מאיפה מייצרים סבלנות?ואילו פינו
בעיקר לילדים.. מרגישה שאני כל יום מחדש צריכה לגייס כל הרבה כוחות כדי שיהיה לי סבלנות לבנות, לעשות איתן דברים. להתייחס אליהן בנחת ולא להתעצבן על כל דבר קטן..
אין לי כוח להמציא להן תעסוקה..
לסבלנות- צריך שיהיה מאיפה וצריך לדעת עבור מהמתנות-קטנות
מאיפה- צריך איזונים בחיים.. מאגר כוחות.,זמן לעצמי, נק' עגינה שמשמחות אותי..

עבור מה- צריך שיהיה לי ברור למה זה משמעותי להיות סבלנית..מה זה יאפשר לי מה זה יצור בבית..מה זה יתן לילדות..איזה סיפוק ומשמעות זה יהיה עבורי..

תודה. זה נכון ממשואילו פינו
מרגישה שכרגע כל הזמן שאני נותנת כוחות לעצמי לא עוזר לזמן עם הבנות.. צריכה למצוא עוד מקורות כוח..
טוב עכשיו אני קוראת את ההמשך-בחודש תשיעימתנות-קטנות
הכל אחרת🙂
בחודש תשיעי המוטו שלי
זה אגירת כוחות
אי אפשר הכל
זה חודש שהנפש מטולטלת- חסרת סבלנות ,חסרת ידיעה,מפחדת ,מתרגשת, הורמונלית מוצפת...
הגוף כואבבב כבדדד מסורבל ..

מה צריך בנוגע לאמהות ולילדים?
לדאוג שאת מסיימת יום בלי להתחרט על האמא שהיית.
את לא צריכה להיות אם השנה
ולא לעשות יצירות וחוגים והפעלות
וכנראה שהסבלנות לא תהיה בשמיים

אבל יש הבדל בין לסיים יום כשלא היינו מושלמות..
לבין לכעוס על עצמינו כמה שצעקנו ואיבדנו עתונות
כשאני לא בכוחות- אני לא אמא!
מה הכוונה?

אני מחליטה שהיום אני גננת בגן או בייביסיטר חיצונית

אני מטפלת במה צשצריך- נותנת להם לאכול,מלבישה..

תעסוקה- מחליטה מראש מה האופציות שקלות לי- ומותר בזמנים כאלו גם לחפף בזמן מחשב אפילו..אולי אפילו 3ונה בהכל בשקל ערכות יצירה עצמאיות וקלות או מלא מדבקות או משהו שמעסיק אותם בלעדי..


ואני לא אחראית על החינוך שלהם לטווח ארוך באותו יום
אם רבים או מרביצים- מפרידה, מסיחה את הדעת
לא מטיפה מוסר לא מתווכחת לא נכנסת לכלום

פשוט עושה עניינית מה שצריך בהכי קל שאפשרי לי ..
כמו בייביסיטר שלא תרשה לעצמה מצד אחד להתפרץ..
אבל גם לא מדי מעורבת רגשית ומרגישה אחריות על מה יצא מהם ואיזה הרגלים יהיו להם

ואיפה שלא מצליחים- לחשחרר לחבק את עצמך לעבור הלאה
לפצות בחיבוק

לפעמים אפשר לומר- סליחה ילדים אמא לא מרגישה טוב וקצת חלשה אז סליחה שקצת אין לי סבלנות. הזה לא קושור אליכם אתם נהדרים
איזה גאונות זה ההפרדה בין אמא לבייביסיטר!מחי
מאמצת לי לימים האלו...
תגובה מהממת! כ"כ נכון..יערת דבש

להרבה מצבים בחיים

חודש תשיעי

תחילת הריון

זמני משבר..

החוכמה לדעת לזהות את זה

ולקבל את זה

ולמלא את עצמנו בכמה שיותר כוח פיזי ונפשי

מקסים 👑לפניו ברננה!
תודה רבה על הטיפ, אימצתי לעצמי
אבל חייבת לסייג -
יש סיטואציות שבהן בחיים לא הייתי הולכת לעבודה
ובבית לפעמים אין ברירה..
הנה,היום הבאתי עזרה למשפחתון שלי, בגלל שאני לא כל כך מרגישה טוב
אבל אתמול בערב כשהרגשתי יותר גרוע -
לא הייתה לי אופציה למצוא בייביסיטר שתעזור לי בבית מהרגע להרגע.
בעלי היה בנסיעה ארוכה ארוכה.. חזר הרבה אחרי שכולם ישנו
וכן, הייתי בפחות כוחות, ארוחת ערב הייתה לחם עם חומוס וירקות.. אבל בסוף איבדתי את הסבלנות כלפי אחד הילדים שצייר פה על הרצפה 😕
ואם הייתי בייביסיטר הייתי מתקשרת להורים שיחזרו או ימצאו מישהי שתחליף אותי כי אני לא מרגישה טוב...
אני חושבת שיש לפני ויש אחרי מעשהמתנות-קטנות
לפני- כשאני לא מרגישה טוב וכשהגעתי לקצה
אז אם אין אופציה לעזרה חיצונית
ואם הקלתי על עצמי במה שיכלתי

ובכל זאת קרתה סיטואציה שהקפיצה אותי

אז כן אם כבר צע-תי וכעסתי- אז אשתדל לא להלקות את עצמי. להזכיר לעצמי שהשתדלתי כמה שבכוחות שלי
וזה היה הכוחות שיש לי באותו רגע. ושזה לא מעיד כלום מהותי על האמא שאני
ומשתדלת אחרי זה לתת לילד חיבוק ואהבה

ואם לפני אני מזהה שאני עוד רגע מתפרצת- אז אני מנסה לייצר מרווח של זמן לעצמי להרגע
הולכת לשרותים
הולכת רגע לחדר
שותה משהו אוכלת מהו
סופרת עד עשר
מבקשת עזרה מה'

לפעמים הזה מצליח

ואגב ברעיון לש הבייביסיטר זה שאם נכנסתי ל'תפקיד' והילד קשקש על הקיר
אז למעשה הוא קשקש על הקיר של השכנה
לא שלי
ולא אכפת לי אם הוא יפנים כרגע את המסר החינוכי של אסור לקשקש על קירות
ולא באה לחנך אותו
אני אעדיף פשוט להתעלם
ואדחה את השיחה החינוכית לזמן אחר

כמעט תמיד היא תצא יותר טובה ומועילה כשאני אהיה במצב טוב וחזק יותר

ושוב אם כבר קרה- קורה לכולנו! ממש! בטח במצבי קצה ולא רק

מהממת!! תודה על זה 💕לפניו ברננה!
מהמם ממש... תודה!!אוהבת את השבתאחרונה
מודה שכבר השלמתי עם זהמחי
שבחודש תשיעי אין סבלנות...
כמובן שאם ישנים גרוע או רעבים זה מחמיר, אז עושה את ההשתדלות שלי לפחות ללכת לישון מוקדם ולאכול כמו שצריך. עוזר קצת...
מצטערת אם זה נשמע מייאש. לי עוזר להבין שיש מצבים בחיים שזה פשוט לא תלוי בי. בהריונות הקודמים ניסיתי להילחם בזה וזה נחל כישלון חרוץ. הפעם אני כבר מזהה את הדפוס - אני בחודש תשיעי, אין סבלנות ואין מה לעשות עם זה. אז אני לא מנסה לעשות דברים שדורשים ממני סבלנות וכוחות שאין לי, מנסה לשרוד בעיקר, וכשיש לי איזה פרץ של כח או מצב רוח אני משתדלת לעשות משהו נחמד עם הילדים (למשל היום ארזנו משלוחי מנות)
תודה על התובנה..ואילו פינו
באמת צריכה להכיל את זה ולהבין שזה פשוט ככה..
כל הגוף כואב. בעלי צריך ללמוד למבחן שיתקיים אם לא אלד.. אני במצב של עייפות בסיסית.
ואז צריכה להעביר צהריים ערב עם הבנות. וההתגייסות לזה קשוחה..
זה באמת ככה ❤️מחי
תנסי לא לשפוט את עצמך לחומרה.
העייפות פסיכית, כל צעד קשה, כל דבר קטן שאת מצליחה לעשות זה וואו. במקום לחשוב על כל מה שלא עשית, תרימי לעצמך על מה שכן, כי גם אם זה נראה הדבר הכי קטן ופשוט, זה דורש ממך מאמץ פי עשר ואת בכל זאת עושה את זה! את אלופה על כל הפעמים שלא צעקת ולא התרגזת ולא איבדת סבלנות, גם אם היית מילימטר משם.
וכמו שסליל כתבה - סבלנות מגיעה כשיש פניות נפשית ולא כשטרודים בדברים אחרים, ובחודש תשיעי אין פניות נפשית, הראש תמיד טרוד במחשבה מתי זה יקרה, בחישובים וחשבונות מה אם... זה לגמרי טורד את שלוותנו. שלא לדבר על החששות איך תהיה הלידה וכו'. זה כל כך טבעי להיות חסרות סבלנות.
כמובן שאני בעד לנסות לשחרר, לא להתעמק בחשבונות שמים מתי הלידה תהיה ולנסות להיות בכאן ועכשיו עם הילדים, אבל לקחת בחשבון שזה באמת מאוד קשה ולא להלקות את עצמנו כשלא מצליחים.
איזו אלופה את שהתחלת עם משלוחי מנות!שמיכת פוך
בימים האלה אני רק "מכבה שריפות " מטפלת בכביסות , כלים וארוחות וגם איפוס הבית למחר.
מדחיקה את פורים לגמרי. אין לי כח להתחיל עם הבלגן של משלוחי מנות.
מזל שאני מסודרת עם תחפושות . לא היה לי סבלנות להתעסק גם עם זה.
פשוט מפחדת ללדת לפני המשלוחי מנות 🙃מחי
ארזנו רק את של הילדים, עכשיו צריכה לשבור את הראש מה לעשות למבוגרים
ראיתיסליל
אצלי שהסבלנות מגיעה כשיש לי פניות נפשית, אם אני טרודה בדברים אחרים, או מנסה להספיק דברים תוך כדי, אז אין לי סבלנות.
כשאני מצליחה להיות איתם כי זה מה שאני עושה עכשיו, אני מצליחה גם להיות סבלנית וגם ליהנות.
באמת אין לי פניות נפשית..ואילו פינו
בעיקר טרודה בראש בלידה, מתי תהיה ואיך..
2 נקודותתהילה 3>
1. בכללי, להשתדל להיות בלב נקי.
כשאנחנו טעונות מותשות כעוסות ממשהו ואפילו רעבות ובטח עייפות,
אנחנו מרגישות חוחשה או עומס רגשי ויותר בקלות עלולים להתעצבן

וברמה מעל גם להיות בפלוס רגשי
לעשות דברים טובים וממלאים אנרגיות חיוביות

2. למצוא דבאים שנחמדים גם לך לעשות איתן
לצאת לגינה, להזמין חברה עם ילדים, להכין איתן עוגיות או אפילו לעשות איתן את עבודות הבית
או לשים מוזיקה כיפית וכו
תודה. כתבת דברים נכוניםואילו פינו
הבעיה שאין כרגע את הפלוס הרגשי, גם הגוף כואב וכבד..
באמת עשינו דברים פשוטים ומשמחים..
ונעזרתי בבעלי ברגע שהוא יכל וזה הקל..
❤️תהילה 3>
מעולה
לטווח הארוך אפשר לדאוג ולשים לב לזה יותר ויותר
האמתיערת דבש

במצבי קצה

כמו מצב כזה של סוף תשיעי

או תחילת הריון שמרגישים על הפנים

בעייני הכל נדחק הצידה

והמטרה הכי דחופה חוץ מהשרדות  (פיזית, נפשית כלכלית בסיסית)

היא לתת לאם המשפחה לנוח להתפנק ולאגור כוח

 

והמערכת צריכה להתגייס בשביל זה

 

ללמוד למבחן שיתקיים רק 'אילו ואם' לא תלדי עד אז

זה בעייני בסדר העדיפויות נמצא מתחת

כי המציאות הודאית כרגע היא 

שאת 'בוודאות' שניה לפני לידה כבדה וכאובה ועייפה

ולא מקבלת את מספיק המרחב והפניות והאפשרות לנוח במצב הזה

 

ואם חשוב לו עד כדי ללמוד דוקא בזמני ערות של הילדות

אז שישיג בייביסיטר\פתרון אחר לשמור עליהן וכו

או שתמצאו יחד פתרון כלשהו

 

הילדים בטח במסגרות חלק מהיום ובערב ישנים

אז בין לבין בזמנים שהבית דורש יותר

ארוחות השכבות וכו

שהוא יהיה פנוי וירתם להיות נוכח ויוריד ממך את העול הזה

 

 

 

לפעמים מה שדרוש הוא אישה שיודעת להסביר את הצרכים שלה

וקודם כל לא מתנצלת ויודעת להיות מחוברת באמת לצרכים ולרצונות שלה.

וזה לא 'עזרה' אלא שותפות בסיסית בעול

בדיוק בשביל מצבים כאלה בין היתר, ברא השם לילדים גם אבא בריא ומתפקד ב"ה

 

חיבוק ושיעבור בקלות! 

תודה יקרהואילו פינו
תאמיני לי שאני יודעת להגיד כשאני צריכה. אבל צריך כרגע להבין את התמונה השלמה, הלימודים הספציפיים שהוא לומד, החשיבות של המבחן (אם לא עובר צריך לחזור ללמוד את השנה הזאת מההתחלה)
יש להם מדיניות שאם האישה של הסטודנט יולדת אז יכול לדחות את המבחנים. אבל אם אני לא יולדת הוא צריך לגשת כרגיל. ואם לא ניגש למבחן הזה, אז צריך לחזור על שנת לימודים נוספת. אז יש פה סדרי עדיפויות קצת אחרים בלית ברירה. ברור שבמצב אידיאלי אז הוא לגמרי נמצא כל הזמן. באותה מידה תחשבו שזאת העבודה שלו עד 6 בערב כל יום. אדם לא יכול כל יום לצאת מוקדם מהעבודה כדי לעזור לאשתו, כשהם בטח יצטרכו עוד יותר שהוא יהיה אחרי הלידה..

אני נעזרת באנשים נוספים, והוא נמצא ונוכח בזמנים של ארוחת ערב מקלחות והשכבות שאלה זמנים שקשים לי ובדיבור משותף נמצא כדי שלא יגמרו לי הכוחות למרות שזה על חשבון זמן למידה למבחן.
יש לנו איזונים וסדרי עדיפויות. זה סיטואציה שמי שלא נמצא בה אז קצת קשה להבין אותה..
חיבוק!מאוהבת בילדי

כל הכבוד לכם על ההבנה של המצב!

מאחלת לכם הרבה סבלנות ובהצלחה במבחנים!

רופא/ת עיניים לילדיםאפונה

אשמח להמלצות באיזור ירושלים דרך לאומית, אם יש חיה כזו שגם עונה בטלפון וגם עם תורים סבירים.

פתוחה גם לשאר חלקי הארץ כי אני כבר מלא זמן בסרט הזה ונשבר לי.

תודה!

בהצלחה לצערי זו חיה נדירה.....אמהלה

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

כשאני פעם הייתי צריכה תור ולא קבעתי מספיק מראשבארץ אהבתי

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

גם אני פעם קבעתי ככההשם שלי

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

חושבת שהן אומרות להתקשר ב 11 כל יום לגבי ביום שאחראחת כמוני

בהצלחה

יש לך לאומית זהב?עודהפעם

היינו אצל ד"ר מרים ארנברג, מומחית מאד עובדת בשניידר.

היא בהסדר עם לאומית, את משלמת במרפאה 250ש"ח.

מקבלת בפתח תקוה, יש תורים די זמינים. חפשי בגוגל את המרפאה שלה, אפשר לקבוע תור באתר.

לאחד הילדים ישאפונה

לשניים האחרים לא...

נשקול את זה, כי אני גם מבינה שהיות והוא מעל גיל 10 יכול להיות שאצטרך להתפצל בכל מקרה.

לא יודעת אם רלוונטימתיכון ועד מעון

אנחנו מטופלים בכללית פ''ת אצל ד''ר אמיר שטרנפלד, בעיני רופא העיניים לילדים מספר אחת בארץ, מעניין אם עובד עם עוד קופות

נבדוק תודה!אפונה

הוא מדהים!טארקואחרונה

כמה זמן לקראתציונה.

הלידה אתם מפסיקות לנסוע למרחק שהוא לא סביר להגיע לבית חולים שרציתם ללדת בו?

יש לי עוד הרבה זמן, אבל אוהבת לחשוב על הכל מראש.

אני נוסעת כמעט עד המשוערחמדמדה

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

וואו איזה אומץ חחחקל"ת

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

זו היתה לידה ראשונה, לא היתה לי הסטוריה להשוותחמדמדה

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

לרוב בכל מקרה לא יוצא לי לנסוע רחוקהשם שלי

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

מתחילת תשיעישיח סוד

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

אני נסעתי גם בשבוע 38+בוקר אור

נוסעת עד הלידה בלי בעיהדיאן ד.

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

שבוע 37-38 לשהות של שבת כבר לא נוסעתכחל

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

בהתחלה מתחילת תשיעישומשומונית

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

לא הייתי נוסעת לאיזור אילת או קרית שמונה משבוע 38שיפור

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

זהו זה לא מרחק סבירציונה.

בגלל זה השאלה.

ומסיבה רפואית אני רוצה ללדת בבית חולים מסוים.

פחות מעוניינת בבתי חולים בטווח הקרוב.

ואין אצלי מספיק חוקיות וסדר גלידות כדי שאדע לפעם הזאת ...

במצב שהייתי צריכה ללדת בבי"ח מסויםשימושיתאחרונה

(היו לי שתי אופציות) הרופא אמר לי משבוע 33 לא להתרחק מידי מביה"ח אבל גם היה חשש שיצטרכו ליילד מוקדם.

אני אישית נוסעת בלי הגבלההשקט הזה

כל עוד מרגישה בנוח עם הנסיעה

אבל מבחינתי זה לא נורא אם אמצא את עצמי יולדת בבית חולים אחר ממה שתכננתי אז "מרשה" לעצמי.

תלוי מה זה רחוקעדיין טרייה

לא הייתי רוצה ללדת בצפון הרחוק/ אילת כי זה מאוד מסרבל לוגיסטית אם הילדים בתקופת האישפוז. אז בערך משבוע 36 אני לא אסע נסיעות כאלו ארוכות. נסיעות של שעה/שעה וחצי אני נוסעת עד הלידה אם חשוב לי בית חולים מסויים זה זמן סביר להספיק להגיע או סך הכל לשנות קצת תוכניות וללדת בבית חולים אחר.

מישהי ממשאבי אנוש?אפרסקה

או, עלילותיי עם הבוס חלק ד'

מהפרקים הקודמים: הבוס שלי מאוד תובעני, לא אלאה אתכם בפרטים, ואני מסוף יולי מחפשת מקום חדש. התראיינתי לכמה מקומות ויכול להיות שיש משהו ממשי, אבל כלום לא סגור.

בתחילת אוגוסט הבוס שלי קלט שאני מסתובבת בלינקדין והתעמת איתי, אמרתי לו שאני אכן מחפשת אבל מבחינתי אפשר ליישר את ההדורים ושאמשיך במקום העבודה הנוכחי שלי. הבוס שלי רצה שאשאר והבטיח לי העלאה.

היום הוא מתקשר, ואמר לי שמבחינתו או שאני יורדת ל50% משרה בשכר נמוך יותר או שאני מתפטרת. אמרתי לו שחלילה אני לא מתפטרת. ושמבחינתי אני רוצה להישאר באחוז משרה שלי עכשיו, הוא אמר שזה לא אפשרי וזה או 50% או כלום. אז אמרתי 50%. הקלטתי הכל כמובן.

עכשיו שאלתי את הצ'ט, והוא אמר לי לשלוח מייל לבוס ולהגיד שאני רוצה להישאר באותם אחוזי משרה, ולא, שיפטר אותי. כי אם אני מסכימה בעצם לירידה ל50% אני בעצם מסכימה להרעת התנאים ואז כשיפטרו אותי אזי האבטלה תהיה נמוכה יותר..

עכשיו, השאלה אם לעשות מה שהצ'ט אמר? להגיד שאני לא מסכימה לרדת באחוזים? או פשוט לרדת ל50% ולחכות שיפטר אותי? כי הבוס שלי מבחינתי רוצה שאני אתפטר.

עכשיו ברור שאני עדיין מחפשת עבודה אבל אני לא רוצה להתפטר לפני שיש לי משהו ביד.

מה אומרות?

אה וסתם נקודה הוא כבר הפעיל מכבשי לחץ כאלה על 4 עובדים קודמים (אז אני לא מופתעת שתורי הגיע) וכולם בסוף התפטרו מעצמם אז השאלה אם יש לי כח למכבש לחץ הזה...

והקטע המצחיק הוא שאני עובדת יחידה כרגע אז לא ברור לי מה התכנון העתידי שלו 😂 הוא כבר חצי שנה מנסה למצוא עובדים נוספים וכלום אף אחד לא עומד בדרישות חחח

אל תסכימי לרדת ל50 אחוז משרההמקורית

הוא חייב את האישור שלך ולדעתי עדיף שיפטר רותך למרות שאת כנראה יכולה להתפטר בדין מפוטר

תכתבי מייל רשמי ותכתבי את משאבי אנוש שבהמשך לשיחה מקודם את לא מסכימה לאולטימטום הזה

אגב, הוא מחויב לעשות במקרה כזה שיחת שימוע עפ חוק וזה יכול לעלות לו הרבה כסף

אם תחליטי לתבוע

תודה רבהאפרסקה

לגבי מה שאמרת שאתבע אותו, אני לא ממש הטיפוס לתבוע..

השאלה אם אני לא מוכנה לרדת ל50%, מה הוא יכול לעשות חוץ מלהשאיר אותי באותו אחוז משרה או לפטר אותי?

אני חושבתהשם שלי

שאם במקרה כזה את מתפטרת בגלל הרעת תנאים, אז את יכולה לקבל אבטלה כאילו הוא פיטר אותך.

אבל בשביל זהאפרסקה

אני חייבת לא להסכים ל50%?

או שגם אם אני מסכימה ל50% זה נחשב הרעת תנאים?

אם הסכמת אין לך עילה להתלונן כי הסכמתהמקורית

האפשרות להתפטר בדין מפוטר קמה בגלל אי הסכמות

אוקייאפרסקה

אז אני בעצם חייבת לשלוח לו מייל שאני לא מסכימה. זה בסדר, או שעצם זה שהסכמתי בשיחת טלפון אז זה קובע?

תכתבי לו שאת לא מסכימההמקורית

זה סמוך לשיחה ומתועד בכתב

זה הגיוני

סבבה תודה 🙏אפרסקה

אוף אין לי כח לשטויות האלה.

במידה והוא עדיין מוריד אותי ל50%, אני זכאית להתפטר ולקבל פיצויים? או שרק אם אני תובעת אותו?

תתייעצי עם עורך דין שמבין בזההמקוריתאחרונה

יש מישהי ממש תותחית בשם עדי פריינטה, היא נותנת גם ייעוץ טלפוני אאלט. תנסי ליצור איתה קשר

(לא פרסומת)

צהבת איך להוריד? ואיך לגרום לו ליציאות?,שגרה ברוכה

אז הצהבת במגמת עליה. הברית שנדחתה עוד מילא... מאוד לא רוצה להגיע לאשפוז. אשמח לכל טיפ שיש לכן (שמנוסה)

אבל מה הקאצ הכי גדול?

הצהבת יוצאת בקקי... והילד לא עושהההה אני מיואשת כבר.

עשה אולי פעמיים מאז שהשתשחררנו. מה עושים עם זנ?? והמוזר שלא נראה שסובל! לא מתפתל. לא מתכווץ. אני יודעת מה זה שהם סובלים מעצירות וכאלה.. מכירנ מהילדים הגדולים. אבל הוא רגוע ושליו. אבל אני חייבת את היציאות בשביל הצהבת.

יונק בעיקר. היה פה ושם מטרנה אבל כרגע לא באה הישועה לא מההנקה ולא מהמטרנה.

אז גם טיפים לזה אשמח..

אחחח

הדאגות לא פוסקות. רוצה לנוח כבר. ככ רציתי לסיים עם הברית לעשות וי.

כרגע המטלה זה לא להגיע לאשפוז כי רק זה מה שחסר פה ממש לחוסר איזון בבית. יאללה נעבוד בזה

וואי איזה קשוח!!EBM

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

להניק הרבה/ לעבור למטרנה לכמה ימיםיעל...

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

הוא אוכל בתדירות גבוהה?כבת שבעים

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

תסחטי טיפונת חלב כל פעם אחרי ההנקהחילזון 123

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

קודם כל לבדוק שהוא אוכלאפונה

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

ממש ממליצהציונה.

לך לקחת יועצת הנקה מקצועית

צהבת שעולה בשילוב עם זה כמעט אין יציאות

נשמע שממש צריך פה לעזור עם ההנקה

תפני למישהי מקצועית וכמה שיותר מהר יותר טוב

בהצלחה!

מנסיוןג'ינג'ית

כל הילדים שלי עם צהבת גבוהה! חלקם היו באור. הדבר היחיד שעזר זה להאכיל המון! הקטנציק אצלי הגיע כבר למיון עם ערכים של צהבת גבוהים מאוד ואז הסתבר לי שהוא פשוט מיובש והבנתי שאני חושבת שהוא יונק, והוא לא באמת ינק טוב בגלל מבנה הלסת..

מרגע שהתחלתי לשאוב לו ולראות שהוא באמת אוכל הצהבת התחילה לרדת.

בהצלחה! זה ממש סיוט!

אצלי הרופאת ילדים המליצה על שמשעל הנסאחרונה

להוציא לשמש,שמש עדינה של בוקר,

עוד משהו סגולי:ליטול את הידיים בבוקר.

מתי לספר לילדים על ההיריון?אבןישראל

אתחיל בזה שאת ההיריון הזה התחלתי עם בטן מלכתחילה אבל עכשיו זה כבר בולט יותר (בתחושה שלי וגם במבטים של נשים פה ושם) מתלבטים אם לחכות עוד קצת או לספר, אני בסביבות שבוע 12/13 ,ילדים מגיל 12-4..

אני חושבת שסיפרנוהשם שלי

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

סיפרתיירושלמית במקור

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

אני סיפרתי לגדולה שלי אחרי הא"ס הראשוןמתואמת

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

לבן 4 ששאל בשבוע 10- סיפרנו אז שימושית

בדרך כלל אני מספרת לילדים בשבוע 18מבורכת

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

באחרון סיפרנו לגדולות ממש מוקדםמוריה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

אני לא יוזמת..הם שואלים אותי מיום אחרי הלידה ועדאולי תדעואחרונה

בכלל

כל פעם אחרי ארוחת שבת הבטן נפוחה נגיד וגם שאריות מהלידה והם מלטפים לי את הבטן אמא זה נראה שאת בהריון..ואני לא

אז נגיד בתחילת ההריון כששואלים אני מתחמקת..מה יש פה? עוף וקצת אורז והרבה סלטים..וכו

כל שלב שלא רוצה שאנשים מבחוץ ידעו אז לא מספרת

אם שואלים מהשליש השני והלאה- אני עונה שכן כמובן

בהריון השלישי כשהגדולים עוד היו קטנים נראה לי הם קלטו רק בחודש שמיני חח

עם הזמן לרוב בחודשים רביעי-חמישי ככה

יש לכן רעיונות מה לתת לאכול לילדים בבוקר שבת?אוהבת את השבת

שיהיה קל וקצר ממש

לפני התפילה

מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

עונהבאתי מפעם

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

יש לנו דגני בוקר ויוגורטים מיוחדים לשבתשימושית

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

איזה סוג אוכל את מחפשת?השם שלי

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

לחם עם ממרחשנהב

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

ביסקויטיםכורסא ירוקה.

לא הבנתי לאן אתם ממהריםדיאן ד.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

מתי הם קמים?רק טוב=)

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

אולי לקחת איתכם שקית קורנפלקס או ביסקויטים לדרך?תוהה לעצמי

קיגל תפו"א/ איטריותרק טוב!

ירקות

ביצה קשה

פירות חתוכים

מעדן

קרקרים

לביבות ירק

מאפינס מתוק או מלוח

מעדן. אצלי הולך הדנונה עם הכדורי שוקולדNeverאחרונה

איך אפשר לטשטש בטן הריונית,?מעיין34

יש אירוע משפחתי ואני רוצה לטשטש את הבטן. חודש שישי. או לפחות ללבוש בגד שלא מושך יותר מדי תשומת לב לבטן

לפעמים חולצת טוניקה בגזרה רחבה ומתחתיום שני

חצאית צרה, קצרה יחסית, עדיף כהה.

אפשר טוניקה בגזרת גלביה.

זה כאילו "שובר" את המראה, לא כמו שמלה שלמה שבפרופיל הרבה פעמים מדגישה בטן

זה שלב שקצת קשה לטשטש בונעמי28

אלא אם כן הבטן שלך פיצית.

נסי שמלה מאוד רחבה בלי חתך או חצאית צמודה וחולצה רחבה.

יש שמלות קומות שיכולות להתאיםפצלושון

שולחת לך בפרטי תמונה

וואו בחודש שישי?מבורכת

אני נכנסת לשלישי וכבר קשה לטשטש. אבל זו לא לידה ראשונה בכלל אז כנראה לכן

חח כנ"ל רואים עלי מההתחלה..הגדילה לעשות חמותיאולי תדעואחרונה

וכבר בשבוע נגיד 10-11 כשסיפרנו לה אמרה לי -מה לא סיפרת לגדולים אין מצב הרי רואים זה ברור..

נו מההה

פתחתי ניק חדש להתייעצות... משכורת של מורהמורה מתוסכלת

אנחנו זוג מורים, עם 4 ילדים.

כבר חצי שנה קולטים שאנחנו אוכלים את החסכונות שלנו

ישבנו לנסות לעשות סדר

אמאלה

איך כולם גומרים את החודש?

זה פשוט חסר סיכוי

חסר לנו בערך 10,000 בחודש (כולל חישוב של חסכונות לאירועים בהמשך)

מאיפה מוסיפים את זה בהוראה?

הבית קטן אז אי אפשר שיעורים פרטיים כשהילדים ערים...

שימי לב שכתבתיהמקורית

שאם יש שיקולים רגשיים שקודרים למקום (כמו משפחה קרובה, חברים ומסגרות של הילדים, קהילה טובה) יכול להיות שזה דיל ברייקר כי הגבתי ל@אפונה שאני מניחה שלא סתם משלמים ככ הרבה כסף לשכירות

יתכן ולך זה לא מהווה שיקול וזה בסדר ויהיה לך נח להישאר באותה מסגרת של עבודה ולעבור דירה למקום אחר בשביל 3000 שח חסכון. אחלה.

אני רואה את הדברים אחרת וחושבת שאם לא סוגרים את החודש, כי שני ההורים עובדים במשרה לא מלאה ומרוויחים ככ מעט, כדאי אולי להתאצץ על זה יותר מאשר להחליט לעבור דירה אם יש שיקולים חזקים למה להישאר

כך אני רואה את הדברים וזה בסדר שיש דעות שונות

אולי יעניין אותך