חזק, ממש אהבתי את ה"מוחק" בסוף, רואים שזה לא רק וורט נאה (לא שיש לי בעיה עם וורטים, כבודם במקומם מונח....), אלא ממש מתבטא בהלכה, ממש יפה...

קודם כל, שאלתך נכונה בעצם על כל המינים שנכחדו לפני שהאדם נברא. ובעצם גם המינים שנבראו בזמן שהאדם נמצא, איך הם נכחדו? הרי אם כל מטרתם היא בשביל האדם, והאדם נצרך להם, מדוע אם כן הוכחדו אחרי זה? נמצא שהאדם לא באמת צריך אותם. וודאי שה' לא יברא סתם דבר שלא נצרך, לכן בוודאי שגם המינים האלו לכאורה לא בשביל האדם....(הלוגיקה בנוייה על מהלך של הרמב"ם במורה נבוכים חלק ג' בפרקי ההשגחה....).

ניתן להגיד שזה מעין כמו המבול, להראות לנו שמין שלא מממש את תפקידו נכחד, ואף שהאדם לא ייכחד בוודאי, מ"מ כמו הקרבנות שהאדם צריך לראות את עצמו כאילו הוא צריך להיקרב, אף שאסור להקריב אדם, באופן נפשי האדם עליו לראות שהוא חייב מיתה ולא ראוי לחיים אם לא מממש את תפקידו. והתפקיד שלנו זה להופיע את החכמה הא-לוקית ולהיות ב"קומת אדם", עם כל המשתמע מכך. כך נראה לי.

אבל הרמב"ם עצמו סובר שבאמת לא כל העולם נברא בשביל האדם, תסתכל בכל המורה איך הוא מסביר את המקורות שמשמע מהם שהאדם הוא תכלית הבריאה. ואומר, גם בדברים שניתן לראות שהם משמשים את האדם, זה משני, אבל לבעל חיים יש גם מטרה ותכלית בשביל עצמו, וכך הרמב"ם מפרש (יש לו שני פירושים לזה, זה אחד מהם...): "כל פעל ה' למענהו", למענהו מוסב על הדבר שנברא, שכל דבר נברא בשביל תכלית מסויימת באופן עצמי, ולא רק בשביל דבר אחר.

הרמב"ם סתם ולא פירש מה כן התכלית של כל דבר, ורק אמר שזה דבר נעלם וסוד ואי אפשר באמת להבין את זה עד הסוף, אבל ניתן לומר שכל דבר מופיע את מלכות ה' בצורה מיוחדת שרק הוא יכול להופיע. אפילו לימוד התורה אצל הפרטים, הרב זצ"ל אומר שכיוון שכל אחד לומד לפי תפיסתו, אז לימוד תורה של אדם, אף אם למד אותו תוכן, זה לימוד תורה אחר. אם זה כך בפרטים, ק"ו בכללי המינים, שכל אחד מוסיף דבר מיוחד ושונה....ניתן לצרף את דברי המהר"ל בגבורות כמדומני ועוד מקומות (אם תרצה אשלח מקור...) שדווקא אם יש ריבוי אך רואים שהכל מגיע ממקור אחד, זה מגלה הרבה יותר את אחדות ה'. לכן, גם פה, ככל שיש יותר גוונים ויותר ריבוי, ומגיעים להבנה שהכל אחדותי ומגיע ממקור אחד, זה מבטא את אחדות ה' הרבה יותר ומאפשר הרבה יותר להכיר את החכמה הא-לוקית ולהתקרב להבנה של מה זה אינסוף ומה זה גדולת ה', אם אלו נבראיו.

יישר כוח על השאלה....(ואגב, מה המקור?) @בינייש פתוח

מה הסיבה לקיומם של כוכבי הלכת....

אם אתה היית בורא את העולם, לא היית בורא דינוזאורים?

למדתי מה לעשות אם נתקלים בדינוזאור עצבני

הקב"ה ברא את העולם כדי שנבחר לעשות את רצונו, חלק מהבחירה זה חוסר הודאות. אם היינו יודעים בודאות שהקב"ה קיים לא הייתה לנו בחירה אם לעשות את רצונו או לא, אנחנו ישר היינו עוזבים את כל השטויות והולכים לקיים מצוות! 

כשבמעמד הר סיני אומרים לנו חז"ל שהקב"ה כפה עלינו הר כגיגית מסבירים בספרים שהכוונה היא לא כפשוטו שהוא עשה להם אולטימטום או שאתם מתים או שאתם מקיימים מצוות, אלא ההופעת שכינה שהייתה בהר סיני הייתה ברמה כזאת של וודאות שלא היה שייך אצל בני ישראל בכלל המחשבה על לחטוא באותו רגע.

אז למה היו דינוזאורים?

כדי שתהיה אפשרות להאמין שאין אלוקים. כדי שהאפשרות הזאת תהיה פתוחה ואנחנו נצטרך להתגבר על הספיקות האלה.

עדיין היצר יכול להמריד אותו בטענות שאולי אלוקים לא באמת אכפת לו ממנו וכו' וכו'

אבל נראה לי שהקב"ה מעדיף בחירה בין אמונה שיש אלוקים לאין

לבין יש אלוקים והאם למרוד בו או לא זה נראה לי פגם הרבה יותר קשה

כך שאני מסכים עם הרעיון הכללי שזה בשביל הבחירה

כמובן, הכל השערות אפשריות ותו לא. זה הקב"ה עשה, לא אני.

א' - אני מאמין שאם תאוריית האבולוציה נכונה (ואני נוטה שכן, ובוא לא ניכנס לזה כרגע), אז זה לא שה' פשוט ברא את העולם נורא לאט ושלב אחרי שלב. אלא שה' בחר לתת לעולם להתפתח בעצמו, ה' ברא פרץ אדיר של אנרגיה, עם פוטנציאל של כל העולם (בבחינת דברי רש"י על פי המדרש "כל תולדות שמים וארץ נבראו ביום ראשון, וכל אחד ואחד נקבע ביום שנגזר עליו"), וה' נתן לדברים להתפתח באופן טבעי, כשה' רק מסייע למירוץ אל החיים, אבל עיקר ההתרחשות היא טבעית. ולפי זה אפשר לענות על שאלתך בשני כיוונים (שאינם בהכרח סותרים על אף שזה נראה כך, נקודת החיבור בעיניי היא הזווית הקבלית) : האחד- ה' הוריד את ההתערבות שלו למינמלית, והדינוזאורים נוצרו כחלק מתהליך טבעי. השני- ה' סייע למירוץ החיים ונתן לכל כיוון לממש את הפוטנציאל שלו, כחלק מזה ה' נתן ליצירה להתגלות במלוא הדרה. (והתיאוריה הזו מתאימה מאד להשקפה הקבלית על בורא עולמות ומחריבן, ועל שבירת הכלים.)

ב' - (קצת קשור לטענה השניה בסעיף הקודם) הדינוזאורים הם חיה נפלאה. אז נכון שה' נתן להם להיכחד, אבל הם עדין בעל חיים מופלא, השיא של הזוחלים, ואחד מפלאי בעלי החיים בכל העידנים. לוותר על יצירה נפלאה כזו רק בגלל שהאדם לא יחיה לצידה?

ג' - ככל הנראה שהיצירה הנפלאה הזו הצליחה להותיר רושם עצום על האדם, כבר מערש האנושות. אני לא יודע איך בני האדם הבינו כל כך הרבה על מהות הדינוזאורים, וזה גם לא משנה, אבל סביר להניח שהאגדות על דרקונים מבוססות על דינוזאורים (זוחלי ענק, לפעמים במבנה שמזכיר ציפורים). אגב, גם השמות "דרקון" ו"דינוזאור" יושבים על הדמיון ללטאות. במילים אחרות- הדינוזאור אולי מת לפני תחילת האנושות, אבל הוא בהחלט חי בתרבות האנושית.

ד' -  אם לפנות אל המקורות, היית יכול לשאול את אותה השאלה על התנינים הגדולים (בין אם אלו הדינוזאורים ובין אם לא), שעל פי המדרש "זה לוויתן ובן זוגו, שבראם זכר ונקבה והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבוא, שאם יפרו וירבו, לא יתקיים העולם בפניהם".

ה' - אם לחזור אל המדרש על הלוויתן, יש מקום אחר שהמדרש עוסק בשאלה מה הקב"ה עושה במשך היום, שם כתוב שעד חורבן בית המקדש (אחרי כן אין שחוק לפני הקב"ה), בשלוש שעות אחרונות של היום הקב"ה יושב ומשחק עם לוויתן. אז אני לא כ"כ מבין מה זה הלוויתן הזה, ומה המשמעות של זה שהקב"ה משחק איתו, אבל בטח למי שאמר את המדרש הזה היתה איזושהי תיאוריה בנושא.

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

ומניסיון הוא יצטרך לסמן שהוא לא רובוט ולסמן ריבועים עם רמזור.

לא בטוחה שיהיה לו ככ קל להסכים לחתונה. 

אבל תמיד אפשר לנסות את הPC. את המחשב הגדול.

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

תמיד האמת עדיפה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

תהיה אותנטי אתה עם הנתונים שלך ומי שאתה

אני בן 25 לא ממני להיות האדם המגניב בעולם מבלי לשנות שום פרט לגבי עצמי

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

אפשר לדון אם אותו הדבר

"והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג"

כך שלא רואה איך כאן זה נתון לפרשנות אחרת

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

ת'אמת אני רוצה להזכיר את צאלה ורביד חיים גז הי"ד.

זה נגע לי בלב כמו לכל יהודי. כשהודיעו שגם התינוק נפטר [אחרי כמה ימים, מי שזוכר] הרגשתי שאני חייב להיות בלוויה.

להפתעתי היו שם לא יותר מ50 איש סה"כ. הרגשתי שנותנים לי רגע אינטימי להתייחד עם התינוק הקדוש הזה.

היה מצמרר.

רק לראות חבילה לבנה קטנה, עטופה. סבתות, דודות, מחבקות. חיבוק אחרון. ובוכות...

התפרקתי.

זה היה למעלה מיכולת ההכלה שלי. ולא הייתי היחיד.

אבל היה רגע שבו כמעט לא נשמתי. כשפתחו את הקבר הטרי של צאלה, כשאילו קיבלה בזרועות פתוחות את בנה, ממנו נפרדה במותה לפני כמה ימים.

והנה שוב הם מחובקים ביחד. בשמים.

גם עכשיו אני בוכה.

איזה נשמות קדושות.

הנחמה היחידה היא שאנחנו לא מסוגלים להבין בכלל מה הסיפור של הנשמות הקדושות האלו.

סיפורו המרגש של דוד יהודה יצחק ז"ל - והמחברות שנמצאו בחדרו - ערוץ 14 | C14

אתר יזכור כותב עליו יותר טוב ממה שאני יכול לכתוב.

מרגיש אצל החרדים..