היום החלטתי לאזור אומץ ולהתחיל את העדות של סבתא רבא, וכבר בהתחלה היא מספרת שזה היה פרק שהיא זכרה בע''פ. כשמנגלה ימ''ש לקח ממנה את אמא שלה, ושאר הנשים מנעו מסבתא לרדוף אחריה, היא ניסתה להציל אותה בעזרת הפרק תהילים, והיא ניסתה וניסתה וכל פעם התבלבלה ולא הצליחה להגיע לסוף. עד שנפטרה בשיבה טובה ב''ה הלכה עם רגשות האשם האלו, שלא הצליחה להציל את אמא.
וזהו. הייתי צריכה לשתף איפשהו.
בעז''ה מחר, בזמן של הצפירה, אני יודעת איזה פרק תהילים אני אגיד.




