משו יפה!נצח לנצח!!!
אוקי.. זה משו שביררתי עליו שנה שעברה..
ורציתי השנה לשתף.. כי זה באמת יפה
 
שאלה-
כל  מקור שנאמר בו "תגיד" או כל מילה בשורש נ.ג.ד אז זה "מלשון קשה" 
לדוגמא: "כה תאמר לבית יעקוב ותגיד לבני ישראל"
עכשיו בפסח בדיוק המילה הגדה-קפצה! מכיון שהיא בשורש נג"ד 
אבל אין בה "לשון קשה" 
אז מדוע קוראים לה הגדה??
 
 תשובה-
נאמר "והגדת לבנך"..
אדם צריך ללמד את בניו על יציאת מצרים.. 
וכשהוא לבד עליו לשנן את עצמו.. ולשאול שאלות-- ולענות.. 
מטבע האדם, כאשר הוא נפגש עם שאלות פנימיות.. קשה לו יותר..
ז"א- כשאדם עונה לאחרים הרבה יותר קל לו.. הוא מוכיח את דבריו ומראה כמה דעתו צודקת..
לעומת זאת כשהוא נפגש עם שאלות פנימיות של עצמו.. לפעמים אין לו תשובות.. והאמת לא כ"כ ברורה לו.. 
ואז זה 'מלשון קשה..'
 
אני ממש התחברתי
 
חג פסח שמח!!!
חבר'ה בעז"ה נפגש ליד לשכת הגזית..
כל מי שמכיר אותי שמרו לי מקום אם תגיעו לפני..
חג של גאולה שלימה!
תודה, זה יפה חיוכים
פששש. מאוד יפה! אח..
יישר כח!
שנזכה בעז"ה - גם בזכות הוורט הזה - לגאולה שלימה במהרה.
אמן!
יפה מאוד!ב.ש.
איזו השגחה! בדיוק למדתי את זה עם החברותא.אוהבת את אבא
בס"ד לק"י
בספר "בלבבי משכן אבנה". 
אשרייך!
בעזרתו!מלמעלה אלוקים
ממש יפה...

ואם כבר התחלת- נמשיך...
הראשונים מלמדים אותנו שאין דבר כזה מילים נרדפות בתנ"ך- לכל מילה משמעות בפני עצמה!
אאל"ט ר' צדוק הכהן מלובלין- מלמד אותנו שבכל מקום שרוצים לחפש את המשמעות של המילה תחפש במקום הראשון שהיא מופיעה בתנ"ך.
לפי זה יש הבדל בין "הגדה" "סיפור" "אמירה" "דיבור" וכו'...
במקרה שלנו המילה להגיד- בשורש שלה מופיעה בפעם הראשונה בפרשית אדם הראשון (בראשית, ג', י'א)-
"ויאמר מי הגיד לך כי עירום אתה המן העץ אשר צויתך לבלתי אכל-ממנו אכלת"
אם נביט קצת מעבר על הפסוק וננסה להבין יותר מה זה אומר המילה הזאת לפי ההקשר פה-
הקב"ה שואל את אדם הראשון- "מי חידש לך את הדבר הזה? אתה לא ידעת את זה קודם! מי גילה לך על העץ?"
לפי זה אנחנו בעצם מבינים עכשיו שהמילה "להגיד" "הגדה" וכו' פירושה להגיד משהו חדש- משהו שלא היה קודם- כשאני "מגיד" משהו למישהוא- אז אני מחדש לו משהוא שהוא לא ידע קודם.
(עוד דוגמא לפסוק- "השמים מספרים כבוד אל. ומעשה ידיו מגיד הרקיע" - יש פרוש אבל לא לעכשיו...)

לפי זה אנחנו לומדים משהו חשוב מאוד לגבי ההגדה שלנו- לא סתם קוראים לה הגדה! מטרת ההגדה היא שנתחדש! כל שנה מחדש! שננקה את עצמנו מכל כיוון (יש מקור לנקיונות המטורפים של פסח ) שנמצא את מי שאנחנו הכי באמת בלי החמץ- רק קמח ומים! חוזרים למקוריות!
לא רק אנחנו... כל העולם מתחדש ברגעים אלו- בכל חודש ניסן- האביב כל הבריאה חוזרת לעצמה למקוריות שלה- המעגל מתחיל מחדש! הכל פורח רענן וירוק! אין דבר שלא חוזר למקוריות שלו. (חג הקציר/האביב/החירות)
לכן גם התורה מצווה אותנו- "בחודש האביב" והאביב דווקא! כי זה הזמן! לכל חג יש את הזמן שלו...
לפי זה אנחנו גם יכולים להבין מהיא החירות האמתית מה זה "חופש" למה זה "חג החירות"- כי כאן! ודווקא כאן אנחנו יכולים למצוא את עצמנו בצורה הכי טובה להיות הכי חופשיים באמת! כשאנחנו רק אנחנו בעצמנו- בלי תוספות למיניהם בלי עוד כל מיני חומרים בלחם לפני שאנחנו מספקים להגדיל את עצמנו ולהתחשב בחברה ובכל השאר- קודם כל אנחנו!-הנשמה שלנו- "נשמה שנתת בי טהורה היא!" ותאמינו לי אי אפשר להיות יותר חופשי מאשר לגלות את עצמך באמת לראות מה הם הדברים שמפריעים לך להתקדם הלאה במעלה הנסיעה- לנקות את כל המניעות (אפילו אם אלה החברים שלך או הישיבה שלך- תמצא את המקום שלך- "קנה לך חבר" "אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ") לא לפחד אתם רק תשמחו- תרגישו אמיתיים וחופשיים!
אחד הדברים המיוחדים בשלושת הרגלים ואין בשאר החגים- אתה יכול לקחת את הכח מהם לכל השנה- זה לא כמו חנוכה ופורים שזה משהו זמני- אלו חגים של חירות (פסח) ואז תורה (שבועות)  ואז שמחה (סוכות) ומהם אנחנו צריכים לקחת כוחות שיש באותו החג ל-כ-ל השנה! בניגוד לשאר החגים שזה חד פעמי ולא נשאר- החגים האלה נשארים איתנו לכל שאר השנה כולה!
ועכשיו כשהכל מתחדש והכל ברמה של חסד ולא דין (אסור להתענות בכל ניסן) אנחנו צריכים לנקות את עצמנו ולהשאיר רק את מי שאנחנו הכי באמת ללא מניעות ולא הכי חופשיים שבעולם! (חברה לחפש מה מפריע לכם! כל דבר יכול להיות כיסוי! באמת תחפשו!)

זהו... נסחפתי קצת... נראה אם אני יזכה ואנשים יקראו (ויפנימו!) את זה עד הסוף...

זה שילוב של חצי מהשיעורים בערך ששמעתי בזמן האחרון (חוץ מ- "מה משמעות ההסבה- זה רק מכביד!" וכו'...)
מקווה שתמצתי מספיק טוב והבנתם...
אוהב, מעריך ומצפה לגאולה הקרובה מ-א-ו-ד- שיר-חיים תעסה.
בס"דמלמעלה אלוקיםאחרונה
מי שרוצה מוזמן להעתיק את זה ולשים בתור שרשור נפרד אני זז לי...
חג של חירות אמיתית מלא שמחה ותורה.
ונשמתנו תתמלא מצברים לעוד שנה בעבודת ה' בחסד!
מעריך! שיר-חיים!
שיעורים של רבניםה' אלהים אמת

לא יודע אם זה המקום, אבל מישהו יודע אם יש שיעורים קבועים של הרבנים הבאים במקומות מסויימים מלבד הישיבות שלהם?

הרב דביר טל

הרב ארל'ה הראל

הרב ישראל אריאל

בעקבות הטיסה של פליי דובאיאריק מהדרום

אני בשיעור אצל הרב שאל "מאיפה פרץ להם בנחיתה לשיר עוד אבינו חי? הרי בדרך כלל שרים הבאנו שלום עליכם, למה דווקא השיר הזה פרץ להם?" ואז זה הכה בי "רגע! זה שיר על יוסף! האושפיזין דידן"

כשהם נחתואריק מהדרוםאחרונה

בבין השמשות בין אהרון ליוסף

נטילת לולב ביום טוב שחל בשבת בארץ ישראלדורש טוב לעמי

מה דעתכם בעניין?

לפני שנים אחדות הרב ישראל אריאל הוציא ספר בשם "שופר ולולב בשבת" שבו הוא קורא גם לתקוע בשופר בשבת, לפחות בירושלים, וגם ליטול ביום טוב ראשון שחל בשבת.

אך תכל'ס אלה שתי סוגייות נפרדות לחלוטין, ובעוד לא השתכנעתי בכלל לגבי שופר, לגבי לולב אני מוצא טעם רב בדבריו.

בקיצור נמרץ, שלוש טענות חשובות לחזק את האמירה לפיה צריך ליטול לולב ביום טוב ראשון שחל בשבת בארץ ישראל, (לא בחול המועד, ולא במועד בחו"ל, בבית, ולא בבית הכנסת):

א) יש סיבות טובות להניח כי הסוגייה השנייה (בבלי סוכה, מד.) שסותרת את מסקנת הסוגייה הראשונה (שם, מג.) היא בעצם תוספת מאוחרת, כנראה של חכמי בבל בדורות שאחר חתימת התלמוד, שפשוט חולקים על מסקנת התלמוד. כל הסגנון שם תמוה, הלשון - אינה כלשון התלמוד, והשינוי של 180 מעלות מכל מה שקדם בסוגייה, מעורר קושי רב.

ב) המנהג בפועל בארץ ישראל בתקופת האמוראים ובדורות שאר חתימת התלמוד היה ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת. כמבואר בירושלמי (עירובין פרק ג הלכה ט), בספר החילוקים, ובפיוטי הקליר. והרי לכל אורך הדיון בגמרא: אמוראי בבל, שלא ידעו מה המנהג בארץ ישראל, ניסו לברר זאת, ולקבוע הלכה למעשה על פי אותו מנהג, ואף המסקנה הדחוקה של הסוגייה השנייה מבוססת על חשבונות הלכתיים שמטרתם ליישב את ההלכה עם העדות של אמוראים שדיווחו על המנהג בארץ לגבי מצוות ערבה בשבת!

ג) גם אם נקבל לחלוטין את מסקנת הסוגייה השנייה בגמרא, לפיה בני ארץ ישראל בטלים כלפי בני בבל, ולכן אין ליטול לולב גם בארץ, כדין חוץ לארץ, יש מקום רב לטעון שכיום, כשהמרכז הגדול ביותר של יהודים בעולם הינו בארץ ישראל, וגם מרכז התורה הוא ללא ספק בארץ ישראל, כבר אין בני ארץ ישראל בטלים, ויש לשוב לנהוג על פי דין המשנה - וליטול. (אדרבה, אולי יש אפילו מקום לטעון שכיום בני חוץ לארץ בטלים כלפי בני ארץ ישראל וגם הם חייבים ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת).

יש עוד הרבה מאד מה להוסיף, אך קיצרתי.

חשוב להבהיר, אני כן בא לעורר דיון, אך אני בהחלט לא בא להורות הלכה נגד המנהג המקובל ופסק השולחן ערוך, ומפציר במי שמעיין ומגיע (כמוני) למסקנה שצריך ליטול בשבת: לעשות זאת בצנעה, לא להוציא את ארבעת המינים מהמבנה בו הוא נמצא, ולאחר שנטל והניח - לא לטלטל אותם עוד. אישית, אני גם נמנע מלברך בשם ומלכות. (לגבי שהחיינו אפשר למצוא פתרונות כמו פרי חדש או בגד חדש).

המאמר הראשון הוא מאמר ישן של הרב יואל אליצור שמסכם בגדול את הסוגייה בצורה יפה, אם כי חלקית.

והפרט הכי מעשי בו הינו המשפט האחרון, בו הוא מביא מהרב רבינוביץ' זצ"ל שמי שנוטל בצנעה לא עובר בשום איסור, (מובאת גם דעת החולקים).

20260916215534.pdf

20260916215610.pdf

המאמר השני, של הרב אליהו ובר, שחלקו השני עוסק בלולב, עניינו להוכיח שכיום צריך ליטול בארץ ביו"ט שחל בשבת.

שמרנים תרגישו חפשי לתקוף אותי. אך אנא, לקיים בלב "את והב בסופה".

איפה זה למטה?סקתה התולע

מה הכוונה במושג התלמודי "בעיטה ביסורים"?סיעתא דשמייא1

תגיע לתכל'ס, מה אתה רוצה לומר עכשיו?נקדימון
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ג בתשרי תשפ"ז 15:44

הרי כבר שאלת את השאלה הזו בגירסה קצת שונה בשנה שעברה, כאן האם להאשים מישהו זה… - בית המדרש

וכבר אמרת שם את הגיגיך הפוליטיים. מה אתה רוצה עכשיו? כבר הבהרת שם שאתה יודע מה זה אומר, אז בשביל מה לשאול עכשיו?

תגיד ישר מה אתה רוצה

לא קבלתי תשובה עניינית. כנראה ש AI …סיעתא דשמייא1

הוא התשובה:

המושג התלמודי "בעיטה בייסורים" (או "המבעט בייסורים") מתאר מצב שבו אדם שבאים עליו קשיים, מכאובים או צרות (ייסורים), מגיב אליהם בכעס, ברטינה, במרדנות או בחוסר קבלת הדין, במקום לקבל אותם באהבה, באמונה או כהזדמנות לחשבון נפש ותשובה.

הביטוי שאוב מעולם החי – כמו שור או חמור שמבעטים באדונם כאשר קשה להם, במקום להבין את המטרה שלשמה מנהיגים אותם.

המקור וההקשר התלמודי

במסכת ברכות (דף ה', עמוד א') ובמקורות נוספים בחז"ל, מודגש הערך של "ייסורים של אהבה" – ייסורים שנועדו לזכך את האדם ולקרב אותו אל הבורא. חז"ל מלמדים כיצד נכון להתמודד עם סבל:

  • קבלת ייסורים מאהבה: חז"ל משבחים את מי שמקבל את קשיי העולם הזה בשתיקה ובאמונה, מתוך הבנה שיש להם תכלית רוחנית עמוקה.

  • ההפך מבעיטה: מי ש"מבעט" למעשה מפסיד את השכר הרוחני ואת חסד הזיכוך שיכול היה לצמוח מתוך הקושי. במקום שהסבל יביא אותו לצמיחה, הכעס והטרוניה גורמים לו להתרחק עוד יותר.

במדרש ספרי (כי תבא) מובאת השוואה בין דורות שונים, ושם נאמר שמי שמבעט בייסורים מראה קוצר רוח וחוסר הבנה של ההשגחה העליונה, בעוד שגדולי האומה ידעו לבקש ולמצוא את הטוב והתיקון שחבויים בתוך הצרות.

אם תרצה, נוכל להעמיק במקורות המדויקים בגמרא שדנים בייסורים, או לבחון את ההבדל בין ייסורים של אהבה לייסורים של עונש. במה תעדיף להתמקד?

כתוב שהמבעט בייסורים מכפילם לו אותם.קעלעברימבאר

למה? כי מי שמתייסר אך מקבל זאת בהכנעה (יחד עם מה שניתן לשנות), סובל רק מהייסורים. מי שמבעט בייסורים סובל פעמיים, גם מהייסורים וגם המיחס הנפשי הרע שלו והכעס והטרוניא שהם גורמים לו

כלומר לא מכפילים את יסוריו בפועל. נשמע הגיוני.סיעתא דשמייא1

הנה דוגמא:…סיעתא דשמייא1אחרונה

בא לי לשתות קפה. יהודים יקרים רובם חובשי כפה מקיפים אותי מימין ומשמאל כאילו אני אויר. אני שהתרגלתי בגלות שלעמוד בתור זה למנוע גזל זמן מיהודי (או מכל אדם) עומד ומתייסר. לא בגלל עצמי אלא בגלל אותם יהודים יקרים שעוקפים אותי שביום הדין יראו להם את זה בוידאו. או אותם יהודים שחונים בתחנת אוטובוס ומאלצים אותי ואחרים לרדת לכביש כדי לעלות לאוטובוס.

אז כדי שלא יכפילו יסורי עשיתי חשבון נפש ועשיתי מעשה.

לפני שמטפלים בשלמות ארץ ישראל צריך לטפל בהרבה סוגיות אחרות חשובות לא פחות.

כמו שנאמר "עוון עקבי יסובני".

סליחה על ההטרדה שלי בערב שבת וחג.

שבת שלום ומועדים לשמחה.

למה מאריכים בניגון ב"כמו שהודעת לענו מקדם" וכו'?מבקש אמונה

יש לזה סיבה או שסתם נחמד לנגן את זה?

לא מצאתי משהו מרגש במילים האלה ששווה להאריך בהם יותר מהשאר

זה בגלל מה שיש לפני כןנקדימון

הורית לנו לומר 13, וזכור לנו היום ברית 13

ובמילים "כמי שהודעת לענו" יש גם הזכרת זכותו של משה רבינו

כמה דבריםצע
  1. יש סט ש"ס גדול בלי מפרשים(רק רשי ותוס' בלי ראש ריף וכו)?

  2. אני רוצה לרכוש טאבלט(מחשב יקר יותר וגם המטרה היא בלי אינטרנט) שישמש ללימוד תורה..

    יש תוכנה חינמית או זולה שמכילה ש"ס צורת הדף שיהיה אפשר בטאבלט להעיר הערות או לסמן בה?

יש עם מהרשא, אני מכיר 'טלמן' ו'עוז והדר' כאלה125690
עבר עריכה על ידי 125690 בתאריך י"ז בתשרי תשפ"ז 21:23

יכול להיות ש'אוצריא' תתאים

גמר חתימה טובה!

אם אתה רוצה לעבוד בלי רשתמשה

מחשב מלא לדעתי יהיה עדיף מבחינת תוכנות. הרבה מאוד כלים בטאבלטים בונים על זה שיש לך רשת נגישה. אלא אם כן יש לך כלי ספציפי שאתה מתכוון להשתמש בו.

אפשרות ביניים: טאבלט windows.

תעשה זאת עצמאיתחזק וברוך

תצלם את הגמרא שלך או שתוריד מאתר כמו היברו בוקס וכדומה (יש הרבה).ותכתוב סקריפט שיתן לך למרקר או לכתוב וכו'.

בהיברו בוקס יש את כל הגמראנפשי תערוג

תוריד בPDF ותסמן על זה

וש"ס גדול בלי התוספות בסוף

אני לא מכיר

אבל מה ההתנגדות לתוספות בסוף? זה בדרך כלל פחות משליש מהמסכת עצמה

מין הסתם זה לא בגלל משקל

כי לא הולכים ברחוב עם ש"ס גדול

אבל יש ש"ס בנוני בלי, יכול להיות שהוא מספיק גדול לך או אולי אפילו הכריכה רכה שהוא אפילו קטן יותר ופרקטי יותר לנשיאה בתיק

אוצריאהתלמיד העייףאחרונה

מה לוקחים מהדמות של הרב מורדכי אויערבך?אביעד מילוא

אני מנסה לקחת לתפוס את הצדיקים המעניינים לפני שהםמתוך סקרנותאחרונה

נפטרים, משום מה אני שומע על הרבה בעיקר אחרי ...

להצטער על כך שלא תוקעים בשבת?דורש טוב לעמי

מה אתם אומרים? מה צריך להיות היחס לכך שאנו מנועים מלקיים מצוות שופר השנה?

  • צער/באסה על כך שאנחנו לא נזכה לקיים מצווה דאורייתא של שופר השנה?

  • לנשום לרווחה שחז"ל 'פטרו' אותנו מחובה זו? - פחות לחץ וסטרס, תפילה קצרה יותר ובכללי אווירה קלילה יותר בלי שופר על הראש, חז"ל קבעו שלא צריך אז מיותר...

  • אין מה להתבאס כי גם ככה מבחינה רוחנית בחסידות אומרים שהתיקונים של השופר נעשים בשמיים על ידי שמירת השבת

  • תשובב אחרת

יאללה, מחכה לשמוע את דעתכם!

התשובה אמנם לא מספקתנקדימון

אבל בוודאי שמדובר על בודדים שהרי טעם התקנה הוא על מי שילך אצל הבקי ללמוד, ולא על כל אחד ואחד הרי רוב האנשים שומעים שופר בבית כנסת ו/או ע"י בעל תוקע ו/או לומדים ומתכוננים מראש.

שמעתי רב שהכדיל את השאלה ואמר שידוע לנו שחז"ל קבעו שלא אד"ו ראש, נכון? אז למה שלא יוסיןו גם שבת לתאריכים שבהם אי אפשר לקבל ראש השנה? למה לבטל בשב ואל תעשה ולא פשוט להשתמש בכוח שלהם כדי לסדר את לוח השנה?

ממש אהבתי את החיזוק הזה של השאלה.

אבל, התשובה הייתה דרשנית ובאמת לא היתה טובה כמו השאלה.

מקושיות לא מתים (עדיין), אז נישאר עם קושיה עד שיבוא אליהו זכור לטוב.

אולי יעניין אותך