מאיפה השיפוט השלילי כל כך למישהי שלא מכירים בכלל?

ולמה השיפוט השלילי הזה יעזור להתמודדות (ההנחה היא שזאת המטרה...)

לברוח מקשר, לברוח מלקיחת אחריות על הרגשות שלי, ולברוח מהתמודדות

אני מרגישה שיש פערים וזה לא מתאים לי להמשיך בקשר הזה?

אין צורך להיכנס למקומות של ראוי או לא ראוי 

בסופו של דבר אם היה מישהו שאני חושבת שהוא כל כך מדהים הייתי רוצה להמשיך איתו 

ה'אני לא ראויה לך' זה בעיני תירוץ לעילה אחרת לסיום קשר

(בלי קשר אפשר לומר שיש דברים טובים שמעריכים באדם, גם כשנפרדים ממנו.)

ובאמת, אולי הגיע הזמן שנתחיל להתמודד עם פערים במקום להגיע למצב של "פרחה נשמתם" כל פעם שאנחנו נפגשים במשהו כזה

'פרחה נשמתם' זה מצחיק

אני חושבת שמה שדיברנו עליו זה על מצב שבו האמירה לא באה ממקום של אמת אלא ממקום של לחפות על משהו אחר 

כמובן שמותר לחתוך על כל מני פערים גם על פערים בין רמה דתית\רוחניות\מידות וכו

אבל באופן אישי אני חושבת שהניסוח ראוי\ לא ראוי הוא שגוי, כמו שארץ השוקולד כתב יפה...

כתבת על חברה שלך שבחור חתך ממנה כי הרגיש שהיו לה ציפיות גבוהות מדי, האם זה אומר שהוא לא ראוי? אולי פשוט הוא לא מתאים לה ולרצונות שלה? 

ושאלה אישית-

אם את יוצאת עם מישהו מקסים שבנוסף את מרגישה שהוא גדול ממך בדבר מסוים האם לא היית רוצה להמשיך לצאת איתו? אלא אם כן, שוב, כמו הדוגמה שהבאת יש פערים בין מה שאת רוצה ומסוגלת לתת לקשר לבין מה שהוא, ועל זה בדיוק כלי פשוט ואני דיברנו למעלה.

אבל האם את תשתמשי במילים לא ראויה לך?

או שפשוט תגידי שלא מתאים לך התכונה הספציפית שקיימת אצלו?

לא מנסה לבטל רגש של אף אדם , מנסה להגיע לשורש העניין. אולי זה דווקא לא מכבד להשתמש מול בן אדם שנפגשים איתו במילים האלה כדי לחתוך? יכול להיות שמישהי באמת הרגישה ככה 

אני לא מוחה על הרגש אני מוחה על זה שנשמע שזאת סיבה טובה לחתוך למרות שזה לא ובעיני יותר מכבד זה לסיים קשר בלי ההתחנפות המיותרת הזאת

נובעים מגישות שונות לחיים..

במיוחד בפעמים בהם שקוף שזה לא כנה, פשוט הבנאדם מתבייש להגיד שהוא חותך על כלום ומעדיף לא לקחת אחריות על זה.

יש עניין לכבד את זה. יש לו עולם ערכים שלו ושיהיה בריא עם אותו עולם ערכים.

מה שכן - יש לצפות שהוא יהיה כנה בכך שהוא חותך מתוך בחירה ומתוך לקיחת אחריות.

כי אתה לא יודע על מה הצד השני חתך

איך אתה חושב שצריך להתמודד עם הפערים האלו..

אם אתה לא מאמין שאתה ראוי, למה שמישהי אחרת תחשוב ככה?

אני לא חושבת שאמרתי את המשפט הזה אי פעם למישהו שנפרדתי ממנו.

אם אכן כולן אומרות לך את זה, ואני מניחה שזה נאמר אחרי קשרים קצרים, אני רואה כאן שתי אפשרויות:

א. אתה לא יוצא עם בנות שמעוניינות בך, ואז צריך לשאול - אז למה הן הסכימו להיפגש איתך? איך אפשר לדייק את זה?

ב. אולי משהו בהתנהגות שלך בדייט מאוד מרתיע? אתה יוצר תדמית של מלאך מושלם?

כמובן, יכול להיות שאני טועה לחלוטין ולא קלעתי בכלל למה שבאמת קורה.

ייתכן גם שכל הבנות האלה קיבלו הדרכה מאיזשהו רב\נית\מאמן\ת שאמר\ה שזו הדרך הנכונה להיפרד בצורה הכי פחות פוגענית, והן לא מבינות עד כמה אמירה כזאת היא פוגענית, מנמיכה, מייאשת.

אבל נראה לי חיוני להוציא מהראש שלך את המחשבה הזאת שאתה לא ראוי. אולי שווה לשחנ"ש עם מישהו קרוב שאוהב ומעריך אותך, שייתן לך קצת חיזוק. שיאיר את הנקודות הטובות שבך.

הן נפרדות ממך כי הן חושבות שאתה יפה בפנימיות? למה זה מפריע?

אולי כמו ש@לגיטימי? אמרה יצרת תדמית של מלאך וכדאי שתראה גם צדדים יותר אנושיים?

חוץ מזה שזה שאתה לא מושלם לא אומר שאתה לא יפה בפנימיות. אף אחד לא מושלם 

בדיוק היה פה שירשור לא מזמן
על אם נכון לשלול מסיבת "היא טובה לי מידיי"

תחושה שהיא טובה מידי בשבילי - לקראת נישואין וזוגיות

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.