זה לגמרי הגאוני ונורמלי לא לצליח הכל..

כל אחד והתמחוים בהם קל ל להצליח והתחומים שקשים לה  .

ולעניין הקניות והמקרר מנסה לעזור:

לי כן עוזר להתנהל בהתנהלות שבועית.

לקבל החלטה משותפת של ושל בעלך שעושים קניות פעמיים בשבוע:

קניה שבועית גדולה ועוד קנייר השלמות קטנה.

לפני הקניה הבועית א מתכננת בגדול תפריט שבועי ריאלי:

איפה אתם בשבת ובהתאם לזה מה תאכלו.

האם יש אירוקים שישנו א התיכון ש ארוחות ערב.

אוכלים בבית מבושל באמצע שבוע? כמה אנשים? כמה ימיםבשבוע?

מה מורחים אצלכם בסנדוויצ'ים?

כמה חלב הולך בשבוע?

בהתאם לזה תערכי רשימת קניות מינימליסטית - רק מה שבאמת צריך לשבוע.

באופן אידאלי זה אמור להספיק לשבוע.

בפועל - יש לך עוד קניה קטנה אחרי כ3 ימים: אם את רואה שיש בבית מספיק דברים עד הקניה השבועית הבאה - לא קונים בה כלום! (מנסיון - ירקות יכולים להחזיק במקרר יפה לשבוע שלם).

אם רואים שיש דברים שנגמרו: עושים רשימת השלמות קטנה ככל האפשר של המינימום שצריך עד הקניה הבאה.

לאט לאט תלמדי נכון את הכמויות שצריך.

ותתרגלי שלא קונים אלא אם כן באמת חסר. 

אם יש לכם מכולת ממש קרובה ונגישה אפשר אפילו להחליט שקונים כל יום רק מה שצריך לאותו יום. זה יעזור לך ללמודלהעריך נכון כמויות.

ככה לא תקני כלום בלי לבדוק מה יש. ותתרגלי להתנהל עם מקרר יחסית ריק.

זה יתן לך תחושת שליטה ולאט לאט תוכלי לחזור לקניה שבועית.

תני לעצמך חיבוק וצאי ללמוד שפה חדשה... 

שלכם, ומכמה שאתם מכינים אוכל בבית בפועל.. אתם צריכים לשבת יחד ולחשוב מה באמת צריך ואז לקנות. לא לקנות ממקום רגשי "שלא יחסר", אלא מה שאתם באמת אוכלים. אצלינו בבית למשל אנחנו אוכלים סלט כמה פעמים ביום ואוהבים ירקות, לא יוצא לי בכלל לזרוק ירקות.. לעומת זאת אם אקנה פה משהו שאנחנו לא אוכלים, כמו קורנפלקס בכמויות למשל (רק הבן שלי אוכל קצת) אז זה ישרף בשריפת חמץ של פסח הבא.. זה עניין של מה אתם באמת צורכים. אם את רואה שאתם לא אכלני ירקות, תקני 2 גמבות, 5 מלפפונים, 5 עגבניות, וזהו! לא יותר מזה..

המקרר ענק ונראה תמיד ריק, אנחנו זוג לא אכלנים עם ילדים בני 2.5 ואין לי זמן עם כל העומס להיות אנינת טעם ולקנות מלא סוגי גבינות או פינוקים, גם סלטים אין לי זמן וכח להכין לפעמים, אפילו עגבניה ומלפפונים אני לא מספיקה! אבל מרגיש לי, מה יהיה ריק? ומה עם פלפל? או פטריות? או חסה? (והם נזרקים) 

אז הבסיסי ביצים, גבנ"צ, גבינה לבנה, קוטג', לחם, חלב, מעדנים וקורנפלקס ועוד שטויות ופינוקים יש בכמויות אבל עדיין המקרר גדול לבשל אני לא מבשלת ואז לימונים, בצלים, גזרים, קישואים וכו גם סתם מתבזבזים.תלוי בתקופה ובעומס. ואנחנו גם מלא קונים ומזמינים מבחוץ או אוכלים בחוץ. נדיר שיש לי כוח להכין סלט\חביתה חוץ מבשביל הילדים. 

אבל תמיד מרגיש לי שביחס למקררים אחרים של בשלנים או חובבי בריאות זה לא מספיק.

זה מקרר שבא לענות על הצרכים שלכם, לא תצוגה.. כן חשוב שהילדים וגם אתם תאכלו ירקות ופירות. תקנו, אבל מינימום. ותחשבי על פתרונות לדברים שיהיה לך קל לעשות במינימום התעסקות.. זה גם בל תשחית וגם חבל מבחינת התנהלות כלכלית.. במצטבר זה המון כסף, אוכל שלא נאכל ונזרק ועוד כסף שהולך בפועל על הזמנת אוכל מבחוץ. נראה לי שזה דורש חשיבה מחודשת- א. מה הצרכים שלנו? ב. לאן אנחנו שואפים מבחינת בריאות ותזונה.. ולמצוא את האיזון לאט לאט.. לא לקפוץ מ0 ל100.. העיקר בנחת ולא בלחץ❤

זה שהוא גדול לא אומר שאת חייבת למלא אותו

גם לי יש מקרר גדול. הוא מתמלא בדכ בשבת וגם אז נשאר מקום.

ואני כן יחסית מבשלת ואוכלת ירקות וכו' 

אבל עושה קניות לפי הצורך ולא לפי הגודל של המקרר. 

בעז"ה ככל שהמשפחה תגדל גם המקרר יתמלא

והמקרר ברוב השבוע נראה כאילו ריק יחסית

קניות זה בעיקר מצרכי מזווה -ארז קוסקוס אטריות שמורים וכו

ומקפיא- עופות וכו

במקרר יש בעיקר- חלבי,ביצים, ירקות במגירות וקצת קטשופ או מיונז 

ואם נשאר אוכל מאתמול- אז סיר או קופסא 

וזה לא שאין אוכלל אבל תכלס 

רק בשבת המקרר מלא יותר

ואתם תתנהלו לפי הצרכים שלכם אישית

למה לקנות מה ששלא משתמשים?

חבל על הכסף והמצרכים

בוויכוח עם קולות שמפריעים לך להיצמד למה שמתאים לך באמת.

לא יודעת אם זה ההורים שלך (בעקבות דברים שאמרו בעבר) שכנה ביקורתית או "העצמך האידיאלית"

אבל את צריכה להיפטר מהקולות האלה.

תכתבי על דף את כל הטיעונים (מה, מקרר ריק? מה לא תקני חסה פטריות וכו', צריך לאכול בריא, מקרר מלא זה שפע, אתם כל הזמן אוכלים לא בריא, את אף פעם לא תהיי בשלנית כמו אחותך וכן הלאה) ותשמידי את הדף. לא לשרוק אותו לפח אלא משהו סמלי קצת יותר, אם את זורקת לפח תקרעי לחתיכות קטנות. או ברוח הימים האלה תשרפי..

תראי איך זה נותן לך שלווה. 

קודםכל פרופורציות

זה רק המקרר

בין כל עומס החיים והמשימות -- זה רק המקרר. כשעל כל השאר את משתלטת ביד רמה

אז קודם כל, קצת פחות לחץ

נכון לא נעיםלזרוק אוכל, זה בל תשחית, אבל זה לא הדבר הכי נורא שיכול לקרות. באמת.

ועכשיו, קצת טיפים:

1. מציעה לך -- לא לדאוג כל הזמן שיחסר. זה קודם כל. אם חסרה עגבניה או מלפפון -- לא נורא. לא צריך שהמקרר תמיד יהיה מלא

2. יש לכם סבב אירוחים בתדירות קבועה? או שזה ספונטני? אם זה קבוע, אז בשבוע שמתארחים בו קונים קצת פחות 

3. אתם אוכלים ירקות ופירות בכלל? 

אצלנו נגיד אוכלים האמת, אבל יש ירקות שלא אוכלים בתדירות יומיומית כמו עגבניה נגיד, שמשמשת אותי יותר בסופש. ומלפפון.

וגמבות למשל, זה עניין של יומיום פה.

אז תנסי לחשוב על זמנים שאתם כן אוכלים ותקני לפי זה.

אצלי למשל גם ירקות ופירות מחזיקים עד שבועיים במקרר, אז אני עושה קנייה גדולה פעם בשבועיים והכי הרבה אם נגמר משלימה בסופר השכונתי, אבל שמתי לב שאם אני כל הזמן דואגת שלא יחסר -- תמיד יוצא שיש יותר ממה שצריך

4. נשמע שאת בסחרור של מטלות ועשייה ואין לך זמןלעצור. 

מציעה לך להתייחס לקנייה השבועית בכובד ראש: לעבור על המגירות במקרר ובארון טרם את מכינה רשימה, זה מונע השלמות ויציאות נוספות שלא חייב,. והכי טוב- לתכנן תפריט שבועי ולפיו לעשות קניות. אני עושה כך וזה טוב לנו

5. הדבר האחרון: אם יש ירקות/ פירות שאיבדו טריות ועדיין לא התקלקלו לא חייב לזרוק.

מפירות עושים שייק 

מירקות עושים אנטיפסטי/ שקשוקה/ מטבוחה למקפיא, מה שנקרא -- אלתורים.

זה עניין של ללמוד את הרגלי הצריכה שלכם, וזה כם משתנה הרבה במהלך החיים עםכמות הילדים וגילם, זמנים שאוכלים בבית/ מתארחים. אז פשוט לזרום

שהבית מסודר, הרצפה נקייה והבגדים מקופלים. אצלי ממש לא.

דווקא אוכל אני כמעט לא זורקת. בעלי הולך לסופר בערך פעמיים בשבוע וקונה מספיק ל3-4 ימים. ככה שהמקרר בדרך כלל לא מאוד מלא וקל לעקוב אחרי הכל.

ועכשיו אחרי שהכל מסודר והירקות טריים, למי יש כוח בכלל להכין סלט??????????

תודה על כל מה שכתבתן. הגיוני שרק לי לוקל זמן עם עצמי עם עט ודף להסתכל למעלה רגע בזום על ההתנהלות ההישרדותית ולתכנן?

ומבשלים. ובקושי קונים בחוץ (אני גם לא גרה בעיר, אז זה יותר קל.. כשאין אפשרות אז גם אין את הפיתוי ומייצרים את הפינוק לבד..) 

אני צריכה את המקום במקרר

וגם את הקופסאות

אבללאיוצא לי לזרוק הרבה.. יותר שאריות בכמויות קטנות

לזרוק מיד ברגע הזה שאני מוציאה מלפפון, ולא בא לי לאכול אותו כי הוא כבר קווץ'- אז ישר לקומפוסטר, במקום להחזיר למקרר ולהתפלל שלמישהו אחר כן יתחשק עליו כשהוא יהיה עוד יותר מגעיל...

ניקיון מסודר ממש אני בקושי עושה. אולי 4-5 פעמיםבשנה.

תקני מאסטר סלייסר, לוקח 2 דק להכין סלט ממש טעים 🙂

או שאפתח שררשור בנפרד?

יש לי כמה קקוצצי ירקות, באמת כמה, אבל לא יוצא לי קצוץ דק כמו של המסעדות חח

העגבניות והמלפפונים מתרסקים, לא נחתכים

יש מכשיר שמכין סלט דק, באמת אבל, כמו של המסעדות?

תסובבי עד שיצא לך

זה כמו סלט ערבי כזה

אבל זה נכון שזה עלול להפוך לרסק, במיוחד אם העגבניות לא קשות

קוצץ ירקות - SLICER CLASSIC – כרמל דיירקט

הקוביות יוצאות מדויקות ויפות. 

אבל

קשה לנקות אותו כי נשארים הרבה שאריות ירקות במכשיר והן מעוכות כאלה, הוא עושה רעש בכל "טריקה" (=לשם חיתוך, ככה זה עובד, את מרימה את המכשיר על הירק ששמת בעיגול וטורקת את המכסה עליו וככה זה נחתך) וכשהעגבניה משפריצה לכל עבר בא לך להעיף הכל לפח, כולל את המכשיר.

(אני לא העפתי לפח אבל העברתי מהר מאוד לחברה)

המאסטר סלייסר לא עושה קוביות, ואני אישית לא נוגעת בסלט שנחתך בו.. מעצבן אותי החיתוך שלו

יש לי מעבד מזון של בראון (מעולה ומומלץ..).

קניתי לו את החלק של ה"צ'יפסר" ואיתור אני חותכת סלט.

החתיכות יוצאות קצת גדולות, אבל בכלל לא מעוכות.

אנחנו משפחה גדולה ובזכותו אני לא מהססת לגבי חיתוך סלט מ12 ירקות בשתי דקות.. 

ואני לא כל כך מתכננת, לפני שבעלי הולך לקניות הוא שואל אותי אם צריך גבינה/ ירקות/ פירות/ לחם עוד משהו. והשאר פשוט קונים כשרואים שעומד להיגמר/ נגמר/ יש מבצע.

בכל נושא

יש לך תפיסת עולם 

שבה

כולם מצליחים לנהל את הכל בשלמות

בעומס מטורף ביעילות מוחלטת. תמיד בהכל

ואז ממילא את מנתחת את עצמך למה יש משהו שלא מצליח לעמוד ברף

ואחרי סקירה על הכל כך הרבה דברים שאת עושה

וכל כך הרבה דברים שאת מצליחה בהצטיינות אפילו

וכל כך הרבה השקעה שלך בבית בעבודה ובילדים

אז בסוף

השאלה היא תמיד-

אז איך אתם עושים את זה??

ותמיד התשובה שעונים פה

היא

שאנחנו לא

לכל אחד יש אאת מה שהוא עושה ומצליח ומשקיע יותר

ועובד לו יותר

ואת המקומות

שבהם הוא לא

חלקיות זה חלק בלתי נפרד מהחיים

ולקבל אותה 

מאפשר מרחב רגוע ומכבד את עצמינו

את כל מה שאנחנו כן

את כל המאמצים והרצונות הטובים שלנו

אחת עובד לה בסדר ונקיון

אחת בבישולים

אחת משקיעה בעיקר בעבודה

אחת אלופה בלהפעיל את הילדים

כולן עושות מהכל

קצת וקצת וקצת ופה ושם הרבה 

וביחד

זה החיים שלנו

עצה שלי

את הזרקור תפני למה שכן עובד לך

את הניתוח המעמיק תשמרי להצלחות

תפרגני לעצמך

ואיפה שא לך להשתפר-

תשאלי עניינית

שאלה מקדמת

בלי התנצלות או הצטדקות או האשמה עצמית שזה עדיין לא עובד לך

במקום לשאול בנימת

מה לארבסדר אצלי? איך כולם מצליחים? תגלו לי?

תשאלי- יש לכן עצות לסדר ונקיון במקרר? שאפשר ליישם גם במציאות חיים עמוסה..

זה יתן לך יותר כח כי את אלופה

וגם עצות להתיעל

ובנימה אישית

אני לא מצליחה גדולה באף אחת מהקטגוריות שהעלית

בית מהפכה

לא נקי

אוכל פשוט

מקרר לא מתוחזק בכלל

משרה חלקית

אבל האמת שאת האמהות שלי נגיד אני לראאוהבת

ואצלי זה לא עבד יחד עם תפקודיות גבוהה בבית

סתם מציינת שתרגישי שלא כולם מקים מקרר כל שבוע

יישר כח על המילים האלה. מסכימה עם כל מילה, אוהבת לקרוא אותך ❤️❤️

אני מהצד השני

מקרר מנקים לפסח

חדרים שוטפים פעמיים בשנה

סלון פעם בשבוע-שבועיים

להמשיך???

ולפי זה לעשות את הקניות

ופעם ב לרטות מה יש ומה אין באופן כללי בלי קשר לתפריט ומה אוכלים 

זה כל כך הפריע לי שפשוט שמתי לב הרבה יותר מה אני קונה ומה נמצא במקרר מה אוכלים ומה םחות, זה מעצבן ולוקח הרבה אנרגיה אבל אחר כך זה כבר היה קליל, את יודעת בקלות מה צריך מה לא 

לסדר אותן בתוך מקרר יפה ומתנגש, בסלסלאות או קופסאות פסטיק. אולי בתוך שקיות (במיוחד אם הן לא שקופות) זה פשוט הולך לאיבוד

המקרר כמעט תמיד נקי ומסודר, בגלל שהוא כמעט תמיד חצי ריק, ככה שרואים את כל תכולתו כשפותחים אותו.

אנחנו קונים מקסימום כמה ימים קדימה, קונים רק לפי הצריכה, לא כמויות גדולות.

באופן כללי אנחנו בשיטה של קניה מעכשיו לעכשיו. קשה לתכנן קניות גדולות, לסדר את כל המצרכים, לשמור על הסדר במשך תקופה. יותר קל לנו ללכת לסופר כל יום או אפילו יותר מפעם אחת לפי הצורך.

אולי תנסי לעשות את זה למשימה משותפת שלך ושל בעלך?

מתישהו במהלך השבוע, פותחים ביחד את המקרר, מוציאים מה שלא צריך, ומארגנים.

כשעושים את זה ביחד זה יותר נותן מוטיבציה - חמש דקות לפני או אחרי ארוחת הערב שלכם - או זמן אחר שתמצאו.

לא לעשות את זה ארוך, ממש כמה דקות.

תאמרי לו שאת צריכה מוטיבציה ואבן בלוז כדי שזה יקרה, אז שיעזור לך בזה. (לפעמים גם אם הבעל לא טוב בהערכה ועשיה של דברים בבית, הוא יכול לעזור בעמידה באבני דרך, וזה מספיק כדי שתהיה מוטיבציה ותשומת לב לעשות).

(אולי לשמור בפלאפון את הרשימה מהשבוע הקודם ולהשוות מה מתוכה השתמשתם, אבל זה כבר למתקדמים)

ואת באמת אלופה! תסתכלי על כל מה שאת כן עושה, אני את הרוב לא... ;)

אנחנו תולים רשימה על המקרר וכל דבר שמתקרב לסיום אנחנו רושמים מיד. לפני קניות בעלי/אני עוברים על המטבח ומוסיפים לפי הצורך דברים שנגמרים אצלנו בתדירות גבוהה, למשל ביצים. 

קניות עושים פעם בשבוע, לא ביום קבוע. לפני הבישולים לשבת לפעמים משלימים קצת, בדר"כ לא צריך.

לגבי המקרר עצמו, בהתחלה גם היו נזרקים לנו דברים. ניסיתי לסדר בדרכים שונות עד שהגענו למה שנח לנו. אוכל שכבר מוכן נמצא במדף אחד, ככה לא נעלמים דברים. המדף שבגובה העיניים מכיל דברים עם תוקף קצר - גבינות, חלב, מעדנים, ממרחים. ירקות במגירה אבל התחלתי לחתוך בכל ארוחת ערב (חיתוך גס, לא סלט) ככה שאני פותחת את המגירה לפחות פעם ביום. מדף נוסף לדברים עם תוקף ארוך - קמח, סוכר, שמרים, קטניות וכו'.

לפני הבישולים לשבת אני עוברת על מדף הדברים המוכנים וזורקת אם יש שם משהו בן יותר מיומיים.

גם אצלי ברגע שקבעתי מדף מוגדר (או מגירה או סלסלה) לכל סוג של דבר זה עוזר לדעת מה יש ומה אין:

הכי חשוב: לרכז את כל מוצרי החלב באותו מקום! ככה יודעים מה יש ומה אין ומסיימים קודם את הישנים ואחר כך את החדשים.

אחרי זה: ירקות.

אצלי כשחוזרים מקניות כחלק שגרתי מפריקת הקניות מוציאיםאת כל הירקות הישנים שנשארו ומנגבים את המגירה אם צריך. אז שמים את הירקות החדשים ומעליהם את הישנים.

ככה משתמשים קודם בישנים ואז בחדשים.

אני מפרידה בצורה ברורה בין ירקות חיים לירקות שלבישול, אבל מקפידה שהירקות לבישול יהיו במקום מוגדר ובולט - ככה אני יודעת מה יש ומתכננת את הבישולים בהתאם.

גם אוכל מוכן - חשוב לרכז במדף מסויים ולתכנן נכון מתי מסיימים אותו ובאיזה סדר כדי שדברים לא יתקלקלו.

דבר נוסף שעוזר - להכין לעצמך רשימה של דרכים לנצל מזונות ישנים וביום לפני הקניות לרוקן באופן יזום את המקרר:

קוטג'ים, גבינות מכל הסוגים - יכולים להיכנס לפשטידה חלבית.

לחם ישן - ללחם ממטוגן או לקרוטונים או לטחון לפירורים.

ירקות ישנים - מרק ירקות, מלפפונים בתחמיץ, מטבוחה, מוקפץ...

אם, למשל, אני יודעת שביום רביעי אני מתכננת לעשות קניה גדולה - אז אני דואגת ביום שני בערב לראות מה נשאר ולתכנן בהתאם את הארוחות ביום שלישי כדי שהשאריות ינוצלו לפני שהאוכל החדש מגיע הביתה.. 

את מגדלת תאומים בני שנתיים וחצי, את עובדת כמורה, הרצפה אצלך נקייה והבגדים מקופלים??? 

את פשוט מלכה, 

נראה לי שאת צריכה להעביר שיעורי 'הנהלת בית' כאן בפורום, אני בטוח ארשם!! 

לעניין המקרר- מזדהה... ואצלי אפילו הרצפה לא נקייה, הולכת לעמוד בפינה... 

נראה לי שכולם מידי פעם זורקים. השאלה הכמויות.

לי עוזר שיש מגנט עם רשימה על המקרר

כל פעם שמבשלת או מכינים משהו ורואה שלקרטת הסוף או נגמר אז רושמת.

ככה זוכרת מה לקנות

עדיף לזרוק כמה עגבניות ולא לשכוח ילד בגן

זה כדור ממש זניח שעדיף שייפול לך ולא ייפלו כדורים אחרים

באמת את נשמעת סופר משתדלת!!!

אל תקחי את זה קשה זה שלב בחיים מאוד מאוד עמוס

גם לעבוד גם לגדל ילדים גם להשקיע בזוגיות וגם את בנאדם

הגיוני שתחפפי את רשימת הקניות ותעדיפי לקנות יותר ומקסימום ייזרק מאשר שתתקעי בלי ירקות לארוחת ערב לילדים. סוג של מקדם בטחון שאת לוקחת וחוסך לך זמן ומאמץ.

בעיניי זה זניח

ואת אלופה שיש אוכל כביסה והילדים מקבלים מה שצריך!!

עבר עריכה על ידי תהילה 3> בתאריך י"ז באייר תשפ"ג 19:16

באמת נשצע אינטנסיבי

מה עם לבקש בעלך שיקח אחריות רק על החלק הנקודתי של הירקות??

לי יש חלום, לעשות מגנט מחיק על המקרר 

עם שרטוט כזה חלוקה לפי מדפים וכותרת יש מה לאכול בבית הזה

ואז אפשר לכתוב בכל מדף איזה אוכל יש 

לא יודעת אם זה באמת יעבוד, וגם צריך מי שיכתוב או יעדכן מדי פעם (לי יש בת שבטח תאהב) אבל מקווה בהזדמנות לנסות  

עוד טיפים:

אצלנו יש יחסית תפריט קבוע שבהתאם לו קונים דברים יחסית קבועים

ועוד כמה דברים שמחזיקים יחסית הרבה ואז אפשר לקנות למתישהו (נניח שמנת מתוקה, שוקולדים, קופסאות שימורים וכו)

זה ממש עוזר.

חוצמיזה מכינה ביום חמישי בערב רשימת קניות לשבוע הבא (יש לנו הזמנה קבועה באינטרנט במוצש שמגיעה ביום שני)

ואז בשישי כשאני מבשלת שמה לב אם יש משהו שבעצם לכ צריך או כן צריך, ובמוצש קבוע עוברת על הרשימה סופית להוסיף או להוריד דברים.

חוצמיזה אפשר ללמוד משבוע לשבוע מה מקבלים/מה בדרך כלל זורקים

ולהעדיף יותר אוכל וגם ירקות ופירות שיחסית יותר עמידים. אה, ואולי גם לסדר את זה במקרר במקום יותר נגיש שרואים מול כשפותחים

מנצלשת..

מתאים לך לשתף בתפריט שלכם?

אני בדיוק במחשבות על הנושא.. 

קבוע בעיקר בשבתות, ואני מקדימה שאנחנו כרגע בשלב בחיינו שחשוב לנו יותר הנינוחות בימי שישי וההכנות בכיף מאשר אוכל מפוצ'קר

לכן בחרנו מנות יחסית מהירות להכנה ושהכי טעימות לנו, וככה אנחנו אוכלים בשמחה ובטוב לבב שבת אחרי שבת את אותו התפריט (גם לחגים יש כמה מאכלים יחסית קבועים וגיוון נוסף תלוי איזה חג זה..)

אז: חלות קונים (בדר"כ בנחמה כי זה הכי טעים )

עוגה/ות הבת שלי מכינה, דברים יחסית פשוטים ופרווה כמו בראוניז ויש לי עוגת גבינה בחושה מעולה ועוד כמה מתכונים אהובים שמדי פעם מגוונים ביניהם.

בערב: חלה וסלטים בעיקר חיים שלא צריך לבשל (סלט מיוחד של שרי, סלט כרוב טרי, חמוצים, אבוקדו, חסה עם עגבניות, טחינה) 

ואם נחה עלי הרוח ויש במקרר יחסית הרבה ירקות פנויים (אפרופו השרשור...)

אז מבושלים שאנחנו אוהבים זה רק פלפלים קלויים ו/או מטבוחה ב2 דקות במתכון שהמצאתי (שהיא לא באמת מטבוחה אבל טעימה לנו מאד)

דג סלמון בתנור (במקרי חירום אפשר להכין גם ישר על הפלטה)

מרק עוף עם ירקות כמובן

ועוף עם תפו"א ובטטה בתנור 

בוקר:

חלה וסלטים

קוגל ירושלמי

חמין (כרגע, אבל זה יכול להשתנות, עד לפני כמה חודשים זה היה עוף ותפוחי אדמה גם כי זה מה שהכי אהבו

אבל הילדים ביקשו חמין בעקבות נסיון חדפ שהצליח )

סעודה שלישית:

חלה וסלטים

גבינות למיניהן (צהובה קוטג' שמנת וכו)

דג (מכינה כמות כפולה מראש)

קוגל ירושלמי אם יש אורחים אז משקיעה בפשטידת פיצה או פשטידת בצל ופטריות או משהו כזה טעים וקליל

ממש פשוט וקל

ביום חול מעבר לדברים משבת שאני מכינה בכמות גדולה שתספיק לחלק מהארוחות באמצש, ותוספות שזה הרגיל אורז קוסקוס פסטה פתיתים שעועית ירוקה עם עגבניות ובצל

מכינה כעיקריות קציצות טונה, קציצות בשריות, שניצל דג, שניצל רגיל, פלאפל מאבקה, משה בתיבה, לפעמים פסטה עם נקניקיות (פעם בחודש כזה כי לא בריא כל כך נקניקיות) כל פעם משהו אחר מכמה מתכונים ומוצרים שמשתדלת להחזיק תמיד במקפיא וככה יכולה לגוון.

לא כל יום אני מכינה משהו מושקע לצהריים, יש לפעמים אוכל משבת ויש לפעמים שזה משהו מהיר הכנה,

אבל משתדלת מדי פעם  

לא יודעת כמה התפריט שלנו הוא דוגמא ומופת כי הילדים שלי יחסית אוהבים אוכל מאד בנאלי ופשוט

 (וגם אני בדרך כלל וכל עוד אני מבשלת באמצע שבוע )

 וזה אחלה מבחינתי אבל אם הועלתי למישהי בשמחה

איזה כיף שמצאתם משהו קבוע שאוהבים ושפשוט,

נתת לי חומר למחשבה,תודה!

זה לא באמת פשטידה.

לוקחים מלאווח או בצק עלים, מורחים מעליו רוטב עגבניות כלשהו (אפשר קצת מהסוג של מטבוחה שלי, אפשר לערבב קטשופ ורסק, אפשר גם רק אחד מהם)

מפזרים גבנצ, סוגרים בעוד מלאווח/בצק, מושחים בביצה וקצת שומשום או זעתר אי שום או מה שאוהבים, אפשר לשים בפנים גם תוספות, ואופים כמה דקות בתנור

מטבוחה-

בסיר עם תחתית עבה מחממת שמן

שמה בצל קצוץ

מזהיבה קצת

מוסיפה עגבניה קצוצה

מערבבת

מוסיפה מלח אפשר גם פלפל שחור

משאירה על האש תו"כ ערבוב מדי פעם

עד שזה מגיע למרקם ורמת הסמיכות הרצויים

סלט שרי-

חותכים שרי לחתיכות

מטבלים ב: קצת שמן, מלח, פלפל, א. שום או שום גבישי

מוסיפים בזיליקום או בצל ירוק קצוץ

ומערבבים

פשוט וטעים אש

בסלט, אני אישית אוכלת אותן רק כשהן קשות קשות, אבל אם בכל זאת נותרו לי שרי רכות- הן מושלמות לייבש אותן בתנור שעה וחצי בחום נמוך חצויות כשהחלק השטוח למעלה עם מעט מלח גס, ואז להוסיף אותן למלא דברים כמו סלט פסטה או סלט אחר, וכמעט לכל מאכל חלבי. אני ממש אוהבת.. סתם מציעה 

לק"י

ותודה על הרעיון!

אפשר גם שרי וגם רגילות

כמה זמן מייבשים בתנור?

עובד גם עם עגבניות רגילות?

ככה רואים הכל וזה לא תקוע בשקיות, מאחורי דברים. וגם שומרים כל ירק בצורה האופטימלית שלו

והם בטח עוד מחכים לתודה או משו

בעיניי זו חדירה לפרטיות

מה הוא היה אומר אם היו עושים לו את זה

הוא אמר שתלוי מי האורח

יש בזה משהו שאם זה מישהו קרוב איזה חבר טוב או אח זה בסדר

אבל אנשים זרים ממש לא 

אל תתערבו לי בחיים

לטוב ולמוטב

אני לגמרי מזדהה עם ההרגשה שלך

לא מפגרת בכלל

🫂

אבל נראה לי שזה בא לך עקום כי ביקשו ממך את הבית (וזה כשלעצמו עקום בעיניי כנל ולא שייך בחודש תשיעי)

ומה שאת מרגישה זה מה שאת מרגישה וזהו

חיבוק❤️

מדמיינת לעצמי שהאורחים היו זוג מבוגר ו"סבתאי" כזה, והם רגילים לעשות את זה כשהם באים לבתים של הילדים שלהם, ובאמת רוצים לדאוג לכל העולם כמו שהם דואגים לילדיהם...

אבל עדיין זה לא בסדר! כנראה במקומך לא הייתי נותנת בכלל את הבית בתקופה הקרובה🙈

(אנחנו פעם נתנו את הבית לשבת. כתבנו בפתק שהם יכולים להרגיש בבית, אבל את דלת החדר שלנו סגרנו והודענו שבו לא ישנים. כשחזרנו גילינו שהם השתמשו בשמיכות שלנו ובמנורת הלילה שלנו... השתדלו להחזיר הכול למקום, אבל עדיין יכולנו לראות. והרגשתי כל כך פגיעה בפרטיות ואמרתי לעצמי שלא ניתן יותר את הבית לשבת... ואז די מיד אחר כך הגיעה הקורונה, והפסקנו לנסוע לשבתות כמעט לגמרי, וככה מימשתי את ההבטחה שלי🙈 וכשכן נתנו נעלנו את החדר...)

(אגב אני הייתי מאד שמחה אם היו מתקנים לי את הטפטוף בניאגרה אבל הרבה שנים לא נתתי את הבית אחרי הארוע הנ"ל)

היתי מתעצבנת אם היו מחליטים לנקות לי את המקרר או לסדר ארון מחדש

או לתקן משהו במקום פרטי

אבל ראו שמטפטף ראו שנגמרה הבטריה

רצו לפרגן ולהגדיל ראש ולפתור את הבעיה

זה לא שחיטטו לך במשהו

רק ניסו לעזור

האמת משום סיבה לא רואה בזה בעיה

להפך

היתי מודה להם לגמרי

והתאמצת

ואולי זה מתפרש כמן ביקורת סמויה כאילו ראו מה לא בסדר..

ואולי רגי ש לך גם המרחב הפרטי שלך וזה זכותך

פשוט נראה לי שאני לא היתי מנחשת שזה יפריע למישהו

זה בית, בבית תמיד יש ליקויים.
לא נראה לי שזה הפתיע אותם.
אם הייתי נכנסת לבית של זוג צעיר עם ילדים ורואה ניאגרה מטפטפת, לא הייתי מבינה איך לא טיפלו בזה כבר אתמול...
זה ריח (עובש מהסמרטוטים), זה סמרטוטים להחליף, זה התעסקות וכו לא הכי סטרילי, בטח התארח אצלך איזה אינסטלטור שבשבילו לתקן את זה, זה כמו בשבילך להפעיל מכונה.

אבל נראה לי לא נחמד הקטע שהם עשו את זה מעצמם בלי לבקש, תשאלו, תבואו בסוף שבת תגידו אמרתם לנו שיש טפטוף, יש לנו קצת ניסיון בזה, אנחנו רוצים לעזור כי ממש מעריכים את זה שנתתם לנו את הדירה בתקופה לא מובנית מאיליה, בא לכם שנעשה את זה? אמרו כן תעשו אמרו לא - תביעו את ההערכה שלכם בצורה אחרת. 

והבטריה בשעון לדעתי עוד יותר לא לעניין כי לא אמרו להם כלום על זה כאילו באתם חיפשתם את כל הפגמים ותיקנתם...

ברור שזה מכוונה טובה ממש ואולי גם כן כדאי להתעלות על עצמך ולהגיד תודה אבל זה ממש לא נחמד ואפילו חסר טאקט. 

מישהו כנראה שיש לו ידיים טובות התארח שם רוצה לעזור מטוב ליבו. אני לא חושבת שזה צריך להכעיס, הוא לא חיטט לך בדברים האישיים, זה משהו מקצועי ואולי סוג של הכרת טובה על הדירה. 

לדעתי את כועסת כי מלכתחילה לתת את הדירה הכעיס אותך... 

אבל יצא פעם שנכנסתי לשים משהו בבית של שכנה שהיתה עם ילד באשפוז, ראיתי שיש כלים בכיור אז שטפתי אותם,

והיא ממש התבאסה עלי... בעדינות אבל אמרה לי בפירוש שהיא לא מסוגלת שנוגעים לה ומנקים לה.

לא הייתי מעלה על דעתי שיש מישהו שיתנגד שמנקים בשבילו משהו לא אישי כמו כלים, ועוד בסיטואציה כזו, אבל וואלה למדתי.

אבל האמת שאותי זה היה בעיקר מצחיק...

והייתי נהנית מהתוצאה.

אבל זו אכן חציית גבול 

כל כך תלוי במנטליות..

פעם התארחה אצלנו מישהי בדירה של שכנים והיא ממש רצתה לנקות להם את הווילון אמבטיה כי הוא היה עם עובש.

זה היה נראה לי הזוי לחלוטין וממש אמרתי לה שזה לא עניינה והיא לא אמורה לגעת בכלום.

לקח לה זמן לקבל את מה שאני אומרת..אבל היא ממש רצתה להיטיב איתם ומבחינתה זה היה הדבר הכי טוב שהיא יכלה לעשות..מזל שהיא אמרה לפני שעשתה..חחח

שפעם השארנו בית לשבת.

השארנו אותו נקי בסבבה כזה, וקיבלנו אותו נוצץ, משהו מטורף.

אמרנו תודה יפה (:

שלאחרונה השארצי הית למשפחה במצוקה, במצב לא סבבה (אני משתדלת ממש להשאיר צסודר ונקי אבל פשוט לא הספקתי... רה מטוטאת אבל מלוכלכת)

וקיבלתי בחזרה בית מדונדש ברמת האבנית באסלה שנעלמה.

אם את כאן - אני *ממש* לא כועסת

מוזמנים שוב

יואו רוצה גם לארח אצלי כאלו אנשים...חחח
 

אבל בואנה הייתי מזמינה אותם להתארח בביתי בשבת בכל פעם כשיש לי ליקוי...חחחח

איזה כיף לך...את כבר לא צריכה סמרטוטים להניח מאחרי היאגרה, פחות ריח, פחות טרחה.
מתנה גדולה לאישה בחודש תשיעי, פחות התעסקות.
רק לגבי השעון- לא הבנתי מאיין היה להם בטריה...
בכל אופן, אני רואה את זה כמחווה של תודה, נהוג להשאיר מתנה כלשהי, וכנראה התארחו אצלך מישהו בעל מקצוע וידיים טובות ופינק.

וואלה הייתי שמחה אם היו עושים את זה בשבילי😅

קשה לי להבין את הנקודה שזה מעצבן.

אבל מה משנה לך מה אנחנו חושבות?

זכותך

את גם בחודש 9. לא נראלי שהייתי מסכימה לתת את הבית מלכתחילה❤️

אולי הם הרגישו בדיעבד שזה היה לא הכי נעים לבקש ממך בחודש תשיעי וע''י התיקון הם הרגישו שגמלו לכם על העזרה שלכם.

והאמת אולי במחשבה שניה אפילו לא ממש הרגישו שגמלו אלא פשוט נגיד היו צריכים שעון לדעת מה השעה - סידרו.

הלכו לשרותים ראו טיפטוף - סידרו... כנראה זה לא היה מורכב.
 

אגב אני לא הייתי מתקנת כי אולי לא הייתי יודעת לתקן....

אבל הייתי שמחה שיתקנו לי כמה דברים .
 

ועוד משהו כתבת שלדעתך לא לגיטימי לבקש בחודש תשיעי. אז לא יודעת... אם זה לדעתך לא לגיטימי היית יכולה בכיף לסרב ואני בטוחה שהם לא היו נוטרים לך על זה טינה.

אבל לא לכל אחת לתת את הבית זה כזה היסטרי, הם לא יכולים לדעת איך זה בשבילך.

וגם אפשר להבין אותם. המצוקה כשאין אף פעם איפה לארח היא מאד מעיקה. וזה שנתת להם זה אולי חסד ועזרה ענקית ממש

הם ראו משהו בעייתי שבקלות יכולים לפתור אותו

אולי גם יודעים שאת בחודש תשיעי

וגם קיבלו את הדירה ללא תמורת תשלום

בעיני זה יפה מצידם.

שאת עצבנית על כל הסיטואציה, ולאו דווקא על התיקונים.

וזה זכותך, ולגיטימי להתעצבן.  

אני דווקא הייתי שמחה שיתקנו לי דברים קטנים שלא הגעתי אליהם למה לא?

ואני בטוחה שאם הייתי מגיעה להתארח ובעלי ההנדימן היה רואה משהו שאפשר לתקן הוא היה מתקן ולא משנה כמה הייתי אומרת לו שזה לא לעניין

יש אנשים שזה מגרד להם באצבעות וזה באמת מכוונה טובה. 

ואני הייתי ממש שמחה

מקריאה בשרשור אני מבינה שלא כולן ויש כאלה שמעדיפות לבד. למה???

אם מישהי מחפשת למי לנקות, בואו אלי, יש כביסה וכלים בשפע ב"ה. 

אבל תכלס גם כיף שתיקנו.

אני ממש מבינה את חוסר הנוחות שלך.

ואולי לא הייתי ששה לתת להם את הבית בפעם הבאה. אבל לפחות הרווחת מזה..

כמוך מתעצבנת

היום ההסתכלות שלי על המציאות שונה

אני לא רואה אנשים אלא שליחים כולנו שחקנים במשחק של הבורא

והם שליחים לעשות את הטוב הזה עבורי

ומצופה ממני להודות לה' על העזרה

אם זה מציף בך רגשות שליליים אז יש פה עניין מבחינתך כי לא כל אחד היה מגיב למקרה הזה כמוך ונשאלת שאלה מה זה מעלה בך רגשות? מחשבות? ולמה, מה זה אומר עלייך?

זאת אומרת שגם לעניין הזה הקב'ה דווקא שלח אותם אלייך ודווקא לדבר הזה כדי לעורר אותך להביט אל תוכך ולתקן משהו שמציק לך ותוקע אותך

הוא חופשי מסוגל לתקן דברים בבית שאנחנו רק מתארחים בו.

בקטע טוב,

יש לו את זה בידיים ובשבילו זה שניות.

נזכרת שפעם נתתי את הבית שלנ לר"ה לאיזו משפחה. והבית שחזר אליי היה נוצץ. מבהיק. 

והרגשתי כאילו זאת שהתארחה כאן אומרת לי "זה ניקיון?! תראי איך מנקים!"
ובהתחלה זה שם אותי במקום פחות נעים מול בעלי.
אבל אח"כ הבנתי 2 דברים:
1. שניקיון באמת מוסיף הרבה יופי לבית
2. שאני פחות מאלו שישקיעו עכשיו בניקיון יסודי. מנקה אבל לא בטירוף.

ובמבט לאחור זה היה לי משמעותי שהיא עשתה את זה, כי עובדה שאני זוכרת את זה אחרי 7 שנים.

נראה לי שאחרי ההלם מזה שחדרו לכם לשיקולים של תיקונים בבית, נראה לי כדאי לקחת את זה למקום משעשע ולא כבד.

בסוף בני אדם לא תמיד הולכים לפי אותו שטאנץ, ויצא לכם עכשיו להכיר כאלה שחשבו שזה יעשה לכם טוב. בסוף גם זאת חוויה

שכנים שלנו השאירו לנו בית להורים שלי, לפני שההורים שלי נסעו אמא שלי ניקתה משטחים עם ג'ל אורנים-היא אמרה שאחרי שקיבלה בית כזה נקי ומדיף ריח טוב, היא לא יכולה להשאיר בית אפילו עם טיפה לכלוך , לא נעים לה😅

ופעם אחרת שהשאירו לנו בית לשבת והילד הקיא בבית, אז במוצש שטפתי להם את הבית, וממש סידרתי להם את המשחקים וכאלה כדי לשטוף, אז מעניין איך הם תפסו את זה, זה לא היה בקטע של תראי איך מסדרים-אלא אין מצב שאני משאירה בית טיפה יותר מלוכלך ממה שקיבלתי😅

לדוגמא - כלל שמקבלים שוקולד רק כשמסיימים להתארגן בבוקר או רק כשאוספים את כל הצעצועים בסוף היום. או משהו שקורה בתדירות יותר נמוכה - נגיד שוקולד מקבלים בכניסת שבת.

אפשר משהו שתלוי בו )הצליח לבד לעשות × כמו לאסוף צעצועים, לבחור בגדים( או תלוי בזמן מסוים כמו כניסת שבת, בוקר או צהרים. מאוד עוזר בגילאים האלו להבין מתי כן אפשר.

כמובן שהוא יבדוק את הגבול ברגע שיהיה כזה, אבל אחרי כמה פעמים שהוא יראה שזה מתקיים זה יכול להרגיע את הדחף... 

שבת יותר הגיוני אולי אבל לא חושבת שיספק אותו🫣

עכשיו שלא יובן מזה שאני חושבת שהוא צריך לקבל את כל מה שהוא רוצה ממש לא וברור שאני מחליטה ושאם מבחינתנו לא מקבל שוקולד אז הוא לא יקבל לפחות כל זה בשליטתנו ...

פשוט מרגישה שזה כל הזמן מאבק כל הזמן מחפש את זה ורוצה את זה...

ורוצה למצוא דרך להרגיע את הדחף ולא רק להתעקש איתו ולהיות איתו במאבק כל הזמן

וגם למצוא את הזמנים שכן מקבל. בלי שיחפש.

נניח ממתק שבת. ראש חודש. קינוח בשבת וכו. 

למרות שגם זה לא יכול להיות קבוע מבחינתי אבל כשכן את צודקת שזה עדיף...

אין לי בעיה שיקבל פעם ב אבל זה לא מספיק לו הוא כל יום מחפש ורוצה ומבקש 🤦

טעמתי פעם קובית שוקולד של 100% שוקולד, זה טעם נוראי ממש עד בלתי אכיל,

יכול להיות שאם יטעם כמה פעמים שוקולד מר ממש כבר יאבד את החשק לחפש את זה

מניסיון

וגם באמת שוקולד ולא סוכר

הבת שלי אכלה עיסת קקאו ככה בגיל שנה

אפשר להכין שוקולד מקקאו ושמן קוקוס (אם אוהב חמאת בוטנים אפשר להוסיף גם)

בשמים את זה בתבניות סיליקון וקיבלת ממתק סופר בריא וטעים!

אפשר להכין כמות גדולה ולשמור בקופסא במקפיא 

שהוא נמשך למתוק כי יש צורך לגוף באנרגיה

אז לנסות אולי להציע יותר פירות מתוקים במקום כאלו פתרונות

שוקולד אפשר להכין בבית כזה שאני נותנת לילדים בלי חשש משוקולד רגיל והחומרים שבו

שמן קוקוס, אבקת חרובים/קקאו, סילאן, מחית אגוזים/שקדיה

ממיסים הכל בבן מארי ויוצקים לתבניות, מעבירים להקפאה מוכן לאכילה תוך 20 דק'

ואת יכולה לעשות שלא יהיה מידי מתוק

קודם כל זה לא שוקולד באמת אלא סוכר וקקאו ואפשר לשים קצת פחות סוכר או להפחית לאט לאט

ואפשר גם לעשות תחליפים של כדורים מתמרים וכדו'

ואז זה גם טעים וגם לא ממכר כל כך

ואני מאוד מזדהה עם הילדון שלך

גם לי בא לחסל חפיסת שוקולד כל יום 😂

בת שנה ורבע שלגמרי למדה לזהות מה מתוק, ודוחה מעלחה את כל מה שלא... (היא עוד לא מטפסת לגובה, אבל אם איכשהו אריזת שוקולד תתגלגל לידיה היא בהחלט תצליח לפתוח אותה ולאכול...)

אני בנקיפות מצפון נוראיות, אבל אני גם לא מסוגלת להוציא את השוקולד מהבית...

כרגע משתדלת להחביא ממנה כמה שאפשר, ולתת לה לפעמים בקבוק מטרנה במקום (לצערי הנקה בקושי מושכת אותה). לעתים רחוקות מצליחה להסיח את דעתה בשירים וכדומה, אבל לרוב היא פורצת בבכי קורע לב ומחריש אוזניים כשמרחיקים ממנה את השוקולד...

בהצלחה לשתינו😏🥴

אני גם כזו, וגם הקטן שלי.
גורר כיסא למקרר פותח ומחפש עוגה (בן 3 אוטוטו) מאוד קשה לי להתמודד עם התופעה הזו.
וגם עם עצמי.
אהבתי מה שהציעו לקנות שוקולד 80 אחוז.
או להכין לבד בבית

לוקח לילדים זמן להבין ולהפנים, בדיוק כמו שאנחנו יכולות להחליט לעשות איזשהו שינוי ויקח לנו זמן להטמיע את זה. אני משתדלת להזכיר לעצמי שהוא לא עושה לי בכוונה אלא הוא פשוט צריך ללמוד שוב ושוב.

אמרו לי פעם  שצריך להציב להם גבול בממוצע בערך 100 פעמים כדי שזה יקלט חח לא בדקתי אבל נשמע הגיוני.

אז רוגע כמה שאת יכולה זה טוב וגם חמלה לעצמינו כי בתכלס אנחנו רוצות לשמור על הרהיטים/בית/יחסים עם החמות וכמובן גם שלום הילד, וכשמשהו מסכן את זה שוב ושוב זה מעצבן . אז אותו תהליך גם עם עצמינו להזכיר ושוב שוב שזה לא נגדי והוא לא עושה לי דווקא , הוא פשוט לומד.

בבית אפשר לנסות למנוע את גורמי הסיכון למשל לא להשאיר טושים בלי השגחה, להתקין מנעולי דלתות על בארון וכו. אצל הסבים ובמקומות אחרים פשוט להשגיח  ולהפסיק פעולה לא רצויה כמו שעשית.

בהצלחה!

כי זו בעצם עבודת חיינו.

עקביות, התמדה ורגיעה- המשולש המנצח

תחשבי איך הילדון הרגיש היום שגילה מקום מושלם ליצירה? 

זה שטח ענק ויש לו מלא מקום לקשקש, איזה כיף לי.

אבל אז אמא באה ואומרת, אסור, אם אתה רוצה קח דף

והבאתי מהר מגבון כי הבנתי שעשיתי טעות ואמא צחקה, איזה צחוקים

ואני מנסה עוד פעם.

ואמא עוד פעם אומרת,

מתוק, בבית שלנו מציירים רק בדף, אפשר שנחפש דף גדול אם אתה רוצה.

ואז אני מבין שאמא מתכוונת ברצינות שכאן זה לא מקום שמציירים.....

ואמא יודעת איך מסקרן הארון עם כל הזכוכיות? זה עושה רעש ממש נעים באוזן

ולהוציא את כל המפיות זה בכלל חוויה, כי הם כ"כ נעימות ויש מלא צבעים

אבל אמא אמרה- בארון הזה לא נוגעים, אבל בארון של המשחקים מותר

ואמא בקשה ממני לעזור לה לסדר אז אספתי ביחד איתה הכל

ואח"כ כשניסיתי עוד פעם, אמא עוד פעם אמרה לי, בארון הזה יש כלים שבירים, בא נשאל את סבתא אם אפשר לשחק במגירה של הכלי פלסטיק במטבח

איזה אמא טובה יש לי

ואיזה כיף לי שאני מכיר את העולם ורואה שיש דברים שאמא מרשה ויש דברים שלא.

אני שומרת לי את זה

תודה! 

והגיוני לגמרי שהוא מתנסה בכל דבר בלי לחשוב על הנזקים שנוצרים (הוא לא מבין מה זה נזק). זה לגמרי הגיל, וכך הוא מכיר את העולם...

@אמהלה תיארה לך את זה ממש חמוד!

בפועל בזמן אמת באמת קשה לא להתרגז, אבל לפעמים כשזוכרים שהןא לא עושה את זה בכוונה, קל יותר לשמור על רוגע.

בכל אופן, הדרך הנכונה היא לומר בטון תקיף, רגוע ועקבי: "לא עושים כך"/"אסור".

אבל זה באמת קשה בזמן אמת...

אני אנסה יותר

תודה

כשהוא עושה משהו שאת לא מרשה לו? למה זה נורא מבחינתך?

אני גיליתי שכשעובר לי בראש דברים בסגנון של: הוא עושה בכוונה, איזה סיוט עכשיו אני יצטרך לסדר הכל, למה הוא עושה לי את זה וכו' אני מתפוצצת ממש

וכשאני אומרת לעצמי- זה מבאס, אבל הוא תינוק, הוא משחק, זה בסדר... אני מסוגלת לנהל את זה הרבה יותר ברוגע

ועוד משהו- לנהל את הבית (אצל חמותך זה לא אפשרי😅 אבל אצלך כן) ככה שמראש רוב הדברים שיש לו גישה אליהם זה דברים שאין לך בעיה איתם. לדוגמה טושים- לשים בארון למעלה מחוץ לטווח שלו אלא אם כן את יושבת לידו ורואה בדיוק איפה הוא מצייר. אפשר לקנות נעילה הארונות וכל מיני כאלה כדי שיהיה לו כמה שיותר מרחב לחקור בצורה שתתאים לך

לוקחת לי

תודה 

ואם מתאים לכם, אז עם הטבעת תמונה. 

רק צריך לשים לב לחלוקת התאים שתתאים למה שצריך. 

קניתי שם פעם מעור אבל אולי יש גם בלי, לא זוכרת

הם אבל לא זולים

הייתי עשור בעבודות שפחות התאימו לי

אבל לא בררתי יותר מדי

הלכתי להתפרנס

אחרי עשור עשיתי קורס ומצאתי עבודות יותר טובות

עד שהגעתי לעבודה הנוכחית שלי שהיא מעולה מכל הבחינות

העבודות שעבדתי בעבר

אמנם פחות התאימו לי

אבל עזרו לי ללמוד פונקציות של עבודה שבסופו של דבר עזרו לי להגיע למה שהגעתי 

גם שכר מינימום זה כסף שיכול לעזור

ואחרי שתראי מה מתאים לך תתקדמי הלאה, לפחות לא להעמיק את הבור..

חיבוק❤️ זה באמת קשוח..

שוק העבודה באמת לא פשוט

כשיש תינוק קטן שצריך מסגרת

וואלה צריך כוחות נפש בשביל זה

ואם את עוקבת אני כמה וכמה שנים עברתי הרבה דירות ועבודות מיציתי 

אולי אפשר להיות מטפלת במעון (או אפילו בקבוצה) שגם התינוק נמצא? וככה לפחות קרובים אליו ורואים מה איתו

אולי יותר רווחי לפתוח משפחתון בבית

זה יותר רוויי בהרבה

אבל נפשית שוחק ממש

הילדים שלי יותר גדולים ויש לא מעט פעמים שאני חושבת שאמא עובדת זה יותר מכביד מאשר מקל..

שולחת הרבה כח❤️ שהשם ישלח לכם פרנסה ברווח

עבודה זה חשוב.

זה תופס קרוב ל- 50% משעות העירות שלנו.

אז אני חושבת שממש כדאי למצוא מקום טוב עם סיפוק ושמחה.

וזה חוץ מהמשכורת שהיא חובה.

אז אולי שווה לשקול לעבור למקום שיש בו יותר אופציות.

וכרגע גרים במקום בו קנינו

לא יכולים לעבור דירה

זה לא כלכלי

את עם רכב?

יש לך אפשרות לעבוד במקומות רחוקים יותר? ומשרות היברידיות?