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

לבן 4 ששאל בשבוע 10- סיפרנו אז שימושית

בדרך כלל אני מספרת לילדים בשבוע 18מבורכת

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

באחרון סיפרנו לגדולות ממש מוקדםמוריה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

אני לא יוזמת..הם שואלים אותי מיום אחרי הלידה ועדאולי תדעו

בכלל

כל פעם אחרי ארוחת שבת הבטן נפוחה נגיד וגם שאריות מהלידה והם מלטפים לי את הבטן אמא זה נראה שאת בהריון..ואני לא

אז נגיד בתחילת ההריון כששואלים אני מתחמקת..מה יש פה? עוף וקצת אורז והרבה סלטים..וכו

כל שלב שלא רוצה שאנשים מבחוץ ידעו אז לא מספרת

אם שואלים מהשליש השני והלאה- אני עונה שכן כמובן

בהריון השלישי כשהגדולים עוד היו קטנים נראה לי הם קלטו רק בחודש שמיני חח

עם הזמן לרוב בחודשים רביעי-חמישי ככה

תודה למי שענתה!אבןישראל

נראה לי שאין ברירה אלא לספר כבר עכשיו,

הייתי רוצה לחכות עוד קצת אבל הפעם הבטן יוצאת כבר ולא רוצה שאנשים בחוץ ידעו לפניהם..תודה על העצות!

השיקולים שלירק טוב!

כשסיפרתי מוקדם זה היה כי לא הרגשתי טוב והעזרה או לפחות ההבנה של הילדים היתה משמעותית להתמודדות.

סיבה נוספת- מעדיפה שהילדים ידעו ממני לפני שאיזה שכנה או חברה נחמדה מהכיתה תספר להם..

סיפרתי בשלבים לכל ילד לפי גילוהרמה

הגדולה ידעה מיד (לא כי רציתי היא קלטה עלי)

לזו שאחריה סיפרתי בשבוע 13

לבאה בתור סיפרתי אחרי הסקירה השניה

והקטן תוך כדי דיבור בבית

סיפרתי בסביבות שבוע 14, ממש לפני שסיפרתי לכולםשיפור

למה לחכות?112233445566אחרונה

וואי אני עם ילדים קטנים ומספרת.. אני גם לא מרגישה טוב ומעדיפה שידעו שזה בגלל זה....

צהבת איך להוריד? ואיך לגרום לו ליציאות?,שגרה ברוכה

אז הצהבת במגמת עליה. הברית שנדחתה עוד מילא... מאוד לא רוצה להגיע לאשפוז. אשמח לכל טיפ שיש לכן (שמנוסה)

אבל מה הקאצ הכי גדול?

הצהבת יוצאת בקקי... והילד לא עושהההה אני מיואשת כבר.

עשה אולי פעמיים מאז שהשתשחררנו. מה עושים עם זנ?? והמוזר שלא נראה שסובל! לא מתפתל. לא מתכווץ. אני יודעת מה זה שהם סובלים מעצירות וכאלה.. מכירנ מהילדים הגדולים. אבל הוא רגוע ושליו. אבל אני חייבת את היציאות בשביל הצהבת.

יונק בעיקר. היה פה ושם מטרנה אבל כרגע לא באה הישועה לא מההנקה ולא מהמטרנה.

אז גם טיפים לזה אשמח..

אחחח

הדאגות לא פוסקות. רוצה לנוח כבר. ככ רציתי לסיים עם הברית לעשות וי.

כרגע המטלה זה לא להגיע לאשפוז כי רק זה מה שחסר פה ממש לחוסר איזון בבית. יאללה נעבוד בזה

וואי איזה קשוח!!EBM

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

להניק הרבה/ לעבור למטרנה לכמה ימיםיעל...

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

הוא אוכל בתדירות גבוהה?כבת שבעים

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

תסחטי טיפונת חלב כל פעם אחרי ההנקהחילזון 123

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

קודם כל לבדוק שהוא אוכלאפונה

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

ממש ממליצהציונה.

לך לקחת יועצת הנקה מקצועית

צהבת שעולה בשילוב עם זה כמעט אין יציאות

נשמע שממש צריך פה לעזור עם ההנקה

תפני למישהי מקצועית וכמה שיותר מהר יותר טוב

בהצלחה!

מנסיוןג'ינג'ית

כל הילדים שלי עם צהבת גבוהה! חלקם היו באור. הדבר היחיד שעזר זה להאכיל המון! הקטנציק אצלי הגיע כבר למיון עם ערכים של צהבת גבוהים מאוד ואז הסתבר לי שהוא פשוט מיובש והבנתי שאני חושבת שהוא יונק, והוא לא באמת ינק טוב בגלל מבנה הלסת..

מרגע שהתחלתי לשאוב לו ולראות שהוא באמת אוכל הצהבת התחילה לרדת.

בהצלחה! זה ממש סיוט!

אצלי הרופאת ילדים המליצה על שמשעל הנס

להוציא לשמש,שמש עדינה של בוקר,

עוד משהו סגולי:ליטול את הידיים בבוקר.

לי אמרו להניק כל שעתייםכל הישועותאחרונה

כשלבן שלי היה לפני 8 שנים

אולי יעניין אותך