הבעיה שבמקום להעלם או להפוך להיות משחק תחום היא מכניסה את ההתנהגות התינוקית לעוד ועוד תחומים. חלקים גדולים מהיום היא מדברת ב"תינוקית" וממש קשה להבין אותה (בבדיקת שמיעה שגרתית שעשינו לה לאחרונה היו לה נוזלים וירידה קלה בשמיעה, קשור?). היא כל הזמן מבקשת שירימו אותה. מילדה שבחרה לבד את כל הבגדים (עם דעות נחרצות) והתלבשה כמעט עצמאית היא הפכה לילדה שצריך להלביש או לנהל ויכוח מתיש על כל פריט לבוש. אפילו נעליים היא בדרך כלל מסרבת לנעול לבד בלי בכי.
כל היום היא דורשת שיביאו לה, שיעשו בשבילה והכל בטון תינוקי. אפילו לשרותים היא דורשת שנעזור לה ללכת (אני לא מוכנה לזה. מבחינתי שיברח לה פעם, פעמיים והיא תבין שלא שווה לה להתעקש על זה אבל בעלי כן נכנע לה).
כשהיא שקועה במשחק או דיבורים היא לא שמה לב וכן מדברת יפה ועושה דברים לבד. אז אני יודעת שהיא מסוגלת, מה גם שהיא בהחלט עשתה את כל הדברים האלה בעבר ואפילו בזריזות.
ניסיתי ליזום זמנים של משחק תינוקות. היא בשמחה משתפת פעולה ומתנהגת כמו תינוקת, אבל זה לא הפחית מההתנהגות התינוקית בשאר הזמן.
אשמח לשמוע מנסיונכן. זה תואם גיל? להתעלם? לזרום איתה?

)