זה באמת סבל לא הגיוני, וזה נמשך ונמשך וכל שניה מורגשת...

את בטח מכירה כבר את כל ההמלצות להקלה...

ראית את החוברת של קבוצת סימפוניה עם כל אנשי המקצוע המומלצים?

חיבוק ענק

אז נוסעים להורים. מרגישה פשוט נכה. אתמול קפצתי פה לרופאת משפחה כי הייתי צריכה כמה הפניות ומרשמים והיא ביקשה לבדוק אותי ידנית, היא אמרה שהיא לא מבינה איך אני עומדת בכלל. יופי. אני גם לא מבינה. ולמה לא הוצאתי שמירה. כי אני סטודנטית, והכל בירוקרטיה במדינה הזאת וזה סתם חסר טעם😒 תודה נשמה!

למרות שזה מביא שעמום נוראי, לפחות אין דרישות שצריך לעמוד בהם, גם לשבת על מיטה וחצי לשכב עם מחשב לא אפשרי למשך זמן ארוך.

אוףףף

מקווה שיהיה שבת טובה לפחות אצל ההורים

כל יום אורך כמו שנה

אבל באמת שזה נגמר בסוף

❤️❤️❤️❤️

לא מסוגלת לחשוב על לעבור את הסיוט הנורא הזה שוב.. אוף

ניסית אוסטאופטיה? זו ממש הצלה!! ולא תמיד טיפול אחד מספיק.. בעיניי זה ממש חיוני, כדי שתרגישי טוב ותוכלי להתנהל בצורה נורמלית..

וגם בעז"ה שבלידה תוכלי לשלב תנועתיות איך שנח לך..

ובכל מקרה, גם אם תקחי אפידורל תבדקי כבר עכשיו את הגבולות שאת יכולה לעמוד בהם מבחינת טווח התנועה של הרגליים

כי באפידורל אין תחושה, וזה חלילה עלול להזיק אם מפסקים, מזיזים יותר ממה שהגוף מסוגל

עוד חיבוק גדול!!! ♥️♥️♥️♥️♥️

אני יולדת בזירוז. אז כנראה שאקבל אפידורל

תבדקי עד כמה את מסוגלת לפסק בשכיבה על הגב ועל הצד

מהידוע לי אלו שתי התנוחות שמאפשרים ללדת עם אפידורל..

וגם חשוב שתיידעי את הצוות הרפואי. כדי שבבדיקות הפתיחה וכו יהיו עדינים וסובלניים יותר

תמונה וסרטון שמראים שאין צורך בפיסוק גדול כדי ללדת, ומדגישים מה כן ומה לא לעשות.

קיבלתי את זה מדולה לפני הלידה עם סימפי.

אם תירצי אשלח לך בפרטי כי זה לא עבד בפורום

ובנתיים אוסטאופטיה. זה ממש מציל

כדאי גם עם אורטופד.

לא יודעת כמה מרווח יש לך בעצם,

אבל מכירה לפחות אחת שפרקה/ שברה את האגן במהלך הלידה עם סימפי, ושהיה עדיף לה קיסרי על המצב הנל..

והבירוקרטיה, איכסה איכסה איכסה!!!ץ 

למה אין הכרה והבנה למצב הזה למה?!

שמטפלת במקרים כאלה... אתן פרטים בפרטי אם בא לך .

חיבוק!

עד עכשיו.. או שלא עזרה והמצב נהיה רק יותר גרוע מעצמו..

שלחתי חך.

בהצלחה רבה!

בס״ד

(ואם את שומעת שירים מוקלטים בעומר, שולחת לך לאחרי ל״ג בעומר, עוד שנייה)

את מטפלת בזה? 

אבל ואי שמעי הזמן עףףף לפני רגע ממש היית בהתחלה 

מתרגשת ❤️❤️

תודה מותק

זה נורא קשה פתאום באמצע החיים להפוך למוגבלת.

את ממש אלופה

ומקווה שהחודשיים יעברו מהר!

אין אפשרות עכשיו להוציא שמירה ולתת לגוף לנוח קצת?

סטודנטית, ורוב הזמן באמת לומדת מהבית..

אני עם דמעות פה. 

אין, זה קושי בל יתואר. 

חיבוק יקרה! עוד חודשיים ירגע, אחכ שוכחים.

קשוח הדבר הזה..

לא חוויתי את זה אבל יש לי ממש דמעות בעיניים מהתיאורים שלך!

את סובלת.... ואני רק יכולה לשלוח לך חיבוק!!!

תודה! 

אם תרצי פרטים על אוסטיאופטית שממש עזרה לי ב2 הריונות אוכל לשלוח לך באזור הדרום.

ומעבר לזה מה שהסבירו לי ועזר לי לעבור את סוף ההריוןעם כאב בגדר הנסבל זה שהרצועות חלשות ולכן מה שחשוב זה לחזק את השרירים של כל המעטפת של רצפת האגן (לא רק תרגיל קיגל אלא הייתי עושה סקוואט ומכווצת את השריר של רצפת האגן תוך כדי נשיפה  החוצה בכל פעם שמתרוממת. והרמת אגן גם עם כיווץ בכל פעם שעולה ונשיפה החוצה ממש עד שהאוויר יוצא והבטן מוחזקת פנימה כאילו לכיוון הגב.

מקווה שההסבר הובן.

וגם בכל הרמה של חפץ לכווץ את רצפת האגן להחזיק את השרירים במקום.

לי זה עזר כל פעם שתרגלתי הרגשתי פחות כאבים באותו יום.

מעבר לטיפול של אוסטיאופטית שעזרגם לכאב של הדלקת שנוצרה 

שלצערי חזרו חי למה ימים 3 חודשים אחרי הלידה..

זו ממש היתה האימה

מה שהוסבר לי שבהנקה הגוף עדיין מפריש הורמון שגורם לריכוך הרצועות ולכן חשוב לעשות כיווץ של רצפת האגן בכל פעולה של מאמץ ובכללית לחזק

וגם אמרו לי שזה קשור מאוד לגמישות יתר במפרקים שיש לי.. אבל לפי מה שאני יודעת ההתרחבותהיא בעצמות של האגן..

גם לי אמרו שיש קשר לגמישות יתר בינתיים מה שאני מבינה אחרי 3 הריונות עם סימפי' שהריכוך של הרצועות מאפשר תזוזה שלא עצמות האגן וחוסר איזון כשאני מכווצת אני ממש מרגישה את האגן נאסף למקום.

דבר נוסף שאצלי החמיר ממש את הכאב זה שימוש ברגליים לדחוף להזיז דברים . והליכה מהירה. 

נראה לי שאני במצב טוב. לפני ההריון הייתי מאוד בכושר ועשיתי המון תרגילי שרירים וכו'.. התחלתי את ההריון הזה מאוד חזקה פיזית.. ומבחינת רצפת האגן גם.. לא הייתה לי שם איזושהי חולשה בכלל להרגשתי, להפך.. והייתי רצה 7 ק"מ באופן קבוע ועושה אירובי ופילאטיס.. אז אם הייתה לי חולשה שם נראה לי שהייתי מרגישה.. לא? 

הנקודה שזה לא משנה אם רצפת האגן חזקה אלא שצריך להמשיך לחזק את החלק שמקיף את האגן כשמכווצים את רצפת האגן תוך נשיפה החוצה מרגישים את ההידוק של השריר שמקיף את האגן בטן תחתונה גב תחתון ולמטה. אני חושבת שהנקודה היא שעצם הכיווץ בזמן הפעולות מחזירות את האיזון לאגן. קשה קצת להסביר את צורת הכיווץ אבל זה לא רק תרגיל קיגל.

בכל מקרה לי זה מאוד עזר להבין שכשכואב לי זה סימן ששכחתי לכווץ ולחזור לתרגל הרמת אגן תוך כיווץ (30 חזרות ביום).

בסוף בסוף בחודש תשיעי אבל או בגלל שרמת הפעילות ירדה או בגלל ירידת העובר והתרחבות האגן בסוף כבר היה לי ממש קשה כל שינוי תנוחה...אז זה כבר לא עזר ולא היה לי כוח לנסות כלום. 

זה סיוט הדבר הזה!! משהו שעזר לי בנוסף לכיווץ של רצפת האגן הלכתי לאימון לנשים בהריון והייתי קשובה למה שמתאפשר וזה נתן לי חיזוק לשרירים האחרים ולמצב רוח בנוסף שיש שרירים שעובדים מצוין גם עכשיו.

הכאבים האלו שכל תזוזה כואב לקום ללכת גם לשבת כואב לשכב להתהפך כל תזוזה של הרגל מרגישה כאילו העל מתפרק שם.

נשמע שאת בבית יושבת הרבה כשאת יוצאת להליכה או עולה מדרגות זה תמיד כואב? כי בהריון כל עוד דאגתי שיהיה לי סיבה לזוז למרות שכאב לי זה שמר על רמת כאב סבילה ברגע שנשארתי בבית הרגשתי צניחה בתפקוד עד הלידה .

זה בנוסף לטיפול המקצועי.   

אבל במהלך היום באמת יושבת הרבה..

מקווה שתרגישי טוב יותר ❤️

נראלי שיש החמרה משבוע 28 אאלט אני ממש הרגשתי אתזה.. עכשיו אני בשבוע 31 והכל נהיה בילתי נסבל עמידה שכיבה ישיבה כבר כמעט לא משנה...

אני לא יודעת מאיזה איזור את אבל יש אוסטואופאט שממש אומרים עליו שהוא קוסם קוראים לו מיכאל סנהדרין מנתניה, כמה חברות שלי המליצו עליו שטיפול אצלו הציל אותן (אני גם מחכה לתור אצלו) אם תרצי אשלח לך מספר.

המליצו לי כבר על כמה נשים שהן גם קוסמות לפי השמועה.. אנסה ואחזור לספר חח.. תרגישי טוב נשמה❤❤❤❤

אבל יש שם גם אוסטאופטית אישה שהיא ממש מומחית ברמות בכל הנושא של הריון והכנה של הגוף ללידה, הצילה אתי ממש עם סמפוליוזיס ועוד מצבים שונים בהריונות.

זה ממש ממש הצלה, בעיני שווה השקעה גם מרחוק.

זה פשוט להחזיר את העצמות למקום או את מה שזז להחזיר את הגוף לאיזון הנכון וזה ממש הבדל שמים וארץ, הלפני ואחרי. 

תודה רבה

אני יכולה לתת מספר באישי, לא יודעת אם שייך לכתוב על גבי הפורום.

בע"ה ישועת ה' כהרף עין

תלכי לדר גיל פומפ. הוא המציא טיפול לזה.

חיבוק ענק!!

מה בדיוק הוא עושה?

@חצילוש הוא נותן זריקות שאמורות להעלים את הכאב לגמרי

מכירה מישהי שפעם אחת קיבלה זריקה אחרי לידה (היה לה קשה מאד גם אחרי הלידה) והעלים את כל הכאב

קיבלה בהריון אחרי - עזר לכמה ימים בודדים

יש נשים שעוזר להן,

אבל כמו כל טיפול אחר לסימפיזיוליזיס - מאד אינדיבידואלי ואין דרך לדעת מראש מה תהיה התוצאה אצלך

איך אני מפחדת להגיע לשלב הזה... שאפילו לשירותים צריכה עזרה...

תרגישי טוב!!

מעריצה אותך

איזה קשה!!

אמנם לא מכירה מקרוב, אבל מההכרות שלי עם היפראמזיס אני יודעת מה זה אומר תשעה חודשים של סבל שאתה רק רוצה שייגמרו ופשוט לא מבין איך תעשה את זה שוב ..

❤️❤️❤️❤️

אוףף מעצבן!

גם לי זה מוחק מלא אותיות וקופץ ממקום למקום באמצע המילים והמשפט.

זה באמת ככ קשה!!!

גם בחוברת של הסימפיות הן כותבות שם שמאוד חשוב למצוא מה עוזר להתמודד לפני ההריון,

כי כשהכאבים תוקפים ככה כבר אין דום ראש לחשוב על שום דבר....

אבל כמובן שיכשיו זה כבר לא רלוונטי לך

אני ממש זוכרת שהגעתי למצב הזה כמו שאת מתארת בשבוע 20 בהריון האחרון ואז נפל לי האסימון שאני לא יכולה פשוט לשרוד עד הסוף אז אני חייבת למצוא דרך להקל על עצמי-

ואז התחלתי את המסע לנסות למצוא מזור לתופעה...

אז כתבו לך כאן הרבה דברים מקסימים..

אתן את הטיפים שלי-

שעוזרים לי כרגע

1. כפית כורכום עם קצת פלפל שחור בבוקר ובערב, מכניסים לפה ואז שותים מים ואז שוקולד  (צריך לבדוק אם אפשר בהריון)

2. לא לשטוף רצפה בשום אופן, עדיף גם לא לנגב/לטאטא

3. תמיד שמטים את הגו קדימה, לכופף ברכיים. שמיד העומס ירד לברכיים. ולא לאגן.

4. עדיף שלא תשטפי כלים (אני לא יכולה להימנע- אז כל פעם שים רגל אחת מכופפת בתוך הארון שתחת לכיור)

5. תמיד לשבת רק על מושב גבוה שהאגן גבוה יותר מהברכיים. גם באוטו לשבת על משהו, נגיד על בוסטר. משמעותי מאוד.

6. להימנע ממדרגות ככל האפשר, זה מגביר אאת החוסר איזון.

7. לא לדחוף כלוםםם עם רגל אחת, בכלל להימנע מפעולות של מאמץ עם רגל אחת

8. תוספים חשובים- סידן, מגנזיום, ויטמין די. 

9.אני גם לוקחת צמחי מרפא נוגדי דלקת וזה מאוד מאוד מקל עלי...

10. לישון תמיד עם כרית בין הרגליים, הכח למעלה שאפשר..

חוץ מזה

שמות של נשים ששמן הולך לפניהן בטיפול- 

כירופרקטיקה- רק דר' ברודי, אגדה מהלכת, וזה תחום מאוד פרוץ אז היא היחידה שהייתי מעזה ללכת אליה

פיזיותרפיה- עדי בן דוד, שש ברג, לאה טנא.

והייתי מתייעצת לפחות טלפונית או שואלת בקבוצת הסימפיות למה לשים לב תוך כדי הלידה, כדי שלא יהיו נזקים חס וחלילה..

ומה שלמדתי בהריון האחרון שזה עבודה עבודה אבל בסוף מוצאים מה שמקל ואסור לסבול ולסבול בלי להקל בכלל כי זה כבר משפיע על הנפש התחושת חוסר אונים והסבל....

בע"ה שתמצאי בקלות ובמהירות את הטיפול שייקל ויהיה המשך הריון קל! לידה קלה! ותינוק בריא!!

ובאמת הרופאה אמרה לי שאני צריכה לראות אורתופד מומחה ולהתייעץ איתו לגבי הלידה. זה מה שאעשה כנראה.. תכלס את רוב רוב מה שכתבת, אני עושה.. חוץ מהכורכום אולי חח. אני מאמינה שזה כי הכורכום הוא אנטי דלקתי וכנ"ל צמחים נוגדי דלקת שציינת... אברר על זה. ואם זה סבבה אז אקנה כמוסות כורכום.. יש בחנויות טבע.. ממש תודה אהובה❤

ושכחתי גם- 

ללכת רק עם נעלי ספורט!!

מאוד מאוד משמעותי!!!!

לא מסוגלת נעליים סגורות.. אבל כשצריכה ללכת יותר אז שמה רק נעלי ספורט גם..

אין הרבה אורטופדעם שממש מבינין בסימפי,ץהבנתי אבל שד'ר מורגנשטרן מאוד מומחה לעניין, הוא מקבל בהדסה הר הצופים.

רק הוא ככ בעומס שהבנתי שהמזכירה אומרת שלא מקבל נשים בהריון, אז אם את רוצה לקבוע אליו תור עדיף לא לציין את זה מראש.. (בפועל הבנתי שהוא כן מקבל נשים בהריון..)

לגבי מומחה מירושלים.. מבררת אם זה הוא

אורתופדים לא כל כך מבינים בסימפי'..

לא מכירה את דר מורגנשטן, אבל אם את רוצה ללכת על בטוח- לרפואה המשלימה ש פתרונות טובים ומועילים. מעבר לאוסטאופטיה לי מאוד עזר גם פלדנקרייז. הענין בפלדנקרייז זה עבודה על מערכת העצבים. מלמדים את הגוף טווח תנועה רחב יותר, שלא כולל כאב, והמח "זוכר" את הפעולות שלימדנו אותו..

לי זה ממש הקל, ואיפשר לי להתנהל נורמלי ביומיום

בכלל, ואין קשר..

אבל הפנה אותי לרנטגן והסביר שאם אני מתעקשת אז רק  להרגיע אותי ואז ראו שם- ... סימפיזיוליזס...

אני בטיפול אצל עדי בן דוד... היא משהו לא נורמלי. ולא מוותרת עליי! אמרה לי שאם אני רוצה עוד הריון היא לא מרשה לי להישאר עם שאריות הכי קטנות מהסימפי' בגלל שכבר בשבוע 5 זה יחזור בגלל הורמוני ההריון.... היא באמת ממש מקצועית!

איפה היא מקבלת?

זה עובד אצלה רק בסדרת טיפולים?

ממש לא חייב סדרת טיפולים. לפי הצורך. מקבלת פרטי 400 שח למפגש ויש החזר מהכללית (אין לי מושג בדיוק כמה נראהלי בין 100 ל200 שח) טני במכבי אין לי החזר. אבל זה השפיות שלי, הרוגע שלי וידיעה שעושה הכל למען המשפחה שלי בשביל אמא מתפקדת.. 

עכשיו ובהריונות הבאים בע"ה... 

(לצערי הביטוח הפרטי שלי לא כולל את זה) 

כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:

Buy Black/Cream - מארז הכולל 2 חזיות הנקה והיריון ללא תפרים וללא ברזלים, סדרת Ultimate Comfort from Next Israel

בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות

לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי

עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי

ממש שלא אוהבת עם

מעדיפה לנסות להסתדר עם גופית ספגטי שקצת תתמוך

הכי אוהבת טישרט

לישון עם חזייה. ממש לא נוח לי.

הייתי מגלגלת חיתול בד ושמה מתחת לחולצה, שיספוג טפטופים.

ובאמת מחליפה פיג'מות בתדירות מאוד גבוהה.

בלי ברזלים

ועם רפידות

אבל אני ממש בהתחלה מאמינה שבהמשך כשיתאזן אני אשן בלי

מרגישה שהרפידות לא טובות לי, סוגים שונים בהחלפה גבוהה, מגרות.

וכשאני בלי חזיה אלא עם גוזיה נדמה לי כאילו אין גבול לשד לתפוח ולהתמלא עוד בחלב.

בקלות נהיה לי דלקות...

טוב מתעודדת מהתשובות ללכת על נוחות ולצפות למאזן ייצור חלב ...

תודה לכולן!

אצל הגדולה, בהתחלה שאבתי ונתתי כתוספת להנקה. כנראה שזה גרם ליותר מידי חלב, והיו לי מלא נזילות. בהמשך היא התחילה לישון לילות שלמים, אז זה גם גרם לטפטופים בלילה.

אצל השני היו בהתחלה טפטופים, אבל זה התאזן יותר מהר. ואתם השלישית עוד יותר מהר.

אצל הקטן, בהתחלה רק שאבתי ולא הנקתי בכלל, ולא הייתי צריכה בכלל רפידות הנקה.

לא מפריע לי לישון עם חזייה.

אז בתקופות של טפטופים, ישנתי עם חזייה ורפידות.

וגם אחר כך המשכתי לישון עם חזייה.

אצל הגדולה בהתחלה הייתי שמה גם חיתול בד כדי לספוג את כל הנזילות.

כשמתאזן מפסיקה עם החזייה

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

איך עושים את זה?

בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

ובשעה טובה!

לא מכירה..

מקבלת בקרני שומרון בימי חמישי אחרי צהריים ובעמנואל בימי שלישי (אולי גם בחמישי בבקרים).

אם אין תור פנוי, תתקשרי למרפאה ותבדקי אם יש אפשרות להגיע, לפעמים זה עוזר. 

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?

לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..

לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....

אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל

מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

מעבר לקו מסויים.

בתוך הקו צהל ממשיך לפעול, לאתר תשתיות ולהשמיד.

כל הזמן פועלים להשמדת איומים.

במקביל חיבאללה כל הזמן מנסה להבעיר את השטח. טראמפ מעוניין בשקט בגזרת לבנון כדי למקסם הישגים מול איראן והישגים דיפלומטיים במזרח התיכון.

צהל לא היה ערוך לאיום רחפני נפץ.

גם בעזה חודשים זה היה הקונספט של הפסקת האש, ולא מתו חיילים כל יום.

ארגוני טרור כיום לא יכולים להוות איום של ממש על מדינת ישראל, אז הם משתמשים באסטרגיית ההצקה, להטריד לאורך זמן בלי הישגים צבאיים משמעותיים.

בתקווה שהעם ייחלש מבפנים וישאל את עצמו מה לעזאזל הוא עושה בלבנון, ואז צהל ייסוג וחיזבאללה ישתקם בנחת בלי שהכח של צהל יושב עליו.

הגזרה החשובה היא איראן. גם כי היא זאת שמחזיקה ומעצימה את חיזבאללה,

וגם כי האיומים משם הרבה יותר משמעותיים.

מדינה לא מנצחים רק במלחמה. למוטט משטר צריך לתת לתת מכה, לאתר סדקים, ללחוץ דיפלומטית, לתת עוד מכה וחוזר חלילה.

לפי מה שהבנתי אכן יש סדקים בהנהגה האיראנית וזו בשורה טובה עבורנו.

בנוסף, הבריתות שטראמפ מנסה להשיג הם חשובות מאוד מאוד.

עד עכשיו סעודיה בכלל לא הסתכלה עלינו, ותנאי להתחלת שיחות היה מדינה פלסטינית.

טראמפ מצליח לגרום להם להבין שיש להם הרבה מה להפסיד בכלל כמה "פלסטינים" שלא באמת מעניינים את הסעודים, הקטארים ושאר מדינות המפרץ.

היחידים שעושים קולות של "אבל מה עם הפלסטינים"

הם מצרים וטורקיה.

וטראמפ יכול להשתיק אותם אם הם יעשו קולות מפחידים יותר.

התקשורת הישראלית בצעד של חרפה לא מביאה את התמונה המלאה (אולי כי היא לא אוהבת מסרים מורכבים, אולי כצעד אנטי ביבי, לא יודעת) ולכן נוצרת תחושה שאנחנו משלמים מחירים בלי הישגים.

בנוסף לרגישות הגבוהה של החברה הישראלית מ"הכלה" שהתפוצצה לנו בפנים ב7 באוקטובר.

אבל האמת היא שזו סיטואציה שונה לחלוטין.

לפני ה7.10 לא עשינו כלום כדי לא לשבש את העורף הישראלי שעייף ממלחמות, ובצד השני ניצלו את זה כדי להתעצם ולהוות איום של ממש.

עכשיו לא עושים הרבה כדי למצות את ההסדרה המדינית שטראמפ מוביל וגם כדי לא להרגיז אותו, כי בסוף אנחנו צריכים את צבא ארה"ב איתנו (צבאית ומדינית)

עוד שנתיים לפי רוב ההערכות, תם עידן טראמפ, והנשיא שיבחר יגרום לנו להתגעגע לביידן.

לא יודעת אם זה ניתוחים מוגזמים כרגיל או לא,

מה שבטוח שיש לנו חלון הזדמנויות קצר להוציא כמה שיותר מול איראן, וכמה שיותר לפרק את הידידות של מדינות ערב: סעודיה, האמירויות, קטאר, מצריים, לבנון, ירדן, לוב, עיראק, סוריה, טורקיה

ויש עוד מדינות מוסלמיות עוינות.

אם מצליחים לגרום לחלק מהמדינות האלו לשקול את יחסם מול ישראל, בגלל מנוף הלחץ האמריקאי, וכל זה מבלי לדון בשאלת מדינה פלסטינית, דיינו.

נכון שהמחירים כואבים מאוד, ויש תחושת חוסר אונים מטורפת, אבל מחיר המלחמה לא יכול להיבחן לפי כדאיות כתלות אם המחיר משולם בהתקפה או הגנה או תקופה של מאמץ דיפלומטי. אלא לפי ההישגים הכלליים. בסוף הכל זה מערכה אחת.

יש לזה יתרונות וחסרונות.

אבל מה שבטוח שצריך לנצל את הזמן עכשיו ולא לבזבז על מלחמות פנימיות מתישות.

חיזבאללה זה לא ממשלת לבנון, ולא עשינו איתם הסכם

למה מתים חיילים

כי זה מלחמה וזה נורא

וכי עוד לא פתרנו טכנית את ההתמודדות מול הרחפנים. וזה נורא.

אם החיילים לא היו בפנים, מפעילי הרחפנים היו קרובים יותר, והרחפנים היו מגיעים בקלות ליישובים שמעבר לגבול

כבר המון זמן הברחות ממצרים עם רחפנים, נשק סמים ומה לא.

לא יודעת למה התחזקו אצל חיזבאללה דווקא עכשיו

יכול להיות שהיה להם מגבלות כלכליות פשוט כי איראן מותקפת בטירוף, ועכשיו הצליחו להתגבר על זה

למה אין מה לעשות נגדם - לפי מה שהבנתי הצורה שהם מנווטים היא אחרת ומקשה לעלות עליהם. הם מקושרים למפעיל לא עם רשת אלחוטית כלשהי אלא עם סיב שממש מחבר פיזית בין הרחפן למפעיל שלו. חץ מזה שהם קטנים

אני מאמינה שה' יעזור לנו ונמצא דרך להתמודד איתם. יש לנו מוחות מעולים וסייעתא דשמיא. אבל צריך סבלנות.

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה

בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...