זה ממש לא מוקדם.
(לפני שהיו טיטולים חד"פ - 90% מהילדים היו גמולים בגיל הזה).
אני מתייחסת לגמילה כמו לימוד של מיומנות חדשה, כיווץ והרפיה של הסוגרים.
באופן כללי מיומנויות קונים דרך התנסות, ולא דרך השכל. אז הרעיון הוא לתת לה כמה שיותר הזדמנויות להיפגש עם זה.
אם היא עושה - באמבטיה, או אם את מזהה שהיא עושה בטיטול - תני לזה שם: את עושה קקי, את עושה פיפי, (ואם היא לא מדברת עדיין כדאי להוסיף צליל או מחווה שהיא תוכל לסמן לך בעזרתה בהמשך).
תני לה כמה שיותר להסתובב בלי טיטול, כך שתיכן תוכלו לשים לב מתי היא עושה.
תתחילי להתבונן בה ואולי תזהי דפוסי יציאות - למשל בבוקר, אחרי ארוחה, או מתי שהיא עושה.
סביב הגמילה לתת לה לשתות הרבה! שיהיו לה הרבה הזדמנויות להתנסות.
מאד חשוב! לא להיבהל ואם היא מתחילה לעשות על הרצפה, לא כדאי להריץ אותה לשירותים אלא לתת לה לסיים בנחת לעשות על הרצפה. המטרה היא לא לספור הצלחות, אלא ללמוד לשלוט בסוגרים. אם היא עושה, להגיד בנחת: את עושה פיפי. פיפי עושים בשירותים.
מידי פעם אפשר להושיב בשירותים או על סיר (שימי לב לבחור סיר בתנוחות כריעה, שהברכיים גבוהות מהאגן). כשיושבת בסיר פשוט תגידי לה: כאן עושים פיפי וקקי. איך עושים? מרפים. בשום אופן לא ללמד אותה להתאמץ. אפשר לתת לה לשחק בנחת, והכי טוב לתת לה משחקי נשיפה.
אחרי 5 דקות על הסיר קמים, לא יושבים הרבה זמן.
כדאי להושיב בסיר מיד כשקמה בבוקר. אם לא מסתדרת עם סיר וישבנון, או מתנגדת, אפשר להחזיק מעל האסלה כשהגב נשען עלייך והברכיים מקופלות לכיוון הבטן.