פריקה ושאלהnorya
יש לנו שכנה מבוגרת. אנחנו משתדלים לעזור לה כשהיא צריכה והיא מנסה לעשות דברים בשבילנו (לרוב היא לא שואלת כל כך ולכן זה לא באמת עוזר.. נגיד מביאה בגדים משומשים לילדים, אוכל שאנחנו לא אוכלים וכאלה...). באופן כללי קשה לה, והרבה פעמים היא נפגעת מדברים שאני לא מבינה (היא יכולה ממש לדבר בצורה לא נעימה בפעמים האלה ולא ממש מקשיבה) ואני צריכה הרבה אורך רוח בשבילה.
השבת היא ביקשה להגיע אלינו לסעודה, אנחנו מארחים אותה בשמחה ואני ממש שמחה שהיא מבקשת כשהיא צריכה. רק עדכנתי אותה שאנחנו כמעט ולא מכינים אוכל השבת (בכל זאת שבת הגדול.. יהיה רק מרק). היא נפגעה שאמרתי לה, כאילו אני חושבת שמה שמעניין אותה זה רק האוכל. הצלחתי לפייס אותה כשאמרתי לה שאמרתי זאת מחוסר נעימות שלי.
הבוקר היא החליטה שהיא מביאה דגים. אנחנו לא ממש סומכים עליה מבחינת כשרות... ניסינו להתנגד, אמרתי לה שאנחנו לא צריכים לאכול הרבה ונהיה מפוצצים אבל היא מתעקשת ממש ולא מוכנה בכלל בכלל לשמוע שלא. היא כבר התחילה להפגע ולכעוס מזה שניסינו להתנגד.
אוף. כאילו כל מה שאני אעשה יגרום לה להפגע..
יש לכן רעיונות מה לעשות?
שאלה לרב לדעתיהמקורית
בגלל שהעניין הוא בעיקר הכשרות
איזה תסבוכת.. נשמע באמת לא נעיםמתחדשת11
היא דתיה או לגמרי לא מחוברת לדת?
אם היא דתיה שכן שומרת כשרות ואת לא בטוחה עד כמה אז מה שאני בדכ מנסה לעשות זה לברר בצורה עקיפה
למשל שואלת איך היא בישלה - הרי נשים אוהבות לדבר על בישולים..
ומאיפה היא קונה דגים?
ואם זה נראה טוב, אני מוסיפה באיזה סיר דגים את משתמשת שככה יוצא טוב? בטח יש לך סיר רק לדגים..
וכו וכו..


אם היא לא שומרת כשרות זו בעיה רצינית ואולי אפשר לשנות מפני השלום..
אם זה עניין של כשרותהמקורית
אז למען כבוד הבריות מתירים הרבה דברים .
מניסיון
הדבר היחיד שיכול להיות בעייתי כמעט בסיר הזה מעיקר הדין זה עשבי תיבול
וחומוס..וכשרות הדג.. והסיר שבושל בומתחדשת11
אולי זה סיר שבושל בו פעם בשר ופעם חלב כלומר טרף...
יש פה הרבה אלמנטים.

אפשר לשאול רב. כמובן
אבל לפעמים תשאול בנחמדות יכול להפיג חששות. במיוחד אם היא כן שומרת
אני ממש עושה את זה בצורה של התעניינות, ולא ממקום של חשד..

מעטים הם האנשים שמבשליםהמקורית
גם חלב וגם בשר בסיר אחד . לא יודעת, ייתכן וזה אחד מהמקרים האלה . לא משהו שהפותחת ציינה
חומוס קונים לכל הפחות בכשרות רבנות, גם דג. זה עיקר הדין לגמרי..
ברור לשאול רב, אני רק אמרתי שיש הרבה דברים שגם אם מחמירים ומהודרים בהם בדרכ, למען כבוד הבריות מתירים
חומוס צריך גם לברור ולהשרותמתחדשת11
ודגים צריך בסיר ייעודי. לזה התכוונתי
וכשרות הדג- אולי אין בכלל כשרות? מכירה משפחה מסורתית שפעם אמרה לי שאין בעיות כשרות בדגים. ושאלה מה הבעיה לקנות בכל מקום שמוכר.. כאילו שאין דגים שאינם כשרים . יש גם את הרבנות הארצית שנותנת כשרות איפה שאין כשרות מקומית, כמו בכפרים ערביים. לא לכולם זה מתאים..
בקיצור זה קצת יותר מורכב

למה דגים צריך בסיר ייעודי?ואילו פינו
זה לא לכל הדעותהמקורית
נכון. סליחה שלא דייקתימתחדשת11
מה היא תביא להם, פירנות?המקורית
אנחנו בארץ ישראל. לא מצוי שבמעדניות רגילות מוכרים דגים לא כשרים.. ואם זה דג קפוא, שזה רוב מה שהאנשים קונים, אז בכלל..
שוב, זה עיקר הדין ולא מזלזלת במה שאת אומרת, אבל לרוב זה חששות רחוקים
וכאמור, שתשאל רב. אמרתי מה שאמרתי כי שאלתי בעבר בעצמי.
תודה רבה לשלושתכן!norya
@ואילו פינו
@מתחדשת11
היא מעידה על עצמה שהיא שומרת כשרות. היא לא דתיה אבל כן שומרת מסורת... אבל נגיד הבת שלה לא שומרת כשרות בכלל אז אני לא יודעת עד כמה אפשר לסמוך על הכלים.
אני אגיד לבעלי לשאול רב בע"ה, מקווה שיימצא פתרון, תודה רבה!
יופי בעה המון הצלחהמתחדשת11
ויישר כח על הרגישות
יש גם בעיה עם שמירת שבתנעמי28
סיר שבישלו בו בשבת. גם אם בושל רק כשר.

הוא טרף לגמרי וכל מה שמתבשל בו הוא בעייתי.

אויnorya
אני חושבת שכיום היא לא מבשלת בשבת. לא יודעת בוודאות אבל לגבי הבת שלה או מה שהיה בעבר... אולי במצב של ספק זה בסדר? נראה מה הרב יגיד...
אני לא בטוחה שזה לכל הדעותענבלית
זה לא הדין. אולי חומרה אולי מנהגמיקי מאוס
כמובן תמיד טוב לשאול וללמוד, אבל שלא ישתמע שזו הלכה.
כל מי שאני מכירה פוסק שמותר לאכול אצל לא שומרי שבת שכן שומרים כשרות
דווקא לפי מה שאני יודעתנעמי28
לדעת רוב הפוסקים זה ממש טריפה והדין שלהם כמו דין של כלים שבישלו בהם טריפה.

ויש מיעוט שמקל בזה.

זה ממש לא רק מנהג או חומרה.

יצא לנו כמה פעמים לשאול על זה רבנים שונים כי אנחנו מארחים הרבה לא שומרי שבת שרוצים להביא איתם אוכל (כשר).

בכל מקרה זה באמת שאלת רב ותלוי פסיקה ומקרה.
מה שהרב שלנו אומראני10
שזה טרף רק למי שבישל בו, אבל לא לאחרים. כלומר זה לא ענין של טרף אלא פשוט מי שמבשל בשבת אסור לו להנות מהכלי עד ש"יטהר" אותו, ולאחרים מותר להנות מהכלי רק לא מהאוכל שבושל בשבת.
אז לכאורה להם לא אמורה להיות בעיה מהבחינה הזו
לא חושבת שמעטים...טארקו
מי שלא שומר כשרות למה שיהיה לו סטים כפולים?
יש פשוט סירים בגדלים שונים לפי הצורך בבית וכל פעם מבשלים בהם מה שצריך...
שאלת רבאמאשוני
לא כזה פשוט לפגוע בה ונשמע שהיא כבר פגועה.
תשאלי רב ותהיי רגועה שמה שהוא אומר זה דבר ה'
זה באמת מה שאני צריכה לעשותnorya
מדהים איך בלהט הרגע בכלל לא חשבתי על האפשרות לשאול. כאילו היה לי ברור שלא. אנחנו תמיד מקבלים ממנה אוכל וזורקים אז היה לי ברור...
היא באמת נפגעת נורא מהר, אני מרגישה שאני צריכה ללכת לידה על ביצים כי כל מילה שאני אומרת עלולה להיות מופנת נגדי. ואז היא מתחילה להפגע ולכעוס... כבר בכיתי בגללה לא פעם כי היא כעסה על שטויות כשאני באתי רק לעשות טוב.
האמת שלבעלי כבר נמאס שהיא נפגעת וכועסת עלי מכל שטות, אני מקווה שהוא יסכים בכלל לפנות לרב על זה..
אם היא אלמנה, אז כדאי ממש לצייןהמקורית
כי זה יותר רגיש..
בהצלחה!
וואלה לא חשבתי על זהnorya
תודה רבה!
את פשוט מקסימה. באמתענבלית
אני בטוחה שה' רואה את המאמצים שלך
תודה🥰norya
תמיד מרגיש כאילו אני לא עושה מספיק והיה ראוי להיות יותר פה בשבילה.. מחמם את הלב לשמוע ככה🙂
מה עשיתם בסוף?המקורית
שבוע טוב🙂norya
ביקשתי מבעלי לשאול את הרב אבל כמו שחששתי, הוא כבר התעצבן שהשכנה מזלזלת במה שאנחנו אומרים ומביאה דגים למרות שהוא אמר לה מפורשות לא להביא.. (ברור שזה יושב גם על מקרים קודמים ולא רק על זה, נמאס לו שאני "שק החבטות" שלה). אז הוא אמר שאנחנו לא נאכל ושהיא תבחר אם להפגע.
בפועל תפסתי אותו לשיחה אחרי שהוא חזר מבי"כ וכבר היה יותר רגוע... ואמרתי לו שיזרום עם ההצגות...
אז הגשתי קודם את המרק שהיה משביע מאוד (עם קובה😋) ודיברנו הרבה על כמה משביע וכו'.. והיא הסכימה איתנו... וכשהגשנו את הדגים כבר היינו מפוצצים. בעלי לא אכל כלום, אני שמתי חתיכה קטנה בצלחת עם סלט ופרקתי את החתיכה לתוך הסלט ביחד עם מחמאות על כמה הדג טעים ואיך היא מכינה וכו'... וגם נתתי לקטנה לאכול.
אחרי הכל שמנו לנו שתי חתיכות בצד שיהיה למחר. אני חושבת שהיא יצאה בהרגשה טובה וגם אנחנו ב"ה. תודה לה' שהוציא אותי מהפלונטר הזה🥴 ותודה על העצות וההתעניינות🙂
ואווו את מלכה!!!חלומות חלמתי
איך עשית את זה בכבוד אליה ולבעלך.
סחטיין אחותי!
יצאת מזה גדולה.
לגמרי!! ואו כמה רגישותבתנועה מתמדת
מתפעלת ממך ממש, שתדעי.
כל שורה שקוראת חושבת איזה מדהימה, ואז את מוסיפה עוד..
מסכימה ממש!מכחול
כל מילהאמא לאוצר❤
אשרייך אחותי!❤️
איזו מרגשת את!ממשיכה לחלום
ממש כל הכבוד על הרגישות
וואי אני מסמיקה פה🤭norya
תודה לכן!!🥰
@חלומות חלמתי
@בתנועה מתמדת
@מכחול
@אמא לאוצר❤
@ממשיכה לחלום

כיף ממש לראות את זה ככה🙂 וזה נותן כח כי כבר הייתי עצבנית עליה, למרות שהיא באמת מקסימה.
וואו אשרייך את מדהימה 🤗פעם אחת
תודה🥰norya
אני מרגישה לא ראויה לכל המחמאות...
איזה רגישות וואונעמי28
תודה רבה🥰norya
איזה יופי שהסתדר לכם המקורית

מהממת את! אני בטוחה שבזכות הרצון לכבד אותה ולעשות רצון השם

זכית בכך.

 

תודה! אהבתי ממש את נקודת המבטnorya
צדיקהפרצוף כרית
לדעתי תפנימי שההעלבויות שלה לא קשורות אליכם,היא פשוט מרגישה בןדדה וסתם מפילה עליכם כי יודעת שתכילו אותה....דווקא משום שאתם כה נחמדים היא מעיזה לבוא אליכם בטענות, היא יודעת שלא תתנהגו אליה שונה בגין כך
בקיצור אל תיפלי לאשמה עצמית, את עושה כמיטב יכולתך
ואל תחשבי שהעלבת אותה, היא פשוט עם דימוי עצמי נמוך
מה שכן, אם תיזמי איתה מפגשים או יציאות או ארוחה,מתנה וכו' מה שמתאים לך -מדי פעם - זה יכול להפחית באופן כללי את ההתנהגות שלה כי היא תרגיש פחות בודדה ופחות רצון למשוך צומי בכח
אני חושבת שאיך שהיא נוהגת כלפיך נקרא- מניפולציה, משחק ברגשות- היא משחקת לך ברגשות כדי להשיג צומי ממך
אז את הכי בסדר גמור והכי עושה לה טוב, אין לך מה ליפול להאשמות שלה,את הכי בסדר פה בסיפור,תסתכלי עליה כמסכנה
חיבוק..
זה ממש ממש נכוןnorya
גם היא קצת מפחדת ומתביישת מבעלי, לא ברור לנו למה, ובאמת כל ההיעלבויות והכעסים הם מולי... לכן כשהיה עניין ספציפי שהיא "יצאה עלי" בו פעם אחרי פעם, אמרנו לה בשלב מסוים שכל ההתנהלות היא מול בעלי בלבד ובאמת מאז זה יחסית נרגע...
האמת שלא חשבתי על זה אף פעם כרצון להשיג תשומת לב אבל זה באמת מסתדר לי בראש. וגם היום היא היתה ממש נחמדה אלי אחרי הארוחה בשבת. מקווה שאזכה לתת לה יותר, זה ממש חשוב ומתפספס בעומס של החיים. תודה רבה!
בכיףפרצוף כריתאחרונה

את באמת צדיקה, אני רוב הזמן מהעומס של הילדים , עבודה, מטלות בית וכו' - אין לי כח לארח!!!! אבל באמת שהיתי רוצה, פשוט  זה בסדר עדיפות נמוך

ואשריך שאת מוצאת זמן לחסד מחוץ לבית, את אחלה וצדיקה מעל ומעבר כך שאין שום מקום לאשמה מצידך! את הכי בסדר שיש בסיפור הזה! כל הכבוד לך

בן 6 שמדבר על רצון למות ..חדשה ישנה4

היי יקרות. סליחה מראש על האורך

בני בן 6 ילד מאד חכם לגילו, כריזמתי, סקרן, עקשן ביותר, דעתן, רגיש ופגיע מאד, אהוב ביותר.

ההתנהלות איתו ביומיום מאד מאד מתישה מעייפת ומאתגרת, ממש כמו לטפל בעשר ילדים - מבחינה נפשית. הוא מאד מאתגר שובב היפר אקטיבי וגם מאד מאד רגיש

משקיעה בו המון בשיחות בהתאם לגילו על כל מיני נושאים שמעניינים אותו, בהסברים, בזמן איכות יחס חם ותשומת לב.

לאחרונה, על כל דבר שלא הולך לפי איך שבאלו ,או שלא מקבל מה שרוצה או שאני לרגע מאבדת סבלנות ולא האמא המכילה והסבלנית,  ובמיוחד כשמשעמם לו הוא ישר משתמש במילים- משפטים

"אני רוצה למות"

"אני לא רוצה לחיות בעולם הזה"

ובימים האחרונים זה הסלים ל-

"כשלא תראי אני יקח סכין וידקור את עצמי"

"נמאס לי כבר מהחיים האלו"

"אני יתפלל לאלוקים שאני רוצה למות כבר ולא להיות פה יותר"

התגובות שלי הן-

"אנחנו לא נתן לך למות אנחנו אוהבים אותך וצריכים אותך איתנו אתה חשוב לנו מאד"

"ה' הביא לך את החיים כי הוא רוצה שתחייה אותם ושיהיה לך טוב ותיהיה מאושר בריא ושמח"

"חס וחלילה זה מילים שלא אומרים אותם, אתה תיהיה בריא וה' ישמור עלייך"

ואז ממשיכה כרגיל בשגרה

וכמובן שהוא מתעקש בחזרה

"אני רוצה אבל למות" "אני יהרוג את עצמי"

(מציינת שהוא מבין את מלוא המשמעות של המילה מוות.)

יש לציין שבוודאות הוא לא שומע את המשפטים/מילים האלו מהסביבה הקרובה.

לדעתי דרך המשפטים האלו הוא מחפש ויתורים לגבולות שמציבים לו ולגיטמציה להתנהגות שלילית שלו.

דוגמא למשל כל ערב הוא מסרב להכנס למיטה ולישון, הוא ממש מתעקש להשתולל ולהציק לאחיות שלו, אני כועסת עליו ומסבירה לו שזה זמן לישון ושאחיות שלו עייפות ורוצות שקט, והוא כתגובה מאיים עליי שהוא ישן כל הלילה על הרצפה. אני אומרת לו בסדר תשן על הרצפה, רק תעלה לישון כבר עכשיו.

ואז הוא באמת שוכב על הרצפה וכל רגע אומר "איי כואב לי הגב איזה כואב לישון על הרצפה"

"קר לי ברצפה"

"אני סובל כלכך"

"אני ימות אמן"

וכשאני מזכירה לו את האפשרות לעלות למיטה שלו ולישון ברוגע ובחום הוא ממשיך להתעקש שהוא מעדיף לסבול על הרצפה.

(כל לילה יוצא שאנחנו מעבירים אותו מהרצפה למיטה🥵)

(ובבוקר הוא כועס ורב איתנו על זה שהעברנו אותו למיטה שלו)

בחזרה לנושא- ב"ה בפועל כרגע הוא ילד ששומר על עצמו מאד, די פחדן מאד זהיר ושקול במעשיו.

מה לדעתכן ראוי להגיב לו?

האם צריך איש מקצוע או לתת לזה עוד קצת זמן אולי יחלוף?

הבן שלךאישהואימא

מאד מזכיר לי במובנים מסויימים את הבן 6 שלנו.

הוא גם ילד מהמם מאד רגיש וחכם , והיפראקטיבי.

ואנחנו בתהליך איתו אצל כמה וכמה אנשי מקצוע.


גם אצלנו עלה העניין שאולי הוא מחונן.

והוא מטופל בריטלין כבר מגיל 5 (בעיקר לוויסות רגשי ובגלל התנהגויות מסכנות שהיו לו)


לגבי השינה על הרצפה- יש מצב שזה בגלל שהוא מחפש מגע עמוק שמרגיע ומווסת אותו. והרצפה נותנת לו את זה. אצלנו כשהוא לא מווסת (כמו שאת מתארת שהוא משתולל לפני השינה. אצלנו זה קורה לו דווקא בעיקר כשהוא קם מהמיטה בבוקר) המרפאה בעיסוק נתנה לנו רעיונות איזה דברים יעזרו לו לעניין הזה: קפיצות, חיבוקים עמוקים, ריצה בבית כמה דקות, הליכה על הידיים שמחזיקים אותו ברגליים. אצלנו גם מאד מווסת אותו אמבטיה ארוכה והתנדנדות בערסל.


שאלה שעלתה לי במחשבות עם עצמי ועניין אותיכנה שנטעה

לשמוע דעתכן-

מה ההבדל, אם יש כזה לדעתכן,  בין חיי שותפות של חברים שגרים יחד לחיי זוגיות של איש ואישה?

את מתכוונת נשואים לעומת לא נשואים?oo
כןכנה שנטעה
שותפות של חברים שגרים יחד (נגיד דירת סטודנטים או סתם חברות ששוכרות יחד דירה) לבין זוג נשוי . בשניהם יש חלוקה נגיד של עבודות משק בית וכזה, אז מה עושה את ההבדל?
האמת שאני מופתעת לנוכח השאלההמקורית

גרת פעם עם חברה/ בדירת שותפים? אני מניחה שלא

ההבדל הוא משיכה, חיבור, מחויבות

כשזה בפן הזוגי זה לא דומה בדשום צורה לעניין זל שותפות חברית. הגבולות הם שונים. האינטימיות הרגשית היא אחרת.

אכןoo

יש הרבה משותף

כי נישואים זה גם שותפות

אבל בנישואים יש גם

ילדים משותפים

כלכלה משותפת

ומחויבות (לנישואים לילדים)

חלוקת משימות זה הדמיון היחיד אם בכללואני שר

באמת נשמע שאת לא מכירה את המציאות הזו

גם אם מדובר בחברים הכי טובים,

זאת לא אהבה ולא עומק רגשי כמו זוג נשוי (מניחה רגע בצד בני זוג שגרים יחד בלי להתחתן)

הרבה פעמים זה גם לא פסגת החברות, אלא שותפים.

וזה אומר בעיקר שזו תחנה זמנית.

וגם שלכל אחד יש עיסוקים משלו ועניינים שלו ושריטות שלו ויש פחות מוטיבציה להשקיע לטווח הארוך, להתחשב באחר (מעבר לנחמדות חברתית), לבוא לקראת....

 

מה את תעשי ותתאמצי בשביל בן משפחה לעומת חברה ממש טובה לעומת חברה סתם?

אותו דבר.

מה הדמיון בניהם?מתיכון ועד מעון

זה שונה ממש.

חיי זוגיות נועדו להיות חיים שלמים של בחירהה הדדית עם אהבה ומשיכה, מיניות וילדים.

שותפים חולקים אותה קורת גג ומקסימום חולקים בהוצאות ובתורנות שטיפה

אני אולי אדייק קצתכנה שנטעה

למען הסר ספק, אני לא מרגישה סתם בדירת שותפים עם בעלי, ויש בינינו אהבה ושותפות לחיים והכל..

אבל מה ביומיום גורם להרגיש את זה? אנחנו נגיד בדכ נפגשים איזה שעה שעתיים ביום, שנינו גמורים עייפים מהיום ומהטיפול בילד. אז במצב כזה לא כזה מרגישים משהו מיוחד באוויר, זה מאוד טכני - אתה עם הילד, אני מכינה אוכל, אתה לומד, אני מנקה... כמו דירת שותפים..

מה עושה את השגרה יותר זוגית?

נראה ליאנונימית בהו"ל

מאוד תלוי בכל זוג

כשבעלי מתעניין איך היה היום שלי, גם אם זה חמש דקות ואז ממשיכים עם הילדים - אני מרגישה אכפתיות

יש פעולות יומיומיות "פשוטות" שעושים תוך כדי, גורמות לך להרגיש אהוב.


ובאמת ממליצה גם מידי פעם לצאת כזוג ולהנות. אבל אלו פיקים

בעיניי מה שבעיקר מחזיק את זה זו השגרה, והפעולות בתוכה שמראות אכפתיות ואהבה


כןoo

השגרה יכולה לכלול הרבה זמנים של יותר שותפות מאשר רגשות של משיכה ואהבה


בעיניי זה מקסים שיש שותף לחיים זה נותן לי בטחון ושלווה


רגשות משיכה וריגוש שמורים לזמנים זוגיים

וגם לפעמים יש סתם ימים עם יותר רגשות כאלה

בלי לעשות משהו מיוחד

דווקא המחויבות לשותפות הזוהמקורית

זה מה שמחזיק את הקשר לדעתי

תחשבי שזוגות שנים רבות חיים בהעברת שרביט ושותפות מתוך מחויבות לבית הזה שהקימו, כדי לקיחם אותו. שזה מן הסתם רצון שניהם.


לפי מה שאת כותבת נשמע שאתם לא עושים הרבה דברים יחד. כמו לנקות או לבשל, אלא הכל בתורות כזה כמו סרט נע, יכול להיות שאם תתחילו לשתף פעולה גם בפעולות כאלה זה ירגיש לך אחרת

וגם, שבירות שגרה. מחוות אחד לשניה. שמעתי מפי רבנית אחת שאמרה שהרב דסלר כותב בספרו שאהבה זו נדיבות. אז מחוות של נדיבות אחד לשנייה, של מעבר למה שסוכם זה בהחלט מקרב

וגם, נשמע שאתם בלופ של שגרה שוחקת. תינוק, בעל סטודנט, נשמע עמוס. יש גם תקופות כאלה. זה מה שיפה בזוגיות ארוכת שנים. אחרי ובמהלך תקופות כאלה, למצוא את הקרבה מחדש ולהשתדרג. לשים את הביחד שלכם בראש סדרי עדיפויות. פתיחות, אינטימיות רגשית ופיזית.

אולי הרבנית אמרהדיאט ספרייט

או התכוונה לומר ששורש ותולדת האהבה היא הנתינה וכך אומר הרב דסלר ב"מכתב מאליהו".

הוא גם מספר על זוג עם ילד שהופרד בשואה והתאחד לאחר מכן. הילד נשאר רק עם אחד ההורים, לזכרוני עם האם. והיא זו זדאגה לכל מחסורו ולכל צרכיו לאורך כל הזמן הזה.

לאחר השואה, לכשהתאחדו ניכר היה שהאב אינו אוהב את בנו כשם שאימו אוהבת אותו וזאת לדעת הרב דסלר כיוון שלא עסק בנתינה כלפיו לאורך כל התקופה הזו. 

לא היא אמרה נדיבותהמקורית

האמירה על הנתינה ידועה ומפורסמת

היא אמרה שבמקום נוסף בספר כתוב על נדיבות

(האמת שיש לי אותו אבל לא עברתי על כולו כדי לאמת את דבריה)

בעלי חשב שאני איזו למדניתדיאט ספרייט
והוא קנה לי סדרה שלמה בשם מכתב מאליהו בת 4 כרכים, כשקראתי רק את הכרך הראשון (שם קראתי את מה שכתבתי) וזהו לא התקדמתי מעבר, אז אין לי מושג 🫣
גם לי יש אותההמקורית

אני ביקשתי מבעלי שיקנה לי 🤭

אבל צריך לאחוז ראש וההתקדמות איטית 

יואו איזו מלכה!דיאט ספרייט
המקורית
את בעצמך! 
המממ זמן זוגי בתוך השגרה זה חשובמרגול

כוס קפה בבוקר, או כוס תה אחרי שהילדים נרדמים

ללכת לישון ביחד זה משמעותי בעיניי (כלומר, להיכנס יחד למיטה. שלא יקרה שעד שאחד מגיע לחדר השני כבר נרדם), אפילו במובן של השיחה הקטנה על הא ועל דא.


ובנוסף, גם אם תסתכלי רק על ההיבט של שותפות בתפקידים. יש משהו בשותפות של נישואים שהיא הרבה יותר רחבה משותפות של חברות מאוד טובות.

נגיד חברות טובות יכולות להגיד - טוב, לא נעשה חצי חצי קלאסי, אני אהיה על כלים תמיד ואת תמיד על כביסה. נניח. ואז בסוף זה איכשהו יוצא שווה.


בנישואים זה רחב יותר. כי קודם כל אין לי עניין להשוות איתו. אנחנו לא צריכים לעשות את אותו הדבר.

וגם, נישואים זה קצת קיבוץ בהיבט הזה מבחינתי. כל אחד עושה לפי יכולתו ומקבל ע"פ צורכו.


נגיד, אם צד אחד בלימודים, וגם לא מרוויח כסף וגם בשגרה עמוסה בלימודים והרבה שעות מחוץ לבית.

אז ברור שהוא תורם פחות גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת טיפול בילדים, וגם מבחינת עבודות הבית.

זה לא בהכרח צריך לצאת פה שוויוני.

אם הזוג, כזוג, החליט שהלימודים האלו חשובים (מכל סיבה), אז זה מה שעושים. ושני הצדדים מתגייסים למאמץ. 

לדעתי הכי חשובאהבה.

לנסות לפתור את הבעיה שאתם נפגשים שעה שעתיים כל יום

זה ממש מעט

אני נמצאת עם בעלי פחות מזה כל יום, וזה בסדר גמןר .אמא טובה---דיה!

זה לא בהכרח קצת.

אני מרגישה שקודם כל ביומיוםשלומית.

זה כל מיני דברים שהם טיפה "אקסטרא".

למשל: אם בעלי מבקש אוכל להגיש לו יפה, חם עם סכו"ם ולברך שישבע ויהנה, להכין כוס קפה, לקנות שוקולד קטן, לבוא מאחורה לעשות קצת מסאז', וכד. להכניס בתוך הדברים שממילא עושים עוד קצת טעם אווירה.

חוץ מזה: לצחוק, סתם להריץ קצת צחוקים ביומיום על כל מיני דברים.

ובנוסף, להקפיד על דייטים וזמנים שהם בהגדרה מוקדשים לזוגיות והם נותנים בוסט של אנרגיה לכל ההתנהלות היומיומית

בעיני התשובה היא אינטימיותתהילנה
עבר עריכה על ידי תהילנה בתאריך כ"ט בכסלו תשפ"ו 1:29

גופנית כמובן, אבל בעיקר רגשית.

מה שקורה בין בני זוג במערכת נישואין זה פתיחות וכנות, באופן שאין עם אף אחד אחר בעולם. היכולת להיות פגיע, כנה ולהביא את עצמך עד הסוף.

וזה דבר שלא קשור לכמות הזמן שמבלים ביחד או לסוג הפעילויות שעושים. כל השיח בזוגיות הוא שונה באופן מהותי משיח בין חברים. זה שיח נטול מסיכות, נטול אגו וריצוי.

כמובן שאם יש הסתרה של רגשות / תחושות / מחשבות וכל אחד מנסה לרצות את השני או מפחד להביא את עצמו אז האינטימיות נשחקת עד נעלמת. ושוב, בשונה מתגובות אחרות פה, לא חושבת שהזמן הוא הנקודה כי זה לא בהכרח הגורם שהכי משפיע על האינטימיות הרגשית.

אניooאחרונה

כנה עם הרבה אנשים שאני בקשר

והשיח שלי איתם הוא שיח נטול מסיכות נטול אגו וריצוי


זה לא חייב להיות רק בזוגיות

בעיניי זה נכון וטוב לכל קשר

אני חושבתשומשומ

שהתשובה בגוף השאלה ..

שותפות מול זוגיות.

לדעתי כל עוד אנחנו רק שותפים יש שלי, שלך

כשאנחנו זוג זה שלנו.


אני חייתי במשך חצי שנה עם חברה - שותפה, בילינו יחד מבחינת זמנים הרבה יותר מאשר בעלי ואני כיום.

גם עבדנו וגם גרנו יחד, כולל שבתות וחגים (הייתי איתה בשליחות בחו"ל). ועדיין זה לא מתקרב לחיים עם בן זוג. הדאגה, השותפות, ההתעניינות באמצע היום אחד בשניה.

גם מבחינת המשק בית, הכל שלנו ביחד אין תחום שלי ותחום שלך.. כמובן כל הנושא האינטימי..

בקיצור, יש יותר הבדל מאשר דימיון 

לחי נפוחה ושן כואבתytrewq

לא קשור לפורום, אבל לא יודעת את מי לשאול...

שמתי לב שלבן ה4 אחת הלחיים נפוחה. שאלתי אותו אם כואב לו בשיניים הוא אמר שכן ושהיה לו כואב כשאכל ארוחת ערב (לא הייתי איתו בזמן הארוחה)


אני מה זה לא מבינה בזה... זה משהו שמחייב טיפול בימים הקרובים? או שאם זה עובר אז סבבה ופשוט להמשיך בביקורת קבועה? 

צריך לבדוקדיאט ספרייט
ללכת לרופא שיניים.מוריה

סביר להניח שיביאו אנט', ואח"כ יטפלו בשן.

ללכת כמה שיותר מהראהבה.

לדעתי

אפילו פרטי אם יש אופציה 

קרה לי לאחרונה עם ילד..קיבל אנטיביוטיקהמולהבולה

חשוב לפנות בהקדם כי זה עלול להחמיר ממש

אגב זה לא ממש כואב לו כי זה נפוח.כרגע שמתנפח זה כבר פחות כואב

הייתי מדברת על רופא אונליין או קופצת מיד על הבוקר לעזרה ראשונה לצילום וקבלת אנטיביוטיקה לפני שבת

רפואה שלמה!

צריך רופא שיניים דווקא?ytrewq
הייתי מתחילה בשיחת טלפוניתמולהבולה
אם את בטוחה שה משהו יתכן שילמו לך דרך הטלפון
אם את במכבי, יש להם שירות טלפוני במכבידנטמוריה
תבדקי באתר איך מגיעים אליהם.
כלליתytrewq
גם בכללית יש רופא שיניים אונליין124816
כן. כנראה דלקת שצריכה אנטיביוטיקההמקורית

ממה שאני מכירה

לא לחכות לביקורת רנדומלית. הילד סובל וצריך טיםול. הייתי הולכת איתו לחירום האמת

לבקש עזרה ראשונה של רופא שיניים דווקא?ytrewq
כן. יש דבר כזה שנקרא טיםול חירוםהמקורית

זה מיועד בדיוק למקרים כאלה, ורק רופא שיניים. זה מה שכואב לו ורופא משפחה לא מטפל בשיניים..

ולא הייתי מעבירה שבת בלי לראות רופא האמת. לא בשביל להלחיץ אני אומרת, כי שוב, סביר להניח שזו דלקת, אבל חבל שהילד יסבול כשאפשר שלא וכאבי שיניים זה סיוט

כןooאחרונה

נראה לי שכל קופה אמורה לספק תורים מהרגע להרגע לעזרה ראשונה ברפואת שיניים

זה לא חייב להיות מקרה חירום

אם יש כאבים כלשהם לא צריך לחכות לתור מסודר אלא נותנים תור לאותו יום או מקסימום יום למחרת

איך אתן מורידות חוםשירה_11

אני פחות בעד משככי כאבים ויותר בעד לתת לגוף לעבוד

אבל בלילה מלחיץ אותי לישון כשהחום עולה ואני לא בשליטה

ואני תוהה מה נכון לעשות 🤔


היא גם לא כתבה לא לאכולפשוט אני..
היא כתבה שצריך לסמוך על הגוף, ואם מרגישים פחות רעב אז באמת לא צריך לאכול.


הבאתי כדוגמה את עניין השתייה, שגם כאשר לא מרגישים צורך לשתות, זה לא אומר שהגוף ''צודק'' ובאמת אין צורך בשתייה.


ובמקום אחר הבאתי דוגמה לכך שגם מנגנון הרעב הוא לא מדויק ולא כדאי לסמוך עליו בעיניים עצומות.


השתנקות בזמן הנקהמולהבולה

התינוק שלי ממש נחנק בזמן הנקה..מניחה שזה מהזרם אבל זה ממש מלחיץ

ולא קרה לי עם אף אחד מהילדים כמו שאצלו כמעט בכל האכלה...

יש לכן רעיונות מה אפשר לעשות?

אולישירה_11

לשבת קצת אחורה לא לרכון אליו שהזרם יהיה איטי יותר?

ניסיתי וזה לא תמיד עוזר משום מהמולהבולה

אני בסרטיםנשיש לו בעיה כלשהי חלילה

למרות שכשאוכל בבקבוק זה לא קורה

לי הציעו להניק בתנוחת חדר לידהרוצה לשאול שאלהאחרונה

שאת שוכבת ושמים את התינוק עליך ליד השד והוא 'מאכיל' את עצמו לבד ואז הוא שולט בזרם. 

אולי לשון קשורה?צלולה
נראה לי שזה יכול להיות קשור
וואלה? אני יכולה לראות את זה?מולהבולה
להניק כשאת שוכבתזברה ירוקה

ואז השד מקביל אלין ולא מעליו

והזרם פחות

היה גם אצלינוחרות
עזר כששמתי אותה עלי כשאני על הבטן והיא עלי (לבדוק כל הזמן שיש נתיב אויר פתוח, אולי זה מפחיד מידי עם ניו בורן ולוודא שלא נרדמים כי אז זה מסוכן)
להישען אחורה בזמן הנקהממשיכה לחלום
רעיון מה אפשר לקנות לבחור ישיבה חרדי?ואז את תראי

בן 26

רווק

בגדול הכי נשמע לי זה ספר אבל לא יודעת איזה ולא ממש רוצה לשאול אותו...


יש לכן רעיון?

נגן מוזיקהכורסא ירוקה

שובר לגלידה שיכול לצאת עם חבר

אם הוא בקטע אז אולר

אם יש לו תחביבים אז משהו שקשור אליהם

יש סט ספרים בשם 'המשודך המתוסבך'התברזל!
סדרה קומית, דתית-חרדית, הרבה ממליצים - אני לא קראתי אבל מכירה חומרים אחרים של המחבר.
אפשר שובר לחנות ספריםמתואמת
אלא אם כן חשוב לך להביא משהו פיזי, ואז אפשר לבחור ספר גנרי כלשהו בחנות ספרים ששייכת לרשת ולצרף פתק החלפה.
אהממ פחות מהיכרותי ספר..חנוקה

אחים שלי עונים להגדרה הזו

מה ישמחו לקבל- וואו מלא.

משקפי שמש

ארנק

שובר ליציאה לאוכל (רק לשים לב שזה בכשרות המקובלת אבל בירושלים נניח יש המון מבחר)

פעם קנינו לאחים שלי מתנה כניסה לחדר בריחה הם נהנו ברמות! זה קצת יקר, לא כתבת תקציב..

אפשר שובר לאטרקציות שונות ומגוונות

אגב סוודר יפה גם יתקבל בברכה (אבל צריך להכיר גם את הטעם וגם את המקובלות)

בקבוק טרמוס איכותי (ששומר על חום באמת יותר משעה-שעתיים)

מקציף חלב לקפה.

חפתים (בחורים שאוהבים אלגנט מחזיקים קולקציה יורת גדולה מאוצר העגילים שלי)

עניבה

צעיף/כפפות

נעלי בית חמות

פיז'מה חמה

גאדג'טים לפי תחומי ענין, צריך להכיר את הבחור המדובר.

 

לידיעה- חרדים לא כל כך קונים ספרים.

ספרי לימוד- בחור ישיבה אז יש לו בישיבה

ספרי קריאה- לוקחים מספריה

ספרי עיון- זה יכול להיות שכן, אבל מאד אינדיווינדואלי כל אחד לפי טעמו מה יקנה.

מעניין מה שכתבת בסוף...מתואמת

אנחנו לא חרדים, אבל אפשר לומר שקרובים לשם (חרד"ל/דת"ל תורני), ואין דבר שישמח יותר את הבנים שלי מאשר ספרים חדשים (ספרי קודש, הכוונה, אבל גם ספרי קריאה) וגם את בעלי, בעיקרון, אבל הוא כבר למד למנן את עצמו, כי הספריות אצלנו מתפוצצות...

מה שכן, צריך לדעת מה בדיוק הם רוצים וצריכים. בעבר הייתי קונה לבעלי ספרים ולא קולעת לטעם שלו🙈 אז למדתי לתת לו לקנות לעצמו...

אבל אצל הבנים שלי - המתנות הכי שוות שקיבלו לבר מצווה היו שוברים לקנייה בחנות ספרים. הם התלבטו שעות אילו ספרים לבחור, כמו שנשים מתלבטות איזה בגד לקנות...

אצלנוoo

בעלי והילדים (חרדים) לא קונים כמעט ספרי קודש

יש להם מספיק ממה שקבלו/ קנו בעבר

יש לי ילד אחד שקונה ספרי קריאה וילד שני שלא אוהב לקרוא

אז לא יהיה לו מה לעשות עם שוברים לספרים


והמתנה הכי טובה בעיניי לבחור ישיבה חרדי היא כסף מזומן שיקנה מה שהוא רוצה

או שוברים שאפשר לקנות בהם הרבה סוגי דברים

כי זה גיל שהטעם האישי מאד ספציפי וגם אם מכירים אותו

לא בטוח שקולעים לטעם

אז זה באמת שונה מאצלנו...מתואמת

הבנים שלי ממשיכים לקנות אף שהמדפים שלהם מתפוצצים מספרים🤭

בכל אופן, הפתרון שהצעת בסוף הוא טוב לכל מי שלא יודעים מה לקנות לו🙂

יש הבדל גדול בין גיל ההתבגרות לגיל 261112
נכון, אבל אני מאמינה שזה יישאר להם גם בבגרות...מתואמת
זה פשוט עניין אישי כנראה. לא קשור למגזריעל מהדרום
חח אני גם מאדדד אוהבת לקראחנוקה

וגם בילדות

אבל ספר זה מהדברים הלא שווים לחובבי קריאה

תמיד גמרתי את הספר ביום או בלילה שקניתי אותו.

 

כן היה לנו מנוי לכל ספריה אפשרית..

אני גם אוהבת לקרוא, ודוקא מעדיפה להחזיק בביתיעל מהדרום

לק"י


ספרים טובים. כאלה שאני קוראת הרבה.

חבל רק שאין הרבה כאלה...


(ואוהבים לקנות ספרים זה לא בהכרח כל חובבי הקריאה).

תלוי איזהחילזון 123
יש ספרים שכיף שיש אותם קרוב ואפשר לקרוא בהם שוב ושוב
הוא לא כזה...ואז את תראי

לא יילך לחדר בריחה או מסעדות

מאוד למדן

לא יסתובב עם משקפי שמש

ארנק, עטשומשומ

חגורה, סוודר, מחברת, מנורת לילה  

גאדג'טים שקשורים לתחביבים שלי כמו ציור/ נגינה / קריאה 

אז משהו נחמד שקשור ללמידהמרגול

תלוי מה התקציב

אבל הייתי משקיעה בבקבוק תרמי טוב (בשביל שתיה קרה/חמה/גם וגם). אם תרצי אשלח לך המלצה.

תקני בצבע בנאלי. נגיד שחור.

משהו שלא מסובך גם לנקות.

כיף לקחת ללימודים, ולא צריך בשביל זה טעם אישי מי יודע מה.

את יודעת איזה כיף זה שהשתיה החמה לא מתקררת בגלל שהתרכזת שעה? ואפשר להביא מהבית קפה טעים ולא את הקפה-חדר-מורים שבישיבה.


או משהו אחר שקשור, לא מספיק יודעת מה מותאם לבחור ישיבה:

תיק ללימודים (צריך לדעת איזה גודל בערך הוא צריך)

סטנדר נוח ללמידה עצמה?

אם הוא מסכם/כותב לעצמו הערות אז מחברת מעולה עם עטים טובים.


בעצם, אם אוהב קפה או תה אז אפשר להביא מגוון של תה/קפה שווה. (משהו איכותי)

מתלבטת אם אפשר לעשות שידוך על סמךאהבה.
מה בחור יאהב לקבל מתנה חחחחחחח 
שעוןמחיאחרונה
אויש זה ממש אינדוודואלי... אצלנו יש חולשה איומהאמהלה

לספרים.

אין מצב שיוצאים לקניות ולא חוזרים עם ספרים....

וזה ככה ברוב המשפחה שלי.

וזה בנוסף כמובן להשאלה מהספריה של 9 ספרים לשבוע

זה פשוט לא מספק אותנו...

אין  כמו ספר חדש טרי מהחנות

 

ולפותחת-

הכי טוב זה להביא סכום כסף או שובר מתנה כמו גיפטא

אם דווקא מתנה

אז:

ארנק

מברשת לכובע- אפשר לחרוט שם

עט עם חריטה

צעיף

אוזניות בלוטוס

 

אולי סטנדר שולחן?אביגיל ##
ארנק או נגןמולהבולה
מה התחביבים שלו?דיאן ד.

מה הוא אוהב לעשות בזמנו הפנוי?

 

זה לא קשור רק למגזר, גם בתוך מגזרים לכל אינדיבידואל יש העדפות משלו.

מנסה מהיכרותי-אנונימיות

סוודר שווה

פיג'מה חורפית

סטנדר

הנקה-- לנשים בלבדחולמת להצליח

בזמן האחרון אני מניקה ויש לי גושים ענקיים, יותר מעגבניית שרי. יש דרך לשחרר אותם?

התינוקת גם לפעמים רוצה לאכול ממש הרבה, כל חצי שעה, שעה.

(קבעתי גם תור לאולטראסאונד שד לבדוק שזה לא בעייתי)

תנסיבאתי מפעם

לעסות את הגושים תוך כדי הנקה, יתכן שזה סתימות , זה שהיא רוצה לינוק הרבה זה טוב לשחרר את הגושים.

אני עושה את זה וזה לא מספיק עוזרחולמת להצליח
חלק מהגושים נשארים..
זה מפחיד אותך כאילו שזה משהו בעייתי? או שסתם מציק?באתי מפעם
רק אומרת בהנקה יש הרבה פעמים תחושה של גושים וזה בסדר. בכל אופן תמיד עדיף לבדוק שתהיי רגועה. 
ממש תלכי לרופאת הנקהצמאה

להתייעץ

ושתראה איך את מניקה ואיך התינוק יונק

מה זה רופאת הנקה? התכוונת ליועצת?חולמת להצליחאחרונה
כן זה קצת מלחיץחולמת להצליח
כי זה גושים גדולים
תחושה של לא רצויים....ללכת?מולהבולה

חמי וחמותי עושים מחר מסיבת חנוכה בבית והם גרים מאוד רחוק

אנחנו בכללי לא נוסעים לשם הרבה כי קשוח לנסוע עם כל הילדים

ממש רציתי שיסייעו לשבת כי זה הכי נוח אבל לא הסתדר כי אח אחד לא יכול להגיע וחשוב להם

שיבוא

הקטע הוא שעלינו מקשים

אם אנחנו מגיעים למסיבה זה אחרי הדלקת נרות ונגיע רק באזור 8 וחצי בערב.כלמשנה אנחנו מגיעים שכולם בקינוח!!!

אז אמרתי לחמותי שבוע שעבר שממש קשה לנו להגיע אז היא הציעה שנישאר לישון

בעלי כל חייו בתפקיד הילד המרצה של הבית. והם מנצלים את זה!!!! לו היא אמרה שקשה לה שנישן אצלה כי גם האח השני נישאר לישון..

אני תוהה לעצמי למה אנחנו אף פעם לא בעדיפות אצלה? לא מעניין אותה שאולי פשוט נחליט לא לבוא?

זה כך גם בפורים תמיד כי לא רוצה שנישאר לישון והפסקנו ללכת והיא די מרוצה , לא מתלוננת על כך.

אגב גם בשבת שבע ברכות של גיסי היא אמרה לי שובל שלא אמרה לבת שלה להישאר לישון על. (הבת גרה רבע שעה מהאולם שאכלנו בו)

מי שזוכרת היא לא הסכימה שנישן כולנו אצלה עם הילדים וגם לבת שלה יש ילדים!!! אז למה דוקא אנחנו לא????

אני כרגע תוהה האם ללכת בכללי קשוח לי ממש הנסיעה ועוד בפקקים של חנוכה עם תינוק וילדים קטנים

ועוד ביקשו שלא נבוא בידיים ריקות, זה מצחיק אותי להביא אוכל לסוף האוכל.... העיקר לומר שהבאנו

לי באופן אישי בא לא להגיע ולא לענות אם יתקשרו...למה אנחנו צריכים תמיד להגיע במסירות ייראה שלא אכפת להם בכלל

הכל זו תחושה שלי.... בעלי כמובן חושב אחרת כי הוא אוהב לרצות אתם

גם אנחיו ממש משתדלים להדליק בזמןאורי8
אבל לפי התורה יש עוד מצוות כמוו כיבוד הורים... ואם יש אחים שעובדים בבוקר ומסבך אותם להגיע מוקדם, ולא מסתדר בזאת חנוכה מכל מיני סיבות. וחשוב חהורים שיהיה מפגש משפחתי ערב אחד וחשוב גם לנו ,כי הגודל של המשפחה כבר כמעט ולא מאפשר שבתות של כולם יחד), וזה הקשר של הילדים עם הבני דודים. אז' מותר לפי דעתי ( ודעת בעלי שהדלקה בזמן חשובה לו מאוד) ערב אחד להדליק מאוחר . 

אולי יעניין אותך