מוסחות יתר יכולה להיות על רקע הרבה דברים

הוא קטנטן!!!

ותיאורייך על השליטה של הילדון בחומר הנלמד די מוכיחים על כך שזה לא הפרעת קשב. 

בהחלט הייתי בודקת חוסרים בדם, מנסה לשים לב אולי אוכל הרבה מתוק בבוקר/בגן- דבר שממש עלול לגרום להיפראקטיביות גם למי שאין לו.....

אולי סתם הסביבה בה הוא יושב לא נעימה לו

הבגד מפריע לו

המזגן וכד'

יש כ"כ הרבה גורמים סביבתיים שעלולים לגרום לזה שלהגיד ישר נראה לי יש לו הפרעת קשב או היפראקטיביות (סתם ד"א היום לא משתמשים במונח הזה לידיעת הגננת) זה הגזמה בעיני.

(מגיבה בתור מורה מנוסה עם תואר בחינוך מיוחד וכמובן אמא)

למרות שכאן לדעתי לא המקרה @כמהה ליותר חייב להיות שההתנהגות היא ביותר ממקום אחד.

ייתכן שזה קשור למשהו בסביב של הגן.

האם סבא וסבתא גם רואים משהו?

חברים?

אם זה רק בגן זה בעיה שלו עם הגננת משהו שמוציא אותו מהריכוז אולי חבד שמציק

ו- לבדוק דברים פיזיים כמו תולעים וכד'.

ומסכימה לגמרי עם המשפט:

יש כ"כ הרבה גורמים סביבתיים שעלולים לגרום לזה שלהגיד ישר נראה לי יש לו הפרעת קשב או היפראקטיביות (סתם ד"א היום לא משתמשים במונח הזה לידיעת הגננת) זה הגזמה בעיני.

(מגיבה בתור מורה מנוסה עם תואר בחינוך מיוחד וכמובן אמא)

הציפייה מהילדים לתפוס צורה של כסא כל פעם שהגננת עוצרת הכל ורוצה לעשות ריכוז, או להתיישב בדיוק עם מה שיהיה לה נוח, ועל סמך זה אומרים שילד צריך אבחון.. בעיניי מאוד מוגזם

לא חשבתי שכל כך הרבה יגיבו לי.

אז דיברתי על זה עם בעלי, והוא דווקא כן אומר שהוא שם לב שהוא ילד יותר שובב מהרגיל.

אבל אני לא יודעת אם דווקא בכיוון של הפרעת קשב.

ותכלס, חשבתי על זה שבבית, הוא לא צריך להתרכז בכלום, אז אני לא חושבת שיש לי דרך אמיתית לשים לב לזה...

דיברתי גם עם עוד שני גננות שנימצאות בגן, שניהם אמרו שהוא מאוד מאוד פעיל, ושיש לו פתיל יותר קצר מהרגיל, ושהוא תמיד בתזוזה - נגיד כשכולם יושבים לעשות יצירה - אז הוא לא יושב, אלא עומד, ומידי פעם זז, הולך ליראות משהו וחוזר להמשיך.

הוא גם פחות מסוגל לשבת ולהקשיב, הם אמרו שרוב הילדים נגיד יכולים לשבת 40 דקות ברציפות, אז הוא כבר אחרי 25 דקות פשוט קם.

ויש עוד משהו שהגננת אמרה, שאני לא הבנתי מה זה קשור לקשב וריכוז - שכשהיא מספרת איזשהו סיפור, אז הוא הרבה פעמים קוטע אותה עם הערות שמו "גם לי קרא ככה..." או כל מיני תגובות על מה שהיא מספרת.

כולם ציינו שהוא ילד מאוד מאוד חכם, ולכן, למרות זה שהוא לא תמיד מקשיב, הוא מהילדים שהכי שולטים בחומר ויודעים.

וכולם גם אמרו שלא מדובר על משהוא קיצוני או חריג מאוד, אלא פשוט יחסית לכולם, הוא קצת יותר עם קפיצים וקושי ריכוז.

האמת שאני ממש בהתלבטות אם ללכת לאבחן או לא.

אני חוששת שאולי כל מי שניגש לכזה איבחון - מקבל הבחנה של בעיית קשב וריכוז (גם אם באמת סתם מדובר בשובבות). במיוחד בכזה גיל, שאין מיבחנים או משהו שיכולים להוכיח את זה...

אז חשבתי בינתים לעשות כמו מה ש@אמהלה כתבה, קבעתי תור לבדיקת דם. ואני אנסה להוריד סוכרים (שזה לצערי משהו שממש לא הקפדתי עליו).

ובינתים אני אבדוק אם אפשר לגשת להיפתחות הילד, ולעשות איבחון, גם בלי משוב מהגננת, כדי שאם באמת יש לו הפרעה - נוכל אולי להתחיל לטפל, אבל בלי שהגגנות ידביקו לו תגיות.

שוב, תודה רבה על התגובות ❤❤❤

שגם בגיל כזה אפשר לטפל. כמובן לא בכדורים.

היה כתוב שעושים נגיד פגישות טיפוליות, ונותנים לו כל מיני כלים כדי שיצליח יותר להתרכז ולא להיות מוסח. והיה כתוב שככל שמתחילים מוקדם יותר - אז יש תוצאות יותר טובות.

הלכתם כדי לקבל איבחון - ואמרו לכם שאין כלום??

אם כך, זה ממש מרגיע אותי. כי זה מוכיח שהם לא סתם מחפשים לאבחן בזה כל ילד שובב, בגלל חוסר בכלים לאיבחון בגיל כזה קטן.

אז אם כן, מה יש לי להפסיד מללכת?

לפני גיל 5 ויש כאלו שגיל 6.

בדיקת נוירולוג היא אפשרית, אבל גם ככה התורים ממש ארוכים.

בהצלחה! נשמע ילד מתוק ממש!

לא נתתי להורים אבחנה. גם אם הייתי בטוחה בזה 100%

להגיד להורים נראה לי לילד שלכם יש הפרעת קשב/היפראקטיביות בלי להיות מאבחנת ובלי לעבור תהליך של בירור ושלילת מפריעים אחרים זו טעות גדולה.

אפשר להסביר להורים מה רואים בגן, להדריך את ההורים לשים לב אם רואים את התופעות האלו בעוד זמנים/מקומות, לא לתת תווית.

וגם הגננת צריכה לעבור בירור עם עצמה האם היא דורשת מהילד מעבר ליכולותיו בגיל הזה, האם היא מספיק מכילה/נותנת מקום וזמן לפרוק מרץ,

הכי פשוט לאיש חינוך זה לזרוק על ההורים אבחנה ולתת להם להתמודד עם זה.

עכשיו אני שמה לב שהגבתי לך בגלל מה שכתבת אבל זה בעצם מיועד יותר לפותחת

@כמהה ליותר

אם באמת חובה להביא גם שאלון שממולא על ידי הגננת? או שאפשר רק עם ההורים?
אני ממש מעוניינת בשלב ראשון לעשות איבחון בלי שכולם בגן ידעו ויהיו מעורבים.

ואת בטוחה שבאמת גם בגיל כזה כבר מתאימים תוכנית טיפולית?

למה בדיוק זה אמור לעזור?

כלאמר - לילד שלי ברוך ה אין שום בעיה, לא חברתית (להיפך, כל הגננות מדגישות כמה כל הילדים אוהבים אותו, וכמה הוא דואג ועוזר לכולם) ושום בעיה לימודית (שוב פעם - להיפך - הוא מהילדים שהכי מבינים וזוכרים מה שלומדים).
כבר כמה פעמים הגננות אמרו לי שרואים עליו כמה שהוא מהגדולים בכיתה - לפי הכישורים החברתיים, ההתפתחות והכחמה שלו. הייתי צריכה כל פעם לתקן אותם, שהוא דווקא מה-3 ילדים הכי קטנים בגן. (מתוך 25 ילדים. אבל אין פערים גדולים, כי יש להם רק טווח של חצי שנה של גילאים בגן) הם כל פעם בקושי האמינו לי שהוא מהקטנים.

אז במה השינוי אמור להתבטא?

האמת שחשבתי על אחת הגננות שממנה אני יכולה לבקש את הטופס (היא גננת מחליפה, פעמיים בשבוע), ואני יודעת שהיא לא תצמיד לו שום תגית, כי היא אמרה לי בפירוש שהיא במקומי לא היתה הולכת לאבחן אותו (היא אפילו התעצבנה ולא הבינה למה הגננת השניה אמרה לי ללכת לאבחן), אלא מחכה עוד קצת ליראות אם זה לא סתם ילד שובב ושמח מאוד וזה יתאזן לבד עם הגיל.

ולגבי עזרה - אולי הוא לא באמת צריך עזרה. אבל אם הגננת סימנה אותו כבר כילד שקשה לו להתרכז, ושקשה לה איתו - אז זה בטח בסוף לרעת הילד.

אז גם אם בעיני זה הגיוני שכבר אחרי 25 דקות הוא מתחיל להשתעמם (במיוחד אם הוא חכם וכבר הבין מה שהגננת מסבירה כבר בפעם העשירית), אז עדיין, זה שהגגנת מתעצבנת עליו שהוא קם, זה בטוח משהו שקשה וגורם לו תיסכול. ואם יש משהו שיוכל לעזור לו לשבת יותר, ולימנוע את התקלים האלו כל פעם מול הגננת - אז ברור שאני רוצה לפחות לנסות...

האמת שדיברתי היום עם התפתחות הילד, ואמרו לי שכדאי לבוא וליבדוק. ושהרבה פעמים יוצא להם גם לאמר שאין לילד שום בעיה.

היא אמרה שבכל מיקרה לא מדובר על איבחון סופי כי לא מאבחנים בגיל כזה, אבל יוכלו להמליץ להיות במעקב כל חצי שנה, וככה מראש לעלות על בעיות אם קיימות ולנסות לטפל עוד לפני שהילד נופל לתדמים ה"ילד הרע" שקשה לו להקשיב וכו.

והיא אמרה שגם אין שום טיפול בגיל הזה, אלא רק אפשרות לעזור אם יש קשיים נילווים, נניח במוטוריקה עדינה, או טיפולים רגשיים.

האמת שממש הלחצת אותי. זה ממשלחלוטין גורם לי לחשוב על זה שוב...

במיוחד שאני כימעט בטוחה שהגננת טועה, ושהוא פשוט ילד עם המון אנרגיות. (אולי אני נגועה)

נגמרה ההפסקת אש ?

ואז אני רואה בחדשות שאין הפסקת אש/הסכם

בערב שבת גם חלמתי שיש התראה

זה היה כ"כ מוחשי שרק חיכיתי למוצש לבדוק את הפלאפון

מדינה בטראומה

אין לי אפשרות לא לשלוח למטפלת היום, אבל רועדת מפחד כי אין לה מרחב מוגן, אוף!

ואני עובדת מחוץ לעיר שלי

אם זה יתחמם אז בעלי כן בסביבה וילך להיות עם הבייבי

לא אמרו שאין הפסקת אש.

לא הגיעו להסכמות בינתיים..

אים הסכמה הכןןנה שאיראן וארהב מנסות להגיע להסכם רחב לאחר הפסקת האש של שבועיים

זה לא אומר כלום לגבי עכשיו 

מתקני אנרגיה

עניין של זמן כנראה

הפגיעה הנפשית שלהם אם שוב ישארו בבית גדולה מאשר הסיכוי שיהיו אזעקות

וגם אם כן יראו הערכות.

תשלחי בלב שלם ושמח🩷

עם הסברים והרגעות...

נקווה לטוב גם אני בטראומה כבר

בכל זאת אנחנו עדיין בתחילת השבועיים שסוכמו. גם עזיבה של המשלחת והתארגנות להמשך לחימה הם מסרים לגבי הקווים האדומים והכוונות של האמריקאים.

עוקבת ומודעת שלא מדובר במצב יציב, אבל מוקדם לומר שהפסקת האש נגמרת ולא יהיה הסכם.

באופן אישי החזרה לבית הספר ולגן ממש עשתה טוב לילדים שלי, וממש בריאה להם. לכן בהיבט הצר שלי מקווה שיהיה שקט ממושך... אבל יודעת שיש שיקולים חשובים יותר כמובן. בעיקר תפילות שהקב"ה שבסוף בידו לב מלכים ושרים יכווין הכל לטובת עמו וארצו.

יש להם שבועיים. למה שהצדדים יתפשרו כבר עכשיו?

כרגע כולם עושים שרירים ומתעקשים על הכל, ככל שייגמר הזמן יתחילו להתרכך.

בעז"ה נתפלל שיהיו רק החלטות נכונות וטובות 🙏 

שולחת למסגרות, עם הרבה תפילות, הבנה שלא הכל בידיים שלנו אבל בנתיים מחזיקים את השגרה השברירית שקיימת.

נראה לי שזה יהיה רלוונטי רק לזוגות עם מספיק מודעות לעשות ברור גנים מקיף לפני תכנון הריון, שזה לצערינו לא כמו גדולה של אנשים.

זה גן שמוצאים בבדיקות סקר גנטי רגילות של קופת החולים, או כחלק מבדיקות גנטיות פרטיות כמו אקסום גנטי וכו'?

לכמה ילדים המימון הזה תקף? שניים, כמו בטיפולי פוריות רגילים?

א. יש יותר ויותר מודעות לעשות בדיקות גנטיות לגן הזה ספציפית, בעבר הבדיקה לא הייתה בסל הבריאות, אחר כך הוסיפו לכל מי שיש את הגן הזה במשפחתו, אחר כך לכל האשכנזיות, ומזה כמה שנים שהבדיקה כלולה בסל לכל אדם.

ב. הגן הזה כ''כ אלים, שבדרך כלל משפחות עם הגן הזה יודעות על כך, או לכל הפחות יכולות לחשוד. עם כ-90% לפתח סרטן אצל נשים וכ-30% אצל גברים, קשה להסתיר את קיומו של הגן.

זה כמובן לא אומר שאין צורך להיבדק אם אין סרטן במשפחה.

ג. לכאורה המימון תקף לשני ילדים, אבל:

אם אשה לוקחת הורמונים, עוברת שאיבת ביציות, הפריית מבחנה, ואז מגלים למשל שיש 10 עוברים שלא נושאים את הגן - אז המדינה ''בלי כוונה'' כבר מימנה 10 עוברים.

אולי בהחזרה של השלישי (כלומר אחרי שתי לידות מוצלחות) יהיה צורך לשלם, אבל החזרה זה החלק הכי זול בתהליך. החלק היקר מאוד הוא הבדיקה הגנטית והשאיבה, ואת זה עושים לכל כמות של עוברים שמצליחים להפרות, באותו המחיר. כלומר לבדוק 20 עוברים עולה כמו בדיקת עובר אחד.

ואף אחד לא יגיד לאשה ''הצלחנו למצוא 10 עוברים בריאים אבל רק 2 על חשבון המדינה, אז תחזירי לנו 80% מהעלות''. אין דבר כזה.

בנוסף, אשה שכבר יש לה ילדים אבל בלי השיטה הזאת, יכולה להיות זכאית כל עוד לא הוכח שהילדים שלה אינם נושאים את הגן. אבל לגבי הפסקה האחרונה זה יותר טריקי ואולי לא יהיה אישור אוטומטי, אולי צריך להתווכח וכו'.

או שיש רמות סבסוד שונות?

רק אשכנזיות ואתיופיות זכאיות אוטומטית, השאר צריכות לקוות שהקופה תאשר.

2 מחשבות שעלו לי:

1. האם זוגות רבים יהיו מעוניינים להשתמש באופציה הנ"ל? כי להכנס לטיפולי פוריות עבור זוג ללא בעיית פוריות נראה לי דורש אומץ והתגייסות מיוחדת. כמובן שאם הגן הפגום הוא מחלה שגורמת לנכות קשה כבר בעוברות ובתחילת החיים הרבה אנשים כן בוחרים במסלול הנ"ל אבל בסיטואציה הזו זו סוג של בחירה "אקסטרא"

2. במחשבה שנייה, אם אחוז גבוה מנשאי הגן אכן יבחרו להשתמש בתהליך אז תוך דור או שניים נוכל לראות ירידה חדה בתפוצה של הגן הנ''ל... אבל באמת זה דורש מהזוגות "לטעת חרובים"...

בכל מקרה ידיעה חשובה, תודה 

לא משפיע עליי בכלל לעומת זאת הריון וגלולןת יסמין עושים לי רעעעע.

היה לי כתמי הסתגלות להרבה זמן, וגם דיי הרבה זמן כתמים אחרי מחזור עד שמצליחה לעשות הפסק.

לאחרונה,

לוקחת בימים הראשונים של המחזור 2 ויטמין סי שמעתי שזה עוזר - ב''ה שני מחזורים אחרונים לא היו כתמים.

יכול להיות שלא ''תסבלי'' מכתמים כמוני, אני אחת שבאופן כללי סובלת מזה. בלי קשר להתקן. 

ומקווה שיהיה טוב

כי אני רוצה לשים מירנה כדי לא להאסר כל חודש...

פועה אומרים שאם זה לטווח ארוך אז זה אמור להיות 'שווה' את תקופת ההסתגלות.

אבל מאד חוששת מההשפעה ההורמונלית

אחרי שהתחלתי עם הויטמין סי ב''ה שיפור מדהים.

אני גם קיוויתי לחסוך מחזורים, מקבלת בערך אחת לחודשיים

מצב רוח מצוין ממש לא מורגש מהבחינה הזו.

יש מצב שמשפיע על החשק.

אבל לא מתקרב אפילו להשפעה של גלולות.

אני כבר פעם שניה איתו ומרוצה ממש.

כי אם חושבת על זה, נראה לי החשק עלה לי מאז ההתקן.

למרות שתכלס זה משתנה אצלי בתקופה של החודש, כמו שצריך להיות. 

בכלל, רק עם ההתקן אני מרגישה 'אני' לאורך זמן, בלי הריונות, מחזורים וגלולות ששיבשו אותי בצורה קשה.

על משקל דווקא אולי הוא כן השפיע, כי באמת יותר קשה לי לחזור למשקל שלי לעומת בתחילת הדרך, אבל יכול להיות גם שזה קשור לגיל.

כי אם לא מתכוונים לקרוא קבוע בשניהם, לא חייב שהשמות ממש יסתדרו.

צירופים ששמעתי עליהם:

אמונה יהודית

אמונה אסתר

אמונה תמה

אמונה זכה

(מכירה תמה וזכה כשמות, אבל לא בצירוף)

מעניין אם אותה אחת....

והשם השני שלה לא קשור בכלל

בעיני זה שם עוצמתי גם בלי תוספת

אמונה חיה

אמונה יסכה

אמונה מעיין

אמונה תחיה

אמונה טל

כמובן כשם שני יש אינסוף אפשרויות 

אלישבע

אילה

הדסה

שירה

שני

אוריה

מרים

חצי שעה-שעה אחרי ארוחה, ואז החלב מספיק להתחדש לארוחה הבאה.

ואם תרגילי את הגוף במשך כמה ימים שאת שואבת פחות או יותר באותה שעה הוא יתחיל לייצר חלב בשעה הזאת

כ"כ אין לי כוח להתעסקול הזאת..

אבל חשוב לי ממש

תחשבי כמה כיף היה לו להיות איתך בזמן הזה. הילדים צודקים. החזרה לשגרה יכולה להיות ממש מאתגרת.

חיבוק גם לך - בטח את רק רוצה קצת שקט.