יקרות.. שאלה על בן חמש וכבר מתחדשת בניק חדשמשתגעת*
משתגעתתתתת
בן חמש
חמוד, מצחיק, לב חם
ילד דבש
אוהב לעזור
מצחיק עם הברקות קורעות
באמת מותק

ו.. מרביץ... מלא .
אוף הנקודה זה לא דווקא ההרבצות כמו החוסר משמעת או שהוא לא מבין סיטואציות
יש לו קטע שכאילו הכי כיף ביחד כל הילדים בשיא הנחת ויושבים מפטפטים ופתאום משתגע. זורק עליי איזה כיסא קטן.
כאילו מהההה
מה מה
'מתהפך עליי' כזה..

מרביץ חזק. באלימות
ואני כל הזמן מנסה לשנן לעצמי 'לא מחנכים נגד אלימות- באלימות' אבל פה ושם מפליקה לו

אוףףףףףף
מה עושים
מה עושים?

הוא מאתגר אותי בטירוף...
כאילו ביחד עם המתיקות יש לו יציאות שהורגות אותי...
איזה עבודת מידות אמאל'ה ואבאלה ....

מנסה להבין מה זה. יוצאת איתו לזמן איכות. בעלי לומד איתו. שיא המשקיעים. וכאילו אין... אין קשר בין ההשקעה לתוצאה .
אוף
שוב, הפערים האלה בין ההתנהגות שלו א' (מתוק נסיך רגיש לאחיות שלו) לבין התנהגות ב' (צועק מרביץ מעצבן בכוונה מתחצף)
הם פערים קשים ומרגיזים...

עצות חברות??
וואי מומו100 רואה שפתחת שרשור באותו ענייןמשתגעת*
אחות לצרה (לב)
@מומו100
בהצלחה לשתינו חחחמומו100
לא הייתי אומרת פעריםEliana a
ילדים יש להם טבע כזה פעם ממש חמודים ופעם...
פשוט לעבוד אתו על משמעת ולהיות עם סמכות
כשמפליקים לילדoo
אין שום אפשרות ליצור איתו תקשורת טובה ולבנות איתו הרגלים ותהליכים, כי הדבר הכי חשוב בהורות ובחינוך זו הדוגמא האישית ואם את מרביצה זו הדוגמא האישית שלך.
תודה נשמה זה בול היסורי מצפוןמשתגעת*
והורים שמצליחים להמנע מלהפליק.. וואלה מעריצהמשתגעת*
לי אישית זה קשה מאד
אני לא חושבת שיש כאן מה להעריץריבוזום

אני חושבת שזה עניין של נקודת מוצא. כיצד התנהגו אלייך כילדה? האם זה משהו שנצרב בתוכך כלגיטימי ביחסי הורה-ילד, או כגבול אדום בוהק? (אולי חוץ ממה שחווית כילדה יש עוד השפעות...) 

את מי כן ראוי להעריץ? מי שעקר מתוכו מידה רעה. מישהו שהיה רגיל לפליקים... והפסיק. היתה כאן בפורום מישהי שהעידה על עצמה שהיתה רגילה כן לתת "פליקים", והחליטה שזה ממש אסור והתגברה על זה במאמץ גדול עד שזה נהיה בל ייראה אצלה בבית. זה אפשרי לשנות, וזה הכרחי לשנות, וזה מה שראוי להערצה. מאחלת לך שתצטרפי אליה ותהיי גם ראויה להערצה, בע"ה!

תודה ריבוזום 💕 דיוק חשובמשתגעת*
אני יכולה לשתף על עצמי- שבעבר קרה לי כמה פעמיםמתנות-קטנות
שפשוט לא עמדתי בזה בסיטואציות קשוחות וסוערות..כשילד הרביץ לאלים או לי והשתולל ולא הקשיב ושיךוב עם עייפות שלי אז כן קרה שזה הגיע לשם

בתכלס
זה עשה רע
לילד
והאמת שהעיקר עשה רע לי.

ואני מדברת על ארועים נדירים ממש. ברגיל לא היה קורה.

עם הזמן עברתי תהליך של הורות אחרת בכללי
לומדת המון על הורות במשך השנים
וגם כלים לעבודה נפשית עם עצמי


לגבי פליקים
אין זה פשוט יצא מגדר אופציה
מבחינתי
בכל מצב
לא משנה מה
אני אלך וארביץ לקיר
אני אסגור את עצמי בחדר ועדיף שיצרחו רגע לבד
אבל מבחינתי זה עבר לרשימת האין מצב בעולם נקודה.

לא כי לילד יהיה מזה טראומה
אולי גם

כי אני לא רוצה להיות אמא שמדברת בשפה כזאת
אף פעם
קודם כל בשביל עצמי

בעיני למקד את הסיבה בעצמי
יותר אפקטיבי מאשר תאוריה חינוכית על מה עושה לילד

זה גם חלק ממשמעותי
אבל זה בעיקר גורם לנו להרגיש אשמה ומצפון
ואשמה ומתפון
לא עושה שום שינוי בחיים

אבל לימוד
הבנה
החלטה
ויצירה מראש של פתרונות אחרים למצבי קצה

זה כן יכל לעבוד

תשאלי את עצמך בזמן רגוע
איך לדעתך את יכולה להתמודד אחרת בזמן אמת
באופן אחר שבו תרגיישט טוב עם עצמך?

איך תפרקי את הכעס והתסכול שאת מרגישה?
ממש ליצור מאגר אופציות לשלוף בעת הצורך

איך תבהירי לילד את חומרת המעשה?

בכלל שכאמור אני מכירה את זה מעצמי שזה היה אופציה
אני לגמרי חותמת על 2 דברים

זה טעות ולא נכון אף פעם נקודה.

וזה אפשרי לחלוטין לא להגיע לשם.נקודה.

אגב את התרגול האמיתי עושים על הדיבור שלנומתנות-קטנות
שלא יהיה אימפולסיבי בחינוך ילדים

כמה שמתרגלים יותר לא להגיב מהבטן
ולפתח מודעות למה אני מרגישות-חושבות בזמן אמת
ככה מצליחים לעצור
להמתין קצת
ולדבר ממקום מושכל ובוחר

כמה שמתרגלים את זה
זה נהיה השפה שלנו הטבעית

אז אימפולסיביות במכות
היא די הופכת למשהו מאוד רחוק וכבר אין את הדחף אפילו
כי אם במילים לא מדברים מהבטן
אז בטח לא בפליקים
מקסים התהליך והשיתוף שלךoo
וואו תודה על שתי התגובות האלה!!! מלמדות המון!אוהבת את השבת
למדתי המון תודה!
מסכימה ממשאמאשוני
כתבת יפה.
ההורה לא צריך להגיע לנקודה הזאת קודם כל בשביל עצמו.
וזה מתחיל עוד קודם באיתור המסלול והטייה של התסכול לנתיבים אחרים.

לא פשוט בכלל ולא מובן מאליו, אבל אפשרי אם לוקחים זאת כמשימה מספיק חשובה.
מהממת תודה רבהמשתגעת*
קוראת שוב.... ממש תודה לך . מדהימה. מרגש ששיתפת ומהמם שעברת כזה תהליך עם עצמך
תוכלי לשתף קצת מה כן עובד לך?אני10
אנחנו לא בגיל הרלוונטי עדיין, אבל יצא לי לתהות לגבי זה.
בתור ילדים קיבלנו מכות חינוכיות. לא הרבה ולא טראומטי, זה פשוט היה שם כשהגדשנו את הסאה.
לא יודעת אם יש לי התנגדות מהותית לזה אבל כן הייתי רוצה בלי קשר להבין איך אפשר להבהיר דברים בלי זה.
יש ילדים עקשנים, או שלא מוכנים לוותר, או שלא מקבלים את מה שאת אומרת, לא חשוב מה, או שמסכנים את עצמם.
ודיבור פשוט לא עוזר.
רואה את זה על ילדים בסביבה שלי. הם לא מקבלים מכות, אבל גם לא הופכים ליותר ממושמעים או מקבלים, ובתור צופה מהצד אני תוהה אם הייתי בסיטואציה - איזו תגובה יכולה להתאים ועדיין בגדר דיבור בלבד.

בעיקר בלהבהיר לילד את חומרת המעשה, כי אף פעם לא חשבתי על מכות כאמצעי לפריקת תסכול
בעיקר עובד לי מה שתארתי בהודעה השניהמתנות-קטנות
ללמד את עצמי
להסתכל מלמעלה על ההורות שלי
הכוונה
לחשוב
להתבונן
ללמוד את הילדים
לחשוב על ההתמודדות של כל אחד
החוזקות של כל אחד
הצרכים של כל אחד
הקשיים של כל אחד

ולנסות לחשוב איך אני מובילה אותם קדימה
איך אני מחזקת את הילד ב..
איך אני מעצימה
איך אני רוצה להתמודד עם..

לחשוב על עצמי מולם
מה אני רוצה להיות עבורם
איזו אמא אני חולמת להיות
מה אני צריכה כדי להצליח
ומה מפריע לי
ומה מקפיץ אותי ולמה ואיך אני יכולה אחרת

הכוונה
99 אחוז מהעבודה
היא לא בזמן סיטואציה

ובגלל המודעות
הסיטואציה לא מפילה אותי מהכסא (לא תמיד מצליחה כן?)
ואז גם התגובה שלי לא מהבטן ולא נבהלת

את החינוך אני עושה בזמנים רגילים
כשיש ארוע סוער שמצרחך תגובה- אני אגיד את המסר
כן בטון חמור אפילו צועק אבל בשליטה שלי

זה מעדה ממש חמור מה שקרה עכשיו! אנחנו לא מרשים בשום פנים להרים יד!
אם יש בעיה - פותרים אותה רק במילים


אין לי ציפיה לשינוי מיידי בהתנהגות
העיקר שהתהליך יעבוד

זה בסדר גם לומר לילד שלא נרגע תלך לחדר להרגע כדי שלא ימשיך לפגוע באח שלו נגיד

אבל כשאני לא מופתעת התגובה יותר מושכלת

כי אני רגועה שהמסר יועבר בהזדמנות אחרת
תודה על הפירוט!!אני10
מענין כי תמיד חשבתי שלשלוח לחדר זה עונש בהרבה יותר כואב ומשפיל מסטירה.
אבל זה לא הנקודה

ממש תודה לך. הלוואי ואצליח 🙏
יש לי ילד שפחות מקשיבoo
(בן 12) אבל יש לי קשר מצוין איתו, רוב התקשורת שלי איתו מכילה, נעימה, מכילה הומור, עם שיתוף רגשות ורצונות מצד שנינו, עם המתנה לשיתוף פעולה מצידו.

מה קורה כשהוא לא מקשיב?
אם זה משהו לא קריטי אני מקסימום אגיד/ אבקש שוב ואם לא יקשיב אז לא.

אם זה משהו קריטי, אני אחזור על האמירה/ בקשה שלי מס׳ פעמים עד שהוא ישתף פעולה.

בגלל שיש לנו קשר טוב ובגלל שכמעט ואין לנו תקלים בתקשורת, לא קורה שאין שיתוף פעולה מצידו בדברים הקריטים.

את בן ה3 שלי אני מלמדת לשתף פעולה מגיל 0, עם אותה תקשורת שתארתי למעלה.

כשהוא מתקשה להרדם, אני לא אוסרת עליו לצאת מהמיטה או עושה התניות, אלא מספרת לו על הילד שלא רצה לישון ושואלת אותו מה אפשר להגיד לילד הזה, ככה אנחנו יוצרים שיח לשיתוף פעולה.

ככה אני עושה איתו בכל תחומי החיים, בלי התניות בלי עונשים בלי פרסים בלי צעקות בלי כעסים, אך ורק שיח נעים.
גם אצלי משהו דומהnorya
ואני יכולה לשתף שכשאני ובעלי הבנו שאנחנו משתמשים בכוחניות מול אחד הילדים הבנו שאנחנו צריכים לעשות שינוי. פנינו להדרכת הורים (שאנחנו תכף מסיימים) בשיטת "איכה" וקיבלנו כלים של מה *כן* לעשות. זה מאוד עוזר לי כי זה לא מציב אותי במצב של חוסר אונים במצבים מורכבים.
ועכשיו אנחנו כבר מרגישים שאנחנו יודעים להתמודד עם מצבים מורכבים, ודווקא מחפשת איך לשפר את האימהות שלי בזמני שגרה.
יקרהעלה למעלה
ייסורי מצפון זה ה- דבר שגורם לבעיות עם הילדים
את אנושית, וגם אם קרה לך להפליק לילד, הכל בסדר!
כולנו בני אדם ויש מצבים שמביאים אותנו לקתה ומפה אנחנו צריכים לראות איך משפרים את המצב שיהיה יותר נעים.
אבל רגשות אשמה וייסורי מצפון זה פשוט דבר שמגיע מהנצרות, ביהדות יש תשובה. מודה ועוזב ירוחם.
ייסורי מצפון שלנו גורמים לילדים שלנו רק להתנהג יותר גרוע, וכן התודעה שלנו האמהות ממש משפיעה על ההתנהגות של הילדים שלנו
ממליצה לך מניסיון אישי
לעבוד על כך שלא יהיו לך ייסורי מצפון, לחבק את עצמך, לראות איך את לא מגיעה למצבי קצה
ובע"ה כבר המצב ישתפר!
יש לך גישה נהדרת אבל את ממש מגזימהשמש בשמיים
עוד אין לי נסיון, הבן שלי כמעט בן שנתיים... אבל ההורים שלי בהחלט הפליקו לנו מדי פעם בילדות ויש לנו תקשורת נהדרת ויצאנו מחונכים בהחלט (אפילו שלפעמים הרבצנו אחד לשני) בתודעה שלי כילדה סטירה מההורים הייתה כואבת, מעליבה, מכעיסה אולי, אבל לא התפרשה כאלימות. אנחנו לא על אותה סקאלה בכלל, להורים מותר לחנך את הילדים שלהם ולילדים אסור. נקודה.

מסכימה בגדול עם הגישה שלך יותר מהגישה שלהם, אבל את לדעתי ממש מגזימה עם המצפון שאת מעוררת פה אצל אימהות, אפשר לתת פליק מדי פעם לילד והכל יהיה בסדר. ואפילו הילד גם מתחנך מזה לומד גבולות.
גםoo
אם לך הפליקים לא פגעו בקשר עם ההורים, זה לא אומר שהם לא פוגעים.

לי זה פגע בצורה משמעותית בקשר עם ההורים.

וזו בדיוק מטרת התגובה שלי, לעורר מודעות. אני כן חושבת שכל פליק הוא בעייתי והלוואי ואמנע אותם מילדים ע״י התגובות שלי.
אני מסכימהנעמי28
בעיקר כי אני לא מאמינה בעונש באופן כללי,
ובחינוך מתוך כעס.
לרוב המכה תהיה מתוך כעס וחוסר אונים שלנו, לא מתוך רצון לחנך.

אבל קורה לי, אני לא מלאך.
הכי אבסורד היה לאחרונה שהגדול שלי כעס ובעט באוויר ובטעות פגע בקטן.
נתתי לו מכה קטנה (אף פעם לא כואב) ואמרתי לו ״אצלנו בבית לא מרביצים״🫣
שמש בשמיים תודה רבה שאמרת את זה!משתגעת*
מסכימה איתךקורדיליה

לא צריך להעמיס סתם על רגשות האשם שגם ככה אוכלים אותנו.

היא כותבת שזה לא לכתחילה אצלה, זו לא השיטה שלה,

לפעמים זה קורה והיא לא שלימה עם זה, אז לא צריך להעמיס עליה עוד

אני גם לא חושבת שזה גורם נזק כשזה לא שיטתי, והשאיפה היא נגד זה

אנחנו לא מלאכים..

יותר ממה ההורים עושיםאפונה
משפיע מה שהם מרגישים.
אם ההורים שלי חשבו שפליקים זו דרך מוצלחת לחנך ילדים, ומידי פעם הם החליטו שהילד צריך עכשיו לקבל פליק, זה הרבה פחות הרסני מאשר מצב שבו ילד מצליח להכניס את ההורה עד כדי כך שההורה יוצא מויסות, ונותן לילד פליק מתוך מקום של חוסר שליטה.

באפשרות הראשונה ההורה מוביל, באפשרות השניה ההורה נגרר. הנזק לקשר בין ההורה והילד גדול - ובסופו של דבר הקשר הזה הוא הדבר הכי חשוב בחינוך.
מסכימה ממש!אמא טובה---דיה!


איזה דיוק חשוברקלתשוהנ
אניoo
קבלתי מכות משני הסוגים, ממש לא הטריד אותי אם זה היה מאובדן שליטה או מהחלטה ׳שקולה׳, בשני המקרים זו היתה פגיעה, השפלה, מחשבות ורגשות שליליים כלפיהם.
זה לא היה חינוך בשום צורה, זה היה אילוף, הייתי מאולפת כראוי לעשות מה שצריך/ שדורשים/ שמחליטים בשבילי.
לקח לי הרבה שנים לעזוב את האילוף ולבנות את עצמי מחדש.
חיבוק.. לא מובן מאליו שהצלחת לעשות שינויילד בכור
תודה לךoo
מסכימה לגמרי שמותר לתת מכה קטנה מידי פעם בתוראמא טובה---דיה!

חינוך!

לא מצליחה להבין מה יכול להיות חינוך באלימות?ילד בכור
וכן פליקים זאת אלימות
אם פליקים זה חינוך ולהורים מותק לחנך את הילדים אז מותר להם גם לקלל את הילד?
לא אומרת שהורה הוא מלאך, בכלל לא
אבל לא לחשוב שכשאנחנו מרביצים או צועקים או מאבדים את זה אנחנו מחנכים דגולים

ממש כואב לי לקרוא את התגובות האלה..
אני ממש לא מסכימה..מקום בעולם
אז מה אם נורים מחנכים? אין לזה שום לגיטימציה להגיע בצורה אלימה.
וכן- כאפה זו אלימות.
כדאים כלים להגיבאחינועמית
אז יש חוסר אונים לא פשוט ולפעמים ככה זה יוצא.

אני מדברת גם על הילד וגם על ההורים...
נשמע ממש מתוק! ופשוט קצת התנהגות של בן...אוהבת את השבת
עבר עריכה על ידי אוהבת את השבת בתאריך כ"ז בניסן תשפ"ג 11:03
הוא הבן היחיד אצלכם?
לזרוק עלייך כסא זה לא לגיטימי
וצריך להבהיר שזה קו אדום

אבל להציק קצת לאחיות שלו יכול להיות 'הוא פשוט מדי פעם מוציא ככה אנרגיה . .. ואולי אם לא תתרגשי ותתעצבי מזה אז זה לא יזיז לך?
את מבינה מה אני מתכוונת?

או שאולי לא הבנתי אותך?
כן הוא הבן היחידמשתגעת*
לפעמים קשור ללפרוק אנרגיה ולפעמים ממש לא (קשה לי קצת להסביר אבל ברור לי שזה לא תמיד קשור) תודה על ההתייחסות לשאלה!
איך הוא פורק תסכול?ילד בכור
איך אתם מגיבים לבכי? מאפשרים? משקפים רגשות? נותנים מקום לפורקן ולהתנחם בכם? הוא צובר תסכולים והוא צריך להוציא אותם, ככל שהם יצאו יותר בבכי ככה הם יצאו פחות באגרסיביות
אפשר להוציא אגרסיות גם במשחקים במהלך היום, מלחמת כריות, להרביץ לספה ביחד.. מה שזורם
יוצא לכם להשתמש הרבה באיומים? אם לא תעשה ככה אז לא תקבל את זה, אם אתה לא בא איתי אז אני הולכת.. כי זה יוצר הרבה תסכולים ויכול להיות שככה הוא מוציא את זה
זה כזה על קצה המזלג.. לא יודעת אם מתאים לכם
בכל מקרה מזדהה עם הקושי, הכי קשה לי מכל האתגרים זה כשהבן שלי מרביץ
אני חושבת שאת מפרשת לא נכון את כל הסיטואציהאמאשוני
כלומר את האמא ומכירה היטב את הבן שלך,
אבל להגיד על ילד בן חמש שהוא מרביץ באלימות?
בשביל להגדיר משהו כאלימות צריך כוונה, להבין את ההשלכות של המעשים.
לא נראה לי שהוא מבין מה זה עושה לזרוק כסא..
אולי זאת דרך שלו לפרוק תסכול? להוציא אנרגיות?
הוא ילד בן יחיד שלך?
אולי הציפיות שלך ממנו לא תואמות את מי שהוא?
אולי לשבת לפטפט בנחת בשבילו זה לא מתאים, אולי הוא צריך יותר קצב?

אני שואלת כדי לנסות לדייק איפה הפער,
כי הוא נשמע ממש ילד טוב ומחונך,
ושההשתוללות שלו יושבת על משהו שלא טוב לו.

מציעה לך קודם כל ללמוד על הורות מקרבת. להפריד בין התנהגות לצורך.
להבין כשהוא "מרביץ בכוונה" כשהוא "צועק"
מה הוא בעצם צריך?

זמן איכות זה נהדר, אבל לא בהכרח שזה דווקא מה שהוא זקוק לו ולכן זה לא עוזר.
תנסי לשחזר אולי אפילו להסריט ולראות מה קודם להתפרצויות אם תגלי דפוס קבוע יהיה לך יותר קל להבין ממה זה נובע.

יכול להיות שהוא רעב/ נגעו לו בדברים/ הוא משועמם, יכול להיות מילון דברים.

אגב זה גיל שאפשר להתחיל להזמין חברים/ להתחיל חוגים/ אופניים בפארק וכד'. גם מתאים עכשיו עם שעון קיץ
יכול להיות שזה ירגיע אצלו משהו.
תודה אחשוב על זהמשתגעת*
מרגישה שלא מספיק הצלחתי לדייק
אנסה לחשוב עוד

תודה @אימשוני חיכיתי לך פה בשרשור
בשמחהאמאשוני
אם תרצי לשתף פה עוד, נוכל לחשוב איתך יחד עוד.

בכל אופן עוד משהו קטן שנראה לי חשוב- מבחינת הגיל זה לגמרי תואם גיל, שבגיל הזה הצרכים משתנים, הילד משתנה, אבל הוא לא יודע להגיד מה הוא רוצה. הוא גם לא יודע להסביר לעצמו שהוא צריך משהו. ולכן הדרך שלו להוציא החוצה, היא כמו שהוא מגיב.

ודבר שני, אם את מרגישה שעובר עליו משהו מעבר, כדאי לשקול טיפול רגשי.

ואם את חושבת שהוא צריך ללמוד שליטה עצמית, תחשבי על לרשום אותו לאומניות לחימה.

זה ככה כמה כיוונים נוספים שעלו לי.
מנסה...פרצוף כריתאחרונה
באמת בעיה..
א. עם הגיל בעז''ה יעבור..שנה שנתיים..אז לא לדאוג יותר מדי
ב. שעמום לדעתי- יש לו אנרגיות מטורפות אז הוא משתעמם יותר מהר - צריך יותר תעסוקה מגוונת- חברים,בימבה, קורקינט, לצייר, יצירות, לרוץ ,ליסוע לפארקים וכדו' כרוח הדמיון הטובה עליך 😎
ג. אולי להגיד לו שאם יום שלם נגיד או כל אחה''צ- שעתיים נגיד ( או טווח זמן יחסית קצר-הוא לא מרביץ או לא זורק וכו'- מקבל משהו שווה?
פעם אחת בלבד, ולראות שזה ידרבן אותו בעזרת ה'?
צימרים ביו"שבוקר אור

לא הכי קשור אבל אשמח לעזרה ממי שמכירה מניסיון.

מחפשת צימר בגוש עציון או בשומרון, לא בגבעה נידחת

נעים, מותאם לזוג+3 ומקבל אשראי😁

ואם כבר- מה חשוב לברר על צימר? בחיים לא סגרנו בעצמנו 😅יודעת שצריך לבדוק מה יש שם מבחינת אוכל, מה עוד? בריכה פחות רלוונטי לנו

יש בבית חגי אחד מתוק ממשפצלשהריון

יש לזוג ונראה לי גם למשפחה

אולי קוראים לזה חברותא

ויש גם בעותניאל אחד ממש כיף

תודה! האזור שפ קצת מלחיץ אותי משןם מהבוקר אור
לא רציונלי, אבל זה מה יש
יש ביצהרמתיכון ועד מעון

צימרים על ההר

מקסים

יש באש קודש בקתה בכרם, יש בה בריכה שווה ממש...(למרות שזה לא רלוונטי לכם)

יצהר זה לא קצת גבעה?😅בוקר אור
אבדוק את זה
זה לגמרי ישוב!מתיכון ועד מעון

אבל הוא באמת יחסית "בעומק"

הנוף מהמם

חח ממש לאשלומית.
אני מכירה בעפרה, נקרא קדם עפרה, חמודאולי בקרוב
תודה! בודקתבוקר אור
בדרך כלל אין אוכל בצימרמתואמת

אפשר לשאול מה יש בו שמאפשר הכנת אוכל (קומקום חשמלי, כיריים... אם יש כלים אז חשוב לוודא שיש הקפדה על כשרותם).

אם אתם צריכים - אז לבדוק שגם יש אפשרות של מיטות נפרדות בשבילכם או מזרן נוסף...

מכיוון שאתם באים עם שלושה ילדים מן הסתם תעדיפו שני חדרים נפרדים, אז תבררו גם על זה.

וכמובן - לקבל המלצות על הניקיון של הצימר... וגם על הבטיחות שלו מבחינת ילדים - חשוב מאוד!


אנחנו היינו פעם אחת בבית ההארחה של הר ברכה. פשוט מאוד-מאוד, אבל לנו זה הספיק.

מעבר לזה היינו עם הילדים רק בצימרים בצפון, אז אין לי המלצה... (ועל אחד מהם אני לא ממליצה🤭)


בהצלחה ותיהנו!

כן הכוונה להכנת אוכלבוקר אור

היינו בהר ברכה, מחפשים משהו יותר מפנק

תודה על הנקודות שכתבת!

היינו גם שנה שעברהמתיכון ועד מעון
בסבלט בכוכב השחר והיה מוצלח, אבל לא זוכרת פרטים 
אממ פחות זורם לנו סבלט..בוקר אור
תודה
יש באלון מורהשלומית.אחרונה

משהו ששמעתי ששווה, נראה לי ביקב כביר

גם בבת עין יש כמה צימרים טובים 

מישהי מצאה פיתרון לבחילות בהריון? עדיף משהו טבעימעיין34
תנסי כדורי ג'ינג'ר (ויש נוזיקס, שזה בשילוב עם בי6)יעל מהדרום
קולה ובייגלהKayom
ויטמין b6פרח חדש
יש מקרים שאין ברירהמוריה
אלא לקחת בונגסטה. ואם זה לא עוזר אז מוסיפים גם זופרן.
זה באמת עוזר? עכשיו הקאתי 3 פעמים ואני רק בהתחלהמעיין34
ויש לי אירועים משפחתיים בקרוב שאני צריכה להתנהל רגיל

איך עושים את זה?

לפעמים זה עוזר. לפעמים קצת עוזריעל מהדרום
לק"י

בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.

לי זה עזר.מוריה
לקחתי עד הלידה 🙄
תפוחים ירוקים!!! פחיות לימון ותות, קרקריםפומלה
לאכול משהו קטן כל כמה זמןים...
אני מסכמת כי הכל מתקבל בברכה, מאתגר לימעיין34

ג'ינג'ר , b6 (או שילוב של שניהם),

קרקרים/בייגלה(=נשנושים יבשים),

קולה,

בונגסטה/זופרן(=תרופות אם אין ברירה)

ארוחות קטנות

קרח/מאכלים קרים

תפוחים ירוקים/פחיות לימון (=חמוץ)


כל דבר נוסף שעזר לכן אשמח לשמוע, אין לי מושג איך אשרוד חודשיים לפחות ככה עם תינוק בבית ב"ה

גם עזר לי יוגורט 3 אחוז שומן ביחד עם נקטרינות/פומלה
עבר עריכה על ידי פומלה בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 21:25

אפרסקים/כל פרי שבא לך

ומוסיפה קינמון ודבש

וגם קוטג' עם נשנושים זעתרפומלה
והמלצתי על הפחיות לימון תות של שוופספומלהאחרונה
כי זה בול חמוץ אבל עם טיפה תות וזה ממש טוב
אני חייבת לקנות ולהתאים דיאפרגמההריון ולידה

אבל מבירור שעשיתי עולה 650 שח הייעוץ ועוד 390 הדיאפרגמה!! אין לי אפשרות כלכלית

הוצאתי הון על מניעות במהלך השנתיים האחרונות וכל דבר הסתבך וכרגע זאת הברירה היחידה!!

מה עושים?? 😩😭

כואב לשמועהמקורית

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים


 

 

 

אבל אני כבר עכשיו שנתיים אחרי לידההריון ולידה

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

אבל אחרי זה עדיין תצטרכי שוב מניעההמקורית

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

מנצלשת- מחפשת מתאמת רגישה ועדינה בירושליםאביגיל ##
זה באמת יקר.. אני גם הןצאתי את זה עכשיו...אוהבת את השבת

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...


תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו


וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...


יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...


בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

המתאמות כן ממליצות על שימוש עם קוטל112233445566

להגנה מירבית

משנה מאוד!ממשיכה לחלוםאחרונה

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

זה באמת יקר וזה מבאס112233445566

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

 

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

 

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

התלבטות הריון נוסףקפצתי לבקר

שבוע טוב!

בזמן האחרון יש לי המון מחשבות על הריון וילד נוסף, אבל זה נורא מפחיד אותי

אני כמעט בת 36, בעבודה סופר תובענית, עם ילדים בבית, ורקע של הריונות מורכבים/ בסיכון/ אשפוזים וכו'

לא יודעת איך הכל יכול ללכת ביחד.

עכשיו אני בטרפת של עומס אין סופי, להכניס עוד הכבדה כזו, ואז בעז"ה עוד תינוק חדש עם כל הטלטלה לבית, נורא מפחיד אותי.

מצד אחד מבינה שהחלון הביולוגי הולך ומתכווץ, מצד שני חוששת מאוד מקריסה מעומס. לא רואה שום מקום בחיים שאוכל להרפות להוריד שם לחץ, ולא יודעת איך אוכל לשרוד הריון בסיטואציה הזו. מצד שני- להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל.

אשמח לשמוע את דעתכן, איך משלבים הכל יחד בעומס החיים.. 

נשמע לא פשוט וזו באמת החלטה לא קלההרמה

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

שאלה תאורטית - אם בעוד 3 שניםהמקורית

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?


לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

בעיני העבודה היא השיקול המשני פהרוני 1234

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

מסכימה. התייחסתי למה שראיתי לנכוןהמקורית

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

קודם כל את עדיין צעירהפרח חדש

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.


מנסיוני ככל שעולה הגיל ההריון יותר קשהנירה22

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לא כמה שנים. אבל שנה שנתיים לא חושבתפרח חדש
שזה מאוד משנה
התלבטות קשהדיאן ד.

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

 

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

 

סתם מניחה כיוון קיצוני- למה להתפטר זה לא הגיוני?אוהבת את השבת

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..


לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....


אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

מצטרפת לאוהבת א השבתשלומית.

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

מצטרפת לאמירה שלךבשורות משמחות

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

זה לא הגיוני בין היתר כי הריון לא תמיד מגיע בהזמנהאורוש3
ואז נגיד אם יש המתנה של כמה שנים, מה אז? 
אפשר להתפטר גם רק אחרישלומית.
שנכנסים להריון, לא לפני ...
ואם יש ימי מחלה אפשר לנצל אותםהמקורית

לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל

מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון

את תתפטרי בשביל עוד תינוק? או תורידי משרה?ממתקית

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

את רק 36ים...

תעשי מה שנכון לך לעכשיו ואין

עוד שנה שנתיים, זה לא נורא לחכות.

מכניסים לנו לראש שהפוריות והפוריות והפוריות, בפועל אן אין משהו מסויים שצריך לחשוש ממנו ויש לך ילדים. אז אין מה לדאוג כל כך.

גם אם יקח קצת זמן להיכנס להריון, זה יגיע

אני נכנסתי להריון בגיל 39 אחרי כמעט שנתיים בלי מניעה ובדיעבד טוב שזה לא קרה לפני. סתם היינו מעמיסים על עצמנו. היום שהבנים כבר גדולים, הרבה יותר קל להתפנות לתינוקת

קפצתי לבקר יקרה!!אוהבת את השבתאחרונה

קוראת עכשיו את השרשור בנחת

ומקווה שלא הרגשת מותקפת...


חיבוק בכל מקרה על העומס הפסיכי...

האמת בלי קשר נשמע מטורף..

אבל אני טיפוס שחייבת נחת אז לא אובייקטיבית...


בע"ה תהיה הצלחה בכל והחלטות טובות!!


ורק לסייג שממש לא התכוונתי שצריך להתפטר,

אלא יותר ניסיתי להציע להיות בראש של פתרונות "אמצע" מחוץ לתבניות.. כי כולנו בסוף חושבים בתבניות.. בני אדם...


שוב בהצלחה גדולה בכל!

❤️❤️❤️



ממליצות על טרמפולינה לתינוק של עד 9 קילו לגיל 6 ח'פלפלונת
כלומר אם הבן שלי בן חצי שנה משתלם לי לקנות טרמפולינה של עד 9 קילו? בגיל ארבעה חודשים הוא שקל כמעט שבע קילו
קודם כלאיזמרגד1

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אמור לאכול בזה כי לא יושב.. ומתי שוקלים 9 ק?פלפלונת
הבנתיאיזמרגד1

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

רעיון טוב. תודהפלפלונת
מותר להושיב לאכול בכסא אוכל לזמן קצוב גם תינוק שלאאמהלה

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

 

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

 

עדיף.להאכיל בטיולון.. הטרמפולינה לרוב נשכבת מדיאוהבת את השבת

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה


בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...

לא.המקורית
אני השתמשתי בטרמפולינה בגילאים קטנים יותר מחצי שנה
לא חושבתתוהה לעצמי
לנו טרמפולינה של עד 9 קילו התאימה בערך עד חצי שנה
לא צריך טרמפולינה בכלל בכזה גילאני נשארת אני
שימי במשוח הוא ילמד לאט לאט לשחק לזחול...כל אחד והקצב שלו אבל בשלב הזה בחיים לא השתמשתי בטרמפולינה.. מחודש עד 4-5 חודשים גג
תודה לכולן. עזרתן לי.פלפלונת
לאשלומית.
גם הטרמפולינה של ה9 קילו היא פיצית ממש ובעיניי נוחה רק לתינוק שהרגע נולד, אפילו שמותר עד 9 קילו 
לא יודעת מה זה עד 9 קילו אבל הבן שלי בטרמפולינהשמש בשמיים

עכשיו בן חצי שנה ואני בהחלט משתמשת בטרמפולינה, גם זה כרגע הכיסא אוכל שלו (אבל זה אני בשאיפה לקנות לו אחד מתאים לגיל חצי שנה) וגם לפעמים אחרי הנקה נניח הוא עדיין צריך קצת זוית כדי לא לפלוט או בזמנים אחרים שהוא לא רגוע על המשטח ובטרמפולינה כן. מאמינה שנשתמש בה עוד לפחות חודשיים.

הוא כבר מתהפך?אמהלה

אם זכור לי נכון יש הגבלה עד שהתינוק מתהפך

הוא מנסה בטרמפולינה אבל אפשר לחגורשמש בשמיים

הוא כזה תופס את הצד של הטרמפולינה וחצי מתהפך אליו (בנסיון לאכול את המוטות שלה, זה הגיל שכל דבר בודקים דרך הפה) צריך לזכור לחגור אותו, לא יצא לי שהוא התהפך שם ממש אבל גם אם כן, הטרמפולינה שלנו די יציבה אז היא לא תתהפך איתו.

האלה של ה9 קילו ממש פיציותשלומית.אחרונה
הרגיל לדעתי עד 17 קילו ובאמת זה ממש נח 
רופאת נשיםאבןישראל

אולי מפה תבוא הישועה?

מחפשת רופאת נשים נעימה להוצאת התקן באזור שומרון/ מרכז אפשר גם בנימין ירושלים , שיש לה תורים או שמתפנים לפעמים תורים ואפשר להיכנס מהיום להיום.

תודה

איזו קופה?שלומית.

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

לאומיתאבןישראל
שכחתי להוסיף. תודה
שילך בקלותאוהבת את השבת

ובשעה טובה!

לא מכירה..

הילה הוכלר בכוכב השחרלפניו ברננה!
לי יצא להשיג אליה תור מביטול של יום קודם..
כדאי להתקשר למרפאה ואז המזכירה רושמת לעצמהלפניו ברננה!
וחוזרת אלייך אם מתפנה. היא ממש חמודה המזכירה שם..

ממליצה112233445566
ד"ר בת חן עמיראנונימית בהו"ל

מקבלת בקרני שומרון בימי חמישי אחרי צהריים ובעמנואל בימי שלישי (אולי גם בחמישי בבקרים).

אם אין תור פנוי, תתקשרי למרפאה ותבדקי אם יש אפשרות להגיע, לפעמים זה עוזר. 

ד''ר תמר צורעוד מעט פסחאחרונה
מקבלת באריאל.
מניקות- איך אתן ישנות?אור10

מקווה שטוב יחסית

אבל השאלה היא טכנית

עם רפידות? אולי בלי חזיה?

איך אתן מנהלות את הנזילות וכו

אניDoughnut

כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:

Buy Black/Cream - מארז הכולל 2 חזיות הנקה והיריון ללא תפרים וללא ברזלים, סדרת Ultimate Comfort from Next Israel

כנ"ל - בתחילת ההנקהשומשומ
בהמשך שכבר אין טפטופים ישנה בלי …
כנ"לשמ"פ
לחצי שנה הראשונה 
כל פעם איך שנוח לימדפדפת

בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות

לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי

עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי

אניניגון של הלב
גוזיה קלילה ונוחה בלי קרסים ורפידות
כשממש לא היה באלי חזייהאנונימית200
שמתי מגבת מתחת לחולצה. ובכללי פשוט החלפתי חולצת פיג'מה כל יום
בתקופת נזילות עםאוהבת את השבת

ממש שלא אוהבת עם

מעדיפה לנסות להסתדר עם גופית ספגטי שקצת תתמוך

הכי אוהבת טישרט

אני לא מצליחהעוד מעט פסח

לישון עם חזייה. ממש לא נוח לי.

הייתי מגלגלת חיתול בד ושמה מתחת לחולצה, שיספוג טפטופים.

ובאמת מחליפה פיג'מות בתדירות מאוד גבוהה.

גם אני ככהאוזן הפיל
עם גופיית הנקה ורפידותמוריה 7
חזיה נוחהרקאני

בלי ברזלים

ועם רפידות

אבל אני ממש בהתחלה מאמינה שבהמשך כשיתאזן אני אשן בלי

ובאיזה גיל של התינוק מפסיק הטיפטופים?אור10

מרגישה שהרפידות לא טובות לי, סוגים שונים בהחלפה גבוהה, מגרות.

וכשאני בלי חזיה אלא עם גוזיה נדמה לי כאילו אין גבול לשד לתפוח ולהתמלא עוד בחלב.

בקלות נהיה לי דלקות...

טוב מתעודדת מהתשובות ללכת על נוחות ולצפות למאזן ייצור חלב ...

תודה לכולן!

אצלי מלידה ללידה הפסיק יותר מהרהשם שלי

אצל הגדולה, בהתחלה שאבתי ונתתי כתוספת להנקה. כנראה שזה גרם ליותר מידי חלב, והיו לי מלא נזילות. בהמשך היא התחילה לישון לילות שלמים, אז זה גם גרם לטפטופים בלילה.


אצל השני היו בהתחלה טפטופים, אבל זה התאזן יותר מהר. ואתם השלישית עוד יותר מהר.


אצל הקטן, בהתחלה רק שאבתי ולא הנקתי בכלל, ולא הייתי צריכה בכלל רפידות הנקה.


לא מפריע לי לישון עם חזייה.

אז בתקופות של טפטופים, ישנתי עם חזייה ורפידות.

וגם אחר כך המשכתי לישון עם חזייה.

אצל הגדולה בהתחלה הייתי שמה גם חיתול בד כדי לספוג את כל הנזילות.

בהתחלה עפ חזיה למרות חוסר הנוחות המשוועהשקט הזה
או אם ממש לא נוח לי אז עפ חולצת דרייפיט וחיתול בד מתחת לחזה בזמן ההנקה.

כשמתאזן מפסיקה עם החזייה

בכל מקרה בהתחלה התינוק לידי פולט מלא אז הכל נרטבשמש בשמייםאחרונה

אני תמיד ישנה עם חזיית הנקה בלי ריפוד ובלי ברזלים של נקסט (וגם הולכת איתן ביום יום) בהתחלה כשהיו טפטופים גם שמתי רפידות כדי לא להיות רטובה, אבל כאמור, זה לא עזר כי היונק הקטן שלי היה תינוק פלטן ממש וכל לילה היינו רטובים שנינו וגם כל הסדין והציפית שלי...

הגבר- שר החוץ האישה- שרת הפנים -מה דעתכן?אני נשארת אני

יש כל מיני -דינמיקות זוגיות


יש כאלה שטוב להם התנהלות כזאת שהאיש הוא שייך יותר ל''בחוץ''..לעשיה בחוץ מכל סוג.מעשית-כלכלית-ערכית-חינוכית-תורנית-צבאית-...וכו....

וטבעי להם שרוב הזמן הוא בחוץ והאישה לרוב מחזיקה את הבית-אולי גם עובדת אולי לא..תלוי בזוג


ויש כאלה שמחפשים יותר שותפות הדדית כזאת ונוכחות יותר משמעותית לש הגבר בבית ובילדים וכו..


מבין אלה...

1.מה מדבר אליכן ברעיון?

2. מה המציאות שלכן בפועל?

3. איך היתן מרגישות אם היתן מתחתנות בידיעה שהאיש שותף אליכן לסוג דינמיקה שמתאים לכן..וחיות ככה נשים...ואז מגלות..שבעצם כל השנים הוא ניסה לרצות..אבל בעצם הוא רוצה וצריך משהו אחר..וחולם על דינמיקה 'ונה לגמרי..שאתן לא מזדהות איתה בכלל..

מה עושים אז? איך  מרגישים? איך נפגשים?


וסתם הגיגים בנושא


קשה לי להבין האמת חשיבה של גברים בנושא הזה

לא מבינה למה סבבה להם שהם יגשימו חלומות ויחיו חצי כמו רווקים.. והאישה תחזיק עבורם את הבית והאחריות הסזיפית ביום יום..

נכון אם היא ממש זורמת על זה ושמחה בזה מצוין

אבל

לא תמיד רואה שזה המצב

סוג לש מה אני אעשה ככה הוא..


אשמח לתובנות

יפה. נכון.אונמר

אולי יעניין אותך