פורים זה חג קשה. הבנים ששותים ונשפכים ורוקדים והבנות שמסתכלות. ואני שונאת את ההתמסכנות של הבנות האלה ״אוי אוי אוי הדת מדירה נשים״ ״אוי אוי אוי אנחנו כל כך מסכנות״ תסתמו כבר זה כולה עולם אחד.
אבל בפורים זה צף ועולה גם לי לגרון איך שלבנים יש מה לעשות ואני משועמממתת עד מוות בבית. ושנה שעברה היה דווקא טוב כי לא הייתי בבית והצלחתי לרגע להרגיש שגם לי יש מקום איפה להיות. וגם השנה זה יקרה. זה האלכוהול שגורם לי לשכוח שאני לא אמורה להיות ככה, לצאת, להשתכר, לרקוד. אבל תכלס בכלל איזה מין חכמה להיות בשמחה אחרי אלכוהול.
פעם הייתי בהתוועדות נשים והרב עשה לחיים. בהמשך הוא הגיע לנושא שנשים ששותות זה ממש אסור ואם באה מזה תחושה של התעלות וקדושה זה סתם אחיזת עיניים. זה עדיין מעצבן אותי. מה ההבדל בחייאת.
אם קראתם ויש לכם מה להגיב אתם מוזמנים.
אבל בפורים זה צף ועולה גם לי לגרון איך שלבנים יש מה לעשות ואני משועמממתת עד מוות בבית. ושנה שעברה היה דווקא טוב כי לא הייתי בבית והצלחתי לרגע להרגיש שגם לי יש מקום איפה להיות. וגם השנה זה יקרה. זה האלכוהול שגורם לי לשכוח שאני לא אמורה להיות ככה, לצאת, להשתכר, לרקוד. אבל תכלס בכלל איזה מין חכמה להיות בשמחה אחרי אלכוהול.
פעם הייתי בהתוועדות נשים והרב עשה לחיים. בהמשך הוא הגיע לנושא שנשים ששותות זה ממש אסור ואם באה מזה תחושה של התעלות וקדושה זה סתם אחיזת עיניים. זה עדיין מעצבן אותי. מה ההבדל בחייאת.
אם קראתם ויש לכם מה להגיב אתם מוזמנים.