זה לגמרי הגאוני ונורמלי לא לצליח הכל..

כל אחד והתמחוים בהם קל ל להצליח והתחומים שקשים לה  .

ולעניין הקניות והמקרר מנסה לעזור:

לי כן עוזר להתנהל בהתנהלות שבועית.

לקבל החלטה משותפת של ושל בעלך שעושים קניות פעמיים בשבוע:

קניה שבועית גדולה ועוד קנייר השלמות קטנה.

לפני הקניה הבועית א מתכננת בגדול תפריט שבועי ריאלי:

איפה אתם בשבת ובהתאם לזה מה תאכלו.

האם יש אירוקים שישנו א התיכון ש ארוחות ערב.

אוכלים בבית מבושל באמצע שבוע? כמה אנשים? כמה ימיםבשבוע?

מה מורחים אצלכם בסנדוויצ'ים?

כמה חלב הולך בשבוע?

בהתאם לזה תערכי רשימת קניות מינימליסטית - רק מה שבאמת צריך לשבוע.

באופן אידאלי זה אמור להספיק לשבוע.

בפועל - יש לך עוד קניה קטנה אחרי כ3 ימים: אם את רואה שיש בבית מספיק דברים עד הקניה השבועית הבאה - לא קונים בה כלום! (מנסיון - ירקות יכולים להחזיק במקרר יפה לשבוע שלם).

אם רואים שיש דברים שנגמרו: עושים רשימת השלמות קטנה ככל האפשר של המינימום שצריך עד הקניה הבאה.

לאט לאט תלמדי נכון את הכמויות שצריך.

ותתרגלי שלא קונים אלא אם כן באמת חסר. 

אם יש לכם מכולת ממש קרובה ונגישה אפשר אפילו להחליט שקונים כל יום רק מה שצריך לאותו יום. זה יעזור לך ללמודלהעריך נכון כמויות.

ככה לא תקני כלום בלי לבדוק מה יש. ותתרגלי להתנהל עם מקרר יחסית ריק.

זה יתן לך תחושת שליטה ולאט לאט תוכלי לחזור לקניה שבועית.

תני לעצמך חיבוק וצאי ללמוד שפה חדשה... 

שלכם, ומכמה שאתם מכינים אוכל בבית בפועל.. אתם צריכים לשבת יחד ולחשוב מה באמת צריך ואז לקנות. לא לקנות ממקום רגשי "שלא יחסר", אלא מה שאתם באמת אוכלים. אצלינו בבית למשל אנחנו אוכלים סלט כמה פעמים ביום ואוהבים ירקות, לא יוצא לי בכלל לזרוק ירקות.. לעומת זאת אם אקנה פה משהו שאנחנו לא אוכלים, כמו קורנפלקס בכמויות למשל (רק הבן שלי אוכל קצת) אז זה ישרף בשריפת חמץ של פסח הבא.. זה עניין של מה אתם באמת צורכים. אם את רואה שאתם לא אכלני ירקות, תקני 2 גמבות, 5 מלפפונים, 5 עגבניות, וזהו! לא יותר מזה..

המקרר ענק ונראה תמיד ריק, אנחנו זוג לא אכלנים עם ילדים בני 2.5 ואין לי זמן עם כל העומס להיות אנינת טעם ולקנות מלא סוגי גבינות או פינוקים, גם סלטים אין לי זמן וכח להכין לפעמים, אפילו עגבניה ומלפפונים אני לא מספיקה! אבל מרגיש לי, מה יהיה ריק? ומה עם פלפל? או פטריות? או חסה? (והם נזרקים) 

אז הבסיסי ביצים, גבנ"צ, גבינה לבנה, קוטג', לחם, חלב, מעדנים וקורנפלקס ועוד שטויות ופינוקים יש בכמויות אבל עדיין המקרר גדול לבשל אני לא מבשלת ואז לימונים, בצלים, גזרים, קישואים וכו גם סתם מתבזבזים.תלוי בתקופה ובעומס. ואנחנו גם מלא קונים ומזמינים מבחוץ או אוכלים בחוץ. נדיר שיש לי כוח להכין סלט\חביתה חוץ מבשביל הילדים. 

אבל תמיד מרגיש לי שביחס למקררים אחרים של בשלנים או חובבי בריאות זה לא מספיק.

זה מקרר שבא לענות על הצרכים שלכם, לא תצוגה.. כן חשוב שהילדים וגם אתם תאכלו ירקות ופירות. תקנו, אבל מינימום. ותחשבי על פתרונות לדברים שיהיה לך קל לעשות במינימום התעסקות.. זה גם בל תשחית וגם חבל מבחינת התנהלות כלכלית.. במצטבר זה המון כסף, אוכל שלא נאכל ונזרק ועוד כסף שהולך בפועל על הזמנת אוכל מבחוץ. נראה לי שזה דורש חשיבה מחודשת- א. מה הצרכים שלנו? ב. לאן אנחנו שואפים מבחינת בריאות ותזונה.. ולמצוא את האיזון לאט לאט.. לא לקפוץ מ0 ל100.. העיקר בנחת ולא בלחץ❤

זה שהוא גדול לא אומר שאת חייבת למלא אותו

גם לי יש מקרר גדול. הוא מתמלא בדכ בשבת וגם אז נשאר מקום.

ואני כן יחסית מבשלת ואוכלת ירקות וכו' 

אבל עושה קניות לפי הצורך ולא לפי הגודל של המקרר. 

בעז"ה ככל שהמשפחה תגדל גם המקרר יתמלא

והמקרר ברוב השבוע נראה כאילו ריק יחסית

קניות זה בעיקר מצרכי מזווה -ארז קוסקוס אטריות שמורים וכו

ומקפיא- עופות וכו

במקרר יש בעיקר- חלבי,ביצים, ירקות במגירות וקצת קטשופ או מיונז 

ואם נשאר אוכל מאתמול- אז סיר או קופסא 

וזה לא שאין אוכלל אבל תכלס 

רק בשבת המקרר מלא יותר

ואתם תתנהלו לפי הצרכים שלכם אישית

למה לקנות מה ששלא משתמשים?

חבל על הכסף והמצרכים

בוויכוח עם קולות שמפריעים לך להיצמד למה שמתאים לך באמת.

לא יודעת אם זה ההורים שלך (בעקבות דברים שאמרו בעבר) שכנה ביקורתית או "העצמך האידיאלית"

אבל את צריכה להיפטר מהקולות האלה.

תכתבי על דף את כל הטיעונים (מה, מקרר ריק? מה לא תקני חסה פטריות וכו', צריך לאכול בריא, מקרר מלא זה שפע, אתם כל הזמן אוכלים לא בריא, את אף פעם לא תהיי בשלנית כמו אחותך וכן הלאה) ותשמידי את הדף. לא לשרוק אותו לפח אלא משהו סמלי קצת יותר, אם את זורקת לפח תקרעי לחתיכות קטנות. או ברוח הימים האלה תשרפי..

תראי איך זה נותן לך שלווה. 

קודםכל פרופורציות

זה רק המקרר

בין כל עומס החיים והמשימות -- זה רק המקרר. כשעל כל השאר את משתלטת ביד רמה

אז קודם כל, קצת פחות לחץ

נכון לא נעיםלזרוק אוכל, זה בל תשחית, אבל זה לא הדבר הכי נורא שיכול לקרות. באמת.

ועכשיו, קצת טיפים:

1. מציעה לך -- לא לדאוג כל הזמן שיחסר. זה קודם כל. אם חסרה עגבניה או מלפפון -- לא נורא. לא צריך שהמקרר תמיד יהיה מלא

2. יש לכם סבב אירוחים בתדירות קבועה? או שזה ספונטני? אם זה קבוע, אז בשבוע שמתארחים בו קונים קצת פחות 

3. אתם אוכלים ירקות ופירות בכלל? 

אצלנו נגיד אוכלים האמת, אבל יש ירקות שלא אוכלים בתדירות יומיומית כמו עגבניה נגיד, שמשמשת אותי יותר בסופש. ומלפפון.

וגמבות למשל, זה עניין של יומיום פה.

אז תנסי לחשוב על זמנים שאתם כן אוכלים ותקני לפי זה.

אצלי למשל גם ירקות ופירות מחזיקים עד שבועיים במקרר, אז אני עושה קנייה גדולה פעם בשבועיים והכי הרבה אם נגמר משלימה בסופר השכונתי, אבל שמתי לב שאם אני כל הזמן דואגת שלא יחסר -- תמיד יוצא שיש יותר ממה שצריך

4. נשמע שאת בסחרור של מטלות ועשייה ואין לך זמןלעצור. 

מציעה לך להתייחס לקנייה השבועית בכובד ראש: לעבור על המגירות במקרר ובארון טרם את מכינה רשימה, זה מונע השלמות ויציאות נוספות שלא חייב,. והכי טוב- לתכנן תפריט שבועי ולפיו לעשות קניות. אני עושה כך וזה טוב לנו

5. הדבר האחרון: אם יש ירקות/ פירות שאיבדו טריות ועדיין לא התקלקלו לא חייב לזרוק.

מפירות עושים שייק 

מירקות עושים אנטיפסטי/ שקשוקה/ מטבוחה למקפיא, מה שנקרא -- אלתורים.

זה עניין של ללמוד את הרגלי הצריכה שלכם, וזה כם משתנה הרבה במהלך החיים עםכמות הילדים וגילם, זמנים שאוכלים בבית/ מתארחים. אז פשוט לזרום

שהבית מסודר, הרצפה נקייה והבגדים מקופלים. אצלי ממש לא.

דווקא אוכל אני כמעט לא זורקת. בעלי הולך לסופר בערך פעמיים בשבוע וקונה מספיק ל3-4 ימים. ככה שהמקרר בדרך כלל לא מאוד מלא וקל לעקוב אחרי הכל.

ועכשיו אחרי שהכל מסודר והירקות טריים, למי יש כוח בכלל להכין סלט??????????

תודה על כל מה שכתבתן. הגיוני שרק לי לוקל זמן עם עצמי עם עט ודף להסתכל למעלה רגע בזום על ההתנהלות ההישרדותית ולתכנן?

ומבשלים. ובקושי קונים בחוץ (אני גם לא גרה בעיר, אז זה יותר קל.. כשאין אפשרות אז גם אין את הפיתוי ומייצרים את הפינוק לבד..) 

אני צריכה את המקום במקרר

וגם את הקופסאות

אבללאיוצא לי לזרוק הרבה.. יותר שאריות בכמויות קטנות

לזרוק מיד ברגע הזה שאני מוציאה מלפפון, ולא בא לי לאכול אותו כי הוא כבר קווץ'- אז ישר לקומפוסטר, במקום להחזיר למקרר ולהתפלל שלמישהו אחר כן יתחשק עליו כשהוא יהיה עוד יותר מגעיל...

ניקיון מסודר ממש אני בקושי עושה. אולי 4-5 פעמיםבשנה.

תקני מאסטר סלייסר, לוקח 2 דק להכין סלט ממש טעים 🙂

או שאפתח שררשור בנפרד?

יש לי כמה קקוצצי ירקות, באמת כמה, אבל לא יוצא לי קצוץ דק כמו של המסעדות חח

העגבניות והמלפפונים מתרסקים, לא נחתכים

יש מכשיר שמכין סלט דק, באמת אבל, כמו של המסעדות?

תסובבי עד שיצא לך

זה כמו סלט ערבי כזה

אבל זה נכון שזה עלול להפוך לרסק, במיוחד אם העגבניות לא קשות

קוצץ ירקות - SLICER CLASSIC – כרמל דיירקט

הקוביות יוצאות מדויקות ויפות. 

אבל

קשה לנקות אותו כי נשארים הרבה שאריות ירקות במכשיר והן מעוכות כאלה, הוא עושה רעש בכל "טריקה" (=לשם חיתוך, ככה זה עובד, את מרימה את המכשיר על הירק ששמת בעיגול וטורקת את המכסה עליו וככה זה נחתך) וכשהעגבניה משפריצה לכל עבר בא לך להעיף הכל לפח, כולל את המכשיר.

(אני לא העפתי לפח אבל העברתי מהר מאוד לחברה)

המאסטר סלייסר לא עושה קוביות, ואני אישית לא נוגעת בסלט שנחתך בו.. מעצבן אותי החיתוך שלו

יש לי מעבד מזון של בראון (מעולה ומומלץ..).

קניתי לו את החלק של ה"צ'יפסר" ואיתור אני חותכת סלט.

החתיכות יוצאות קצת גדולות, אבל בכלל לא מעוכות.

אנחנו משפחה גדולה ובזכותו אני לא מהססת לגבי חיתוך סלט מ12 ירקות בשתי דקות.. 

ואני לא כל כך מתכננת, לפני שבעלי הולך לקניות הוא שואל אותי אם צריך גבינה/ ירקות/ פירות/ לחם עוד משהו. והשאר פשוט קונים כשרואים שעומד להיגמר/ נגמר/ יש מבצע.

בכל נושא

יש לך תפיסת עולם 

שבה

כולם מצליחים לנהל את הכל בשלמות

בעומס מטורף ביעילות מוחלטת. תמיד בהכל

ואז ממילא את מנתחת את עצמך למה יש משהו שלא מצליח לעמוד ברף

ואחרי סקירה על הכל כך הרבה דברים שאת עושה

וכל כך הרבה דברים שאת מצליחה בהצטיינות אפילו

וכל כך הרבה השקעה שלך בבית בעבודה ובילדים

אז בסוף

השאלה היא תמיד-

אז איך אתם עושים את זה??

ותמיד התשובה שעונים פה

היא

שאנחנו לא

לכל אחד יש אאת מה שהוא עושה ומצליח ומשקיע יותר

ועובד לו יותר

ואת המקומות

שבהם הוא לא

חלקיות זה חלק בלתי נפרד מהחיים

ולקבל אותה 

מאפשר מרחב רגוע ומכבד את עצמינו

את כל מה שאנחנו כן

את כל המאמצים והרצונות הטובים שלנו

אחת עובד לה בסדר ונקיון

אחת בבישולים

אחת משקיעה בעיקר בעבודה

אחת אלופה בלהפעיל את הילדים

כולן עושות מהכל

קצת וקצת וקצת ופה ושם הרבה 

וביחד

זה החיים שלנו

עצה שלי

את הזרקור תפני למה שכן עובד לך

את הניתוח המעמיק תשמרי להצלחות

תפרגני לעצמך

ואיפה שא לך להשתפר-

תשאלי עניינית

שאלה מקדמת

בלי התנצלות או הצטדקות או האשמה עצמית שזה עדיין לא עובד לך

במקום לשאול בנימת

מה לארבסדר אצלי? איך כולם מצליחים? תגלו לי?

תשאלי- יש לכן עצות לסדר ונקיון במקרר? שאפשר ליישם גם במציאות חיים עמוסה..

זה יתן לך יותר כח כי את אלופה

וגם עצות להתיעל

ובנימה אישית

אני לא מצליחה גדולה באף אחת מהקטגוריות שהעלית

בית מהפכה

לא נקי

אוכל פשוט

מקרר לא מתוחזק בכלל

משרה חלקית

אבל האמת שאת האמהות שלי נגיד אני לראאוהבת

ואצלי זה לא עבד יחד עם תפקודיות גבוהה בבית

סתם מציינת שתרגישי שלא כולם מקים מקרר כל שבוע

יישר כח על המילים האלה. מסכימה עם כל מילה, אוהבת לקרוא אותך ❤️❤️

אני מהצד השני

מקרר מנקים לפסח

חדרים שוטפים פעמיים בשנה

סלון פעם בשבוע-שבועיים

להמשיך???

ולפי זה לעשות את הקניות

ופעם ב לרטות מה יש ומה אין באופן כללי בלי קשר לתפריט ומה אוכלים 

זה כל כך הפריע לי שפשוט שמתי לב הרבה יותר מה אני קונה ומה נמצא במקרר מה אוכלים ומה םחות, זה מעצבן ולוקח הרבה אנרגיה אבל אחר כך זה כבר היה קליל, את יודעת בקלות מה צריך מה לא 

לסדר אותן בתוך מקרר יפה ומתנגש, בסלסלאות או קופסאות פסטיק. אולי בתוך שקיות (במיוחד אם הן לא שקופות) זה פשוט הולך לאיבוד

המקרר כמעט תמיד נקי ומסודר, בגלל שהוא כמעט תמיד חצי ריק, ככה שרואים את כל תכולתו כשפותחים אותו.

אנחנו קונים מקסימום כמה ימים קדימה, קונים רק לפי הצריכה, לא כמויות גדולות.

באופן כללי אנחנו בשיטה של קניה מעכשיו לעכשיו. קשה לתכנן קניות גדולות, לסדר את כל המצרכים, לשמור על הסדר במשך תקופה. יותר קל לנו ללכת לסופר כל יום או אפילו יותר מפעם אחת לפי הצורך.

אולי תנסי לעשות את זה למשימה משותפת שלך ושל בעלך?

מתישהו במהלך השבוע, פותחים ביחד את המקרר, מוציאים מה שלא צריך, ומארגנים.

כשעושים את זה ביחד זה יותר נותן מוטיבציה - חמש דקות לפני או אחרי ארוחת הערב שלכם - או זמן אחר שתמצאו.

לא לעשות את זה ארוך, ממש כמה דקות.

תאמרי לו שאת צריכה מוטיבציה ואבן בלוז כדי שזה יקרה, אז שיעזור לך בזה. (לפעמים גם אם הבעל לא טוב בהערכה ועשיה של דברים בבית, הוא יכול לעזור בעמידה באבני דרך, וזה מספיק כדי שתהיה מוטיבציה ותשומת לב לעשות).

(אולי לשמור בפלאפון את הרשימה מהשבוע הקודם ולהשוות מה מתוכה השתמשתם, אבל זה כבר למתקדמים)

ואת באמת אלופה! תסתכלי על כל מה שאת כן עושה, אני את הרוב לא... ;)

אנחנו תולים רשימה על המקרר וכל דבר שמתקרב לסיום אנחנו רושמים מיד. לפני קניות בעלי/אני עוברים על המטבח ומוסיפים לפי הצורך דברים שנגמרים אצלנו בתדירות גבוהה, למשל ביצים. 

קניות עושים פעם בשבוע, לא ביום קבוע. לפני הבישולים לשבת לפעמים משלימים קצת, בדר"כ לא צריך.

לגבי המקרר עצמו, בהתחלה גם היו נזרקים לנו דברים. ניסיתי לסדר בדרכים שונות עד שהגענו למה שנח לנו. אוכל שכבר מוכן נמצא במדף אחד, ככה לא נעלמים דברים. המדף שבגובה העיניים מכיל דברים עם תוקף קצר - גבינות, חלב, מעדנים, ממרחים. ירקות במגירה אבל התחלתי לחתוך בכל ארוחת ערב (חיתוך גס, לא סלט) ככה שאני פותחת את המגירה לפחות פעם ביום. מדף נוסף לדברים עם תוקף ארוך - קמח, סוכר, שמרים, קטניות וכו'.

לפני הבישולים לשבת אני עוברת על מדף הדברים המוכנים וזורקת אם יש שם משהו בן יותר מיומיים.

גם אצלי ברגע שקבעתי מדף מוגדר (או מגירה או סלסלה) לכל סוג של דבר זה עוזר לדעת מה יש ומה אין:

הכי חשוב: לרכז את כל מוצרי החלב באותו מקום! ככה יודעים מה יש ומה אין ומסיימים קודם את הישנים ואחר כך את החדשים.

אחרי זה: ירקות.

אצלי כשחוזרים מקניות כחלק שגרתי מפריקת הקניות מוציאיםאת כל הירקות הישנים שנשארו ומנגבים את המגירה אם צריך. אז שמים את הירקות החדשים ומעליהם את הישנים.

ככה משתמשים קודם בישנים ואז בחדשים.

אני מפרידה בצורה ברורה בין ירקות חיים לירקות שלבישול, אבל מקפידה שהירקות לבישול יהיו במקום מוגדר ובולט - ככה אני יודעת מה יש ומתכננת את הבישולים בהתאם.

גם אוכל מוכן - חשוב לרכז במדף מסויים ולתכנן נכון מתי מסיימים אותו ובאיזה סדר כדי שדברים לא יתקלקלו.

דבר נוסף שעוזר - להכין לעצמך רשימה של דרכים לנצל מזונות ישנים וביום לפני הקניות לרוקן באופן יזום את המקרר:

קוטג'ים, גבינות מכל הסוגים - יכולים להיכנס לפשטידה חלבית.

לחם ישן - ללחם ממטוגן או לקרוטונים או לטחון לפירורים.

ירקות ישנים - מרק ירקות, מלפפונים בתחמיץ, מטבוחה, מוקפץ...

אם, למשל, אני יודעת שביום רביעי אני מתכננת לעשות קניה גדולה - אז אני דואגת ביום שני בערב לראות מה נשאר ולתכנן בהתאם את הארוחות ביום שלישי כדי שהשאריות ינוצלו לפני שהאוכל החדש מגיע הביתה.. 

את מגדלת תאומים בני שנתיים וחצי, את עובדת כמורה, הרצפה אצלך נקייה והבגדים מקופלים??? 

את פשוט מלכה, 

נראה לי שאת צריכה להעביר שיעורי 'הנהלת בית' כאן בפורום, אני בטוח ארשם!! 

לעניין המקרר- מזדהה... ואצלי אפילו הרצפה לא נקייה, הולכת לעמוד בפינה... 

נראה לי שכולם מידי פעם זורקים. השאלה הכמויות.

לי עוזר שיש מגנט עם רשימה על המקרר

כל פעם שמבשלת או מכינים משהו ורואה שלקרטת הסוף או נגמר אז רושמת.

ככה זוכרת מה לקנות

עדיף לזרוק כמה עגבניות ולא לשכוח ילד בגן

זה כדור ממש זניח שעדיף שייפול לך ולא ייפלו כדורים אחרים

באמת את נשמעת סופר משתדלת!!!

אל תקחי את זה קשה זה שלב בחיים מאוד מאוד עמוס

גם לעבוד גם לגדל ילדים גם להשקיע בזוגיות וגם את בנאדם

הגיוני שתחפפי את רשימת הקניות ותעדיפי לקנות יותר ומקסימום ייזרק מאשר שתתקעי בלי ירקות לארוחת ערב לילדים. סוג של מקדם בטחון שאת לוקחת וחוסך לך זמן ומאמץ.

בעיניי זה זניח

ואת אלופה שיש אוכל כביסה והילדים מקבלים מה שצריך!!

עבר עריכה על ידי תהילה 3> בתאריך י"ז באייר תשפ"ג 19:16

באמת נשצע אינטנסיבי

מה עם לבקש בעלך שיקח אחריות רק על החלק הנקודתי של הירקות??

לי יש חלום, לעשות מגנט מחיק על המקרר 

עם שרטוט כזה חלוקה לפי מדפים וכותרת יש מה לאכול בבית הזה

ואז אפשר לכתוב בכל מדף איזה אוכל יש 

לא יודעת אם זה באמת יעבוד, וגם צריך מי שיכתוב או יעדכן מדי פעם (לי יש בת שבטח תאהב) אבל מקווה בהזדמנות לנסות  

עוד טיפים:

אצלנו יש יחסית תפריט קבוע שבהתאם לו קונים דברים יחסית קבועים

ועוד כמה דברים שמחזיקים יחסית הרבה ואז אפשר לקנות למתישהו (נניח שמנת מתוקה, שוקולדים, קופסאות שימורים וכו)

זה ממש עוזר.

חוצמיזה מכינה ביום חמישי בערב רשימת קניות לשבוע הבא (יש לנו הזמנה קבועה באינטרנט במוצש שמגיעה ביום שני)

ואז בשישי כשאני מבשלת שמה לב אם יש משהו שבעצם לכ צריך או כן צריך, ובמוצש קבוע עוברת על הרשימה סופית להוסיף או להוריד דברים.

חוצמיזה אפשר ללמוד משבוע לשבוע מה מקבלים/מה בדרך כלל זורקים

ולהעדיף יותר אוכל וגם ירקות ופירות שיחסית יותר עמידים. אה, ואולי גם לסדר את זה במקרר במקום יותר נגיש שרואים מול כשפותחים

מנצלשת..

מתאים לך לשתף בתפריט שלכם?

אני בדיוק במחשבות על הנושא.. 

קבוע בעיקר בשבתות, ואני מקדימה שאנחנו כרגע בשלב בחיינו שחשוב לנו יותר הנינוחות בימי שישי וההכנות בכיף מאשר אוכל מפוצ'קר

לכן בחרנו מנות יחסית מהירות להכנה ושהכי טעימות לנו, וככה אנחנו אוכלים בשמחה ובטוב לבב שבת אחרי שבת את אותו התפריט (גם לחגים יש כמה מאכלים יחסית קבועים וגיוון נוסף תלוי איזה חג זה..)

אז: חלות קונים (בדר"כ בנחמה כי זה הכי טעים )

עוגה/ות הבת שלי מכינה, דברים יחסית פשוטים ופרווה כמו בראוניז ויש לי עוגת גבינה בחושה מעולה ועוד כמה מתכונים אהובים שמדי פעם מגוונים ביניהם.

בערב: חלה וסלטים בעיקר חיים שלא צריך לבשל (סלט מיוחד של שרי, סלט כרוב טרי, חמוצים, אבוקדו, חסה עם עגבניות, טחינה) 

ואם נחה עלי הרוח ויש במקרר יחסית הרבה ירקות פנויים (אפרופו השרשור...)

אז מבושלים שאנחנו אוהבים זה רק פלפלים קלויים ו/או מטבוחה ב2 דקות במתכון שהמצאתי (שהיא לא באמת מטבוחה אבל טעימה לנו מאד)

דג סלמון בתנור (במקרי חירום אפשר להכין גם ישר על הפלטה)

מרק עוף עם ירקות כמובן

ועוף עם תפו"א ובטטה בתנור 

בוקר:

חלה וסלטים

קוגל ירושלמי

חמין (כרגע, אבל זה יכול להשתנות, עד לפני כמה חודשים זה היה עוף ותפוחי אדמה גם כי זה מה שהכי אהבו

אבל הילדים ביקשו חמין בעקבות נסיון חדפ שהצליח )

סעודה שלישית:

חלה וסלטים

גבינות למיניהן (צהובה קוטג' שמנת וכו)

דג (מכינה כמות כפולה מראש)

קוגל ירושלמי אם יש אורחים אז משקיעה בפשטידת פיצה או פשטידת בצל ופטריות או משהו כזה טעים וקליל

ממש פשוט וקל

ביום חול מעבר לדברים משבת שאני מכינה בכמות גדולה שתספיק לחלק מהארוחות באמצש, ותוספות שזה הרגיל אורז קוסקוס פסטה פתיתים שעועית ירוקה עם עגבניות ובצל

מכינה כעיקריות קציצות טונה, קציצות בשריות, שניצל דג, שניצל רגיל, פלאפל מאבקה, משה בתיבה, לפעמים פסטה עם נקניקיות (פעם בחודש כזה כי לא בריא כל כך נקניקיות) כל פעם משהו אחר מכמה מתכונים ומוצרים שמשתדלת להחזיק תמיד במקפיא וככה יכולה לגוון.

לא כל יום אני מכינה משהו מושקע לצהריים, יש לפעמים אוכל משבת ויש לפעמים שזה משהו מהיר הכנה,

אבל משתדלת מדי פעם  

לא יודעת כמה התפריט שלנו הוא דוגמא ומופת כי הילדים שלי יחסית אוהבים אוכל מאד בנאלי ופשוט

 (וגם אני בדרך כלל וכל עוד אני מבשלת באמצע שבוע )

 וזה אחלה מבחינתי אבל אם הועלתי למישהי בשמחה

איזה כיף שמצאתם משהו קבוע שאוהבים ושפשוט,

נתת לי חומר למחשבה,תודה!

זה לא באמת פשטידה.

לוקחים מלאווח או בצק עלים, מורחים מעליו רוטב עגבניות כלשהו (אפשר קצת מהסוג של מטבוחה שלי, אפשר לערבב קטשופ ורסק, אפשר גם רק אחד מהם)

מפזרים גבנצ, סוגרים בעוד מלאווח/בצק, מושחים בביצה וקצת שומשום או זעתר אי שום או מה שאוהבים, אפשר לשים בפנים גם תוספות, ואופים כמה דקות בתנור

מטבוחה-

בסיר עם תחתית עבה מחממת שמן

שמה בצל קצוץ

מזהיבה קצת

מוסיפה עגבניה קצוצה

מערבבת

מוסיפה מלח אפשר גם פלפל שחור

משאירה על האש תו"כ ערבוב מדי פעם

עד שזה מגיע למרקם ורמת הסמיכות הרצויים

סלט שרי-

חותכים שרי לחתיכות

מטבלים ב: קצת שמן, מלח, פלפל, א. שום או שום גבישי

מוסיפים בזיליקום או בצל ירוק קצוץ

ומערבבים

פשוט וטעים אש

בסלט, אני אישית אוכלת אותן רק כשהן קשות קשות, אבל אם בכל זאת נותרו לי שרי רכות- הן מושלמות לייבש אותן בתנור שעה וחצי בחום נמוך חצויות כשהחלק השטוח למעלה עם מעט מלח גס, ואז להוסיף אותן למלא דברים כמו סלט פסטה או סלט אחר, וכמעט לכל מאכל חלבי. אני ממש אוהבת.. סתם מציעה 

לק"י

ותודה על הרעיון!

אפשר גם שרי וגם רגילות

כמה זמן מייבשים בתנור?

עובד גם עם עגבניות רגילות?

ככה רואים הכל וזה לא תקוע בשקיות, מאחורי דברים. וגם שומרים כל ירק בצורה האופטימלית שלו

כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:

Buy Black/Cream - מארז הכולל 2 חזיות הנקה והיריון ללא תפרים וללא ברזלים, סדרת Ultimate Comfort from Next Israel

בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות

לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי

עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי

ממש שלא אוהבת עם

מעדיפה לנסות להסתדר עם גופית ספגטי שקצת תתמוך

הכי אוהבת טישרט

לישון עם חזייה. ממש לא נוח לי.

הייתי מגלגלת חיתול בד ושמה מתחת לחולצה, שיספוג טפטופים.

ובאמת מחליפה פיג'מות בתדירות מאוד גבוהה.

בלי ברזלים

ועם רפידות

אבל אני ממש בהתחלה מאמינה שבהמשך כשיתאזן אני אשן בלי

מרגישה שהרפידות לא טובות לי, סוגים שונים בהחלפה גבוהה, מגרות.

וכשאני בלי חזיה אלא עם גוזיה נדמה לי כאילו אין גבול לשד לתפוח ולהתמלא עוד בחלב.

בקלות נהיה לי דלקות...

טוב מתעודדת מהתשובות ללכת על נוחות ולצפות למאזן ייצור חלב ...

תודה לכולן!

אצל הגדולה, בהתחלה שאבתי ונתתי כתוספת להנקה. כנראה שזה גרם ליותר מידי חלב, והיו לי מלא נזילות. בהמשך היא התחילה לישון לילות שלמים, אז זה גם גרם לטפטופים בלילה.

אצל השני היו בהתחלה טפטופים, אבל זה התאזן יותר מהר. ואתם השלישית עוד יותר מהר.

אצל הקטן, בהתחלה רק שאבתי ולא הנקתי בכלל, ולא הייתי צריכה בכלל רפידות הנקה.

לא מפריע לי לישון עם חזייה.

אז בתקופות של טפטופים, ישנתי עם חזייה ורפידות.

וגם אחר כך המשכתי לישון עם חזייה.

אצל הגדולה בהתחלה הייתי שמה גם חיתול בד כדי לספוג את כל הנזילות.

כשמתאזן מפסיקה עם החזייה

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?

לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..

לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....

אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

אפשר אמבטיה ארוכה, משחקים עם מים. אצלי תמיד עשו פיפי ברגע שעזרו לי לשטוף כלים.

לגבי זה שלא עשתה קקי, אפשר נורמלקס. לשבת מיד האוכל (למשל בערב) בשירותים למשך 5 דקות, גם אם לא עושה. לתת לה לנשוף בועות סבון בזמן שהיא יושבת.

לנשום עמוק ולדעת שזה תהליך. נשמע שהיא שולטת בהתאפקות ורק צריכה ללמוד לשחרר.

אפשר גם שלוקים. ככל שתשתה יותר ככה היא יותר תצטרך לשירותים, וגם אם לא תעשה בשירותים לפחות היא תפספס וככה תלמד את ההרגשה.

לגבי קקי הייתי מחכה, נשמע לי סביר, אם את מרגישה שזה כבר מוגזם אפשר לנסות נר גליצרול.

גם הבת שלי הייתה ככה מתאפקת, ואני חושבת שזו הייתה הגמילה שלקחתי הכי קשה, אז שולחת לך הרבה כוחות😅

בעיקרון זה לא נורא לקקי, אבל היא בדכ עושה 3-4 פעמים ביום, אז נראלי כן משמעותי

וזה שהיא פיספה/ עשתה אתמול זה מצויין! זה מרגיש לי שהיא קולטת את עניין הגמילה מצויין

אפשר להציע לה טיטול בשביל קקי, או לחלופין שמעתי פעם לשים את הטיטול איכשהו מתחת לישבנון כדי שירגיש להם מוכר יותר.. והכי גרוע אפשר נר. שיהיה המון בהצלחה 🙏

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

ובשעה טובה!

לא מכירה..

מעבר לקו מסויים.

בתוך הקו צהל ממשיך לפעול, לאתר תשתיות ולהשמיד.

כל הזמן פועלים להשמדת איומים.

במקביל חיבאללה כל הזמן מנסה להבעיר את השטח. טראמפ מעוניין בשקט בגזרת לבנון כדי למקסם הישגים מול איראן והישגים דיפלומטיים במזרח התיכון.

צהל לא היה ערוך לאיום רחפני נפץ.

גם בעזה חודשים זה היה הקונספט של הפסקת האש, ולא מתו חיילים כל יום.

ארגוני טרור כיום לא יכולים להוות איום של ממש על מדינת ישראל, אז הם משתמשים באסטרגיית ההצקה, להטריד לאורך זמן בלי הישגים צבאיים משמעותיים.

בתקווה שהעם ייחלש מבפנים וישאל את עצמו מה לעזאזל הוא עושה בלבנון, ואז צהל ייסוג וחיזבאללה ישתקם בנחת בלי שהכח של צהל יושב עליו.

הגזרה החשובה היא איראן. גם כי היא זאת שמחזיקה ומעצימה את חיזבאללה,

וגם כי האיומים משם הרבה יותר משמעותיים.

מדינה לא מנצחים רק במלחמה. למוטט משטר צריך לתת לתת מכה, לאתר סדקים, ללחוץ דיפלומטית, לתת עוד מכה וחוזר חלילה.

לפי מה שהבנתי אכן יש סדקים בהנהגה האיראנית וזו בשורה טובה עבורנו.

בנוסף, הבריתות שטראמפ מנסה להשיג הם חשובות מאוד מאוד.

עד עכשיו סעודיה בכלל לא הסתכלה עלינו, ותנאי להתחלת שיחות היה מדינה פלסטינית.

טראמפ מצליח לגרום להם להבין שיש להם הרבה מה להפסיד בכלל כמה "פלסטינים" שלא באמת מעניינים את הסעודים, הקטארים ושאר מדינות המפרץ.

היחידים שעושים קולות של "אבל מה עם הפלסטינים"

הם מצרים וטורקיה.

וטראמפ יכול להשתיק אותם אם הם יעשו קולות מפחידים יותר.

התקשורת הישראלית בצעד של חרפה לא מביאה את התמונה המלאה (אולי כי היא לא אוהבת מסרים מורכבים, אולי כצעד אנטי ביבי, לא יודעת) ולכן נוצרת תחושה שאנחנו משלמים מחירים בלי הישגים.

בנוסף לרגישות הגבוהה של החברה הישראלית מ"הכלה" שהתפוצצה לנו בפנים ב7 באוקטובר.

אבל האמת היא שזו סיטואציה שונה לחלוטין.

לפני ה7.10 לא עשינו כלום כדי לא לשבש את העורף הישראלי שעייף ממלחמות, ובצד השני ניצלו את זה כדי להתעצם ולהוות איום של ממש.

עכשיו לא עושים הרבה כדי למצות את ההסדרה המדינית שטראמפ מוביל וגם כדי לא להרגיז אותו, כי בסוף אנחנו צריכים את צבא ארה"ב איתנו (צבאית ומדינית)

עוד שנתיים לפי רוב ההערכות, תם עידן טראמפ, והנשיא שיבחר יגרום לנו להתגעגע לביידן.

לא יודעת אם זה ניתוחים מוגזמים כרגיל או לא,

מה שבטוח שיש לנו חלון הזדמנויות קצר להוציא כמה שיותר מול איראן, וכמה שיותר לפרק את הידידות של מדינות ערב: סעודיה, האמירויות, קטאר, מצריים, לבנון, ירדן, לוב, עיראק, סוריה, טורקיה

ויש עוד מדינות מוסלמיות עוינות.

אם מצליחים לגרום לחלק מהמדינות האלו לשקול את יחסם מול ישראל, בגלל מנוף הלחץ האמריקאי, וכל זה מבלי לדון בשאלת מדינה פלסטינית, דיינו.

נכון שהמחירים כואבים מאוד, ויש תחושת חוסר אונים מטורפת, אבל מחיר המלחמה לא יכול להיבחן לפי כדאיות כתלות אם המחיר משולם בהתקפה או הגנה או תקופה של מאמץ דיפלומטי. אלא לפי ההישגים הכלליים. בסוף הכל זה מערכה אחת.

יש לזה יתרונות וחסרונות.

אבל מה שבטוח שצריך לנצל את הזמן עכשיו ולא לבזבז על מלחמות פנימיות מתישות.

חיזבאללה זה לא ממשלת לבנון, ולא עשינו איתם הסכם

למה מתים חיילים

כי זה מלחמה וזה נורא

וכי עוד לא פתרנו טכנית את ההתמודדות מול הרחפנים. וזה נורא.

אם החיילים לא היו בפנים, מפעילי הרחפנים היו קרובים יותר, והרחפנים היו מגיעים בקלות ליישובים שמעבר לגבול

כבר המון זמן הברחות ממצרים עם רחפנים, נשק סמים ומה לא.

לא יודעת למה התחזקו אצל חיזבאללה דווקא עכשיו

יכול להיות שהיה להם מגבלות כלכליות פשוט כי איראן מותקפת בטירוף, ועכשיו הצליחו להתגבר על זה

למה אין מה לעשות נגדם - לפי מה שהבנתי הצורה שהם מנווטים היא אחרת ומקשה לעלות עליהם. הם מקושרים למפעיל לא עם רשת אלחוטית כלשהי אלא עם סיב שממש מחבר פיזית בין הרחפן למפעיל שלו. חץ מזה שהם קטנים

אני מאמינה שה' יעזור לנו ונמצא דרך להתמודד איתם. יש לנו מוחות מעולים וסייעתא דשמיא. אבל צריך סבלנות.

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה

בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...