יש לנו שכנה מבוגרת. אנחנו משתדלים לעזור לה כשהיא צריכה והיא מנסה לעשות דברים בשבילנו (לרוב היא לא שואלת כל כך ולכן זה לא באמת עוזר.. נגיד מביאה בגדים משומשים לילדים, אוכל שאנחנו לא אוכלים וכאלה...). באופן כללי קשה לה, והרבה פעמים היא נפגעת מדברים שאני לא מבינה (היא יכולה ממש לדבר בצורה לא נעימה בפעמים האלה ולא ממש מקשיבה) ואני צריכה הרבה אורך רוח בשבילה.
השבת היא ביקשה להגיע אלינו לסעודה, אנחנו מארחים אותה בשמחה ואני ממש שמחה שהיא מבקשת כשהיא צריכה. רק עדכנתי אותה שאנחנו כמעט ולא מכינים אוכל השבת (בכל זאת שבת הגדול.. יהיה רק מרק). היא נפגעה שאמרתי לה, כאילו אני חושבת שמה שמעניין אותה זה רק האוכל. הצלחתי לפייס אותה כשאמרתי לה שאמרתי זאת מחוסר נעימות שלי.
הבוקר היא החליטה שהיא מביאה דגים. אנחנו לא ממש סומכים עליה מבחינת כשרות... ניסינו להתנגד, אמרתי לה שאנחנו לא צריכים לאכול הרבה ונהיה מפוצצים אבל היא מתעקשת ממש ולא מוכנה בכלל בכלל לשמוע שלא. היא כבר התחילה להפגע ולכעוס מזה שניסינו להתנגד.
אוף. כאילו כל מה שאני אעשה יגרום לה להפגע..
יש לכן רעיונות מה לעשות?
השבת היא ביקשה להגיע אלינו לסעודה, אנחנו מארחים אותה בשמחה ואני ממש שמחה שהיא מבקשת כשהיא צריכה. רק עדכנתי אותה שאנחנו כמעט ולא מכינים אוכל השבת (בכל זאת שבת הגדול.. יהיה רק מרק). היא נפגעה שאמרתי לה, כאילו אני חושבת שמה שמעניין אותה זה רק האוכל. הצלחתי לפייס אותה כשאמרתי לה שאמרתי זאת מחוסר נעימות שלי.
הבוקר היא החליטה שהיא מביאה דגים. אנחנו לא ממש סומכים עליה מבחינת כשרות... ניסינו להתנגד, אמרתי לה שאנחנו לא צריכים לאכול הרבה ונהיה מפוצצים אבל היא מתעקשת ממש ולא מוכנה בכלל בכלל לשמוע שלא. היא כבר התחילה להפגע ולכעוס מזה שניסינו להתנגד.
אוף. כאילו כל מה שאני אעשה יגרום לה להפגע..
יש לכן רעיונות מה לעשות?
ביחד עם מחמאות על כמה הדג טעים ואיך היא מכינה וכו'... וגם נתתי לקטנה לאכול.
