פסח-כנסו.=]אוסקר

בס"ד

 

ליל הסדר- הנהגות ביום יום:

 

*קדש- אנחנו צריכים לקדש את העיניים שלנו,לא להסתכל על דברים לא צנועים,אפילו אם רואים אישה לא צנועה לא להסתכל עליה "יצר הרע נכנס דרך העיניים", שרואים מראה לא צנועה תמונה לא צנועה ישר להסתובב ולקדש את עצמך.

 

*רחץ- להתפלל על זה שה' יתברך ירחץ אותנו מהעוונות שלנו,כמו מקווה טהרה, להגי דלה' שאנחנו יודעות שאנחנו מלאות בעוונות ובמעשים רעים ולהתפלל שיעזור לנו לרחוץ את עצמנו מכל העוונות.

 

*כרפס- מסמל את ההמנעות מתאוות ותענוגות העולם

עיקר התיקון של האדם זה במה שקשה לו בעבודת ה'.

כל אחד יחשוב על איזה משהו שקשה לו מאוד בעבודת ה' וידע שזה התיקון שלו בעולם ויעבוד על זה כמה שיותר.

 

*יחץ- כמו שחוצים את המצה- לחצות משלך לחברה, לא לחצות משלו לחברה.

אם היו נותנים לך 1000 ש"ח שתחלקי לצדקה- מן הסתם זה לא היה לך קשה.

אבל ברגע שמבקשים ממך לחלק משלך 1000 שח לצדקה זה כבר יותר קשה..

לדעת שהעיקר זה ממך,לתת משלך לחלק משלך.

 

*מגיד- והגדת לבנך- צריך לחזק כמה שיותר את הילדים ובאמונה ובטחון בה',להזכיר כל הזמן את ה' את הניסים  והנפלאות שלו. לדוגמא: שיש אוכל על השולחן אז להגיד לילד הקטן "תראה ה' הביא לנו כסף כדי שנוכל לקנות לך אוכל ולפנק אותך.." להזכיר את ה' תמיד.

 

*רחצה- להתפלל על זה שה' ירחץ אותנו מהמידות הרעות שלנו. למשל אדם שהולך לטיפול שיניים ועושים לו רק סתימות ולא מטפלים בשורש הרי זה לא פותר את הבעיה,לכן צריך לפנות לשורש הבעיה-המידות הרעות,ולטפל בהם ולעקור אותם וזאת ע"י התמדה בשיעורי תורה והתבטלות לצדיק.

 

*מוציא- להוציא צדקה בנדיבות לב לא להתקמצן מהכיס של הקב"ה,לדעת שמה שצריך לצאת מהממון שלך יצא בכל מקרה אז עדיף להוציא אותו על צדקות.

 

*מצה- כשם שהמצה היא דקה ואין בה כלום כך אנחנו צריכים להיות-שפלים עם נמיכות רוח,לעומת הלחם שזה שיא הגאווה שהוא תופח ותופח וגדל ונהיה מלא. כל מהות האדם זה עוונה ושפלות הרי רוב המידות הרעות כמו קנאה כעס לשון הרע- מגיעות מגאווה וחוסר אמונה.

צריך לשאוף להיות בענווה לא לתפוח ולהתנפח.

 

*מרור- למרר על העוונות שלנו, לבכות עליהם, לא להיות בעצב ח"ו אבל גם לא להגיד "בסדר חטאתי מה אני אעשה לא נורא" למרר על זה בבכי ומפה לעלות, זה ההבדל בין לב נשבר לעצבות- כשאתה עצוב אתה נופל אבל שאתה בלב נשבר על העוונות שלך אתה עולה מעלה ומפה מתקדם.

 

*כורך- זה אהבת ישראל והאחדות.

כולם ביחד לכרוך אחד את השני באהבה,היינו יכולים להגאל גם ללא תורה אם הייתה אחדות..

 

*שולחן ערוך- כמו שיש לנו ספר שולחן ערוך שהכל מסודר הלכה הלכה כך בעניין הקבלות שמקבלים על עצמנו, לא לקפוץ מדבר לדבר,לעשות הכל לאט ובהדרגה,קיבלת על עצמך דבר והתחזקת בו את עומדת בו תמשיכי הלאה כמובן שבהדרכה של רב.

 

*צפון- להצפין את המעשים הטובים שלנו.

אומרים שמי שעושה מצוות ומפרסם אותם מקבל שכר אבל מהמלאכים של הקב"ה, ואילו מי שעושה מצוות ולא מפרסם אותם מקבל שכר מהקב"ה בכבודו ובעצמו.

ומה אנחנו רוצות לעצמנו אם לא לקבל שכר ממלך מלכי המלכים?

נקודה למחשבה..

 

*ברך- להקפיד בברכות שלנו,לא למהר בברכה,לא לבלוע מילים,להגיד את הברכה במתינות,בכוונה, לא בוחטה השם, לא אמן חטופה. (שמעתי שמישהי אמרה פעם שמי שמברכת את השם ככה "בוחטה השם אלומלהעולם..." ככה השם יברך אותה "בוחטה תהיבתי" )

אבל מי שמבכרת את השם ככה " ב ר ו ך  א ת ה  ה ש ם  א ל ו ק י נ ו  מ ל ך  ה ע ו לם .."- ככה השם יברך אותה "בר ו כ ה  ת ה י    ב ת י  ל ה ש ם .."

 

*הלל-להלל את הקב"ה רגע רגע על כל החסדים והטובות שהוא גומל איתנו. להודות לו רגע רגע שאנחנו בריאות ושלמות ולא חסר לנו דבר ויש לנו הכל ב"ה בגדים בית רהיטים אוכל סלון חברים מדרשות ישיבות רבנים נעליים מיטה ארון מגירה חצאייות  גרביים מקלחת וילון ספה שמיכה סדין כרית ספרים אוכלמקרר איברים שלמים ב"ה שום חולי משפחה.. יש אנשים שנמצאים עכשיו בבתי חולים לא עלינו בטיפולים נמרצים בניתוחים נלחמים נגד המחלות שלהם לא יכולים לעשות צרכים לא יכולים לדבר לא לראות ואנחנו מה נגיד? נתלונן? אחח כמה צריך להודות לקב"ה...

 

*נרצה-לסיכומו של דבר: אם נזכה לעשות את כל הדברים הנ"ל נהייה רצויים בפני הקב"ה

 

 

*******************************

 

ולמי שיש עוד כוח..עוד משו אחרון... מי שאין לו כוח שיקרא מ"לסיכום":

 

עיקר פסח זה לבער את כל החמץ שנמצא ואפילו פירורים,ולמה? כי פירור ועוד פירור ועוד פירור הופך להיות ערימה..

החמץ הוא יצר הרע שבקרבנו. "לפתח חטאת רובץ" אפילו אם נשאיר פירור אחד של חמץ היצר הרע ישתלט. והוא נמצא במרתפים הכי קטנים שלב שלנו צריך לבער את החמץ מהלב שלנו את כל היצר הרע את כל המחשבות הרעות שמחכות להפיל אותנו.

וזה מה שעושים בפסח..מנקים את כל החמץ..ואיך מנקים חמץ? ע"י מים. והתורה היא שנמשלה למים לכן את היצר הרע אפשר לנקות אך ורק בעזרת תורה,ככל שאדם יכניס יותר מים ככה ינקה מהר יותר,ככל שאדם יכניס לעצמו יותר תורה הוא יתנקה יותר מהר.

 

קורבן פסח-זהו מסירות נפש! עם ישראל הקריב את קורבן פסח במסירות נפש של ממש!!

והקב"ה רצה ללכת אותנו במצווה את ז.כדי להיות יהודי אמיתי צריך למסור נפש! וכתוצאה מכך- אתם תהיו עם ותגאלו . בלי מסירות נפש לא נזכה לגאולה.

וככה זה בדור שלנו,היום כמה צריך למסור נפש,כל אחד בדרגה שלו,וזה מה שיהפוך אותו ליהודי אמיתי,ככה עולים בדרגה בעבודת השם. ככל שאדם מוסר יותר את הנפש הוא מרגיש יותר קרוב להשם.

 

מצה-מסמלת על זריזות,לא לשהות "חשתי ולא התמהמתי לשמור מצוותיך". לפעמים היצר הרע בא ואומר לך : רגע לאט לאט שלב שלב בהדרגה לא מהר במיתון אחרי הצבא אחרי הבית ספר אחרי שאני יחזור מאילת אחרי שאני יפרד מהחבר אחרי שאתחתן.." לא ולא!

"מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה" - להזדרז לחטוף כמה שיותר מצוות כמה שיותר שיעורי תורה לא לחכות לא לוותר להיות זריזים בעבודת השם. ומצד שני "אל תחמיצנה"-לא לעשות מצוות בפנים חמוצות,בלי חשק,כאילו זה עול,לשמוח במצוות לעשות מאהבה!! בהתלהבות!

 

מרור- מר, לפעמים קשה בעבודת ה',קשה לעשות את רצונו,ללכת נגד כל העולם,קשה לשנות הרגלים,קשה למסור נפש.. אבל מה שנדרש מאיתנו זה להראות נכונות לאכול את המרור הזה ואז כבר השם יתברך ידאג להמתיק לנו את המרירות עם ה"חרוסת" ונרגיש את מתיקות התורה!!

 

לסיכום:

3 מילים שאם לא אומרים אותם בפסח לא יצא ידי חובה:פסח מצה ומרור.

פסח-להיות מוכנים להשחט בשביל הקב"ה ולמסור את נפשנו.

מצה-להיות זריזים בעבודת השם ולעשות הכל בשמחה ולא בחמיצות פנים.

מרור-להיות מוכנים לאכול את המרור וע"י זה לזכות למתיקות.

 

 

פסח מלשון פה סח - שהפה שלנו יסיח את גבורת השם יתברך, לספר את גודל הניסים שלו להתפעל לשבח להלל להגדיל בעינינו ובעיני אחרים את השם!!

 

 

הזוהר הקדוש אומר: בשעה שקוראים את האדה מכנס הקב"ה את פמליה של מעלה ואומר להם : לכו ושמעו את בניי איך הם מספרים בשבחי למטה.

הולכים המלאכים ומקשיבים לכל המשפחות שקוראות ומגדלות את ה' ואומרים לקב"ה : איזה בנים מיוחדים יש לך שאפילו שעברו 3000 שנה מאז עדיין הם משפחים ומהללים אותך...

 

כל אחד שחזר בתשובה יכול להעיד בעצמו שהוא עבר מעין "יציאת מצרים"  "והוצאתי וגאלתי"- העולם בחוץ זה זוהמה אחת גדולה והקב"ה הוציא וגאל אותנו עם פינצטה מהעולם החיצוני מהחושךממצרים  ומהעבדות שהיינו נמצאים!

 

אשרינו שזכינווו להיות יהודים בנים של מלך מלכי המלכים ולעבוד את הקב"ה בשמחה ובטוב לבב!!

 

יהי רצון שנזכה לגאולה במהרה עוד בליל הפסח הזה שנת תש"ע!

 

חג פסח כשר ושמח!

 

 

שכוייח!אח..
קצת באיחור, אבל זה כי לא הייתי כאן קודם לכן. תמיד טוב משהו מאשר כלום.
 
 
חג שמח ומלא אור לכל עם ישראל!
בקשר לסוף דבריך על הפסח מצה ומרור:חילא דמשכנא
אנחנו לא מוכנים יותר לאכול מרור שה' מביא לנו כי אנחנו רוצים את הגאולה כבר ומי שמסכים לאכול מרור עלול להסתפק בזה בסופו של דבר ח"ו.
אבל כל דבר שקשה נחשב למרור..יעל =)
בע"ה

ומה לעשות שכיום קשה לקיים מצוות..
אז בגלל זה צריך להיות ערוכים לזה שלא הכל קל, ולדעת לקבל גם את הקושי..
ואם מדברים על הגאולה - גם לקראתה יש קשיים [כל נבואות הפורענות שיש בנביאים..] וצריך לדעת להתגבר עליהם. ברור שאנחנו לא רוצים שיווצר מצב שהנבואות האלו יתגשמו, אבל נראלי שצריך לדעת שיכול להיות שהן יקרו..
וואי שכוייח!!יעל =)
עברנו מספיק קשיים וגלויות 2000 שנה זה מספיק!חילא דמשכנא
ואו זה מעולה!!!-Rעות-
בס"ד
 
תודה רבה!!..
ואי, זה יפה! תודה!!חיוכיםאחרונה
ט"ו באבאביעד מילוא

מישהו יודע מתי ואיפה יערוך הרבי מסטוטשין את הטיש של ט"ו באב?

מעולם לא שמעתי עליופתית שלגאחרונה

אבל אתה מכיר את האתר הזה?

https://www.bechatzros.com/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA

קמצא ובר קמצא...סיעתא דשמייא1

....מי שאוהב את האב אי אפשר שלא יאהב את הבן!!!

מי שאוהב את הקדוש ברוך הוא אי אפשר שלא יאהב את בניו כל יהודי באשר הוא יהודי.

גלינו מארצנו רק כדי לחזק קודם כל את אהבת העם.

לא בדיוק.קעלעברימבאר

גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.

ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.

עיין מהלך האידאות בישראל

הגלות היא ורק היא הרפואה...סיעתא דשמייא1

...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.

לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.

כל מי שבא ברוך הבא.

כתוב בגמרא שאנשי ביתקעלעברימבאר

שני היו גומלי חסדים.

אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.

שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.

חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.

זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.

ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.

זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.

כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.

הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם

אם הבנתי נכון , זה רק מחזק את מה שאמרתיסיעתא דשמייא1

לא קשור לחסד.קעלעברימבאר

הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.

אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.

כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים

אני אוהב כל יהודי...סיעתא דשמייא1
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' באב תשפ"ו 19:50

מעשים ודעות זה משהו אחר.

את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.

אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....

ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.

השורש של תשעה באב הוא חטא המאיסה בארץ חמדההסטורי
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' באב תשפ"ו 22:08

שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".

התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.

ועדיין השאלה בעינה יפה, איךקעלעברימבאר

גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?

עניתי על זה למעלה.

זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות

בכל זאת זו שאלה מצויינת שהטרידה אותי כבר לפניקעלעברימבאר

שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד

בתי חב"ד בכל העולם….סיעתא דשמייא1

… זה עוד דוגמא לתיקון שנאת חינם. מנסיוני בביקורי בארץ בתי חבד בארץ הרבה פחות פתוחים.

ארוחות שישי כל שבוע לכל יהודי זה חסד גדול שרק קיים בגלות במלא הקפו.

בארץ הכל מצטמצם סביב המשפחה גרעינית באופן כללי. כמובן שפה ושם מארחים אחד או שניים אבל זה לא כמו מה שקורה כאן בגלות.

לא היה צריך 2000 שנה בשביל זהקעלעברימבאר

כנראה שכן. עדין בישראל מחלקים הזמנות…סיעתא דשמייא1

…לארועי ברית מילה. כמו כן עושים ארועי "בריתות" כדי לאסוף צ'קים.

כמו כן עדיין שולחים משולחים לרחבי העולם לאסוף תרומות להכנסת כלה, לישיבות ולכל מיני גמ"חים כאילו אין מספיק עשירים בארץ ישראל.

"על אהבתך אשתה גביעי"נקדימוןאחרונה

על הדיבור ועל השתיקהנקדימון

אני מחפש מקורות לנושא בכותרת. אשמח לכל הפניה, גם אם זה רק לפרק יחיד בתוך ספר.

למחקר או למעשה?טיפות של אור

אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
 

רמב"ם על אבות א יז – ויקיטקסט

למחקרנקדימון
שיביא לידי מעשה

תודה

AI לפניךHakuna.Matata

תודה לGEMINI

שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".

הפסקה על קדושת הדומייה של הרב זצ"לפינג פונג
תודה. איפה זה נמצא?נקדימון
אורות הקדש חלק ב עמוד צזפינג פונג
לא מתחייב שהמקור שנתתי נכון, זה מתוך ציון מקור במאמר מסויים שלמיטב הבנתי מתייחס לפסקה הנ"ל
רבי יצחק הוטנר על כךקעלעברימבאר

שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה

בספר פחד יצחקקעלעברימבאר

(חנוכה מאמר ח; אגרות וכתבים מכתב צו)טיפות של אור

יישר כוח🙂קעלעברימבאר

יש ברשת היכן שהוא?נקדימון

לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא

אוצר החכמה?טיפות של אור

אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)

(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)

רחל אימנוילדה של אבא

יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה

ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י

סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך

איכה רבתי פתיחתא כדילדה של אבא

תודה רבה! אסתכל אחרי הצום בעז"הנקדימון

לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.

בבקשה. באמת אוצרכולנו הביתהאחרונה

אז מה אתם אומרים, הולך כזכי, או אין הולך קזחי?קעלעברימבאר
מה הסיפור של חצי מנשה?…סיעתא דשמייא1
… הם לא ביקשו להתחשב בעבר הירדן ולא הבטיחו שיהיו חלוצים. האם בגלל שמנשה היה בכור בן בכור הוא קבל עוד נחלה בעבר הירדן? האם הם גם כן יצאו חלוצים לפני המחנה?
זה בגלל שיאיר בן מנשה , הבשן היתה אחוזה שהיה שליטקעלעברימבאר
שלה כשיב במצרים והיה הנכד של יוסף שליט מצרים ששלט גם על כנען
שמעתי בשבת כמה תשובות שמצאו חן בעינייטיפות של אור

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

 

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)


 

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

....אילת השחר
היה לי בזיכרון פירוש שקראתי לפני שנים,שהיה בזה עניין של מידה כנגד מידה של עניין מסויים, והלכתי לחפש כדי להביא בדיוק ומצאתי עוד פירוש לצידו (מעבר לאלו שהוזכרו כבר):

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש


"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16


פירוש נוסף-


בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה


[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

אני זוכרת שאומרים שמשה השאיר אותם שםמתואמת

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

נחלת בנות צלופחד היא בעבר המערביהסטורי
כמו כל משפחת חפר: עמק חפר, תרצה (מצפון מזרח לשכם, בירת ממלכת ישראל עד שזמרי שרף אותה) היא עיר של בת צלופחד.
נכון. תודה על התזכורת!מתואמתאחרונה
מלאכות המשכןילדה של אבא

לט אבות מלאכה שאסורות בשבת נעשו לצורך בניית המשכן.

לשם מה נצטרכו בבניית המשכן למלאכות של הכנת הלחם?

זורע, חורש, קוצר, מעמר, דש, זורה, טוחן, מרקד, לש, אופה?

לחם הפניםנקדימון
זה לא לצורך בניית המשכןילדה של אבא
הכנת הפשתן והצבעיםעזריאל ברגר
איך הכינו את הצבעים עם 'לש' 'מרקד' 'זורה" ?ילדה של אבא
מחלוקת בבלי/ירושלמיהסטורי

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

עניתי להםילדה של אבא
לפי הירושלמי אז כל המלאכות מלמדות גם את מלאכות המשכן בפועל?
זו שאלה נכונה מאודטיפות של אור

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

 

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

תודה על הפירוטילדה של אבא
אמסור לת"ח ששאל אותי..
יש הוספה מהמכילתאחוזר תמיד לאשתי

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

מעניין!טיפות של אוראחרונה
אפשר מראה מקום מדוייק? 
בין המצרים!!!אשר ברא
שתפו מקורות להתחזקות וכיסופים לבית המקדש.
מקפיצה.אשר ברא
אמר רבי נתן: המשיח שלי כבר הגיעחוזר תמיד לאשתי

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

לא יודע אם תבינו אותי אבלחוזר תמיד לאשתי

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

אני מתכוון יותר מכל החגים ואירועי השנהחוזר תמיד לאשתי

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו

תסביר, נשמח לשמועאשר בראאחרונה
מה המקור?אשר ברא
המלך אחאב נהרג על המרכבהכְּקֶדֶם
זה מסר ליהוא שיציית לחוקי התנועהקעלעברימבאר
כְּקֶדֶםאחרונה

אולי יעניין אותך