אבל עדיין אשריך על הרגישות..

זה לא נעים להיות במקום שדוחים אותך או לדחות אחרים.

אתה לא צריך לשאת את זה עלייך. לא הכול תלוי בך. זה שהבחורה תבכה ותצטער למרות שעשית את כול מה שצריך בצורה רגישה זה לא אחריות שלך. זה הניסיון שלה וה' נותן כוחות להתמודד.

דברים לא באחריות/בשליטה שלנו צריך ללמוד לשחרר ולהבין שיש מי שמנהיג את העולם ושהכול לטובה וכו'.

א. אתה מניח שלהגיד לא זה דבר רע. ברור שבסופו של דבר זה קשה ותהליך מורכב, אבל בסופו של דבר, חלק מבניין האדם זה כשהוא מתחשל.ברור שאנחנו מתפללים לה' שלא יביא אותנו לא לידי נסיון ולא לידי בזיון, ועדיף להתחתן על הפעם הראשונה. אבל כשקורה נסיון, ה' חשב שכנראה זה מה שנכון, וזה מה שיגלה את הכוחות שלנו ויצמיח בנו כוחות חדשים.

ב. אם מישהו יתחתן עם מישהי רק מתוך רחמים, למרות שהם לא מתאימים או שהיא לא מוצאת חן בעיניו, זה לא טוב. אם עכשיו תצא עם מישהי ותגיד לה, אני חושב שזה לא מתאים כי כך וכך, היא תבין נראה לי....לפעמים גם אי אפשר לומר הכל, אבל עצם העניין הוא שזה הכי טוב.

ג. אני רואה את זה בתור הזדמנות. היום אפשר להתחתן רק אשה אחת, ויש הלכות צניעות שצריך לשמור, ובסופו של דבר לאדם לא יהיו כמעט הזדמנויות להכיר לעומק נשים. ברור שלא לעשות את מלכתחילה, אבל בסופו של דבר, אדם קיבל הזדמנות ליצור קשר, להכיר עולם מסויים שלא היה נחשף אליו. לכן, יש מטרה גם בזה, וזה תורם לאדם לחיים. אפילו זו הזדמנות לצבור חוויות, פאדיחות וכו'....לצבור נסיון. יש המון כלים שאדם מקבל מקשר, ולכן אין מה להצטער ולהגיד, סתם היה לשווא, בסוף האדם קיבל מזה המון דברים. ושוב, אני מדגיש, זה לא שווה את המחיר, הרבה יותר "נוח" ועדיף לא להיכנס לזה מראש, אבל כנראה ה' חשב שהדברים החיוביים שבקשר הזה צריכים להיות, ולכן הוא רצה שזה יהיה, צריך להסתכל באופן חיובי על הדברים החיוביים שהיו.

ד. בכללי, כל אדם הוא מיוחד. וכל חיבור בין שני אנשים הוא מיוחד. וכל חיבור בעולם מקרב את הגאולה, כפי שהרב זצ"ל כותב באורות התורה פרק י' פסקה י"ד: "מי שקשה לו ללמוד פרטים ודברים גלויים, מפני תשוקתו העליונה לכללים ולדברים נסתרים....מ"מ (מכל מקום) צריך להתגבר גם על מניעה זו. ובהיותו כופה יצה"ר כזה, שבא ממעלה עליונה, כופה הוא את מדת הדין בשרשו העליון ומרבה בכל העולם כולו חסד ורחמים עליונים, שהם מתגלים לכל בריה, לשמח את כל המעשים, ולהושיע לכל הנדכאים, ולפתח שערי תשובה לכל הרחוקים והמיואשים". זאת אומרת, כשיש איחוד בין שני עולמות, בכך יש איחוד בין העולם הזה לבין העולם הבא, בין החול לבין הרוח, בין הגוף לבין הנשמה, בין ישראל לבין אביהם שבשמים, והגאולה מתקרבת. ואכן הגאולה זה כשאנחנו עצמינו משתנים ומתקרבים למקום גבוה יותר, שונה מאיתנו. אנחנו "מתכללים" יותר ומבינים ששורש נשמות ישראל שאנחנו חלק ממנו הוא יותר גבוה וכללי ממה שחשבנו שהוא. זו חלק מהעבודה של הגאולה. (להפוך מר למתוק ומתוק למר....).

ה"א. אנחנו בעולם הזה וזה חלק מהעניין. שמעתי בדיוק השבת דבר תורה על זה ש"קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף". הוא הביא כמה פירושים להבין את ההקבלה, מה קשה בעצם בקריעת ים סוף? ואמר, שהקושי הוא שלנו, לא קושי פיזי כ"כ, אלא קושי נפשי. חוסר הוודאות הזאת, להיכנס לתוך הים, בלי לדעת מה שיקרה. וככה גם בזוגיות, אנחנו נכנסים למערכת שלא בדיוק תלויה בנו ולא הכל בשליטה, יש פה בעסק הרבה סייעתא דשמיא. ופה מבחן האמונה שלנו, האם אנחנו באמת יכולים לשחרר, ולתת לקב"ה לנהל את העסק ולסמוך עליו בעיניים עצומות שהכל יהיה טוב?

ו. מבחינה מוסרית, וודאי שאין פה בעיה, שהרי כל דייט הוא על מנת זה שאם לא יהיה טוב, אפשר לומר: "לא". זה לא מוחלט כמו חתונה, זה בדיוק הפואנטה.

ז. זה כמו לבנות בניין ואז לא להמשיך לטפח אותו אלא לעבור לבניין אחר. גם אם הבניין הראשון לא גמור, ובקושי עומד על תילו, והבונה ישכח ממנו, בסופו של דבר הייתה פה יצירה, היה פה משהו שהיה ונותר. שמעתי שכשאדם התאמץ להוריד רעיון מסויים לעולם, אז אחרי לאנשים אחרים יהיה הרבה יותר קל להוריד אותו. לדוגמא, אחרי שהרב זצ"ל עמל בהשגה של לימודי האמונה, הוא השאיר לנו, הפשוטים, את האפשרות להבין ולהעמיק באמונה הרבה יותר פתוחה. כך גם פה, לפעמים עצם זה שבנינו פה משהו הורדנו משהו לעולם, פתחנו דלתות. הבניין הזה לא לשווא.

מקווה שתצליח....

הבנתי שפעם היו מעדיפים להתחתן ולהתגרש מאשר לפוצץ לפני חתונה ושהצד השני יתבייש

ככה קראתי בכמה סיפורים/

בכל אופן, ברור שהיו גם פרידות זה מבאס אבל מה אפשר לעשות. 

ירבו כמותך.

(ובאמת כמה לבבות שבורים אפשר  לשאת, וכמה שברים של הלב שלך אפשר לשאת, ואיך מתוך כל השברים האלו אמורים לצמוח נישואים..........)

יבש פה לאחרונה.

(וירוק מדי)

כל פגישה שזה לא זה כואב לי ממש בלב , שקשה לי להעביר לה תהודעה או להגיד לה את זה

ולהגיד תאמת, אני ממש מקנא באנשים שהתחתנו עם הבנאדם ה1 שפגשו וזה בסוף היתה היא

החיים כאלו לא הוגנים שזה מדכא אותי :/

זה באמת לא נעים, וזה לא משהו שאנחנו אוהבים לעשות.

אבל -

אתה לא נושא את זה עליך, היא נושאת את זה עליה. כל עוד אתה עושה את זה בצורה נכונה וראויה, אז זו היתה ההחלטה שלה לנסות להיפגש מתוך ידיעה שיכול להיות שהיא תפגוש גבר שהיא תרצה בו והוא לא ירצה בה.

אז בעצם אתה לא רוצה לתת לאף בחורה הזדמנות לזכות בך, כדי שהיא לא תתאכזב חס וחלילה?

זה היפך ההיגיון.

(ומה אתה חושב, שכשמכירים בצורה טבעית אין אכזבות??)

למה הקב"ה מעביר אותנו את זה? עד שמעיזים לקוות שיש סיכוי ואז הכל נשבר

אדם, גם אישה, מבין את ההשלכות של מה שהוא עושה.

יש מי שהתפלל על כך שהקב"ה יעזור לו במהרה להתחתן כדי שלא יפגע בבנות. אולי באמת יש חובה הלכתית להתפלל על כך, אם כבר.

ו"לא מתלהבים משטויות"...

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה