ב"ה
אז מה, גמאתם מאלה שהקשר באמת היה רציני ומרגישים בוגרים לחלוטין?
וואלה, אשריכם.
אני אגיד לך דוגרי, אתה נעול עליה. וכן..זה אולי טעות.
אני אגיד לך בדיוק למה.
כשהייתי בגילך, בן 17, הייתה לי חברה שנה מתחתיי.
צדיקה, מדהימה. בעלת מידות. פשוט..ואוו. רציני.
היינו בקשר שנה וחצי, ב"ה לא נפלנו בנגיעה, אבל כן, זה היה קשה. כ"כ קשה.
כן התבטאנו בדברי חיבה אחד לשני כי באמת א-ה-ב-נ-ו. נקשרנו אחד לשני, ממש.
כך שבטוח חשבנו שזה זה.
אני זוכר שהיתי נעול עליה. הייתי בטוח שזו היא.
אני כ"כ אהבתי אותה. אתה לא יכול לדמיין עד כמה, אני לא אשקר, כל פעם שהיתי רואה אותה.
כל פעם שהיתי מדבר איתה, כל פעם שהיתי איתה. היה קשה לי, ואומר לך אחי, כמעט נפלתי בנגיעה.
זה קשה. כ"כ.
אחרי שנה וחצי החלטנו. לנתק קשר לגמרי.
אתה מבין? ניתקנו בשיא האהבה. וזה כ"כ כואב. אבל, מה לעשות. חייבים לעשות מה שטוב באמת.
אז חשבתי שאני לא אצליח להמשיך להתמודד, לא אצליח להתקדם.
ות'אמת, בחודשים הראשונים היינו עדיין בקשר באסמסים.
אבל אחי, באמת. אני אומר לך דוגרי, מרוב שהאהבה ביננו הייתה עצומה,
והיינו בגיל שתכלס, היא לא תתחתן וגם אני לא, לא היה לנו לאן לנתב את האהבה.
וזה דבר נורא. יש אהבה, אין מה לעשות איתה.
אתם, נפלתם. כן. שזה קצת יותר גרוע וחייבים לנתק. אין שום סיבה להישאר.
בטח לא עכשיו.
עכשיו מעשי,
אתה בטוח שאתה בוגר. היא בטוחה גם, יכול להבטיח לך.
אם תשארו ביחד, תכאיבו לשניכם מכל הבחינות.
אתם נקשרתם, כן? אתם לא שמים לב,אבל אתם נבנים ביחד, אתם מתחילים להתאים את עצמכם אחד לשני כבר.
ו..זה לא טוב. ממש לא.
אני לא אתחיל להגיד לך שכל אחד צריך לבנות את עצמו, אבל אם אתה באמת אוהב אותה- תשחרר אותה.
תן לה לגדול. לפרוח. היא עדיין ילדה. תקלוט את זה. ילדה.
והיא עוד שניה בת 16. בכלל. אתה הורס אותה. בין היידים שלך. אתה אפילו לא שם לב.
תן לה להשקיע בלימודים. תן לה להיות היא באמת. תן לה זמן לעצמה.
היא זקוקה לזה. ואתה, חוסם אותה. אני מבטיח.
אתם חייבים לנתק קשר. זה קשה. אבל זה הכי בטוח לשניכם. מכל הבחינות.
לא טוב קשר עכשיו וזהו. אתה לא נותן לה להתמודד עם דברים שהיא צריכה עכשיו כי אתה נמצא.
ואותו דבר לגבייך. היא חולשה שלך. ואל תיתמם. תהיי דוגרי מול עצמך.
אתה יודע שזה לא טוב. אתם לא הולכים להתחתן עכשיו. נכון?
אז בשביל מה לסבול מאהבה? בשביל מה?
בשביל מה להכאיב לעצמך ולה?
נפלתם כבר, הצעד הכי טוב זה לנתק. לגמרי.
אחי, אני אומר לך מכל הלב, אני התנסיתי בזה.
ועכשיו, אני ב"ה בשיעור א', המשכתי באמת הלאה.
כי באמת לא יכלנו להמשיך את הקשר. אבל כן, נשארה צלקת.
אני יודע איפה היא, יש לי את המס' שלה, לפעמים אני מת לדבר איתה, להתקשר אליה.
לפעמים אני רוצה ליפול, אני רוצה. זה קל.
אבל לא. אסור. אני רוצה שהיא תגדל.וכן, אולי זו לא היא. אולי.
אולי זאת הייתה אהבה של נעורים, אני עדיין לא יודע.
אני מחכה, אני מחכה שהיא תגדל.
אחרי שירות לאומי בעז"ה נבדוק, אם עדיין אנחנו רוצים.
אבל לא להיות נעול. בחיים לא.
אמרתי לך, כשהיית בערך בגילך היית נעול, ודברים משתנים.
רגש זה לא הכל בחיים. צריך שכל. והרבה.
אל תתן לרגש להוליך אותך. תחשוב באמת.
עליך. ועליה.
והכי חשוב, תהיה כנה מול עצמך. זה מה שהכי חשוב.
ואנחנו כן רוצים להתחתן,ואנחנו כן אוהבים מאוד אחד את השני,אהבה של פנימיות..של הכרה טובה של אחד את השני.לא סתם אהבה...
