תלוי איפה הולכים.. אם זה ברחוב - מתרגלים ללכת בצורה שלא מניחים את כל המשקל בבת אחת (במיוחד שחיים באזור עם בניה) אלא סוג של הליכה זהירה וקפיצית יותר עם גישוש כלשהו, יש משטחים שזה יותר כואב ויש פחות, הליכה יחפה ביום -  יש משטחים רותחים ממש

אבל אני משערת שאפשר להגיע לדרגת חספוס שזה לא מפריע.

אני ספציפית לא מזדהה כיחפה, אבל מדי פעם יוצא לי (בלילה שאני חוזרת מאירועים ואין לי כוח ללכת על העקבים)

גם בבית מבריק.

חוץ מהמקלחת רק בבית,

ולעיתים רחוקות כשאני ישן.
 

קודם כל זה הרבה יותר נעים. ושנית, בבוקר כפות הרגליים קופאות!

(ניסיתי פעם אחת בחורף לפני שנים שהיה קפוא)

הוא כשהן נושא שנשאר בין האדם לעצמו.

בהליכה יחפה מרגיש לי חוסר מהותי, כמו ללכת בלי כיפה.

וכן, אני ישן עם גרביים גאה.

בבית, כפכפים בלי גרביים, לא על הרצפה...

גם בבית אני תמיד אשים נעלי בית. הרבה יותר נוחות מנעליים רגילות, ועוד יותר נוחות מלהיות יחפה.

בחוץ אין מצב בעולם.  (אלא אם זה בחוף הים כמובן)

אני באמת אוהב להיות יחף לא מאיזה סיבה מיוחדת סתם זה פשוט סבבה

דיי מתחבר למה ש @אנמונימי אמרה

ואני כבר שנים לא נפצע.. חוץ ממסמר שום דבר לא יכול להכנס ברגל שלי נראלי

@מבולבלת מאדדדד את לא קצת מגזימה? חחחח

לא שלי. של מישהו אחר

שבישיבה באמצע הלילה דרך יחף על מתכת...

ואני מנסה לשכנע את @ekselion שלא כדאי ללכת יחף...

פעמיים דרכתי יחף על עקרב עוקצן צהוב(הסוג הכי מסוכן בארץ) ופעם אחת על נחש ואני עדיין חיי ומבסוט זה לא באמת מסוכן כמו שזה נשמע

ומה כזה נורא בקצת מתכת?

שלא הולכים יחפים!!

(הוא מוציא אותי קצת לתרבות רעה. אני חולצת נעליים בגינה🤫🤫)

מי צריך נעליים 

זה מסוכן אבל!!

מרשה לך סנדלים אבל. אתה לא חייב נעלים.

(נכון שהאישור שלי הכרחי?)

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)