@הפי

אז מחילה אם חוזר על דברים...

"לא תרתח ולא תחטא". כשאנחנו כועסים, אנחנו לא אנחנו. אנחנו מאבדים את עצמינו. גם אם בסופו של דבר יכול להיות ש"ילך טוב" והכל יעבור בשלום, זו פשיעה להיכנס למצב כזה שיכול להיות שנעשה דברים לא טובים. יש בידינו את המושכות, ואסור לנו להביא את עצמינו למצב שנאבד שליטה בעצמינו. וגם לא מובטח לנו שנוכל לשלוט במצב לגמרי. עצה פרקטית שיוצאת מזה, לחשוב על זה, ולחשוב על כל האמרות האלו של "כל הכועס כאילו עובד ע"ז", שעבודה זרה זה בדיוק זה, "איזהו אל זר שיש בגופו של אדם הוי אומר זה יצר הרע" (שבת ק"ה עמ' ב'), האדם מאבד את עצמו כשהוא כועס.

מה שכתבתי זה פתרון זמני/כללי. אבל ביותר פרוטרוט הרבה פעמים הכעס נובע מזה שהאדם חומד דברים. האדם חשב שזה "מגיע לו" ו"שלו" ושפתאום מישהו אחר לקח את זה, או שפתאום הוא מנוע מלהשיג את מה שהוא רצה, הוא כועס. אם אדם יבין שהכל קצוב משמים בדיוק לפי מה שהוא צריך ומה שטוב לו, ואין כל נימה נוגעת בחבירתה, אז הוא יהיה שמח. לעומת עשיו שאמר: "יש לי רב...", יש לי הרבה, ולכן תמיד התאווה להשיג עוד ועוד, יעקב אמר: "יש לי כל". יש לי הכל, את כל מה שאני צריך, ה' דואג לתת לי בדיוק את מה שטוב לי, ולכן אני שמח בחלקי ולא כל הזמן מתאווה להשיג עוד ועוד ולא מסופק ממה שיש לי. ברגע שהאדם יבין שהכל בידי שמים והכל מנוהל ע"י ה', והאדם לא יקופח, וכל דבר שמגולגל בעולם זה ע"י ה' וזה לטובתו, הוא לא ירגז ולא יכעס כשהדברים לא מתנהלים לפי מה שהוא ציפה וחשב לנכון ולטוב. (אגב, חובות הלבבות בשער הבטחון אני חושב מדבר על היחס בין הבטחון בה' לבין ההשתדלות, איך אפשר לשלב את שני הדברים בלי סתירה.....).

מקוה שעזרתי

נ.ב. זו התגובה היחידה (כמעט) שלא הגבת לה....😥

1. אכן, הייתי מודע שזה לא מעלים לגמרי את הכעס.

2. אכן זה קשה לשלב בין הדברים, אבל אני חושב שזה לא סותר. הציפייה היא מה' שימלא חסרוני, והיא לא אמורה לסתור את העובדה שהוא לקח, שינה את התוכניות. נגיד לדוגמא אדם התפטר מהעבודה. זה מעצבן קצת. אבל הכעס לא אמור להיות על הבוס, אלא הציפייה היא מה', שייתן לי עבודה. ולהתפלל אליו שיסדר עבודה. כשה"בעיה" היא מהבוס, אז הרבה יותר קל לכעוס עליו שהוא לא בסדר וכו'...אבל אם הקב"ה הוא זה שגרם שהבוס יפטר, פתאום המבט על זה הוא אחר, כי ה' רוצה בטובתינו והכל לטובה. נראה לי זה המבט שצריך להיות. ואני מסכים שקשה לשלב אותו עם ציפייה....

אכן....

בשמחה, שמח לשמוע שעזרתי....

באופן כללי מה זה כעס?
בדרך כלל כעס זה ציפיות של מהעולם, מהיקום ומהחבר'ה. אנחנו באים בציפיות, בטוחים שהכל יקרה בדיוק כמו שאנחנו רוצים ומצפים ואז...זה לא קורה.
מה שקורה אז זה שכל הציפיות שלנו מתנפצות לנו בפרצוף, אנחנו נבהלים ומתמלאים בכעס כי אנחנו מאמינים שהוא יעזור לנו לקדם את הציפיות שאנחנו בטוחים שהן נכונות וטובות.
אז בקיצור:
כעס זה לרצות להופיע רצון שמתנגש על המציאות ומתנפץ.
אז מה עושים, יש כמה דרכים לעבוד עם כעס:
א. בעוד שפרויד טוען שפורקן ליצרים זה דבר בריא אנחנו כיהודים טוענים שזה לא אז צריך להתאמץ לא לתת לכעס לפרוץ בצורה חיצונית. אפשר לכעוס בתוך הלב אבל צריך לדבר בצורה רגועה.
אם רואים שמתחילים לאבד שליטה צריך לעצור את השיחה, לעצום עיניים, לספור עד עשר, לצאת לטיול קטן עד שנרגעים ולחזור בכוחות מחודשים.

ב. צריך ללמוד לנתח את הכעס, ללמוד מה גורם לנו לכעוס וללמוד להבא להתרחק ממנו. צריך להבין שמטרת השני היא לא להכעיס אותי אלא הוא בטוח שהציפיות והרצונות שלו טובים כמו שאני בטוח בשלי ולכן הוא לא אדם רע אלא שנינו בעלי מטרות טובות.
ג. והדבר הבסיסי יותר זה להבין שהכעס לא באמת עוזר, אם נכעס גם אם ננצח בוויכוח אנחנו נפסיד, אבל גם לא ננצח בוויכוח בדרך כלל, הצד השני יכעס גם הוא או שהוא פשוט לא יגיב ולא יסכים בלב. כעס זה דבר מובן אבל לא דבר נכון
ד. יש עוד אבל אומרים שאנשים לא קוראים הודעות ארוכות אז אני אעצור כאן

אם את מרגישה תקופה שהכעס יותר נוכח בחיים שלך, אפשר להתבונן ברגש הזה. 

לאן את שואפת להגיע? עבודת המידות היא מתמשכת זה לא בום וזהו.

(אבל זה עבודה משתלמת מאוד מאוד אולי הכי משתלמת בחיים )

בס"ד

כעס הוא תגובה לרגש כלשהו שעלה בנו, למשהו שקרה, הוא לא רגש ראשוני. זיהוי הרגשות והסיטואציות שמובילות אותנו לכעס יכול לעזור לעצור אותו לפני. החכמה היא לעצור שנייה לפני שמגיעים לכעס, לנשום עמוק ולראות אם יש אולי דרך אחרת להתמודד עם הרגש שעולה בנו.

עם כל זאת כל עוד זה בטווח הנורמלי אז לקבל גם את זה שאנחנו בני אנוש ומדי פעם אנחנו כועסים. בזוגיות ובכללי בחיים צריך לדעת להכיל גם את זה.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

לא הייתי חושש מזה לשניה

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.