זה באמת סבל לא הגיוני, וזה נמשך ונמשך וכל שניה מורגשת...

את בטח מכירה כבר את כל ההמלצות להקלה...

ראית את החוברת של קבוצת סימפוניה עם כל אנשי המקצוע המומלצים?

חיבוק ענק

אז נוסעים להורים. מרגישה פשוט נכה. אתמול קפצתי פה לרופאת משפחה כי הייתי צריכה כמה הפניות ומרשמים והיא ביקשה לבדוק אותי ידנית, היא אמרה שהיא לא מבינה איך אני עומדת בכלל. יופי. אני גם לא מבינה. ולמה לא הוצאתי שמירה. כי אני סטודנטית, והכל בירוקרטיה במדינה הזאת וזה סתם חסר טעם😒 תודה נשמה!

למרות שזה מביא שעמום נוראי, לפחות אין דרישות שצריך לעמוד בהם, גם לשבת על מיטה וחצי לשכב עם מחשב לא אפשרי למשך זמן ארוך.

אוףףף

מקווה שיהיה שבת טובה לפחות אצל ההורים

כל יום אורך כמו שנה

אבל באמת שזה נגמר בסוף

❤️❤️❤️❤️

לא מסוגלת לחשוב על לעבור את הסיוט הנורא הזה שוב.. אוף

ניסית אוסטאופטיה? זו ממש הצלה!! ולא תמיד טיפול אחד מספיק.. בעיניי זה ממש חיוני, כדי שתרגישי טוב ותוכלי להתנהל בצורה נורמלית..

וגם בעז"ה שבלידה תוכלי לשלב תנועתיות איך שנח לך..

ובכל מקרה, גם אם תקחי אפידורל תבדקי כבר עכשיו את הגבולות שאת יכולה לעמוד בהם מבחינת טווח התנועה של הרגליים

כי באפידורל אין תחושה, וזה חלילה עלול להזיק אם מפסקים, מזיזים יותר ממה שהגוף מסוגל

עוד חיבוק גדול!!! ♥️♥️♥️♥️♥️

אני יולדת בזירוז. אז כנראה שאקבל אפידורל

תבדקי עד כמה את מסוגלת לפסק בשכיבה על הגב ועל הצד

מהידוע לי אלו שתי התנוחות שמאפשרים ללדת עם אפידורל..

וגם חשוב שתיידעי את הצוות הרפואי. כדי שבבדיקות הפתיחה וכו יהיו עדינים וסובלניים יותר

תמונה וסרטון שמראים שאין צורך בפיסוק גדול כדי ללדת, ומדגישים מה כן ומה לא לעשות.

קיבלתי את זה מדולה לפני הלידה עם סימפי.

אם תירצי אשלח לך בפרטי כי זה לא עבד בפורום

ובנתיים אוסטאופטיה. זה ממש מציל

כדאי גם עם אורטופד.

לא יודעת כמה מרווח יש לך בעצם,

אבל מכירה לפחות אחת שפרקה/ שברה את האגן במהלך הלידה עם סימפי, ושהיה עדיף לה קיסרי על המצב הנל..

והבירוקרטיה, איכסה איכסה איכסה!!!ץ 

למה אין הכרה והבנה למצב הזה למה?!

שמטפלת במקרים כאלה... אתן פרטים בפרטי אם בא לך .

חיבוק!

עד עכשיו.. או שלא עזרה והמצב נהיה רק יותר גרוע מעצמו..

שלחתי חך.

בהצלחה רבה!

בס״ד

(ואם את שומעת שירים מוקלטים בעומר, שולחת לך לאחרי ל״ג בעומר, עוד שנייה)

את מטפלת בזה? 

אבל ואי שמעי הזמן עףףף לפני רגע ממש היית בהתחלה 

מתרגשת ❤️❤️

תודה מותק

זה נורא קשה פתאום באמצע החיים להפוך למוגבלת.

את ממש אלופה

ומקווה שהחודשיים יעברו מהר!

אין אפשרות עכשיו להוציא שמירה ולתת לגוף לנוח קצת?

סטודנטית, ורוב הזמן באמת לומדת מהבית..

אני עם דמעות פה. 

אין, זה קושי בל יתואר. 

חיבוק יקרה! עוד חודשיים ירגע, אחכ שוכחים.

קשוח הדבר הזה..

לא חוויתי את זה אבל יש לי ממש דמעות בעיניים מהתיאורים שלך!

את סובלת.... ואני רק יכולה לשלוח לך חיבוק!!!

תודה! 

אם תרצי פרטים על אוסטיאופטית שממש עזרה לי ב2 הריונות אוכל לשלוח לך באזור הדרום.

ומעבר לזה מה שהסבירו לי ועזר לי לעבור את סוף ההריוןעם כאב בגדר הנסבל זה שהרצועות חלשות ולכן מה שחשוב זה לחזק את השרירים של כל המעטפת של רצפת האגן (לא רק תרגיל קיגל אלא הייתי עושה סקוואט ומכווצת את השריר של רצפת האגן תוך כדי נשיפה  החוצה בכל פעם שמתרוממת. והרמת אגן גם עם כיווץ בכל פעם שעולה ונשיפה החוצה ממש עד שהאוויר יוצא והבטן מוחזקת פנימה כאילו לכיוון הגב.

מקווה שההסבר הובן.

וגם בכל הרמה של חפץ לכווץ את רצפת האגן להחזיק את השרירים במקום.

לי זה עזר כל פעם שתרגלתי הרגשתי פחות כאבים באותו יום.

מעבר לטיפול של אוסטיאופטית שעזרגם לכאב של הדלקת שנוצרה 

שלצערי חזרו חי למה ימים 3 חודשים אחרי הלידה..

זו ממש היתה האימה

מה שהוסבר לי שבהנקה הגוף עדיין מפריש הורמון שגורם לריכוך הרצועות ולכן חשוב לעשות כיווץ של רצפת האגן בכל פעולה של מאמץ ובכללית לחזק

וגם אמרו לי שזה קשור מאוד לגמישות יתר במפרקים שיש לי.. אבל לפי מה שאני יודעת ההתרחבותהיא בעצמות של האגן..

גם לי אמרו שיש קשר לגמישות יתר בינתיים מה שאני מבינה אחרי 3 הריונות עם סימפי' שהריכוך של הרצועות מאפשר תזוזה שלא עצמות האגן וחוסר איזון כשאני מכווצת אני ממש מרגישה את האגן נאסף למקום.

דבר נוסף שאצלי החמיר ממש את הכאב זה שימוש ברגליים לדחוף להזיז דברים . והליכה מהירה. 

נראה לי שאני במצב טוב. לפני ההריון הייתי מאוד בכושר ועשיתי המון תרגילי שרירים וכו'.. התחלתי את ההריון הזה מאוד חזקה פיזית.. ומבחינת רצפת האגן גם.. לא הייתה לי שם איזושהי חולשה בכלל להרגשתי, להפך.. והייתי רצה 7 ק"מ באופן קבוע ועושה אירובי ופילאטיס.. אז אם הייתה לי חולשה שם נראה לי שהייתי מרגישה.. לא? 

הנקודה שזה לא משנה אם רצפת האגן חזקה אלא שצריך להמשיך לחזק את החלק שמקיף את האגן כשמכווצים את רצפת האגן תוך נשיפה החוצה מרגישים את ההידוק של השריר שמקיף את האגן בטן תחתונה גב תחתון ולמטה. אני חושבת שהנקודה היא שעצם הכיווץ בזמן הפעולות מחזירות את האיזון לאגן. קשה קצת להסביר את צורת הכיווץ אבל זה לא רק תרגיל קיגל.

בכל מקרה לי זה מאוד עזר להבין שכשכואב לי זה סימן ששכחתי לכווץ ולחזור לתרגל הרמת אגן תוך כיווץ (30 חזרות ביום).

בסוף בסוף בחודש תשיעי אבל או בגלל שרמת הפעילות ירדה או בגלל ירידת העובר והתרחבות האגן בסוף כבר היה לי ממש קשה כל שינוי תנוחה...אז זה כבר לא עזר ולא היה לי כוח לנסות כלום. 

זה סיוט הדבר הזה!! משהו שעזר לי בנוסף לכיווץ של רצפת האגן הלכתי לאימון לנשים בהריון והייתי קשובה למה שמתאפשר וזה נתן לי חיזוק לשרירים האחרים ולמצב רוח בנוסף שיש שרירים שעובדים מצוין גם עכשיו.

הכאבים האלו שכל תזוזה כואב לקום ללכת גם לשבת כואב לשכב להתהפך כל תזוזה של הרגל מרגישה כאילו העל מתפרק שם.

נשמע שאת בבית יושבת הרבה כשאת יוצאת להליכה או עולה מדרגות זה תמיד כואב? כי בהריון כל עוד דאגתי שיהיה לי סיבה לזוז למרות שכאב לי זה שמר על רמת כאב סבילה ברגע שנשארתי בבית הרגשתי צניחה בתפקוד עד הלידה .

זה בנוסף לטיפול המקצועי.   

אבל במהלך היום באמת יושבת הרבה..

מקווה שתרגישי טוב יותר ❤️

נראלי שיש החמרה משבוע 28 אאלט אני ממש הרגשתי אתזה.. עכשיו אני בשבוע 31 והכל נהיה בילתי נסבל עמידה שכיבה ישיבה כבר כמעט לא משנה...

אני לא יודעת מאיזה איזור את אבל יש אוסטואופאט שממש אומרים עליו שהוא קוסם קוראים לו מיכאל סנהדרין מנתניה, כמה חברות שלי המליצו עליו שטיפול אצלו הציל אותן (אני גם מחכה לתור אצלו) אם תרצי אשלח לך מספר.

המליצו לי כבר על כמה נשים שהן גם קוסמות לפי השמועה.. אנסה ואחזור לספר חח.. תרגישי טוב נשמה❤❤❤❤

אבל יש שם גם אוסטאופטית אישה שהיא ממש מומחית ברמות בכל הנושא של הריון והכנה של הגוף ללידה, הצילה אתי ממש עם סמפוליוזיס ועוד מצבים שונים בהריונות.

זה ממש ממש הצלה, בעיני שווה השקעה גם מרחוק.

זה פשוט להחזיר את העצמות למקום או את מה שזז להחזיר את הגוף לאיזון הנכון וזה ממש הבדל שמים וארץ, הלפני ואחרי. 

תודה רבה

אני יכולה לתת מספר באישי, לא יודעת אם שייך לכתוב על גבי הפורום.

בע"ה ישועת ה' כהרף עין

תלכי לדר גיל פומפ. הוא המציא טיפול לזה.

חיבוק ענק!!

מה בדיוק הוא עושה?

@חצילוש הוא נותן זריקות שאמורות להעלים את הכאב לגמרי

מכירה מישהי שפעם אחת קיבלה זריקה אחרי לידה (היה לה קשה מאד גם אחרי הלידה) והעלים את כל הכאב

קיבלה בהריון אחרי - עזר לכמה ימים בודדים

יש נשים שעוזר להן,

אבל כמו כל טיפול אחר לסימפיזיוליזיס - מאד אינדיבידואלי ואין דרך לדעת מראש מה תהיה התוצאה אצלך

איך אני מפחדת להגיע לשלב הזה... שאפילו לשירותים צריכה עזרה...

תרגישי טוב!!

מעריצה אותך

איזה קשה!!

אמנם לא מכירה מקרוב, אבל מההכרות שלי עם היפראמזיס אני יודעת מה זה אומר תשעה חודשים של סבל שאתה רק רוצה שייגמרו ופשוט לא מבין איך תעשה את זה שוב ..

❤️❤️❤️❤️

אוףף מעצבן!

גם לי זה מוחק מלא אותיות וקופץ ממקום למקום באמצע המילים והמשפט.

זה באמת ככ קשה!!!

גם בחוברת של הסימפיות הן כותבות שם שמאוד חשוב למצוא מה עוזר להתמודד לפני ההריון,

כי כשהכאבים תוקפים ככה כבר אין דום ראש לחשוב על שום דבר....

אבל כמובן שיכשיו זה כבר לא רלוונטי לך

אני ממש זוכרת שהגעתי למצב הזה כמו שאת מתארת בשבוע 20 בהריון האחרון ואז נפל לי האסימון שאני לא יכולה פשוט לשרוד עד הסוף אז אני חייבת למצוא דרך להקל על עצמי-

ואז התחלתי את המסע לנסות למצוא מזור לתופעה...

אז כתבו לך כאן הרבה דברים מקסימים..

אתן את הטיפים שלי-

שעוזרים לי כרגע

1. כפית כורכום עם קצת פלפל שחור בבוקר ובערב, מכניסים לפה ואז שותים מים ואז שוקולד  (צריך לבדוק אם אפשר בהריון)

2. לא לשטוף רצפה בשום אופן, עדיף גם לא לנגב/לטאטא

3. תמיד שמטים את הגו קדימה, לכופף ברכיים. שמיד העומס ירד לברכיים. ולא לאגן.

4. עדיף שלא תשטפי כלים (אני לא יכולה להימנע- אז כל פעם שים רגל אחת מכופפת בתוך הארון שתחת לכיור)

5. תמיד לשבת רק על מושב גבוה שהאגן גבוה יותר מהברכיים. גם באוטו לשבת על משהו, נגיד על בוסטר. משמעותי מאוד.

6. להימנע ממדרגות ככל האפשר, זה מגביר אאת החוסר איזון.

7. לא לדחוף כלוםםם עם רגל אחת, בכלל להימנע מפעולות של מאמץ עם רגל אחת

8. תוספים חשובים- סידן, מגנזיום, ויטמין די. 

9.אני גם לוקחת צמחי מרפא נוגדי דלקת וזה מאוד מאוד מקל עלי...

10. לישון תמיד עם כרית בין הרגליים, הכח למעלה שאפשר..

חוץ מזה

שמות של נשים ששמן הולך לפניהן בטיפול- 

כירופרקטיקה- רק דר' ברודי, אגדה מהלכת, וזה תחום מאוד פרוץ אז היא היחידה שהייתי מעזה ללכת אליה

פיזיותרפיה- עדי בן דוד, שש ברג, לאה טנא.

והייתי מתייעצת לפחות טלפונית או שואלת בקבוצת הסימפיות למה לשים לב תוך כדי הלידה, כדי שלא יהיו נזקים חס וחלילה..

ומה שלמדתי בהריון האחרון שזה עבודה עבודה אבל בסוף מוצאים מה שמקל ואסור לסבול ולסבול בלי להקל בכלל כי זה כבר משפיע על הנפש התחושת חוסר אונים והסבל....

בע"ה שתמצאי בקלות ובמהירות את הטיפול שייקל ויהיה המשך הריון קל! לידה קלה! ותינוק בריא!!

ובאמת הרופאה אמרה לי שאני צריכה לראות אורתופד מומחה ולהתייעץ איתו לגבי הלידה. זה מה שאעשה כנראה.. תכלס את רוב רוב מה שכתבת, אני עושה.. חוץ מהכורכום אולי חח. אני מאמינה שזה כי הכורכום הוא אנטי דלקתי וכנ"ל צמחים נוגדי דלקת שציינת... אברר על זה. ואם זה סבבה אז אקנה כמוסות כורכום.. יש בחנויות טבע.. ממש תודה אהובה❤

ושכחתי גם- 

ללכת רק עם נעלי ספורט!!

מאוד מאוד משמעותי!!!!

לא מסוגלת נעליים סגורות.. אבל כשצריכה ללכת יותר אז שמה רק נעלי ספורט גם..

אין הרבה אורטופדעם שממש מבינין בסימפי,ץהבנתי אבל שד'ר מורגנשטרן מאוד מומחה לעניין, הוא מקבל בהדסה הר הצופים.

רק הוא ככ בעומס שהבנתי שהמזכירה אומרת שלא מקבל נשים בהריון, אז אם את רוצה לקבוע אליו תור עדיף לא לציין את זה מראש.. (בפועל הבנתי שהוא כן מקבל נשים בהריון..)

לגבי מומחה מירושלים.. מבררת אם זה הוא

אורתופדים לא כל כך מבינים בסימפי'..

לא מכירה את דר מורגנשטן, אבל אם את רוצה ללכת על בטוח- לרפואה המשלימה ש פתרונות טובים ומועילים. מעבר לאוסטאופטיה לי מאוד עזר גם פלדנקרייז. הענין בפלדנקרייז זה עבודה על מערכת העצבים. מלמדים את הגוף טווח תנועה רחב יותר, שלא כולל כאב, והמח "זוכר" את הפעולות שלימדנו אותו..

לי זה ממש הקל, ואיפשר לי להתנהל נורמלי ביומיום

בכלל, ואין קשר..

אבל הפנה אותי לרנטגן והסביר שאם אני מתעקשת אז רק  להרגיע אותי ואז ראו שם- ... סימפיזיוליזס...

אני בטיפול אצל עדי בן דוד... היא משהו לא נורמלי. ולא מוותרת עליי! אמרה לי שאם אני רוצה עוד הריון היא לא מרשה לי להישאר עם שאריות הכי קטנות מהסימפי' בגלל שכבר בשבוע 5 זה יחזור בגלל הורמוני ההריון.... היא באמת ממש מקצועית!

איפה היא מקבלת?

זה עובד אצלה רק בסדרת טיפולים?

ממש לא חייב סדרת טיפולים. לפי הצורך. מקבלת פרטי 400 שח למפגש ויש החזר מהכללית (אין לי מושג בדיוק כמה נראהלי בין 100 ל200 שח) טני במכבי אין לי החזר. אבל זה השפיות שלי, הרוגע שלי וידיעה שעושה הכל למען המשפחה שלי בשביל אמא מתפקדת.. 

עכשיו ובהריונות הבאים בע"ה... 

(לצערי הביטוח הפרטי שלי לא כולל את זה) 

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥

לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו

אני רואה את זה כמניעה בטוחה

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה

לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך

לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅

בהצלחה בהחלטות!!

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה

אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

יש לי דיאפרגמה קאיה

ואני לא מרגישה בטוחה איתה.. הייתי אצל מתאמת  אבל תמיד יש לי נערווים שאולי אני לא שמה נכון ושכחתי איך... פשוט מכניסה משתדלת עד הסוף עמוק+ג'ל

זה מה שאמורים לעשות נכון? לא צריך איזהשהו כיוון מסויים

ואני מרגישה עצם כשאני מכניסה

האמת שלא יודעת

הדיאפרגמה זולגת לי החוצה

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

זו רמה אחרת לגמרי של טיפול

אבל גם בקופה יש טובות יותר ויש פחות

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

לק"י

כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

לק"י

כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

שמישהו ייגע לי שם בכלל, הבעיה שגם אני לא יכולה לעצמי

מניחה שאין איזה פיתרון קסם כזה או אחר 🥲

המשקלים רק עלו ועלו מלידה ללידה

והראשון נולד 3.8

בראשון חתך יזום וקרעים נוראיים

בשניה חתך קטן- טיפה תפרים ולא מורגשים

מלידה שלישית - אין קרעים כלל!

למדתי 2 מסקנות חשובות:

1. מאוד מאוד מאוד!! תלוי במיילדת . טיימינג של לחיצות וכו . הלידות החוזרות המיילדת עשתה עיסוי תוך כדי לידה עם המון שמן - מה שגרם לכך שלא היו קרעים כלל

2. התנוחה פחות חשובה - ילדתי בכמה תנוחות, בסוף הבנתי שדווקא בשכיבה חצי על הגב יש שליטה טובה יותר למיילדת על הקרעים וכו אז העדפתי את התנוחה הזו.

זה שהיו קרעים פעם אחת - לא מחייב שיהיו שוב

וגם תלוי מאוד איך תופרים- יש מומחים שתופרים ובקושי מרגישים ויש כאלה שפחות יודעים ואז התפרים מורגשים בהחלט

בהצלחה!

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!

ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות

@אפונה

ממש ממליצה.

במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת

באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה

כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"

מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה

הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב

אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת

יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.

במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.

ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.

השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.

ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.

ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).

הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.

זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.

כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.

ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.

מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.

וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

חיבוק 🫂

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.

לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים

מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן