אני עוברת תקופה לא פשוטה, בכל מיני מישורים
וככ מתפללת שבזכות הסגולה של חודש אדר הכל יתהפך לטובה
היום קמתי לבוקר קשוח במיוחד, אחד מיני רבים בהם יש לנו קושי שחוזר על עצמו פה, ולא רק בבוקר האמת, והתגובה הספונטנית המתבקשת היא פשוט להתפוצץ.
ועשיתי את זה המוני פעמים עד עכשיו, בכל מיני ווריאציות שונות ומגוונות (תסמכו עליי, אני מקורית
)
אבל היום השם נתן לי כח להגיב אחרת.
וההתגברות עשתה לי טוב, ממש. הרגשה של ניצחון.
הרגשתי שמשמיים נותנים לי כח לעשות דברים שלא חשבתי שאצליח. כאילו השם נושא אותי על כפיו ואפילו יוצאות לי מילים מהפה שלא חשבתי שאגיד. כי אני מכירה משהו אחר, והרבה פעמים רוצה לברוח.
אז היום אני מרגישה הרבה יותר מחוברת לעצמי. לרצונות שלי. לפוטנציאל שבי. למקום האמיתי שלי פה בבית. המקורי, אם תרצו
ובאמת, שיש עוד הרבה פה לעבור, ועוד חזיתות, אבל אני ממש מרגישה התפתחות, וזה כואב ומתיש (בעיקר נפשית, אבל גם פיזית לצערי) ומשמח ומרומם באותה מידה.
אז תודה להשם על הימים האלה, על הקושי שמצמיח מתוק ממר, על הילדים השובבים והשובים שלי ועל בעלי היקר - שבלעדיהם, הייתי נשארת 'שטוחה'.
וככ מתפללת שבזכות הסגולה של חודש אדר הכל יתהפך לטובה
היום קמתי לבוקר קשוח במיוחד, אחד מיני רבים בהם יש לנו קושי שחוזר על עצמו פה, ולא רק בבוקר האמת, והתגובה הספונטנית המתבקשת היא פשוט להתפוצץ.
ועשיתי את זה המוני פעמים עד עכשיו, בכל מיני ווריאציות שונות ומגוונות (תסמכו עליי, אני מקורית
)אבל היום השם נתן לי כח להגיב אחרת.
וההתגברות עשתה לי טוב, ממש. הרגשה של ניצחון.
הרגשתי שמשמיים נותנים לי כח לעשות דברים שלא חשבתי שאצליח. כאילו השם נושא אותי על כפיו ואפילו יוצאות לי מילים מהפה שלא חשבתי שאגיד. כי אני מכירה משהו אחר, והרבה פעמים רוצה לברוח.
אז היום אני מרגישה הרבה יותר מחוברת לעצמי. לרצונות שלי. לפוטנציאל שבי. למקום האמיתי שלי פה בבית. המקורי, אם תרצו
ובאמת, שיש עוד הרבה פה לעבור, ועוד חזיתות, אבל אני ממש מרגישה התפתחות, וזה כואב ומתיש (בעיקר נפשית, אבל גם פיזית לצערי) ומשמח ומרומם באותה מידה.
אז תודה להשם על הימים האלה, על הקושי שמצמיח מתוק ממר, על הילדים השובבים והשובים שלי ועל בעלי היקר - שבלעדיהם, הייתי נשארת 'שטוחה'.
(אם כי ככל שהם מתבגרים אנחנו מגלים יותר הבדלים ביניהם...)