זה לגמרי הגאוני ונורמלי לא לצליח הכל..

כל אחד והתמחוים בהם קל ל להצליח והתחומים שקשים לה  .

ולעניין הקניות והמקרר מנסה לעזור:

לי כן עוזר להתנהל בהתנהלות שבועית.

לקבל החלטה משותפת של ושל בעלך שעושים קניות פעמיים בשבוע:

קניה שבועית גדולה ועוד קנייר השלמות קטנה.

לפני הקניה הבועית א מתכננת בגדול תפריט שבועי ריאלי:

איפה אתם בשבת ובהתאם לזה מה תאכלו.

האם יש אירוקים שישנו א התיכון ש ארוחות ערב.

אוכלים בבית מבושל באמצע שבוע? כמה אנשים? כמה ימיםבשבוע?

מה מורחים אצלכם בסנדוויצ'ים?

כמה חלב הולך בשבוע?

בהתאם לזה תערכי רשימת קניות מינימליסטית - רק מה שבאמת צריך לשבוע.

באופן אידאלי זה אמור להספיק לשבוע.

בפועל - יש לך עוד קניה קטנה אחרי כ3 ימים: אם את רואה שיש בבית מספיק דברים עד הקניה השבועית הבאה - לא קונים בה כלום! (מנסיון - ירקות יכולים להחזיק במקרר יפה לשבוע שלם).

אם רואים שיש דברים שנגמרו: עושים רשימת השלמות קטנה ככל האפשר של המינימום שצריך עד הקניה הבאה.

לאט לאט תלמדי נכון את הכמויות שצריך.

ותתרגלי שלא קונים אלא אם כן באמת חסר. 

אם יש לכם מכולת ממש קרובה ונגישה אפשר אפילו להחליט שקונים כל יום רק מה שצריך לאותו יום. זה יעזור לך ללמודלהעריך נכון כמויות.

ככה לא תקני כלום בלי לבדוק מה יש. ותתרגלי להתנהל עם מקרר יחסית ריק.

זה יתן לך תחושת שליטה ולאט לאט תוכלי לחזור לקניה שבועית.

תני לעצמך חיבוק וצאי ללמוד שפה חדשה... 

שלכם, ומכמה שאתם מכינים אוכל בבית בפועל.. אתם צריכים לשבת יחד ולחשוב מה באמת צריך ואז לקנות. לא לקנות ממקום רגשי "שלא יחסר", אלא מה שאתם באמת אוכלים. אצלינו בבית למשל אנחנו אוכלים סלט כמה פעמים ביום ואוהבים ירקות, לא יוצא לי בכלל לזרוק ירקות.. לעומת זאת אם אקנה פה משהו שאנחנו לא אוכלים, כמו קורנפלקס בכמויות למשל (רק הבן שלי אוכל קצת) אז זה ישרף בשריפת חמץ של פסח הבא.. זה עניין של מה אתם באמת צורכים. אם את רואה שאתם לא אכלני ירקות, תקני 2 גמבות, 5 מלפפונים, 5 עגבניות, וזהו! לא יותר מזה..

המקרר ענק ונראה תמיד ריק, אנחנו זוג לא אכלנים עם ילדים בני 2.5 ואין לי זמן עם כל העומס להיות אנינת טעם ולקנות מלא סוגי גבינות או פינוקים, גם סלטים אין לי זמן וכח להכין לפעמים, אפילו עגבניה ומלפפונים אני לא מספיקה! אבל מרגיש לי, מה יהיה ריק? ומה עם פלפל? או פטריות? או חסה? (והם נזרקים) 

אז הבסיסי ביצים, גבנ"צ, גבינה לבנה, קוטג', לחם, חלב, מעדנים וקורנפלקס ועוד שטויות ופינוקים יש בכמויות אבל עדיין המקרר גדול לבשל אני לא מבשלת ואז לימונים, בצלים, גזרים, קישואים וכו גם סתם מתבזבזים.תלוי בתקופה ובעומס. ואנחנו גם מלא קונים ומזמינים מבחוץ או אוכלים בחוץ. נדיר שיש לי כוח להכין סלט\חביתה חוץ מבשביל הילדים. 

אבל תמיד מרגיש לי שביחס למקררים אחרים של בשלנים או חובבי בריאות זה לא מספיק.

זה מקרר שבא לענות על הצרכים שלכם, לא תצוגה.. כן חשוב שהילדים וגם אתם תאכלו ירקות ופירות. תקנו, אבל מינימום. ותחשבי על פתרונות לדברים שיהיה לך קל לעשות במינימום התעסקות.. זה גם בל תשחית וגם חבל מבחינת התנהלות כלכלית.. במצטבר זה המון כסף, אוכל שלא נאכל ונזרק ועוד כסף שהולך בפועל על הזמנת אוכל מבחוץ. נראה לי שזה דורש חשיבה מחודשת- א. מה הצרכים שלנו? ב. לאן אנחנו שואפים מבחינת בריאות ותזונה.. ולמצוא את האיזון לאט לאט.. לא לקפוץ מ0 ל100.. העיקר בנחת ולא בלחץ❤

זה שהוא גדול לא אומר שאת חייבת למלא אותו

גם לי יש מקרר גדול. הוא מתמלא בדכ בשבת וגם אז נשאר מקום.

ואני כן יחסית מבשלת ואוכלת ירקות וכו' 

אבל עושה קניות לפי הצורך ולא לפי הגודל של המקרר. 

בעז"ה ככל שהמשפחה תגדל גם המקרר יתמלא

והמקרר ברוב השבוע נראה כאילו ריק יחסית

קניות זה בעיקר מצרכי מזווה -ארז קוסקוס אטריות שמורים וכו

ומקפיא- עופות וכו

במקרר יש בעיקר- חלבי,ביצים, ירקות במגירות וקצת קטשופ או מיונז 

ואם נשאר אוכל מאתמול- אז סיר או קופסא 

וזה לא שאין אוכלל אבל תכלס 

רק בשבת המקרר מלא יותר

ואתם תתנהלו לפי הצרכים שלכם אישית

למה לקנות מה ששלא משתמשים?

חבל על הכסף והמצרכים

בוויכוח עם קולות שמפריעים לך להיצמד למה שמתאים לך באמת.

לא יודעת אם זה ההורים שלך (בעקבות דברים שאמרו בעבר) שכנה ביקורתית או "העצמך האידיאלית"

אבל את צריכה להיפטר מהקולות האלה.

תכתבי על דף את כל הטיעונים (מה, מקרר ריק? מה לא תקני חסה פטריות וכו', צריך לאכול בריא, מקרר מלא זה שפע, אתם כל הזמן אוכלים לא בריא, את אף פעם לא תהיי בשלנית כמו אחותך וכן הלאה) ותשמידי את הדף. לא לשרוק אותו לפח אלא משהו סמלי קצת יותר, אם את זורקת לפח תקרעי לחתיכות קטנות. או ברוח הימים האלה תשרפי..

תראי איך זה נותן לך שלווה. 

קודםכל פרופורציות

זה רק המקרר

בין כל עומס החיים והמשימות -- זה רק המקרר. כשעל כל השאר את משתלטת ביד רמה

אז קודם כל, קצת פחות לחץ

נכון לא נעיםלזרוק אוכל, זה בל תשחית, אבל זה לא הדבר הכי נורא שיכול לקרות. באמת.

ועכשיו, קצת טיפים:

1. מציעה לך -- לא לדאוג כל הזמן שיחסר. זה קודם כל. אם חסרה עגבניה או מלפפון -- לא נורא. לא צריך שהמקרר תמיד יהיה מלא

2. יש לכם סבב אירוחים בתדירות קבועה? או שזה ספונטני? אם זה קבוע, אז בשבוע שמתארחים בו קונים קצת פחות 

3. אתם אוכלים ירקות ופירות בכלל? 

אצלנו נגיד אוכלים האמת, אבל יש ירקות שלא אוכלים בתדירות יומיומית כמו עגבניה נגיד, שמשמשת אותי יותר בסופש. ומלפפון.

וגמבות למשל, זה עניין של יומיום פה.

אז תנסי לחשוב על זמנים שאתם כן אוכלים ותקני לפי זה.

אצלי למשל גם ירקות ופירות מחזיקים עד שבועיים במקרר, אז אני עושה קנייה גדולה פעם בשבועיים והכי הרבה אם נגמר משלימה בסופר השכונתי, אבל שמתי לב שאם אני כל הזמן דואגת שלא יחסר -- תמיד יוצא שיש יותר ממה שצריך

4. נשמע שאת בסחרור של מטלות ועשייה ואין לך זמןלעצור. 

מציעה לך להתייחס לקנייה השבועית בכובד ראש: לעבור על המגירות במקרר ובארון טרם את מכינה רשימה, זה מונע השלמות ויציאות נוספות שלא חייב,. והכי טוב- לתכנן תפריט שבועי ולפיו לעשות קניות. אני עושה כך וזה טוב לנו

5. הדבר האחרון: אם יש ירקות/ פירות שאיבדו טריות ועדיין לא התקלקלו לא חייב לזרוק.

מפירות עושים שייק 

מירקות עושים אנטיפסטי/ שקשוקה/ מטבוחה למקפיא, מה שנקרא -- אלתורים.

זה עניין של ללמוד את הרגלי הצריכה שלכם, וזה כם משתנה הרבה במהלך החיים עםכמות הילדים וגילם, זמנים שאוכלים בבית/ מתארחים. אז פשוט לזרום

שהבית מסודר, הרצפה נקייה והבגדים מקופלים. אצלי ממש לא.

דווקא אוכל אני כמעט לא זורקת. בעלי הולך לסופר בערך פעמיים בשבוע וקונה מספיק ל3-4 ימים. ככה שהמקרר בדרך כלל לא מאוד מלא וקל לעקוב אחרי הכל.

ועכשיו אחרי שהכל מסודר והירקות טריים, למי יש כוח בכלל להכין סלט??????????

תודה על כל מה שכתבתן. הגיוני שרק לי לוקל זמן עם עצמי עם עט ודף להסתכל למעלה רגע בזום על ההתנהלות ההישרדותית ולתכנן?

ומבשלים. ובקושי קונים בחוץ (אני גם לא גרה בעיר, אז זה יותר קל.. כשאין אפשרות אז גם אין את הפיתוי ומייצרים את הפינוק לבד..) 

אני צריכה את המקום במקרר

וגם את הקופסאות

אבללאיוצא לי לזרוק הרבה.. יותר שאריות בכמויות קטנות

לזרוק מיד ברגע הזה שאני מוציאה מלפפון, ולא בא לי לאכול אותו כי הוא כבר קווץ'- אז ישר לקומפוסטר, במקום להחזיר למקרר ולהתפלל שלמישהו אחר כן יתחשק עליו כשהוא יהיה עוד יותר מגעיל...

ניקיון מסודר ממש אני בקושי עושה. אולי 4-5 פעמיםבשנה.

תקני מאסטר סלייסר, לוקח 2 דק להכין סלט ממש טעים 🙂

או שאפתח שררשור בנפרד?

יש לי כמה קקוצצי ירקות, באמת כמה, אבל לא יוצא לי קצוץ דק כמו של המסעדות חח

העגבניות והמלפפונים מתרסקים, לא נחתכים

יש מכשיר שמכין סלט דק, באמת אבל, כמו של המסעדות?

תסובבי עד שיצא לך

זה כמו סלט ערבי כזה

אבל זה נכון שזה עלול להפוך לרסק, במיוחד אם העגבניות לא קשות

קוצץ ירקות - SLICER CLASSIC – כרמל דיירקט

הקוביות יוצאות מדויקות ויפות. 

אבל

קשה לנקות אותו כי נשארים הרבה שאריות ירקות במכשיר והן מעוכות כאלה, הוא עושה רעש בכל "טריקה" (=לשם חיתוך, ככה זה עובד, את מרימה את המכשיר על הירק ששמת בעיגול וטורקת את המכסה עליו וככה זה נחתך) וכשהעגבניה משפריצה לכל עבר בא לך להעיף הכל לפח, כולל את המכשיר.

(אני לא העפתי לפח אבל העברתי מהר מאוד לחברה)

המאסטר סלייסר לא עושה קוביות, ואני אישית לא נוגעת בסלט שנחתך בו.. מעצבן אותי החיתוך שלו

יש לי מעבד מזון של בראון (מעולה ומומלץ..).

קניתי לו את החלק של ה"צ'יפסר" ואיתור אני חותכת סלט.

החתיכות יוצאות קצת גדולות, אבל בכלל לא מעוכות.

אנחנו משפחה גדולה ובזכותו אני לא מהססת לגבי חיתוך סלט מ12 ירקות בשתי דקות.. 

ואני לא כל כך מתכננת, לפני שבעלי הולך לקניות הוא שואל אותי אם צריך גבינה/ ירקות/ פירות/ לחם עוד משהו. והשאר פשוט קונים כשרואים שעומד להיגמר/ נגמר/ יש מבצע.

בכל נושא

יש לך תפיסת עולם 

שבה

כולם מצליחים לנהל את הכל בשלמות

בעומס מטורף ביעילות מוחלטת. תמיד בהכל

ואז ממילא את מנתחת את עצמך למה יש משהו שלא מצליח לעמוד ברף

ואחרי סקירה על הכל כך הרבה דברים שאת עושה

וכל כך הרבה דברים שאת מצליחה בהצטיינות אפילו

וכל כך הרבה השקעה שלך בבית בעבודה ובילדים

אז בסוף

השאלה היא תמיד-

אז איך אתם עושים את זה??

ותמיד התשובה שעונים פה

היא

שאנחנו לא

לכל אחד יש אאת מה שהוא עושה ומצליח ומשקיע יותר

ועובד לו יותר

ואת המקומות

שבהם הוא לא

חלקיות זה חלק בלתי נפרד מהחיים

ולקבל אותה 

מאפשר מרחב רגוע ומכבד את עצמינו

את כל מה שאנחנו כן

את כל המאמצים והרצונות הטובים שלנו

אחת עובד לה בסדר ונקיון

אחת בבישולים

אחת משקיעה בעיקר בעבודה

אחת אלופה בלהפעיל את הילדים

כולן עושות מהכל

קצת וקצת וקצת ופה ושם הרבה 

וביחד

זה החיים שלנו

עצה שלי

את הזרקור תפני למה שכן עובד לך

את הניתוח המעמיק תשמרי להצלחות

תפרגני לעצמך

ואיפה שא לך להשתפר-

תשאלי עניינית

שאלה מקדמת

בלי התנצלות או הצטדקות או האשמה עצמית שזה עדיין לא עובד לך

במקום לשאול בנימת

מה לארבסדר אצלי? איך כולם מצליחים? תגלו לי?

תשאלי- יש לכן עצות לסדר ונקיון במקרר? שאפשר ליישם גם במציאות חיים עמוסה..

זה יתן לך יותר כח כי את אלופה

וגם עצות להתיעל

ובנימה אישית

אני לא מצליחה גדולה באף אחת מהקטגוריות שהעלית

בית מהפכה

לא נקי

אוכל פשוט

מקרר לא מתוחזק בכלל

משרה חלקית

אבל האמת שאת האמהות שלי נגיד אני לראאוהבת

ואצלי זה לא עבד יחד עם תפקודיות גבוהה בבית

סתם מציינת שתרגישי שלא כולם מקים מקרר כל שבוע

יישר כח על המילים האלה. מסכימה עם כל מילה, אוהבת לקרוא אותך ❤️❤️

אני מהצד השני

מקרר מנקים לפסח

חדרים שוטפים פעמיים בשנה

סלון פעם בשבוע-שבועיים

להמשיך???

ולפי זה לעשות את הקניות

ופעם ב לרטות מה יש ומה אין באופן כללי בלי קשר לתפריט ומה אוכלים 

זה כל כך הפריע לי שפשוט שמתי לב הרבה יותר מה אני קונה ומה נמצא במקרר מה אוכלים ומה םחות, זה מעצבן ולוקח הרבה אנרגיה אבל אחר כך זה כבר היה קליל, את יודעת בקלות מה צריך מה לא 

לסדר אותן בתוך מקרר יפה ומתנגש, בסלסלאות או קופסאות פסטיק. אולי בתוך שקיות (במיוחד אם הן לא שקופות) זה פשוט הולך לאיבוד

המקרר כמעט תמיד נקי ומסודר, בגלל שהוא כמעט תמיד חצי ריק, ככה שרואים את כל תכולתו כשפותחים אותו.

אנחנו קונים מקסימום כמה ימים קדימה, קונים רק לפי הצריכה, לא כמויות גדולות.

באופן כללי אנחנו בשיטה של קניה מעכשיו לעכשיו. קשה לתכנן קניות גדולות, לסדר את כל המצרכים, לשמור על הסדר במשך תקופה. יותר קל לנו ללכת לסופר כל יום או אפילו יותר מפעם אחת לפי הצורך.

אולי תנסי לעשות את זה למשימה משותפת שלך ושל בעלך?

מתישהו במהלך השבוע, פותחים ביחד את המקרר, מוציאים מה שלא צריך, ומארגנים.

כשעושים את זה ביחד זה יותר נותן מוטיבציה - חמש דקות לפני או אחרי ארוחת הערב שלכם - או זמן אחר שתמצאו.

לא לעשות את זה ארוך, ממש כמה דקות.

תאמרי לו שאת צריכה מוטיבציה ואבן בלוז כדי שזה יקרה, אז שיעזור לך בזה. (לפעמים גם אם הבעל לא טוב בהערכה ועשיה של דברים בבית, הוא יכול לעזור בעמידה באבני דרך, וזה מספיק כדי שתהיה מוטיבציה ותשומת לב לעשות).

(אולי לשמור בפלאפון את הרשימה מהשבוע הקודם ולהשוות מה מתוכה השתמשתם, אבל זה כבר למתקדמים)

ואת באמת אלופה! תסתכלי על כל מה שאת כן עושה, אני את הרוב לא... ;)

אנחנו תולים רשימה על המקרר וכל דבר שמתקרב לסיום אנחנו רושמים מיד. לפני קניות בעלי/אני עוברים על המטבח ומוסיפים לפי הצורך דברים שנגמרים אצלנו בתדירות גבוהה, למשל ביצים. 

קניות עושים פעם בשבוע, לא ביום קבוע. לפני הבישולים לשבת לפעמים משלימים קצת, בדר"כ לא צריך.

לגבי המקרר עצמו, בהתחלה גם היו נזרקים לנו דברים. ניסיתי לסדר בדרכים שונות עד שהגענו למה שנח לנו. אוכל שכבר מוכן נמצא במדף אחד, ככה לא נעלמים דברים. המדף שבגובה העיניים מכיל דברים עם תוקף קצר - גבינות, חלב, מעדנים, ממרחים. ירקות במגירה אבל התחלתי לחתוך בכל ארוחת ערב (חיתוך גס, לא סלט) ככה שאני פותחת את המגירה לפחות פעם ביום. מדף נוסף לדברים עם תוקף ארוך - קמח, סוכר, שמרים, קטניות וכו'.

לפני הבישולים לשבת אני עוברת על מדף הדברים המוכנים וזורקת אם יש שם משהו בן יותר מיומיים.

גם אצלי ברגע שקבעתי מדף מוגדר (או מגירה או סלסלה) לכל סוג של דבר זה עוזר לדעת מה יש ומה אין:

הכי חשוב: לרכז את כל מוצרי החלב באותו מקום! ככה יודעים מה יש ומה אין ומסיימים קודם את הישנים ואחר כך את החדשים.

אחרי זה: ירקות.

אצלי כשחוזרים מקניות כחלק שגרתי מפריקת הקניות מוציאיםאת כל הירקות הישנים שנשארו ומנגבים את המגירה אם צריך. אז שמים את הירקות החדשים ומעליהם את הישנים.

ככה משתמשים קודם בישנים ואז בחדשים.

אני מפרידה בצורה ברורה בין ירקות חיים לירקות שלבישול, אבל מקפידה שהירקות לבישול יהיו במקום מוגדר ובולט - ככה אני יודעת מה יש ומתכננת את הבישולים בהתאם.

גם אוכל מוכן - חשוב לרכז במדף מסויים ולתכנן נכון מתי מסיימים אותו ובאיזה סדר כדי שדברים לא יתקלקלו.

דבר נוסף שעוזר - להכין לעצמך רשימה של דרכים לנצל מזונות ישנים וביום לפני הקניות לרוקן באופן יזום את המקרר:

קוטג'ים, גבינות מכל הסוגים - יכולים להיכנס לפשטידה חלבית.

לחם ישן - ללחם ממטוגן או לקרוטונים או לטחון לפירורים.

ירקות ישנים - מרק ירקות, מלפפונים בתחמיץ, מטבוחה, מוקפץ...

אם, למשל, אני יודעת שביום רביעי אני מתכננת לעשות קניה גדולה - אז אני דואגת ביום שני בערב לראות מה נשאר ולתכנן בהתאם את הארוחות ביום שלישי כדי שהשאריות ינוצלו לפני שהאוכל החדש מגיע הביתה.. 

את מגדלת תאומים בני שנתיים וחצי, את עובדת כמורה, הרצפה אצלך נקייה והבגדים מקופלים??? 

את פשוט מלכה, 

נראה לי שאת צריכה להעביר שיעורי 'הנהלת בית' כאן בפורום, אני בטוח ארשם!! 

לעניין המקרר- מזדהה... ואצלי אפילו הרצפה לא נקייה, הולכת לעמוד בפינה... 

נראה לי שכולם מידי פעם זורקים. השאלה הכמויות.

לי עוזר שיש מגנט עם רשימה על המקרר

כל פעם שמבשלת או מכינים משהו ורואה שלקרטת הסוף או נגמר אז רושמת.

ככה זוכרת מה לקנות

עדיף לזרוק כמה עגבניות ולא לשכוח ילד בגן

זה כדור ממש זניח שעדיף שייפול לך ולא ייפלו כדורים אחרים

באמת את נשמעת סופר משתדלת!!!

אל תקחי את זה קשה זה שלב בחיים מאוד מאוד עמוס

גם לעבוד גם לגדל ילדים גם להשקיע בזוגיות וגם את בנאדם

הגיוני שתחפפי את רשימת הקניות ותעדיפי לקנות יותר ומקסימום ייזרק מאשר שתתקעי בלי ירקות לארוחת ערב לילדים. סוג של מקדם בטחון שאת לוקחת וחוסך לך זמן ומאמץ.

בעיניי זה זניח

ואת אלופה שיש אוכל כביסה והילדים מקבלים מה שצריך!!

עבר עריכה על ידי תהילה 3> בתאריך י"ז באייר תשפ"ג 19:16

באמת נשצע אינטנסיבי

מה עם לבקש בעלך שיקח אחריות רק על החלק הנקודתי של הירקות??

לי יש חלום, לעשות מגנט מחיק על המקרר 

עם שרטוט כזה חלוקה לפי מדפים וכותרת יש מה לאכול בבית הזה

ואז אפשר לכתוב בכל מדף איזה אוכל יש 

לא יודעת אם זה באמת יעבוד, וגם צריך מי שיכתוב או יעדכן מדי פעם (לי יש בת שבטח תאהב) אבל מקווה בהזדמנות לנסות  

עוד טיפים:

אצלנו יש יחסית תפריט קבוע שבהתאם לו קונים דברים יחסית קבועים

ועוד כמה דברים שמחזיקים יחסית הרבה ואז אפשר לקנות למתישהו (נניח שמנת מתוקה, שוקולדים, קופסאות שימורים וכו)

זה ממש עוזר.

חוצמיזה מכינה ביום חמישי בערב רשימת קניות לשבוע הבא (יש לנו הזמנה קבועה באינטרנט במוצש שמגיעה ביום שני)

ואז בשישי כשאני מבשלת שמה לב אם יש משהו שבעצם לכ צריך או כן צריך, ובמוצש קבוע עוברת על הרשימה סופית להוסיף או להוריד דברים.

חוצמיזה אפשר ללמוד משבוע לשבוע מה מקבלים/מה בדרך כלל זורקים

ולהעדיף יותר אוכל וגם ירקות ופירות שיחסית יותר עמידים. אה, ואולי גם לסדר את זה במקרר במקום יותר נגיש שרואים מול כשפותחים

מנצלשת..

מתאים לך לשתף בתפריט שלכם?

אני בדיוק במחשבות על הנושא.. 

קבוע בעיקר בשבתות, ואני מקדימה שאנחנו כרגע בשלב בחיינו שחשוב לנו יותר הנינוחות בימי שישי וההכנות בכיף מאשר אוכל מפוצ'קר

לכן בחרנו מנות יחסית מהירות להכנה ושהכי טעימות לנו, וככה אנחנו אוכלים בשמחה ובטוב לבב שבת אחרי שבת את אותו התפריט (גם לחגים יש כמה מאכלים יחסית קבועים וגיוון נוסף תלוי איזה חג זה..)

אז: חלות קונים (בדר"כ בנחמה כי זה הכי טעים )

עוגה/ות הבת שלי מכינה, דברים יחסית פשוטים ופרווה כמו בראוניז ויש לי עוגת גבינה בחושה מעולה ועוד כמה מתכונים אהובים שמדי פעם מגוונים ביניהם.

בערב: חלה וסלטים בעיקר חיים שלא צריך לבשל (סלט מיוחד של שרי, סלט כרוב טרי, חמוצים, אבוקדו, חסה עם עגבניות, טחינה) 

ואם נחה עלי הרוח ויש במקרר יחסית הרבה ירקות פנויים (אפרופו השרשור...)

אז מבושלים שאנחנו אוהבים זה רק פלפלים קלויים ו/או מטבוחה ב2 דקות במתכון שהמצאתי (שהיא לא באמת מטבוחה אבל טעימה לנו מאד)

דג סלמון בתנור (במקרי חירום אפשר להכין גם ישר על הפלטה)

מרק עוף עם ירקות כמובן

ועוף עם תפו"א ובטטה בתנור 

בוקר:

חלה וסלטים

קוגל ירושלמי

חמין (כרגע, אבל זה יכול להשתנות, עד לפני כמה חודשים זה היה עוף ותפוחי אדמה גם כי זה מה שהכי אהבו

אבל הילדים ביקשו חמין בעקבות נסיון חדפ שהצליח )

סעודה שלישית:

חלה וסלטים

גבינות למיניהן (צהובה קוטג' שמנת וכו)

דג (מכינה כמות כפולה מראש)

קוגל ירושלמי אם יש אורחים אז משקיעה בפשטידת פיצה או פשטידת בצל ופטריות או משהו כזה טעים וקליל

ממש פשוט וקל

ביום חול מעבר לדברים משבת שאני מכינה בכמות גדולה שתספיק לחלק מהארוחות באמצש, ותוספות שזה הרגיל אורז קוסקוס פסטה פתיתים שעועית ירוקה עם עגבניות ובצל

מכינה כעיקריות קציצות טונה, קציצות בשריות, שניצל דג, שניצל רגיל, פלאפל מאבקה, משה בתיבה, לפעמים פסטה עם נקניקיות (פעם בחודש כזה כי לא בריא כל כך נקניקיות) כל פעם משהו אחר מכמה מתכונים ומוצרים שמשתדלת להחזיק תמיד במקפיא וככה יכולה לגוון.

לא כל יום אני מכינה משהו מושקע לצהריים, יש לפעמים אוכל משבת ויש לפעמים שזה משהו מהיר הכנה,

אבל משתדלת מדי פעם  

לא יודעת כמה התפריט שלנו הוא דוגמא ומופת כי הילדים שלי יחסית אוהבים אוכל מאד בנאלי ופשוט

 (וגם אני בדרך כלל וכל עוד אני מבשלת באמצע שבוע )

 וזה אחלה מבחינתי אבל אם הועלתי למישהי בשמחה

איזה כיף שמצאתם משהו קבוע שאוהבים ושפשוט,

נתת לי חומר למחשבה,תודה!

זה לא באמת פשטידה.

לוקחים מלאווח או בצק עלים, מורחים מעליו רוטב עגבניות כלשהו (אפשר קצת מהסוג של מטבוחה שלי, אפשר לערבב קטשופ ורסק, אפשר גם רק אחד מהם)

מפזרים גבנצ, סוגרים בעוד מלאווח/בצק, מושחים בביצה וקצת שומשום או זעתר אי שום או מה שאוהבים, אפשר לשים בפנים גם תוספות, ואופים כמה דקות בתנור

מטבוחה-

בסיר עם תחתית עבה מחממת שמן

שמה בצל קצוץ

מזהיבה קצת

מוסיפה עגבניה קצוצה

מערבבת

מוסיפה מלח אפשר גם פלפל שחור

משאירה על האש תו"כ ערבוב מדי פעם

עד שזה מגיע למרקם ורמת הסמיכות הרצויים

סלט שרי-

חותכים שרי לחתיכות

מטבלים ב: קצת שמן, מלח, פלפל, א. שום או שום גבישי

מוסיפים בזיליקום או בצל ירוק קצוץ

ומערבבים

פשוט וטעים אש

בסלט, אני אישית אוכלת אותן רק כשהן קשות קשות, אבל אם בכל זאת נותרו לי שרי רכות- הן מושלמות לייבש אותן בתנור שעה וחצי בחום נמוך חצויות כשהחלק השטוח למעלה עם מעט מלח גס, ואז להוסיף אותן למלא דברים כמו סלט פסטה או סלט אחר, וכמעט לכל מאכל חלבי. אני ממש אוהבת.. סתם מציעה 

לק"י

ותודה על הרעיון!

אפשר גם שרי וגם רגילות

כמה זמן מייבשים בתנור?

עובד גם עם עגבניות רגילות?

ככה רואים הכל וזה לא תקוע בשקיות, מאחורי דברים. וגם שומרים כל ירק בצורה האופטימלית שלו

כי זה על אותו עניין של התקרבנות

אף אחד לא מסכן

לא מי שמשלם מיסים ולא זכאי להטבות

ולא מי שזכאי להטבות

זה צריך להיות הפוך

כל אחד צריך להיות בהודיה על מה שיש לו

וכן

כמעט כל דבר זה עניין של בחירה

אבל מה אתם מצפים שכולם יהיו בהייטק? כולם יהיו מנהלים?

תמיד יהיה מי שירוויח יוצר ומי שירוויח פחות, וכדי לא ליצור פערים גדולים מדי ועוני גדול המדינה מנסה קצת לאזן.

אבל להסתכל עליו במבט מפוכח

יש אנשים שמקבלים סיבסוד מהקופה הציבורית

ויש שמשלמים לה

וזה בעיקר תלוי בבחירה

אני אגב מהמשלמים

ופעם הייתי מהמקבלים

אף פעם לא הייתי קורבן

לא כשקבלתי ואולי אנשים לא היו מרוצים מזה

וכמובן לא כשאני משלמת

אני שמחה להיות מהנותנים

מה לעשות שהם לא מספיק חכמים או מוכשרים בשביל להרוויח מספיק? או שהם מרגישים שליחות בעבודה שלהם יותר מבמקום רווחי יותר?...

אבל אם נמצאים בצד של המקבלים

לא צריך להתמסכן אם אנשים שנותנים מתלוננים

כי יש כאלה שלא שמחים לתת

כמו כאלה שלא שמחים לקבל את המשמעות של לקבל

יורקים על מי שמרוויח פחות מהם?

מתעצבנים?

ומה את עושה? גם מתעצבנת

ככה בני אדם

כועסים לפעמים על כל מני סיטואציות

מותר

למרות שעדיף שכל אחד יהיה בהודיה על מה שיש לו

במקום לתת תמריצים לפי הכנסה היה אפשר לתת תמריצים לדוגמא לפי מיצוי כושר השתכרות - כלומר שני הורים עובדים מאה אחוז משרה - מאה אחוז הטבות, רק הירה עובד אחד, 50 אחוז הטבות. שניהם עובדים בחצי משרה - גם כן 50 אחוז וכן הלאה. ככה את מעודדת עבודה ולא גורמת לאנשים להישאר לפעמים בשכר נמוך יותר כי העלאה קטנה תקפיץ אותם מעל תקרת ההטבות ובפועל זה יצא לא משתלם. (אפשר כמובן לשים תקרת שכר יחסית נורמלית גם להטבות האלה שלא יצא שמי שמרוויח 50 בחודש מקבל אותן, אבל זה לא הנקודה).

המדינה לא מעודדת אבטלה אבל היא לא מעודדת עלייה בשכר.

אני יכולה לומר לך שהיתה תקופה שבעלי עבד 80 אחוז משרה באיזה מקום וממש היה על קצה דרגת המס מלמעלה, הוא רצה לעלות ל100 אחוז משרה אבל ראינו שזה מעלה אותו מעל דרגת המס ככה שאם נניח הוא עבד 4 ימים ושילם מס די מינימלי, מעבר ל5 ימים היה ממוסה ככה ש3 ימים בחודש הוא עובד בחינם ורק היום הרביעי שנוסף לו היה אשכרה מתווסף למשכורת. זה היה תוספת של איזה 200 שח ופשוט לא שווה את זה. אז כן במובן מסוים יש עידוד לא למצות את כושר ההשתכרות.

בנוסף זה מעודד אנשים שלא מדווחים על השכר שלהם, כי מעבר ל"חיסכון" במס, ככה הם מקבלים יותר הטבות. כשההטבות יהיו לפי כמות המאמצים שאתה משקיע והזמן שאתה עובד יהיה פחות חסר בדיווחים כי לא יפגע בך לדווח שאתה עובד יותר אלא דווקא יועיל לך

תחשבי שעל חלב במכולת היית משלמת 12 ש''ח

והקונה שלצידך היה מקבל אותו בחינם.

כל הנחה/סבסוד/ קצבה מגיעה מכספם של אזרחים אחרים.

אם אני לא מקבלת דרגה, הכסף שעליו אני עובדת ומגיע למס הכנסה מממן את הדרגה של אנשים אחרים.

למדינה אין כספים משלה, היא לוקחת את כספי האזרחים ומעבירה אותם הלאה, הגיוני שאנשים לא יהיו מעוניינים שכספם יגיע לאנשים אחרים. (לצדקה שלי אדאג בעצמי).

האם זו בעיה של הממשלה הנוכחית? לא בהכרח. של כל ממשלה שדוגלת במדינת רווחה קיצונית.

(עוד לא התייחסתי לזה שציבורים שלמים לא מתפרנסים כי המדינה אחראית לפרנס אותם לפי דעתם)

באופן כללי, יש נטייה לרשתות החברתיות ליצור הרבה רעש, ולפלג.. חדשות מספרות מה שרע ולא מה שטוב, כדי לנסות להראות לנו שהכל רע...

בפועל רוב האנשים לא מרויחים 50 וגם לא 40... (זו אולי גם נטייה של רשת חברתית , להראות לנו את הקצה אז חושבים שהרבה מרויחים ככה) , זה מבעס שלא מקבליים דרגה ולאדם נורמלי שההכנסות שלו קצת גבוהות (נגיד 15,16 זה יכול להיות משמעותי מאוד מאוד במשכורת התשלום על מעונות)... מה גם שיש אנשים שמרמים , וכמעט לא עובדים וומסוסבדים מאוד וזה מבעס....

הבעיה שהרבה פעמים אותם אנשים שמתלוננים על סבסוד למישהו אחד, מתלוננים גם למה המדינה לא מסבסדת משהו אחר או למה שכר המינימום הוא לא 40...

אם אתה לא רוצה שהמדינה תסבסד את המעונות אל תלך למעון מסובסד. לך למעון פרטי שלא בטוח יהיה יותר יקר.

אל תלך למעון מסובסד - איך זה עוזר?

סבסוד המעונות לא נלקח ישירות מהתשלום של ההורים שמשלמים סכום מלא.

עזבי, לא זוכרת כבר מה רציתי לכתוב 😅

אין לי בעיה עם סבסוד, אבל שיהיה לכולם או לא יהיה.

אין שום הצדקה שהכסף של אנשים שמשלמים מס הכנסה ילך לאלה שלא.

לצדקה שלנו נדאג בעצמנו.

אגב. אותם אנשים שרוצים שהמדינה תממן את הלימודים, בריאות, תשלם קצבאות, תאריך את חופשת הלידה על חשבונה גם רוצים שהמדינה תגדיל את השכר שלהם באמצעות רגולציה על שכר מינימום.

אף פעם לא הארכתי אז לא מכירה, או שהארכתי ונשארתי עם הפעוט בנוסף בבית.

מבינה אותך ומסכימה איתך.

שנה שעברה בספטמבר 2 הקטנים שלי היו בו שנה ושמונה, ובת ארבעה חודשים.

היה לי מאוד חשוב להשאר עם הקטנה בבית עד גיל חצי שנה אבל אחרי החגים חזרתי לעבוד כך שלא יכולתי להשאר עם שניהם בבית.

בפועל שילמתי על שניהם מתחילת שנה, כדי לשמור מקום כי אם הייתי מחכה לגיל חצי שנה כבר לא היה לי לאיפה להכניס את הקטנה ( אין אצלינו עוד אופציות)

ככה שילמתי על חודשיים מחיר מלא על 2 ילדים (קרוב ל7000) כאשר בפועל אחת הייתה איתי בבית

האמת שכן זה מעצבן מאד.. לעבוד קשה מאד ואז לוקחים לך המון המון מהמשכורת למיסים.

אם בעלך לא היה איתך בחגים,שבתות וכו' , את היית מרגישה כמו חד הורית שהכל נופל לך על הכתפיים ומוציאה המון כסף על בייביסיטר, האוכל מוכן לשבת, וכו' וכו , הייתם מרווחים יפה אבל היו לוקחים לכם 35 אחוז לפחות מהמשכורת שכל כך עמלתם בשבילה , גם היית אומרת ככה?

אז אומרת לך מהצד שחווה את זה, כן זה מעצבן מאד.

אי אפשר לאכול את כל העוגה, ואף אחד לא מחלק כסף חינם. בשביל משכורות גבוהות אנשים עובדים קשה מאד, וזה בא על חשבון דברים אחרים שלך יש ולנו אין. והמון המון לחצים והישרדות.

בהכרח עובד פחות קשה

בכל אופן על אלה שרצו את המשכורת של בעלי מוזמנים לעבוד גם בשבתות בחגים ולראות איך זה שהבעל לא נמצא איתם באירועים, שמחות , בדיקות רפואיות וכו'. הכל הכל לבד. כל דבר יש לו יתרון וחיסרון.

ולאוכלוסיות רווחה כן יש קשר ישיר לזה.

דבר ראשון אחוז המיסים בארץ הוא לא מהגבוהים בעולם,

אבל אחוז ההטבות החברתיות שנגזרות מהמיסים והחלוקה של מי משלם את רוב המיסים לא הוגנת.

על חלק גדול אין לנו שליטה ברמה האישית - כי מדובר ובכספי מיסים שהולכים לביטחון המדינה ותשלום חובות לאומיים - לכן נגזרת ענקית מהמיסים הולכת לזה ולא לטובת החברה.

מה שנשאר מהמיסים מתחלק במדיניות רווחה כמו סבסוד מעונות (זה לא משנה שאת מקבלת רק "400" שקל, הסך הכללי יוצא הרבה ביחס לשארית מס שנשאר, אבל ביחס למדינות אירופיות אחרות , אנחנו יחסית לא מדינת רווחה)

עם החרדים יש שתי בעיות

אחת - אחוז עבודה נמוכה בעיקר אצל הגברים (משהו כמו 53% חרדים לעומת 86% חילונים)

השנייה - גם כשכבר יוצאים לעבוד, ההכנסות נמוכות מאוד בהשוואה למגזרים אחרים - כלומר משלמים פחות מיסים.

מה שמוביל ל- ציבור שעובד קשה ומתפתח בקריירה - ואוכל אותה. "מעמד הביינים"

גם מיסים גבוהים, גם כמעט לא נהנים מהטבות.

לכן כן, הם לא טועים, המדינה מעודדת אבטלה.

יש תמריץ שלילי, משהו בחלוקה הזאת לא עובד טוב.

אפשר להסתכל על יתרונות אחרים שחרדים מביאים כמו ילודה שזה חשוב מאוד למדינה במצב שלנו (לא רק מורל לאומי, פשוט פיתרון דמוגרפי) וערכים יהודיים למי שמאמין או רואה בזה צורך.

אם מסתכלים רק על בפן הכלכלי, בהחלט יש בעיה.

השילוב של מדינה עם צורכי ביטחון כל כך גבוהים ומגזר שלא מכניס משכורות גבוהות וגם כשיוצא לעבוד משלם מיסים נמוכים, לא כרגע וגם לא בעתיד (כל מערכת הכוללים, ישיבות שמשמרים את המצב ) מבחינה כלכלית בלבד-בעייתי.

יש אחוז גדול מהעם שעובד יותר ומשלם יותר ונהנה פחות. ככה פשוט.

זה לא משנה כמה קשה את עובדת,

באופן כללי מקרים פרטיים בודדים לא משנים את התמונה הגדולה.

זה גם עניין כלכלי כבד

כי חוסר ילודה פוגע קשות בכלכלה

אני לא בטוחה מה תורם יותר לכלכלה

ילודה/ לעשות כסף ולשלם מיסים

בראיה רחבה ועתידית

בהנחה שהילדים שנולדים נכנסים למעגל העבודה ולא הופכים באופן סיסטמטי לאוכלוסיית רווחה.

אחד המטרות של מדיניות רווחה היא לצמצם פערים ולעזור לאוכלוסיות חלשות להתרומם.

הבעיה שנראה שהחרדים מעוניינים להישאר במצב הקיים (אני יודעת שיש שינוי אבל במיינסטרים הרבני)

זה ציבור שלא מקדש קריירה, יש בזה הרבה יופי ערכים אבל כלכלית זה פוגע.

רווחה נכונה צריכה ללכת ברובה למקומות שישתלמו לה.

כמו סבסוד לימודים וכו'. לא כדי לשמר רווחה.

בקיצור אנחנו מדינה מאוד מורכבת

ואין פיתרון קסם

לא יהיה כאן איזה מושיע אחרי הבחירות

רק צריך לקחת בחשבון את האחוזים של היוצאים מהחברה החרדית שעולה כל הזמן

את אחוז הגברים העובדים שגם עולה בהדרגה

ואת גובה המשכורת של הנשים שגם עולה בהדרגה ואולי גם של הגברים

ברור שלא יהיה מושיע

שינויים לרוב מגיעים מהעם ולא מההנהגה

הבעיה הזאת של המיסים ומעמד הביינים שנדפק קורה כמעט בכל חברה עם ערכים סוציאליסטים

אבל אני חושבת שהטינה המרכזית לחרדים כרגע היא שאידאולוגית הם רוצים לשמר את המצב + מצב הגיוס ששם הם לא יוצאים שם טוב + מרמור של אזרחים שעובדים קשה ומקבלים מעט

הבחירות לגמרי רכבו על הגב שלהם

אבל מתחת לפרופגנדה יש גם הרבה אמת וזאת חברה שצריכה לראות איך היא מתאימה את עצמה למצב

היה טינה לחרדים

גם בצדק וגם שלא

לכל חברה יש את הבעיות שלה

כולל הכלכליות

(נניח החברה החילונית חוגגת על פנסיות תקציביות/ משרות ממשלתיות מיותרות

יותר מכל חברה אחרת

במשך שנים ארוכות)

בינתיים אני משלמת מיסים וגם על המוסדות החרדיים של הילדים שמתוקציבים באופן חלקי ביותר

כלומר משלמת פעמיים

אבל לא מתלוננת

לא יודעת מאיזה מעמד אני

ולא מעניין אותי שדופקים אותי

אני יכולה לדאוג לעצמי בכל מקרה

בתור חרדית רוצה לומר לך שנכון שיש חרדים שלומדים או שעובדים בשכר נמוך. אבל כמעט כל מי שאני מכירה סביבי כולל כל משפחתי הקרובה, חברות, שכנים- אנשים עובדים קשה, מרוויחים יפה, משלמים המון מיסים, (הרבה פעמים מקבלים פחות בהרבה דברים כמו חינוך... אבל לא רוצה להיכנס לזה) ואח"כ עוד מתבכיינים שאנחנו חיים על חשבון החילונים... ממש מתסכל לשמוע את זה כשאנחנו משלמים אלפי שקלים בחודש למיסים וכנראה ממנים דרגה במעון למשפחות אחרות בעוד שאנחנו לא זכאים (ברוך השם בגלל הכנסה).

רוצה רק לומר שלא להאמין לכל מה ששומעים בתקשורת, תדברי עם כמה אנשים באופן עצמאי ותקבלי תמונה שונה...

אני מאמינה לכל מילה שלך, אבל סטטיסטית אתם כנראה לא מייצגים את רוב הציבור החרדי..

הציבור החילוני וגם הדתי במובנים מסוימים, הם מאד אינדיווידואליים - כל אחד לעצמו לטוב ולרע. אין "כוח קהילתי" מול גופים עסקיים, קופות חולים וגופים ממשלתיים, אבל גם מתייחסים לכל אחד לעצמו.

מי שמשתייך לקהילה שמתייחסת לעצמה כגוש אחד - זה עובד כשזה נוח, אבל קורה גם כשזה לא נוח..

התסכול שלך מאד מובן, באמת! אבל תביני מאיפה זה מגיע..

וגם מהיכרות קרובה עם משפחות חרדיות שעובדות ומתגייסות.

לצערי זה לא מספיק.

אני לא צורכת חדשות בכלל

הנתונים הם ממשרד העבודה ומכון הרישוי לדמוקרטיה

אפשר להתייחס לערכים אחרים שהחברה הזאת מביאה

אבל בפן הכלכלי כשמדובר במספרים אלה הנתונים

אבל אתעכב על הבעיה השנייה של החרדים - שהם מרוויחים קצת.

למה אתם חושבים שחרדים בכוונה מרוויחים קצת? כי הם מקבלים הטבות אז זה משתלם להם? ממש לא!

ואגב זה לא רק חרדים, זה גם הרבה נשים דתיות שחשובה להם עבודה קרובה לבית/פחות שעות/לא לקחת את העבודה הביתה וכו'

הן מוכנות להרוויח פחות בשביל התנאים

הם בוחרים בתנאים שמתאימים להם ושמביאים להם על הדרך הטבות

הם מרוויחים קצת כערך

לא בגלל ההטבות

בגלל חוסר בלימודים גבוהים או רצון לקריירה משגשגת

בגלל ערכים אחרים שקודמים אצלם לערך כסף

זה אולי ראוי להערכה למי שמסתכל בלי שיפוטיות

אבל בכלכלה זה פוגע

לכן הם מעוררים הרבה כעס

השאלה מה יקרה אם ההטבות יעלמו ואז נדע האם הם הסתמכו על ההטבות או שערך שלהם גדול מכל הטבה.

אולי הם יצמחו להיות כמו קהילות חרדיות בחו"ל

משגשגות כלכלית

וממנים לעצמם כוללים

כלומר בוחרים מקצוע עם הכנסה נמוכה אבל מן הסתם מתוך הנחה שיהיו להם הטבות פה ושם.

תחשבי על עצמך, אני שואלת בכנות באמת, מענין אותי (כי כשאני בחרתי מקצוע הייתי ממש קלולס ולא הבנתי כלום מהחיים. התגלגלתי למקצועות אחרים עם הזמן) - אם כשהיית בוחרת מה ללמוד היו אומרים לך: יש למקצוע הזה יתרונות xyz (מה שבגללו בחרת את המקצוע) אבל תחיי בעוני ולא תקבלי שום הטבה אף פעם - עדיין היית בוחרת את המקצוע הזה? כי אני מניחה שבמצב כזה היית מעדיפה לבדוק מקצועות יותר מכניסים. כמו בארהב שמי שרוצה לחיות ברמת חיים מסוימת, לשלוח לביס יהודי וכו יודע שהוא חייב לכוון למקצוע מכניס מאד..

אז זה לא חוכמה שציבור מסוים "יסכים להרוויח קצת" בשביל הערכים שלו, אם ברגע שהם לא יכולים להסתמך על הטבות ממשלתיות הם יכעסו שגוזלים אותם, כמו שקורה במניעת הטבות למשתמטים. זה לא נקרא להסכים להרוויח קצת אלא להסכים לקבל תלוש נמוך והטבות גדולות

לדעתי המטרה של חוג שהוא יהנה ויעשיר את הידע, קצת חשיפה למשהו נוסף בחיים. לא מעבר..

אלקטרוניקה זה מצוין ולדעתי זה רק הבדל בשם של החוג ולא הבדל אמיתי.

אני בטוחה שהוא בכל מקרה נועד לגדולות

ואם כבר זה נקרה לפתחך ואת מזהה כאן איזה קושי אצלך, ואת מזהה את הכשלים בצורת החשיבה שמובילה אל הקושי ומודעת לחוסר ההיגיון בתחושה, אפשר להפוך את זה להזדמנות לתרגול.

למשל תרגול של שחרור, של לשים את עצמי בצד ולתת לילד להיות.

הוא יספיק לשנות את תחומי העניין שלו?

חוץ מזה, בתור אחת שנשואה למהנדס אלקטרוניקה - נעלבתי שאת חושבת שזה לא נחשב זה לא שמדובר בחוג ציור, נגיד (שגם זה משהו של גאונים במובן מסוים!) (חוץ מזה, אלה תחומים מאוד נושקים...)

כתבתי לך בהומור, כדי להקליל לך את הסיטואציה😊❤️

איך חוג בכיתה א ישפיע על השכר שלו?

אז שנה הבאה יהיה ברובוטיקה....

ואם הילד מתלהב מה זה משנה אם זה מושך אותך או לא?

אגב הנדסת חשמל זה תואר לא קל... וגם השכר לא רע נדמה לי....

(ואת כבר לא באמת יודעת אם יש לו ראש מתמטי שיתאים לדבר כזה. ..)

באופן כללי חוג זה להרחבת אופקים

ולהתנסויות שלא נתקלים בהן ביומיום

וגם לכיף והנאה וחיזוק הביטחון העצמי

הנושא של החוג לא באמת קריטי עד כדי כך....

והוא אמר שבשלב הזה בחיים הכי חשוב לבנות אוריינות מדעית - ואז בעתיד כבר יש בסיס לכל מקצוע מדעי שהוא. אז זה לא משנה לאיזה חוג ספציפי הוא ילך, העיקר שעכשיו הוא מקבל את יכולת הלמידה המדעית.

ועוד דבר שהוא אמר - עם קצב התפתחות הבינה המלאכותית, אין לדעת כיום אילו מקצועות ייחשבו רווחיים כשהבן שלך יהיה גדול מספיק... אז שוב, לכן כרגע מספיק רק "החינוך המדעי", ולא המקצוע המדויק.

זהו, מקווה שזה הרגיע אותך קצת יותר

העיקר שהילד נהנה וטוב לו.

לא הייתי שמה בכיתה א' בחוג שבעתיד יכניס שככר גבוה וקשור להיי טק.

אם כך, הכי טוב זה חוג מיומנות AI

העיקר הילד טוב לו, אל תתבאסי.

אני במקרה כזה שלחתי את הילד גם לחוג השני לניסיון, ואז בחר... ומה שיבחר מבורך

זה שלב כ"כ מוקדם בחיים, הוא יכול לשנות את דעתו עוד מיליון פעם עד שיגיע לבחור מקצוע וגם אחרי.

אני הייתי בכיתה א בחוג חקלאות, מה לי ולזה היום? 😅

ועדיין היתה לי הזדמנות להיחשף לדברים שפחות יש לי בהקשרים אחרים בחיים ומאמינה שהרווחתי מהם.

תנסי לראות מה הילד מרוויח מהחוג (שזה אגב לא קשור רק לתוכן הספציפי בעיניי - זה יכול להיות התנסות, סיטואציות חברתיות, מחקר עצמאי, חוויות הצלחה וכישלון, מוטוריקה ועוד ועוד), לא איך קוראים לו ואיזו אסוציאציות זה עושה לך.

הילד נהנה ומתפתח? נהדר.

גם ככה אין לכם וטו על מה שהוא יעסוק בו ומן הסתם לא תרצו שיגיד שזה בגללכם

למקצוע שלו לחיים.

לדעתי לחשוף לתחומים זה תמיד טוב הוא יכול לעשות חוג רובוטיקה שנה הבאה בכל מקרה הקשר בין זה למקצוע האמיתי הוא תלוש.

והצחיק אותי שלדעתך אלקטרוניקה שזה למשל חשיפה להנדסת חשמל נחשבת עבודת כפיים זה מקצוע סופר מבוקש ונדרש והיום עם הAI דווקא תכנות שזה רובוטיקה בירידה בביקוש.

אל דאגה...

והניחי לו לנפשו.

ומודה שאני לא הייתי עולה בקלות על ההבדל בין החוגים

אני ככה עשיתי כמה פעמים

במכבי אפשר עם הפנייה כמה פעמים גם לאולט' אחר שלא מעקב זקיקים. ככה לי היה בכל אופן

אני יודעת שהם יכולים לשליש ראשון, אבל לא יודעת אם גם לבדיקות אחרות.

אני בהריונות טופלתי במסגרת מרפאות חוץ של הביהח וקבוע כל ההפניות שלי לבדיקות זה מרופא משפחה

תקבעי תור טלפוני ותבקשי,לא יעשו לך בעיות

השאלה אם יש בזה צורך, או שאני יכולה להשתמש בהפניה שכבר יש לי, למרות שכבר השתמשתי בה.

מצב שאת מגיעה לבשיקה ומתברר שההפניה לא תקפה כבר

אני צריכה למצוא זמן לזה בשעות הפעילות.

מקווה שידעו לענות לי.

אם לא, הייתי פונה לאחות במרפאה שתנסה ליצור איתו קשר ולבקש ממנו (או מרופא אחר שנמצא במרפאה). בדכ יש להם את הפלאפון שלו...

אבל לא נעים לי לשלוח לו הודעה, אם זה לא משהו קריטי.

אני אנסה מחר להתקשר ולברר.

מי הרופא שלך, ואם כן, הוא גם שלי...

וגם לי יש את המספר שלו.

אבל גם אני הייתי מתפדחת לכתוב לו על זה. שלחתי לו ווטסאפים רק כשביקש וכשהייתי ממש חייבת...

הייתי מנסה אולי דרך האחות שעובדת שם (היא ממש נחמדה).

אין לי מספר של האחות שעובדת איתו.

ואני לא יודעת אם היא נמצאת גם בזמנים אחרים, או רק כשהוא נמצא.

הקטע המעצבן הוע שאני ביקשתי ממנו הפניה בביקור האחרון, והוא אמר לי שזה עוד הרבה זמן ואני אבקש בהמשך הפניה דרך האפליקציה.

אבל עכשיו הוא לא זמין.

והכי פשוט להתקשר לנציגת קשרי לקוחות או למוקד הריון ולידה של הקופה והם ידאגו לך להפניות.

קרה לי עם רופא אחר שהיה בחופשה, ולא היה מי שיענה לי לפניה.

יש לזה כללים.

לדעתי הכי פשוט שתפני למוקד אחיות ותבדקי איתם מה לעשות

אני גיליתי שאם הולכת למוקד לא צריך הפניות.

לפחות ככה זה במכבי ובמיוחד אם זה פעם בשבועיים.

עשיתי שם פשוט את המעקבי גדילה שבאמת התחיל פעם בשבועיים והמשיך לפעמים בשבוע..

במקום להגיע לתור בשעה שקבעתי,

אני אצטרך להכנס לאחות, להסביר מה אני צריכה, לקבל ממנה הפניה, ללכת לאוטרסאונד (כשיכול להיות גם תור), ואז לחזור שוב לאחות ומשם לרופא.

וכשסה יוצא יום עמוס (ובתרופה של החגים יש יותר סיכוי לעומס), זה יכול לקחת שעות.

זה באמת שעות, בתקופת החגים זה הכי סיוט..

מקווה שתסתדרי!

והUS. לא יתנו לך להשתחרר בלי זה. (בטוחה שUS מספיק? חושבני שבכזה מצב עושים גם מוניטור, ככה לי היה בכ"א במעקב גדילה)

ממליצה לבדוק מראש איפה את יכולה לעשות את המעקב

בלאומית למשל אפשר לעשות את זה במרכז בריאות האישה, במיוחד בתקופת החגים שיש צמצום בשעות הפעילות.

אני עשיתי מעקב גדילה במאוחדת, אולטראסאונד אצל טכנאית כל שבועיים שלושה וכשהיה משהו בעייתי שלחה אותי לרופאה שלי.

זה לא מעקב של הריון בסיכון...

עשו מעקב גדילה, זרימות ואז מוניטור בכל מעקב

רק בהמשך ההריון, אם באמת העובר יהיה קטן.

כרגע רק אולטרסאונד כל שבועיים, כדי שאם תתחיל האטה בגדילה נזהה את זה בזמן.

אני עכשיו בשבוע 23. הבדיקה אמורה להיות בשבוע 24.

קבעתי תור במרכז בריאות האישה שבקרוב אלי, אבל זה אולטרסאונד שאני יכולה לעשות בכל מקום שיש.

התקשרתי למוקד הריון ולידה של הקופה, לא ידעו לענות לי ואמרו שהם לא יכולים לתת הפניה.

לא הספקתי להתקשר למרפאה שאליה קבעתי את התור, כי הם פתוחים רק בבוקר והיה לי יום עמוס בעבודה.

ננסה מחר בבוקר.

ניסיתי להתקשר למכון אולטרסאונד בבית אגד, אבל לא היה מענה.

ראיתי שאני יכולה לשלוח פניה באפליקציה גם לרופא נשים אחר, שהייתי אצלו לפני ההריון.

שלחתי אליו פניה, מקווה שהוא יתן לי הפניה.

זה צרה של עוד הרבה זמן! תתעסקי בצצרות של עכשיו בלבד!!! (בסוף זה משוער, את יכולה ללדת גם שבועיים קודם, ר"ח או בכלל ברח אייר ..בקיצור אל תדאגי!!

אבל חבל על האנרגיות שלך

כשזה יגיע זה יגיע וזה יהיה הכי מדויק.

אגב, לקחת בחשבון ששנה הבאה שנה מעוברת?

אולי את בכלל אמור ללדת בפורים?

מן הסתם אם זה המשוער, את עדיין לא יודעת את מין העובר.

אם זה בן, אפשר להיחלץ על בר מצוה בשבת הגדול עוד 13 שנים(;

חח סתם בהומור.

בע'ה הכי חשוב שיהיה בבריאות טובה ובידיים מלאות ולכי תדעי.. החיים מפתיעים (ומצטרפת למי שכתבה שתבדקי כי השנה מעוברת)

אני פעם לא יצאתי לטיול באיזשהו תאריך כי אמא שלי היתה לקראת לידה. בסוף ילדה יותר מחודש אחר כך!

אז בנחת ובבריאות בע'ה

אני איתך אחותי

המשוער שלי ביום האחרון של פסח

ואני בעננים איזה תאריכיםםםםם ללדת בהם אמאלה!

אז בלי

לחץ אחותי, הכל אפשרי😉

אז בגדול -

העקרון שלה הוא להנגיש ולתווך את הרעיון של העתיבה - כדי לכתוב נכון נדרשת יציבה נכונה/ חגורת כתפיים יציבה / למידה של אחיזת עפרון נכונה/ ועוד. היא יצרה דובי שקל לילדים להתחבר אליו וזה בעצם גירוי עקיף כדי לחזק אותם ולחזק אצלם את המיומנויות האלו, ולאחר מכן לחזק את אופן הכתיבה כך שהיא תהיה נכונה וקלה.

שולחת לך רעיון חמוד לחוברת שראיתי באתר אחידע -

מוכנות לכתיבה- תרגול כתיבה הגיל הרך דף עבודה קריאה הוראה מתקנת כתיבה רוחמה ארנד – אחיה ידע

לאיתור קשיים וטיפול בהם.

בהצלחה רבה!

אני די יודעת מה הקשיים, אלא אם יש עוד דברים.

כרגע הוא בעיקר צריך מוטיבציה לשתף פעולה.

הבעיה היא שהוא כבר לא בשלב של מוכנות לכתיבה.

הוא למד לכתוב, אבל לא מוכן לתרגל ולכתוב מה שצריך.

הוא צריך עוד עזרה בחיזוק של השרירים ובכתיבה בצורה נכונה.

ייקח זמן עד שהוא יקבל שוב ריפוי בעיסוק.

אלא אם אני אקח אותו לפרטי, או שהוא יקבל דרך בית הספר.

לא רואה טעם לתת לו דפי עבודה, כי הוא לא מוכן לבצע.

מה זה אומר

שבעצם הוא עושה פעילויות חווייתיות

למשל: תרגילי התעמלות/ לש פלסטלינה או בצק/ משחק בקצף / מעביר מצד לצד פריטים/ שולה בפינצטה חרוזים

מבחינתו כילד זה חוויה ופעילות נחמדה

את (בתור המבוגר המנחה) בעקיפין את יודעת שזה משפיע על היכולת שלו להתנהל נכון עם הגוף וממילא הכתיבה תהיה משימה שהוא יותר מצליח ופחות נמנע.

(הבנתי מייד מהפוסט שלך שהוא צריך חיזוק מוטורי)

לרוב הימנעות מצביעה על לקות/ בעיה קלה במוטוריקה/ אחר , שגורמת תסכול בעת הביצוע - וממילא הכי קל להימנע מהביצוע.

מה שהבאתי זה ספר של מרפאה בעיסוק (הרי ביקשת מישהי מקצועית) רעיונות לחיזוק הגוף (יש הרבה שרירים שמעורבים בפעילות הזו) על מנת שהכתיבה תהיה חלקה וקלה ממש לא אמרתי שצריך לתרגל איתו בבית כתיבה, התכוונתי לחזק את השרירים כדי שיהיו לו חוויות הצלחה, ואז בשלב הבא יהיה לו יותר קל ואולי אפילו מרצונו הוא ישב לכתוב.

בינתיים עד שייתפנה לך תור, יש דברים שאתם יכולים לעשות בבית ולהתקדם לבד .

אדרבה אם למדת אצלה, את יודעת כבר מה לעשות 😃

את יכולה כמובן להמתין לתור של אנשי מקצוע בלי קשר..

וברור שהוא צריך להמשיך בחיזוק של השרירים.

לי קשה לשבת איתו על הדברים האלה, עם שאר הדברים שיש לי לעשות.

היה הכי טוב אם הוא היה מקבל שעה שבועית של ריפוי בעיסוק דרך בית הספר.

שלא יהיה מוגבל רק לכמות מסוימת של מפגשים, ולא ידרוש ממני לבזבז חצי יום על לקחת ולהחזיר אותו.

אבל בשביל זה הוא צריך אבחון וזכאות.

אם לא נצליח לקבל, אולי אני אקח אותו פרטי.

יש לקות שנקראת דיסגרפיה.

הוא עוד קטן, האמת, אז לא יודעת אם הייתי רצה לשם כבר עכשיו, במיוחד שאתם מחכים לעוד אבחונים... אבל אולי כן כדאי לשקול את זה.

אני אישית כן הייתי מעדיפה להקל עליו בינתיים ולכתוב חלק במקומו, בתיאום עם המורה...

אבל אני לא מכירה לעומק את הלקות.

הוא יודע לכתוב את האותיות, והכלב שלו נראה לי בסדר לגיל.

זה לא שהוא כותב בכתב לגמרי לא קריא, אותיות הפוכות וכד'.

הוא יכול לכתוב את האותיות מלמטה למעלה ולא בצורה הנכונה, אבל זה נראה לי הגיוני בשלב הזה ופשוט מצריך תרגול.

בינתיים בכיתה הוא לא עובד, ובבית עושה שיעורי בית באופן חלקי כשלרוב אני כותבת לו הכל או חלק.

נראה שהמורים בבית הספר לא ממש דורשים ממנו, אז עוד יותר אין לו עניין להתאמץ.

אבל אני ממש לא מומחית בעניין.

בכל אופן, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע כמה נכון לדרוש ממנו כן להתאמץ...

אבל עם ניסיון עשיר בלהיות אצל מרפאה בעיסוק עם הילדים שלי...

בחוברות של חיה קושניר יש התייחסות לכיוון נכון של כתיבה והן גם נחמדות, אפשר גם למצוא ביוטיוב סרטונים לפי השיטה שלה כדי להראות לילד את הכתיבה הנכונה.

כתיבה בכיוון הלא נכון דורשת יותר מאמץ.

לפעמים גם הילד כותב חזק מדי או חלש מדי וזה גם גורם מאמץ יתר, אפשר לתרגל את זה בעזרת נייר קופי, לראות אם הכתב עובר/לא עובר.

כדאי לבקש עוד טיפול אצל מרפאה בעיסוק (לא לחכות כדי שאולי יספיק עוד שני סבבים לפני גיל תשע, שיותר מורכב לקבל).

ולא יודעת אם מרגיע או לא אבל גם הילדים שמשאירים מחברות ריקות, מצליחים לכתוב כשיש משהו שהם ממש רוצים, המתבגרים+ שלי שגם אחרי כמה סבבי ריפוי בעיסוק לא ממש כתבו בבית הספר (אחת מהם גם אובחנה עם דיסגרפיה), מצליחים לכתוב כשזה חשוב להם (סיכום של שיעור תורני שעניין אותם או מכתבי פרידה ארוכים לחניכות בסניף...).

תנסי לחשוב על לכתוב דברים שיעניינו אותו. אנ יגיד מכינה עפ הבת שלי חוברת מתכונים והיא מעתיקה מתכון למחברת ןאז מכינה אותו (זה עובד גם על ארגון של לעבור על כל החומרים וכל השלבים בצרה מסודרת), יצא לנן גםלכתוב דברי תורה לשבת

אני חושבת שזאת הדרך היחידה לדעת.

ולא כדאי לקחת סיכון בשלב הזה, אם יש אפשרות לזהות דליפת מי שפיר ולשמור על ההריון.

כי עלול להיווצר זיהום

וכמה שאת נגד בדיקות פנימיות, אם ההריון חשוב לך, וזה נשמע שהוא באמת חשוב לך, חייבים לבדוק עם כל חוסר הנעימות וחוסר הרצון והכאב וכו' וכו'

שבוע 20 זה עוד מוקדם ממש והעובר עדיין לא בר חיות, ואפשר כ"כ הרבה לעשות במידה ומתפתח משהו, שחבל לאבד זמן יקר.

אם את חושדת שזה מי שפיר תלכי להבדק!!! אל תשחקי עם זה!!!!

אני מרשה לעצמי להגיב בנחרצות כזו כי חוויתי בעצמי הריון בסיכון גבוה עם מורכבות גדולה, וב"ה היו הרבה שליחים טובים בדרך שעזרו לי לשמור על ההריון.

בשורות טובות

תרגישי טוב

אם יש ירידת מים מתחילה לידה תוך מקסימום שבוע.

לפעמים באשפוז מצליחים לעצור את הלידה. אם זה באמת ירידת מים, אני לא חושבת שיש מה לעשות עם זה מחוץ לאשפוז...

כי לידה מוקדמת חלילה מסוכנת מאוד, לאם ולעובר...

יש לרפואה מה להציע- זריקה להבשלת ריאות, יש דרכים שונות לעצור צירים...

חושבת שכדאי להסיר ספק, להיבדק ובעזרת השם לגלות שנלחצת לשווא...

מבינה לגמרי את הצורך להמליץ לי ללכת למיון. אבל החשש שלי לא סתם.

יש לי היסטוריה מורכבת בהריונות. 2 מתוכם הסתיימו מוקדם מהצפוי והריון האחרון בנס ועם שליחים טובים (שהגיעו מהפורום דווקא) ניצל ולא אבד גם.

במיון בודקים אותי ויגינאלית והבדיקות האלה מובילות אצלי לדימומים, צירים, וסיבוכים כאלה ואחרים.

בהריון הקודם כבר הייתי עקשנית שלא יעשו ויגינאלי כי זה סיכון אבל יש להם נהלים ואסור להם לעבור עליו ולכן נאלצתי לקחת שיקולים על סמך סיפורים של בנות פה ותודה לה' זכיתי להגיע לחודש תשעי וללדת- אחרי לידה שקטה והפלה מאוחרת.

אז לגיטימי להציע מיון אבל מבחינתי זו סכנה יותר גדולה להריון מאשר להשאר בבית ולנוח. אבל עדיין רוצה אולי להחכים מבעלות ניסיון שחוו והצליחו לסתום חור של שק מי שפיר. ואולי זה בכלל הפרשה או בריחת שתן אבל הריח של הזרע קצת אומר לי אחרת...

אשתף גם שבהריון האחרון הייתי אצל רופאה של הריון בסיכון גבוה והיא המליצה לי לקחת נרות שהובילו לזליגת מי שפיר בשבוע 16, לא הצלחתי לתקשר איתה כדי להתייעץ אבל דווקא פה בנות סיפרו על מקרה זהה אחרי אותם נרות ולכן הפסקתי איתם ואחרי שבועיים שלוש ב"ה הפסיקו המים...

עכשיו אחרי כל ההכרות האישית שעשיתי -אני ממש ממש משתוקקת לטיפים למי שיש ניסיון. ובנתיים אשכב ואנוח שזה אף פעם לא מזיק.

ראיתי מישהי שכתבה על שתיית מי/שמן קוקוס שהוא באמת ידוע כמאחה ואולי מאחה את החור. אבל זו המלצה אחת בודדת ולא שמעתי על כאלה שחיזקו את ההמלצה הזו. ואשמח לשמוע המלצות נוספות או ניסיון של בנות פה

מחילה על האורך ושנה טובה ובשורות טובות

אבל ברור שעדיף להתייעץ עם רופא שיש לו הבנה ונסיון הרבה יותר מנשים אנונימיות.

תסבירי במפורט לרופא בדיוק מה שעברת ומה שגרמו הבדיקות הפנימיות, בסוף זה סיכוי מול סיכון, וברור שעדיף יעוץ רפואי מיעוץ פה בפורום. מאחלת לך בע"ה לסיים בשלום בחודש תשיעי בידיים מלאות.

והלכתי למיון יולדות. זה היה אחרי שבוע 24. ממה שזכור לי ברגע שיש חשד לדליפת מי שפיר, ממש אסור לבדוק וגינלית, אסור לבדוק פתיחה, כלום, מחשש שייכנס זיהום דרך החור.

יש בדיקה כזאת כמו נייר לקמוס? שבודקת אם זה מי שפיר. חיצוני לגמרי. לא אמורים לגעת בך.

ואם יש אכן דליפה יגידו לך להישאר באשפוז עד הלידה.. או לפחות כמה ימים כדי לקבל הבשלת ריאות ואנטיביוטיקה ואחר כך את יכולה לחתום סירוב אשפוז ולקחת את הסיכון בבית.

ככה היה אצלי לפחות. צר לי על החוויות הקשות שלך.

אגב את יכולה ללכת לאולטרסאונד ושיבדקו אם יש מיעוט מים. אבל גם אם אין זה לא בהכרח אומר שאין דליפה. אולי היא קטנה והמים מתחדשים מספיק מהר. קיצור זה לא מאבחן גם אם יש או אם אין.

הרבה בריאות ובהצלחה!!! שיהיה בידיים מלאות בע"ה

אסור להכניס שום דבר שאולי יזהם ולכן פתיחה למשל הם יבדקו עם ספקולום חדש ולא עם האצבעות.

ככה היה אצלי לפחות.

מניסיון של כמה פעמים הם כן בודקים אם יש ירידת מי שפיר עם ספקולום.

אמרו שאם זאת ירידת מים אז אין מה לעשות להציל את העובר. ברוך ה' לא הייתה.

הייתי גם בסרט הזה

יש מצב שאני המלצתי לך להפסיק עם הנרות שהובילו אצלי לירידת מים😏

היה לי עוד הריון עם ירידת מים בשבוע 20 ובאמת בדקו במיון ולדעתי ההתעסקות גרמה שירד עוד מלאא מים

ממליצה ממש לנוח אני כשגיליתי שזו אכן ירידת מים שכבתי רק במיטה בלי לעשות כלום..גם שתיתי מים עם סטיביה שאמרו לי שמחדש מהר את המי שפיר אבל אצלי כבר היה ממש מיעוט

כן כדאי אולי לעשות אולטרסאונד ולבדוק אם זה מי שפיר עם כל מה שהציעו פה, לצאת מהספק..

וואי בהצלחה ממש בעה..תפילות..

פה באישי אם תצטרכי 💕

של עוד מי שפיר

החששות והעבר.

אני מבינה את הפחד, אבל יתכן מאד שבזמנו באת להבדק כי משהו לא היה תקין נכון? או שהיה לך חשש וכד' ואז התפתח דימום וכו'...

בעקרון בדיקה פנימית לא אמורה לגרום לדימום, בוודאי לא לצירים

ופשוט היה פה צירוף מקרים שבאת להבדק כי משהו התחיל להתפתח ואז היה דימום/צירים....

אבל אי אפשר להתווכח על לב של אמא

לכן הכי נכון בעיני זה לשבת מול רופא ולדבר על הכל....

בהצלחה יקרה

בתור התחלה הייתי בודקת שזה באמת מי שפיר, יש פדים לזיהוי - קונים בבית מרקחת. אני הייתי בטוחה שיש לי דליפה ומסתבר שזאת הייתה דלקת בדרכי השתן (היה ריח שונה מאוד משתן)

אני חושבת שאם תדעי בוודאות לכאן או לכאן, זה יכול להקל על הצעדים הבאים.

אבל אם את חושבת שזה ירידת מים הדבר היחיד הנכון לעשות זה להיבדק במיון.

אין שום דרך אחרת לדעת וגם אין לך שום דרך לאחות קרע שכבר קיים

ובטח אם ההריון בסיכון גבוה מאוד אני ממש לא הייתי לוקחת סיכון על התינוק

אצלי בהריונות היו ממש דליפות רציניות ופעם אחר פעם הלכתי לבדוק וגיליתי שזה שתן (ממש ברמה של מים נשפכים)

ובין לבין גם תחושת רטיבות במאמץ. דווקא זה שזה קורה במאמץ מחזק את זה שזה שתן, כי כשרצפת האגן חלשה אז כל מאמץ קטן

גורם לדליפה (שיעול, צחוק ואולי גם הרמת קול על הילדים)

מה בערך התקציב?

היינו במקום מאד יפה בפקיעין. אבל זה גדול מאד וגם יחסית יקר

תגידי אם רלבנטי אשלח לך מספר

תקציב לא נמוך אבל לא גבוה מדי...

בפקיעין גם אני מכירה אחלה מקום, אולי זה אותו מקום

עם משפחות גדולות יותר.

תנסי וילות היוקרה

R צימר

תסנני לפי חדרים ועם בריכה.

תמיד מגיעים מאתרים כאלה וזה דווקא מצוין.

סתם לחפש באינטרנט.